הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רס"א

Kind: captions Language: iw טוב חברים יקרים מסכת עירובין דף מג היום אנחנו כף ה באיר תשפו מוצר היומי אנחנו בבראשית פרק כא פרשת וירא אומר אברהם אבינו אומר אבימלך לאברהם אבינו תשבע לי שתהיה תמיד עם עם כל הצעים שלי כמו שאני נתתי לך לגור פה בארץ אתה גם תכבד את הצאצעים שלי ואתה שבני באלוהים אין אם תשכור ליני נכדי כחסד אשר עשית עמך תעשה מדי עם הארץ אשר גרת בהמר אני נתחיל לגור פה ויאמר אברהם אנוכי שבוע והוכיח אברהם את אבימלך עלודות בים שרגזלו עבדי אבימלך אנחנו בשמואל א' פרק א' פסוק כ בדיוק עכשיו השבוע הזה זה זה הזכרה של שמואל הנביא צאנו דבר יפה שבדיוק הגיע הלולה של שמואל הנביא ויל תקופות הימים חנד בן וקרא את שמו שמואל למה שמואל כי מאדוני שאלטיב שאלטיב מתי ילדה אותו שישה חודשים שני ימים פ כך קטן נולד ויאלה של קנה וכל ביתו זברח לאדוני את זה בחיימים ואת נדרוש שבא וחנה לו עלתה עלתה כי אמרה לאישה מי זה אישה בעלה דף לזדי גמל וודיב ונראה פני ונראה את פני אדוני ושמעד עולם יגמן יהיה בגיל שנתיים אז מתי ישב שם? עד גיל 50. כמה גיל חי שמואל? 52. כלומר השתיים שהיה בבית 150. מתי לי נתמנה לשופט שהוא שמע אותה וברך אותה? בדיוק שפעם ראשונה שהיא באה אותו זמן שם אותו שופט. בדה של שמואל נכון >> שש חודשים לפני כן מיום תפילת חנן התמנה השופט מתי התפלנה שש חודשים לפני זה יוצא אותה שנה ליבור של שמואל שתיירו 39 שנים שמואל פרנס את ישראל שמת אלי יג שנה יום שמת אלי גנ אהרון ושם שדה פישים שבע חודשים שם בא לקריאת תערים שמלך שבע שנים על חברון על יהודה במנכו כל ישראל כתיב הים יום שבט אהרון בקריאת תערים צא מהם שבע שנים שמלך דוד בחברו שמואל מת לפני שאול ארבעה חודשים טוב הלאה ויאמר להן קנה אישה עשיתי בעיניך שביע את גומלך אותו אך יקדברו שיש תנך את בנה את גמלה אותו אתם שומעים? אומר פה רש"י בשורה מספר חמש ברחבות אמר רבי שמואל בר יצחק בכל יום ויום צאת בת קפוצצת בעולם עתיד צדיק אחד לעמוד שמו שמואל כל אישה שהייתה לד בן קרא שמו שמואל כמה שהוא רואים את מעשיו אומרים איזה שמואל כמה שנולד שמואל וראו את מעשיו אמרו זהו זה זה שמואל הצדיק בתעליהו אמה כאשר גמלתו בפרים שלושה ופר אחת קמח שלושה פרות טבע לא יונים פרות ונבל יין וטיבי בית השם שילו והנהר נער איזה גיל היה אלי גיל שנתיים קורא לו נהר איך קורא לו נהר עד הזריר קושי הולך שמרחם עלינושתם שתם שנו זה לא השתם ברור ברור מסכת תרומות חברים בשלושה פרקים משארים את הכלכלה צד שמודדים להפריש את המעשרות תרומות מעשר מה זה זה לא סתם סן בבקורות ובסעיפות באמצע הקיץ המונה משובח ומודד משובח מה זה בבקורות? בזמן שהפירות בביקוריהן באמצע הקיץ שהם מבושלות ואם מצומקות. כלכלה מחזקת מן הפירות יותר מה שמחזקת מהם שמוכרות. המודד המונה משובח והמודד משובח ממנו. השוקל מי ששוקל את המעשרות זה הכי משובח. רבי אליעזר אומר לדף לח תרומה עולה באחד ומה אם נפל לך תרומה שנפלה ל100 סין של חולין שבין הכהן אחד ומא נותן אחד מנהל הכהן ושר חולין במאה ועוד רבי יהושע אומר במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור ויוסה בן משולם אומר ועוד קו למעסה שטות למדמע חברים דף לט היו לפניו שתי סלים של טבל בזו 100 בזו מה נטלה תרומה נטלה תרומתן ואומר מעשרות זו בזו ראשונה מאוסרת שזו בזו שזו בזו אין הרי כן מחינה מעשרות זו בזו ראשונה מאוסרת מר כל המעשרות נמצאים בעשה לשני אבל אם אומר המעשרות של הסל הראשון בשני ושל השני בראשון אין הראשונה מאוסרת מה עושה נותן שני תאנים שני ייסורים ויסורו של איסור מסורותיהם מסעות כלכלה בחבר וייסורו של איסור ואם אומר מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה רואה שם נותן 20 תאנים מאיזה שירצה וזו 100 בזו 200 איזה מהם שירצה נקודה אם יש סל שיש בו 100 סדל שני יש בו 200 פירות אמא הגדולה הוא נותן אחד מעשרה ואם הקטנה הוא נותן 22 בזו 100 ובזו אל 1000 אם הגדולה נותן ל1 קטנה נותן את כולם לא ישים כאן והלך לפי החשבון הלכה יג הייתה בדוק צל של פירות שנה מתוקנת אלה שני תשיע ואחד תשיע של תשיע בין שתבן בריא לחולים שכולים מרובים על התבן תן את כל החולים כדי תרומת מעשר שבתן בן שמעשר תבן מרובה על החולים בן החולין מרוב מעשר תבן נותן כל אחד החולין נותן את כל החולין כדי תרומת מעשר שמע עשר תבל 100 וטבל ו90 תבל ונותן 101 חסר איסור אחד 90 תבן ו80 תבן נותן 91 חסר שני יסורים 80 תבן 70 תבן נותן 81 חסר שלושה אסורים וכ היום אין לנו בעיה בכל זה למה יש לנו נוסח עושים תרומות מעש יותר אחד מה שבידי מעשר שביד תרומה גדולה שבידי תרומת מעשר מעשר שני >> חיים טובים אנחנו בדף מ חבר מ כיוון שלבריח מים תוך הספיניים עשויות רבה מן תעמה לא אמר כרבי זרא אמר לך בספינה מלכת כולמה לא פליגה שמלכת קומה אם אתה בתוך ספינה אתה יכול ללכת בשבת אותה כי פליגה שעמדה על ספינה של רבי יהושע ורבי עקיבא אסור ללכת רבי גמניאל רבן ג רבי אלעזר בן עזריה מותר אמר רב נחמן ביצחק בת דרך מנכד ולא פליגים מותר ללכת בה למה כתוב במשנה מעשה שבא מפל דרסרין בפליגס ונתן בהם רבנז לכו את כולה שואל לא זזו ארבע עמות שרצו להחמיר על עצמם בשם מלכת לא פליגה הם זה קטן רצו למה פתאום היא תעמוד למטה בבליגה במהלכת מה יהיה הדר רצו להחמיר יסורהו אלא אמר רבשה מתי למדקה חתני ספינה דומה דדיר ושר מדיר ושר דף מ פטור הראשון באמצע ספינה למגביה ולומדת אמר אחרי דרבש דרבה לרבשלתה כרבן גננו בספינה דפליגה אין תניה חנניה אומר כל אותו היום ש בספינה שהוא ידע מדבר הלכה אמשחי אחי אבא רבי יהושע ח כרבן ג בספינה שאתה יכול ללכת בה הלכה כרבי עקיבא בדיר ושר לפי השיטות שנדברו כאן דעת רבה תר ושר וכולי וכולי חברים אנחנו בדף מ בטור האמצעי למטה איפה שכתוב באר רב חנניה באותיות גדולות אם יש איסור תחומים למעלה מ-10ה תפחים או אין למעלה מעשרה תפחים את הגמרא עמוד גבוה שרה וחכב ארבעה לא קשה לך שמותר לעלות עלשלך לגביו חוץ לתחום מל מעש דעמוד הרס מכתעים גיתי ולך בעמוד גבוה עשרה ונו רחב אמה אנמדקזי למעלה מעשר בקפיצה לידי שם אחד עושה קפיצה הדרך בשבת מותר או אסור אנחנו בטור השמאל מצד שמאל אמר רב בדף מ דף מ עדיין ד שמעשה שבא מפנדרסרין פני כספינתם בעמד בשחומים למען המסר שומר רצו להחמיר אין תחומים למה רצו להחמיר למה רבה מלכת ברחק לא גבוע סרחנמק אתה שמע פעם אחת נכנסו לנמנת שכה היא אמרת תחומי שפיר אין תחומים מתחו מים והמרבה ממהלכת ברק את השמע מנשב שמע אתה שבע שמות מרן מצפה בשבתה מדרב חזדה בסורה בעלי פני ובעדי פני בשבתה בפנות ערב של אותו שבת רבה פו מדיתא מה דמרינו לב אליהו הנביא אומרינו על מה אין תחומים למס איך איך אליהו הנביא בא בשבת? הוא באוויר. אומרת הגמרא, לא שאליהו חיה בשמירת שבת, אולי זה איזה מין שד שנוכי אמרינתה שמר נזיר עד ביום שמשיח בן דוד בא מותר לשתות ים שבתות וימים טובים. למה? אליהו הנביא לא בא בשבתות וימים טובים. אנחנו תפתחו דף מג אומרת הגמרא ואסור לשתות יין כל ימות החול. אחד שנדר יבוא משיח אני לא אשתה יין. אני נזיר תסור כל הזמן לשתות יין שם היום הוא יבוא דף פג היא אמרת משתמש תחומין למעלה מעשרה חים שבתות וימים טובים מותר איך יבוא אליהו הנביא אסור לו לבוא אם אמרת אין תחומי שבת ם טובים המים מותר שנה אתם אם אמרת אמרת יש תחומים אז הוא לא יבוא אבל אם אין תחומים יכול לנסוע כמה שהוא רוצה באוויר אז איך ודאי שזה אסור גם בשבת יהיה אסור לך לשתות למה השם יבוא היום אליהו ד אמר כן שנח לכם את אליה נביא לפני יום בוא אגב כיוון דלא אתה אליהו מאתמון אחי בחו כמה נשתראה לא אתה אליהו מאתמון אל תמרינן בית דין הגדול אתה אליהו חבתות ממניצד גדול אתה אומרת הגמרא מופתח להם לישראל שומע אלי שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בערב יום טוב פני התורח איך אתה רוצה שיבוא ביום שישי מפריע סלקט לא אתה משיח לא בא קודם כל בא אליהו לבשר ואחרי זה מגיע המשיח את זה הגמרא גם בערב שבת אז למה הנזיר אסור לשתות בערב שבת יין אליהו דלא אתם משיח יבוא כדתם משיכה כל עבדים לישראל הם יכינו לך את הצורכי שבת אמן יום אחד בשבת יהיה מותר למה יש עוד מן אין תחומים יש תחומים אחד בשבת למה אתה צריך את אליהו הנביא אחד בשבתה להשתד לא אתה אליהו בשבת ואין משיח בא שבא לי בשרנו ערב יום בוא נתנספוקם ספקלים יש תחומינו אין תמוחה כמה מתקנד הילדקי בכול על נזירות אנחנו בטור האמצעי אם אתה אומר אחרי נזיר ביום שב שבן דוד בא אז אנחנו לא יודעים מתי הוא יבוא כמד עליו נזהירות חי שבת מפקלה אלא קיה בשבת בקנדר כאובו בקנדר יומה מותר כאן ולך עצרו לו לעולם פעם אחת נכנסו ללמ תן הספרת הייתה לו הכוונה כמו משקפת הרבן גמליאל יודע כמה זה 2000 אמה עכשיו ביטוי צופה ב2000 נגד בים רוצה לדעת כמה מקו של גי מי שופר מביטבה ידע כמה מקו של רוצה לדעת כמה מקו של דקן מודד קומתו שלו מוזמנית מדוד צילו של דקל צל קומתו ידע כמה גובה של הדקל רוצה שלא תשרי חיה רעה בצל קבר נועץ כנ בארבע שעות ביום ויראה לך צילון נוטה משפיע ועולה משפיע ויורד שלא יצא לכן ברדב חניי ש משכמעט ונפק חוץ התחום לא שם לב למד תורה צר חוץ התחום אמר לו רבז חמן נחמיה מ דרך שרוי בצר אמר לו עשה לו מחיצה בני אדם טיב רב נחמן כנס לתוך העיר חורי דרבה טיב רבה קמד רב נחמן מה לא שאל רב נחמן בר יצחק לרבה מה יקבל רב חסדה הנד זה בעלות גבר סקינן בא לי חיתה כרבן גמליאל היו אנשים שעשו עירוב אז הם עשו לו מחיצה אנחנו בדף מד חברים כהן ולוי שקיבלו שדם מישראל כשם שחולקים בחולין כך חולקים בתרומה רבי אליעזר אומר המעשר שלהם שלמנת כן באו מה זה קיבלו שדה באריסות גמרא מ תבין רבנן רב אליעזר ומה קנו איך הם קיבלו את התרומות מעשרות אמר להם אתם יודעים שהיא ניתנה לו שחולקים מעשרות הם עשו תנאי אפילו תנים במה קנו עשה כ בא ואומר לו תלוש מן הקרק הזה שתיקנו לך מסותם כלומר עשה חזקה בקרקע אמרו לו אופנה לטלון אופנה אם באמת אתה צודק הם עשו תנאי ולצתמה נעשה כי אומר לו אתוש בנקרק הזה שיקח אחד מהשרה שבו סאומר תלוש בן הקרק הזה סותה תני כהן שחחר אדמה מכהן לבי מלבי ישראל ישראל חולקים מעשות למי נצרכה אל לרבי אלעזר דמר רבי אלעזר דמר מעשר מעשר של מלמד כן באו הודה שכהן עצמו בעל הבית הם מחולקים במעשרות שקיבל בכהן ואמר לו בעל הבית על מנת שהוא המעשות שלי או שלך או שלי ושלך מותר כהן שקיבלה בישראל אמר לו על מנת שהוא המסות שלי מותר שלך אסור שלי ושלך אסור כולם מקדך בלי מותבים בסור ולא כך אין המעשרות של ההן אלא הכני שלי שלי שלך שלי שלי שלך שלי ושלך שלי כמלה מקדר מקבלים תערבים להראה שקיבש די מישראל אסור ישראל שגבש ידי ישראל מנשמעות של זה אסור תןת המעשות ללוי פלוני למה כאילו אתה עושה מסחר במעשות מתנשד למני לזה מותר אומרת הגמרא ולא די קדמיתה זה אותו הנחה אמר רבי החי אם תרצה ביניהם יש חילוק אמר רבי יוסא עדמר מותר מה שאתה מתיר שה קיבלה כדרך המקבלים מה שאמרת אסור שדרך מקבלים תד רבי יוס כרבי יוחנן דרבי אחר כרבי יוסף בר רבי חנינא רבי יוסא בר חנינא רבי יוסא ברבי חנינא אמרנו אתם נותן מעשרותם טובת הנאה לא סתם קיבל את זה שבר כן אמר אין אדם י מסוד מה הייתמ דרבי יוסף חנינא משת קודשיו לא יהיו אמר טובת ההנאה שיש לו בהם שייך לו מהביד רבי יוחנן הם לכל מי שירצה תיתי פליגה רבי יוסא ברבי חנא כולם כהנים מבינים נהנים לי תרומת מעשה בעל כוחו פתר לי אומר אפשר לתן מתנה כל עיקר תדע לך שהוא כן תנין לכהנים אלו לביאים אלו נהנים לתלו אחרים אומרת הגמרא מתליק לרבי יוחנן אמר לישראל וישראל סל הזה ותן בכור זה לבן ביתי דף מז פתר ל ורוצה לתנו שני כהנים בין ביתו אחד מהם אמר לו אלחסן הזה ניתן לכולם לבן ביתו כהן הו קומר רבי זה בדה כהן ישראל מה בזה אמר אם יש גם ישראל וגם כהן לא הגיב בחזקיה ב שמרבי אמר אכן אמר לו כן הגיב לתת רביס בחנינה הכהן ישראל למה הוא אסור מר מרית העין גם כאן אסור לישראל לישראל בפני מרית העין אמר רבי יוס חילול קודשים יש כאן אילו חילול השם אתם עושים כל מיני קומבינות עוד מן הדד תנא קונים ונביאים מסעים בבית הגרנות אין להם או תרומה בסופים נתן זר חיל חילול שנאמר חל קודשי ישראל מחלילים אותו יותר מכאן אמרו תרומתן תרומה סותם קדש כתוב אומר שם בשחדשפוטו וכיר ירו מביא עליהם שלושה פורענות לשונאי ישראל אנחנו הגענו לרמב"ם בסדר חיים צעית שלי שבת אתה קידשת יום השביע לשמך תכנית מעשה שמיים וארץ וכולי תסתכלו בדף מז שורה שלישית אלוהינו רצני במנוחתנו ברוך אתה השם מקדש השבת מוסף שציוית על הר סינה מצוות שבת שמה הוא זכור צביתה יהי רצון וכולי קטע השמאלי אנחנו רואים בשורה מספר חמש בדף מז בקטע השמאלי במנחה בשבת איך מברך חיים צית של מנחת שבת אתה אך בשמך אחד הבעה טורים על הירקות אומר בברי אדם אפילו בשלם שיתנו ברך עלים בפרי אדמה למה הם עומדים נראים ירקות יה הכל ירקות ופירות וקטנות טובים חיים ירושלים ברך לחם שלום חתם מנקרה וסילקה תודה רבה טובים חיים יותר מבושלים שהם חיים ברך שהכל טובים מבושלים סליחה חיים מברך עליהם שהכל בישל אותם בורא פרי אדמה שום וקרתי כתבו התוספות שהם חיים בורא פרי אדמה חיים בשבילהם שהכל אפילו אדם רוצה יוצא מבושל בתלה דעתו גם שלנו רגילים מחול מבושלים השומן דם שהם חיים שהכל הכל לכן כתב וחתבו הגאונים צד השמאלי בי סימן ראש ועל המים בהם את הירקון ברך האדמה על פי שהם טעם הערק ולא יין הם בפירות כאן הלכה למעשה מברכים שהכל כן היה אומר הבי הראש ש לא בשר בשר שהכל כתב אחי רבין כל שכן סחתם מברכים זה מזברכים עליהם נראה כן תני לגר אותם רוצה להגיד אם שחד את הפירות ברך זהם זה עץ עץ אדמה אדמה אבל הלכה למעשה אמר לנו החבר שלו ככה נכון רבי דניאל דף מחפרי שברכים עליו שיעקב משלם ברך על המרג ברכת הפרי עם חתכה לחתיכות דקות ש בחתן פרי נרגל ואם אתה מגרה את הפרי נשאר ברכתו כתב רבא רבאי רשי לפתות מבושלים קושים וחומץ בחרדן חיים שהכל לכן כתב ש מנהגים שכתבו בהפר הוא יותר טוב מבושל של א' אלפת מברך עליו האדמה שולחן ערוך דף מפליג בספינה מותר להפליג בשבת אפילו בערב שבת בספינה מתורך דבר מצווה פוסק שישבון לא ישבו מי זה המענהג הספינה גויים כן רוב גויים רשות מפליגים ספינה פחות מגמ דרך מועד מצור לסידון מלאך בטח להפליג בערב שבת בבוק שיגיעות יום שבת מקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת הם מפליגים מה שמפליגים אומר בהלכה ב בספינה בחשמים שום עונג שבת שכל שימים צער זה נקרא מחלות ים דף המפליגים םמלוכים אורות המתוקים אין צר למפליגים כך מותר להפליג פשבת שלא ידוע לנו ש כמה מסתפחים תחום שידוע אסור למה משום אסור תחומים דף מט אח ג אתה שפליק בערב שבת נכנס בערב שבת קנה שביטה שמפלגת בשבת מותר צים בשר הכלים שהם צריכים לחנש בני השחקן יכול להקבד שם שלוש ימים קודם שבת אסורים לציום הראשון שנש מותר לצא למה שאם קרא לו דבר סכנה תרך לחנשבת ארץ ישראל שר אפילו בערב שבת כ שזה דבר מצווה מותר לצאת לכיוון ארץ ישראל פוסק אמו לשבור יכול ללכת איתם שום פיקוח נפש לו דבר מצווה חוץ לעיר מדרשת הנחומה דף מט למטה ותודות יצחק שמ כתוב גיל יגיל אבי צדיק חכם ישמח בו שמח בו כנגד מי אמר שלמור כנגד יצחק כל שמחים עלינו נברא יצחק לא תנ העולם מתקשמר אם לא בריתי יומם והלילה בריתי יצחק שק מדרש רבן לפנים היו בארץ שבעה שמות כל הם עמים רפאים גיבורים לכים עובים לפנים מים כל שרא אותם רפאים כשעבר גיבורים אמר מוח כליתו של אחד מהם תדחמזמזומים אמר רבי יוסף חנינא מנטרומין מגיסתה מלחמה ענקים שמרבים ענקים על גבי ענקים ביחה אמר שיונקים גלגל חמה הלאה ספר הזוהר בודה הולכים בצד שמאל פתח רבי חיאב ברכה שמנחם גיבורי כוח שם ישראל שעמים כל העמים שהקדים מעשי שמ הקדוש ברוך הוא לפעמ שלו עד כאן תם מכינים בפני כאן וך לכם רשות כדי שמי שסדעמרו עמכם וכולי דף נא דבר אחר ברכות את השם מלאכיו אלו הצדיקים מלאכים גיבורי כוח שמוע בכל דברו שמע מלמ שצכם שותם שכנו לפניו תיקוני הזוהר אחד הנקודה הקק של הורקיע והיא פטפת על המצאית כמו זה ליקוטי מרן זה בחינת עומר שעורים עומר בחינת מרדכי עין מור מרדור חירות רות רות תורה בנגדה שעורים אסתר שון רוח הלאה חברים תסתכלו בדף נב קטע בליקוטי תפילות השם אתה ידעת ידעת הבזור דעתנו זה ימים ושנים פשוטים רואים כמה מיני פגמים כל העצות שג איך נצל קוט הלכות מבחינת בזוהר שבירת כלים תתמלכם פרשה דעמה מה עמה מתקנה זה הכתר חברים יקרים אנחנו בדף נדף נד מסילת ישרים תאמר מים צופים הולכים בייסורים דרך 15 תורה מה פתאום צריכים ליסור משמרת ולמה נחדש גדרות שאין גבולת דבר צדם שומע עונק עולמיו ואמרו רבותינו תיד אדם תן את הדין כל משר לא רוצה לחומר פי שהיה מותר לו זכור הקרה תשובה כי הפרישות ודאי צריך מוכר רבי זירוע עליה קדושים פרושים מוקשה בתעני הקדוש זה חזקיה המלך שמעלים לו כל שתי האגודות שנרק אמר לי בפני בכל מנהגים ישראל זה מלך בנו הקדוש זה קף אצבעותיו מר גלוי וידוע שלא נהניתי מהעולם הזה אפילו ב למרד שאדם מתפל דברי תורה חילב ואין כל מאמרים צורך ראשון כל פנים צריך מאמרים אמורים הפך זה לאש זכינו רבי שם כבודו Č