אין ברוחו רמיה - גילוי הלב באופן שלם | הרב אליעזר קשתיאל | שיעור ליום הכיפורים | תשפ"ז

בזמן שבית המקדש קיים, הלביאים היו שרים כל יום שיר של יום, ימות החול, זמור שיר יום השבת והיה גם שיר לכל חג. כל חג וכל מועד היה לו שיר מיוחד מספר תהילים, עם מנגנה מיוחדת. כשהלביאים היו אושרים את המילים במנגינה זה מה שיצר את אוירת היום את הרגשות הם נגעו במהות היום ביום הכיפורים היו מתכנסים המונים בהר הבית ובעזהרה לפני המספרת אבנץ החמה של יום הכיפורים כבר כל הר הבית וכל האזהרה היו הומי אדם כולם באים להיות יחד עם הכהן הגדול הלביאים היו שרים את פרק לב בתהילים פרק לב פותח בפלא הגדול אה אה הקדוש ברוך הוא מוכל עוונות פלא פלאים השם נושא חטאים אשרי נשוי פשע כיסוי חטאה אשרי אדם שהשם לא יחשוב לו עוון איך קורה הקסם הזה? מאיפה באה הסליחה?

מאיפה המחילה? למה פתאום לא חושבים על העוונות? לא סופרים אותם? למה פתאום השם מכסה אותם?

מה המהות של יום הכיפורים? אומר דוד שהכל תלוי בשלוש מילים. אין ברוחו רמיה. רמיה זה מצב שבו אנחנו מסתירים דברים.

הרמה היא לא מספר הכל. הוא מטייח, הוא מחביא, הוא לא גלוי, הוא לא אמיתי, הוא משוחק איתנו ב בזה שאנחנו לא יודעים, כן, לא, זה יוצר המון מחיצות, זהר הרבה מאוד מחסומים, זה יותר חוסר אמון. אומר דוד, עיקרו של יום הכיפורים זה שאין ברוחו רמיה. שמדברים אמת עם הקדוש ברוך הוא.

אמת גלויה. הכל פתוח הכל חשוב. לא מסתירים כלום. כי באמת מה שחפץ הקדוש ברוך הוא זה ביושר הלב שאין רמיה הרי באמת הקדוש ברוך הוא יודע את הכל הוא בוכן לבבות וגולי עמוקות ואין דבר נסתר מנגד עיניך אין נעלם הכל צפוי וידוע לפניך צופה ומבית אבל הבעיה היא שיש נטייה לבני אדם להסתיר כי יכול להסתיר לא לספר לא לגלות לא לדווח התיקון הגדול אומר דוד זה להפסיק עם הרמיה לדבר ברור הכל גלול על הטעויות, על הכישלונות ופרטי פרטים.

מספר דוד מהחוויה האישית שלו שבהתחלה היה לו קשה לדבר על הכל כי הרשתי. תה לו איזה נטייה. בוא בוא נחר את זה. לא נעים לדבר על הטעויות, על הקשלים, על המקום שאני לא מצליח, על המקום שאני לא עשיתי רצון השם.

זה לא לא כל כך נעים לדבר על זה. אנחנו מתרגלים להחביא את זה, להסתיר את זה, להדחיק. אומר דוד, אני ניסיתי להכריש את זה, אבל בסוף בפנים, בתוך העצמות שלי הרגשתי שזה שאני לא יכול להיות. בלו עצמי.

זה יצר לי שחיקה פנימית. איך אני יכול להסתיר מהקדוש ברוך הוא? לא להיות איתו גלות לא להגיד את האמת. הרגשתי, אומר דוד, שאגה פנימית שלא נותנת לי מנוח.

המצפון ניקע בי, אכל אותי מבפנים. הלב שלי היה כבד. הרגשתי כבד כבד על הלב. הרגשתי איך כל לשד החיים שלי מתהפך.

הרגשתי בפנים והיא נוחות תמידית. איך אני מה אני מתחבה מסתיר? מה זה מה זה להתחבא מהקדוש ברוך הוא? מה זה לא להיות גלוי?

איזה מין דבר זה? הרגשתי איך שזה מייבש אותי כחרבוני קיץ כמו עלים שמתייבשים וחרבים בסוף הקץ לא יכולתי יותר אומר דוד להיות בחוסר כנות הזאת בשקר הזה ברמיה לא יכולתי אמרתי הודע עלי אני נכון עווני לא כיסית אני לא יכול הווידוי מצוות היום המצווה העיקרית של יום הכיפורים אנחנו בבית הכנסת מתוודים 10 פעמים ביום ה עיקרו של היום הווידוי רגע השיא בבית המקדש זה כשהכהן הגדול מתוודה אומר אנה השם וכל האמונים מתוודאים איתו ביחד הוא אומר את השם המפורש ברגעי הוידוי הוא אומר את השם המפורש

זה הרגעים הכי הכי עליונים של היום הכנוגי האמת וברגע שאומר דוד ברגע שאני דיברתי אמת ברגע שעוני לא כיסיתי וחטאתי הודיעך באותו רגע סלחת נסעת עבנות כשיש כנות שמדברים גלוי אפשר להכיל הכל אפשר להתקדם גם ביחסי בין אדם לחברו הדבר הכי קשה בעולם עולם שעושה הכי הרבה מחסומים זה כשאין כנות בין אנשים שאומרים אחד בפה ואחד בלב ומסתירים דברים ולא מדברים את האמת ועושים זה שובר אין אין אין אין פתיחות עדיף להגיד את האמת גם אם היא כואבת גם אם היא קשה אנחנו ישרים דברים גל

וכשם צריכים גלוי ולא מסתירים ונוצרת כנות אז מיד הקדוש ברוך הוא שולח כי באותו רגע שדיברנו אמת באותו רגע הזמנו אותו לבוא לעזור לו והשם רחום וחנון ערך הפיים ורב חסד באמת הוא אוהב לעזור הוא רב חסד אבל אם אתה לא פותח בכנות אז איך אפשר לעזור? אומר הרמב"ם, אם אדם מסתיר את זה שהוא חולה, מטייח את זה, אז אף רופא לא יכול לעזור לו. אף חכם לא יכול לתת לו עצות.

המפסידים הראשיים מהסתרה זה אנחנו. אנחנו לא עושים טובה לקדוש ברוך הוא. חטאתי הודיעך קודם כל כי המצפון אכל אותי אומר דוד מה אני מתחבה מסתיר משקר מרמה שתיים ברגע שפתחתי מיד הזמנתי את הקדוש ברוך הוא להיכנס והקדוש ברוך הוא בא לעזור מיד כל עיצומו של יום תלוי בוידוי שבמקום שאתה מתוודה שפתחת, שם קיבלת טהרה, שם קיבלת סליחה וכפרה. זה מקום שנפתח, אז אנחנו פתוחים.

בסדר? אז היה קושי, הייתה תקלה, עשית טעות, אתה מודה בזה, אז יש תקווה. אנחנו ביחסים בכנות אחד עם השני, אז נוכל נוכל להתמודד ביחד. עיקר הסליחה והכפרה אומר דוד אבוני לא כיסיתי ברגע שאני לא מכסה אז השם אומר טוב בסדר אנחנו נמצא פתרון אתה נושא את כל הכיל את הכל ועוזר בסבלנות ערך הפיים רב חסד אנחנו לא מספיק בוטחים בהשם אנחנו לא מספיק בוטחים בהשם ולכן אנחנו עושים דברים על דעת עצמנו ולא שואלים אותו אנחנו לא מספיק בוטחים בהשם ולכן אנחנו לא מספרים לו לטעויות שלנו

פחדים מה אני אספר על התקלות על הטעויות על החטאים של המקום שאני לא מצליח זה יהיה כתבה שמה נגדי אני אגיד מה עשיתי זה יבוא עליה בחזרה כשבנגיע לנדם אומרים עשיתי ככה וככה וככה מיד זה כתב אישום לא צריך לפתוח שמ אומר דוד במזמור אותו מזמור לב הבוטח בהשם חסד יצובנו להתוודות זה ביטחון בהשם שכשאתה מתוודה ומדבר אמת זה לא יהיה נגדך זה יהיה בעדך המקום שאתה מודה ואומר טעיתי בפרטי פרטים במקום הזה לא יקבישום.

במקום הזה יתגלה חסד, תגלה עזרה אלוקית. הבוטח בהשם חסד. להתוודות זה לבטוח בהשם. אפשר לסמוך עליו.

אפשר להגיד לו הכל. הכל. הוא יכיל הכל. את כל הטעויות, את כל מה שמסתתר בלב, את כל מה שבפנים, בפנים, בפנים, מעשי, מידות, כוונות, את הכל אפשר לדבר.

להפך זה טוב לדבר כמה שיותר אומר הרמב"ם כיכנ השם, השם יבוא לעזור לנו יותר. אנחנו נמנעים מלאכול ולשתו. מהתורה אין צומות של אבל בית המקדש קיים, אין תשעה באה, לא צום גדליה, לא שום רק צום אחד בשנה יום כיפור. למה לצו?

מה הקדוש ברוך הוא נגד אוכל ושתייה? להפך. תאכלו, תשתו. הקדוש ברוך הוא אומר אכלת ושבעת.

תאכל קם ותשמח, תהנה בשבתות, בחגים, תתענג, מצוין בערב יום הכיפורים מצווה לאכול. הקדוש ברוך הוא אין לו שום בעיה עם ההפך. בית המקדש אוכלים קורבנות, מנחות מעולה. אז מה קרה ביום כיפורים?

פתאום אסור לאכול. מה? מה? מה לא טוב?

אלא שביום הכיפורים בניגוד לכל השנה שאנחנו מסתירים ומחביעים יש ירמיה אנחנו מפסיקים להסתיר ומדברים גלול על הכל ומדברים יום הכיפורים זה היום של הדיבור שמתוודים לפני השם מדברים על הכל על הכל ולא מסתירים ולא מט טייחים ובוטחים בהשם שאנחנו יכולים לדבר על הכל, על כל הקשלים, על כל התעויות הכי חמורות, על כל העבירות הכי קשות וזה לא יהיה נגדי. ואי אפשר גם לדבר ללא הפסקה וגם לאכול ולשתות זה לא מסתדר. הסיבה שלא אוכלים ולא שותים ביום הכיפורים כי מדברים כי הפה שלנו מלא דיבור עם השם. ששני אנשים מדברים מלב, תה מתקררת, המרק מתקרר, הם לא נוגעים באוכל.

אי אפשר גם לדבר וגם לאכול ולשתות. אנחנו מדברים לפנים מפנים את הפה. ככו מכם דברים ושוב קרוב בפיך. וריגי השיא זה כשהכהן הגדול מתמדה ומדבר ואומר הכל וכל אחד ואחד מישראל באותו זמן שהכהן הגדול מתבדק כולם מתבודים וכל אחד מדבר גלוי גלוי עשיתי ככה וככה וברטי פרטים בתוך הלב בפנים בפנים מכיוון שהכל גלוי מתגלה גם השם המפורש יוצא מפי זה הכל מפורש שהכל מפורש זה הכל מפורש אין אסתר.

ככל שאנחנו מפרשים יותר השם המפורש מתגלה לנו. השם המפורש זה כולו חסד. שם מפורש בנוי מ-72 אותיות. אומר רש"י.

72 בגימטריה חסד. שם המפורש זה החסד האלוקי שבא למקום שאתה פירשת. והמקום שאתה פירשת, מקום שפתחת, שדיברת, שם נכנס החסד. רב חסד שם המפורש החסד מתגלה לפי הפתיחות שלה לפי הכנות לפי הושועה של ולכן הפרק הזה פרק לב מסתיים הרנינו כל אישרי לב זה מהותו של היום יושר הלב משתלם בחלק מכלה ישראל פותחים את יום הכיפורים בפסוק אור זרוע על הצדיק ולשר לב שמחה מוציאים את הספר תורה ולפני כל נדרי אור זרוע אישרי לב שמחה זה עניין היום ביושר הלב תדבר ביושר על הכל אל תפחד אל תפחד לוקח זמן הכהן הגדול יכנס לפני ולפנים.

אין מסכים, אין אסתרים. בהתחלה מפחיד. מה? להיכנס פנימה למקומות שלוך הלב.

מפחיד. מקומות שאני לא פותח אותם, מקומות שאני לא מעיז לדבר עליהם. כהן הגדול עוזר אומץ ונכנס לפני ולפנים. עוד פעם ראשונה.

ארבע פעמים הוא יכנס לקודש הקודש. כל פעם יותר אומץ. זה נדבר על עוד דברים על עוד וכל טיבור שנדבר כלפי מעלה, כל כנות שנפנה כלפי השם ונבו לפניו, נקבל בחזרה שבע ברכות, אחת למעלה ושבע למטה. אתה אומר לקדוש ברוך הוא, אמת, תקבל חסדים.

אמרת להשם פתחת משהו לפני הקדוש ברוך הוא תקבל עכשיו שבע ברכות שבע חסדים על כל כנות שאין ברוחו רימיה הקדוש ברוך הוא מיד יביא לך מיד יבוא לעזור שב עלי מפעם לפעם יותר ויותר אין אין אין מה זה להסתתר מהקדוש ברוך הוא. בהפך, שמסתרים נתקעים במקום. מי יעזור לך? מי יציל אותך?

מי ירפא אותך? תפתח. לפני בני אדם הרבה לפעמים קשה לפתוח. לפני הקדוש ברוך הוא אל תפחד.

פתח פש מיד אחרי יום הכיפורים בעזרת השם ישרי לב שמחה אנחנו ניכנס לבית לסוכה שאין בגין תקרה זה המהות של סוכה מהות הסוכה זה שאין לה תקרה הכל פתוח לפני הקדוש ברוך הוא אחת למעלה ובזכות האחת למעלה של יום הכיפורים יש לנו שבעה ימי שמחה וזכור האחד עד למעלה הסוכה פתוחה פתחנו הכל לפני הקדוש ברוך הוא לא פחדנו דיברנו באומץ השכינה נכנסת כי במקום שהיינו פתוחים נכנסה השכינה הזמנו אותה להיכנס והשכינה שורה בתוך הסוכה ממש אומרת הגמרא שהעצים הקרשים הסכך הקישוטים כולם קדושים ממש כמו קדושת

מקדש אסור להשתמש בהם בשבעת ימי חג השכינה נמצאת שמה בתוך הסוג כי הפתיחות והיושר זה ללב שרו שכינה הקדוש ברוך הוא בא לעזור בא להביא חסד בא להביא רחמים הכל תלוי בפה הדיבור הוא הכנות הדיבור לא בעיניים ולא בראש ולא בלב בפה וידוי פה שמדברים נוצרת כנון מדברים אז זה נפתח כל יום מדברים מחביאים צריך לדבר זהו עכשיו זה כבר זה יצאתי החוט הכל על השחביא טעות להחביא עשרה וידויים ואומר הרמבם ככה נוהגים להלכה על פי המשנה בסוף יומה שכבר בערב יום הכיפורים במנחה כבר נתוודה

כי זה כל כך חשוב כי זה יצומו של יום שלא ייתכן שלא יקרה תתוודא כבר עכשיו במנחה בצהריים ערב יום כבר תתחיל את אווירת תקנות בשיטת הרמבן שאחרי שאכלת את הסעודה אתה שמח מבסוט אכלת, אתה לא רעב, לא צמח, הכל טוב. עכשיו שנכנס החג, ברגע כניסת החג, עכשיו להתוודות. שני מנהגים יש בעם ישראל לאור שיטת הרמ"בן די זה מנהג עדות המזרח לשיר לך אלי תשוקתי בכנסת החג. פית מנהג גדות אשכנז, לומר תפילה זקה.

של החיי אדם חתנו של הגאון מבינה שתי התפילות האלו שוות בתוכן שלהם שניהם אמרות אותו תוכן הכל שלך העיניים שלי שלך הראש שלי שלך הלב הגוף מה אני מסתתר מה אני מחביא זה הכל שלך לך הורי לך עצמי לך ליבי לך בשרי הזה שלך אז איך אז איך העזתי להסתיר איזה מין דבר זה? איך זתי לא לדבר איתך גלוי? וגם תפילה זקה של קהילות אשכנז. נתת לי אוזניים, נתת לי עיניים, נתת לי ידיים, נתתי לי רגליים, מה עשיתי איתם?

מה אני מחביא את זה? בתפילת נעילה סוף היום אנחנו אה נאמר פעמיים מה מטרת הווידוי שזה עיקר היום נתת לנו את יום הכיפורים ותלמדנו להתוודות פעמיים אנחנו אומרים את זה בתפילה של הנלה ותלמדנו להתוודות למה נחדל מעושק ידינו פעמיים אומרים את למדנו להתוודות למה נחדל מעושק ידינו. מה זה עושק? עושק זה גזל.

אז אנחנו מתוודאים יום שלם כדי שנפסיק לגנוב מה כל המגנבים ומה נחדל מהשקדם. הסביר הרב סולובצ'יק בדרשות שאם ברור לך ש זה הכל של השם וכל פעם שהשתמשת בחושים שלך, בגוף שלך, בשכל שלך בחוסר טוב והכבאת את זה, אתה גנב. הרי זה שלו. בשביל מה מביא לך שכל?

בשביל לחשוב מחשבות טובות. אם חשבת מחשבות לבות ואתה מסתיר את זה אתה גנב הוידוי הוא אומר מה זה תשובה תשובה זה להשיב להשיב את הגזלה והשיב את הגזלה זה שלו איךזנו לקחת בלי רשות ולא להסתיר את זה ולא לדווח והשיב את הגזר המצפון אומר דוד המצפון של דוד אומר אני לא יכול מה אני אני מה אני העצמות שלי מתבלות מבפנים הרוח שואגת מבפנים אני לא יכול להסתיר יותר באותו רגע שמדברים בגלות אז תולחים כי בסוף מה אנחנו גם בינינו ובין עצמנו רוצים כנות זדרמים בכנות אז

אפשר להתמודד כואב קשה מורכב אבל יש כנות יש תקשורת יש חיבור אנחנו לא לבד לא בנתק ברגע שאדם מתוודה מיד הקדוש ברוך הוא נכנס לזה מיד לפני השם מיד תתהרו ברגע שהתוודדתם לפני השם מיד אתם מיד השם בא לעזור מראה עליהם רוח ממרום עוזר טער מנקה כי פתחנו את הדלת כל דלת שפתחנו חדרי ליבנו נכנסה טהרה לב טהור בר ורח נכון חדש בכ אנחנו המצים חיזקו ומץ לבבכם כל המיכלים להשם זה פסוק אחד לפני פרק לבב אל תפחדו יזכו בצב קבל השם חזק אל תפחד האומץ

משתלם זה נראה מפחיד נדבר על דברים ש לא נעים לדבר על אבל מי שיפרט יותר ויהיה יותר אמיץ יקבל יותר חסדה יותר שפע יותר סיעתא דשמיא יותר טהרה ‏Ja. של ראש של יום הכיפורים, סליחה אנחנו נצא ספר תורה. נקרא בתורה את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, איך שהוא נכנס לפני ולפנים.

מקטיר את הקטורת, מה זה את הדם. אבל הפרשיה פותחת בפסוק אחרי מות שני בני אהרון קורבתן לפני השם הוא ימות. ככה מתחילה פרשיית עבודת הכהן הגדול. ככה קוראים בתורה.

נורא והיום מזעזע. למה הם מתו? הם התקרבו או רצו להתקרב אלה? אבל הם לא דיברו, הם לא שאלו, הם לא התייעצו, הם לא שיתפו.

אתה רוצה להתקרב? יש פה הקדוש ברוך הוא, יש פה משה, יש פה אהרון. מה? אל תהיה לבד.

זה זאת הבעיה, זה החטא. מה? אתה לא סומך על הקדוש ברוך הוא? תשאל אותו, דבר איתו, תבטח בו.

פותח בהשם תשאל משה מה אומר מה דעתך זה טוב יוזמה זו זה רעיון נחמד לא טוב כן דבר איתו תשאל מה אתה נכנס ככה כמו גנב נכנס לבד ככה אני פורץ לתוך הבית של הקדוש ברוך הוא תדפוק בדלת תגיד לקדוש ברוך הוא אני רוצה להיכנס עם מנחה זה מתאים עכשיו יראה לך רעיון טוב להביא קטורת עכשיו כן לא אומר את נכנס לבית של השם. אנחנו בשנה הבאה נדבר הרבה יותר עם הקדוש ברוך. אנחנו נתפלל אליו יותר ונבקש יותר את עזרתו ונשאל הרבה יותר שאלות על כל הנושאים בחיים שלנו כדי שלא נהיה לבד. ואם תהינו נדבר כי לא לדבר זה יותר גרוע.

אנחנו נאמר בוידוי בגדנו. זאת בגידה לדבר מרדנו זה מרד פשנו זה לעשות משהו כזה במחטרתי יש לנו חיים משלנו אנחנו מסתירים ממך הקדוש ברוך הוא לא מתואמים מה זה המלך מלכנו זה אבינו מה אנחנו מחביאים מסתירים לא מדברים לא מתייעצים לא שואלים אנחנו נדבר הרבה בעזרת השם. אנחנו שנה אנחנו נשיב את הגזלה. אנחנו נדבר עם הקדוש ברוך הוא הרבה ונשאל אותו כל כך הרבה שאלות.

הוא רוצה שנתפל ונתוודא ונשאל כמה שיותר. וככה כל פנייה אל השם רק חסד יצא ממנה. רק ברכה ורחמים וחיים ושלום יצא מכל פנייה שלנו לקדוש ברוך הוא. דוד המלך הוא שאל את השם כל דבר.

שאל בהורים ותומים, שאל את הנביא, שאל שאל שאל התפלל כל כך הרבה על כל דבר. אנחנו רוצים ללכת בדרך הזאתי, לפנות אנשים אל תסתר פניך, שלא יהיו מחיצות, שלא יהיה אסתרים, שהכל יהיה מפורש וכל. בזכות הטהרה של יום הכיפורים, בזכות התשובה, הכנות האמת, בזכות ה הדיבורים מאומקדליבה, בזכות הפה הטהור, הקדוש ברוך הוא אין יאיר לכולכם ולכל בית ישראל אור גדול ויעיב עליכם את התורה, ירמם את הנשמות, יתאר את הנפשות הקדוש ברוך הוא יביא לכם הרבה שמחות בעזרת בעזרת השם בישיבה ככולם תגדלו לתפארת באהבת התורה ויראת השם טהורה שנה טובה חת