הכנה לראש השנה | הרב דודו מתוקי | שיעור לראש השנה | תשפ"ו

טוב, שלום וברכה. אז אנחנו עד היום על היום, על היום הגדול. בסדר? בוא נתחיל בברייתא במסכת ראש השנה.

ברייתה ידועה בתוך דברי רבי אליעזר ורבי יהושע שעוסקים בסוגיית תשרי וניסן. ונתמקד בעיקר בדברים שקשורים לראש השנה. תניה. רבי אליעזר אומר בשרי נברא העולם.

בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, פסח נולד יצחק. בסדר? עד כאן בית שריי ובזה יש גם א את רבי יהושע מולו, אבל בוא נתמקד פה בדברי רבי אליעזר על ראש השנה. בראש השנה נפקדה שרה, רחל וחנה.

בסדר? פקידה זה בעצם הפקידה הפנימית. זה הפנימיות של ההריון. משהו מאוד מאוד בניסטר, בפנימיות.

יש לנו שלוש נשים עליונות וגדולות שנפקדו בראש השנה. שרה, רחל וחנה. ואנחנו עוסקים גם בפקידות שלהם, גם בקריאת התורה וגם בהפטרות. יש לנו הפטרה על רחל, יש לנו הפטרה על חנה ויש לנו קריאת התורה על שרה.

בראש השנה מוסיף רבי אליעזר קרא עוד דבר. יצא יוסף מבית האסורים. פתאום איזה דבר שנראה קצת שונה מהמשאר דברים. וגם זה דבר מעניין.

יוסף יצא מבית האסורים בראש השנה. ובואו נתחיל קצת. א אנחנו נתמקד בעיקר בשרה ורחל. למרות שחנה צריך לעסוק גם בפני עצמה.

שרה נפקדת בראש השנה. זה אנחנו קוראים ביום הראשון של ראש השנה. אבל ביום השני של ראש השנה אנחנו קוראים על עוד דבר שקורה עם שרה או עם מי שנולד לשרה. שרה נפקת בראש השנה בנשמתו של יצחק.

נכון? זה בעצם שייך כן נשמתו של יצחק והפקידה של שרה שייכים לעומק פנימיותו של ראש השנה. אבל מה קורה כעבור כמה שנים? ישקדת יצחק וגם זה קורה בראש השנה.

מאיפה אנחנו יודעים זה אומר הזוהר הקדוש אמר רבי אבא במקור שתיים בגין כך קריין פרשת דיצחק בהיומה דבה יומה התעקד יצחק זאת אומרת שני דברים קורים עם יצחק בראש השנה אחד זה הפקידה שנשמתו העליונה של יצחק נפקדת ב פנימיותה של שרה זה קורה בראש השנה זה ראש השנה שנה פעם אחת ולאחר מכן כעבור כמה שנים אותה נשמה נמצאת באיזשהו א אבאמינה של א הי הפרדות מהעולם והיא נעקדת בראש השנה ובמידה רבה נולדת מחדש שוב בראש השנה זאת אומרת יצחק בעצם נולד פעמיים בראש השנה פעם אחת

נפקדה נשמתו בעולם נכון זה בעצם ההורדה של הנשמה זה לידה פנימית שנשמתו של יצחק הופיע בעולמנו. נשמה עליונה מאוד. אבל משהו בהמשך גרם לזה שהנשמה הזאתי על פי הציווי האלוקי העליון היא נמצא. יש פה יש פה איזה איזה איזה אבאמינה כביכול שהיא לא תהיה בעולם.

ובאותו יום שוב וזה היום השני של ראש עקדת יצחק ויצחק עולה כעולה לפי חז"ל באיזשהו מקום עלה ואכן נשמתו נמצאת בעלייה הזאתי הוא בעצם קיבל איזה התחדשות נשמתית עצומה ונולד מחדש בראש השנה אז זה התהליך של יצחק ואם אנחנו מתבוננים על רחל ועל יוסף אנחנו אולי נראה תהליך דומה. מכיוון שרחל נפקדה בראש השנה, נשמתו של יוסף הופיע בעולמנו ובשני המקרים האלה זה אחרי שנים ארוכות והרי הרבה הרבה תפילה אלה נשמות אדירות שלא פשוט שהם יופיעו בעולם שלנו. נשמתו של יוסף נפקדת בראש השנה. אחרי כמה שנים עוד פעם גם הנשמה הזאתי מסתבכת בהופעה בעולמנו.

יוסף נלקח לבית האסורים. יוסף כן בהתחלה מש כבר שיא התהליך. הוא משתלח כן בורח מאיכרג על ידי אחו. ולאחר מכן משתלח ונמכר ולבסוף נמצא בת אסורים.

כביכול נעלם מעולמנו בנגלה ונולד מחדש באותו יום שהוא הופיע. בסדר? אז גם יצחק וגם יוסף זה דבר מאוד מאוד מעניין. נשמות ששכחות בראש השנה, נשמות שנולדות בפקידה הראשונה שלהם בראש השנה אבל נשמות שמשהו בהופעה שלהם בעולם מגיע לאיזשהו כמעט קצה ובראש השנה נולדות מחדש.

בסדר? אז אנחנו רואים פה איזה איזה תהליך. האמת שזה קשור גם לשמואל, אבל שם אנחנו יקח לנו יותר מזה. אנחנו א ונלך לראות עוד סיפור שחז"ל מחברים אותו לראש השנה והרבה הרבה מהמקומות שבהם התנ"ך מציין את המילה היום.

אז חז"ל מקשרים לראש השנה. כמו אתם ניצוים היום כולכם, נכון? וחז"ל והמפרשים מקשרים את זה לראש השנה. אז יש עוד סיפור שהמילה היום מאוד מאוד מודגשת בו בתנ"ך וגם שם חז"ל מקש לו שנה ובוא נראה שהתהליך שאנחנו מזהים אותו פה מה שהתחלנו לראות בתור הלידה המתחדשת כן אצל יצחק צל יוסף קורה גם הסיפור הזה ואולי הסיפור הזה גם יפתח לנו פתח להבין קצת את המשמעות של התהליך הזה ומה הוא מלמד אותנו על מהותו של יום בסדר כי זה בסוף הנקודה הנקודה היא לא ללמוד על יצחק

או יוסף אלא יצחק יוסים הם נולדו ביום הזה זה אומר שהם מלמדים אותנו הרבה מאוד על היום הזה ולאורם אנחנו נפתחים לגדלותו אז אנחנו לומדים פה איזה עיקרון כן של לידה ולאחר מכן איזה עקדה ולידה מחדש מה המשמעות העיקרון הזה בסדר אז אנחנו הולכים לסיפור שמופיע במלכים ב אה בשנותיו של אלישע אלישע והאישה הגדולה.

בסדר? מופיע במלכים ב', פרק ד'. והפרק הזה מתחיל במילים ויהי היום. אז הנה היום, אתם תראו שזה עוד יחזור.

ויה היום ויעבור על אישה אל שונם שמקום ושם אישה גדולה. מה הפירוש אישה גדולה? במה זה מתבטא? ותחזק בו לאכול לחם.

האישה הזאת מתחילה להזמין את אלישה ואלישה א א מתפרנס על ידה, נותנת לו לחם. מעניין מהישה אין אין אישה מה לאכול. מה מה למה זה כזה גדלות? זו הגדלות של האישה בזה שהיא נותנת לאלישה לחם ואם ידי עובר אסור שמה לאכול לחם?

זה מתחיל באיזשהו פעם פעם אחת לאחר מכן זה הופך להיות קבוע הוא מגיע לשמה הוא מגיע לשמה אל האישה הזאת אל האישה הגדולה והיא נותנת לו לאכול לחם כעבור כמה פעמים שזה כבר מתרגל הקשר הזה ואתה אומר לישה איננה ידעתי כי איש אלוהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד נעשה נעליית קיר קטנה ונשים לו שם מיטה ושולחן וכיסא ומנורה והבוא אלינו יסור שמה האישה מעמיקה את הקשר לא רק לחם לא רק מפגשים נקודתיים היא רוצה שאלישה יהיה לו מקום אצלה יגור אצלם בבית כן יש פונה אל

בעלה יש לנו עליה קטנה נשים שם קיר נבנה לו שמה מקום ויהיה לו פה מקום אצלנו כל פעם שהוא עובר הוא יהיה אצלנו טוב זה יפה אבל למה למה למהזה אלישע צריך איזה איזה מישהו שידאג לו בהתחלה לאוכל ולמקום ויה היום אתם רואים עוד פעם ויה היום ויבוא שמה ויעסר אל העליה וישכב שמה זה כבר הקשר כבר מתהדק הוא כבר מתרגל שמה להיות אצל האישה ויאמר לך אל גחזי נערו כן גחזי הנהר של אלישה קרא לה שונמית הזאת ויקרא להיו ותעמוד לפניו ויאמר לו ויאמר לו

אמונה אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מהני חרדה ביטוי חרדה פה אשכעת עשית חרדת את כל החרדה הזאת מה לעשות לך יש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא אני יכול לעזור לך במשהו יש לך דברים שאת זגוקה אני אוכל א א א לעזור לך בקשרים עם המלך, עם שר הצבא יש לך דברים שאני יכול לסייע ואתה אומר בתוך המי אנוכי יושבת מה פשט התשובה הזאתי וודאי שהכוונה בפשט הוא שהיא לא אין לי שום שום צורך כן אבל זה מעניין הביטוי כן בתוך

המי אניכיר שבת לא אדוני הכל הכל בסדר כן ביטוי מעניין בתוך אמי אנוכי ירוש שבת ובכל זאת היא לא מבקשת בקשה אין בקשה עכשיו ויאמר ומה לעשות לה? אז הוא שואל את גחזי איך בכל זאת נוכל לעשות לה? למרות שהיא לא מבקשת כלום. מעניין למה את לא מבקשת?

אולי אולי היא לא חסר לה שום דבר מה מתברר שמאוד חסר לה. מה חסר לה? בן. ויאמר גזי אבל בן אין לה ואישה זקן.

ויאמר קרא לה ויקרא להתעמוד בפתח. ויאמר לה מועד הזה כעת חיה את חובקת בן מברך אותה ואתה אומר על אדוני איש האלוקים אל תחזה בשפחתך איזה פסוק שונה נכון היא חוששת בהתחלה היא בכלל לא ביקשה למרות שחסר לה בוודאי כואב לה שאין לה בן ועכשיו גם כשהוא מברך אותה רואים שהיא היא חוששת תר האישה בטל את בן למועד זה כזה כעת חיה כאשר דיבר אליי אלישה אז אז באמת יש פה יש פה לידה והלידה הזאת קוראת מתוך הברכה שהיא זוכה באותו יום מה קורה בהמשך כעבור

כמה זמן הילד הזה יום אחד נמצא בשדה מתחיל לחוש בראשו מה מתואר שם בהמשך השרך הפר מתחיל לחוש בראשו ראשי ראשי אחרי כמה זמן הוא קורס מה האישה עושה מעמיסה אותו על הגה ולוקחת אותו אל אלישה הוא מגיע לסף מוות מגיע לסף מוות היא פורצת פנימה לאלישה חוזת ברגליו דורשת ממנו שהתפלל אבל כאן אנחנו רואים בעת שהיה לה ממה לחשוש נכון באמת היה ממה לחשוש ואלישה גוהר על הנער שבע פעמים הוא מחייה את האבן. אז הנה אנחנו רואים את אותו תהליך שכבר התחלנו לראות אצל אל

יוסף ואת אלי יצחק נכון יש נשמות של ראש השנה אולי כן היום ו היום ו היום חז"ל אומרים עוד מעט נראה את זה במפורש גם בהמשך נראה את זה במפורש ראש השנה כן אז >> מה לא בדקתי כל אבל הרבה מקומות יש קישורים של חזלים או של הזוהר הקדוש היום אתם ניצים היום כולכם ועוד מקומות בסדר שמתקשרים לראש השם היום היום היום אז יש פה איזה משהו עמוק בתהליך הזה כן ונעשה דרך הסיפור הזה בעיקר דרך הפסקים שפנינו קצת לגעת בזה >> הם כבר מכירים אותה

הם כבר נמצאים שמה תקופה אלישע אתה יודע הוא בעולמו שלו הוא פחות קורה מה קורה בשטח למטה אבל א גחזי כבר מכיר אותה הם מגיעים לשמה קבוע למקום הזה היא כבר שמה להם שמה כן עלייה ולכן גחזי מאיר את עניין של אלישה אין לה בן אבל זה מעניין למה היא לא שאלה למה היא לא ביקשה וגם היא חושדת היא חוששת לבקש מראש היא אמרה אל תחזה בשבחתך ובאמת אחר מתברר שהבן הזה לא פשוט יהיה לו בעולם הזה הוא כמעט לא יהיה ויולד מחדש שוב כמו שראינו

אצל יצחק ויוסף. מה פשר הדבר הזה?

מה נמצא פה בתוך הסיפור הזה? ואולי מגלה לנו כמו שאמרנו על מהות היום. אז בוא נעזר פה בדברי המדרש במקור ארבע פרקי דרבי אליעזר. אומר המדרש, בואו ראה מאלישה בן שפת שלא לא הייתה אישה יכולה להסתכל בפניו שלא תמות.

אלישה מפחיד ככה כתוב אנשים היו מפחדות להסתכל בפנים של אלישע והיה מהלך מהר אל הרהר אל מהרע והלך לשונם וקיבלתו אישה בכבוד גדול אחותה של אישה גשונמית אמו שלד הנביא זה גם הקשר מעניין אבל זה לא נעסוק ו שנאמר והיא היום ועבור אלישה שונם אמרה האישה לבעלה האיש הזה איש האלוקים הזה אין אישה יכולה להסתכל לפניו שלא תמות אלא נעשה אישה עליית קיר קטנה ונשים לו שם מיטה ושולחן מקסה מונורא וכל פעם שהוא עובר יסור שם אל העלייה יש מדרשים נוספים שמש מטערים בזה היו בורחות

מפניו על שעה מגיעה בורחים מהם אלישע נביא נביא של עם ישראל אתם בורכות מה ופה יש אישה שלא רק שהיא לא בורחת מפניו עכשיו אנחנו צריכים להבין אישה גדולה אישה גדולה והיא היחידה חותרת לקשר עם אלישה בהתחלה בנתינה של הלחם לאחר מכן הוא יגור את לא מפחדת כולם מפחדים פה הוא יגור אצלנו אני רוצה אני רוצה קשר קבוע עם עם הנביא הזה אז מה מה הפחד הזה מה פשר הפחד הזה מאלישה מה מה הוא מבטל כן >> קצת כן יש עדיין אין פחד אבל מצד שני

כולם היא היחידה שמפרנסת וכמה שיחה >> כן כן כמו איזה משווה של משה רבנו כזה נכון אלישע זה מפחיד אלישע מבטא איזה דין דין דין זה מבר מפחיד אלישע הוא בא אחרי שנים של אליהו אנחנו נמצאים בתקופה שעם ישראל לא נמצא במיתבו דור מסובך דור של אה בט אחב דור שבו התורה והקדושה הם הם א נראות כדבר רחוק אולי דבר מאיים דור שאליהו כל כך התאמץ וגם הראה לו את האמת הגדולה מה מדר הכרמל הם יודעים טוב מאוד כמה היא מאכילה אותם בכחש אבל הם נמשכים

לשם מה ולא מצליחים להחזיק מעמד ונופלים פעם אחר פעם ומי שנופל פעם אחר פעם לא רוצה לפגוש מול עיניו את אלישה לפגוש את אלישה זה לעמוד מול הדין מפחיד לעמוד מול הדין זה מפחיד לפוש את אלישה זה לפגוש כמה אני קטן זה לפגוש כמה אני לכאורה לא שייך לדין ומפחד מהדין הדין לכאורה לא נותן לי אין לי סיכוי לעמוד בזה אמת דין זה אמת אתה פורש אלישה אתה פוגש את ה את ההמשך של אליהו במן הזה של א מפגש עם אותה אמת שממנה אני כל כך

ירה כי אני יודע כמה אני לכאורה לא שייך אליה ולא עומד בסטנדרט שלה ולא וממילא היא מאיימת עליי זה זה מפחיד שלא ימות ככה נכון אנשים במיוחד אנשים שיש להם את ה את ה את הרגישות ואת את הקליטה הפנימית כן הם לא מסוגלות לשחק אותה הם יש להם את העדינות הפנימית הזאתי ואיך איך שהם רואות את האמת היקדת בפניו של אלישה הם מרגישות שמכות למות אה כן משהו שמה לא יכול לעמוד בזה הם בורחות בורחות מהאמת בורחות מהגודל גודל הזה בן מפחיד אבל הרב אומר שזה

התמודדות לא נכונה בוא נהפוך תפכו איתי שנייה את הדף בוא נראה בצד השני בסדר ממש פסקה נפלאה שהרב מסביר פה את את הפחד הזה, את מקומו ואת העמידה אל מולו. אומר הרב מאוד הקודש, כל מה שהאמת היא יותר גבוהה, היא יותר פשוטה והיא יותר נחוצה לכל. האמת הכי עמוקה והכי עליונה היא הכי פשוטה, היא הפשט של החיים. והפשט של החיים, של העולם הזה יש אמת.

העולם הזה שייך לאמת גדולה ונסגבה, למלכות. צרות הלב של האדם על אולי לנסות לנתח את האמת לחלקים, להקטין אותה. בוא, אי אפשר לעמוד מול האמת הגדולה, העליונה. בוא ננסה לספר לי סיפור קטן של המציאות, להקטין את האמת כדי שאני אוכל להתמודד, משהו שאני יכול לעמוד בסטנדרט שלו.

מתייראר מפני גודלה, הנה הפחד שלנו. וחושב שבהקטנתה תהיה יותר פופולרית. דהיינו כנה מידה סביר שמה מה מה הוא העולם הזה מה תמון בתוך העולם הזה נקטין את הסיפור של העולם נספר סיפור יותר קטן יותר נמוך יותר מצומצם ואז ממילא נוכל לחיות בו בצורה נורמלית כלמן להרגיש שיש פה איזה תביעה גדולה ועליונה זה מפחיד אז חושב האדם שבהקטנת האמת היא תהיה יותר פופולרית יותר שווה לכל נפש אבל באמת בזה הוא מכביד יותר אתה חושב שאתה מקל על החיים? לא נכון.

הנשמה שלנו שמאה לאמת גדולה. וכשאנחנו מנסים לייצר סיפור של אמת קטנה, זה מקטין אותנו, זה מסבך אותנו, זה לא מגדיל אותנו, זה לא הופך אותנו לכן כן לכך שנוכל להתמודד ע עם העולם הזה בצורה יותר נעימה וקלה, אולי בהקשרים הנמוכים, אבל משהו בתוכנו שדורש גודל ודורש אמת, יהיה לו קשה מאוד אם עולם אמת קטנה, שהכל פה זה עולם מצומצם כזה עם אמת או עם חלקיקי אמת קטנים. אז הסברה הזאתי אומר הרב היא מובנת אבל היא לא נכונה להקטין את האמת אולי בטווח הקצר עוזר לי בטווח

העמוק יגרום לי למנוע ממני את אותו גודל שאליו אני צמא אדם רוצה גודל והגודל הזה הוא בסופו של דבר מתאים לנו הוא מרומם אותנו הוא לא מחביד עלינו הוא מרומם אותנו משמח אותנו זה מרפא אותנו לגלות שיש גודל בעולם, אולי גם שיש גודל בתוכנו. ולכן יש מאיתנו דרישה.

הדרישה היא באה מתוך אמון, מתוך ציפייה שנהיה מי שאנחנו. נפסיק לפחד, להיות גדולים. אבל יש בנו צד שאומר האמת מפחידה. בואו נקטין אותה כדי שנוכל לחיות חיים יותר יותר רגועים, שנוכל לעמוד.

אבל זה לא נכון. אומר הרב, זה טעות. האמת האחרונה, האמת האלוקית נטבעת בחוזקה מכל ודווקא בכל אמיתתה, ברום גובה אורה, במלא האמת שלה, ודווקא בשביל כך היא ראויה לכל, לכל בשר, לכל יצור, לכל פועל, היא ראויה לנו, היא תשמח אותנו, היא תרומם אותנו, היא תיתן לנו חיים מלא עוז, מלא חשק, מלא גבורה. המדע הבחירי והרצוני של האדם עומד הוא על מרכזו ומוכרח הוא אחרי המלא הגדול לנתח את האמת, שהוא כל הם מנסה לצמצם את האמת.

כן, הכל פה זה משחקים קטנים, הכל פה זה פוליטיקה קטנה, הכל פה זה יצרים ואגו לא לא די די די סגור סגור את כל ה ערוצים האלו וניפתח לערוץ הגדול פתח לעירוץ האמת כן אחרי כל העמה לנתח את האמת ולקצר כדי להקטינה ולעשות מוכשרה לרבים חייב האדם לשוב ל גודלה וטהרתה מה היא האמת הגדולה והטהורה שמשדרת לנו חזרה את השדר האמיתי והעמוק של העולם ידע כל פע בעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו

בכל מה שהלה אשרנו מהטוב חלקנו שבשביל השבת האמת הגדולה והפשוטה בעולם שבחיי כל נשמה תלויים וחידוש אור העולם ומלאות שלובים נבחרנו אנו ויש לנו זה הכישרון בעצמיותנו הפרטית והכללית בתואר תולדתנו בטבע בשרנו במזג ארצנו בנשמת אבותינו הגדולים לקדושים אשר בארצה מדיר כל חי סיבם ואנו אנוכי אתה צריך סורק כולו זרע אמת דהיינו אנחנו שייכים לאמת אנחנו נטבעים לאמת כי אנחנו שייכים אליה כי באמת בלעדיה חיינו לא ימצאו את ערכם ושמחתם ולכן הבריחה מהאמת היא בסוף דבר שמאוד מאוד מצמצם אותנו והשווה אל האמת והשמחה בזה שלנו

יש את הכישרון לזה לבשר לעולם את גדלותו ולהתרומם לגודל שתמון בתוך חיינו אין לנו דבר יותר מרומם ויותר משמח ויותר גדול גדול אבל באמת יש פה איזה איזה פחד שצריך להתגבר עליו קודם כל אשרי אדם שירגיש את הפחד הזה ירגיש את החרדה החרדה מלעמוד מול האמת היא חרדה בריאה אבל בתנאי שהיא מרוממת היא לא מרחיקה מי שחושב ש שהגודל הזה הוא בא לבלוע אותו ולעיין אותו לא להשאיר לו מקום הוא טועה טעות חמורה הפוך הגודל הזה בא לרומם אותו ולאהוב אותו ולהרים אותו ולחבק אותו ולהראות

לו כמה הוא גדול זה קשור לסיפור שלנו. אלישה עם כל ה מבט הגדול בעיניים, כל הצביעה הגדולה שיש לו מהחיים, אומרת אותה אישה גדולה. אישה גדולה, אישה שמחפשת גודל בחיים לא מפחדת מהגודל. זאת אומרת, אני רוצה שייכות אל הגודל.

אני אני לא אני לא מוכנה לפחד מהגודל ולחשוב שהוא בא נגדי. אני בטוחה שהגודל הזה הוא בעדי ושיש לי שייכות אליו ובלעדיו אין לי טעם לחיים. אני רוצה להשתייך אל הגודל הזה. אני רוצה שהוא יהיה שייך אליי ושידור בביתי.

הכוונה היא שאני רוצה שבתוך הבית שלי יהיו שאיפות גדולות. תהיה רוממות, יהיה יהיה עומק של אמת ותביעה גדולה. זה לא יפחיד אותי. זה ישמח אותי.

כי מאמינים בי, כי דורשים ממני כי אני גדול כי אני שייך לעם גדול, כן אני שייך לאמת גדולה. זה זה הגדלות הזאתי שהאישה הזאתי עומדת בפניה. לא אחר כך בסדר? כן?

לא נספיק אני מפחד בשעה. טוב, אחרת לא נספק. האישה הזאת אומרת אנחנו רוצים לחתור לקשר חיים אל האמת. והקשר חיים הזה אם ישאר זמן אם לא זכ הקשר הזה ירומם אותנו.

הקשר הזה מתאים לנו בלעדיו אנחנו חסרים את העיקר יש זמנים שצריך לגדול אל האמת ידע כל פעול ויבין כל יצור והאמת הזאתי היא תרומם את חיינו למדרגה אחרת לגמרי אנחנו חוזרים לסיפור האמיתי ומתמלים עוז ומתמלים שמחה ומתמלים רוממות היום תאמצאנו היום תברכנו היום תגדלנו זה פתיחת שערים שאי אפשר לתאר ולשאר נולדים נולדים אל אל האמת הגדולה של החיים נולדים אל הסיפור הבראשיתי הכמאי הנשמתי השורשי של הכל אלא אל הקומה היותר עליונה אל הדין כן ימים נוראים יש בזה זה נוראות אבל הנוראות הזאתי היא לא מפחידה

אותנו במובן המאיים היא משמחת אותנו שיש פה איזה גודל שיש פה תביעה בחיים האלה אבל לכן הגודל הזה באמת הוא הוא מותיר גם שאלה הוא אכן מותיר שאלה הוא אכן בסדר בוא בוא בוא נגיד את את ה את השאלה היותר בשפה של עבודת השם של הימים נוראים אני אעמוד בימים נוראים ויתרומם וישיר וישמח וכן יקבל עול מלכות שמיים וכ ומה אם אחר כך אני אעמוד בגודל הזה? זה באמת מדרגת החיים שלי? אני באמת שייך לזה? אה אחר כך אני חס ושלום יכול להתרסק ולא ולא לראות

איך זה בסדר?

זה זה נש זה לידה גדולה מאוד להיות שייך אל הגודל הזה אבל האם הגודל הזה יכול אחר כך להמשיך איתי בתוך החיים עצמם ולגרום לי לשמוח במי שאני ביום יום ולראות שאני גם מסוגל לאור הגודל הזה ללכת בחיים נורמלים בשמחה כן במי שאני אני מסוגל להחזיק מעמד האם הגוד גודל הזה הוא גם יכול להוליד חיים, ברכה. הרי בפשט התפיסה אומרת לא מה הגודל הזה הוא הוא ישתק אותנו, הוא מפחיד אותנו. מה מתברר? אומר לישה שואלישה את אה את האישה מה אפשר לברך אותך כשאנחנו משתיכים לגודל?

אנחנו לא רק שלא מאוימים ונעשים דלים וריקים אולי באבמין בתחושת הנפש כן אנחנו באים כדלים ורקים אבל אנחנו באים כדלים ריקים כדי להשתייך ולגלות כמה אנחנו גדולים בשייכותנו להשם יתברך ולכל הרוממות האלוקית בעולם וזה מברך אותנו אומנם נכון אנחנו בראש השנה גם האישה אנחנו לא מבקשים מעצמנו בקשות פרטיות אנחנו עוסקים בגדלות עוסקים בהמלאכת השם עוסקים בהופעת השם בעולם ושמחים בשמחה גדולה אבל מה מתברר שבגלל שאנחנו שייכים לגודל הזה הוא מברך אותנו אנחנו לא מבקים מבקשות אבל השפע יורד ריבונו של עולם מברך אותנו היום תברכנו אנחנו

לא דווקא בגלל שאנחנו לא עסוקים בזה הוא מברך אותנו אנחנו מצידנו אומרים השם אנחנו רוצים אותך אז אבל אם אתם רוצים אותי אז אני רוצה אותכם אז היום דברכנו זאת אומרת דווקא בענווה של האישה הזאת ובזה שהיא לא שמה את היא אומרת אני אני רוצה בקרב בקרבת הגודל האלוקי. הגודל האלוקי רוצה בקרבתה, רוצה בברכתה, רוצה בהצלחתה, כי היא שייכת אליו וממילא היא הופכת להיות צינור להופעת השם בעולם. אבל עדיין זה שאלה גדולה. האם האם ה האם הגודל הזה הוא יוכל אחר כך להחזיק מעמד בקט בחיים

הפשוטים, בחיים היומיומיים?

זה לא דבר פשוט. חזיק את הגובה הז. תרוממות הזאת. והנה ראש השנה מבשר לנו בשורה גדולה ועצומה שגם כשאנחנו בראש השנה משתייכים לאמת גדולה ועצומה.

אמת גדולה ועצומה שתלווה אותנו כמנגינת החיים שלנו. כשלפעמים נגלה שאנחנו אה ברבונים מסויים של חיינו, בשלבים מסויים שלחנו לא עומדים בסטנדרט הגדול הזה. ואז מה? איבדנו איבדנו אותו לא ואז מגיע ראש השנה מחדש ואנחנו נולדים מחדש לתוך הגודל הזה ראש השנה זה אומר שאנחנו מי ששייך אל הגודל האלוקי הוא נולד מחדש כל פעם מחדש ריבונו של עולם מנקה לנו ראש שנה ימים נוראים מנקה לנו הי אומר אתם שייכים אליי אני שייך אליכם אתם רוצים הגודל האלוקי הגודל האלוקי לא בא ל חס ושלום ל לרפות את

ידינו או להחליש אותנו מי ששייך לריבונו של עולם הברכה האלוקית שורב ולא רק הברכה האלוקית אלא גם כשאתבוא מידת הדין ותגיד רגע אבל מה קורה בהמשך בסדר ריבונו של עולם רומם אותי עוד פעם ואני עוד פעם אתרומם מחדש עוד פעם אולד מחדש עוד פעם אקבל את את התאוזה הזאת את הגודל הזה ולמדרגה יותר גדולה משנה שעברה מיכאל אל חייל ומיכאל אלחיין אני בוחר מחדש כל שנה מחדש בשאיפות הגדולות ובהשתיך אל הגודל האלוקי, להשתייך אל עם ישראל, להשתיך ל כל הרוממויות הא ורבון שם אומר, כשאתה בוחר

בזה אני עוזר לך מחדש כל שנה מחדש וכל שנה מחדש זה יהיה לראש שנה יותר עמוק, יותר פנימי, יותר גדול זה איזשהיא התחדשות של נשמות של ראש השנה, של עם שיודע את סודו של ראש השנה.

ראש השנה הוא בעצם ההתחדשות של השנה שמראש הקדוש ברוך הוא אומר לנו אני יודע המטרה היא שהמנגינה של ראש השנה תלווה אותכם כל השנה יהיה לכם ראש לכל השנה יהיה לכם איכות פנימית יהיה לכם ערך יהיה לכם גודל שילווה אותכם כל השנה ומה שמזה לא תצליחו לעמוד בו אנחנו ניפגש שנה הבאה בעזרת השם נתחדש מחדש נעמיק כזה מחדש נתעלה לשפע חדש לגודל חדש לאמת גדולה ונתבר תברך מכוח האמת הזה התברר ממש שהסיפור הזה הוא פתח להבנה שאנחנו בכל שנה מחדש עומדים אל מול הגדלות האלוקית כ

יש בזה איזה הנראות וזה איזה חרדה יש בזה משהו שקצת א התהליך הפנימי הזה של הבושה של ימים נוראים שאני בא ב באים כדלים וכרשים אבל אז אנחנו מתחדשים לגמרי ומקבלים מדרגת חיים חדשה שריבונו של עולם לגמרי מרים אותנו אליה אומר אנח אני כל כך שמח לחדש אותכם מחדש אתם רק צים להיפתח אל הגוד הזה לא להירע ממנו אלא להירע ממה יהיה בלדיו אין אין לנו כן בלי בלי האמת הגדולה והעליונה הזאתי הכל נעשה קטן ריבונו של עולם לא רק נותן לנו שייכות אל האמת הגדולה

אלא מוכן שוב מחדש לחדש אותנו בה ושוב מחדש לתת לנו עוד כוחות ועוד הכל כל מה שאנחנו נעשה כל השנה זה הכל מתוך הרוממות הזו מתוך הגדלות הזו וכשלא נצליח אז הוא יבוא עוד פעם הוא יבוא עוד פעם. דודי ירד לגנו. הוא לא משאיר אותנו. הוא מבטיח לנו מחדש.

אתם תבחרו בי, אני אבחר בכם. אבחר בכם ואברך אותכם ואינקה אותכם. הכל טיפול עליו. אנחנו מצידנו רק צים לבחור בגודל.

אנחנו בוחרים בגודל באמת אז ריבונו של עולם לוקח אותנו וינסאהם וינטליהם כמי עולם. לוקח אותנו עם הגודל הזה להתרומם אליו וכן ולהתחדש כל פעם למדרגות חדשות. זה שייך לסוד ההתחדשות של ראש השנה. יכול להיות שזה קשור גם לכפילות הזאתי של שני הימים של ראש השנה.

ביום הראשון אנחנו לומדים על הפקידה הראשונה של שרה. ביום השני עלה עקדה והלידה המחודשת. כן זה קשור לכפילות הזאת של ראש השנה. כן.

כתוב בספרי הקודש למה צריך שני שני ימים. כתוב שהיום הראשון שייך לפנימיות של העולמות והיום השני לחיצוניות של העולמות. היום הראשון אנחנו בעצם עוסקים בלשתיך אל אל השאיפות הגדולות ואל המלכות הגדולה כן אל הידיעה שברחה מאיתנו אל אל הרוממות שברכה מאיתנו חוזרים חזרה כמו שהרב אמר אל האמת הגדולה ומשתייכים אליה במן הפנימי הרוחני העליון לא עוסקים לא במה יודעים שאנחנו לאור זה נחיה וכשלא נצליח אז עוד פעם ועוד פעם הגבו שאנחנו לא עוזבים אותך בחיים ולא מפחדים מהקשר מפחדים דים מחוסר קשר איתך מחוסר גדלות ורוממות

והרוממות הזאתי היא לא נגדנו היא ועדנו מה מה מדבר ביום השני ככל ש השתייכנו ביום הראשון לפנימיות העולמות השאיפות הגדולות והנסגבות של חיינו מתוך כך בא היום השני ומוליד אותנו מחדש בברכת העולמות החיצוניים איך אנחנו עכשיו שולחים את הברכה הזאתי שתוליד בעולם הופעות חדשות הופעות חדשות של גודל של הצלחה ושל סיעתא דשמיא ושל גבורה לעם ישראל בכל התחומים כל הברכה של החיים נובעת מהגדלות של החיים וכשאנחנו בגדלות של החיים יודעים לינוק מחדש להיוולד מחדש מתוך הגודל האלוקי אז אנחנו עכשיו מחדשים את כל המערכות נותנים תוקף

חדש לעם ישראל נותנים אומץ לחיילים נותנים תשועה וגבורה למדינאים הכל הכל נותנים לבתי המדרש קדושה חדשה ורומממות חדשה של תורה חדשה הכל מתחדש הכל הכל מתחדש לעולם הזה זה אנחנו זכינו זה זה השנו חלקנו זה מין כזה מקום שאומר רק אי אפשר לחכות להיפגש עם הגודל הזה לתת לו לחדש אותנו למלא אותנו ומילא גם להוליד בנו ברכה והשפעה וסיעתא דשמיא לה לחיים עצמם כן זה בעצם שייך להתחדשות המחודשת שראש השנה פועל בחיינו בסדר יש לנו כמה דקות אז אפשר מי שרצה לשאולח ממנה למה אני כל

כך רוצה שקשו משהו? >> כי זה בדיוק הנקודה.

להשתייך אל הגודל זה לרצות בגודל. כשאני בא אל הגודל למה אנחנו לא מבקשים בקשות פרטיות בראש השנה או שיחה פרטיות? אנחנו עכשיו באמת רוצים להראות לשם. אנחנו באמת רוצים אותך.

לעמוד עכשיו ולבקש על חיינו הפרטים. יש מדרש בזוהר הקדוש שאומר זה כמו הב שהכלב מבקש. הב תן לי תן לי תן לי תן לי. זה הגדלות של עם ישראל שהוא יודע להגיד לקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים אותך רוצים להשתיך אליה ודווקא זה מראה שאנחנו גדולים וממילא זה מה שעכשיו יברך אותנו גם בהיבטים הפרטיים דווקא יכול להיות שאנחנו לושים את עצמנו בצד ולהגיד מה אנחנו באמת בעומק מה אנחנו רוצים יש לנו גם בקשות פרטיות ברור אבל יש לנו קודם כל איזה נקודת עומק לחיים שיהיה רוממות בחיים שיהיה ערך בחיים וזה מלכות השם מלכות השם זה בלי זה אין לנו כלום בראש השנה אנחנו בראש השנה זה מתרכזים רק בזה.

כן. וזה באמת מה שאותה אישה אומרת לאלישה. כשאני עומד מולך אני בעיקרך רוצה להשתייך אל הגודל הזה. ואלישה אומר, אם ככה היום תברכנו.

הגודל הזה יורד ומברך ופועל כי מתברך שאני לא דוד ודעי לי. מתברך שיש פה איזה קשר חיים כזה שככל שאנחנו מתעלים לגדלות הזאת, ככה היא יורדת אלינו וממלאת את החיים ברובמות עצומה. טוב, אולי אולי באמת יש בזה משהו לימוד גדול. אנשים פחדו מאלישה לגדלותם כי יש בהם איזה איזה נקודה של כמו שדיברנו על הרגישות ועל ה לפעמים אדם אה אה כשהוא עוטה על עצמו שריון כן של א הכל בסדר הכל זה זה בא זה בסוף פוגע הוא הוא לא מסוגל לחוש את ה את החיסרון את הצימאון שלו בגודל אנחנו מול הקדוש ברוך הוא אנחנו מוישה אנחנו פתאום מרגישים ריבונו של עולם בלעדיך אנחנו כל כך חסרים כן כן, אנחנו לא באים שהכל בסדר, הכל הפוך.

אנחנו כל כך צמעים שתמלא את חיינו. ובלי זה אנחנו באמת א חסרי קל. ועם זה הכל מתברך. זה להיות להיות בצד הבחינה הזאתי של האישה כן של ה של הצימון.

לא להגיד אנחנו באים מלאים. אנחנו בראש השנה באים כדלים וכרשים. אבל כדלים וכרשים כדי להתמלא ולצא מראשנה אריות אריות אריות של קודש ממולאים בגדולה אלוקית שמאלה נוסכת בנו עכשיו התעצמות עצומה אנחנו בנים של מקום אלה כל החיים מתברכים טוב אחרון כן מברכת נכון כי זה שייך באמת לסוגיה של מידת הדין. איך כתוב במדרש?

רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין. אה שן העולם מתקיים. עמד ושיתף עמה את מידת הרחם. אומר השאלה היא מתבקשת מאליה.

נכון? אם הקדוש ברוך הוא יודע לכאורה את שהעולם לא יעמוד במידת הדין נכון? אז למה הוא רצה להאמין את העולם במידת הדין? מראש שיברא את העולם מידת הרחמים.

נכון? אבל יש פה סוד מאוד מאוד גדול. ריבונו של עולם אומר רוצה שהרצון הבסיסי של העולם יהיה בדין לרצות דין הכוונה לרצות שלמות אנחנו לא רוצים עולם ותרני וקטן אנחנו רוצים דין א אבל אתה לא עומדים בזה אבל מי שרוצה דין יקבל רחמים כך כתוב הימים נוראים שבאמצע יום ראש השנה ריבונו של עולם עובר מכיסא הדין לכיסא רחמים למה כי אם אתם רוצים דין מגיע לכם את כל הרחמים שבעולם זאת אומרת ריבונו של עולם יודע שקשה לנו יודע שמורכב לנו אבל איפה הלב שלנו נמצא אם

הלב שלכם רוצה את השם יתברך באמת בכל הגדלות על כל פשוים תכסה אהבה אז ריבונו שלנו ירים אותנו יברך אותנו ויתהר אותנו מעכשיו עד יום כיפור אחר כך עד סוכות בטיפול אלוקי שינקה אותנו מהכל רק אתם תרצו את הדין אב אנחנו לא נמוד בזה אחר כך ואז יהיה מידת הדין שתקדרג עלינו לא אל תבוא מידת הרחמים ותסייע להרים אותנו מחדש ולטהר אותנו ולזכות אותנו כדי שנה נאמנים בדין זאת אומרת עומק הדין הוא מלא באהבה זה מה שצריך לדעת כמו שאלישע מלא באהבה אלישע לא בא להפחיד

את עם ישראל אנחנו לפעמים בקטנותנו פוחדים מהדין כי אנחנו באמת חושבים שלא יהיה לנו קיום עם הדין הזה אבל באמת מי שחותר אל הדין ככה אומר הרב חרלף בכדאי לקרוא השם הורי של הורי ואישי של הרב חרלב מאוד מאוד כדאי אומר הרב חרלב זה זה הסדר האלוקי מי שחפץ בדין חפץ בטוב האלוקי בשלמותו והוא לא אומר רגע אני ואני אלא אז ריב אתה כל כך חפץ בדין אני ממלא אותך ברחמים מה מת והתחייה זה כמו זה כמו יצחק כן זה יש פה זה אבאמינה של הדין

ראה שנין העולם מתקיים כן זאת אומרת אותה ואמינה שלולי שמתברר מה עומק רצון השם וזה אותה אבמינה של אנשים שבחו מאלישה המינה הזאתי יש בה באמת בסוף אנחנו לא יכולים לעמוד בג בגודל אבל לא הבנתם את הסוד הפנימי, אתם לא צריכים לעמוד בו, אתם צריכים לרצות אותו. ומי שירצה אותו, מידת הרחמים כבר תחיה אותו מחדש.

מידת הרחמים תדאג לו. היא לא תשאיר אותו שם פצוע בשטח. תרומם אותו. אתה תרצה בדין ואותה ואמינה אני לא עומד בדין.

תבוא מידת הרחים ותענה עליו ותגיד אבל הוא זכאי לרחמים. הוא בן של השם. ריבונו של עולם, מחדש אותו כקדם. כן.

זה זה העומק של הדבר. מזרת השם. שנה טובה. כתיה וחתימה טובה.