למה נתתם בו עין צרה? | רשב"י והחמרים | הרב תמיר אלמליח | חובת הלבבות | תשפ''ז

שלום שלום ערב טוב רק אם אפשר לסגור את הדלת תודה אנחנו התחלנו בשבוע שעבר שער הבחינה רבנו בחיי בשער הבחינה מלמד אותנו להביט להסתכל האלוהים עשה שירו מלפניו הוא למד ויראו מלפניו הכוונה שהקדוש ברוך הוא נוכח בעולם שלנו התפללנו על האמירה הזאתי בגלל שהעולם הזה כשלעצמו הוא הרבה הרבה פעמים מסתיר ומעלים את הקשר לאלוקים וקשה לזהות בו את המפגש עם שם השם. יש בעולם הזה גם נסיגות, גם רוע, גם בעיה. ולמדנו על אברהם אבינו שאברהם אבינו זה לא שהוא מתעלם מהרוע, רק א יש בו מבט אמונה, תורה כזאתי שהרוע הזה מסובך ככל שיהיה העולם הזה יעניק לו מתנות. העין טובה של אברהם אבינו יודעת לחפור א בהירות במדברות השממה.

זה באמת לא קל. באמת העולם הזה הרבה פעמים מדבר על חסרונות ועל דברים שהם לא קיימים. זה על ההדר שיש פה. בוודאי זה קיים.

אבל החידוש אשר הבחינה זה המבט הישראלי. המבט הישראלי הוא לא מבט קל, הוא לא מבט רחובי, המוני, אבל הלימוד הזה, רבנו בחיים מלמד, המפגש עם המבט הזה, עם הישראליות הבריאה הזאת, עם הכוח הזה שקיים בעם ישראל הוא מפגש משמעותי, הוא קיומי, והוא יכול ממש להיות נקודת המבט של כל אחד ואחד בעזרת השם. השער הזה יחנך לכך, ילמד את עט מה מונע את המבט של עין טובה ואיך רוכשים אותו. כדי לעבוד קצת את המפגש עם עין טובה, רציתי ללמוד היום בצורה אחת פעמי אגדה יקרה שקשורה למהלך הזה.

כתוב ככה בשיר השירים רבא, האגדה היקרה שמכניסה אותנו לתוך הבית של רבי שמעון בר יוחאי. רבי אלעזר בן רבי שמעון אתו חמרא גבי אבוי למזבון עיוור מן קריית האמוניה מגיעים חמרים לקנות סחורה אצל אבא שלו מי זה אבא שלו רבי שמעון בר יוחאי אז זה כבר חידוש חשוב מאוד רשבי מוכר סחורה בביתו או הוא תלמיד חכם הוא גדול הדור אז איך הוא מוכר סחורה מה הוא סוכר עוד תלמיד חכם זה לא סתירה וחז"ל הקשר בין תורה לבין מסחר והיה לאורך כל הדרך נכון רבי יוחנן הסנדלר

רבי יצחק נפחה נכון תלמידי חכמים הם ודאי ודאי גם בעלי מקצועות ורשבי יש לו סחורה מגיעים אליו חמרים אתם יודעים מה זה חמרים דקה רגע נתחמם מה זה חמרים >> מה הם >> סוחרים לא בדיוק נכון סוחרים זה מי שנמצא בשבוקים מה הם החמרים מובילים את הסחורה ממקום למקום. בסדר? איך זה הולך?

הם מזהים את צורכי השוק ואת העצה והביקוש. בשוק הזה חסר קותנה בדרום. בצפון יש עודף לא יצויר. ומה שהם עושים זה שהם מעבירים ממקום למקום את הסחורה.

אם הם יודעים לעשות את זה מספיק בזמן וקוראים את השווקים נכון אז ההגעה שלהם היא סחורה לשוק שצריך אותם זה מכניס הרבה כסף. נכון? זה דבר יקר מאוד. החמרים האלה מגיעים אל ביתו של רבי שמעון.

הם מגיעים ממקום מקריה שנקראת המוניה. יטיב גבי תנורה. הם פותחים את הדלת. הם רואים את רבי אלעזר.

מה הוא עושה שמה? יטיב גבי תנורה. יושב על התנור. איך זה נשמע?

>> כואב. למה? תנור זה חם. אתם אומרים יטיב על התנור זה לא המקום שיושבים בו.

נכון? כאן כאן. מה הוא עושה שם? אם אין סכה והוא אכיל אם אין סכה והוא אכיל עד האכיל כל עצבתא אמא שלו מבשלת עופה והוא אוכל את מה שהיא עופה עד שהוא אוכל כל עצבותה מה זה כל הצבעתה את כל העיסיה היא מכניסה לחמים כיכרות ככה מסבירים המפרשים כיכרות לתוך התנור היא מוציאה כיכר הוא אוכל אותו היא מוציאה כיכר הוא אוכל אותו עד שנגמרים לה נגמרת לה כל העיסה אז איך זה נשמע לכם הציור הזה זה שמתאר המדרש על רבי אלעזר אהבד >> לא משהו ילדותים

את מי זה לא מכבד למה מה לא מכבד בזה >> יפה מה לא מכבד בזה מה אתם אומרים >> למה >> בכלל פדיחה אתה אומר בבית של רבי שמעון יש איזה מישהו נראה ממש ממש לא טוב מה הבעיות שהוא עושה >> מה לו משהו אז יש פה כמה מעגלים נכון נכון.

קודם כל מעגל ראשון זה איפה הוא אוכל. הוא יושב על התנור. זה לא מקום שאוכלים בו. נכון?

אתה יכול קצת להתרחק מהתנור במקום שבו מכינים את האוכל, נכון? א מקום התנור דרך אגב, תנור של היום, כל אחד שמדבר על תנור היום, ועל תנור בימי חז"ל זה עולם אחר לגמרי. היום אפשר להתחתן בתוך התנורים שלנו בערך במטבחים שלנו, במטבח המודרני. סורת ההיגינה והניקיון השתנו לחלוטין.

תנור פעם זה בחצר. ותנור זה לא מתג שאתה מדליק, נכון? זה אש, זה א א פחם, זה פיח. זה המקום הכי מסריח בבית.

הגמרא מאוד קטן, אם אני זוכר נכון מאוד קטן מדברת על אבלות. איפה אבל יושב בין תנור לקיריים. במקום הכי אבל לו עלינו. נעלם לו מישהו מהעולם.

איפה הוא יושב? יושב במקום כזה הכי מלוכלך, הכי הכי לא אנושי. שמה הוא יושב. הוא יושב על התנור.

מה לא מפריע לך מיד? מה לא? מה אתה עושה שמה? מעגל ראשון זה איפה שהוא יושב?

מעגל שני זה צורת האכילה. יש פה איזה התחזרות כזאת. יוצא מהתנור טרח. אין כיכר.

נכון. עוד אחד. יש מצבים בחיים. אדם רעב, כיכר אחד מצליח.

פה זה כיכר. אחר כיכר אחר כיכר עד שהעיסה נגמרת. ואם היה עוד עיסה, מה היה קורה? עוד כיכר.

נכון? ככה הפשט המדרש חשוב לו מאוד מאוד לציין את זה שמה שעזר מה שעצר את רבי אלעזר מלאכול זה נגמר העיסא זה משהו שנראה לא טוב יש עוד משהו שמאוד מאוד בוטא בתיור הזה נכון משהו שמאוד מאוד מפריע מה מפריע אה אמא שלך מופה אמא שלך עופה ואתה אוכל תקום אתה רוצה לאכול כמו שצריך תאכל מה שאתה אתה רוצה לא אמרנו לך כמה לאכול בהצלחה שיהיה לך אבל תעזור קצת תן כתף לאמא שלך נו אתה ילד מה זה אתה לא יודע להפות אסור לעסוק באש אולי

הוא צעיר עוד שנראה שזה לפני שהוא למד תורה זה שלב מאוד מאוד צעיר אצל אלעזר השלב הזה בסדר אל תעסק באש תלוש אתיסא תכין את ה א' הוא לא עוזר בכלל דבר שני עוד שנייה נראה אמא ואבא מינימום שיש בבית הזה זה גם אמא ואבא מה אתה מסיים את העיסה סתכל קצת על אחרים תשאיר למישהו. יש פה איזה תיאור מאוד קשה. יש פה איזה תיאור שהמדרש חשוב לו לתאר אותו בצורה קיצונית, בצורה נוקבת, בצורה מטלטלת.

וזה נשמע לו טוב. ואומר נוה שזה מיד מתקשר אל רבי שמעון בבית שלו. יש איזה ילד כזה שמתנהג בצורה מאוד חריגה, מאוד קיצונית. גם החמרים חשבו ככה.

תקשיבו מה הם אומרים. ואמרין וואי חייב ובישר במענה דעדן אומרים וואי וואי וואי וואי וואי מה יש לו בבטן לבחור כזה נחש רע חייב ובישה יש במאיים של הילד הזה דומה שזה מביא רעוון לעולם מה אתם אומרים על דברי החמרים הגזימו קצת נכון יש איזה ילד שיושב על התנור אוכל מה שבא לו הכל בסדר זה לא נראה טוב אבל אפשר להירגע העולם ינצל, נכון? מה זה ההגזמה הזאת? מה זה רעב בא לעולם?

כנראה שאם ילד אוכל את כל האוכל בבית שלו, העולם ינצל, השווקים ינצלו. מה זה המירה הזאת? למה נחש במאיים של זה? למה נחש רע?

מה החמרים רוצים? תובנות, מחשבות, נשמח. מה זה? כן, רק זה שונה.

למה נחש לתאר את זה? בנחש זה ככה >> שלם הוא לא בולע נכון לאן נחש >> יצר הרע איפה נחש יצר הרעצד >> חטא גן עדן נכון הקדום תראו לאן לקחו את הבחורצ'יק הזה נחש רע שאתה מדבר על נחש אתה מדבר על ה על החטא הקדמון שאי אפשר לברוח ממנו חז"ל אומרים יש מספר אנשים שמת הם מתו בעתיו של נחש. הם לא מתו בגלל חטאים אישיים. הם מתו בגלל שבעולם הזה יש חטא ויש פספוס כמו שבגן עדן היה.

אז כולנו מתמודדים פה עם כוחות קשים. מה? נחש רעב בא לעולם קצת הגזמה אבל ככה זה שאנשים רואים משהו מאוד מאוד מטלטל זה מפחיד אותם. אז מתוך פחד הם פולטים הגזמות.

מתי אדם מגזים? כן ש שהעולם מפחיד אותו. מה כל כך הפחיד אותם בחמרים האלה? מנסה להבין ב את החמרים האלה שמע כל לאון מה קורה רבי אלעזר תפס את המילים שלהם שמע את המילים שלהם מדנפקו למזמן תענאון נשב חמראון והסיכון להגרה שהם הולכים להביא את הסחורה מה הוא עושה הוא לוקח את החמרים את החמורים שהם הביאו ושם אותם על הגג שגם הדבר הזה הוא פלא מאוד גדול נכון למה איך מרימים חמורים לג גגת בוקר >> כמה חמורים יש שם?

מיעוט רבים שתיים חמרים שתיים לשתיים ארבע זה קשה להרים חמור חמור זה לא זה בעמת מסע זה לא דבר קל זה לא קלבלב זה לא חתול הוליך >> הוליך אותם איך הוא הוליך אותם לגג זה קצת גבוה לא הוליך אותם לשם הרי יש לך טיפ יש מדרגות לגג אז זה גם דבר חשוב צריך להזכיר מה זה הגג ופעם והיום נכון נלמד נראה בגמרא גמרא אתה הגג של היום בסדר, הוא מלא ברזל, הוא יציקת בטון, משהו שאתה יכול לטייל עליו כידוע וכמפורסם אבל בזמנה מה זה גג? גג זה מעזיבה. מעזיבה זה שתייב הערב. בקיץ אתה שם גם קש ועוד שכבה.

סליחה, בחורף אתה שם גם א שתי שכבות. בקיץ אתה מוריד את השכבה כדי שיהיה לך בית קייטה כזה, זה משהו מעוברר. זה כלום. גג זה משהו שהוא רק מונע את הגשם ואת כיפת השמיים.

איך מעלים בכלל חמורים לשם? איך החמורים עומדים על הדבר הזה? זה פלא. איך הבחור עושה את זה?

המדרש עוד שנייה יסביר איך זה קרה. אבל בינתיים הוא לא חוסף בפנינו. אתון טבאון חמראון להשכחוניון. יוצאים החמרים האלה מהסחורה מחפשים טובעים את החמורים שלהם לא מוציאים את החמורים.

תלוני נאון וחמוניוני בין בהגרה. מסתכלים ימינה שמאל אין חמורים אומרים מעין יבוא עזרי הופ החמורים על הגג איזה פלא מה פלא שהמדרש מתאר לנו את זה איך הם מצאו את החמורים נכון המדרש לא מתאר כל דבר דברי חז"ל פה הם ב א מדודים מאוד מאוד מאוד כל מילה שיש פה כל תיאור שיש פה זה דברי תורה זה לא סתם איזה סיפור אני אספר לך את זה פעם ככה וככה וככה הגדת בחז"ל זה משהו שדרכו יש יכולת לפנח אותו בכל כל נתון ש שניתן כאן כמו סדר

בוקר אפשר לשבת על הגדות ונדרש לשבת על הגדות צריך ללמוד הרבה בעזרת השם א גמרא ופוסקים ותרך זה בעזרת השם הסוגיות של הבוקר הופכות גם לסוגיות באגדה בתפילה על כולנו אבל ה המילים האלה הם לא סתם מתוארות למה צריך לתאר לנו שהם הרימו את עיניהם ופגשו את החמורים בגג ברור שבשביל לראות את החמורים בגג אתה צריך להרים את העיניים אבל ככה הם ראו את החמורים מה עושים החמרים האלה אזלון גבי אבואה תנו נו לעובדה אם הילד מפחיד לדבר אלא עכשיו חמורים לגג מה תחליף איתו מילה

לאן הם הולכים לאבא שלו אומרים לו ידידי מורנו ורבנו רשבי נכון כך וכך קרה תנון לה עובדה זה מה שקרה אז מה התגובה המתבקשת של אבא ששומע אירוע כזה אירוע קשה למה זה אירוע קשה בושות >> בושות אוקיי זה העולם שלנו למה זה אירוע למה לא למה לא צד הגדלות שלו הפדיחה שקרתה אוקיי מה עוד קשה פה למה צריך להתייחס על זה מהמדוגמה >> מה זה >> כמו דוגמה לחינוך >> דוגמה לחינוך זה מצד רשבי אין מה להתייחס לזה חוץ מזה זה שרשבי הוא תלמיד חכם

גדול. תסתכלו במילים. תראו מה רבן נסע.

כן. כן. >> למה צריך להתייחס למה שהוא עשה בדברים של רבי אלעזר? בגלל שהוא מתנהג לא נכון.

נכון? בכל המעגלים הוא מתנהג לא נכון. מה אתה מלא חמורים לגג? זה לשבור את הכלים.

לא משנה מה קרה. מה זה תדבר איתו, תסביר לו תגיד משהו פה לא בסדר. מה אתה אומר לחמורים לגג? אל תשכחו שהחמורים, שהאנשים האלה שמתעסקים א עם החמורים הללו שבאו לקנות הם לקוחות, הבית הזה מתפרנס מהסחורה הזאת.

אז נגיד מישהו לא דיבר אליך נכון, אחי משהו פה לא היה מדויק וטוב, בסדר, אפשר אבל גם אם הלקוח לא תמיד צודק, יש מקום להתייחס לאנשים האלה שבאו לקנות מסחר בצורה בצורה נכונה. אומר רבי שמעון אמר לו דילמה מילה בישה שמעו תנה תגידו אמרתם לו משהו רע זרקתם לו איזה מילה רעה אמרי לה מרי לא אמרנו לו רבי שמעון לא עוסק בכלל בבן במה הוא עוסק בחמרים תגידו אמרתם לו מילה רעה הוא עובר למתקפה זה פלא ואפלה למה נגיד ואמרו לו מילה רעה בסדר שמע מהם

מילה רע מה קרה אתה מעלד לגג את כל החמורים של מי שאומר לך מילה רע מה ב אנחנו חיים ברוך השם בעולם הזה כמה שנים כנראה שבשבוע סטנדרטי שבועיים יוצא איזה מילה רעה שמגיעה אליך נכון אז מה אז מיד אתה שובר את הכלים מה לךמרים לגג לזה ככה ולזה ככה ולזה ככה נשמע נשמע תגובה קצת חריגה לאיזה מילה רע מה מה השתיב הערב הזה מה החקירה הזאתי ש שחוקר רבי שמעון את את החמרים הללו ילד צריך לדעת דעת להסתדר עם העולם הזה ויש בעולם הזה גם

אנשים שלא יראו אותך בצורה הכי טובה שיש אז מה אז מיד הפגנות הוא הוא עובר להתקפה מולם אמרין ללא מרי אלא כך וככה ועובדה לא אמרנו לו שום דבר רע בוא נספר לך מה קרה נכנסנו פתחנו את הדלת ראינו את התופעה הזאתי פחדנו מאוד מאוד אמר לו למה הכנסתם בו עין רעה וצרה רבי שמעון לא מספיק לא מפסיק את המתקפה איך אתם מסתכלים עליו קטן איך אפשר דמדכונה ואכיל הלכון אינון מזונה מה אתם צריכים לפרנס אותו הוא צריך לאכול מהידיים שלכם לא ההו דבריה ברא למזונה

מי שברא אותו הקדוש ברוך הוא הוא גם יפרנס אותו אז שוב התגובה הזאת של רבי שמעון היא חיבוג גדול לבן אין שאלה אבל אין מה לומר לאלעזר בתוך הסיטואציה הזאתי >> אחרי זה >> אבל זה מהותי שהוא ידבר איתם אחרי זה ידבר איתו אחרי זה >> כן >> אז במדרש לא מזכיר את זה משאיר דבר כל כך מהותי בצד למדרש מאוד חשוב לומר שרבי שמעון לא מדבר עם רבי אלעזר הוא לא פונה אליו הוא כל ההתעסקות שלו עוד שנייה תראה איך הוא פונה אבל כל ההתעסקות

שלו זה עם החמרים האלה ישירות למה זה מזכיר פה עוד מישהי נכון שגם פלא ואפלה. האמא הזאת היקרה האהובה שאופה ואופה ואופה ונותנת ואופה ונותנת עד שנגמר כל ה יש פה משהו שנראה חריג. אי אפשר לדבר, אי אפשר להגיד איזה מילה.

מספיק לך שתי כיכרות, אל תאכל על התנור. אתה שומע עוד מעט ארוחת ערב, גם אבא ואמא צריכים, תשאיר איזה משהו הלאה. אין פה מילים כלפי אלעזר ולגבי ההתנהגות שלו. וששניים מגיעים ועושים את זה.

אז רבי שמעון נכנס בהם ב100 קמש. אתם צריכים להכיל אותו. מי שבראו נתן לו מזונות. אתם השמים.

זה מה שאומר לכם. זה מה שהוא אומר להם למה הכנסתם בו עין רעה וצרה שהוא שואל אותם מה קרה אומר אמרתם לו מילה בשעה ראה הם אומרים לא אמרנו לו הם אמרו לו או לא אמרו לו בפשטות אמרו לו שמע כל לאון דיבור אז מה אפשרויות למה הם אומרים לא אמרנו לו כלום מרי אפשרות אחת לא פנו אליו >> שקרנים דקה רגע אפשרות אחת נבוא אליך זה תשובה טובה אפשרות ראשונה רמאים שקרנים הם אמרו לו אבל איזה פדיחה ההוא המיד אותם במקום הם מול גדול הדור

לא אמרנו לו הם מכחישים כיוון אחד שקרנים חמרים כן אנשים שגעו מהשוק אנחנו לא יודעים מהמדד המוסריות אצלם אפשרות שנייה אפשרות אחת אפשרות שנייה כמו שאתה אומר לא בטוח שהם שקרנים יכול להיות שהם באמת לא אמרו כלום לרבי אלעזר לא כתוב שהם פנו אליו נכון מה יכול להיות שקרה שהם ראו את התופעה הזאת מה קרה אמרו ביניהם מה זה היה לתוך האוזן שלו ראו פתחו את הדלת הסתכלו אחד על השני, נכון? נכשו שמה הוא במקרה שמה כ הם לא העבירו אליהם הגיוני גם שהם לא העבירו

אלזר את הדברים כן אתה מגיע לכוח לקנות אצל בבית של מישהו פותח את הדלת רואה את הבן שלו מה אתה מחלק ציונים זה רעב לעולם זה נחש רע זה איך הבית נראה מתעסקים בעצמם זה אנשים עם מעתקת לא לא מדברים בבית שלו שלהם זה דבר פשוט שלא קרה אם הם לא דיברו איתו אם הם לא אמרו לו כמו שהם אומרים הם רק דיברו ביניהם אמ המעשה הזה דורש תלמוד פי כמה וכמה קשה לאין ארוך לא דיברו איתו בכלל לא אמרו לו מילה ביניהם ראו מעשה מאוד

חריג דרך אגב שכנראה כנראה כל אחד שהיה פותח את הדלת וזה הדבר הראשון שהיה רואה אז כנראה גם אצלו היה עובר את איזה תמייה מסוימת למול מה שראה נכון זה לא משהו כאן לא דיברו איתו בכלל והוא מעלה להם את החמורים הם באים על אבא שלו ואבא שלו שוטף אותם לא קל להיות לקוחות בבית של רבי שמעון בר יוחאי. לא יודע אם חוזרים אחרי זה לאירוע כזה.

אז מה הפשר? למה למה רבי שמעון מתנהל ככה? למה אין אמירה כלפי הבן? למה אין הכוונה?

מה הגעגוע הרצון שלנו כאדם בוגרים, כאנשים בוגרים שילדים יעברו את ההתמודדויות שלהם כמה שיותר צעירים. כמה שיותר צעירים. למה? כי שמה הם משתמשים בנו בעולם המבוגר.

שאדם בוגר כבר וגדל אז הוא לא יודע להרים את היד. יש לו פסון מהעכשיו גיל 17 מבקש מההורים שלו עזרה בשיעור א' בכלל. מה פתאום הוא לבד פה? זה חלק מהחוסן שלו.

אז קודם כל לא אפשר להעזר בהורים. א א' ובדם רוצה לבנות את המקום שלו כן ואמיתי והוא רוצה את הספה שלו אז מאוד מובן. ככה אדם בונה את הסוד שלו, את השלב שלו בחיים. ולכן הרבה פעמים יש איזה גיבוש ככה בתוך עצמו.

אבל שצעירים יש הרבה שיתוף. יש הרבה שיתוף. ילד מגיע בגיל צעיר מהגן אז ה הכאב הזה הוא מיד מיד משותף. אתה גם איתו בבית אתה רואה אותו כל הזמן.

אתה רואה איזה התנהלות. והרצון שהסוגיות האלה שצריך לדק בהם דווקא יהיו במקום צעיר. רבי שמעון ואשתו רואים סוגיה מול העיניים. סוגיה.

ההוא אוכל בצורה מאוד מאוד מלחיצה, מאוד קיצונית ושאומרים לו איזה משהו הוא שובר את הכלים ומעלה דברים לג והם שותקים הם לא מדברים למה למה לא לדבר הם הם לא שהם לא יודעים לדבר הם יודעים לדבר חבל על הזמן רבי שמעון יודע מאוד לדבר מה הוא השב בעל פה רבי שמעון וגם בסוגיה הזאתי הוא יודע לדבר הוא דבר חבל על זמן לחמורים אבל מה הוא אומר להם שמוסים אתם ואתם ואתם ואתם יש הורים שומעים זה הדור שלנו דרך אגב עכשיו הנוכחי זה קצת השתנה שאני הייתי

צעיר שמישהו היה מתקשר אלינו כדי לדבר על איזה משהו לא נכון שעשית זה היה אחרת היום בדור מי שמתקשה אומרים משהו לא טוב קרה לך עם הילד שלך אז התשובה הראשונה זה מה אתה לא עשית לו ילד שלי מושלם אתה לא בסדר אתה אבל זה רק עכשיו הורים שככה בפצפצים מוטפים ומלטפים ילדים אה פה יש משהו שהוא לא נראה טוב, אז למה לא תדבר? הילד שלך לא מושלם, יש פה איזה משהו שהוא נראה אובייקטיבית גם לא נכון? תדבר, תשמיע, אין בעיה. גם תיתן לו גב, זה

חשוב אבל למה אין מילה לרבי שמעון?

אתם איתי? בסדר, עד כאן? יופי. אף על פי כן, אומר רבי שמעון, אוזלו ואמרו למשמי והוא מחיד לכון.

בכל זאת אומר רבי שמעון לחמרים בכל זאת לכו תגידו לו בשמי יוריד לכם את החמורים זה תפנית קצת נכון מה זה מלמד שהוא אומר לו תגיד לו בשמי וריד לכם את החמורים איך זה נשמע לכם שהוא מקשיב יש גבולות לילד הזה יש גבולות ויש גם הקשבה כיבוד הורים קשר זה לא איזה מישהו שעולה ושובר את הכלים אפשר לדבר איתו, אפשר לומר לו תוריד והוא יוריד. הנס האחרון היה קשה מן הראשון פנים חדשות. מה זה היה בניסים? הוא לא הרים בידיים שלו עצמו.

הנס האחרון היה קשה מן הראשון. למה? כי ממס כאן לאון אבל מסיק לאון חד שהלה את החמורים היה מעלה את החמור אחד אחד עוד חמור ועוד חמור שהוריד אותן מנחיד לאון. אבל מה הוא טראה טרה שהיה מוריד אותם שניים שניים ביחד חמור אחד כאן חמור אחד כאן הופ מוריד אותם פלא ואפלה מה הפלא למה צריך לעשות ניסים לבחורצ'יק הזה עד עכשיו זה הסוגיה שלנו בהבנת רבי ליעזר ועכשיו שמתגלה שיש ניסים מה מתברר שמי עוד פה בסוגיה הקדוש ברוך הוא למה לעשות ניסים לאירוע הזה נס יש

לו מחיר מאוד יקר בחיים שקורה לך נס יש אנשים צמעים לנס אבל יעקב אבינו לא רצה ניסים קטונתי מכל ה חסדים שעשיתם עבדך קטונתי הם הקטינו אותי החסדים שמישהו עושה לך נס אז קומת הטבע שלך נפגעת של אדם יש ניסים אז הוא שוכח את הכוחות שלו את הברכה שלו את הערך שלו את העבודה האישית שלו את הניצחון שלו את החול שלו להנהיג את החיים לבדו לניסים יש מחירים שאליהו קוראים לו ניסים הוא מפלא פעמיים ענני אנני שלא רו מעשה כשפים שזה לא יחליש את הטבע, שזה

לא ישבור את החיים.

אז פה הקדוש ברוך הוא מחלק ניסים. למה לחלק ניסים? למה ראה הקדוש ברוך הוא צורך לעשות נס לרבי לרבי אלעזר? אחד.

ודבר שני, הנס הזה מתעצם. אתם מבינים? בהתחלה הוא עלה אחד בנס ואחר כך הוא מוריד שתיים שתיים. למה אחר כך שתיים שתיים?

כן. >> לא. למה בכלל צריך להתערב פה נס? טוב, אנחנו לא מבינים למה היה צריך לעלות.

אנחנו לא מבינים למה היה צריך לעלות את זה לגג שהקדוש ברוך הוא יעזור לעלות לגג למה מה קרה כן בסדר כן לפני שהוא קל את העשינו אז יש בהתחלה >> נראה סותר כן אמרתי שיש פה איזה משהו שמשתנה פה במדרש נכון ניגע בזה וכיוון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול לקיים מה שנאמר מעולף את ספירים אז זה בכלל את הספר של המדרש ממש צריך לפתוח אבל נקודת המוצא שהמדרש שם אותנו בה שכל זה זה שאלעזר הוא ילד מאוד קטן והוא עדיין לא למד תורה

וככה זה היה נראה אבל אחר כך אפילו טליתו לא היה יכול לסבול איפה הוא לא סבל סבל לטליתו אתם זוכרים במערה נכון היו לומדים בתוך האדמה נכון אפילו את הבגד הוא לא יכל לסבול אז מה פשר הדברים הללו ומה נמצא כאן ואיך זה קשור לשאר הבחינה ננסה לגעת בדבר דברים בזמן שיש לנו זה בקצרה אבל אני חושב שזה מאוד מאוד מבאר את הסוגיות שבהם אנחנו נמצאים ביחס לבחינה ביחס לעין הטובה ביחס הסתכלות בצורה א א בריאה ישראלית על החיים אני חושב שהמדרש הזה מתאר מאוד מאוד

את המבט הישראלי את המבט של רבי שמעון ואת היכולת של א א א של תלמידי חכמים של תורה להסתכל על החיים [נחירות בוז] על העולם א המדרש אומר דבר אובייקטיבי הדבר האובייקטיבי זה שאלעזר נמצא במקום בעייתי יש בתיאור של המדרש לגביו כמה וכמה דברים שמראים שיש פה איזה משהו שהוא שהוא שהוא במצוקה. המצוקה הראשונה זה שאדם אוכל על התנור. אז דיברנו על התנור כמה הוא מלוכלך, כמה הוא בעייתי, כמה אי אפשר לאכול שם. זה מקום מסריח, זה מקום מטונף.

יש מקומות שבהם אדם יכול לעבור במקומות מתונפים, יכול לעשות את זה כמה דקות, אבל לאכול במקום מתונף זה ממש זה ממש לא מסתדר. זה מעורר איזה סלידה בנפש. כי כשאדם מזין את עצמו אז הוא מאוד קשור לצד האסתטי ולצד הנקי. יש אוכל מאוד טעים אבל שהוא מופיע במקומות מלוכלכים אתה קשה לך להזין את עצמך ממנו.

ולכן המקומות שאנחנו אוכלים הם מאוד נקיים. קומה ראשונה בסדר? והם גם מאוד רחוקים מהמקום שבו אנחנו מבשלים את האוכל. גם היום.

גם היום שאנחנו חיים בעולם מאוד נקי ובמטבח מאוד מאוד היגני אף אחד לא אוכל על הסירים. זה לא קיים. יש מקום שבו מבשלים את האוכל ויש מקום שבו אוכלים את האוכל וההפרדה הזאת היא הפרדה אנושית מתבקשת לא רק ביחס למקום שהאוכל נוצר ומפרידים אותו אלא א לכל המוצרים שבני אדם יצרו בני אדם הם היחידים שאוכלים עם צלחת סכום מה שנקרא א כוסות הם יכולים לאכול בידיים אין שום בעיה לאכול בידיים אבל הם יוצרים כל מיני דברים כאלה אמצעים כאלה כדי לכבד את עצמם להרחיק את עצמם מהמקום שבו האוכל מופיע בצורה חומרית, בסדר? למקום שבו הם הם מקבלים ומזינים את האוכל מעצמם.

למה? כי זה מדרגת האנושיות שלהם. האנושיות שלהם מתגלה בהפרדה הזאת. בעלי חיים הם נפגשים מהעולם כמו שהם.

אין אף בעל חיים שתמצא אותו מבשל. אין אף בעל חיים שיעביר את ההתאמה המסוימת א בצורה שיש טעמים בטבע. אז כל בעל חיים יבחר מה טעים לו מה לא. אבל אין אף בעל חיים שעוסק בטיבול, שעוסק בבישול.

התמות הללו, הכנת התהליך, התבשיל, אנחנו לא נפגשים עם הטבע כמו שהוא. האנושות לא נפגשת עם הטבע כמו שהוא. היא מעבירה אותו זה טיפול. אנחנו לא בהמות, אנחנו לא בעלי חיים.

יש את הטבע כמו שהוא ואנחנו מתקנים אותו בצורה מסוימת עד שזה מגיע אלינו. כי אנחנו מכירים, האדם האנושי יודע שהוא לא במדרגת הטבע, הוא מעל הטבע, הוא בא להנהיג את הטבע. נכון? וירדו בתגעת הים.

להדריך את הטבע, לקח אותו למקום חדש. ולכן יש בנו נטייה אמיתית לא לאכול במקום שבו אנחנו מבשלים, לא לאכול במקומות מלוכלכים, אנחנו לא בהמות, אנחנו לא נמוכים. זה זה טבעי, זה מתבקש, לא צריך ללמוד תורה בשביל זה, זה אנושי, זה הקומה האנושית הכי פשוטה, נכון? אדם מוציא את הבקבוק מהמקרר, בא לשתות מהפה, אמא שלו בקומה השלישית בבית, צועקת אלו אלו, אצלם לא שותים מהפה.

איך היא יודעת? זה קסם אמאי, נשי, איך זה קורה בדיוק כל פעם? זה בית. מה אכפת לך?

מהבקבוק לא תפריד תפריד יש את הטבע יש שהעולם קולט את הטבע ויש אנושיות אנושיות מפרידה בין המקום הגבוה למקום הנמוך ולכן בצד הטבעי אדם לא אוכל על התנור הוא לא אוכל במקומות מטונפים הוא מפריד בין המטבח לחדר אוכל יש הפרדה טבעית כזאת אמיתית ואצל אלעזר היא לא קיימת היא לא מפריעה לו הוא יושב על התנור ואוכל קומה אחת קומה שנייה הוא אוכל בטירוף הוא אוכל בהגזמה מטורפת עוד כיכר ועוד כיכר ושום דבר לא עוצר אותו. אנחנו בעולם שיודעים שכשאדם כל הזמן עוסק באכילה בלי מחשבה, עוד אכילה ועוד אכילה ועוד אכילה, אז לא הבטן רעבה אצלו. נכון? משהו אחר לגמרי מבקש שיצביע אותו.

יש מושג היום נקרא אכילה רגשית. אדם שאוכל ואוכל ואוכל ואוכל. זה נראה שאלו כוח חזן מדבר אליו. אבל יש איזה מצוקה מסוימת שדוחפת אצלו עוד אכילה ועוד אכילה והאכילה הזאת היא מוגזמת אכילה מוגזמת לראות אנשים אוכלים מוגזם זה מטריד המדרש חשוב לנו חשוב לו לציין את זה הוא לא היה עוצר אלא אם כן נגמר האוכל הצוותה לא נגמרה העיסה ראיתי במפרשים מי שאומר עצבתה נגמר המחסן בכלל כאילו ה ה האוכל שריות האוכל שדרכם דואקים לו כל גם זה נגמר אין לו מאיפה לקבל עוד אוכל כאילו

גמר הכל הכל הכל דבר שלישי אמא פה קצת א כיבוד הורים תעזור לה לא יודע בן כמה אתה בן ארבע חמש שבע אבל מישהו פה עמל אתה יושב שמה ונראה זה נראה לו טוב זה ממש נראה לו טוב ולמדרש חשוב מציין שיש פה איזה משהו אלעזר נמצא במקום מורכב המדרש מציין את זה שהחמרים האלה מגיעים הביתה הם פוגשים את זה ובשביל להבין את התגובה שלהם צריך לנסות להבין מה זה חמר שמגיע לבית של אה רשבי א חמרים האלה עוברים מקום למקום בשווקים ומבקשים אוכל זה התכלית

שלהם לוקחים חמורים ממקום למקום ומעבירים אוכל מפה לפה מפה לפה זה הכישרון שלהם לפי צורכי השוק לפי הזמן לפי השעה שהם מגיעים אל הבית הזה של רבי שמעון זה לא בית רגיל זה לא יום מסחר רגיל זה בית של גדול הדור הם [כחכוח] אומרים אחד לשני שמעת מה הזדמן לנו היום אנחנו נכנסים אל תלמיד חכם חכם עצום אל מישהו שמלא תורה תתכונן התכוננת הבאת שאלות מה שאני אומר לו לא צריך בכלל שאלות עזוב בלי לשאול כלום רק נהיה בבית שלו זה יהיה וואו בתים של תלמידי

חכמים יש געגוע אמיתי לפגוש אצלה משהו אחר ממה שהעולם הזה מכיר געגוע אמיתי זה נקרא שימוש תלמידי חכמים יש תורה שעוברת דרך השכל דרך פסקאות דרך פסוקים דרך הסברות ויש תורה שברת דרך חיים הלוואי על כולנו להיות תמונה בבית של רבי שמעון בר יוחאי לרגע אחד להיות שם איזה וזלה לראות איך החיים מתנהלים וזה הגעגוע הם מגיעים מזה רצון גדול לרוש פה איזה משהו חדש משהו שהם לא ראו בשום מקום משהו מיוחד פותחים את הדלת מה הם רואים טרח רבי אלעזר ומה קורה להם קודם כל

כאב גדול יש פה פער אדיר אל מול הציפיה לראות משהו שונה משהו אחר משהו שלא נכנע לחיים משהו שלא מתכופף לשם הוא רואה דברים הם רואים דברים בדיוק הפוך מה הם רואים?

רואים מישהו שהאוכל מנהל אותו והוא אוכל במקום מסריח והוא לא שם לב בכלל שיש עוד אנשים בבית ולא משאיר לאף אחד ואמא שלו היא מתוארת פה לפחות כמו איזה מישהי שמשרטת אותו משרטת אותו משרטת אותו אז מה אומרים החברים אנחנו מכירים את הסיפור הזה אנחנו יודעים מאיפה זה בא זה העולם שלנו רצינו לפגוש פה איזה עולם מתוקן איזה עולם גדול רצינו לפגוש איזה עולם של גדול דור רצינו לראות איזה משהו מבורך אדיר כזה מיוחד שלא נראה בשום מקום אבל זה השוק ככה נראה השוק אנחנו מכירים

את העולם הזה בשוק יש מרפקים, יש אינטרסים, בסדר יש התעסקות באוכל הזמן האוכל זה השוק. השוק זה זה הצרכים הנפשיים הכי נמוכים של החיים ומאלי יש שמה מאבקים מאוד קשים וזה מה שאומרים. אנחנו מכירים את זה אנחנו יודעים איפה זה העולם שלנו וואי וואי וואי חיבה בישה משתולל במאיים של הבחור הזה למה נחש נחש זה כאב אמור את זה בכאב נחש זה החטא הקדמון כמו שהזכרתם זה היצר הרע זה נקודת העולם שתמיד מעלימה חשבנו לפגוש פה איזה משהו גדול איזה משהו ענק אבל מה מסתבר שבמאיים

שזה המקום הכי נמוך של האדם של כולנו מסתובב איזה נחש שראה רעבון בא לעולם חשבנו שהבית הזה יציל חשבנו שנלמד מפה משהו אין תקוות העולם נפלה בעיניים שלהם למה כי השוק חדר גם למקומות הללו איך אפשר לתאר את זה אחרת איך אפשר להסביר את זה אחרת שרבי שמעון שומע את זה רבי שמעון מקפיד על המבט של החמרים הללו כלפי הבן שלו הוא מקפיד מאוד מאוד מאוד על המבט והוא אומר להם שלא ככה מסתכלים על הילדים אצלו בבית, בבית של רבי שמעון אין מקום למבט כזה. באתם

מהשוק, באתם מהעולם שלכם, זה הטעות הכי גדולה של עולם מבוגר.

עולם צעיר הוא עולם מאוד תמים. הוא עושה המון טעויות העולם הצעיר. אבל בתום שלו, הטעויות שלו הם באמת תמימות. הוא לא שייך לעולם מסובך.

שאדם מבוגר שראה סיבוכים בעולם הזה, מסתכל על הטעויות של עולם צעיר, אחד הטעויות הכי גדולות זה שהוא מנתח את הטעויות של העולם הצעיר לפי הסיבוכים שלו, לפי הבעיות שלו. הוא בכלל לא התכוון הילד הזה הוא ממש מלא טום הוא מחפש את עצמו רבי אלעזר במסוכה אין שאלה יש פה איזה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד קשה יש פה איזה שלב מעבר מאוד מאוד נוקב רבי שמעון רואה את זה לגמרי הוא רואה את זה אין שאלה אבל בבית של רבי שמעון אין מקום להסתכל על ילד במקום

קטן אני רואה את הבעיות אני רואה את השלב הכואב הזה אני קורא למציאות הזאתי לשלבים הללו בצורה טובה, בצורה נכונה, שילד נמצא בתוך הרכבת הרים הזאתי, שבה הוא באיזה סוגיה שהאוכל שלו לא שם לב מתוך הנטייה לאכול, הוא לא שם לב שיש עוד אנשים אחרים בעולם. הוא לא שם לב שהוא התענף באיזה מקום מתונף כזה על התנור וקיריים, שהוא נמצא בתוך מצוקה כזאת. הדבר האחרון האחרון שהוא צריך זה ביקורת.

הדבר האחרון שהוא צריך זה מישהו שיבוא מהצד ויסביר לו כמה הוא נחש רע והולך להרוג את כל העולם ואת החיים. המבוגר חושב שבאמת ככה הוא יתקן אנשים. נכון? אם מישהו מעתיק במבחן אז הוא הולך להיות רוצח, שודד וכולי וכולי.

שמעתם את זה פעם? ככה העולם בעולם המוסרי שלו מנסה להחזיר אנשים לתלם. זה לא כל כך עושה חשק לחזור לתלם במיל המדינות. רבי שמעון מחזיר אנשים לתלם זה שהוא מסתכל עליהם בעין טובה.

הוא רואה אותם באור יקרות. לראות באור יקרות זה לא לומר שאתה [כחכוח] הכל מושלם ואין פה בעיות. אבל דבר אחד ברור לו. הבן שלי לא שייך לשוק.

הוא גדל פה. הוא גדל פה בידיים שלי. הוא גדל פה איתי ביחד. אין לו מאיפה לקלוט את השוק.

התרבות השוקית לא הגיע לבית שלי. הבית הזה זה בית של תורה. הילד הזה קשור אלינו מאוד מאוד וכן והוא בתהליך קשה וכן הוא באיזה שלב ככה מורכב בעייתי אבל אין פה מקום הדבר הכי הכי הורס והכי פוגע בשלבי מעבר כאלה כן זה עין רעה למה הכנסתם בו עין רעה וצרה למה אתם מסתכלים עליו מהמבט השבור שלכם האמוני השוקי יש עוד סיבות למה ילד אוכל בטירוף שיש באדם רעב הרבה פעמים רעב מבטא גודל הרבה פעמים ראה ומבטא רצון לחיות חיים ענקיים, חיים גדולים והגעגוע לגודל באמת הוא דוחף אותך לפעולות שהם לא תמיד מדויקות. הוא נהר, הוא שלב מעבר בנהרות הרבה פעמים רואים דברים קיצוניים, אוכלים הרבה, ישנים הרבה, זה קיים אבל זה לא מה שהם זה זה חלק משלב מעבר.

נער לפעמים א הפער הזה בין בגרות לילדות מופיע בו באותה שנייה בתקופה קצרה מאוד מאוד. אתה מגיע מאחד הביתה אומר ערב טוב בחורצ'יק הנהרי הזה אומר מה נשמע ב יושבים ביחד בסלון קפה פתאום אתה מדבר עם מישהו אתה אומר אתה מדבר עם מישהו בן גילך אתה לא שוכח שהוא בן 15 וואלה בן 40 30 איזה כיף איזה שיחה כזאת שיחה פוליט ערב בחירות נכון שיחה פוליטית ממי לבחור אתה רואה תפיסות עולם הסתכלות בואנה גדל לי הילד איזה יופי פ מתבגרים פה בבית שתי דקות אחר כך

מישהו לקח לו משהו שלא היה צריך לקחת חת לו איזה בלאגן איזה התנהלות מתן כמו איזה ילד קטן זה רכבת הרים יום אחד הוא מאוד מאוד בוגר ומאוד מאוד גדול יום אחד הוא מאוד מאוד נמוך ואיבד את עצמו לדעת כן מה עושים מחנכים מה עושים הורים ושלבים כאלה שהרכבת הרים יותר גדולה לא מסתכלים בעין רעה לא אומרים אה ראית את הפספוס הזה אבל מה נסגר איתך ומה רבי שמעון רואה בו את הברכה רואה את הטוב בבית הזה לא רואים לא משייכים עולמות למקומות שבורים הוא לא

שבור, אין מצב במצב מורכב. בית הזה יש מלא גבורות, רבי גבולות. רבי שמעון הוא יודע להמיד גבולות.

נכון? ראיתם למה הוא נכנס למערה? איך הוא נלחם בתרבויות שמנסות לפגוע בעם ישראל? הוא לא מפחד להגיד זה בעייתי, זה רע.

אין בעיה בכלל. למה הגבולות האלה מופיעות בבית הזה? בסיפור הזה? כי חינוך זה לא גבולות.

גבולות זה הדרך לחנך. אם אין לך גבולות, אם אין לך קירות, אז אין לך בית. אתה לא יכול להביא ברכה. אבל גבולות זה לא חינוך.

לפעמים אנחנו טועים בזה שאם אתה מדע לשמס ולהעמיד ולדרוש אז זה חינוך. חינוך זה לראות את הטוב. וגם שהוא קטן וגם שהוא בוסרי וגם שהוא יסודי מאוד לאפשר לו דרך הראייה הזאת, דרך המבט הזו להמשיך ולהתפתח, להמשיך ולגדול, להמשיך ולצמוח. זה הבית של רבי שמעון ואשתו.

הם רואים את פספוסים. מה הם לא רואים את הפספוסים? הם רואים אבל הם מאמינים, הם יודעים שהם יקראו למציאות הזאת בשם טוב. אז הטוב הזה יצמח ויתגדל כמו שקרה.

ברוך השם. הילד הזה הגיע למקומות מאוד טובים. רבי אלעזר שומע את המגע הזאת של החמרים, שומע אותם והוא מקפיד עליה. שמע כל לאון.

הם אחרי זה יגידו לאבא שהם לא דיברו איתו מילה. לא היה בו שום דבר. לא אמרנו לו כלום. שמע מרי מה היה.

אז כיוון אחד שהם רמאים. בסדר. זה אפשרות בהחלט. אפשר לומר במדרש הם חמרים כן אנשי שוק.

יכול להיות שהם גם רמאים. אפשרות ואפשרות שנייה שהם בכלל לא רמאים. יש להם טקט. אתם נכנסו לבית, הם ראו איזה מקרה מאוד קשה, אבל הם בחיים לא זרקו לו פתאום הרעב בעולם ואתה הורס את החיים.

יש בריאות אנושית, בריאה. מה קרה? הם היו בהלם. ושהם היו בהלם הסתכלו אחד על השני והם לא דיברו על זה בכלל.

רק בעיניים. כל אחד הבין את המצוקה שהם רואים פה העיניים. ואלעזר קולט את זה. שאתה מסתכל על ילד ועל החיים בכלל, על מישהו בחיים בצורה קטנה, אתה לא צריך לדבר.

אתה יכול לפעמים לדבר נופצופים להגיד מתוק וחבי ואהוב ובפנים יש לך תחושה שהבחור בדרך לאיזה ודי כזה תהום אתה מיועש ממנו לגמרי זה לא עוזר שום דבר המילים החיצוניות הללו גם פה יכול להיות שהם לא דיברו איתו מילה הם לא אמרו לו את המילים הקשות האלה כלפי חוץ הם לא נכנסו בו בגלוי יכול להיות שהם בכלפי חוץ דיברו יפה אבל שאתה מסתכל בצורה קטנה על מישהו הוא מרגיש את זה הוא יודע מה עושה רבי אלעזר דבר אחד הוא מבקש מהם להרים את המבט הוא לוקח את החמורים, חמורים זה חומר, בסדר? והוא אומר להם, תסתכלו למעלה לגג, תביטו לשמיים. המדרש מציין את זה. המדרש אומר שכשהם יצאו החוצה, חיפשו את החמורים, לא מצאו, הרימו עיניהם.

למה צריך להגיד רימו עיניהם? בדיוק בשביל זה. כי זה מה שאלעזר מבקש. סתכלו עלי גדול.

כל ילד מבקש שסתכלו עליו גדול. זה לא תחושה רק של רבי אלעזר הילד. כל הילד, גם אנחנו ילדים. כל אחד רוצה שסתכלו עליו בעין טובה.

שאדם חי בתוך בית גידול כזה. שלא מאירים בו. שמעתם על בית גידול כזה שלא רואים רק את החסרונות וכל הזמן עוסקים במה שחסר ומה שאין. שיש מצע אמיתי שבו אדם יכול להתפתח, לחלום חלומות בענק, בגדול ולמרות שיהיה לו פספוסים בדרך.

אנחנו יודעים שהפספוסים האלה כואבים ללאזור לא פחות מאשר לחמרים ולרבי שמעון. זה כאב דיר. אבל שמחייה בתוךספירה כזאת שכל הזמן מרימה, כל הזמן רואה לשמיים. אז רבי אלעזר אומר, תרימו את העיניים.

סתכלו לשמיים, תראו אותי במבט גדול, לא במבט קטן, אני שמה, אני לא במקום של החמורים שלכם. החידוש האדיר במדרש שזה לא איזה שריר של גיל ההתבגרות שרבי אלעזר לבדו עשה. הקדוש ברוך הוא נמצא שמה. שמישהו מסתכל על ילד בצורה קטנה, שמישהו מסתכל בעין רעה על המציאות, מי שנלחם בו, זה לא הצד האינסטינקטיבי של ילד להילחם במקדוש ברוך הוא בעצמו נלחם.

נלחם בעצמו בכל מי שהמבט השבור הזה, העין הצרה, הרעה הזאתי נכנסת בו לחיים. כי העין הזאת היא חונקת, היא לא מאפשרת להתפתח, היא לא מאפשרת לגדול ושמישהו בתוך רכבת הרים כזאתי ש שהוא מרגיש את המצוקה, הוא מרגיש את הכאב, אבל מה לעשות? זה מנהל אותו. הטעות הכי גדולה זה לראות אותו קטן.

הטעות הכי גדולה זה להשאיר אותו במקום. מחנך. מחנך זה אדם שיודע למצוא חן. חינוך זה נמצא חן.

חן זה דבר שהוא נעלם. יופי. זה דבר גלוי אבל חן פנימי לזהות את החן הזה לשים עליו מבט לראות אותו לקדם אותו דרך ההתעסקות הטובה הזאתי זה הבית של רבי שמעון אז מה קורה אז אחרי שאלעזר שומע שאבא שלו דיבר עם החמרים אז הנס האחרון הוא יותר גדול מהנס הראשון בהתחלה הוא מעלה אותם אחד אחד וזה נס גדול אבל אחרי שהוא שמע שאבא שלו דיבר עם החמרים הוא מריד אותם שתיים שתיים למה כי הוא יודע שמישהו טיפל בהם הוא יודע שכשבית הזה מישהו מסתכל עליו קטן

ודיבר עם ההורים שלו, חטף כזאת מקלחת, חטף כזה א אה טיפול, ולכן שצריך להוריד מהגרג הוא שותף בזה, אין בעיה, יש בו הרבה יותר כוח, כי המבט הזה הוא מגדל, הוא גדול לרבי שמעון יש מלא גבולות הרי היה שהוא אומר מילה אחת לבן שלו, תגיד לו בשמי, בשמי זה יגמר כל הסוגיה הזאתי בסדר, זה לפני תורה כי תורה היא עוד ערות של גידול אבל המציאות הזאת של עין טובה. המבט הטוב הזה הוא מחייה, הוא מעצים, הוא מאפשר לגדול, להתפתח, הוא מאפשר לגדל.

הדרישה שלו מאפשרת לגדל כוחות עצומים באדם כדי שהמבט הזה יתאפשר. וזה שער הבחינה. שער הבחינה שרבנו בחיה ילמד בעזרת השם לרכוש את המבט הישראלי הזה, את המבט הטוב הזה, את המבט של העין אינו הטובה של אברהם אבינו שאנחנו מתלמידיו. מתוך כך גם לשחרר לשחרר מצאויות שהם חסרות, כואבות, שלבי מעבר כואבים כאלה ולאפשר להתפתח ולגדול.

בעזרת השם ערב טוב. ‏M.