"למנצח לבני קרח מזמור" - הכנה לתקיעות | הרב חננאל אתרוג | בבא מציעא | תשפ"ו [4]

שלום וכי לימורי ורבותיי אנחנו הולכים ומתקרבים עוד מעט נתפלל תפילת ערבית האחרונה של השנה הזאת בעזרת השם א השנה לא נזכה אולי בירושלים יזכו א לתקוע בשבת אבל זה עניינו של יום גם אם לא נתקע זה המצוות דאורייתא וביום השני בעזרת השם נזכה לשמוע את התקיעות כל השער זה רק מעטפת תמיכה חק רוטה ואנחנו נתבונן ביחד במזמור שכל שנה אנחנו חוזרים עליו שבעה פעמים שבע פעמים לפני התקיעות המזמור שמכין אותנו מזמור שעם ישראל נכנס דרכו להקשיב לתקיעות האלה את המזמור הזה ועודי מותר גם לומר בשבת

מזמור שמספר לנו איך א מה קורה מה קורה שם ב בהרגעים האלה שאתה שומע את הקולות אז יש כנראה הרבה כוונות, הרבה סודות, אין לנו עסק בנסתרות, אבל אנחנו בפשט המזמור, לפי מה שהמפרשים אומרים פה, במזמור הזה יש א 10ה פסוקים. זה ברור שהשם הדומיננטי בפסוק הזה זה שם אלוקות. מופיע שב שבע פעמים. ויש גם פעמיים ש זה ברור ששם שם אלוקים.

אנחנו יודעים שהם אלוקים יש שתי משמעותיות במובן הכי פשטני יש את אה מראשית ברא אלוקים ביקש הקדוש ברוך הוא לבר מידת הדין גם יודעים שאלוקים זה ביטוי של הופעה אלוקית בטבע טבע אז למנצח לבני קורח מזמור דווקא צריך להיות תלמידים של בני קורח כשאנחנו מגיעים לתקיעות המזמור מדבר על על העתיד ברור שעתיד אה כל הפרשנים אומרים את זה, ברור שהוא מדבר על משהו עתיד, אבל זה עתיד שמופיע לנו בתוך ההוה. זה עתיד אנחנו כבר בסוף של הסוף, אבל אה אנשים שמעו את כיעות השופר לפני 80 שנה בשואה, לפני 300 שנה, לפני 1000 שנה ו2000 שנה, כשהיה הרבה יותר רחוק, תודה רבה והרבה יותר מאתגר. מה המעמד של התקיעות יכול קודם כל למה תוקעים בשופר? כי רחמנא אמר תקעו.

זהו לפני כל הכוונות ולפני כל ההבנות אני עומד בלי זה עובד זה עובד זה יום הזיכרון והקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה את קולות השופר שבעזרתם אנחנו יכולים א להיפגש בקדושה של היום שוב בשבת אנחנו כנראה יכולים לעשות את זה בלי זה אז זה עובד אבל אם פותחים את הלב ואת העיניים וגם את הדעת כמו שנראה במזמור הזה אז הקולות יכנסו כנראה יותר עמוק אולי אפילו בלי שיתקאו בשופר ביום השבת. אז קודם כל אנחנו צריכים להיות תלמידים של בני קורח. בני קורח אנחנו יודעים שבתוך כל

הסיבוכיות והגזר דין הנורא הזה של כל היקום אשר ברגליו פוער את האדמה את פיה ובולט. ומקום נתבצר להם על פתחו של גיהנום בני כוח זה אלה שבתוך היאוש הגדול בתוך הטעויות הכי מכרידות בתוך המלחמה של בלתי נדפס משה רבנו הם מסוגלים לצאת מזה אחרי הרגע האחרון אחרי אדמה בפיע וגם אנחנו כשאנחנו נגשים את תקיעות האלה אנחנו צריכים להיות כדאיינו לשאוב הרבה כוח מבני כוח אלה שהם אלה שמזמרים את המזמור הזה בני כוח ש אנחנו כבר הרבה הרבה הרבה שנים אחרי בני כוח כנראה אבל הם נכדים

ונינים שנינים שנינים ובזה הגאווה שלהם זה הכוח שממנו מונה המזמור הזה אפשר לתקן אנחנו מאמינים שאפשר לתקן באמת אפשר לתקן וזה מזמור של למנצח למנצח אפשר להבין את זה בהרבה שמות אתם יודעים א זה נצח זה ניצחון זה מלחמה ובעברית החדשה נוסף לזה עוד פירוש של מישהו ה מישהו אחראי לתזמורת יש תזמורת כזאת ענקית עם עשרות א כלים שהם לא מנגנים כולם א את אותם הנגינה אלא בתזמורת פילרמונית אז כל כלי מנגן משהו אחר כלי עכשיו תורו ועכשיו תורו ועכשיו רק אלו ורק אלו וכל הנגנים

כולם הם לא מכירים את היצירה הם לא יודעים לנגן את כל יצירה כל אחד יודע מתי תורו מתי השלב שלו ואיזה כלים מצטרפים ואיזה כלים עולים ואיזה כלים יורדים אז יש רק אחד שיודע מה קורה פה האחד הזה זה היחיד שלא מנגן על כלום זה המנצח המנצח עומד ככה לפני כולם והוא הוא מקשיב ליוצר הוא אחרי על ה על המלכין הוא שומע את המנגינה בתוכו לפני כל הכלים אם הוא מנצח רציני אם הוא מנצח שמצליח לנהל תזמורת אז הוא מקשיב ל למי שכתב את המנגינה והיא

מתנגנת בו והוא זה הוא מנגן על התזמורת כן הוא המנצח הוא זה שכל המנגנים כולם הם רק הכלים שעליהם הוא מנגן אומר אתה עכשיו אתה עכשיו עכשיו חזק ועכשיו חלש ודווקא הוא קולט ומארגן את כולם אז יש פה איזה משהו כזה אני חושב שגם הפירוש המודרני מתחבר מאוד למסמור הזה כדי להקשיב לתקיעות אנחנו יכולים צריכים נכנסים לנעליים שלהסתכל על העולם אבל לא לשמוע רק מה הוא מנגן עכשיו ומה תורי ומה הוא שתק ולמה דווקא הוא איזה מין מבט כזה זה או הקשבה כזאת שבאה ממקומות אחרים

לגמרי.

אז מה אומר המזמור? המזמור קורא לזה עתיד מאוד רחוק. גם נראה קצת תלוש. כל העמים תיקעו ח.

מה שעכשיו העמים תוקעים אחד לשני זה לא ח. זה יותר נראה שהם תוקעים סכנים אחד לשני. אבל יש משהו שמתנשא ומדבר על איזה עתיד גדול כזה שכל האנושות תבוא ותתקעקף. תתקע כף כוונה ויעשו כולם אגודה אחת.

זה מין אחדות כזאת שפתאום א לפני כמה שנים דיברו הרבה על גלובליזציה כפר גלובלי התברר שלא התברר שלא התברר שאנחנו באמת קונים מוצרים אחד מהשני אבל יש א א אנחנו לא הגענו לקץ ההיסטוריה לא לא פסקו הלאומים ולא הדתות ולא כולם החליטו שבעצם רק א נחיה בנוחות אבל יש פה איזה קריאה לעתיד כזה מתוך בני קורח שיבוא יום ובתקיעות אנחנו מסוגלים לשמוע את היום הזה של אנחנו מאמינים שכל תוקעים חמריים לאלוקים בכל ר אנחנו נשתמש ב הרי הרי בתורה לא כתוב שופר בתורה כתוב יום תרועה

יהיה לכם מה זה בדיוק תרועה יש הרבה את הדיונים הארוכים איך חז"ל עשו את הדר מהתרועה ועד אלינו גם אנחנו אומרים אבל ההראה הזאת של העמים זה זה תרועת שמחה כ זה כל רינה כל רינה תרואה רגילה בשפה העברית הרגילה בשפה של של חז"ל או בספר של התורה זה לא קל כל כך שמח ממש לא קול שמח ממש לא הפוך לכאורה הכל לכאורה כי בתורה כתוב יום טריאה אליכם וחז"ל אומרים מה זה הגמרא שואלת מה זה יום תרועה אז היא אומרת א שזה יום יבבה התרגום

אומר הונקלוס אומר יום יבבה יום יבבה ומה זה יום יבבה אתם זוכרים במגילה בשירת דבורה בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרה מדוע בושש רכבו לבוא מדוע החרו פעמי מרכבותיוסרה ש מכוחה אנחנו תוקעים 100 או 101 קולות לעקוף את הם סיסרה אז אם מה זהבה אז מה זהבה זה ברור לנו מתוך פשט הפסוקים שהשמיע קולות עצובים היא הבינה שסיסרה נהרג בקרב והיא מייבבת מדוע מדוע איך הוא פעמי מרכבותיו ברוך השם שכל היבנים שלנו מה שיקרה להם אז הגמרא מבינה שיש פה קולות עצובים היא מתלבטת אם גנוח

הגניח או ילו אליל או שניהם ביחד אבל ברור שזה כל התצובים אבל זה לא הפשט נכון נכון זה לא הפשט משום שיבבה יש מילה כזאת לייבב בעברית ויש מילה כזאת להריע בעברית תרועה זה לא לא כתוב יום יבבה יהיה לכם כתוב יום תרועה יהיה לכם בתרגום לארמית זה יבבה אבל לא בעברית שמתרגמים את זה זה יבבה זה דומה התרגום הארמי דומה מאוד לישון קודש הוא לא לישון הקודש זה דומה זה נשמע כמו קולות עצובים ככה זה נשמע יתרועי ארץ רואה התרועי ארץ לרואה כמו ראוע זה

זה לפרק לשבור או אפילו לרסק משהו זה נשמע ככה זה נשמע בארמית ארמית זה שפה מאוד פרקטית שרוצים להוריד את התורה שבכתב לשטח לתכלס אז הולכים לארמית אז אנחנו לומדים תלמוד בבלי אבל זה התכלס. התכלס זה לא הכל. בתכלס זה נשמע כאב מאוד מאוד גדול. זה אשרי עם יודע.

מה בעלדת רועה? מה לתקוע רועה. אבל יש משהו שנשמע בעיניים הרמיות, באוזניים הרמיות זה נשמע כמו גניחות ויללות. כל מי ששומע את זה שומע גניחות ויללות.

או גניחות לבד או הליללות. זה התרועה. היא עטופה בתקיעות אבל זה התרועה. אז פה באנושות לא.

פה באנושות מדובר על תרועה על הרעה תרועת ניצחון כזאת. נכון? וזבך וול זבחי תרועה עשירה ואז אמרו לשם זה תרועה אחרת זה לא התרועה של התקיעות בשבוע כביכול אז אנושות תריע איזה מין יש כזה איזה שמחה גדולה שהיא פוגשת אלוקים היא פוגשת הקדוש ברוך הוא מתגלה בתוך הטבע איך נגיע למצ אנחנו לא שם אז איך נגיע לפסוק ב' כתוב כי פסוק ב' זה בגלל פסוק ג' כי השם שם הוויה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ אז זה שהשם עליון יון נורא וזה תמיד כנראה האנושות

ידע תמיד ידע שיש איזה כוח עליון יש איזה חוכמה אמת שמית כזאת פלאית אבל האנושות לא הכירה בזה שהשם העליון והנורא הוא גם מלך גדול על כל הארץ זאת אומרת הוא זה עניינו של ראש של ראש שאנחנו מכירים להמליך את השם מה הוא הוא פה הוא מלך מלך הכוונה שהכל מתרחש מכוח הנהגתו שהוא אחראי פה על הכל שהוא מנהל פה את הכל שהוא קובע שיש חוק החוק הזה נסתר החוק הזה נעלם לפעמים זה נראה כאוס מוחלט אבל יש סדר כמו שאמר הלומ יש סדר סדר שהוא

שהוא לא עולה על דעתך משהו בראש השנה פותח את הלב אנחנו עוד לא בראש השנה כן אנחנו בתקיעת כף של העמים ש שהמלאכת השם לזהות השם הוא מלך מה זה להמליך את השם הוא מלך גם אתה לא ממליך אותו זה לא שהוא זקוק לך אם יש פה מלך ואף אחד לא יודע שיש מלך ואף אחד יש חוק ואף אחד לא יודע שיש חוק על זה אין חוק צ הקדוש ברוך הוא יש חוק העולם מתנהל במדויק לפי התוכנית האלוקית אבל להמליך את השם זה לזהות את זה

להכיר בזה לקבל את זה אז האנושות יום יבוא ולא רחוק היום אנחנו מתקרבים אליו שאנושות תזהה בשמחה גדולה ששום דבר לא כאוטי שום דבר לא מקרי אין שום דבר שהוא סתם האנשות תזהה זה נקרא שהיא מזהה ממליכה מלך גדול על כל הארץ אבל איך זה יקרה איך פס פסוק ב' יקרה בגלל פסוק ג' כתוב אבל איך פסוק ג' יקרה? איך האנושות תבוא למצב כזה?

בגלל שידבר עמים תחתינו למים תחת רגלינו. אז ידבר יש איזה שני פירושים. רש"י מביא זה יתן דבר באומות תחת נפשינו להיות חכם מתקרות להם. יהיה איזה תהליך שהאומות א ידברו חלק יהיו יהיו באות.

אבל יש פירוש אחר רש"י גם מביא אותו. מינכם חיבר ידבר לשון הנהגה. רוב רוב רוב המפרשים אומרים ינהג ינהג דבר דבר זה מנהיג אז ידבר עמים תחתינו פירושו של דבר שעם ישראל יתפוס פיקוד יהיה עם מוביל יהיה עם שיתן קריאת כיוון האנושות תודבר במובן חיובי כן זאת אומרת מדינת ישראל או עם ישראל הם יתפסו מקום כזה שעמים מסתכלים עלינו הסתכלו עלינו ויראו בנו מודל אלה לחיקוי ורואים בנו איזה איזה מורי דרך רואים בנו איזה עמוד אש או מגדלו שדרכו ועליו כדאי להסתכל כדי לחיות חיים גדולים אז תראו אנחנו נמצאים בעידן שהפסוקים האלה קורמים אור וגדים באיזשהו מובן זה גם הפוך האנטישמיות פונה לצמו יש הרבה דברים בעולם שמתרסק לנגד עינינו בנצרות שנסגרה לגמרי כבר בכלל בארצות שמעבדות את רצון החיים שלהם. אירופה היא בתהליך של איזה התאבדות פנימית.

היא מגישה ברצון צברה ככה נראה מול אויבים שהם חסרי כוח לחלוטין. וגם העולם מוסלמי זועק בלי זעקות. רואים לאן האיסלאם הקיצוני לוקח אותו. רואים לאיזה רוע, לאיזה שקיעה, לאיזה לאיזה עליו, לאן זה לוקח אותם.

ומדינת ישראל יש מעטים. עוד מעט נראה מי זה המעטים. בפסוק י כתוב נדיבי עמים נאספו נדיבי עמים נאספו חלק מהפרשנים בעצם כל הפרשנים אומרים הספורנה אומר היותר גומלי חסדים שיו בכל האומות והאי בן עזרא אומר הנכבדים מהעמים והרדק אומר הגדולים אשר בכל עם ועם נדיבי עמים זה זה אליטות תרבותיות רוחניות יש באנושות זה לא כולם בהתחלה זה נדיבי עמים זה דמויות עמוקות מאוד שיש באנושות והם מתחילות לקלוט שיש פה איזה עם יש פה איזה מדינה שמספרת סיפור אחר בשיפור הוא בעולם שכל מדינה שנחלצת מהקשיים שלה

נחלצת מהמצוקות הכלכליות שלה נהית מדינת רווחה אז היא הולכת ומתפוררת היא מפסיקה לרצות לחיות כשיש שפע וכשיש יש תרופות ויש אז אז מתפתח איזה אינדיבידואליזם אגואיסטי וימים אשר הם בהם חפץ וכל אחד נהיה בעצמו וכבר לא אכפת לו ואז המדינות האלה מדי מדינות שהם לא יכולות להילחם. יש להם את הנשק הכי טוב, הכי טכנולוגי והכי מתוחכם ויש להם את הגב הכלכלי, אבל אין להם מסירות נפש ואף אחד ואין להם ביחד, אין להם כלל.

ולכן הם הם קושרות לעצמם את הידיים מול אה מול מול אויבים שפוגעים אותם ורק מחזקים את האויבים שלהם. משום שאין אפשרות להכיל. המצוקה מצליחה כוחות חיים. ויש פה מדינה שברוך השם גם במבט שלהם, לא רק במבט שלה, לא רק מי שלומד ספר אורות, יש מדינה שהעולם מסתכל עליה בהשתאותפחד.

זה שני דברים ביחד, שהיא מספרת שזה מדינה תרבותית ומדינה עשירה, כלכלית והיא רק מתקדמת ויש משפחה ואנשים אנשים מרגישים ברית. יש פה ברית. יש אנשים לא חיים רק את האגול שלהם. הם חיים והם אוהבים את החיים ומפתחים את החיים ומשקיעים בחיים אבל הם מוכנים להתגייס ביום אחד בשמחת תורה א א בימים הבודים שמחת תורה מאות מאות אלפים לא מכוח צבי גיוסו מישהו הכריח אותם מאות אלפים א א כך קראתי שלגייס כזאת כמות של לוחמים באוקראינה למשל לקח חצי שנה ופה תוך יום יומיים שלושה ארבעה הכל תרוקן ויש פה עם שהוא מתווכח זה יהודים כן הם חייבים להתווכח סך הכל למדו כמה אלפי שנים לברר סוגיות.

זה ברור ש שהם התווכחו. אבל אבל יש ברית גורל ויש ברית יהוד ויש איזה משהו שהוא למעלה מיל מכתב. כמה ימים אחרי שהשסע והוויכוחים ברחוב ישראל הגיעו לכזה א מקום נוראי ופתאום כולם זה לא פתאום לא. זה תמיד היה.

אז יש כאלה שלא יודעים לקר. זה תמיד היה רק תמיד א לא הבנו שצריך את הגיוס הזה אבל זהזה ציף דברים מאוד מאוד אמיתיים. אז יש פה כבר עכשיו זה אומה זה הייטק אז כשנו זה לא להיות אומת הייטק או או סייבר או או מלוחמה נגד נגד נגד טילים זה ביטויים כ שיש פריחה יש פה פריחה זה שהמטבע הישראלי הוא מתחזק כל כך זה שבורס עולה זה סימנים שיש פה חיים זה שמדינה מוקפת ומותקפת ומה שקורה בפנים וכל הויגוחים האלה והכל צומח והכל מתפתח ויש ילודה

ויש צבא שוב שהנוער רוצה ומבקש והכל מבוסס על על מדינה שמאות ימי מילואים ו זה זה אסור להתרגל להתפעלות זאת צריכה להיות התפעלות קבוהה איך אפשר להתפעל באופן קבוע זה כמו שאסור להגיד הלל בכל יום אבל לפחות להכיר בניסו יש נדיבי עמים שמתחילים לקלוט את זה אולי הם קלטו את זה לא כל הדורות מי יכול להסתכל בעם ישראל במצבים שהוא היה א רחוק מפסוק ד' ידבר ר עמים תחתנו זה שתראו עם ישראל השפיע האיסלאם והנצרות זה השפעה ישראלית עמוקה על האנושות המוסר של אברהם אבינו שנפגוש

אותו פה בפסוק האחרון הוא מוסר שבאותם ימים אברהם אבינו היה בודד כולו מין משהו חריג כזה ש שהמלכות הריצות נמרוד רואה בו את האויב של האנושות ואברהם אבינו עומד בודד אברהם העברי ככה קוראים עברי למה כי הוא מעבר אחד וכל העולם כולו מעבר שני כולם שקויים עד אין קץ בתוך תרבויות אליליות אכזריות שאין בהם שמץ מוסר והוא עומד איתן האזרחי עומד בכל האיטנות והוא יודע שהוא נצח הוא נמצא בימים של חושך אינסופי הוא עובר סבל כבד מאוד אבל האור הוא זורח הוא ניתן אזרחי זורח הוא

יודע הוא יודע שהדרך ארוכה וקשה והוא יודע הוא ממליך את השם הוא ויקרא שם משם השם עולה איפה שהוא מגיע בעיקר פה בחברון אבל גם באר שבע בכל מקום שהוא הולך ויקרא השם ויקרא שם בשם בשם השם עולם אל תקרא ויקרא אלא ויקרא מלמד גורם לאנושות הקטנים שהוא נפגש איתם מה הוא כבר יכל לעשות לא היה לו אה ערוץ טלוויזיה ולא היה לו מיקרופון ולא היה לו מפגשים עוד מיזים והוא מתחיל ואת הנמ שלו בחיים פתאום לוק אומר לו קח גם את זה תעזוב אותם תלך

מקום אחר בוודאות כזאת כי הוא נוגע בשור של כי הוא ממליך את השם כי הוא מזהה הוא חי את זה שהכל אלוקי ומתוך כך אז מתפתח תהליך התפתח תהליך של ידבר עמים תחתינו האנושות תראה בנו מודה לחיקוי היא תבקש כבר מתחילים ניצנים כאלה היא תבקש ללמוד מאיתנו ולאומים תחת רגלינו את זה אי אפשר לחבש את המילה תחת רגיל לדבר אפשר להגיד שזה ינהינגים תחת רגלינו זה שאנחנו נדרוך עליהם לשים את הרגליים שלנו עליהם גם זה יהיה גם זה יהיה הפסוק הזה מתכתב כולכם זוכרים עם שרי

הצבא של יהושע. כשמלכי הדרום נלחמים נגד יהושע ובסוף תופסים אותם אז יהושע אומר שימו רגליכם על צברי המלכים האלה אנחנו לא מתעללים באויב שלנו אין לנו איזה הפקת א נחת מזה שאני מצר אני צריך להרוג את האויב להשמיד את האויב וזהו אבל יהושע אומר כי מי ש יש כא שלוחמים בנו אוי מי יחיה מסומו אל מי אוי לו למי שיטיל כסו בין ארי ולביאה בשעה שנזכקים זה לזה כי התהליכים של גאולת ישראל יהיו בתהליכים של גאולת ישראל כאלו שימסרו את הנפש ככה זה נראה תאבדו יהיו

שעידים שזה לא יקרה שזה לא יקרה יהיו כאלה שיעשו הכל כדי חס וחל לפגוע בקשר בין ישראל לארצו עוד מעט נראה מה הוא ויהיו כאן שצריך לדרוך עליהם לדרוך עליהם כדי לבשר להם כדי להסביר להם אתם לא תצליחו אתם לא תצליחו אז פסוק ד' זה אומר שב פסוק ד הוא הדרך לפסוק ג פסוק ג' הוא הדרך לפסוק לפסוק ב' נכון כל למה כתוב עם כי השם איך נגיע למצב שהשם אליו נורא בגלל פסוק ד' ופסוק ה פסוק ה הוא יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב

חוזרים הביתה עם ישראל בגלות הוא לא גאון יעקב הוא יעקב אבל זה לא גאון יעקב מה זה גאון יעקב גאון יעקב אומר רדק הארץ הזאת היא גאון יעקב את תפרתם את נחלתנו מה זה גאון יעקב?

גאון יעקב פירוש של דבר שיש את יעקב ויש את הגאונות של יעקב הגדלות האינסופית שנפגש שאנחנו נפגשים בעם ישראל כשהוא כשהוא לא ישראל כשהוא רק יעקב אז בגלות אנחנו גם עם ישראל בגלות אנחנו גם יעקב אבל הגאונות שלנו הכוחות האדירים שלנו לא יכולים להתגלות ואז לא למענכם אני עושה בית ישראל כי למען שמי אשר חיללתם בגויים באומר להם עם השם אלו ומארצה יוצא חי השם ביד חזקו וכמשפכו עליכם כי זה נחלתנו זה גאון יעקב אשרב סלע. סלע זה לנצח עם כל משברים שהיו בדרך. אז יש פה איזה עמידה כזאת. הפסוק הראשון צריך להיות פסוק ה ואחר פסוק ד' ואחר פסוק ג ואחר פסוק ב'.

זה הסדר של ה אני חושב שככה הרב ציודה לימד את המזמור הזה. אם אני זוכר טוב, לא חושב שהמצאתי את זה לבד. שגם מפרשים אומרים את זה על פסוק ב וג ברוס זה ככה. אז מאיפה נגיע למצב שאנושות תגיע לכל תיקרוף?

מאיפה נגיע למצב שיתגלה שהאנושות תזהה בתרועה של שמחה? בגלל שאנחנו נבחר בגלל שגאון יעקב, בגלל שאנחנו נחזור הביתה. נחזור הביתה איך רש"י אומר? יבחר לנו את נחלתנו ויחזירנו לתוכה ואז יהיה פסוקים וז.

לא יהיה פסוקים וז בלי זה. זרת בפתקיעות במשך כל אלפי שנות הגלות עם ישראל עומד במצבים מאוד עלובים ומבוזים ומסכנים והוא מאמין שזה יהיה בעתיד אבל העתיד הזה הולך ומתקרב אלינו הולך ומתקרב אלינו מה קורה אנחנו חוזרים הביתה כשאנחנו חוזרים הביתה והחזרה הזאת הביתה לא תהיה פשוטה והיא לא המנצח הזה לא רק ינצח על הכינור יהיו דברים שהוא יצטריך למגר יהיו דברים שצריך להדביר ויהיו כאלה אלה שצריך לדרוך להם עם הרגליים שלנו כדי להסביר להם ובור כי למענם כי למען אנחנו לא זה לא מלחמה מולם

כלים תיקו חב כי עכשיו כלים נאבקים אנחנו לא שיכל מהמאבקים האלה אנחנו עזבנו את הפוליטיקה הלאומית מעונש שיש בו רצון פנימית ועכשיו אנחנו חוזרים כי אנחנו מאמינים שאפשר לנהל אחרת אנחנו גם מנהלים אחרת וזה כל כך מפחיד וזה כל כך מאיים כי אם אנחנו באמת אפשר לחיות אחרת אז למנו שת לא חיה שם אז התגובה הראשונה לאיום היא תגובה של של אכפש רשה ותגובה של של הסתרה ותגובה של א של חוסר מוכן לקבל את הדברים האלה אבל כשיה את פסוק ה בד איך מביאים פסוק פסוק

ד' אז יתרחשו פסוקים פסוקים ב וג יבוא יום יבוא היום הגדול הזה ואז אומר רשי מתוך שיבחר לנו את נחלתנו גן יעקב אז יחזירנו לתוכה ואז עלה אלוקים בתרוה השם בק שופר בסוג ו' לא בא משום מקום הוא בא מנחלתנו ואז התעלה בתורה וכל שופר שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבוחים שלמים ולמר זמרו אלוקים זמרו אז זה תהיה תרועה כזאת אבל זאתי תרועה שרק אנחנו יודעים להריע בכל רינה זה כל האנושות יודעת אבל התרועה הזאת שבעיניים בביות נשמעת כמו יבבה ובתכלס אנחנו קוראים לזה גינוך הגניך

וייל אנחנו לא מייללים בראש השנה ממש לא בוכים בראש אז אם אלא אם כן הדמעות באות לבד מהתרגשות כן אנחנו לא לא עסוקים בצרות של העולם אנחנו לא בטח לא בצרות שלנו בטח אנחנו חוזרים אתשועה עסוקים במשהו אחר לגמרי עסוקים בלעלות את אלוקים בתרועה להעלות אותו בכל שופה אלוקים בתורה המדרש אומר שאלוקים זה מידת הדין ומידת הדין עולה כשהעסק נראה שהכל ראוע שהכל מתרוע ולמול זה אנחנו מעלים עלה אלוקים מתרועה השם מה השם השם עלה בכל שופר אנחנו באים השופר שלנו מה זה השופר שלנו ככה

הראשונים אומרים שופר זה מלישון שפורפרת, נכון? זה משהו חלול זה מין שופר של פרה. אין שופר של פרה.

יש קרן של פרה. כי הקרן של פרה היא לא חלולה. אנחנו צריכים קרן של בעל חיים שיש לו גלד, יש עצם ומה שמכסה אותו. ואז אנחנו מוציאים את מה שמכסה אותו.

אבל משהו כולו עסוק מציקה אחת לא שופר. אז השופר הזה זה אנחנו שופר. זה ברור. זה הפסוק שגם נגיד לפני התקיעות.

מן המצר קראתינה עם מרחב. אני השופר והמצר הזה זה הצרות האלה זה הסיבוכים האלה שהקדוש ברוך הוא תוקע דרכינו אנחנו השופר אנחנו שופר שראש הקדוש ברוך הוא תוקע דרכינו יש איזה אמת אלוקית שבוכה דרכנו צריך להיות שופר שלא יתפרק צריך להיות שופר אלוקי שופר פי הלכה שופר שהוא נראה מאוד מאוד פשוט אם אתה מצפה את פיב בזהב אז הוא פסול בוודאי שהוא פסול לצפות את השופר בזהב זה זה להקטין אותו להשפיל אותו לבזות אותו משום שבדיוק השופר אומר משהו אפו השופר אומר לפני כל המילים ולפני

כל המושגים שלך יש איזה קול גדול שופר שופר מה השופר אומר לך א תשתוק זה מה ששופר אומר לך עזוב עכשיו את כל המילים ועזוב עכשיו את כל ההבנות שלך ועזוב עכשיו תשתוק את תשתוק תשמע קולות תשמע תשמע איזה תקיעה והקולות האלה מזכירים מזכירים אה יש משהו יותר יותר גדול יש משהו יותר נסגב יש משהו יותר משווים את זה שמעתי הרבה פעמים משווים את ה את הקולות של השופר לסירנה כזאת שמה הסירנה גם אומרת לך זוז זוז אתה נוסע בקביש מקישה מאוד חשובה אתה שומע סיר

אז הסירנה הזאת אומרת אומר תזוז תעצור את אבל אני אומר תזוז יש פה משהו יותר חשוב אבל אני חושב שזה דוגמה לא טובה כי סרן אומר אתך הדברים שלך לא חשובים אני עכשיו הולך להציל מישהו זה לא חשוב יש משהו הרבה יותר חשוב תמחק את עצמך יכול להיות שאני אפסיד עסקה יכול להיות שאני אגיע מאוחר ולא נעים לי אבל יש משהו יותר חשוב לא השופר אומר בדיוק הפוך. השופר אומר אתה חשוב השופר מספר לי מי אני אני השופר ולפעמים יש מצר כן הרבה פעמים יש מצר

ומן המצר הזה קראתי אם אני קורא לו אם אני מזההר אותו כמו שויקרא שם בשם השם עולם אז ענני במרחב אז מתבר שהמצר הזה מוליד מוליד גילוי אתה שומע הכל בקוד כן אז הקוד של השופר הוא קוד שמספר לך מי אתה מה זה עלה אלוקים מה הכוונה שאלוקים עולה מה אלוקים הוא לא גשמי הוא לא עולה בעוד הכוונה שהמפגש שלי התרועה גורם לי להיפגש עם הקדוש ברוך הוא בצורה הרבה יותר עליונה. אני עומד מול אלוקים לא בהבנות קטנות, לא בהבנות נמוכות.

עבודת אלוקים שלי לא מכבה אותי ולא מצמצמת אותי. היא מעניקה לי כנפיים. זה מעלה אותי. מעלה אותי.

יש מצבים מסובכים. ולעומת על אלוקים תרוה. אנחנו מעלים את השם בכל שופר. אז שוב זה אנחנו השופר.

בגלל זה. בגלל זה השופר עוזר לי לשמוע את התקיעה הזאת. השופר עוזר לי. אני מספר הרבה פעמים שכשהייתי בשיעור א' אז הרב לונגר זצל היה מעביר שיעורים בליל שבת אז אני זוכר הרבה הרבה שנים עברו מאז אבל אני בלי חזרות אני זוכר את ה חושב שהיה הרבה שיעורים שלו אני זוכר בטח את זה שהוא סיפר על ה על הטעמים של הרסג לתקיעות שופר הוא היה אדם ככה שמדבר למעלה למעלה אז הוא אמר ש שהשם תוקע הכוונה יש איזה קול הקול הממשי שי הכל הוא תופעה פיזיקלית

נכון אתה יוצר מפגש ואז זה דוחף גלי קול וגלי הקול האלה מזיזים לך את האוזן ואז המוח שם מתרגם יש השפעה חשמלית ואז מוח מתרגם את זה לקולות אז כל שופר הכל כל הזה הוא משל הוא ממש משהו השופר הגדול ש שהוא כותב ש שהיה במעמד הר סיני מעמד הר סיני קולות וברקים וענן כבד זה לא חשוב לי מהקולות העיקר שקיבלנו את התורה אבל כן כשאתם נפגש התורה המשמעות של זה החוויה של זה היא שיש איזה קול כזה שהוא יותר גדול מהכל והוא לא דורס אותך

הוא הקל שמה שמי אתה והיה ביום ההוא התקע בשופר הגדול ובעובדים שבדחים ארץ מצרים ישכבו לשם קשופר גדול לחירותינו יש איזה שופר כזה שאומר יש פה משהו יותר גדול אבל יש איך הגמרא אומרת יש שלוש קולות שהולכים מסוף העולם ועד סופו ואין אדם שומע הם הולכים מסוף העולם ועד סופו באוזני הבשר לא נשמע כל אישה יולדת זה מה שאתה שומע באוזניים זה לא זה לא הכל כן אם היא צועקת זה לא קורה פה משהו אחר לגמרי הרבה יותר מהקולות האלה אז אנחנו מסוגלים יש שופר אני

כשאני מדבר איתכם עכשיו אני שומע את הרלומינגר יש איזה שופר אלוקי והשופר שאנחנו שהבעל תוקע מביא הוא רק תופס על איזה טרמפ הוא רק משמיע לנו מאפשר לנו להיפגש עם משהו עם הכל הנצחי אם לא עם הפרט הזה והפרט הזה וזה מלכות זה הכל כללי אז אז אנחנו מעלים את כשאנחנו נצבים ככה כשאנחנו מגיעים מה רש"י אומר פה בארץ ישראל אפשר לתקוע בשופר נכון למדנו מסכת סנהדרין בקיץ והבנו ש שדיינים ומערכת משפט ישראלית זה רק בארץ ישראל רק בגאולה ותורה אנחנו יודעים שמלכה ושרה בגויים אין

תורה יש תורה ויש תפילה הכל אבל בארץ ארץ ישראל קוראת לנו ארץ ישראל גם שופר היא קוראת לנו היא מספרת לנו שזה גאון יעקב הולך ומתעורר פה הולך ומתבקש הולך וצומח ויש בארצל יכולת לקוח בשופר או לשמוע או להאמין שאנחנו שופרות גם כשאנחנו במצר והבנה הזאת המפגש הזה הוא מעלה את אלוקים הוא יוצר דעת אלוקים חדשה לגמרי ברמה אחרת לגמרי וממילא אנחנו ממשיכים לפסוק ז' שהמפגש הזה הוא כבר מפגש של זמר זמרו אלוקים זמרו זה אלוקים שהוא משמח אותך זה אלוקים של שירה זה אלוקים של

אנרגיה זה אלוקים שלא לא אומר לך מה אסור ומה חייו אלוקים שברור לכולם שהחיים נהים הרבה יותר מלאים והרבה יותר שלמים זמרו אלוקים זמרו זמרו למלכינו איך אומר אה ה בן עזרא הוא מלך שלנו הרי כתוב שהוא מלך כל הארץ כתוב פרתך נכון כי השם עליון נורא מלך על כל הארץ זה האנושות אומרת איך האנושות תגיד שהוא מלך על כל הארץ כי הוא יהיה מלכנו קודם אנחנו לא עסוקים בעצמנו אנחנו עוסקים באנושות אנחנו בראש השנה עם אלוהי אברהם כך אומר הפסוק אחרון נכון מה אנחנו גם

עם אלוקי יצחק גם אלוקי יעקב אבל אברהם זה המילה הדומיננטית בראשנו אברהם הוא לא יהודי ואברהם הוא לא ישראלי ואברהם לא עסוק בנו אברהם עסוק בתיקון עולם הוא לא מדבר כי אין ודים ואין ישראלים ישראל זה הנכד שלו ויהודה זה הנין שלו זה עוד לא שמה אברהם הוא אב המון גויים אנחנו עם ישראל למען האנושות למען קריאה בשם השם למען תיקון עולם מה הדרך הנכונה דרך גאון יעקב אז זה חייב להיות קודם בנחלתנו גאון יעקב זה ירושלים עלה אלוקים הרדק אי בן עזרא דוכה את הפירוש

הזה הי בן עזרא חי הרבה לפני הרדק אבל הרדק כן מסביר מה זה עלה בעצם אי בן עזרא לא דוכה את זה אומר היבן עזרא עלה אלוקים על ארון שנגנז שיעלה ויראה מה זה עלה אלוקים הארון אהרון הרדק יותר מרחיב בואו נראה ויש אומרים כי אז באריעם בכל שופר כשאנחנו נראה בכל שופר יעלה אהרון ממקום שנגנז שם לקראת חורבן בית ראשון יושיהו גנז את אהרון ואת לוחות הברית ואנחנו לא יודעים איפה הוא ה שם כנראה חבוי במחילות שבתוך ההר ומעניין לא זה לא סיפור ארכיאולוגי זה

שאהרון גנוז פירושו של דבר שיש לנו איזה חסימה וקושי להיפגש עם התורה בתורה בצורה יותר עליונה של התורה צורה יותר עניה של לוחות הברית זה מה שגנוז בתוך בתוך הארון איך הוא מביא את הפסוקים שם משמואל א' כי שם שם השם צבוקות יושב הקרובים עליו כי שם שם השם צבוקות יושב קרובים עליו אז יש לנו את התורה שבעל פה ויש לנו את החומשים ברוך השם ויש לנו ספרי תורה אבל את הליבה של הליבה שלו זה גנוז ועלה אלוקים אז אז זה יוצר בנו געגוע כזה לפחות

אמונה כזאת זה מאוד משנה תגיד מה זה משנה הרי זה יקרה עוד 1000 שנה יהודים ששמעו תוקפיות שופר עוד אה בפראות אני לא יודע מה אז א אז אתהתר זה לפני 900 שנה כן לאן אתה חולם לאן אתה מאמין לאן אתה שואב זה מי שאתה באמת זה מי שאתה באמת זה לא א בן אדם שלך ש מחיים אז כשבן אדם באמת שוקק למשהו אחר אז יש עליו סיעה דשמיא ויש עליו א א הופעה של אז באמת הוא נהיה כזה הוא לא רק מחליט לחשוב על דברים

טובים ואז להדגיש את הטוב הוא באמת מתחבר אז עם ישראל בכל השנים האלה זה משקה בתקריאת שופר ממליכים את השם ממליכים את השם צראש השנה מה יקרה בשנה הזאת כמה אלוקים יופיע וכמה אלוקים מסתתר כמה זה יהיה זמרו וכמה זה יהיה ימי שדקון זה עם ישראל שעומד בתוך בתוך התרועה שהאנושות מזהה את זה מה זה אנושות גם אנחנו חווים את זה הרבה פעמים בתור גניחות וילדות זה לא סתם מונקלוס מתרגם את זה זה מילים שונות אבל יש קשר ביניהם אנחנו מה זה להמליך את השם להמליך

את השם זהזה זה לזהות בתוכי את הרגעים שנראים גנוכים ומייללים, את מצבי החיים שהם שהם שהם שהם נראים מרוסקים, מרועים ארועים זה לא חוכמה אז לזבח ולא זבחי תרועה, זה כן חוכמה כשהכל מסתדר.

עם ישראל במשך כל ההיסטוריה הוא הוא המנצח, הוא יודע לזהות, הוא לא יודע לזהות תמיד ולהסביר. ודאי שלא זה דעת עליון. הוא יודע בכנות מוחלטת להגיד שאצור תמים פה ככולת משפט. אין אמונה בעיניצרום יש גם לאנשים הכי פשוטים זה לא מצווה רק לגדולי אדום אנשים הכי פשוטים עם ישראל לומדים ושומעים וקורה משהו אם תנסח את זה ממילים או לא תנסח את זה מים קורה אני מקבל עליי אני אני מנח אני מאמין מלא אמונה שזה לא סתם כשקשה וכשעוד יותר קשה כות וגם כשסמר כן כן אז

זה לעלות את כל המפגש עם אלוקים זה גורם לזמר שהוא שמח זה זה זה זה זמר שמגחות וזה עולה אחר כך לפסוק ח עוד יותר כי מלך כל הארץ אלוקים זהמוסקי זה פעם זה חזר על פסוק ג' זה מסביר את פסוק ג מכוח מה המלך על כל הארץ מכוח שהוא מלכינו ואז זה כבר לא זמר נכון יש פגש עם אלוקים יש מפגש של זמר עכשיו זמרו משכיל משכיל זה הקומה הבאה זה מפגש שיש בו תבונה וחוכמה ועומק זה מפגש חלק מהמפרשים אומרים אה מי שמשכיל מי

שמתבונן הוא זה שמוליך את המפגש הזה.

הרב דק אומר, כל משכיל ומשכיל. התנועה הזאת תנועה עולמית. אבל מי מי מי המקדם שלה? מי המוביל שלה?

מי מי זה שמכוחו הכל מתרחש?ש מישהו מסכים, מי שמבקש לא רק לבקש את השמחה הזאת, אלא את האמת האלוקית שבפנים. מלאך אלוקים אל גויים, אלוקים ישב על כיסא קודשו. אז כיסא קודשו המפרשים אומרים פה זה בית המקדש, כיסא כבוד מרו מקדשנו. אז מה זה אלוקים ישב על כיסא קודשו?

אלוקים אין כיסא. כולכם יודעים הוא לא יושב בכלל. זה משל כמובן. מה זה משל?

משל זה ש שהיום כולנו יושבים לכיסאות. זה תופעה תרבותית די מאוחרת. במשך רוב שנות האנושות בוודאי אנשים לא ישבו על כיסאות. זה לא בריא על שבת כיסאות, זה לא נוח לשבת כיסאות.

ישבו על כיסאות, ישבו על הארץ. מי שיושב על הארץ ודאי שהגוף שלו מלא עוצמה ומלא גמישות ומלא בריאות גם בגילאים מאוחרים. אבל זה יותר נוח כנראה בשלבים הראשונים ומתמכרים לזה. אז מי ישב על כיסא?

כיסא ישב רק מי ש יש כיסאות למשפט. כי שמה ישב פו כיסאות למשפט כיסא דוד. יש כיסא מלוכה, יש כיסא משפט. כיסא זה דבר שאיך אני יודע מי המלך?

איך אני יודע מי השופט? מי שיושב על הכיסא, איך אני יודע מי יושב ראש? מי שיושב על הכיסא הזה, אז כיסא הוא לא מלך כי יושב על הכיסא. הוא לא שופט כי יושב על הכיסא.

הוא מלך כי הוא מלך והוא שופט כי הוא שופט אבל מי שלא מכיר אותו לא יכול לזהות ולהבין שהוא המלך בלי הכיסא אז אלוקים יש כיסא כיסא קודשות זה בית המקדש אתם זוכרים כולכם זוכרים איך הרב זצל קורא למדינה מדינת ישראל יסוד כיסא השם בעולם אני חושב שזה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמופיע הביטוי הזה מדינת ישראל כמה עשרות שנים לפני שמדינת ישראל כמה אתם יודעים שהציונות בכלל לא לא דיברה על מדינת ישראל הציונות דיברה על מדי מדינה עברית, פה עברית עליבה עברית א מדינה עברית, עלייה חופשית,

כל הסיסמאות שם שהיו. המילה עברי זאת שהופיעה ב פתאום כשהגיע אר תשח איך שהוא הגיע איך שהוא הגיע ישראל מישהו תקע בשופר גדול וברוך השם שהדור ההוא שמע את התקיעה וברוך השם גם הדור שלנו שומע את התקיעה ויודע שאין פה סכסוך גבולות ויודע שיש פה מהלכים שהם עמוקים מניחקר ויש להם השלכה אדירה על כל מה שהרגעים הגדולים שאנשים תצוט אליו אז אלוקים ישב על כיסא קודשו זה אנחנו כיסא קודשו הצדים הנעלים שבנו זה איך אלוקים מופיע, איך אלוקים נהיה מלך, איך אלוקים תגלה, איך איך האנושות,

איך העולם יראה אותו כשהוא רואה אותנו, כשאנחנו נהיה כשובים, כשאנחנו נהיה זמור משכיל, כשאנחנו נקבל ונפתח וממילה ניצור מפגש הרבה יותר עליון של האלוקים, אז נדיבי עמים נאספו. מי זה נדיבי עמים? אמרתי קודם את הפרשנים שזה ה תהליך תרבותי שמתחיל אצל אנשים מאוד עדינים, מאוד מיוחדים.

גם עכשיו אפשר לאסוף כל מיני עוגי דעות, כל מיני פוליטיקאים כזה, נשיא ארגנטינה כזה שהם מבינים מה קורה פה. יש יותר ויותר קולות כאלה. גם לכורך כל ההיסטוריה יש א יש כאלה שאוספים גויים מיוחדים אבל ככל שעם ישראל יותר יעלה אז יותר יתפתח. זה פירוש אחד של נדיבי עמים.

רש"י אומר נדבי עמים שהתנדבו עצמם לטבוח ולטבח. לטבוח ולהרגל קדוש טבח. מי שמה שקרה בשמחת תורה לפני שלוש שנים זה לא האסון הראשון שעם ישראל הכיר. מי זה נדיבי עמים?

נדיבי עמים זה אלה ששמעו את כל השופר. נדיבי זה אלה שחיו בחיים קשים ונרדפים. אלה שחיו בתקופות שודי זה טמא ויהודי זה נרדף והם הם הם התנדבו עצמם. התנדבו כי הם ימי שהכל ברור והכל גלוי והכל ידוע.

הכל עין בעין. מחושך ואפלה שעם ישראל הוא התנדב עצמו שהוא זאת אומרת הוא הצליח להקשיב למרות כל רעשי הרקע ולמרות כל הקקפוניות ולמרות כל הקולות שזעקו שאין עם ישראל ובת יהודה מושפלת למרות כל הקלות הקולות שבזו לקולות של השופר או שחושב שהקולות של שופר זה בחיינות ומללה כזאת דיבר זה אלה שבנו בעצמם את הוודאות הזאת ואמרו כן זה אלוקים זה חלק מהתוכנית הזאת וזה תוכנית תכונית קשה וזה תוכנית מסובכת ואנחנו לא נמלטים מזה ואנחנו לא אנחנו משלמים מחירים כבדים זה לא שאם תאמין אז פתאום הופ

בשנייה הכל שתנה כי זה תוכנית עמוקה מניחקר אבלדי עמים נאספו זה אוספים את כל ה אנחנו אוספים עוד מעט יהיה לנו חג האסיף אנחנו אוספים את כל אלפי שנות העמל הזה של עם ישראל לתוכנו ומתוך מכוכם מכוכם כל מה שיש בנו מכוחם כל מי שנבנה בו נדבסף הוא זה עם אלוהי אברהם כך קוראים לנו רש"י אומר אברהם אבינו שהנדיב לב הראשון תחילה לגרים אתה נודע כי לאלוקים מגיני ארץ מאוד נעלה אז מה זה מגיני ארץ אלוקים מגיני הכוונה שהקשר לאלוקים זה קשר שלא רק נמצא בשמיים

כי מלך כל הארץ איזה קשר ש כשבונים אותו נכון כשומים את כל השופר פה בארץ ישראל אז הקשר הזה נותן עוצמות פה פה לא רק קדושה וצדיק הוא נותן לו עוצמות כאלה זה פירוש אחד של מגיני ארץ אולי הפירוש לפי הפשט שמגיני ארץ זה כל אותם אלה ששמעו את כל השופר כל אלה שהזינו כן לשמוע את כל השופר בראש השנה זה זה פותח לנו אוזניים לכל השנה שנה הבאה הולך להיות שנה מאתגרת עם הרבה משימות לעם ישראל בעזרת השם שנה טובה וברוכה עם הרבה ישועות אבל

נדרשו מאיתנו אוזניים כשאנחנו פותחים את האוזניים שלנו גם ביום הראשון חז"ל אמרו לו לא לתקוע. אז אנחנו סומכים עליהם שנצליח לשמוע את זה גם בלי לתקוע. אנחנו פותחים בהם לגמרי.

הם לא לקחו לנו את ראש השנה. ראש השנה אי אפשר לקחת. זה יום א תרועה. זה יום ש יום ששומעים אותו.

אם אם יש א כמו שחז"ל אמרו לנו ככה שומעים אותו. חז"ל יודע דעת עליון. אז אנחנו מקשיבים לקולות האלה. יש יום תרועה וחז"ל דרך זה היום.

יש המון קולות. יש תקיעה לפני תקיעה אבל זה לא זה לא זה דאורייתא. אבל בפשט כתוב תרועה אחרי זה תקיעה לפני התקיעה אחרי זה זה התורה כתבה בדרך שלומדים מכל מיני גזרות שוות וכל תקיעות של אותו חודש היו כזה ולומדים מהתקיעה של היובל זה מתחיל יש התקיעה שלפניה זה תקיעה שיותר קל לשמוע התקיעה זה כל צלול אחד כזה מוחלט כזה הוא לא נשבר אבל אחרי זה זה נשבר נשבר וכשנשבר אז קשה אז מה קשה אתה מתחיל לגנוח לגנוח זה להנח אתה עוד בשליטה אתה בשליטה אבל

אתה מתחיל להגיד קשה מסובך לי מסובך זה נורא נחמד לשבת וללמוד פסקאות על עם ישראל אבל אחרי זה צריך לצאת לשטח ואז אנחנו רואים סדקים יכולים להיות סדקים זה נראה קצת לא בדיוק מתאים ואחר כך זה כבר לא גנוך גניך אחר כך זה אלולילוליל זה אתה מאבד שליטה לגמרי אתה כבר לא תופס אתה מתפרק וכביכול זה נראה כאילו אתה נכנע ל לאימה כאילו היאוש מכה בך אבל אנחנו יודע תרוע אנחנו יודעים את השם אלוקינו בתוך תרוס אנחנו יודעים שהתורה הזאתי לא יבבה למרות שהעם שכנראה הכי

הרבה גנך והילדל זה אנחנו תמיד היללות שלנו כמו דוד המלך בתהילים זה לא יללות של עובדן זה לא יללות של תבוסה זה יללות של תפילה זה יללות של קריאה לשם השם בקשה כזאת אז אלה מגיני ארץ, מגיני ארץ זה מי שידע כל ההיסטוריה, כל השנים להיות עם אלוהי אברהם. אנשים שחיו בעולם שרדף אותם ורד בהם, עולם שבז להם והמלל אותם וכל פזורי הגלויות ובנים לעם ישראל הרימו אותם מבט תמיד וכל השנה בעיקר בראש השנה וידעו לשמוע אה לשמוע את את התורה בתוך השבר.

כן, שבר שבר לשבור שבר במצרים. לדעת שזה לא מילים זה מלך זה משהו מאוד פשוט זה זה כל אחד מאיתנו יכול בלי קשר מדרגה הרוחנית שלו ואם אני מצב קשה אז זה עוד יותר גדול שאני אמניך זה פעולה מאוד אני לא עסוק בעצמי בראש העם בכלל לא חוזר בתשובה ולא מבקש זה הזדמנות לבקש זה לא קשור זה לא נמצא בתפילות תפילות כולם מדברים על ויעשו כולם אגודה אחת היה השם מלך כל הארץ ביום השם אחד התפילות מדברות על מין משהו עתידי אבל העתיד הזה זורם דרך

ההוה זה לא יום יבוא היום יבוא ויתברר למה זה שפה הרמנו מבט והרמנו ראש והתמלנו בתקווה זה מה שיצר אנחנו בוראים את היום הזה אנחנו פה עכשיו בטח בראש השנה נדיבם נאספו נדברים נאספו גם בפירוש הכי פשוט שעם ישראל מתאסף ואין עליה לרגל בראש השנה בטח שמתאסף בבתי כנסיות בתי מדרשות וומשתד משתדל להשקיע בתפילות, משתדל לפתוח את הלב, משתדל לחשוב, משתדל מנגינה עוזרת להקשיב למילים אז הוא הולך על זה מנגינה. משתדל לקחת את היום הזה בגדול ובתודה ווכשנדביים נאספו עם אחריות של כולנו אברהם, כולנו רוצים

לקרוא בשם השם לעולם. אז מובטח לנו שהשנה הזאת תהיה בעזרת השם מלאה טוב, מלאה ברכה לעמו ישראל ומתוך כך לכל העולם כולו.

שנה טובה מרוב