למה כל כך קשה ללמוד מוסר? | הרב מישאל רובין | מסילת ישרים | תשפ"ו [2]

בפעם הקודמת למדנו מה זה מוסר, הסברנו מה זה עיצוב האישיות ודיברנו על זה באריכות. היום אנחנו רוצים להתחיל את הספר. אז בוא בוא ננסה להתחיל קדימה. אז בהקדמה הרמחל מביא כך.

אמר המחבר. נקרא קצת ואז ננסה להסביר כמה שאנחנו מסוגלים. אמר המחבר. החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני אדם את אשר לא ידעו אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול כי לא תמצא ברוב דבריי אלא דברים שרוב בני אדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל אלא שכפי רוב פרסומם כנגד מה שהמיטתם גלויה לכל כך העלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה על כן כן, זה נושא שתיים שאולי נראה אם אנחנו נספיק.

מה עכשיו? מה? נו, אז מה? מה זה קשור?

מה קשור לעניין? מה? תמיד צודק, אבל זה לא קשור זה מאוד חזק. אתה שומע עכשיו?

לא יודע. זה הם צריכים להגיד זה. זה נראה יותר טוב. זה נראה בסדר.

מה? זה בסדר? >> לא, זה נראה לי בסדר. אני לא רוצה טיפ טיפה להוריד, אז זה יהיה יותר טוב.

יאללה עכשיו נושא השני שאומר הרמח"ל בהתחלה, על כן אין התועלת הנלקת מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חידושים אחר קריאתו שלא היו פה לפני קריאתו אלא מעט. אבל התועלת יצא מן החזרה עליו והתמדה כי זכו לו הדברים האלה הנשכחים מבני אדם בטבע וישים אל ליבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה. טוב, אז יש פה הרבה דברים מעניינים שצריכים לברר אותם. אז אנחנו בעצם בהקדמה של הרמח"ל.

הנושא שלנו היום זה למה זה כל כך קשה ללמוד מוסר? זה בעצם השאלה. למה אני כל כך מורכב? מה כזה מורכב ללמוד מוסר?

בסוף אדם רוצה ליב את האישיות שלו, הוא רוצה להיות אדם יותר טוב, הוא רוצה להתקדם במידות שלו, הוא רוצה להיות אדם יותר אידאליסט, יותר נחמד לסביבה. נו אז מה זה מה זה כל כך מסובך? טוב, אז יש פה המון בעיות מובנות בספר הזה, בספר הזה. הספר הזה נותן לזה פתרונות כמובן, אבל קודם כל להבין את הקושי, את הבעיה.

הדבר הראשון זה בעיית השפה. אני לא יודע אם דיברנו על זה. בעיית השפה זה בעצם לבוא ולומר בכל דבר שאני מדבר עליו אדם יודע על מה אני מדבר ואם אתה לא יודע על מה אני מדבר אז אתה לומד את זה ועכשיו אתה יודע על מה אני מדבר אבל במוסר יש קושי כי יש פער מאוד גדול בין המילה והבנת המילה אני אתן משל בסדר אני נותן ישר משל כדי לסבר את האוזן למשל של אנחנו אומרים בתפילה ואהבת את השם אלוקיך. דיברנו על זה פעם שעברה, לא?

ואהבת את השם אלוקיך. טוב, מה זאת אומרת אהבת השם? נו, מה הבעיה? הבעיה שאצלנו לפחות במושגים הפשוטים אהבה זה משהו מאוד מאוד מסוים ואהבת השם זה כאילו אני מבין את זה משם מה המשל המשל שאני אוהב שוקולד אני מאוד אוהב שוקולד אז אני אוהב שוקולד עכשיו אומרים לך ואהבת את השם אז אתה אוהב את השם כמו שוקולד כי המילה היא אומרת משהו שאני אני מכיר עכשיו מאיזה גיל אתה מכיר את זה?

מגיל צעיר. ממש כשהייתי ילד אני מכיר. מה למשל? המון דברים כאלה.

אל תכס. בסדר זה לא חידוש. אם אני הייתי אומר לכם, חברים, הגעתם היום לשוה חברות הנה אני רוצה לחדש לכם חידוש מפוצץ בחיים שלכם לא שמעתם אסור לכעוס. מה הוא רוצה מאיתנו?

זה אני מגיל שנתיים כבר אמא שלי אמרה לי אל תכס, אל תיכנס, תיזהר. הנה זהירות. זהירות זה דוגמה טובה. מגיל שנה כבר אומרים תיזהר, תיזהר, תיזהר, תיזהר פה.

אז מה כשומרים צריך להיזהר בעבודת השם? אני יודע מה זה להיזהר. להיזהר זה לא לעבור בכביש באדום, זה לא להכניס את האצבעות שלי בתוך השקע או התקע, לא זוכר איך קוראים לזה. אז אז זה אני אני יודע מה זה להיזהר.

פתאום אתה מדבר עכשיו על מושגים שבחיים לא ביררת אותם. עכשיו זה לא ככה במדע. במדע זה לא ככה. למשל, אם אני אספר לכם עכשיו על פרח שאתם לא הכרתם, אז לא ידעת איזה פרח.

עכשיו לומדים על פרח מסוים, לא הכרתי. אז כותרת בסדר. עכשיו אנחנו לומדים על עוף א לא יודע על החסידות בסדר? אז אני אספר לכם איך הם מתרבות, איך הם עושות ככה ואיך הם אוכלות ומאיפה הם אוכלות לא ידעתה עכשיו אתה יודע.

אבל המושג חסידה עכשיו הוא מובן לך. אבל במוסר, במידות שלנו, יש פר עצום בין המושגים הרוחניים למושגים הארציים בעצם. ואז אני חושב שאני מבין על מה אני מדבר, אבל אני בכלל לא מבין על מה אני מדבר. הראשון שעשה מילון זה הרמב"ם.

רמבם במורא נבוכים הוא כותב מילון. הוא אומר, "תקשיב, אתה לא מבין מה הדוגמה של הרמב"ם. כתוב ככה שמשה רבינו ביקש מהקדוש ברוך הוא לראות את פניו נכון אז מה הקדוש ברוך הוא אומר לו אומר לו אתה לא יכול וראית את אחוריי נכון טוב אנחנו לא מבינים מה זה אז לא מבינים כלום לא לראות לא מבינים אחורי לא מבינים אבל מה הוא אומר לו הוא אומר תקשיב ונקראת נקראת הצור אתה תבוא לסלע מה קשר ואם אני אבוא למדבר אז אנשים אנשים אנשים ילדים כשהיינו ילדים כשקראת את

הפסוק אם קראת אבל נגיד שקראת את הפסוק אז איך הבנו איך אני הבנתי שבא הקדוש ברוך הוא ואומר לו אה אתה רוצה לראות את הופעת השם בעולם אין בעיה תבוא לסלע תבוא לצור טוב אז הבנתי את זה אם אני לא אעמיק בזה בחיים שלי כל החיים אני אחשוב כשאני אקרא את הפסוק הזה פעם בשנה בפרשת השבוע אני אחשוב שצור זה סלע וזה גם נכון. צור זה גם סלע אבל שם זאת לא המשמעות של צור.

צור שם זה משהו אחר. לא משנה עכשיו זה אפשר להסביר את זה באריכות אבל זה לא משנה. זה לא העניין שלי אבל צור שם זה שורש. לא חשוב אבל אם אתה לא מבין את זה אז אתה לא מבין על מה אתה מדבר.

זאת אומרת במוסר אתה צריך לפרש את המילים. אתם איתנו חברים? זה מובן נכון? זה לא כזה מסובך.

אם יש שאלות אני אשמח לשאלות ואם זה לא מובן אומרים לי אדוני תעצור אתה לא זה זה פעם הבאה פעם הבאה יש ביום שני ברבע לשבע זה לא משהו אישי אל תדאג הכל טוב אתם שומעים חברים הכל בסדר אז מה קורה אז מה קורה אז האדם בעצם הוא חושב שהוא מבין הוא לא מבין הוא אוהב איטריות הוא אוהב שוקולד הוא אוהב את אשתו אוהב את החברה שלו אז זה לא אותו דבר למה כי אני בשוקולד אם הייתי מאוד אוהב אותו לא הייתי אוכל אותו נכון אם

אתה אוהב בן אדם אתה לא אוכל אותו אבל יש בן אדם שאוהב את החבר שלו לא ציג חברה אמרתי כבר אבל זה טעות אז הוא אוהב את החברה שלו כמו שהוא אוהב שוקולד זאת אומרת הוא אוהב את עצמו רק הוא אוהב את ההתרגשות הריגוש הזה לא אכפת לי ממנה זה יכול להיות אם מחר זה יהיה מישהי אחרת לא אכפת לי אז אתה לא מבין מה זה אהבה לא אני יודע מה זה אהבה אהבה יש אהבה לשוקולד אבל זה שונה מאהבה לבני אדם עכשיו אם אתה לא

מבין את זה אז אתה לא יכול בכלל להתקדם בכלום לכן הרמחל אומר זה הקושי הראשון הקושי הראשון זה בעיית שפה בסדר אז מה אומר הרמחל החיבור הזה לא חיברתי למני אדם את אשר לא ידוע להזכירם אתה ידוע להם מה ידוע להם אני יודע מה זה אהבה אתה חושב שאתה יודע ואחרי שאתה תלמד את הספר הזה בכלל התפיסה שלך תהיה אחרת על אהבת השם, על יראת השם, על גאווה, על ענווה, על זהירות, על זריזות, הכל שתנה. זה הנקודה הראשונה. נקודה השנייה. הנקודה השנייה היא שצריך טיפה להבין

כשאדם ניגש ללמוד משהו, נגיד אתם לומדים עכשיו פרק שני בא במציע, פרק ראשון.

פרק ראשון בא במציע אז מה אתם לומדים? כשלומדים כל לימוד שהוא יש בזה שלושה שותפים. השותף הראשון הוא אני. אני לומד.

מה אתה לומד? אני לומד בא במציע פרק ראשון. בסדר? אז זה אני.

אני הלומד. יש את הלומד. הדבר השני זה מי שמלמד אותי. מי מלמד אותי?

לא יודע. מי מלמד אותי את הגמרא. הרב שלי, הספר, התוספות, הרשי. בסדר?

הכל טוב. ומה הדבר השלישי? הדבר השלישי זה תוכן הנלמד. נכון בכל לימוד שאנחנו לומדים אנחנו אנחנו אני הלומד מה מי מלמד אותי לא יודע הנה עכשיו אנחנו לומדים את זה אבל זה יכול להיות כל ספר אחר מה הדבר השלישי התוכן הנלמד עכשיו בכל דבר יש לנו שלושת הדברים האלה אבל במוסר הבעיה שאין לנו תוכן נלמד מה זאת אומרת אין לנו תוכן נלמד אז מה אנחנו נעשה פה שחק דוקים אומר הרב מחל וזה הוא יסביר את זה יותר בהמשך.

התוכן הנלמד הוא לא חיצוני לאדם. הוא בעצם התוכן נלמד הוא באדם עצמו. זאת אומרת פעולת הלומד היא בלומד עצמו. אם אני לומד עכשיו על פרח שלא הכרתי אז יש אני הלומד, יש מי מלמד אותי, לא יודע, הספר או המרצה לזאולוגיה, לא זה זאולוגיה, בוטניקה מלמד אותי.

שתיים ומה התוכן הנלמד? הפרח. אבל פה אין לי פרח. מה יש לי?

יש לי אני עם עצמי. זאת אומרת שפה הפעולה היא בלומד עצמו. פה אנחנו לומדים על דבר שהוא שינוי שחל בתוך האדם. לא מחוץ לאדם אלא בתוך האדם.

ולכן זה מאוד מורכב. שלוש. יפה. אני מקשיב זה כאילו אפשר לחזור כאילו אתה רואה גם פסיכולוג כל דבר שכאילו קשור לנפש האדם >> כן אתה שואל טוב אתה אומר רגע אבל בפסיכולוגיה זה אותו דבר יכול להיות אבל בפסיכולוגיה זה טיפה שונה טוב אני לא רוצה עכשיו להסביר מה זה הפסיכולוגיה קודם כל אני לא בקיא בזה ודבר שני זה לא כל כך הנושא שלנו אבל פסיכולוגיה בסופו של דבר זה קצת משהו אחר זה נכון ששם הנושא הוא אתה הוא אני הולך לפסיכולוג.

אז אני הנושא אבל זה קצת שונה כי שם מנסים להבין מה קורה בנפש פה מנסים ללמד אותך לשנות את הדברים הפנימיים שלך בסדר אבל יכול להיות שזה מאוד קשור למה שאתה אומר אני לא חולק לא חולק אבל טיפה צריך אולי לחדד את זה ול טיפה קצת לדייק את זה אבל אני שומע אבל ודאי שכל המדעים שאתה מכיר שאנחנו שנינו מכירים וגם אחרים שזה זולוגיה ובוטניקה ולא יודע מה ואפילו מתמטיקה ופיזיקה וכימיה. מה זה כימיה? חומרים, תרכובות של חומרים. לא ידעת שיש את החומר הזה אז עכשיו אתה יודע.

לא ידעת שיש את הנוסחה הזאת. הנה איינשטיין חידש איזה נוסחה. לא ידענו עכשיו הוא חידש עכשיו אני לומד. זה לא שעכשיו אני מבין את זה, אני לא מבין את זה, אבל לא משנה, אם אני אתאמץ, אתאמץ, תצאמץ, בסוף אולי אני אבין.

אבל זה משהו שהוא לא קשור אליי. הוא קשור למשהו אחר. זה מובן? ולכן עכשיו תקשיבו טוב אני פותח סוגריים אבל זה סוגריים מאוד מאוד חשובות ולכן לימוד מוסר אין באוניברסיטה למה בגלל שבאוניברסיטה יש אתה לומד יש אתה מלמד ויש תוכן נלמד האוניברסיטה המטרה שלה היא לא לשנות את הבן אדם האוניברסיטה עושה מחקר זה חשוב אני לא מזלזל בהם בכלל זה מחקר.

מחקר. מה המחקר? עכשיו את צריך לבדוק איך הרמח"ל הבין את כוחות הנפש ואיך הרמב"ם הבין את כוחות הנפש. זה בסדר גמור.

זה גם חשוב מאוד. זה מרתק. אבל הרמח"ל הוא לא מדבר על זה. הרמח"ל מדבר עליך.

הוא אומר לך, "אדוני, אם אתה רוצה להשתנות אתה צריך להבין שכל המטרה של הלימוד שלך זה כדי לייצר אישיות אחרת. ולכן אין מבחן על זה. כל אחד הוא בן אדם אחר. אין מבחן על זה.

אין ציונים על זה ולא לומדים את זה במוסד אקדמאי. במוסד אקדמאי לומדים ידע שהוא מאוד מאוד חשוב, לא מזלזל בזה בכלל. לומדים ידע בבוטניקה, לומדים ידע בזולוגיה, לומדים ידע בגמרא, לומדים ידע במחשבת ישראל. אפילו זה בסדר גמור.

מצוין. יכול להיות מצוין. לא בטוח שזה מצוין, אבל יכול להיות מצוין. זה לא הנקודה.

אבל במוסר מה אתה רוצה ללמוד? הרי במוסר האדם צריך להשתנות. זאת אומרת שאדם קודם כל צריך ללמוד את השפה ולהבין ולרצות. אני שם ארבע קווים אדומים על לרצות, עוד מעט אני אגיד על זה מילה, ולרצות ליצב את האישיות שלו בצורה אחרת.

אני רוצה טיפה אה שנייה, בסדר? אל תשכח את השאלה שלך, זה חשוב לי. אני רוצה טיפה להסביר את זה. אדם שלא רוצה לשנות את האישיות, לא את ההתנהגות.

התנהגות זה הלכה. לא ידעת שצריך ליטול ידיים בבוקר שאתה קם. עכשיו היה לך שיעור הלכה, אמרו לך שלום, צריך ליטול ידיים. יפה.

מחר אתה נותן ידיים. זה שינוי התנהגות. מה שיניתי בפנים? כלום.

כלום. לא ידעתי שאסור לברור בשבת. אמרו לי אדוני, אסור לברור בשבת. אז מחר בשבת לא מחר בשבת לא בורר פ כל הכבוד לי זה באמת כל הכבוד אבל מה שיניתי פה מה פה שינית מה שינית כלום לא ידעתי ששניים אוחזין זה כל אחד חצי לא ידעתי חשבתי אחד יקבל ככה אחד יקבל ככה לא משנה כל אחד לפי העניין שלו ועכשיו מה קורה לא אומרים לך אדוני שניים אוח זה חצי חצי או לא ידעתי מה זה שינה פה לא שינה בהתנהלות שלי היום אני לא בורר בהתנהלות

שלי אני נותן ידיים בהתנהלות שלי כשאני אמצא עבדה אני אעשה חצי חצי מה עם החבר בסדר זה התנהלות אבל אנחנו לא מדברים על ההתנהלות המעשית אם אתם זוכרים אמרתי לכם את זה בפעם הקודמת התנהלות מעשית קריא דהיינו הלכה זה לחיות את דבר השם במעשים שלי אבל זה עדיין אתה יכול להיות מושחט מהיסוד ולכן מוס הוא שינוי בי ב לומד רגע הוא שינוי בלומד שזה משהו אחר לחלוטין לזה צריך רצון אם יש פה בחורצ'יק בחדר הזה אומר תקשיב כל הבלה בלה בלה הזה שאתה מספר לנו הוא

לא אומר את זה הוא אומר את זה בפנים כן הוא שומר את זה אבל אני שומע את זה כבר אם הוא אומר אני לא יודע מה הוא רוצה ממני אני לא צריך להשתנות הכל טוב הכל בסדר אם אדם הוא לא מבין שהוא בכלל יש דברים אפורים בישיות שלו יש חורים גדולים יש אישיות שהיא לא מבוררת שהיא היא לא מדויקת, שהיא לא פועלת עם אל בתוך האישיות, לא במעשים, לא בחשיבה מסיאות האל, אלא באישיות שלו הוא לא יכל להתקדם.

סגרתי את הסוגריים בבקשה. >> אם כולם עומדים סל כדי להשתנות, למה כל בן אדם משתנה בדרך שסו למה לא כולם משתנים לאותו דבר? זה אתה מניח הנחת יסוד ואז אתה שואל עליה. אז בואו נפרק את ההנחת יסוד.

אדם צריך לשנות את האישיות שלו, אבל לפי התכונות האופי שלו. ולכן כל בן אדם יהיה טיפה שונה. זה לא יש רק מטרה אחת. למשל צריך ליטול ידיים בבוקר.

אתה לא שונה ממנו, הוא לא שונה ממני כי זה פעולה. אבל אתה אם אני מדבר איתך על תפקיד בחיים שלך, למשל התפקיד בחיים שלך או השליחות שלך בחיים שלך ושלו, זה לא אותו דבר. למה? צריך לעבוד את השם, צריך יראת השם, אהבת השם, לעשות מצוות, לא, כי אתה צריך לעשות את כל זה עם האישיות שלך.

אז אתה צריך לברר מה התכונות הופי, איפה אתה צריך לעבוד, איפה פחות לעבוד, איפה להשקיע, איפה פחות להשקיע. זה שונה. כי כשאתה נולדת, כשהנשמה שלך הופיעה בעולם, היא הופיעה עם דברים מסוימים. כשהוא הופיע בעולם דברים אחרים.

זה לא לגמרי אחרת. יש לכם גם ברוך השם אתם יש לכם עיניים ואוזניים וזה הדברים הטכניים. אבל הפנימיות היא שונה. הספרתי לכם את זה פעם הקודמת.

אתה רואה את זה על אחים אפילו תאומים אמרתם שפה יש מלא תאומים אז אז שאלתי אותכם כבר את זה אז אז אתה רואה שההתנהלות היא שונה למה זה בא מדברים זה לא הבית ספר עשה את זה כי הם לא היו בבית ספר זה לא ההשפעה של החברה הם לא היו בסניב בני עקיבא עדיין הם בני שלוש אז למה למה זה כל אחד שונה כי כל אחד שונה בסדר זה ד זה דברים מאוד מאוד דקים כמובן אבל זה שונה מישהו רצה לשאול שם רק בקל ב בכלל

שהמעסים מס זה לא הגשמות של >> כן שאחרי המעשים נמשכים >> כן אז זה טעות זה מה שסיפרו לך וזה טעות אחרי המעשים נמשכים הלבבות זה טעות זאת אומרת מה שאתה אומר זה לא מה שכתוב כי אתה חושב ככה אתה בעצם אומר אם אני אעשה הרבה פעולות אז הלב שלי ימשך, נכון? אז בוא נהיה ביחד. נגיד שאני אעשה הרבה פעולות שאני אטול ידיים כל יום. עכשיו תמשיך.

אתה אומר שה הלב הוא השתנה. אתה מאמין בזה? תקשיב, תחשוב טוב. אנשים מה >> לא מעשיך אלף פעמים אני אתול אני מה עניין של מצות >> או בסדר אתה שואל עכשיו משהו אחר אני ניסיתי להסביר את זה ללא הצלחה אבל אני אעשה את זה עוד פעם המצוות זה לעשות את רצון השם זה תחום אחד של החיים שלך אתה צריך לעשות את רצון השם עכשיו אתה שואל אותי למה צריך לעשות את רצון השם בסדר אבל זה לא הנושא שלנו או יפה אז זה טעות כי המוסר שלנו

הוא קדוש המוסר שלנו זה לחיות חיים אלוקיים בתוך העולם הזה אבל זה לא קשור דווקא למצוות טוב אז זה שאלה בגלל שאלו את זה פעם שעברה כבר זה על זה סיפורים שלמים בסדר זה אני לא חוזר זה אתה צודק שיש מוסר ויש מצאים אני לא אמרתי שלא צריך לעשות מצוות תרשמו את זה בעדפים צריך לעשות מצוות כן שלא יהיו שאני לא שלא ביא יגידו הרי יצאו מהשיעור יגידו איזה משהו אחר רגע שנייה אבל זה נכון אבל המשפט שאמרת אם אתה חושב עליו אתה לא אני מסביר

לך בלי להסביר לך כלום אם אתה אומר אחרי המעשים נמשכים בלבבות זאת אומרת שאם אני אתול ידיים 1000 פעם אז אני אהיה עניב אין קשר אין קשר בין נטינת ידיים לענינו אין אין קשר זה צריך להבין את זה אחרת בעזרת השם עוד נלמד את זה אבל זה צריך המון לעיין בזה לא לא רוצה כרגע כןשך שכמו שהתלהות פנימית תוביל לזריזות גםזות בסדר אז זה צריך ללמוד על הזריזות בעזרת השם נלמד בעזרת השם בסדר אתה עושה ספוילר להמשך אבל אני לא רוצה אני רוצה רק עכשיו כן

מדובר באותו נושא >> אם אדם קמצע חם גמצוא צריך מתי שהוא נותן צדקה לתת עדיף שיתן הרבה פעמים קצת מאשר פעם אחת כאילו הוא מתקן ככה את המידה את מידת הקמצנות שלו >> אז כן יש קשר בין ה >> אתה צודק צודק לכן אתה מתקן אתה אומר הדוגמה שנתת נטית ידיים היא לא טובה בוא ניתן דוגמה אחרת בקמצנות וכסף נכון אבל זה בתנאי אחד כי הרמבם שם מה שהוא מסביר זה שזה רק אם אתה רוצה לתקן את המידה.

אם אתה רוצה לתקן את המידה אז המעשים יעזרו לך. אבל לחשוב שמעשים בלי רצון פנימי ישנו אותך זה לא יעזור. אני אתן דוגמה. הבנת?

אני אתן דוגמה. אדם לומד תורה אז מה הוא אומר? אני לומד תורה. אם אני לומד תורה אז אני אהיה הכי מוסרי שיש.

כי התורה זה הכל. תשובה לא. התורה זה כוח, זה עוצמה. ולכן אתה יכול ללמוד תורה ולהיות מושחט מידותית איך זה קורה כי תורה זה בדעת מצוות במעשים מוסר באישיות סוגר את הסוגרים כי כל זה אמרתי בפעם הקודמת רק משהו שיקדם אותנו שאלה האחרונה לסבב הזה טוב אז צריך ללמוד את זה בסדר צריך ללמוד את זה צריך ללמוד את זה אז זה אותה שאלה בשינוי הדרת אז א בסדר הלאה קדימה עכשיו יש עוד דבר שצריך להבין אותו, זה למה אין חידוש במוסר.

זאת אומרת, למה אנשים לא מרגישים שבעולם המוסר אין כל כך חידוש? הרי הרב חל אומר פה בפירוש, הוא אומר, "מה, אנשים אומרים שאין אין חידוש במוסר." כן? זה לא כזה חידוש. אז בוא בוא ננסה להבין את זה כי זה נקודה חשובה.

תראו. אה יש דברים בעולם רמחל פה אומר שני דברים אין חידוש במוסר אין חידוש כי זה באדם עצמו והדבר השני זה שיש הרבה שכחה אז בוא ננסה לתת משמשל כוח המשיכה כוח המשיכה אדם הוא לא יכול לשכוח למה אדם לא יכול לשכוח את כוח המשיכה למה באמת למה >> כי הוא חי חי ככה פעם אחת קפצת מאיזה מקום ונפלת פעם שנייה נפלת פעם שלישית אתה לא קופץ למה כי אתה חי את זה זאת אומרת אדם לא קופץ מחלון לעומת זאת יש אנשים ש לא שלא א חווים את את הן דוגמה למשל א פגישה עם תלמיד חכם פגישה עם תלמיד חכם זה מזכיר לך שאתה יכול להיות גדול. פגישה היא איש חסד. זה מזכיר לך שהדברים האלה שייכים אצלך אבל אתה צריך לפגוש את זה.

כוח המשיכה אני לא צריך לפגוש את זה. למה אני לא יכול לפגוש את זה? בגלל שאני חי את הדברים. במוסר.

במוסר בעצם אני לא רוצה לחיות מה שאני חווה. אלא במוסר אני רוצה להוסיף קומה וזה מאוד מסובך להוסיף קומה באישיות זה מאוד מסובך אולי ניתן גם דוגמה בזה למשל משפחה שרוצה להרחיב את המשפחה להרחיב את המשפחה זה לא בגלל שחסר לך משהו זה בגלל שאתה חווה משהו אלא אתה חולם על משהו ולכן אתה עושה א דברים לכן החיים הטבעיים הם תמיד לוקחים אותנו הם לוקחים אותנו לדברים שאנחנו מכירים אותם, אבל החיים המוסריים הם כל הזמן רוצים שאתה תהיה קדוש, שאתה תגדל, שאתה תהיה טוב יותר, שאתה תהיה אידיאליסט יותר, אופטימי יותר, נחמד יותר. והדברים האלה אתה לא חי אותם ביום יום. ולכן המפגש איתם הוא דורש התבוננות.

הוא דורש הרבה מאוד התבוננות. אני רוצה להסביר ברמח"ל שהמילה הזאת שהמוסר נשכח, כן? השכחה רבה אומר פה הרבה שכחה מה הפשט השכחה רבה בגלל שבעצם המוסר הוא נדחק הצידה בחיים למה אדם דוחק את המוסר הצידה כי לאדם יש מלא מה לעשות בחיים הוא צריך להתפרנס הוא צריך לאכול הוא צריך לישון הוא צריך לשתות הוא צריך לעשות דברים הוא צריך לזוז הוא צריך יש לו כל כך הרבה צרכים טבעיים שלדאוג לצרכים הפנימיים שלי זה דורש המון המון כוח, המון המון כוח רצון, המון המון השקר. זה מאיתנו.

זה דורש המון. באמת זה דורש המון. ויש גם עוד סכנה. והסכנה הזאת, הסכנה הזאת היא כזאת.

אני עכשיו לומד רמחל ומה אני אומר? תקשיבו טוב איך אפשר ללמוד רמחל. לא ככה צריך ללמוד. אנחנו נשתדל לא ללמוד את זה ככה.

אני אומר את זה טיפה בהומור וטיפה בקיצוניות אבל תקשיבו טוב. זה דבר מאוד מאוד חזק. אני לומד עכשיו את הרמח"ל. מה אני אומר אחרי ההקדמה?

הרמח"ל היה צדיק. אחר כך פרק ראשון, פרק שני, פרק יט, פרק כו. מסקנה סופית הרמח"ל היה צדיק זה אחת הסכנות הגדולות ביותר בלימוד מוסר שמה אתה לומד אתה לומד מאדם גדול ומה אתה אומר הרמח"ל היה צדיק הוא יותר מצדיק עד כאן זה בסדר וזאת טעות מה הטעות שבעצם הפכת את הלימוד למה הפכת את הלימוד שצריך להיות הכי פנימי שיש לאיזה לימוד הכי חיצוני שיש ולכן לימוד מוס מוסר צריך להיות אחרת לחלוטין. צריך לקרוא מה שכתוב, לעצור ולהגיד, רגע, איך זה אצלי?

איפה הפר? איך אני יכול לצמצם? כי הרי הרמח"ל בינינו הוא לא היה צריך את הספר. נכון?

אתם מסכימים איתי? הרמח"ל לא היה צריך את הספר וגם הרמח"ל עכשיו הוא בכלל לא צריך את הספר כי הוא יושב בישיבה של מעלה עם כל מיני אנשים טובים והכל בסדר. אז למה הרמח"ל כתב את זה? הרמח"ל כתב את זה בשבילי, לא בשבילו כי הרי עובדה שהרמח"ל הגיע איפה הגיע?

איזה פרק? מידת ה קדושה אז הוא הגיע לשם או לא? ה הוא מספר לך מה היה איתו, נכון? דרך אגב, בסולם של רבי פנחס בן יאיר, עד איפה זה מגיע?

מה זה? עד רוח הקודש. אז למה אין פרק נשמת? מה זה?

הוא לא כתב. זאת אומרת שעד פרק כו, עד פרק ה הקדושה הוא הגיע. רוח הקודש יכול להיות שהיה, אבל זה הוא לא כתב לנו. אבל זה הרמח"ל.

אני לא מה זה לא אכפת לי? אכפת לי מאוד מהרמח"ל. אבל זה לא הנקודה. הנקודה זה לא הרמח"ל, הנקודה זה אני.

איפה אני נמצא? ולכן מי שרוצה ללמוד את הרמח"ל מבחוץ וזה פיתוי גדול. מה הרמח"ל אומר על מידת הזהירות? מה הרמח"ל אומר על הצדיק?

מה הרמ"ל? תראה איזה תראה איזה חידוש הוא מחדש. זה לא מעניין אות. זה לא מה שרמח"ל רצה.

רמח"ל רצה משהו אחר לגמרי. הרמח"ל רצה שאתה תבדוק אחרי כל פרק, אחרי כל שלב איפה אתה נמצא. ולכן יש גם סכנה ללמוד מסילת ישרים בשיעורים. אז אולי זה יהיה שיעור אחרון.

למה? כי אם אני לומד בשיעור אז אני מסביר לכם מה הוא אומר. אבל עוד פעם זה קצת חיצוני. ולכן האדם צריך לחזור על מה שלומדים פה.

זה לא בעיה כי אנחנו לומדים רק כמה שורות בשבוע. אבל אפשר לחזור על מה שלומדים ולהגיד, רגע, הרמח"ל אמר כך וכך, איפה אני עומד בזה? איפה אני נמצא? איפה אני נמצא בכל הסיפור הזה?

אם מי שלא יעשה את העבודה הזאת, הוא יהפוך את המסילת ישרים אחד מן השתיים. או שהרמח"ל היה צדיק, או שהמוסר זה נושא מרתק כמו זואוגיה, כמו פרפרים במדבר וכמו סלים באטלנטיקה. זה מה שיצא לי אז א אבל זה לא זה אנחנו רוצים ללמד וללמוד על עצמנו עד כאן מובן אז הנטייה הפנימית הראשית של האדם זה לדחוק את המוסר הצידה זה לדחוק את נטיית המוסר הצידה בגלל שאדם אין לו זמן להתעסק בכל הדברים האלה הפנימיים וחוץ מזה שזה די מפחיד זה די מפחיד משום משום שוב פעם

היה ברסלבר לפני שהוא הגיע לשווה חברון ועשה קצת התבודדות ביער אני רואה שלא מה בלי פלאפון אני מתכוון התבודדות לא התבודדות עם הפלאפון התבודדות בלי פלאפון אז תנסו לא עכשיו כי אין אין הרבה יערות פה אבל מי שילך פעם ליער או למקום מבודד מאוד בלילה יכבה הכל יסתכל על הכוכבים ויעשה התבודדות התבודדות התבוננות זה מפחיד אתם יודעים למה למה זה מפחיד? יש לי מישהו השרה?

מה זה? מה אמרת? אני מסכים, אבל יותר חזק מזה. מה אמרת?

>> כי זה רק אתה. זאת אומרת בעברית מה שקורה פה זה שאתה נפגש פתאום עם עצמך. אנחנו בעולם ואתם בכלל אחרי שהמצאה של הפלאפון אז אנחנו בעולם כזה שאין מפגש עם האדם עם עצמו אנחנו לא יכולים עשו מחקר שב בגרמניה עשו מחקר לא מזמן שהזמן שבן אדם מחכה בתור מחכה בתור לדואר לקופת חולים קופת חולים זה הרבה זמן לכל מיני דברים כאלה תוך כמה זמן שולף אדם פלאפון ומסתכל ב מיליארד דברים שיש מה שבע שניות ותסתכלו על עצמכם אתה נמצא לבד באיזה זה וגם בלי מסים

בלי מסים אולי פעם מדבר על זה בנפרד בלי מסים אתה נמצא בסדר אם יש לך פלאפון את כל כמה זמן בינ בלי מסים למה כי זה כל כך מושך ואדם שמתבודד הוא אתם יודעים מה בסוף נורא נורא מפחיד להתבודד אתם יודעים למה אתה פוגש את עצמך לפגוש את עצמי עם עצמי לבד עם עצמי. טוב, אמרתי כבר את זה הרבה פעמים.

וואלה זה מפחיד. עדיף להיות איתכם, עדיף להיות עם הפלאפון, עדיף להיות עם חברים. אז מה אתה עושה? אני עם חברים.

אני כל הזמן עם חברים. מה חברים? זה כיף חיים, נכון, אבל איך אתה מתקדם אישית כשיות עם חברים? אז אפשר.

הם עוזרים לך בלה, אבל אתה צריך בסוף להיפגש עם עצמך. מתי אתה פוגש את עצמך? כבודו, אתה מבין? אותו אותו אותו כן עד כאן שאלות יש בינתיים כןש >> בעצם כל העניין הזה של המוספר של שאנחנו זה הטבע שלנו אנחנו צריכים בעצם להצים את זה או שזה לא קשור אלינו אנחנו מנסים לה את >> כן כן יפה אתה שואל טוב אז נצטרך להבין את זה אבל בפשטות האדם אתה לא האדם אתה אתה אתה לא משנה אני בסדר אנחנו אנחנו אנשים גדולים, אנחנו אנשים מחוברים לאלוקים, אנחנו אנשים עם שאיפות לא רק רוחניות אלא מוסריות.

אתה רוצה דוגמה? דוגמה. אדם שרואה חיה פצועה ברחוב, זה עושה לו משהו. נכון?

אדם רגיל, לא מיעזה מדבר איתך על אדם רגיל. אדם רגיל סיני רואה חיה פצועה ברחוב זה עושה לו משהו למה זה עושה משהו בגלל שיש רחמים לאדם יש באופן טבעי אדם הוא לא רק חומר ולכן האדם יש לו בטבע דחיפה להיות מוסרי מוסרי קריא אישיות יפה אישיות טובה יותר זה כל בן אדם לעם ישראל בגלל הקישור המיוחד עם אלוקים שגם זה צריך ללמוד בנפרד אז הדבר הזה הוא גם בא לידי ביטוי זה דבר טבעי אבל ועכשיו ההבל הגדול אתה בחיים שלך לא כל כך זמין לטפל

בזה כי כמה פעמים אתה רואה חיה פצועה ברחוב כל שני וחמישי אתה לא כל כך זמין אתה לא כל כך זמין הדבר הזה למה אתה לא זמין כי אתה צריך לפרנס את המשפחה שלך אתה צריך לשלם מס הכנסה אתה צריך לתקן את הברז שדולף אתה צריך לעשות קניות באושר עדה צריך לחכות בתור אתה צריך ללכת לרופא אתה צריך זה אתה צריך זה אתה צריך צריך צריך צריך מיליון דברים חומריים >> כן אתה צריך מיליון דברים חומריים שמשגים אותך שחונקים אותך אז מה אומרים לך נו תשב

בנחת עכשיו תתבונן באישיות איך אני מקדם אני כל החיים שלי עסוק בשימור של החיים שלי. אני נזהר, אני פה, יש לי טest לרכב, יש לי זה, יש לי פה, יש לי ביטוח על ההוא. טוב, אתם, ברוך השם אתם רק לומדים תורה, אבל תחשוב אני אתה יודע כמה בלאגן זה טסט לזה טest.

עכשיו אדם עשיר לא יודע, יכול להיות שיש לו איזה אנשים שמתעסקים בהכל. אני עשיר, אבל בינתיים אין לי כאלה אנשים. אז אז אתה מבין מה קורה? אז בסוף אני עסוק בשימור.

אבל הנשמה שלך איפה היא? לא, הנשמה שלה, יש לי נטיות טבעיות מאוד מאוד חזקות למוסר, לטוב, אבל זה הולך לי לאיבוד. לכן אומר הרמח"ל, אומר הרמח"ל, אם אתה לא חושב על זה, אם אתה לא תחזור על זה, אז מחרת תשכח את זה. למה?

לא בגלל שאתה בן אדם רע, לא בגלל שזה לא אצלך בטבע, לא בגלל שאתה לא בן אדם גדול, אבל אני אבל יש לי כל כך הרבה דברים על הראש. שאני לא אצליח להתמיד בזה. לכן בא הרמח"ל ואומר על כן אין התועלת אני אלקד מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת כי בפעם אחת מה תגיד וואי איזה יופי הרמח"ל מה אמר צריך אישיות טובה איזה יפה זה מתי תעשה את זה לא תעשה את זה בחיים לכן הוא אומר כי כבר אפשר שלא ימצא הקורה ושכלו חידושים אבל מצד שני התועלת מן החזרה ועל ההתמדה ולכן הספר הזה זה ספר שכל הזמן צריך לחזור עליו. למה?

כי כשאתה חוזר על הדברים האלה, אתה מעלה שוב את המודעות בסדר היום. שוב אתה מעלה את זה כהעדפה. שוב אתה יודע שיש דברים הכרחיים בחיים ושוב אתה יודע שאת הדברים האלה הם גם הכרחיים, אבל הם נוגעים לא לשימור החיים, אלא להתקדמות בחיים. אניתי.

איפה אנחנו עומדים, חברים? מה שעה? אין פה זה לקחו את השעון אפילו שאלות כן >> אם מוסר ובכללי סוג בו זה דבר שמכוון אותם להיות בני אדם טובים יותר או ש יותר לחיות י רצון השם >> זה אותו דבר זה אותו דבר אתה שומע מה אני אומר זה אותו דבר לראות את אדם טוב ולראות אדם ש חי על פי רצון השם זה שני דברים. אז אני מסביר לך זה אותו דבר.

אדם שחי את רצון השם זה אדם טוב. זה אדם שהוא מוסרי. זה אדם שהוא האישיות שלו היא אישיות יפה. אכפתית.

זה רצון השם. כן. זה רצון השם לא בשמירת שבת. שמירת שבת זה משהו אחר.

לא בשניים אוחזים. זה משהו אחר באישיות שלך. כן. הקדוש ברוך הוא רוצה שתהיה אכפת לי.

כן. שלא תזרוק את הנייר של הבמבה. על הרצפה כשאתה אוכל שאתה תזרוק את הדברים שלך ככה למה למה כי אכפת לי אכפת לי מהשכן אכפת לי מהחבר אכפת לי מאנשים אפילו שאני לא מכיר אכפת לי מהרעידת אדמה עכשיו היה מפולת בוץ באיפה זה היה >> בנפל שמהר אחז עשה לך כלום זאת אומרת אבל זה לא לא יכול להיות איזה עצוב זה זה בן אדם שאכפת לו ומה עשית אני לא יכול לעשות כלום אבל זה לא משנה שנה מה התחושה הפנימית שלך? איך האישיות שלך היא מגיבה למפולת זה מפולת שמה?

טוב מפולץ בן פל זה רצון השם תקשיב טוב מה אני אומר לך זה רצון השם כן רצון השם רוצה שתהיה אכפתי לסביבה כן לדוגמה בספרות צדיקים שהוא משתמש הוא מביא הרבה מקורות מהמסיעת ישרים שנגשים ללימוד מוסר מתוך חירה משהו בסון אני לא בדיוק זוכר חירה להשם עכשיו בסוף גם יש בני אדם חילונים שהם לא מאמינים על השם גם בני אדם טובים וגם בני אדם הוא צריך >> כן נכון נכון אז אז מה זה מעניין שהשאלה הזאתי חוזרת כל הזמן בוריאציות אחרות מה מה כואב לכם מה

כואב לך כואב לך שיש חילונים שהם מוסרים תראה רצון להבין את ה את העניין לעומק >> אדם שהוא עושה ובונה את האישיות שלו על פי השם זה אישיות אחרת זה אישיות אחרת מאדם שבונה על פי המוסר האנושי זה אני אסביר לך בד דוגמה מאוד מאוד פשוטה. אדם שיודע שלבנות אישיות זה חלק מעבודת השם שלו, אז הוא עושה הכל כדי שזה יהיה כמה שיותר מדויק. אדם שחושב שהדברים הם אנושיים אז באנושיים יש לי מלא סברות. למשל אתן לך דוגמה בתורה אני אתן ך מתחום אחר בזה אני

אסיים להיום.

כתוב לא תגזול. בסדר לא תגזול. כתוב לא תגזול. אבל מה מס הכנסה?

הם מושחטים, נכון? מס הכנסה הם הכי הגנבים הכי גדולים. לא שמעתם את זה? זה תמיד אומרים ולכן אני כשאני יכול לקחת ממס הכנסה, מצווה הגונב מן הגנב פטור.

נכון? זה מוסר אנושי. מוסר אנושי זה אתה מכניס את הסברות שלך בתוך העסק. מוסר אלוקי זה לא תגזול.

דין פרוטה כדין 100. למה? מה פרוטה? מה אכפת לך?

דין פרוטה כ כי זה לא שלך זה משהו שבא מלמעלה גם האישיות שלנו היא צריכה להיבנות ככה אבל זה בעזרת השם עוד בהמשך