חסד גבורה תפארת | הרב מנחם מיידנצ'יק, י"ט אלול | אגרות הקודש סימן טו

היום יט אלול אנחנו ממשיכים ללמוד את העניין של ה-10 ספירות איך שזה אצל אצל האדם בנפש האדם ומזה אנחנו לומדים כמובן איך שזה למעלה בעולמות העליונים בעניין של עשרה מאמרות וכמובן איך אנחנו לוקחים את העניין של הספירות של המה שנקרא חוכמה בינה דעת היום אנחנו נלמד בעיקר חסד גבורה ותפארת ונצח ועוד ויסוד. אז כדאי מאוד להיות איתנו. אנחנו עמוד קכב. והנה כללות ה10 ספירות שבנשמת האדם נודע לכל.

בדרך כלל שהמידות נחלקות בדרך כלל לשבע מידות. וכל פרטי המידות שבאדם, כל הנטיעות של האדם, נטיעות שליליות, נטיעות חיוביות כן באות כל הדברים באים מהשבע מידות אלו. שורש כל המידות וקלותם. זה השורש של כל המידות והנטיות באדם.

זה השבע המידות שהם מידת החסד. אנחנו מתחילים מידה הראשונה במידות. זה מידת החסד. להשפיע בלי גבול.

בעצם העניין של השפעה בלי גבול זה חסד. ומידת הגבורה זה לצמצם ולהשפיע כל כך. זאת אומרת נקודה אישה גבורה זה השפעה בהגבלה או שלא להשפיע כלל אם זה רק גבורה. ומידת הרחמים לרחם על מי ששייך לשון רחמנות עליו והיא מידה ממוצעת בין גבורה לחסד להשפיע על הכל והמידה הממוצעת זה מידת התפארת אז חסד זה רק להשפיע גבורה זה לצמצם לגמרי לצמצם ותפארת זה בעצם שילוב של חסד וגבורה כן וגם להשפיע למי שלא שייך חכמנות עליו פני שאינו חסר כלום ואינו שור בצער כלל אבל מצד מידת

החט חסד אנחנו כן משפיעים עליו אם אנחנו רק מידת החסד חסד כן אז יש גם את העניין של רחמים שיש בה התקללות של גבורה שקיימת פה הגבלה להשפיע לאחד יותר אחד פחות או לא להשפיע או מצד רחמנות להשפיע למי שלא ראוי אז זה צריך עניין של רחמנות לפי שהיא מידה ממוצעת והיא נקראת תפארת כמו בגדי תפארת כמו שיש בגדים צבעוניים יש בגד לבן בגד אדום ויש בגד צבעוני שהוא בגד צבוע בגוונים הרבה מעורבים בדרך שהוא תפארת ונוי מה שאין כן בגד הצבוע בגוון אחד לא שייך

בו לשון תפארת אז תפארת זה התקללות של כמה גוונים כי מידת הרחמים יש התקלות של חסד גבורה וזה נקרא תפארת ואחר כך אחרי שיש התעוררות להשפיע ויש לנו את ההתעוררות של מצד החסד או מצד הגבורה או מצד הרחמים ובו ההשפעה לידי מעשה דהיינו בשעת ההשפעה בפועל זאת אומרת אחרי שיש לנו את חסד גבורה תפארת שזה מה להשפיע עכשיו איך להשפיע איך אנחנו מורידים את ההשפעה בפועל מה שנקרא לעולם אז זה העניין של היעו צריך להתייעץ איך להשפיע בדרך שיוכל המקבל לקבל את ההשפעה שרוצים להשפיע צריך

לדעת איך להשפיע כגון שרוצה להשפיע דבר חוכמה ללמדה לבנו אדם שהוא חכם והוא רוצה להשפיע על הבן שלו אז אם ישפיע לו את אותו נקודת חוכמה שהוא מבין אותה הילד לא יבין שלא יקבל אותה, שהוא לא יתחבר אליה.

את צריך לתך להוריד את נקודת החוכמה. זה כמו את הרעיון של אדם רעיון צריך להוריד אותו בפועל. זה לא מספיק רעיונות, צריך להוריד אותם. אם יאמרנה לא כולהו כמו שהיא בשכלו, אז הבן לא יוכל להבין איך שזה רק שצריך לסדר לו בסדר ועניין אחר, דבר דבר על אופניו.

זאת אומרת צריך להוריד לילד בצורה שהוא יבין אותה כל דבר לפי האופן שלו. זה מותר, זה אסור, איך לעשות את זה? זה לחייב, זה לזכות מעט מעט, להשפיע את השכל מעט מעט, להוריד את השכל, לצמצם אותו בהתאם לקושר של המקבל. ובחינת עצה זה נקרא נצח ועוד.

אז אחרי יש לנו תפארת, יש לנו נצח ועוד. הנצח ועוד זה זה בחינת עצה שהם כליות יועצות, כמו התפקיד של הקליות שהם מה שנקרא מורידים מהמוח ומחליטים לאיפה להעביר את זה בגוף של האדם. כך בנפש המידות של נצח ועוד הם הקליות שמייעצות איך להשפיע וגם הן ברוחניות הם נקראים טרין בין זאת אומרת שני דברים מבשלים הזרע כמו שבגשמיות בישול הזרע הוא על ידי הטרין בן כך ברוחניות בדבר ההשפעה יש לנו את המידות של הנצח ועוד שהיא הטיפה הנמשכת מהמוח דהיינו דבר חוכמה ושכל הנמשך משכל אביו

שלא יומשך כמו שהוא שכל דק מאוד במוחו ושכלו רק השתנה קצת מדקות שכלו ויתווה שכל שאינו דע כל כך כדי שיוכל הבן לקבל במוחו והבנתו והוא ממש על דרך משל כטיפה יורדת מהמוח שהיא דקה מאוד ונעשת גסה וחומרית ממש בקליות וטריים בים זאת אומרת זה דקשמה כמו שמהח בשביל להוריד את הזרע מהמוח אז צריך לעבור תהליך של הקשמה שהוא יותר נהיה יותר ויותר מגושם וזה על ידי טריים בים אותו דבר ש האבא רוצה להוריד או המורה רוצה להוריד את דבר השכל לתלמיד אז זה לא מספיק

שכל דקך שזה אצלו בהבנה שלו הוא צריך לגשם את זה יותר ולהוריד את זה יותר למטה עם משלים וכולי ולר לגשם את זה ולהוריד את זה לפי השכל של התלמיד וזה העניין שן של נצח ועוד הנקראים שחקים ורחיים ככה קוראים לנצח ועוד למה כי השם שש שחקים זה ששוחקים אותם מן לצדיקים וזה עניין נוסף בנצח ועוד שהם מחלקות את השכל לחלקים רבים כמו התוכן חיטים בריכיים כמו שלוקחים חיטה ותכנים אותם בריחיים ואז בעצם אפשר לעשות ממנה לחם אפשר לאכול אותה אז התפקיד של הנצח והאוד זה

להוריד את השכל להוריד את ההשפעה שאנחנו אומרים להשביע לפי הכלים של ה של התלמיד לפי הכלים של העולם זה עניין של נצח ועוד שמפרך כמו התוכן שמפרחיטים לחלקים דקים מאוד כך צריך להקטין השכל ודבר בר חוכמה שרוצה להשפיע על הבן ולחלקם לחלקים רבים ולומר לו מעט מעט במועצת ודעת. זאת אומרת מה לומר לו, מה לא לומר לו, זאת אומרת לחלק את השכל.

כן? אז יש פה צמצום נוסף בעומק השכל, נוסף על הצמצומים שאמרנו מקודם. אז יש לנו אורך ורחב, כן? כל המה שנקרא ששת הקצוות למעלה, למטה, כן?

א צפון הדרום, המזרח ומערב. וגם בכלל בכלל בחינת נצח הוא לנצח. עוד נקודה שיש בנצח זה לנצח. מה הכוונה לנצח?

לעמוד. לעמוד נגד כל מוני ההשפעה. לפעמים יש כל מיני דברים שמפריעים בשביל להשפיע על התלמיד. אז צריך מידת הנצח.

כן? מידת הניצחון. כי יש יש הפרעות של המורה עצמו, יש הפראות של התלמיד, יש הפראות מבחוץ, צריך להוזיז אותם בשביל שנוכל ללמוד, בשנוכל להשפיע. זה עניין של נצח.

כן?כן. >> באה איתנו להתחזק נגד מידת הגבורה והצמצום שבאב עצמו. צריך להתחזק ממבידת הגבורה שהיא מעוררת דינים ברצונו על בנו לומר שאינו ראוי לכך עדיין. זאת אומרת יש כל מיני עניינים של גבורה וצמצום שהוא כי אומרים למה להשפיע על הילד כל מיני עניינים של שכליים עמוקים אז צריך להתחזק נגד זה אז זה עניין של נצח משמעות של נצח גם זה מניות להוריד את המניות מבית כן ובחינת יסוד עכשיו נגיע לבחינת יסוד בחינת יסוד היא על דרך משל התקשרות שמקשר האב שכלו בשכל בנו בשעת לימודו עמו באהבה [נחירות בוז] ורצון שרוצה ויבין אחרי שיש לנו נצר עוד יש לנו את היסוד.

היסוד זה החיבור. חיבור מה? מתוך תענוג, מתוך שמחה. אם אדם מלמד מישהו, רוצה להעביר מסר, אם הוא לא עושה את זה בהתלהבות ובשמחה ובחיבור, אז זה לא יעבור.

אז החיבור הזה, התענוג הזה, זה היסוד. מבחינת היסוד שמקשר שכלו, כן? בשעת לימודו באהבה ברצון ובלדי זה גם אם הבן שומע דיבורים לו עצם מפי אביו. גם אם הבן ישמע את הדברים הכי מעניינים, הכי טובים מהאבא, כן?

שמדבר בעדו ולומד לעצמו לא היה מבין כל כך כמו עכשיו שאביו מקשר שכלו אליו הוא מדבר עמו פנים אל פנים באהבה וחשק שחושק מאוד שיבין הבן יש אחד שעושה שיעור אבל זה שיעור ללמין אבל אין לו התלהבות אין לו חיבור אין לו עניין שמישהו יבין עובד את זה בעוד מנטוני אז אנשים לא יבינו שהבן לא יכל להתחבר לזה >> אם האבא רוצה שהבן יבין ויתחבר למסרים שלו הוא צריך לעשות את המסר באהבה ובחשק ובחיבור זה עניין של יסוד, כן? שיש לו תענוג מזה גם כן זאת

אומרת הילד גם רואה עם ההורים בתענוג ומתענגים עם משהו אז או הילדים התחברו לדבר הזה גם אבל אם ההורים עושים את זה או האבא עושה את זה בלי התלב או בלי חיבור אז הוא לא התחבר וכל מה שהחשק והתענוג גדול ככה ההשפעה והלימוד גדול שהבן יוכל לקבל יותר והאב משפיע יותר זאת אומרת גם הבן יקבל יותר וגם האבא כי על ידי החשק והתענוג מתרבה ומתגדל שכלו כמה שיש לאבא יותר או לילד יותר חשק ותענוג אז יותר מתגדל השכל בהרחבת הדעת להשפיע וללמד לבנו כמו על דרך

משל בגשמיות זה גם בסוגריים בגשמיות ממש שזה בחינת היסוד בזיווג גשמי שריבוי הזרע הוא מרוב החשק והתענוג ועל ידי זה ממשיך הרבה מהמוח ולכן המשילו חכמי האמת לזיווג השמי את העניין של ספירת היסוד כמו שהתבאר בהמשך זאת אומרת שבהשפעת השכל יש עניינים כמו שהם בהשפעה של משפיע למקבל בזיווג גשמי על כל פנים עם העניין של בחינת היסוד זה התקשרות וחשק ותענוג של המשפיע אל המקבל והנה מידות אלו שהסברנו כאן בעניין ההשפעה הם בחינות חיצוניות כמו שדיברנו עד עכשיו על עניין של חסד גבורה תפארת נצח חוד

יסוד זה עניינים חיצוניים עכשיו יש בעיה פנימיות עירה יש בה אהבה אם אני אומר אירה אירה זה אהבה כן יש לנו עכשיו עיראה כן כן, חסד. זאת אומרת, חסד קשור איך אומרים? ירה ואהבה.

אז גם זה עניין פנימי. בוא נראה בפנים. והנה מידות אלו הם בחינת חיצוניות שבנפש ובתוכה מלובש מידות פנימיות שהם בחינת אהבה ועירה. אהבה קשור לחסד וגבורה קשורה לעירה.

דהיינו על דרך משל באהבה משפיע לבנו מחמת אהבתו. למה אב משפיע לבן מאהבה? [נחירות בוז] אז פנימיות מידת החסד והשפעה זה אהבה. בגלל שיש אהבה אז יש חסד.

אז החסד זה החיצוניות לגבי אהבה ואם הוא מונע ההשפעה מפחדו וירתו הוא מונע ההשפעה ממהז מגיע מהירה שלא יבוא לידי מכשול חס ושלום הזירה זה הפנימיות של הגבורה שעניינה זה לא להשפיע או למ או למעט את ההשפעה אז ככה שער המידות הם ענפים מאהבה ועירה כמו שדיברנו גם בפרק שלישי של חלק הראשון של התניה אז [נחירות בוז] כמו שבאהבה ובהירה זה פנימיות של מידות החסד והגבורה כך גם בענפים שלהם, בשאר המידות יש פנימיות ויש חיצוניות של הנפש. ומקור ושורש מידות אלו, הפנימיות והחיצוניות. מאיפה זה מגיע? המידות פנימיות וחיצוניות בנפש.

מאיפה זה מגיע? זה מגיע מחבד, מחוכמה, בינה ודעת שבנפש. לפי ששכל האדם כן כך הם מידותיו. זאת אומרת לפי השכל כמה שאדם מבין יותר אז ככה גם המידות שלו.

אם השכל קטן אז המידות טענות. ויש שכל קטן אז הוא מתלהב מדברים קטנים אם השכל גדול אז הוא מתלהב מדברים גדולים כמו שאדמור הזקן אומר פה בפנים כנראה בחוש שהקטן שהחוכמה בינה והדעת שלו הם בחינת קטנות כך כל מידותיו הם בדברים קטני ערך זאת [נחירות בוז] אומרת כמה שה הילד השכל שלו יותר גדול אז המידות שלו בניינים יותר גדולים הוא מתלהב מדברים יותר גדולים אם אדם מתלהב מדברים קטנים מה זה אומר זה אומר שהשכל שלו קטן אם אדם מתלהב מדברים גדולים דברים חשובים זאת אומרת שהוא

ראש גדול, הוא מונח בדברים החשובים וגם בגדולים כתוב לפי איך כתוב לפי שכלו יהולה לאיש ככה כתוב במשלי יב כן איש זה תואר [כחכוח] המידות כי לפי רוב חוכמתו כך הוא רוב אהבתו וחסדו וכן שר כל מידותיו פנימיות וחיצוניות מאיפה המקור של כל המידות הפנימיות וחיצוניות מקורם זה מחבד שבו מחומה בינם הדעת והעיקר הוא הדעת שבו הוא אומר העיקר בנוגע למידות זה הדעת שזה נמשך מבחינת חוכמה בינה חוכמה זה נקודה, בינה זה הרחבה ודעת זה חיבור. אז הוא אומר, העיקר זה העניין של הדעת, החיבור. כי

אחרי שאדם תפס בשכל את העניינים ואחרי שהוא מבין את הדברים, אבל זה לא מספיק.

העיקר זה העניין של החיבור, של הדעת. להתקשר. דעת זה התקשרות. להרגיש ולחוש את העניין.

לא רק להבין אותו. כנראה בחוש. כלפי שינוי דעות דעת בני אדם זה מזה. כך הוא שינוי מידותם.

כמה שאדם יש לו דעת יותר, בר דעת מה שנקרא, אז ככה זה המידות שלו. מי שהוא בר דעת גדול יותר אז המידות שלו גדולות ויציבות. ואם אדם לא בר דעת גדול אז המידות שלו קטנות ואין לו את היציבות. כי דעת זה הקיום והחיות של כל המידות.

‏am