עקידה רוחנית - ראש השנה שחל בשבת | הרב מאיר נאמן | שיעור לר"ה | תשפ"ו

יום ראש השנה מוגדר בתורה יום תרועה יהיה לכם על שום מה היום הזה הוא יום תרועה לא מפורש בתורה מה עניינה של התרועה חז"ל מלמדים שלתרועה הזו יש כמה תפקידים. בתרועה הזו אנחנו ממליכים את ריבונו של עולם. בתרועה הזו אנחנו נזכרים לפניו לטובה. בתרועה הזו מלך עומד מכיסא דין ויושב על כיסא רחמים.

ואין קץ לדבר על הפעולות. ששמיעת כל שופר פועלת עלינו. אבל מכל מקום, ברור שבתורה הדבר היחיד שכתוב על היום הזה מלבד התאריך שהוא יום תרוע. זה עניינו של היום.

לאור כל זה פלא פלאים עד כדי שלא לא מובן ותמוע ביותר שבראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר זה פשוט לא מובן שמיעת כל שופר ביום שהוא ראש השנה, ביום שהוא יום הדין, ביום שבו מתחדשת הבריאה. זה לא סתם מצווה, זה המצווה של שורש החיים שלנו. אם ראש השנה זה היום שהוא הראש של השנה, אז מצוות היום בשופר היא הביטוי של הדבר השורשי ביותר. וחז"ל באמת אומרים שזה לא שיום ראש השנה תלוי בשמיעת כל שופר.

כל השנה כולה תלויה בשמיעת כל שופר. עד כדי כך שחז"ל אומרים כל שנה שהן תוקעין לה בתחילתה מרעין לה בסופה. בשבועיים האחרונים אני מקבל שאלות בדק מנשים כי הם יותר מתרגשות. הרב בתקופה האחרונה שתי שנים ראש השנה חל בשבת.

השנה שפרצה מחלת הקורונה והשנה שנה תשפ"ד שבאותה שנה שמחת תורה קרה האירוע הנורא שקרה לפני שלוש שנים ברור כי ראש השנה שכל בשבת אומרים חז"ל שנה שאן תוקינה בדם מראינה בסובה זה לא סתם אמירת קנה נף כי הדין והרחמים וההתעוררות שלנו תלויים בשמיית כל שבר האם הרב אנחנו צריכים לצפות שראש השנה הזה יוביל לשנה מסוכנת ודאי שלא אם זה היה גורם לסכנה אז חמירה סכנתא מאיסורה חז"ל לא היו מתקנים תקנה כזו שגמרת לסכנה אבל הרב זה מוכח אני מקבל בMS הרב ב-15 שנה האחרונות רק שתי

שנים חלו והם ראשו אני זוכר את זה בתר אליוזי כי כתבו לי 202022 לא יודע בדיוק משהו כזה 23 קורונה ושמחתו מסוכן אבל לא רק מצד הסכנה אנחנו יודעים שמצד שמיית כל שופר באה לפעול עלינו פעולה עצומה ביותר לעורר בנו את הסגולה לעורר בנו את המיטת הנשמה וכל שיחות רבנו הרב צודה המופלאות ראש השנה עוסקות בהרבה מהם לברר את סגולת כל השופר אז למה לא תוקעים בשופר בראש השנה שכל בשבת מה הסיבה קודם כל בוא נברר שחז"ל בהצה אומרים שאפילו בשבת רגילה בדר ביום טוב תקיית

שופר היא לא מלאכה. חז"ל קוראים לה חוכמה היא ואינה מלאכה. זה אומר אסור מדרבנן, אבל זה לא אסור מן התורה, זה לא מלאכה. אז למה לא תוקעים בשופר בשבת?

אומרת הגמרא, משום הגזירה שלימד אותנו רבא. כך אומר התלמוד הבבלי, רבא. במשנה כתוב ראש השנה שחל להיות בשבת תוקעים במקדש אבל לא במדינה. במקדש היו תוקים אבל לא במדינה.

מחוץ לגבולות המקדש לפי הרמב"ם מחוץ לגבולות ירושלים לא תקו בשופר בראש אשר להיות בשבת שואלת הגמרא מה היא טעמה מסיקה הגמרא כדרבא סתם דבר מעניין רבא היה דור שלישי לאמור מחכים עד רבא עד דור שלישי למור כדי שיתן לנו טעם אומר רבא יש חשש מאוד מאוד רציני הכל חייבים בתקי תקיעת שופר ואין הכל בקיאים בתקיעת שופר שמה ילך מי שאינו בקי אצל מי שבקי כדי שילמ אותו לתקוע בשופר והטלטל את השופר דמות ברשות הרבים אז בגלל זה חז"ל תיקנו לא לתקוע בשובה ובשבת ובאותה שנה ששראש

יצא בשבת גם סוכות יצא בשבת אז גם לולב לא נותנים ביום הראשון למרות שביום הראשון זה דאורייתא רק ביום הראשון זה דאורייתא לא נותנים לולב ביום הראשון והיינו תמד מגילה גם לכן גם לא קוראים במגילה בשבת טוב מגילה זה דרבנן אבל לולב ושופה זה דאורייתא איך חכמים מבטלים מצד דאורייתא אה יש כוח ביד חמים לקור דבר מן התורה בסדר אבל למה הם עשו את זה? ריבונו של עולם, החשש הזה הוא כל כך חשש רחוק. אותו יהודי שלא בקיא יכול ללמוד לפני ראש ונגיד הוא לא למד,

אז הוא יכול ללכת אל הרב שילמד אותו לתקוע בשופר של הרב אולי לשמוע מן הרב. לא כולם צריכים לתקוע בשופר.

צריך לשמוע כל שופר. אולי יהיה יהודי שירצה לתקוע לבד. וילך לרב עם השופר שלו כי יש לו איזה שופר מיוחד הוא רוצה דווקא את השופר שלו אבל האם רשות הרבים זה מקום כל כך מצוי גם במי חז"ל זה לא היה מאוד מצוי יש שניים לרשות הרבים ובמהלך הדורות זה מאוד לא מצוי שיהיה רשות הרבים לפי תעתכם מן הראשונים ונגיד שיהיה ודי כזה אז בגלל היהודי הזה שישכח למי לטלטל דל דמות בגלל זה כל עם ישראל בכל הדורות לא ישו כל שבר בשבת ירבנן זה נראה לא

פרופורציונים במחילה מכבוד תורתם של חז"ל כל עם ישראל לא ישוע כל שבוע ושובה כדי שאולי יהיה יהודי ותגידו לי מילה למול תינוק אם היום השינוי שלו יוצא בשבוע מלים תינוק או לא מלים תינוק נראה לי שמלים. למה לא חוששים שם המוהלן יטלטל בדל דמות ראשות הרבים?

כי מועלים כולם בקיים בדיני הלכות שבס פה מילה מלים בשבת אז שופר לא שומעים כל שופר בשבת זה פילי פלאות ומעורר תמייה מאוד גדולה אז אמנם לגבי לגבי מה ששאלתי על הסכנה חז"ל אומרים בעל דעת בעל הלכות גדולות מפורש שכל שנה שתוקין בה בשבת כל שנה שתוקים בה אין מריין לה וכל שנה שאין תוקים בה מריין לה בסבא מפורש אומר הבהג זה נכון גם כשלא תוקעים באונס אבל לא כשלא תוקעים בחמת שבת אבל עדיין ישאר את לקושיה. למה חז"ל תיקנו לא לשמוע כל שבא בשבת? אז כיוון שיש איזה משך חוכמה שאני חושב שהוא כל כך מתוק מדבש לשונו, למרות שאני רוצה לבאר איזה עניין אחר, אבל כיוון שהמשך חוכבה כל כך מתוק לשונו, אז אני אשמח לקרוא אותו ביחד. אם אני אצליח באותיות האלה.

המשך חוכמה מסביר כך יש נפקמינה לדברי המשך חוכמה הכוונה למה כל שנה שהן תוקעים בהתחדם מרינה לה בסבא אפילו באונס כי אין התקיעה מצוות עשה כמו כל המצוות או ש בהעדרה יענש על בלתי קיומו אותה וכינס רחמן הפטרי לכאורה למה מענישים את אלה שלא תקעו באונס רק הוא כמו רפא תעלה כמו רפואה כמו תרופה ולזיכרון אתי הוא כמו מכאפר ביום הכיפורים כמו שאמרו כיוון דלזיכרון כיון דעתי בפנים דם חז"ל אומרים שאחד מהתמים ששופר של פרה פסול כי פרה מזכיר את חטא העגל ואין קטגור נעשה סנגור

שואלים חז"ל מה זה אין קטגור נעשה סנגור הרי כהן גדול לובש בגדי זהב רק שהוא נכנס לפני ולפנים הוא לובש בגדי לבן ולא פוחדים שהב מזכיר את עגל הזהב חז"ל נכון בעבודה שעושים מחוץ למקדש מחוץ לקודש קודשים אין חשש אבל עבודה שעושים אותה בפנים שם נאמר הקטן קדגור נעשה סנגור וכשופר כיוון דלזיכרון קעתי אני רוצה שתזכרו את המשפט הזה כי אנחנו נשתמש בו בהמשך כיוון דלזיכרון קעתי כי בפנים דם כן שהשופר בא לעורר זיכרון זה כמו עבודת פנים ובשנה שעה שנה שלא שומעים כל שופר לא

נכנסים בפנים לא נכנסים בפנים אז זה לא עוזר זה שאתה אנוס אבל לא לקחת את התרופה אחד חולה הוא היה אנוס לא לקח תרופה אז המחלה מכריעה אותו למה הוא נה? זה לא עונש, זה חוק. לא לקח את התרופה אז המחלה מתפשטת. ראש השנה שראה בשבת לכאורה לא נכנסים פנימה.

אם לא נכנסים בפנים אז הדין החשבון שלו הוא חיצוני. סכנת נפשות אומר המשך חוכמה. כשנהדר הזיכרון זכרון השופר שמכנס את זכרונות ישראל שם השמיים טוע חולי בלאומ הוא רפואה וכטרו קטרוג הסגן במקומו דאחד המיוחד ממצד שובר הוא לתקוע בשובר של עיל להזכיר זכות העקדה שובר של עיל כמו שאמרו בפרק דראש השנה והתקיעה מכניסה זכות ישראל מה שנחלו מיצחק למסור צה לחרפה או למכה ולויזה עבור שם השם בר כי נקרא ליהם זהו זכות העקדה שביו עוקדים כל תאוותיהם והגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת השם את תורתו

אז זכות שבת כל מעוררת את זכות מסירות הנפש ובזכות זה אנחנו נכנסים לפני ולפנים אין כל שופר אין היתרות מסירות הנפש אין התורות הסגולה הקדוש ברוך הוא לא מכניס אותנו לפנים הדין הוא דין נורא אומר המשך חוכמה דבר נפלא ביותר יותר הנה ידוע כי בני ישראל והשם כי שני אוהבים נאמנים רבותיי זה משך חוכמה כמו שאנחנו נסביר במהלך אחר אבל כל פעם משחמ הזה כל כך מתוק שצריך להסניף אותו לדם השנה הזאת סתם כל כך מתוק הנביא הזה יש לו גם נפקמין אני חושב להנהגה ידוע

כי בני ישראל והשם ברמה כי שני אוהבים נאמנים כל אחד חושש על כבוד ראהו לכן אחרי הרי שידוע לנו גודל התועליות ממצד שופר שאם מבט עליו באונס זהסכנה גדולה ובכל זאת אמרו ישראל פן יבולה חלילה למצד שבת השם מיד את קדושת שמו יתברך כי חידה שלמה מן עין הגמור כלומר שבת זה להעיד שהקדוש ברא את העולם זה לחשוש לכבודו של השם יהיה מה יעבור עלינו מה ויתקדש שמו יתברך יקטרג השטן ולא יכנס זכרונבנו שבשמיים לטובה אך לאבול לשבת תמיד קדושת שמו יתברך פן יעבירנו דבות ברשות

הרבים מתחיל שמו חלילה תגדל ויתקדש שמי רבה ועוקדים כולם עבור קידוש בן יתברך זה המסירות נפש אנחנו מוסרים את הנפש של כבודו של השם יתברך ואנחנו אומרים ריבונו של עולם אנחנו יודעים שזה מסוכן לא לשמוע כל שופר אנחנו יודעים זה מסוכן שתעשה דין בלי כל שופר שופר ואנחנו מוכנים להסתכן ובלבד שכבודך לא יפגע שלא יכילו שבת הרי זה גוף המה שאין לנו תוקים בראש בשבת זה גוף העקידה רוחנית מופלגת מועיל לרצות אותנו כמו שמרצץ לכאון השובה אספר לכם לחברי הסיפור צלצל אליודי לפני כמה כמה שבועות

הרב פר לי אנחנו אני רוצה מאוד לנסוע למקום מסוים בראש השנה אשתי על פני מבינה את חשיבות העניין אבל יש לה חששות אולי יקרה שם ככה אולי יקרה שם ככה איזה חששות רחוקים היא אומרת ריבונו של עולם זה ממש כאילו היא לא מבינה את החשיבות שלי להיות בישיבה א כבר אמרתי את זה בישיבה בישיבה היא אומרת אולי יקרה ככה ואולי יקרה ככה חששות רחוקים. מה הרב אומר?

זה לא נכון שאני צודק שאנחנו צריכים להרות בישיבה. אמרתי לו, הקראתי לו את המשך חוכמה ואמרתי לו, דווקא ביש חשוד שלך כל כך רחוקים, אז אם אתה תחשוש לחששות האלה, זה מעיד על גודל אהבה שלך אלה. תוה בגלל שהחשש ששם יעבירנו דל דמות זה מאוד רחוק אבל אפילו לחשש הזה אנחנו רוששים כי חשיבותו של כבוד השם יתברך וקדושת השבת כל כך יקרים בעינינו שבעבור זה אנחנו לסור את הנפש וזו הזכות שאיתה אנחנו ניגשים לדין וזה העקידה הרוחנית ככה אומר המשך הורמן נמצא שבשבת הזאת צריכים להתנהג

ביתר הקפדה על כבוד השבת כי אין לנו תקיעת שופר אבל עם איזה זכות אנחנו נכנסים לדין שמירת כבוד השבת כבוד השבת זה לא רק להשמע מחילון שבת אלא כבוד השבת להדר בכבוד השבת וזמירות שבת ולבושי שבת ולהכי שבת בזמן בקיצור הזכות שיתן נכנסים השנה בשבת אומר לראש השונה זה שמירת כבוד השבת וש קדושת השם יתברך וגודל העדות שאנחנו אנחנו מעידים שהקדוש ברוך הוא ברא שמיים וארץ זה הזכות שלנו כך אומר המשך חוכמה זה תירוץ מאוד יפה ומאוד מתוק בכלל לשונו מאוד מתוקה אבל יש זה קצת

קושיה הרי עיקר ש כל שופר כמו שחז"ל אומרים זה הרי הוא לפני המלך השם גם שופר זה נועד להעיד על מלכות שמיים לא רק שבת זהג קדושתו יתברך נכון ששבת זה זכות שלנו מזכירה את עקדת יצחק אבל זה זה תוספת עיקר שופר זה הרי לפני המלך השם ט פלם פלם פלם פלם פלם פלם זה מרגש עכשיו אנחנו נמצאים מלך אין טלן טלן טלן טלן טלן טלן זה כמו שש עד זה גודל מלכותו גם שוה זה גודל מלכותו מה אנחנו מרוויחים את זה שאנחנו לא שים כל

שופר? איך נמניך את ריבונו של עולם?

אז רבנו בשיחות מזכיר שהדין הזה שלא לשבוע שפר כל שבע בשבת לפי הבבלי הוא בגלל הגזירה דרבא ולפי הירושלמי דין תורה. ואומר רבנו שזה דבר מאוד מיוחד שכבר בתורה יש רמז לזה ששני אופנים לראש השנה, שני מיני עבודות. במקור הראשון מובאים לפי שני הפסוקים. פרשת פנחס, פרשת הקורבנות כתוב ובחודש השביעי באחד לחודש מקרקודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם כאן כתוב בתורה שהיום יהיה יום תרועה אבל בפרשת המועדות זה הפרשה המקורית איפה שמופיע ראש שנה פעם ראשונה כתוב דבר אל בני

ישראל לאמור בחודש השביעי באחד החודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש אומר הירושלמי אופן אחד לקיים את ה מצד ראש זה יום תרועה זה בחול אופן שני זכרון תרועה זה בשבת ויש לזה דיוק בפסוק שבפסוק הראשון כתוב יום תורה יהיה לכם פסוק הראשון כתוב יהיה לכם שבתון מה שכשאתה מגיע לשבת לשביטה אז התרועה נפת להיות זיכון תרועה אני רוצה לברר בקצרה יש הרבה להעריך בזה מה האבוידה של כל השנה של יום תרועה ומה האבוידה של זכרון תרועה להבין מה העבודה המיוחדת של השנה אני רוצה

להתחיל מהיום היום קפה באלול אמרתם תחנון גם אני אמרתי תחנון אמרו פה תחנון למעלה נכון לפי דעת רבי אליעזר זה יום בריאת העולם ולא זוכר שבשום מקום שאני גדלתי והייתי עשו מהיום הזה יום בריאת העולם וואו היום שברישית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ טוב אולי כי זה רק דעת רבי אליעזר אבל לדעת הרבה ראשונים כל ניינו של ראש שנה כפי שאנחנו אומרים בתפילה זה תחילת מעשיך זה לפי דעת רבי אליעזר זה אם אנחנו כבר עושים את יום ראש ראשונה ליום יום בריאת האדם למה לא

נעשה איזה יום מיוחד זה קידוש אנחנו לא עושים אבל לפחות לא היינו אומרים תחנון טוב זה חבל לא לומר תחנון תחנון זה דבר כל כך נפלא אבל יום כפי באלול מה קרה ביום הזה ומה קרה ביום ראש השנה אז אני רוצה שנתחיל להיפגש עם כמה מושגים ומה שאנחנו הולכים ללמוד זה מצריך הרבה לימוד והתבוננות אבל נאמר את המוסמים בקצרה וננסה לתמצט את המהלך באופן שיהיה יועיל לדידן ויש מקום להרחיב בכל דבר מה זה מלכות השם?

חז"ל אומרים שקודם שנברא העולם גם ריבונו של עולם היה קיים. היה קיים ריבונו של עולם ולא היה קיים העולם. קודם שברא העולם חז"ל אומרים היה הוא שמו לבד כלומר היה ריבונו של עולם היה היחיד בעולמו. השם אחד ושמו אחד.

עכשיו נברא העולם. מרגע שנברא העולם נכדוש הוא כבר לא אחד. יש את הקדוש, יש את העולם. לא, עדיין הקדוש בוא אחד.

הוא יחיד בשליטתו. כל העולם נברא בשליטה אלוהית מוחלטת. כלומר, גם כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, לעולם יש אלוהים. אלוהים הכוונה יש מחוקק ובעל רצון שהוא יחיד בשליטתו זה בא לידי ביטוי בזה שאין בעולם שום נברא שהוא לא נע ב לפי חוקים מוחלטים שנקבעו על ידי העצה האלוקית כל נברא דבורים אפשר להתחיל מהיום הראשון כל נברא הוא ניתן לפי חוקים ושליטתו של הקדוש ברוך הוא בעולם היא מוחלטת.

זה לא רק זה שכל נברא באופן יחידי הוא מתנהל לפי חוקים, אלא גם העצה האלוקית מנהלת את הנברים באופן כזה שבלי שהם מודעים לזה הם חלק מתוכנית גדולה יותר. למשל דוגמה שאני אוהב להביא תמיד הפרפר יונה קצוף מן הפרח. הפרפר הוא אגואיסט והפרח הוא אגואיסט. הפרפר עסוק להנות מן המזון.

הפה הזו לפתוח את האבקנים כדי שהפרפר יפרה. מי הופך את הפעולה הזו להיות פעולה שנהיה יותר משלמות כלומר מפרה את הפרחים וגורמת שבקנים ריבונו של עולם. כלומר, לא רק שמלכות השם מתגלה בזה שהפרפר הוא מונע מתוך חוקיות, אלא גם כשאתה מתבונן, כמו שאתה מתבונן על המערכה הכללית יותר, אתה רואה שעצת השם שולטת בכל ובאמת היום בכפה באלול, מלכתחילה הקדוש ברוך הוא אמר, מה הייתה הבריאה הראשונה והיום האלוהים? יהי אור והיא אור.

מה זה אור? אור זה לא שמש. עוד לא הייתה שמש. אור הכנה גילוי של רצונו וחוכמתו של ריבונו של עולם שמלאים את הכל.

חז"ל קוראים לזה אור שבוברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון. רואים בו מסוף עולם ועד סופו. כלומר היה גילוי שתופס את כל העולם בכללות. וכשאתה תופס את כל העולם בכללות זה ברור שהשם מלך.

ברור כי אין אף אדם שיודע להסתכל בכללות. ואף על פי כן עצת השם מראשית הבריאה ועד היום כל הז להביא את העולם לשלמות. החיים הולכים מנסים שלמים יותר ורצונו של המלך להביא את החיים להיות שלמים יוצאת לפועל דרך כל הנבראים באופן מופלא מדהים השם מלך ורוב הנבראים עסוקים בעצמם לא רק פרפרים ודובים וצמחים גם בני אדם רובם הם אגואיסים ועסוקים בעצמם ומעט בני אדם בטח עד הדור שלנו היו עסוקים להוציא לפועל את העולם בכללו להביא את עולם בשלמות ואף על פי כן העולם נהיה יותר ויותר

שלם פלא פלאים מי שמסתכל בזה השם מלך עכשיו אני רוצה להאיר הערה עד היום עדור שלנו לא הייתה התכנות לבני אדם רגילים אם לא על ידי רוח הקודש ונבואה אלוקית להסתכל על העולם בכללו באופן טכני לא ידעו מה קורה מעבר לגבולות של הקיום שלך מי שחי במזרח לא ידע מה קורה במערב משחי במערב לא יודע במזרח וגם לא הייתה ידיעה מדעית איך כל העולם הטבעי זה מערכת אקולוגית אחת שהכל תומך בהכל לא הייתה ידיעה כזאת אבל היום כשהמדע שתחל ויש יכולת לכל בן אדם בלחיצת כפתור

לדעת פחות או יותר מה קורה בכל העולם בכללו כן היום התפיסה הזו של האור הגילוי הזה איך כל העולם זו מערכת אחת שתומכת אחת בשנייה וכל האיברים כולם הם כולם אורגן אחד והעולם הולך ונהיה שלם וכל המראות קשורות אחד לשנייה ואיך העבר עובה ועתידים משמשים את הכל היום האור הזה הולך ונגלה נגד אלינו האור הגנוז מתחיל להיגלות ויש נפקמינה עצומה כי כשאתה רואה את הסיפור אתה מבין שלחיים יש תוכנית אם יש להם תוכנית והתורי הזה הולכת והופכת החיים להיות שלמים יותר גם אני רוצה להיות חק

מהתוכנית הנפלאה הזאת זה השם מלך אדון עולם אשר מלאך ביתר עם כל יציר נברא לפני שכל יציר נברא גם מה זה אומר לך הייתה לו עצה אלוקית לגלות רצונו שיהיו חיים שלמים לעת נעשה בחפצו כל אז הי מלך שהוא הנקרא כשאנחנו נעשה העולם אפשר לראות וואו איזה עולם מופלא ביותר עכשיו ברור שכדי כדי שנסר את זה אחרת ויאמלוקים איור ויאור ויקרא אלוהים לאור יום רגע כתוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך נכון מה הפסוקים תביא וימור ויוור והבד אלוהים בין האור ובין החושך ויקרא אלוהים לאור

יום ולחושך קרא לילה אומרים חז"ל בסדר הנה שחתי את הפסוקים אומרים חז"ל שהקדוש גנז את האור הראשון שהיה ביום הראשון שלא יראו אותו בני אדם כי אם יראו אותו בני אדם יש שתי בעיות א' הרשעים שתמשו בו כדי להיות רשעים והצדיקים לא יהיה שכר טוב על מעשיהם שתי סיבות מופיעים במדרש למה גונזים את האור זה קורה היום בקפה באלול סיבה אחת הרי השם יגידו אם בכל מקרה צת השם יוצאת על הפועל אז אני יכול להות רשע בכל מקרה צת השם תצא לפועל לכן אנשים חיים מתוך

תחושה שהתוכנית הכלית לא ידועה ואחרים שהם מתנהגים לפי איך שהם פועלים וזה גם נותן אפשרות לצדיקים לרצות להיות חלק מהתהליך הזה להביא את העולם להיות שלם יותר וטוב יותר ולהתנהג במעשים מוסריים וטובים כל עבודת האדם תיתכן רק אחרי שיש גניזה של האור עכשיו אני רוצה להגיד לכם חביביי שהבירה הזאת שהיה צריך להיות אור גנוז ונהיה אור פחות קורת בכל אחד מן הימים כל יום יש אידאל שבירה אידאל ושבירה פה יום הראשון זה האור הגנו שנגנס פה יום השני יקבוע המים חלוקה בכלל לא נאמר בו כי

טוב כי נעשה מים תחתונים מים העליונים ביום השלישי עץ פרי עץ עושה פרי ביום הרביעי שני המאורות הגדולים שני מאור גדול מאור קטון ביום החמישי חז"ל אומרים היה אמור להיות שני תנינים נהיה תנין אחד שבירה שבירה שבירה שבירה העולם יש בו תקיעה רצון פשוט להביא איתו משלמות זה הרצון שפועל בכל החוויה שלנו היא חוויה של עולם שבור חוויה שבה כשהאדם פוגש את המציאות פוגש את החסר רה ומרוסקת ואם הוא לא מבין שיש תוכנית אלוקית הוא חי את השברים. המטרה של כל השברים זה שבני אדם יהיה

להם בחירה חופשית.

האם לחיות מתוך הכרה במלכות שמיים או לחיות מתוך התעלמות מן המלכות. אנחנו מודים לעולם. העולם התיקון שלך זה שתבין שיש תוכנית. יש פה רצון אלוקי שלם להביא את העולם נכל שלמות.

תחרו מתוך אמון כזה ואמונה כזאת. תבחרו בטוב. יש לנו תפקיד. הרי הוא לפני המלך השם.

התפקיד של בני אדם זה לבחור להיות חלק מן המלכות הזאת. אם בני אדם חווים את העולם בחוויה האישית שלהם והם נהיים אגוצנטרים, לא מאמינים, עושים מה שבראש שלהם, העולם מסתבר והתוכנית האלוקית יוצאת אל הפעם דרך סיבוך ודרך צרות רבות זרות. לכן עם ישראל יש לו תפקיד בראש הנהג השם מלך. אבל מה שמצריך את המבט הזה זה השברים.

מה זה יום תורה יהיה לכם? מה זה העבודה של יום תורה? תרועה הכוונה היא בכי. חז"ל אומרים יום יה ויה לכון.

התרגום של תורה זה יהיה בבה. מה זה בכי? אומר חז"ל אה אני אגיד לך מה זה איבבה. או שזה גנוכי גניך או שזה הוא בכי על אדם שחולה או לא לא לא לא לא כמו יללה על אדם שמת הכוונה ככה אנחנו אומרים לפני המלך השם הרי הוא לפני המלך השם הכוונה באבות או שאנחנו אומרים זה שריבונו שלם לא מראה את מלכותו זה עושה אותנו חולים או שאנחנו אומרים כ אומרים יש אנשים שמתים מזה אנחנו מבינים בראש השנה שזה שנברא אדם שפוגש עולם שבור וצריך לבחור לכות לפי מלכות השם זה התיקון הגדול זה מה שמאפשר לעבור מפשוט שלפניה לפשוט של אחריה דרך זה שהאדם נהיה שותף בתוכנית אנחנו נבראנו כדי לרצות להיות חלק מהתוכנית דבורי חלק מהתוכנית פרפר הוא חלק מהתוכנית פרק הוא חלק מהתוכנית אבל הם לא בוחרים בזה.

בני אדם נבחרו להיות בוחרים להיות חלק מהתוכנית. והדרך להיות חלק מהתוכנית זה להבין שאף על פי שאתה רואה שברים ואתה לא רואה את המציאות השלמה אבל אתה יודע שיש מלך השם. ביום חול אדם למשל חולה. כואב לו שהוא חולה.

הוא מתפלל. ריבונו של עולם, תרפא אותי. לא טוב לי שאני חולה. אבל מה נותן לו את היכולת להבין שהוא צריך להתמודד עם המחלה שלו באמונה?

זה שהוא יודע שמעל הבחירות שלו ומעל הרצונות שלו מעל הרגשות של יש תוכנית אלוקית שלמה ואת הוריד חלק ממנה שאתה יהיה לך כואב שאתה תתפלל ותהיה לך מצוקה ותש לך סר ותפנה ריבונו של עולם וגם הצרות וגם הרעות וגם הבולים כולם חלק מהתוכנית אבל מה שמותר עלינו ביום חול זה להרגיש את השברים להתחנן מפני הקדוש ברוך הוא ולהבין שזה שרבנו של המלך זה שם אפשר להתמודד באמונה עם הקושי ולהתפלל לריבונו של עולם שיסיר את הקושי הזה אז ברור שהשברים נצרכים כי אם היה אור הגנוז משמש

היינו אומרים רבנו שב בכלל הכל חלק מהתוכנית חל לא היינו חווים את העובדה שהעולם שבור כי יום ראש השנה הרגיל זה יום שמתאים לימי חול יום תורה יהיה לכם טו טו טו טו אתה צריך להרגיש את הבכי אל תגיד מה פתאום לא מרגיש את הבכי מה הבעיה אז מה אם אני חולה ריבונו של המלך עושה מזה דברים טובים לא להיות מלך זה אומר שאם אני מרגיש קצר אני אומר ריבונו של עולם מלכותך לא מתגלה בבקשה תשלים אותי תרפא אותי זוכנו לחיים מלך אפס בחיים יש תפקיד

לזה שאנחנו מרגישים שבורים רק אנחנו יודעים שרבנו של המלך אז אנחנו פונים אליו להשלים אנחנו מתפעלים אליו אז העמדה ביום חול בראש שנה רגיל זה עמדה שאתה חווה שברים אתה גונח על חולה אתה מהלל על מת אבל אתה יודע שהכל חלק מהתוכנית וזה אומר שאתה לא מיועש אתה לא מיועש ואתה מאמין ויהיד הכל באולקת אתה פעל טוב ויבין כל יצור כי אתה יצר טוב ויאמר כל השם נשמה השם אלוקי ישראל מלך אותו בכל משלה ולאט לאט העולם הולך דרך כל הסיבוכים ודרך כל הבעיות ודרך כל

המאוראות נביא את העולם לשלמות והאמונה הזו היא מאפת לך שלמרות שיש שברים אתה ממשיך להאמין ולגדול וזה העבודה של ראש הנה הרגיל אבל חז"ל אומרים שבשבת באותה שבת שהייתה אחרי שאדם הראשון חטא מגן עדן ולא ממש את האמון שלו במלכות השם אלא חטא כשהגיע שבת חז"ל אומרים שהרינו של החזיר אותו לגן עדן ושימש האור הגנו של יום מה זה מזמור של יום השבת מזמור של יום השבת אומר ככה יום השביעי משבח ואומר מזמור של יום השבת טוב להודות האדורה זה מר שמך עליון נגיד בבוקר חזר

בנותך בלות מה גדלו מעשיך עד ודמוקו מחשבותיך איש בר לא ידע אבל אנחנו יודעים מפוח שן כמו עסב צ כל בעלה נשמדם הדין בשבת אנחנו נמצאים במבט של האור הגנוז מבט הכללי שיודע מראש שגם שיש שברים אתה יודע שהכל תוכנית אלוקית מראש שלא יך יצאת פה אלא על ידי זה. חז"ל אומרים שכשיש אדם חולה בתוך ביתו צריך להתפלל עליו. אבל בשבת מה מתפלל? שבת אם מי לזוק ורפה קרובה לבוא.

מסביע הרב בעיניה שזה שאתה לא זועק בשבת בגלל שאתה מבין שהמחלה הזו יש לה חג מהתפקיד להוציא את להוציא את השלמות שלהם אל הפועל. על ידי זה רפואה קרובה לבוא. כי העבודה בשבת היא עבודה אחרת. מה העבודה בשבס קודש?

לזכור שגם החוויה של שתרועה היא חלק ממה שמוציא את הפועל את השלימון שלהם אל הפועל אז זה בכלל מבט אחר זה לא מבט של שברים של גינוך גנר ואילול ילין זה מד שיודע מראש איך כל הנפילות שנמצאות בראש השנה ומהשך השנה הם חלק מעולם שהולך להיות שלם כל הזמן אז ההבדל בין עבודה שהם כל עבודה של שבת זה הבדל משמעותי מאוד. אי אפשר לגנוח גני להליל. זה לא מבד של שבת. מבט שב שבת זה מבד שיודע שכון שמור מלך תמיד משל למה הדבר דומה?

הוא ילד קטן שהוא חווה את מהר חסים אבא שלו מכל בת שלו. אז שאבא שלו לא נותן לו משהו הוא מרגיש שאבא שלו מסתיר פנים. הוא יודע שאבא נמצא אבל האבא מסתיר פנים עכשיו. ולמה אבא מסתיר פנים?

כדי שהילד יבין שהוא עשה משהו לא טוב. אז הוא מתחנן אבא תשיב אותי אליך אבא אני רוצה להשוב אליך. אבל אם הבן היה מתעלל בת שלא אבא היה יודע מראשו שאבא לא מסתיר פנים. האבא אוהב אותו באותה מידה.

וכמו שהוא מחנך את הבן בזה שהוא נותן לו. ככה הוא מחנך את הבן בזה שהוא לא נותן לו. והכל זה פשוטה שלפני הפשוטה של אחריה. ודאי שיש שברים אבל השברים לא נכבים כשברים.

הן נכבים כמצב של מה גדלו מעשר השם עוד דמקו מחשבותיך. נמצא שלפי מה שעכשיו אנחנו אומרים העבודה בראש השנה אומר הירושלמי זה לא לתקוע בשופר זה לזכור שכשיש תרועה תזכור מראש שהכל חרג מתוכנית עליונה וכמו שאנחנו לא זועקים בשבת על חולה וכמו שאנחנו לא זועקים בשבת על צרה שבה ככה אנחנו ריבונו של עולם לא זועקים אל השברים כי אנחנו יודעים שהכל חלק מתוכית עליונה וכשאתה נמצא במצב כזה הצדיקתמפר כרס זה שטו אדם בחצות אלוהינו יפרו עוד ינובו בסבה לשנים ור כי השרת צריב תבוא אין נפילות

אין ללמים אין כיסויים אין חושך אז זה הבת עבודה אחרת לחלוטין זה עבודה שלהמליך את השם עם מדרגה הרבה יותר גבוהה מדרגה של אור הגנוז נמצא למדים שלפי הירושלמי חוץ במקדש שזה הבין למה במקדש תוקים בשבת לא תוקים לא תוקעים כי העבודה של שבת זה זכון תרוע כשם שאנחנו לא מופקדים בשבת להשלים את החסונות של העולם אנחנו יודעים שהעולם עם החסונות זה בדיוק מה שצריך להביא את העולם לתכליתו שיש חולה בתוך ביתו אתה לא אומר בשבת הלוואי שלא יחולה אתה מבין שכדי להביא את עולם את

החיטו צריך שיהיה חולה בבית כי זה האופן שהעולם פוגש את השלמות עכשיו ככה גם כשאנחנו פוגשים את החסרונות של העולם אנחנו לא מייללים אז ביום חול בראש רגיל בגלל שהשם מלך ואנחנו רואים שיש מקומות שלא מקבלים את מלכות השם אנחנו אומרים ריבונו של עולם אנחנו בוכים על זה ויה כל פולקתה פעל טוב ויביא כל צורקתה יצרתו בשבת ודאי שאנחנו רוצים שכל העולם ידע את מלכות השם אנחנו מתאים להבין שהכל חי מתוכית אלוקית מראש שפשוט שלפניה פשוט שלאחריה וגם השברים שקיימים זה הכל שברים של שמחי לא

יעלול ולא גינוכי גנך זה אומר שראשה בשבת יש בו צד יותר נשמתי ופנימי מאשר ראש שנה רגיל אבל זה תלוי אם אתה עושה את העבודה של שבת או לא מי שבראש בשבת ממליך את השם כמו ששבת ממליכה מה גדלו מעשיך השם מאוד עמקו מחשבותיך לא רק מה רבו מעשר השם המבט של ראש העלכות זה מה רבו מעשר השם שאני מדבר על המציאות בכלל אני רואה שמהשם מלך חפץ השם יוצא לפועל אם הייתי מסר על פרט אחד לא הייתי רואה שחפץ השם יוצא לפועל כשמרה על כל

הפרט אני רואה שחפץ השם יוצא לפועל אז זה מעבד שמרבו מעשר השם בשבת אני ממליך את השם בבחי יוד מה גדלו מעשיך השם העצה העמוקה שלך מוציאה לה פה על דרך המשברים ודרך הנפילות ודרך החסונות לא שאני מאושר על החסונות הללו אבל אני מבין בשבת שלאור המציאות שאנחנו זהמה בדיוק ככה המציאות צריכה להיות עכשיו אז הבקשה של מלכות השם בראשה בשבת היא פנימית יותר הקדוש ברוך הוא נתן לו את ראש השנה בתור מתנה רבותיי, מי שמבין שוחג מתוכנית אלוקית, יש לו סיבה למה לרצות בחיים הללו.

לא רק ממקום של הכוחך אתה חי, אלא המקום של להיות שייך לספר החיים, למלך חפץ בחיים. אני רוצה להעיר איזה הערה רבותיי, הרבה מההתקדמנות שלנו בשנה תלויה בשהים, אנחנו נבין שנ חלק מתוכנית גדולה.

זה נותן לאדם חשיבות ומשמעות. ראש שנה זה לא יום שבא למאווך את האדם הפוך זה בא לברוא אותו מחדש לתת אותו תפקין אנחנו יכולים להיות חלק מן התוכנית אם אנחנו נבין שאנו חלק מתורית יהיה לחיים שלנו משמעות נוכל לחפוץ בחיים האלה לחפץ אמיתי לבוא לחיים האלה בגבורה לא רק לחיות ממקום של הכוחך אתה חי יום ראש השנה זה יום שבו כל באי העולם הורן לפניו כבני מרון היוצא יחד עם מבין כל מסים אבל אנחנו יכולים להבין את התהליך ולקבל ממנו עוז וגבורה ובעזרת השם כשנעמוד לפני

ריבונו של עולם בתפילת 18 ונבין שהקדוש ברוך הוא הוא זוכר חסדי אבות מביא גואל לפני ונמן שבא אנחנו נתפרץ נגיד ריבונו של עולם התוכז היא כל כך בהירה לנו כל כך ברורה לנו זוכה לחיים תן לנו להיות חר מן החיים הללו מלך חפץ בחיים. ככל שאתה מבין שהמציאות יותר שלמה, ככל שאתה מבין שרצון השם יותר נוכח, גבורת החיים והאומץ החיים וחפץ החיים גדל יותר. רבותיי, לא באנו לעולם כדי לחיות חיים בעינוניים.

לא באנו לעולם לחיות מקום של הקורחת החי. באנו לעולם כדי לחיות חיים של מלך חפץ בחיים. חיים כאלה זה חיים מלאי עוז וגבורה ומסירות. לא מסירות כזו שמחפשת דרכים להישאר במקום.

שאנשים שיפים אסורים להישאר במקום ולא רק מסירות שלסוכה להתקדם בחיים. היא עסוכה להיות חלק מהסיפור הזה הגדול שהופך את החיים להיות אידאל להיות חיים שלמים להיות שלם. זה תוקף החיים שמקבלים מראש השונה. אפשר לעבור את ראש השונה פני שראשונה יעבור בך אבל ראש השונה זה הזדמנות שהקדוש ברוך הוא יגיד עליך פלוני נעשה אדם נאמר בעבורך אתה יכול להיות חלק מהתוכנית הזאת אם תרצה להבין שיש בו תוכנית עצומה וגדולה ותרצה לעבור מבט פרטי מבט כללי חפץ החיים בחי גדל בעזרת השם זה נקרא כתיבה וחתימה לחיים צדיקים

נכתבים ונחתמים לעלתה לחיים טובים ול חיים טובים הכוונה חיים מלא רצון טוב מלא נעימות לא חיים טובים זה לא הכוונה יהיה לי טוב בחיים באופן כזה שירדים אותי להיות שקוע בפרטיות שלי זה לא חיים טובים חיים טובים זה חיים שאדם מלא רצון להשקיע בהם רצון לגדול בהם רצון לדחוף את החכם קדימה מלא גבורה מלא עוז מה הסיבה שיש אנשים לא אומר שאתם כאלה אבל שחפץ החיים שלהם הוא לא כזה שדוחף אותם להתקדם כל הזמן קדימה ו להתנקות כלכלוכים ולהשים את כל החזרות כי אנחנו לא מבינים

שהחיים הללו יכולים להיות אידאל אנחנו חיים ממקום של הכוחך אתה חי כי אם אני האדון לחיים שלי אז באמת החיים זה לא סיפור כל כך אצלי אני לא רוצה למות אבל בשביל זה צריך סיבה אמיתית לחיות סיבה אמיתית לחיות זה לא זה שאני כבר חי יש איזשהו תפקיד בחיים כי יש פה איזשהו כוונה ויש פה איזשהו סיפור זה ספר החיים נוכל מעלילה בין בראש שנה רגיל בין בראש השנה שבשבת זה יום שבו האדם נברא מחדש הצלם אלוקים שבך נברא מחדש היכולת לבחור ולחיות חג מתוכנית גדולה

זה נברא מחדש דבורה היא חק מתוכית והיא לא יכולה לרצות בזה היא לא יכולה להניג חשיבות לחיה והיא גם לא צריכה להניג חשיבות לחייה היא חי מדין על כוח אתה חי אבל אדם לא נועד כדי לחות מהמקום של כוח אתה חי לכות מקום שמלך חפץ בחיים וזה מה שראש יכול לתת לנו להיות גיבורים מלא אוז וגבורה וחפץ חיים אדיר שדוחף את החיים קדימה ולא מוותר ולא מקבל חסרונות ומאמין בחיים הללו ככל שנו יותר גיבורים עוז כן יהיה חלק מהתוכנית הזו כ נביא את המציאות לתיקון זה

האושר הכי גדול שלנו.

ברור שאנחנו נמצאים בראש השעון המיוחד. ראשון שנב תשפז זה ראש השנה של דור שהוא דור שמתקדם יותר. הוא לא דור שפוגש את אלוהים בתור מלך שרק רודם, משעבד, משתמש בבני אדם בחפצים שהם לא יכולים להתמלא מהם. היום העולם נמצא במצב שבו החפץ להביא את החיים לקראת אידאל הוא דבר קרוב.

הרבה מהאנושות כבר מאמינה שהמציאות יכולה להיות יותר שלמה פעסוקה בזה. כן. אנחנו צריכים להודיע לעולם שיש רצון ויש מתכנן ויש חוכמה בכל מה שקורה. ועתיד הוא עתיד גדול.

אם אנחנו נהיה אנשים שנבראים מחדש בראש השנה החיים שלנו יהיו חיים מלאים, חיים שלמים, חיים שמלך חפץ בחיים ובעזרת השם יתגלה בנו אלוהים חיים. כתיבה וחתימה טובה לכולם. ‏o