מה באמת אמורים לעשות בראש השנה? | רגע בפרשה - ראש השנה | הרב חננאל אתרוג עם עודד הרוש

כשאני מוצא את עצמי מותרט בראש השנה, באיך תראה השנה הבאה שלי, בזוגיות שלי, בחינוך הילדים, בפרנסה, זה קטנות. תרגיש חופשי הרבה. >> אני לא אוהב את המין לקטנות. יש פה החמצה לטעמי.

יש פה חבל חבל לך להיות עסוק בזה. הזוגיות והפרנסה והידים שלך יבורכו לעין ארוך אם תעזור אותם רגע. אל תעזור אותם באמת, אבל עכשיו תהיה עסוק בו יתברך. תהיה עסוק בזה שהמגמות העליונות שזה מילים גדולות.

ראש השנה זה יום של מילים גדולות. ברוכים הבאים לרגע בפרשה. שיחות על פרשת שבוע ברייה אקטואלית מבית רגע של חוכמה. והשבת אין פרשה יש אירוע לא פחות קטן אם לא אפילו יותר ראש השנה תחילתה של השנה ואיתי הרב חננה לטרוג שלום הרב >> שלום וברכה >> מה שלומך >> ישתבח שמו >> מתחילים להרגיש את פרפרי הבטן לקראת השנה החדשה >> הריח ממלא את האוויר ריח של אלול והפרים האלה מצליחים להתחדש כל שנה לא הם כבר לא פרפרים עייפים.

>> זה לא מתחיל בי, זה מתחיל בהשם יתברך. הוא מחדש שנה, שנה חדשה. >> ביהדות באמת אנחנו קוראים לזה יום הזיכרון. אמנם אם נלך ברחוב ונגיד לכל עם חי ישראל מחר יום הזיכרון, הם ילכו יותר לכיוון חודש אייר.

יום הזיכרון לשוא ולגבורה, יום הזיכרון לחלל למערכות ישראל. אבל ראש השנה ביהדות הוא נקרא יום הזיכרון. בשונה מפי ניו יר או נוביגוד בתרבויות אחרות. אצלנו זה יום זיכרון, זה לא happפי ניו year.

מה זה יום הזיכרון? למה זה נקרא יום הזיכרון? >> יום הזיכרון בגלל שהקדוש ברוך הוא זוכר אותנו. כך הגמרא אומרת.

אומר רבי יהודה, המליכוני עליכם כדי שיעלה זיכונכם לפניו ובמ בשופרות. ואני כבר רואה אותך שואל מה הקדוש ברוך הוא הרב כבר מכיר שני מיותר. >> חס וחלילה. זה מוזר להגיד שהקדוש ברוך הוא זוכר.

באופן טבעי משליחים שאנחנו זוכרים. כי הקדוש ברוך הוא אין שכל לפני כסא כבודך. >> יותר מוזר בעיניי זה שאנחנו צריכים להזכיר לו. השופר מזכיר לך.

אנחנו צריכים להזכיר לך את >> תפקידנו את תפקידך בעולם להמליך אותו. אז קודם כל מונח זיכרון זה כוח הזיכרון זה כוח שבא לגשר לאיזשהיא תאום. יש דברים שאני לא זוכה הם חיים בי אני חווה אותם אני מלא מהם. כשיש דברים שיכול להיות שם מחוברים לא אני בכל אופן זוכר.

צ הקדוש ברוך הוא אין שכחה אין זיכרון ובית שכר לא צריכים להזכיר לו >> נכון אז תודה רבה היתרת לנו את החג הזה כולנו זוכרים הוא זוכר אנחנו זוכרים אפשר להתקדם >> לא זה דווקא היום הזה של זיכרון מה הכוונה שהקדוש ברוך הוא יזכור אותנו זה כמו זה מזכה לי את ברכת שומע התפילה אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא שמע כולינו ממה נפשך אם הוא שומע זה מיותר אם הוא לא שומע זה לא יעזור אנחנו גם יודעים שהוא שומע אז מה זה שמע כולנו שמע כולנו זה

תראה לנו שאתה שומע תראה לנו הלו אתה שומע אותי אתה אומר למישהו ואז הוא מצפה שהוא יענהן אלוקים תראה לי שאתה שומע אותי תראה לי הכוונה תתייחס זאת קצת קטנות אמונה זאת אומרת אני צריך ממך איזה סימן שתראה לי שאתה שומע אותי מה יש לך איזה אבאמינה שהוא לא שומע אותך >> לא ברור לי שהוא שומע אותי אבל אני רוצה לחוות את זה כשהקדוש ברוך הוא לא שומע אותי הכוונה היא שאני מרגיש שהתפילות שלי לא נענות שיש פער דיר מאוד בין האמת האימונית לחווית החיים שקשה

לי וקשה לעם ישראל השמ כולי השם אלוקינו חוז ברחם אלינו אדוד המלך הרבה פעמים מבקש בקדוש ברוך הוא שישמע אותו ישמע אותו זה זה תמלא אותי בחווית חיים שמנחכה את האמונה הזאת לגמרי אותו דבר זה זיכרון אני יודע בשכל שהקדוש ברוך הוא לא שוכח יום הזיכרון זה יום שמראה לנו אנחנו זוכרים ביום הזה אנחנו חווים שהקדוש ברוך הוא זוכר אותנו >> זהו כי באמת בתרבויות אחרות אם אנחנו מכירים את הספירה למניינם. אז זה מסיבות, זה ספירה לאחור 10 ת שנה חדשה, קונפטים באוויר, זיקוקים א בתרבויות

אחרות אצל הרוסים יש את נובי גוד יושבים משפחה סעודת השנה החדשה. אצלנו איך נגיד בעדינות יש פחות קונפטי פחות מסיבות >> כן >> הייתי אומר אפילו יותר חרדת קודש ככה חוגגים את שנה חדשה >> אני לא יודע כמה חוגגים את השנה החדשה השנה האחרונה אני לא >> לא אני אומר ביחס לתרבויות אחרות אנחנו >> תרבויות אחרות זה סיבה למסיבה אצלנו ראש שנה זה אחריות לאיזה שנה תגיע אלינו ברור לנו שהשנה ההבאה תהיה שנה מאוחה וטובה כדי שתהיה יותר מאוחה ויותר טובה עם פחות אסטרפנים ויותר גיל

כאילו אז אנחנו שותפים המליכוני עליכם כזיכונכם הקדוש ברוך הוא מבקש שנמליך אותו כדי ש הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נדע שהוא זוכר אותנו זוכר אותנו הכוונה שהחיים שלנו הם משמעותיים והם אלוקיים והם גדולים והם רואמים כחוויות החיים הרגילות יכולות לגרום לנו לחו שאנחנו מיותר חסרי פשר חסרי קשר ולא נורא אם העולם יהיה בלידינו או לא ואנחנו עסוקים דברים מאוד חולפים ש זה יום שאנחנו נפתחים לשמוע את זה שהקדוש ברוך הוא זוכר אותי שהוא עסוק בי, >> זוכר הברית. אנחנו ממש אומרים את זה.

>> מה בקשר עם ריבונו של עולם בברית הזאת מכריח את החידוש הזה? כל שנה עשינו ברית אי שם בין הבטרים האבות שלנו זהו אנחנו מכוח האנרציה הזאת אנחנו לא רוצים לחול בכוח האנרציה אנחנו רוצים גם בחתונה אני לא רוצה שאין לם אשתי בגלל שלפני 40 שנה מתי שהוא קדש אני רוצה לבחור בה כל יום מחדש אני רוצה לא לשחזר את מה שהיה לפני 40 שנה אבל למצוא את הסיבות מדוע היום הייתי שמח לכרות איתה ברית חדשה לא במקום הברית הקודמת אלא הברית הברית היא מנוע עזר

היא מרוממת היא לא לוקחת לי את הבחירה ברית בעצם לשלול את הבחירה יש פה משהו גדול ממני אבל זה שגדול ממני האמונה מבקש התחדשות בוודאי כשעם ישראל יודע שאנחנו שממליכים את השם ממליכים את זה השם הכוונה נותנים משמעות לשנה החדשה ממליכים את השם השם הוא מלך גם לי זא אותה שאלה השם הוא מלך גם לי שנמליך אותו >> אז מה תפקידנו באמת >> מה זה המליכו לפתח תודעה כזאת יש כוח בראש השנה להיות מודע לזה שהשם הוא מלך מלך הכוונה שהכל אלוקי שהוא שולט בהכל שאין

נסתר מנגד עיניך שאין שח שהכל כל בי עולם כמו שנגיד בתפילת נ >> נכון אנחנו באמת אומרים כל בעי העולם עוברים לפניו כבני מרון אבל בסוף רק אנחנו מתעסקים ב אם כל בי העולם עוברים לפניו זה קצת מוזר שרק העם היהודי הוא זה שממליך אותו ביום הזה >> כן זה מה שצריך האחריות אל הכתפיים שלנו להיות עם נבחר זה אומר הרבה אחריות עם הרבה תפקידים זה לא תמיד סיבה למסיבה בכלל לא ובראש שנה כמו ש צריך להגיד פסוקים כלו ושתו כ כי צריך צריך פסוקים מיוחדים

בעזרת נחמיה כדי להגיד שגם שמחים ויש גם סעודה משפחתית בוא נזכור עם סימנים ויש בה הרבה יופי אבל כן זה יום של תפילות ויום של תקיעה בשופר תקיעה בשופר זה יום שלוקח אותנו למקורות אחרים שאנחנו מזהים יום המליכוני עליכם זה איך אנחנו מזהים שהקדוש ברוך הוא פה >> מי צריך את ההמלאכה הזאת הקדוש הקדוש ברוך הוא לא צריך את המלאכה הזאת ברוך הוא לא צריך אותנו שאנחנו צריכים העולם צריך העולם צריך כל שנה שרשע בתחילתה כוונה חז"ל אומרים שאנחנו א שופכים את ליבנו זה זה גם

בחתונה אתה אתה אומר שצמת בחתונה גם אני זכיתי צמי בחתונה בוא נעשה מסיבה גם היום לא לגש לחתונה זה עם אחריות עם כובד ראש עם הבנה שבחתונה יש המון רומנטיקה ושמחה וריקודים ומוזיקה אבל כל זה עטיפות קורא זה עטיפות חשובות ש העיקר זה זה איך אני ניגע מתוך צוניחות ברית להבין שיש פה משהו כותבים כתובה בחתונה ופירוש הכתובה שאנחנו ביחד גם כשיהיה קשה וגם כשיהיה מאתגר וזה לא תלוי באם את מחרת מוצאת חן בעיניי או לא יש פה משהו הרבה יותר עמוק וגם בראש השנה אנחנו

אומרים לאלוקים אלוקים אנחנו הולכים על השנה הזאת תופסים פיקוד על עצמנו בוא לא נשכח שאנחנו מגיעים אל ראש השנה אחרי שנה שלמה שהיו בה גם כמה אכזבות גדולות יותר או קטנות יותר ואנחנו לא נותנים להחזבות לפגוע בברית הזאת, מציפים אותה. >> זהו. ואז מגיע עוד אירוע שהוא מכשאני קטן הוא בתור ילד הוא היה תמוע בעיניי.

אנחנו תוקעים בשופר א להזכיר את אלו של אברהם אבינו מעקדת יצחק. שוב, צריך את אותו אייל לתקוע בשופר כדי להזכיר, כבר עשינו יום זיכרון, כבר צייענו אותו. מה העניין של לקחת את הצליל אי מלפני כך וכך שנים? זה קצת מרגיש כמו למה צריך את התזכורות האלה ועוד לתקוע בשופר בגלל הצליל שנתקע לפני כך וכך שנים.

בסדר? התורה לא מדברת רק עם השאר שלנו. היא לא רק נותנת לנו אפורמציה. התורה היא תורת חיים.

והמצוות חלק גדול המצוות זה לקחת את האמיתות העליונות של התורה ולהשריש אותם לגרום לנו לחוות אותם. וכשאתה שומע שופר קודם כל למה תוקעים בשופר הגמרא שואלת וא אומרת רחמנא אמר תקעו ככה כי אלוקים אמר >> קודם כל כך >> לפני זה הטעם הכי עמוק והרמבם מצטט >> הכי גבוה גם לפעמים >> כי התורה גזירת הכתובי כן גזרת הכתוב אומר הרמב הקדוש ברוך הוא אמר לתקוע אחרי זה אף על פי כן הרמבם בעצמו ממשיך רמז גדול יש בהורי שנים שנתכם ומקצים ונרדמים קצים מתרדמתכם יש משהו בשופר

שהוא צועק הוא תוקע בלי מילים והוא אומר לנו עצרו הכל כמו שסירנה שאתה שומע מאחוריך בדרך ואתה לא יודע מה אתה זוז הצידה תן יש פה משהו יותר גדול ממך יש כמו הזקה שהשם ישמור עלינו אז כשאתה שומע את סיר אלוקית כזאת א א היא לוקחת אותך יש עשרתה ימים של רסגיה בשופר היא לוקחת אותך ל עזוב אנחנו עסוקים כשאדם בא לבית כנס בראש השנה זה לא שנגמרו לו כל הבעיות וכל האתגרים וכל הדילמות אבל שמ עכשיו עסוקים ממש משהו יותר עקרוני, יותר גדול, יותר קיומי.

וזה מזכיר לנו, זה מזכיר לנו את השופר של אלו של יצחק, ואת השופר של מעמד הר סיני ואת השופר הגדול שבעזר השם התקע בו לחירותינו והיה ביום היתקע בשופר גדול ובעובדים מארץ אשובדחים בארץ מצרים. יש פה משהו שמזכיר לך שאלוקים זוכר אותך.

משהו שאתה כשאתה שומע את השופר אתה שומע משהו שהוא אתה אתה אתה משתחרר מהיום יום. אתה חץ לך ברצף של נצח. מאיפה באנו? אנחנו הולכים?

אתה מבין שאתה בעצמך סוג של שופר? >> כמה יש מקום לאדם הפרטי בתוך ראש השנה? כי אנחנו מדברים על המלכת השם. אנחנו מדברים על זה שכל בעיה עולם עוברים לפניו.

כמה האדם הפרטי יכול ביום הזה להתפלל עליו, על עצמו, על הפרנסה שלו, על הדאגות שלו, על הטרדות שלו. כי כביכול אתה לא האירוע כרגע. האירוע הוא המלאכת השם. יש מקום לאישי בראש השנה.

>> כשאנחנו מסתכלים בנוסח של תפילה אנחנו רואים שאתה מדויק מאוד. הנוסח שחז"ל תקנו לנו לא מדבר מילה אחת אישית. וידע כל פעול כי אתה פעל טוב ויבין כל יצור כי אתה יצר טוב ויאמר כל השם נשמה באפה שם אלוקי ישראל מלכותו בכל מה שעלה ישמחו אנחנו מדברים על תיקון עולם אנחנו חיילים בראש השנה בראש שאנחנו חיילים עם משימה לעזור לאנושות לייקום להיות מקום יותר גדול ואני שם את עצמי בצד אני אפילו זה מדהים אנחנו לא עוסקים חזרה בתשובה בראש השנה בתפילה אנחנו לא מתוודים הכלי היותר

מרכזי של התשובה זה הוידוי אנחנו לא מתוודים בראש יש את אלוקי ניצור שמה יש בלכות זה בכל אופן המוקד של תפילות ראש השנה אנחנו עוסוקים בהמלכת השם המלכת השם זה פיתוח תודעה זה לא רוטינה זה חדש איך השנה האחרונה התגרה אותי באופנים של השנים הקודמות לא התגרו אותי זה סיפור מאוד מאוד בלעדי ייחודי השנה הזאת גם השנה הבאה תהיה ואנחנו בונים בתוכנו א כן יש כוח בימים האלה לחדור לנו תוך הלב ויש כוח בתקירות השופר האלה לחדון לנו בתוך הלב לב ולבנות בנו חוויה של כנות

שהכל אלוקי. >> יש מקום לתפילות האישיות.

אדם נכון שבראש השנה תפלל על הפרנסה שלו, על הזוגיות שלו, על חינוך הילדים או לא הבנת את האירוע, זה לא הזמן. >> כשאני מסתכל במחזור, אני אומר שהמחזור לא מנוסח לפי בקשת אישיות. כש מסתכל בגדולי הדורות איך הדריחו אותנו איך לימדו אותנו אני לא עכשיו אתעסק בעסקים שלי כשאני בחזית כשאיני כונסות אולי כשאני אחרי על איזה טפעול של א המטוסים שהולכים להפטיץ את הקור באיראן ועכשיו אני אזכור בדיוק את המצב הכלכלי שלי אז בגדול זה לא זה שמונה אחרי זה יש עוד שמונה ימים של ימי

תשובה ימי תשובה אנחנו עסוקים ועסוקים ועסוקים בעצמנו מתוך הפתיחה הזאת כל >> וכיפור הוא באמת אה אירוע רואה אמנם עולמי לאומי אבל הוא כבר מקום הרבה יותר פרטי >> פרטי ביחס לראש השנה >> פרטי ביחס משום שגם ביום כיפור אנחנו זוכרים שבעזרת השם נזכה במרה בימינו עיקר הליבה של יום כיפור שמונה פרקים מתוך שית הפרק מסכת יומה זה הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים ומכניס איתו את כל היקום לתוך קודש הקודשים ויוצא אל עולם חדש אבל העבודה של היחיד ביום ויש עבודה דאורייתא זה הוידוי זה התשובה

ביום כיפור נשים הרבה דגש על עבודה בורא שנה נכון בראש השנה אנחנו ממליכים אותו בראש השנה אנחנו דואגים שהשנה הבאה תהיה ברוחה יותר פתוחה יותר מהירה יותר למען שמו באהבה בעזרת השם >> זאת אומרת כשאני מוצא את עצמי מותרט בראש השנה באיך תראה השנה הבאה שלי בזוגיות שלי בחינוך הילדים בפרנסה זה קטנות תרגיש חופשי הרב >> אני לא אוהב את המיל קטנות יש פה החמצה לטעמי יש פה חבל חבל לך לך להיות עסוק בזה. הזוגיות והפרנסה והידים שלך יבורכו לאין ארוך אם תעזור אותם רגע.

אל תעזור אותם באמת אבל עכשיו תהיה עסוק בו יתברך. תהיה עסוק בזה שהמגמות העליונות שזה מילים ואחרי אחרי זה כשאתה חוזר אליך אז אתה חוזר אליך עם מילים גדולות. אז אתה רואה אחר את הפרנסה ואת הזוגיות הילדים. בעיניים כאלה שהמליחו את השם אז גם על העולם הפרטי שלך תזכה להרבה שפע.

תקיעת שופר דיברנו על על המעמד המיוחד הזה אבל השנה לא הולכים לתקוע בשופר ביום הראשון לפחות לאצל כן >> זאת אומרת הייתי מצפה כביכול שהקדוש ברוך הוא ציפ ציווה אותנו לתקוע בשופר שהדבר הזה במרכאות יהיה כופף את השבת כמו שצום יום כיפור יצא לנו לצום בשבת בכיפור >> זאת אומרת כן היה איזה מועד או או עניין שמכופף את שבת. למה זה לא קורה עם השופר? אנחנו לא תוקעים בשופר בשבת הקרובה. אנחנו נתקע רק ביום השני של ראש השנה.

>> הוא אפילו לא צריך כופף את שבת. אין אין בעיה גדולה לתקוע בשור בשבת. זה מלאכה, זה חוכמה ולא מלאכה. מה אומרת?

החשש הוא שם הייתלטל בשביל ללמוד. הוא יטלטל. זאת אומרת זה גזירה. זה לא התנגשות חזית.

זה גזרה. >> עוד לכתחילה לא הייתה בעיה לתקוע עם שופר. >> לא הייתה בעיה. מה זה לא יד זה?

מצווה אדירה. יש איזה כוח עליון. ככה ממליכים את השם. משהו בקולות השבוע פותחנו את הלב מן מצר קרא תהיה ענני במרחב כמו השופר שהפה שלו צר וזה מתפשט לאן סוף גם אנחנו צרים והכל האלוקי עובר דרכינו ובגלל חשש דרבן שמה הוא יטלטל וברוב המקרים אין רשות הרבים זה רק על כרמלית אז חשש של חשש בגלל זה אנחנו החמצנו >> מה זה זה כאילו זה זה חשש כל כך גדול על משהו שבאמת אפשר לעמוד בו ומבטלים בעבורו חתיכת דבר כי עד שו ביום הראשון של ראש השנה

>> כן בראש כתוב שלומדים את זה מפעם אחת כתוב בתורה זכרון תרועה יום תרועה וזכרון תורה זאת יש יום שנתקע ויום שני שנזכור הבבלי לא חושב ככה לא פוסק ככה הבבלי מלמד אותנו שכשחכמים מנהלים את המערכה אז הם סומכים עלינו שאנחנו נדע לשמוע את השופר בשבת גם בלי שיתקעו >> איך עושים את זה איך שומעים בלי שתוקעים אתה היית מוכן לקנות כרטיס להופעה של איזה אומן אבל הוא יגיד לך אל תדאג אני בטוח שאתה אתה צריך לשמוע אותי גם בלי שאני אעלה לבמה >> לא כי

אין כשאני הולך להופעה של בן אדם אז זה אמר שיש מזה הופעה כשאני הולך להופעה אלוקית יום בראש זה הופעה אלוקית אז אני מנסה להיפגש עם מי שמאחורי ההופעה ולא השופר לוקח אותי למקום שורשי שורשי פנימי פנימי אני נזכר בבריאת העולם וכשחז"ל ההלכה התורה אמרה לי לא לתקוע אז אני מצליח לזכור את התורה אני מצליח להתחבר למשמעויות הרוחניות שבדרך כלל רק שופר לוקח אותי לשם.

>> זאת אומרת, כנראה שיש פה סיבות קצת יותר עמוקות, אני משאר לעצמי מלבד הטלטול, כן? >> שמשהו כנראה במעמד של שבת אל מול השופר. >> כן? אתה נוגע פה בעולמות נסתרים.

חז"ל אומרים שכל תקנה הגמרא אומרת מה הסיבה לתקנה אבל יש בה עוד המון המון רבדים יש משהו אני חושב שציימת את זה כבר התחלה בעמידה של קדושת השבת מול קדושת השלוש שנה השבת היא הדבר היציב הקבוע לא תלוי בשום דבר כביעה וקיימה לעומת משהו שמתחדש דרכינו כנראה משהו מערכת האיזונים הזאתי היה חשוב לחז"ל להגיד שהבעת היא >> אז לשמחתנו יש לנו עוד יום לראש השנה. בו אנחנו כן נתקע אה בשופר. שזה מביא אותי לשאלה למה לראש השנה יש יומיים? כל חג ביהדות הוא יום אחד.

חגים מדהימים מיום כיפור ושמחת תורה וסוכות וליל הסדר. וואו חג אחרות. הכל יום אחד. דווקא ראש השנה שכביכול ראש הוא אחד.

>> ראש הוא אחד. >> אין כמה ראשים לשנה. דווקא הוא יומיים. >> דווקא הוא יומיים.

זה החלטה של חז"ל. אנחנו דיברנו עכשיו על זה שחז"ל אמרו לו את כל כשופר. הם החליטו שגם בית תשרי זה בית תשרי. בתורה כתוב באחד לחודש הראשון, בראשון לחודש השביעי בא' תשרי.

וחז"ל החליטו כביכול לאלוקים שאתה יושב על כיסא משפט גם ביום הזה, שתפילותינו עולות. הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בצורה אחרת. וחז"ל אמרו לקדוש ברוך הוא, "אתה שופט את העולם, דן את העולם. גם בבת חז"ל מתוך לא בחוצפה מתוך הכוח שהשם נתן להם >> זאת אומרת התורה מצווה אותנו על יום אחד מציינת זה מה שקורה זה בד לחודש השביעי וחז"ל באו ואמרו זה לא יהיה באחד זה יהיה באחד ובשתיים >> ומבחינה חתית זה מאוד מסובך זה שני מנפרדים זה ספק זה יום האריכתא זאת אומרת זה

יום של 48 שעות אנחנו פוסקים לא שזה שני ימים יש איזה הרבה נפקמים תלכתיות אסור להכין מיום ליום אבל יש ביטויים כאלה בעולמות פנימיים דין הקאשיה ודין הרפיה יש שני סוגי דינים, יש דין, יש שני סוגי ראש השנה, ראש השנה אחד כזה ורש השנה אחד כזה.

>> אז בוא נעמוד רגע עליהם. מה ההבדל בין היום הראשון לשני? >> באיזה מובן אתה שומע >> של ראש השנה? יש יומיים.

יש הבדל רוחני ביניהם? >> כנראה שיש הבדל רוחני ביניהם. אם בהלכה אסור לאחל מיום ליום, תראה, בעולמות הנגלה הסיבה שיש יום שני היא סיבות הלכתיות טכניות. זאת אומרת שמקדשים את החודש רק שמגיעים עדים והרבה פעמים העדים לא הספיקו להגיע כי לא היה רכב וטלפונים לא עזרו והם הגיעו לפעמים רק אחרי הצהריים לפעמים כקרוב לשקיעה ואז לא ידעו אם היום הראשון הוא כן ראש השנה לא ראש השנה קשה מאוד להבין את זה כי אתה עד אחרי הצהרים לא יודע אז רגע אז כן להתפלל תפילה כזאת תפילה

כזאת אז לאכול את הרימון ואת הראש של דג או של כבש או לא חז"ל בסופו של דבר תיקנו הרי בחוץ לארץ יש חוקים ומשפטים לא טובים ולא צדיקים לעשות יום שני של גלויות >> נכון >> יש להם הרבה מסירות נפש לחיות בגלות כדי להצליח לעשות יומיים כל חג אבל אצלנו בארץ ישראל להלכה נקבע ש >> שרק ראש השנה הוא יומיים >> שרק ראש השנה הוא יומיים ויש מעמד ייחודי אז כשאתה שואל בעולמות הגמרא זה נולד מתוך הספק הזה אבל כנראה כך רמזת ואני מסכים איתך מאוד

שיש פה אני חושב שיש פה כוח עוצמתי מאוד של עם ישראל שללכת אלים הש פרשת העקידה למשל אנחנו קוראים אותה ביום השני לא ביום הראשון הליבה של ראש שנה לא >> הזיכרון של >> הזיכרון הזכרת קודם את השופר זה דווקא שומרים את הקריאה הזאת ליום השני יש משהו ביום השני שעם ישראל חווה את זה כיום חדש אף אחד לא אומר אני חושב די כבר מציתי אין לי כוח >> טיפה הרב איך באמת מגיעים לרוטינה הזאתי עם התחדשות ולא אומרים טוב עוד שנה בסדר יש לי את

ראש השנה הבאה ואת ראש השנה שאחריו איך לא מתייחסים לזה כמעגל עליו שזה נקרא חג מלשון לחוג אבל איך באמת מגיעים עם התחדשות לימים האלה ולא באיזה רוטינה כזאת טוב הגיע ראש השנה אחר כך יהיה כיפור אחר כך סוכות אלא באמת מגיעים עם התחדשות לראש >> אז קודם כל לפני הטיפים שלי זה באמת מתחדש זאת אומרת זה לא טקס זה לא א פולחן ממילא אין ריטואל קורה משהו באמת באמת הקדוש ברוך הוא מחדש הנהגה חדשה זה אמיתי קדושת הזמ זמנים ככה אמרחל מסביר באמת אלוקים מנהיג

בעותם את העולם בצורה אחרת אבל גם עם ישראל בונה את זה יש לנו את אלול חודש שלם של עבודה של עמל של תשובה של סליחות של דוד שם מורי ואישי ואנחנו כבר מתחילים לתקוע לשמוע את הקוד של השופר הזה והוא מראי את הלבבות ויש לו ריח כזה טוב אי אפשר לו להעריך את הריח של אלול באוויר אם אתה לוקח אז מי שתורח בערב שבת יאכל בשבת ומי שלוקח את אלו ברצינות >> כל אחד לפי עניינו לפי היכולות שלו אז הוא מגיע לראש הנה לא בהפתעה והוא

באמת מצפה זה הליבה >> אנחנו רגע לפני ראש השנה זאת אומרת מי שלא לקח את הלול ברצינות מה שנקרא עבר זמנו בטל קורבנו אבל ראש השנה עוד לפניו הוא עכשיו שומע אותנו מה הרב יכול להגיד לו כדי שיקח את זה ברצינות ולא באיזה רוטינה של אוקיי עוד חג בתום לב לפתוח את המחזור ולהקשיב למילים כאילו זו פעם ראשונה כשאני קורא מה שקראתי מאוד פעם פעמים וזה מש אבל פה משהו באמת קורה משהו בלב תראה להמליך את הש באמת יש לנו כוח ביום הזה זה לא מתחיל

בנו זה לא מתחיל בקוזר לך מאוד אם התכוננת פה במקרה ש מי שתרח בערב שבת יכול מי שלא טרח גם יאכל לאכול בשבת כי אתה מוזמן אתה אורח לאלוקים שבשל את האוכל אם אני פותח את הלב ומנסה להבין את גודל האחריות להאמין שאלוקים זוכר אותי לקח את עצמי בגדול לא בגלל שאני יותר חכם מי שאני לא בגלל שאני יותר מפורסם מש כי מי כל בעולם כבני מרון כבני מרון הכוונה בנים יחידים כל אחד הוא בני איך זה יכול להיות זה שאלה טובה לאלוקים אני בן יחיד

אני חוזר לשאלה שהתגשת קודם לפרע בין הפרט לכלל אז אני לא עסוק בפרנסה שלי אני עסוק בעצמי אני עובר לפניך כמות אפילו אני הרי אני יודע טוב מאוד למה אלוקים לא צריך לזכור אותי כביכול ואני מאמין קח את עצמך בגדול ולך ותגיד אני החזן כל אחד מאיתנו החזן כל אחד מאיתנו מול הוליך את האנושות.

כמו שהרב אומר בהלכות תשובה, חייב אדם לראות את כל העולם כאילו שקול והמעשה הקטן שלך הוא קריטי ליקום. אז התפילה שלך קריטית ליקום בראש השנה הזה. >> אז באמת שכל אחד יקח לעצמו את את ההבנה הזאת שהמעשה שלו יכול להתות הכף. א וזה אולי התמריץ הגדול ביותר שאדם יכול לבוא ליום הזה ב לא באינרציה, אלא אתה באמת יכול להטות את הכף.

>> המעשה ואולי לפני זה האימון העצמי. להסתכל על עצמי בגדול להאמין שהקדוש ברוך הוא צריך אותי שהיקום צריך אותך >> חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם אם אתה כאן חייב אותך >> חייבים לומר את זה זה לא אופציה >> בעזרת השם שניכתב ונחתם לחיים טובים וארוכים ולבר בריאות ולביטחון כמה אנחנו צריכים את זה בעם ישראל >> אמן לכל ישראל שנה טובה כתיבה חתימה טובה ושבת שלום >> תודה רבה שנה טובה, שבת שלום, כתימה וחתימה טובה. >> שבת שלום.