המכאוב הגדול | הרב אליסף שטרן | מאמר הדור | תשפ"ו [3]

שלום חברים, אנחנו נתחיל היום בלימוד של מאמר הדור, ספר עקבי הצון בתוך ספר הדר היקר. בוא נפתח בפנים ה שער השער הזה של הספר עקבי הצון. זה נראה אצלכם גם ככה. אז זה שער שהרב קוק כתב.

לכן חשוב לנו לראות מה מופיע בשער הזה. אתם רואים עקווה הצאון קבוצת מאמרים אם לא תדעי לך היפה באנשים תאילך בעקב הצון הורעיגדיותייך על משכנות הרועים תעברו דף מדרש המדרש הזה בילקות שמעוני ובספרי צאילך בעקבי הצון מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה כל פרנסי ישראל עד הדור האחרון עד העקב. אז במדרשים על הפסוק הזה שילך בעקבי הצאון בשיר השירים מוכח שהרועה הרואה הרואה צאון שמדובר בפסוק זה משה רבנו וכל מנהיגי ישראל אחריו הם הרועים הנאמנים שלנו. רואה הצאון הם אלה שהקדוש ברוך הוא פונה אליהם.

זה אילך בעקב הצאון. מי הצאון? עם ישראל. נכון?

בכל דור יש את עם ישראל של אותו דור. דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו. כל דור הוא צאון. אזל אומרים, מה זה עקבי הצאון?

שתי פירושים. הפירוש הראשון שמופיע פה עד הדור האחרון, עד העקב, נכון? מכף רגל ועד ראש. אז אומרים מהראש עד הרגל.

אז יש את ראש הדורות שזה נגיד הדור הראשון של יציאת מצרים ויש את הדור האחרון שזה הדור של הגאולה העתידה. מה הוא סוף הגוף? העקב. זה הכי הכי הכי למטה.

הכי למטה של העקב, של הגוף. זה עקב. והצאון זה בעצם שעם ישראל הוא צאן במשך אלפי שנים. יש את הצאן הגדול שזה עם ישראל בכל הדורות.

ויש את עקבי הצאון שזה החלק התחתון, החלק האחרון של הצון, העקב. יש בסדר עקבי הצאון, החלק האחרון של הצון, העקב של הצון, הדור האחרון, הדור שלנו. >> כרונולוגיה עד הגאולה עתידה. עכשיו אני מתכוון זה התחיל יכול להיות לפני 120 150 שנה אולי איפה אתה שמת נקודה אולי אפילו 500 שנה אבל נראה שהרב זצל מכוון לזה שזה ממש בדורות האלה מתי הדור האחרון יגמר לא יודעים אתה יכול להגיד שזה באיזשהו מובן מאברהם אבינו אבל מיציאת מצרים נולד עם ישראל מי יציאת מצרים לא היה עם ישראל אברהם

אבינו לא היה יהודי במובן הרשמי שלו עם ישראל נוצר במעמד הר סיני או תקרא לזה קצת לפני זה ממש ביציאת מצרים בסדר לפני זה היה משפחת אברהם שהיה לה את ההשתלשלות שלה זה הפירוש הראשון העקב זה החלק התחתון של הצאון עכשיו בוא נדבר בשעת של הפסוק צעי לך בעקב הצון מי שראה אי פעם צאון או ראה רואה צאון עם עדר יודע שלעתים הרועה הולך מקדימה וכל הצן מאחוריו הוא מוביל את הצאן והוא הוא הולך והצאון הולך אחריו לאן שהוא הולך כי הרועה יודע מה טוב לצאן

הוא יודע ששם יש מאגר מים ושם יש שטח מראה טוב עם הרבה עסב אבל בטוח שהרבה פעמים ראיתם רואה צאון שמשום מה הולך מאחורי הצאון נותן לצאן לרוץ והולך מאחורה מוודא שהכל בסדר את הכבסה הסוררת שם יאשר שמאלה את האיישר ימינה לפעמים קצת דוחף אותם אבל הוא מסתכל קל מאחורה צאי לך בעקב הצאון בעקבותיהם של הצאון כלומר תפתחי את ה את המכלאות תני לצאן לרוץ ותראי מה קורה זה אומר שיש דורות שבהם רועי ישראל רואים את הצאן קצת מאחורה במובן מסוים שהצאן א נקרא לזה קצת

רץ לפני רואה ישראל עולה לפניהם לארץ, מקדם לפניהם תהליכים.

לא חלילה שהצל רואה ישראל, כי תמיד הרואים הם הם הם הקדושים, הם הגדולים של הדור, הם אלה שמביטים הכי רחוק. אבל מבחינה מעשית לפעמים הצאון הוא זה שמקדם את המהלכים של העם בלי שהרועה יכפה עליהם ויגיד בואו אחריי אלא הצאון ירוץ לבד והרועה יכוון כמו איזה מנוע של סירה, מנוע אחורי כזה. בסדר? זה היה שני הפירושים.

ושני הפירושים האלה נכונים כשבאים לדבר על הדור שלנו. על הדור שלנו כבר אמרנו דורות. דור זה מקבט של כמה דורות תקופה שהרב מדבר על על הדור שלו שלפני 120 שנה אבל באמת באמת הרב מדבר על הדור שאולי התחיל אצלו וקצת לפניו ו א מתמשך עד הגאולה השלמה בעזרת השם. בסדר?

אז זה השער של הספר תאילך בעקבי הצון. אז אנחנו עכשיו מתחילים את המסע שלנו לצאת בעקבי הצאון. אנחנו מסתכלים על הצאון ביחד עם הרב זצל ומנסים להבין אותו. וממילא גם יש לזה השלכות.

נתחיל בעזרת השם אמר הדור. מוכנים? כדאי להיות עם ספרים בסדר? כי עכשיו אנחנו נקרא גם בפנים.

נתחיל מעכשיו לקרוא בפנים ולנסות להסביר וככה תוכלו לראות האם מה שאני אומר בכלל נכון ואולי יהיה לכם מוספות ותיקונים ומה שאתם חושבים. בסדר? היום אנחנו נדבר על המכאוב הגדול. המכאוב הגדול זה החלק הראשון של המאמר.

אפשר לחשוב בטעות שהרב זצל הוא היה אופטימיסט. כלומר, הוא ראה את הדברים הטובים והוא שמח וכל דבר ואהב את כולם והיה מבסוט. אפשר לחשוב בטעות למה חס וחלילה כי הוא היה קצת חירש או כהה או לא שם לב או אפילו אולי קצת אדיש לצרות המטורפות שמתחוללות בחוץ ובפנים טוב אתה יודע הוא למה הוא כל כך אהב אותם כי הוא לא קלט כמה רם עושים או אותם או אותם לא משנה תבחרו מי זה האותם האלה למה בן אדם אוהב מישהו כי הוא לא קולט כמה הוא מזיק

אפשר אולי לחשוב שהרב קוק היה כזה סבא תמים כזה נחמד קצת נעיבי שלא שם לב לזה שהצעירים המרדנים מורסים את האומה תוך כדי שהוא מדבר איתם קצת כזה שימושי שמעתם את הביטוי הזה הוא גבה הם עובדים עליו לפה והם עובדים עליו לפה וכל אחד אז כמובן שכל מה שאמרתי עכשיו רחוק מאוד מאוד מאוד מהאמת. הרב קוק כמו גם תלמידיו ותלמידי תלמידיו והרבנים ותלמידי החכמים מביט היטב על הצרות רואה לעומק את הרע שקורה לאומה מביא היטב וכואב את הנזקים העצומים שעושה הכפירה ואת הנזקים העצומים שעושה מלחמת

אחים וכמה זה נורא שיש יהודים בחול ועוד מעט לדבר על העקבים האלה הוא לא חס וחלילה נעיבי פטח ובטח שם ישמרנו להגיד הוא לא עיוור הוא לא רואה לטווח הקצר ומנסה להיות נחמד ממש לא בדיוק הפוך הוא רואה את כל הדברים הרעים ואת כל ה החסרונות יותר מכולם זה כמו אני אומר יותר מכולם ועם כל הזה הוא גם רואה את הרובד הפנימי שרוב האנשים לא רואים.

זה כמו שתגיד שיש מוזיקאי שהוא מלמד א מקלה כזאת של ילדים איך לשיר והם מתאמנים לשיר הם מתאמנים לשיר ואז מגיעה הופעה והילדים שרים והוא מבסוט ומוכלה להם כפיים והצופים בקהל חלקם אומרים בואנה איזה זייפנים מה פה בטח ה המנצח שלהם לא שם לב לזה בגלל זה הוא כזה מבצוט ואז נגיד להם וכי אתם מעלים על דעתכם שהמנצח לא שם לב הרי המנצח יש לו שמיעה מוזיקלית כנראה יותר טובה מכל הקהל ביחד והוא שם לב לכל זיוף הכי הכי קטן כל תדר שלא מושם בדיוק מה

שצריך להישמע המנצח מקשיב לזה ושם לב לזה וזה גם צורם לו הוא שומע כזה כל זיוף זה מקווץ אותו אנשים רגילים שומעים זיוף בסדר קצת לו משהו. אז מה הוא מתלהב כל כך? כנראה שהוא לא מתלהב כי הוא לא שומע זיופים. כנראה שהוא מתלהב כי הוא עבר איתה עם הילדים האלה מסע גדול בדרך לזה שהם יהיו בטוחים לעמוד על הבמה.

כי הוא ראה כמה ילדים שלא העיזו לפתוח את הפה בחזרות ועכשיו מתחילים לשיר. כי הוא יודע שהוא רואה שכולם פה למרות שהם עדיין באמצע הם בדרך בכיוון הנכון ויש להם פוטנציאל כי יש לו פרספקטיבה של מישהו שבתחום 50 שנה. לא יודע למה. א יש לו הרבה סיבות, אבל לא כי הוא לא שומע, כי הוא שומע כנראה יותר טוב מכולם.

והוא מתלהב לא כי הוא אוהב זיופים, להפך כואב לו זיופים. כואב לו הרבה יותר זיופים מכולם. והוא מתלהב כי הוא רואה עוד משהו שכנראה הצופים שבאו לרגע אחד לא רואים. אז זה משל לא מדויק, אבל זה בגדול מה שהרב זצל כשהוא כותב דברים טובים על הדור, זה רחוק מאוד מלחשוב שהוא לא ראה את הדברים הרעים.

ולכן דווקא הרב בוחר לפתוח את המאמר הזה דווקא בצרות. דווקא בכאבים. בסדר רבותיי נתחיל. אני מזכיר שאפשר כדאי ורצוי לשאול שאלות למי שיש.

נתחיל את המאמר. המכאוב הגדול המדקה את הנפש ביגון נורא ואיום. המצוי בדורנו בלב מי שחושב מעט מחשבה והוגה ועד דעה. באיחוד אם הוא גם כן מוכשר לקבל הרגשה עדינה וישרה.

בלבבו אין לתאר ולספר. אני אקרא עכשיו עוד פעם את המשפט הזה בצורה מקוצרת. המכאוב הגדול המדכה את הנפש המצוי בדורנו אין לתאר ולספר. יש בדור שלנו מכאו גדול.

מי שם לב למכאוב הזה? עקרונית כולם. והרבה יותר מכולם אנשים שיש להם שהם חושבים מעט מחשבה, הוגים מהדעה. זה אומר אנשי רוח, משוררים, סופרים.

א א אנשי תרבות הם אנשים שבדרך כלל קולטים את התדרים הרוחניים והנפשיים שלדור יותר טוב מכולם ודאי שהם כואבים בעצם הרב אומר ברור שהרבנים גם כואבים ברור שגם אני כואב את המכאוב הגדול והיום הזה נכון שיש אנשים שהם קצת טיפה יותר הרשים נקרא לזה קצת פחות קולטים את הדברים שלא טובים שמתחוללים באומה אם זה מחלות תרבותיות או מחלות ביטחוניות או או בעיות בהתיישבות. עד היום כמובן זה ככה. יש אנשים ששמים לב טוב טוב לכל זיוף ביטחוני ויש אנשים שהם לא בתחום אז הם לא כל כך

קולטים שיש פה משהו שהוא שהוא לא אם עכשיו יקחו בן אדם מן השורה ללכת ולעשות סיור בבסיס צבאי הוא לא ימצא הרבה כשלים כי הוא לא יודע איך זה אמור להיות אבל אם יביאו מבקר צבאי שהוא א פיקד על כמה מוצבים בחיים שלו אולי יותר מזה לעשות ביקורת במוצב צבאי הוא ישים לב ללקוים הוא יודע איך את זה אמור להראות לכן אנשי רוח הם אנשים שכואבים את הכאבים האלה יותר מכולם כאבים רוחניים. הרב לא מדבר פה רק על כאבים רוחניים ועל זה עכשיו נדבר.

בקיצור מתחילים את המאמר בזה שיש מכאוב גדול שמדכה את הנפש ביגון נורא עד כדי שקשה לבטא את זה במילים. עכשיו מתחיל לתאר מה קורה. מה זה המחוב הזה? על מה כואבים.

נדבים ונמוגים מינינו למראה דור שלם. אבות ובנים יחדיו שלומה שלמה. המתהפך בכבלו בעינות נוראה ומצוקי שאול. על מה הרב מדבר כאן?

אומר, אנחנו רואים דור שלם מיוסר. מה זה דור שלם? נדבים ונמוגים אנחנו הכוונה זה מלשון א א כל היום דווה. זה בתחילת מגילת היכה בפרק א' פסוק יג באיכה דווה התרגום מתרגם שם חלשה ומרוחקת בסדר אנחנו נדבים הכוונה אנחנו חלשים מרוחקים אנחנו קשה לראות את הדור בייסורים שלו איזה ייסורים עוברים על הדור הקדמה קצרה בשביל להבין בכלל איזה ייסורים עוברים על הדור מה קורה פה אנחנו עומדים עכשיו בתרסו למניינם 1906 בסדר בסדר?

יפה. 15 שנה לפני זה, 25 שנה לפני זה סליחה. מה? 1906 תרסו.

זה ככה יצא ה 25 שנה לפני התחיל דבר נורא והיום שהיה טלטלה של כל היהדות העולם והתחיל להניע המון גלגלים המון תהליכים קראו כתוצאה ממה שקרה 25 שנה לפני המאמר הזה 25 שנה לפני המאמר הזה קראו פרעות נוראיות ברוסיה שקראו להם סופות בנגב תרמא א' סופות בנגב היו שנה של פרעות שהרוסים האנטישמים פרעו ביהודי רוסיה נרצחו שם כמה עשרות שזה ביחסית להיקפים של הפרעות היו לא זה היה לו מספר כל כך גבוה באופן יחסי כן שם ישמור כל יהודי כמה עשרות יהודים אבל מאות אלפים נהיו

מטולטלים לחלוטין מזה ואפילו אולי מיליונים. פתי עסק נארסו, נשים נאנסו, קהילות הוכרבו לחלוטין, בתים נשרפו, ישועים שלמים הלכו, המון המון אנשים איבדו את העבודה שלהם, את הרכוש שלהם, את המגורים שלהם. היה תלטלה נוראית. וזה כל זה היה בעידוד ותביחה במילים ושלא במילים של רוסיה, של הצר.

אנטישמיות חזרה בכל הכוח מכאן ועד מלחמת העולם הראשונה שזה מנגיד 1880 עד 1914 כמה שנים זה 34 בסדר 33 שנים תחשבו רגע מה קרה ליהודי מזרח אירופה לפני זה 75% מודי העולם גרו שם 75% מיהודי העולם גרו במזרח אירופה ואז התחילו הפרעות. אחרי 13 שנה הגיעו עוד פרעות ב-1903. עוד פראות כי שינב קוראים להם ואחרי עוד שבע שמונה שנים הגיע גם עלילת דם נוראה שגם זה היה שם במזרח אירופה. בכל השנים האלה א ש עד 2 וחצי מיליון יהודים עזבו את מזרח אירופה.

אני אעשה סדר רגע במספרים. יהדות העולם הייתה בערך 7 וחצי מיליון. בסדר ב-1880. זה לא לפני הרבה זמן.

היא הייתה 7 וחצי מיליון כל יהדות העולם בערך. 6 מיליון מתוכם היו במזרח אירופה. בסדר? בארצות ערב בצפון אפריקה וכל זה פחות ממיליון.

סך הכל אולי 600,000 כמעט כל עם ישראל היה במזרח אירופה כל הבלקן וכל לטביה ו האימפריה של רוסיה שהייתה גדולה אז 2 וחצי מיליון יהודים עזבו את מזרח אירופה באותה תקופה זה רק מראה בסדר אתם מבינים זה כמעט חצי זה רק מראה על הטלטלה העצומה שכל היהדות עברה בסדר זה אומר ש א שליש מעם ישראל ב-30 שנה זה כלום מה זה 30 שנה שליש מעם ישראל נד מחצי כדור הארץ החצי השני שלו לארצות הברית ולמערב אירופה לבריטניה וגם לקנדה שליש מכל עם ישראל זה אומר שקרה

משהו מטורף שטלטל את כולם הרב מדבר באמצע תחס זה באמצע המהלך הזה זה עכשיו קורה היהודים נרצחים נשדדים, הקהילות היהודיות נהרסות, חוקים גיזניים נגדם. הרב באמצע האירוע הזה כותב את מה אמר לו. הפשעים הנוראים שעשו כנגדנו בצורות בנגב וקישינה וכל זה, הם אלה שהניעו את תנועת חיבת ציון. כלומר הסתירה שעם ישראל קיבל בתחילת פרעות בנגב גרמה לי טלטלה כל כך גדולה בקרב היהודים שעד אז חיו בסרט שיהיה אמנציפציה ושלטון ושלון זכויות והם יתמאו באוכלוסייה והתחילו להבין שאו שהם הופכים להיות כמו גויים או שצריך הגדרה לאומית

אחרת לא פה ואז התחילו שתי תנועות במקביל תנועה אחת של חילון שאומר אומר הרוסים בתור דוגמה אבל זה מה שהיה אז לא אוהבים יהודים כמו שהם יהודים הם כן אוהבים יהודים משכילים כי הם כבר לא נראים כמו יהודים לא מתנהגים כמו יהודים הם משכילים הם עוזרים לכלכלה לכן בונים משכילים ואז קם תנועה מאוד מאוד רצינית גם במזרח אירופה שהיא הייתה כבר לפני קצת תנועת ההשכלה אבל מאוד התחזקה ששאיפה שכולם יהיו משכילים והמון המון הלכו אחרי זה וגם הילדים שלמדו בחיידר פרקו עול והפכו להיות משכילים כדי

איכשהו שלא ישנעו אותם, שלא יהרגו אותם, להתאמה בחברה, להתאמה בחברה בחברה הרוסית, להתפרנס בכבוד, להיות להיות עם כבוד.

יוצא אם כן ששתי שועות התחללו התחוללו במקביל בשנים שהרב קוק מדבר פה. שואה ראשונה שואה חומרית ומעשית פרעות הגירה המונית חיפוש עובדן דרך כלום לא פיזית לא ידעו מה איתם היהודים הקרקע נשמתה תחת רגליהם מיליוני יהודים לא עיירה אחת ובמקביל שואה רוחנית התחילו מסות אדירות של מאות אלפים להתחלן ולהתבולל באמצע כל הסגה הזאת הרב כותב את מאמר הדור באמצע הבלאגן זאת אומרת ה כל הרבה קהילות ארוסות וגם הקהילה שלא ארוסה או קהילה שנארסה ונדידה מקום אחרי רגע כל הילדים פתאום נהנים שם חילונים זאת אומרת שינוי

סדרי עולם שלא היה אף פעם ודיברנו על זה בשיעורים הקודמים מה שהרב אה אומר פה אנחנו רואים את דור שלם שמתהפך בחבליו בעינות נורא ומצוקי שאול עכשיו קצת יותר על מה מובן על מה מדובר. מדובר על תקופה מאוד רעה, מאוד רעה לעם ישראל שכמו שציינו בשיעור הראשון, רוב היהודים המוחלט, 60 ומשהו אחוז מהיהודים ה שהגרו שברחו ממזרח אירופה, פניהם לא היו לא הייתה לא היו לארץ ישראל, לא היו לארצות הברית ומערב אירופה. גם תנועת חיבת ציון התחילה סביב זה, אבל היא הייתה מאוד מאוד דלה יחסית

בהיקפים ובתמיכה וב במודעות.

בסדר? יחסית קטנה. אמרנו מקצה לקצה 2000 אנשים שבאו מתוך אידיאולוגיה בשנים האלה בעלייה השנייה. העלייה הראשונה התחילה בתחילת פרעות קישינב.

זה היה הסתירה הראשונה שהתחילה לדחוף את ה את העולם של העלייה לארץ בצורה מאורגנת והקמת מושבות קצת ך תקווה ועוד זה התחילה העלייה הראשונה ואנחנו נדברים כבר בעלייה השני. אז יש פה דור שלם שבור שבור לרסיסים. גם רואים שהוא שבור מבחינה מעשית וגם מסתכלים על עם ישראל אחורה 2000 שנה עם שגם אם הוא היה לו מאוד קשה בגלות אבל זה היה עם שהוא דוגמה לאיך שומרים על מסורת לאיך שומרים עלעל על אמונה דתית לאיך שומרים על מה שאיך שהיו אבותינו ופתאום ב-30 שנה פה הכל משתנה

בין הקצה לקצה כולם רוצים להיות חילונים בסדר זה השבר ש עליו הרב מדבר והכאב גדול כל כך גדול עד שנוטל ממנו גם כן את כשרון הדיבור איננו יכול בשום אופן לספר את צרותיו בדיבור מובן ומבואר שזה ודאי היה מקל לו הרבה אנחנו מכירים את זה שכשפעמים בן אדם כל כך במצוקה וכל כך א שהוא משתולל הוא משתולל אי אפשר להרגיע אותו הוא לא יודע לספר מה עובר עליו הוא תוקף את כולם, הוא מתנהג לו יפה, הוא עושה דברים שהוא מצטער עליהם אחר כך, כי הוא במצוקה

נוראית, הוא לא יודע להסביר מה עובר עליו. אז זה קורה גם בעם, כמו שזה קורה בבן אדם יחיד, יצא לכם פעם לראות בן אדם שמאבדשתונות, הוא עושה שטויות, כי הוא בלחץ ממשו, או כי עבר עליו עכשיו משהו.

זה אצל ילדים קטנים זה קורה הרבה, נכון? כי הביסות שלהם קצת יותר חלש מאשר מבוגרים. יודעים להתאפק לקחת אוויר ואבל לפעמים ילדים שעובר עליהם משהו אז הם מתחילים להתפרע אז זה כמו שזה קורה בבן אדם זה גם קורה בעם הרב אומר העם שלנו עכשיו עובר שתי שני משברים אדירים והוא בקושי עצום והוא לא יודע לבטא את זה הוא לא יודע לספר על זה הוא לא יודע פשוט מבולבל מה קורה כשהוא מבולבל הוא מתחיל לתקוף אחד לשני לזרוק בוץ, להחפיש, להעשים, להגיד שטויות, לעשות דברים מטורפים. רגע, תעצור, תנשום, עברת משהו, אתה רוצה לספר לנו מה עברת?

הוא לא יודע, הוא לא עוצר, הוא לא נושם, הוא לא יודע כלום. דור שלם ככה. כן. >> כן.

יכול להיות שעברנו משבר מאוד מאוד מאוד גדול, מאוד גדול שלא היה לנו מאז השואה. פעם ראשונה שרובנו כמעט כל עם ישראל חוץ מניצולי שואה פעם ראשונה שחווינו על בשרנו מה זה פוגרום שפוגרום שהאויבים באים ורומסים ועונסים ורוצחים וצוחקים תוך כדי ואף אחד לא עוצר אותם א וכשטלטלה כל כך גדולה קוראת אז אנחנו פשוט לא יודעים מה לומר אז אנחנו מתחילים לפעמים להילחם אחד בשני להגיד שטויות להשים את מי מאשימים את מי שלא צריך להשים יש בשביעי באוקטובר יש השם אחד אפשר לקרוא לו חמס אפשר לקרוא

לזה הרבי עזה עכשיו לא תקראו לזה נראה לי הרביעי עזה זה יותר נכון הם השמים לא רמת קל ולא הראש המוסד ולא ראש השבק ולא ראש הממשלה ולא אסר לביטחון פנים ולא עשר הפנים ולא עשר הביטחון אחריות עניינים בסדר נדבר על זה מי יכול לעשות יותר טוב איך לעשות אבל תפנה את כל התותחים ואת כל הרובים לאויב הוא השם. אז גם פה בעם ישראל היה בלבול נורא בגלל שני המשברים האלה. תחשבו משבר רוחני שלא היה לא היה כמותו מאז חורבן הבית.

2000 שנה לא היה משבר כזה רוחני כזה גדול בעם ישראל. משבר חומרי שלא היה מאות שנים לפני זה. היהודים כבר חשבו שהם יכולים להשתלב ולהיכנס להיות בעסק של העולם החדש. אנחנו יודעים שזה לא היה סוף הסיפור.

כי הרי אה לא הרבה שנים נכון כבר 12 שנה אחרי שהרב קו כתב את ה לא 12 שנה 32 שנה אחרי שהרב קו כתב את המאמר הזה כבר היה לילה בדולה נכון כמה שנים אחר כך התחילה השואה כלומר זה לא נגמר שם הרב קוק כבר נפטר אבל זה המשיך והתעצם ואת את הסתירה היותר גדולה חטפנו באושביץ דבר שבין המלחמות היהודים מאירופה כן פרחו >> היה פריחה אדירה גם של ילודה של יהודים וגם אז חשבנו אחרי מלחמת העולם הראשונה שיש עתיד בגרמניה ו הבנו בסוף מה קרה

אבל נכון אה >> אבל אבל לא לספר גל מה נרווח לו כי הלבזות בכסף כאל זה כאילו זה שהם במקום לחשוב עליה לחזור עלי לחזור בתשובה אז הם פונים לצאת לתרבולות אחרות זה הכוונה אני אקרא את זה שוב בסדר כי לא זוכר שקראנו את זה ממש ביחד יש לו דיבור יש לו דיבור אגב מה זה למה הרב רומז פה אם הוא היה מדבר זה בוודאי היה מקל לו הרבה נכון אתם מכירים שיש דבר כזה שקוראים לו אני רוצה לפרוק שאתה מדבר עם חבר על קושי זה

עצמו מרפא אותך נכון נכון דאגה בלב איש ישיכנה אומרים חז"ל במסכת יומה יסיחנה לאחרים שיש לך משהו שיושב עליך תדבר אותה לאחרים זה כבר חלק מהריפוי אם היינו עוצרים רגע ומדברים על הקושי שלנו זה קצת קשה לעשות את זה בצורה קולקטיבית של אומה אבל אם זה היה הכיוון היה מוכל אלא לא לספר נגלה לבבו למה נרוח לוקים לבזות לחרב לקצף מה אנחנו עסוקים ולזרוק בוץ אחד על השני אפילו לא ישמנו את הגויים מאלה היינו מאשימים את הגויים הם באמת אשמים ישמנו אחד את השני הם אמרו

זה בגלל שאתם ככה וככה הם אמרו זה בגלל שאתם ככה וככה מה אתם החרדים שנו את החילונים החילונים צנו את החרדים זרקו בוץ אחד על השני פשוט בלאגן למה כי כולם בהיסטריה כי כולם בכאב עצום מהמשברים שקורים כן היה הייתה תנועה של גם השכלה וקצת אפילו התמות התאמעות בגויים וניסיון התבוללות אולי רובם לא רצו בהגדרה להתבולל אבל זה מה שקרה בפועל והיה גם את התנועה של בוא נחזור להיות ודים אבל חילונים כלומר לא נהיה רוסים, נהיה יהודים לאומיים חילונים. שם זה התחיל. כלומר נשמור על היהדות

שלנו, אבל לא בצורה של דתיות, לא בצורה של יהדות שהיא מתבדלת, לא בצורה לאומיות יהודית וגם אולי עליה לארץ. לא כולם תמכו בזה, אבל חלק.

מה? עכשיו אנחנו נראה. זהו הצרה האיומה והרוחנית והחומרית, זה מה שדיברנו. רוחנית זה כל ה התחלנות וכל זה והחומרית ברור אוי החשיכה את עולמנו נטל את זב נטלה את זיב הכבוד מחיינו נחשכו אינינו מלהכיר את כבוד עצמנו וירדנו עד לעמק השפל של בזוי עם מה זה אומר זה כמו ה הצרות האלהו אותנו לעבדים מסכנים קטנים חלשים שלא מאמינים בעצמם זה כמו נסיך שהאויבים של אבא שלו, של המלך, לקחו אותו בשבי בגלל מלחמה בין שתי ממלכות.

לקחו אותו בשבי, דחפו אותו לצינוק, הוא ישן שם עם עכברים ועם מקקים והוא עושה צרכים בתוך התא שלו ובאים אליו פעם ביום זורקים לו איזה חתיכת לחם ומוציאים אותו פעם ביום, מתעללים בו, צוחקים עליו, רומסים אותו. ככה שנים יש פה שתי טרגדיות טרגדיה מספר אחת תראה איך משפילים את הבן של המלך תראה מה עושים לו איזה חילול כבוד המלך תרגדל שנייה ואולי חזקה יותר וקשה יותר הנסיך כבר שוכח שהוא נסיך הוא אומר וואלה קצת מגיע לי מתחיל להסתדר עם העכברים מתחיל להיות לו טבעי לאכול לחם

יבש משפילים אותו והוא מאמין להם לכל החירופים והגידופים. הוא זוכל על הרצפה כמו איזה מסכן והוא מתחיל להתרגל לזה והוא מתחיל להמין שהוא כזה והוא שוכח שהוא היה נסיך פעם. אז הרב אומר כל הצרות האלה והמלחמות האלה ואנחנו ש מאשמים את עצמנו מה זה גורם?

קודם כל זה חילול השם אדיר שמשפילים אותנו, רומסים אותנו אנחנו גם משפילים את עצמנו. ודבר שני, אין חילול השם יותר גדול מאשר בני המלך מפסיקים להאמין שהם בני מלך. כמו עבדים. נחשכו איננו מלהכיר את כבוד עצמנו וירדנו עדמק לעמק השפל של בזוי עם אנחנו אנחנו מתייחסים לעצמנו.

מה יאמרו הגויים? מה הם יעשו? מה הם יגידו? אנחנו אשמים לא להכיס את הגויים, לא להרגיז אותם זה אשמתנו מפני חטאינו גלינו מארצנו אתם השמים אתם אומרים למחנה השני אתם אשמים בגללכם כי אתם ככה וככה וא אומרים אתם משמים כי אתם ככה וככה במקום לזקוף גב מי נגע בבן המלך ולצאת למלחמה מי שנוגע בבין המלך אני בן מלך מי נוגע בי לא אנחנו ככה אנחנו ככה אנחנו הרב מתאר פה מצב שהכבוד האומם מושפל רמוס ואתם יודעים אף אחד לא שם לב לזה חוץ מהרב קוק למה

כבר התרגלו התרגלנו אחרי 2000 שנה בגלות אחרי אנחנו למודי פוגרומים מכל הארצות ומכל השנים באמצע הגיע עוד אחד באמת זה זיעזיע כמו שאמרנו את כולם אבל אנחנו כבר בסדר באמת מגיע לנו את זה אנחנו מושפלים באמת מושפלים שהחרפות הגידופים הקללות וכל תכונה זורמת וקצופה הוא לחמה מתמידים אין להם כבר איפה הפסון איפה האצילות איפה מה אתם רואים בן אדם מכובד מתחיל לצרוח ברחוב ולהשתולל רק עלובי החיים מתנהגים ככה בן אדם מכובד לא משתולל מריבות כאלה תינוקיות אחד על השני ברחוב אנחנו לא רואים את זה אצל

אנשים נורמלים אז הרב אומר תסתכלו זה הציבור שלנו נראה ככה עם ישראל ככה הוא נראה נלחם מלחמות אחד בשני שני והכל מתוך איזה מסכנות כזאת לא היה באמת זה ערכנו להיות חדלי אישים וחשוכי כל כבוד אז זה ודאי לא היה דו ליבנו על זה זאת אומרת אם היה ראוי אם לא היינו בני מלכים אם זה היה ראוי שזה יקרה ככה ובאמת היינו אומה כזאת נמוכה של קרבות חמולות כל היום וכל היום מתעסקים ולגנוב אחד מהשני ולהשים אחד מילא לא היה כואב אבל הרב קוק בהתחלה אמר

שזה קורע אותנו את נשמת הו מה זה קורע לגזרים ואת גדולי ישראל ולב להבדיל בין הקודש לחול גם את משוררי ישראל וסופרי ישראל גם הם כואבים מזה זה לא מתאים לנו אתה בן של מלך עם ישראל דעוון הלב י מצא רק כששרים הולכים כעבדים על הארץ שאתה רואה שר מתפלש ובוץ זה טראגי וזה עם ישראל כשמכובדים ויקרים מתבזים ומזדלדלים עד שהם עצמם שוכחים את כבודם ויקרם שכחנו מי אנחנו שכחנו את כבודנו הרב קוק באורות התחייה מדבר על זה שכחנו את ערכנו אה לראות התחיה הזקה ארוכה

וחשובה ושם הרב פותח בתחילת הטעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו החידלון מה מההכרה של אתה בחרתנו אנחנו רוצים להיות כמו כולם ולא לעשות צרות ושלא יחצו עלינו הגויים אומר הרב זה טעות אתה לא אמור להיות כמו כולם אתה בן של מלך אתה באמת משהו אחר אל תנסה להתכחש לזה אל תנסה להיות עבד כמו כל העבדים בעולם ראה השם והביתה כי הייתי זוללה זוללה הכוונה מזולזלת מזולזלת בעיני הגויים שזה עצמו חילול השם גדול ומזולזלת גם בעיני עצמי אני אין לי באמת כבוד זה מה שקורה לעם

ישראל במצבים של משברים רוחניים וחומריים כן >> נכון >> איך כב >> אה איפה כל הרבנים שיכתבו את מאמר הדור מה שאתה שואל שאלה למה רק הרב קוק הרב היחיד ששם לב לזה תשובה לא יודע ויכול להיות שגם היו עוד רבנים וקדושים וצדיקים ששמו לב לזה רק היה קשה מאוד זה כמו היה קשה מאוד לתת לזה מילים ולראות את הנקודה הפנימית שזה באמת וגם כי אנשי התורה היו באמת זה קדושי עליון הם הם היו עסוקים במלחמה על חיי האומה מלחמה על הקודש א א מלחמה הוא

מלחמה על הכל ש שלא יעזבו את התורה ש שחלילה לא יהיה לגיטימציה לשום תג אחד מההלכה שירד להילחם על בתי המדרש להילחם על כל אחד שיהיה דתי להילחם נגד כל מי שקצת שובר את חומות הדעת וזה היה חתיכת אחריות היה להם תפקיד מה הם ראו את ה את כל הדור של הבנים שלהם יורד הם היו צריכים לצרוח ולצעוק לא אסור מה פתאום אתם הורסים את האומה הם צודקים שהחילונים הורסים את האומה בהרבה מאוד מהמובנים הרב זה מה שנבע בכל ממר הדור ראה את זה אחרת לא

ש עכשיו שהם לא עושים נזק לומר הם לא יקשיבו לך אתה תמשיך לצעוק הרי זה לא מה שמחפשים בגלל זה הם ברחו בסדר אבל באמת אתה צודק זה באמת א והנה אם באמת היה דורנו דור רע ומושחט אתם רואים איתי אני בחלק התחתון יותר של העמוד כבר דור אשר אשר חלקעתו בו אז היינו מקבלים באהבה את הבוז והקלון כיוון שאיננו ראויים לצורה של חיים מגונים נשקבה בושתנו ותחסנו כלמתנו אם באמת היינו עם של אנשים שאין להם עתיד אין להם חלום אין להם תקווה אתה יודע הכל

טוב אנחנו לא כאלה בגלל זה זה כואב לנו בגלל זה אנחנו רוצים משהו אחר כן נכון הוא בא ומפרט את זה קצת יותר אבל במה ננוחם כאשר נחדור לתוכיות מצבו הפנימי והמוסרי השכלי של הדור.

אדרבה, נמצאנו לא דור שפל. אם היינו דור שכולו סמרטותים חלילה, בסדר, כולם נהיו חילונים. למה? כי אין להם כוח בגלל זה.

אבל הרב הכיר את הדור, נכון? הרב היה רב של שתי העירות. אמרנו זמת ובוזכו התחור. יש משפט של הרב דרוקמן צלצל.

מי שרוצה לחנך את הדור צריך להכיר את הדור. הרב זצל הכיר את הדור. הכיר את הדור בשני פנים. פן אחד הכיר בתכלס.

התחדות מזרח אירופה ואז שהוא עלה לארץ והתיישב ביפו שבות ונהר שלהם הוא הכיר את החלוצים. פעם ראשונה הוא הכיר. מה הוא ראה? וכמובן הוא הכיר את עולם התורה.

ממנו שם הוא גדל. ממנו הוא מה זה יצא? מתוכו הוא נולד. כל ה כל האטמוספירה של הרב זצלה הייתה עולם התורה.

הוא הכיר הכל לפחות את העולם של אירופה. ו הוא אומר, "תשמעו, אני דיברתי איתם, אני גם לא רק דיברת איתם, אני גם חודר לעומק הנשמה שלהם, זה לא דור שפל." מה זה? אדרבה, אם זה לא דור שפל, גם לא חוטה לפי האמת. בן באבות, בין בבנים.

אבות זה החרדים, בנים חילונים. בסדר? האבות זה הדור הישן, הבנים זה הדור החדש. נמצא המון דברים טובים, רגשות הדינים, רצונות נכבדים, כל זה אנחנו רואים שחסר לנו הכל.

אתה מדבר עם היהודי החרדי, עם הסבא בן 80 שם במזרח אירופה, שרואה שהנכדים שלו כמעט מתבוללים ומנים חילונים. הוא זועק מכאב. מה הוא רוצה? הוא רוצה תורה.

הוא רוצה קדושה, הוא מוכן למות על זה מחר בבוקר. הוא לא מדבר באוויר. הוא חי כל כולו מוכן לעשות הכל בשביל הקדוש ברוך הוא. הכל.

הכל כולל הכל. הוא לא ממצמץ, הוא לא סופר, אין לו התלבטויות, ה הוא קודש קודשים. היו מיליוני יהודים כאלה היו. אתה מדבר איתו, זה מה שאתה שומע.

רק רגשות עדינים ומוסר ועדינות. אומר, תראה מה זה. אני אחרי שמתחיל לדבר בקול להיות כל זה גאבותן להגיד אני הולך כל כך ככה, הולך ככה מה? איפה העדינות?

איפה המוסר? איפה האידשקט? איפה הזה? אתה רואה כולו קודש הסבא הזה.

אתה הולך לדבר עם הנכד, אתה לא רואה א גורילה, אתה רואה אידיאליסט. ם האידיאלים האלה טיפשיים גם האידיאל שהתחיל באותם שנים שהמלחמה בתוך רוסיה על זה זה הסוציאליזם. בסוף ראינו כמה אדם הוא שפך במחינת העולם השנייה. סוציאליזם או הציונות או האחרות.

מה זה בן אדם רציני? זה לא אחד ש יאללה אחי תשחרר תן לאכול סטיק ולשתות וודקה ממש לא זה לא האנשים אומר זה לא דור שפל זה דור טוב רגשות הדינים אידיאלים זה לא אומר שאין טעויות זה אומר שאתה מדבר איתם שאתה קולט אותם הם כולם רוצים טוב חלקם טועים מאוד כן יכול להיות אידיאליסט יכול לעשות לא דור חוטה לפי האמת. הכוונה המעשים שלו הם חטאים. אוקיי?

אני קטן מקדים את המאוחר. המוטיבציה שלו לעשות את החטאים היא רצון לעולם טוב יותר. לא כל פרט ופרט. לא.

הוא עכשיו מחלל שבת חס וחלילה כי הוא רוצה עולם אידיאלי יותר. לא. הוא לו חלק מתנועה שיכול להיות שרואה את השבת בתור משהו שמה לעשות אולי יש כאלה שרואים את זה ככה בתור משהו שחונק את החיים אבל בזה במשפט הזה לא התעקבתי את זה כי זה ממש הרחבה כל אמר הדור אנחנו נרחיב על זה אני רוצה היום ללמוד בעיקר על המכאוב בין באבות בבנים המון דברים א זה למה לבד מה שקינו בכפליים לבד שנו נרדפים על צווא בסדר נרדפים גם מזה וגם מזה גם הרוח וגם

החומר לבד מה שדמנו נשפחים כמה היו מוגרים הארצה זה נכתב שנתיים אחרי פרעות קישינב שגם שם נחרבו המון קהילות וכפרים ויהודים איבדו את הבית ואבדו הכל ואין לנו מוצאים בנפשנו דרך איך להתנחם אפילו נוחה מעט על כל הדם היקר והאהוב דם בנינו ואכינו היקרים הלב נעשה יצאו כמו אבן המוח כמתי לופרת ואיננו יודעים כי אם להתרגש להתקצף לכעוס לשנוע אוי מה היה לנו בתמי לאכזר קיינים במדבר מתחילים להתאחז זר אחד על השני, לשנוע אחד את השני, להלשין אחד על השני, נהינו אכזרים. זה מתוך כל כך

הרבה דם שנשפח אתה כבר משתגע.

דם רוחני ודם פיזי. לבד זה המסתמה הכללית הסובבת אותנו מעברים, מעבון רב, הבוז והשפלות הפנימיות. בקיצור אנו גם מושפלים. המבצבצת אפילו מתוך ליבם של אותם הנדים לשברנו.

אפילו מי שאומר וואי יהודים מסכנים זה גם השפלה מה אתה אומר מיש שהוא מסכן השפלו את אומרים שראוי לרחם עלינו הם השפילו את רוחנו כל כך עד שגם אנחנו איננו יכולים להסתכל על עצמנו כי אם בעין של זעם אנחנו שונאים את עצמנו כמו איזה אישה מוכה אנחנו אשמים בהכל של חשד ושל השפלה כאילו אנחנו רק אנחנו איננו הרעים והחטאים אנחנו מסתכלים על עצמנו בגלל כל השברים האלה מי עשה מי השם בשבר הזה מי השם בפראות הגויים מי השם בחילון הגויים מה זאת אומרת מה אנחנו עוונותם

זה השעיר הוא הוא השם הרב קוק כתב את זה אחרי שנתיים שהוא היה ביפו בארץ עלה לארץ נהיה הרב של יאפו כתב את זה אחרי שנתיים בחינו כי הם מחתיאים אותנו כי הם >> נכון אתה צודק גם אתה צודק גם אחריות שלנו המבט ש להגיד הגויים השמים זה לא להסיר מעצמנו את האחריות זה להסיר מעצמנו את התחושה כאילו אנחנו כל כך נוראים שאנחנו לא רואים לשום כבוד כאילו אנחנו אה אה אנחנו אשמים בהכל גם הגויים אשמים מה זה עוזר להטיל אחריות לא זה עוזר לזקוף את

הגב. תסתכל על עצמך כבן אדם חזק. אתה גם יכול לצאת מזה. אתה גם אה אתה גם א גם ככה אתה מסתכל על אח שלך, על הצד השני של המפה הפוליטית או של המפה לא כמי שהוא השם בזה שהוא הורס את המדינה.

בוא נתאחד, נסתכל עלינו כמו עם, נסתכל החוצה איך אנחנו מתקנים את העולם ואיך אנחנו נלחמים אוויים. רק אנחנו הננו הרעים והחטאים השכלים והחשוכים מכל העם אשר על פני האדמה. רבותיי הדברים האלה לא נס לחם. כלומר זה קיים גם היום.

גם היום אנחנו לא נוח לנו עם הזה שזה הארץ שלנו, זה לא הארץ שלנו. אנחנו לא באים בגאון להגיד כל רגב אדמה פה הוא שלנו. ה המוסר שלנו זה המוסר הנכון. הערכים שלנו זה הערכים הנכונים אנחנו אולי ולא נעים והערכים של המערב ובית הדין בעג והוא אמר ככה וראשמשלת גרמניה אמר ככה וההוא עשה ככה אנחנו מסתכלים על עצמנו לפעמים זה חוסר ביטחון אז זה התחיל כשהרב קוק דיבר קצת לפני אבל זה לא שנרפנו מהמחלה הזאת כלומר צריך לדבר על זה גם היום במובן שהעולם מחכה שעם ישראל יזכוף את הגב ויגיד אנחנו עם ישראל מה ששלנו שלנו ואנחנו את האור הזה נביא לעולם חזק ונתחזק