20 דק תניא - הרב פז שביט - שיעור 2

יופי. בוקר טוב לכולם, לכל המצטרפים, לכל החברים נפגשים סביב דבר נהדר, סביב לימוד של תניה, בימים שבין ראש השנה לבין חג הסוכות. והימים האלה נקראים בשם השם. זה ארבע ימים שודים הם טהורים לגמרי רק יצאו מיום הכיפורים ובמילא באים כמו מלאכים ועסוקים בניינים של מצוות לקראת יום הסוכות ולכן זה נקרא בשם השם ארבעה א ארבעה ימים כנגד א ארבעה אותיות של שם הויה יקוק אז ההסבר הוא הסבר אבל הנקודה היא שזה ימים טובים אז חג שמח לכולם ואני שמח להיפגש פה שוב פעם אנחנו נתחיל היום ללמוד את התניה מבפנים.

השיעור הקודם היה הסוג של הקדמה. אפשר לקרוא לזה אולי הגבעה בשביל הנחתה שעכשיו אנחנו ככה נוחטים לתוך שיטת הלימוד של התניה באופן האותנטי. רואים את האותיות ממש צילום מהמספר. א ואנחנו נעבור על האותיות, נעבור על המילים.

אני רק רוצה להכין ולהכין את עצמנו ולהגיד שבאמת ספר התנה הוא דורש סוג של לקסיקון. ולכן קורה שלפעמים בשיעורים הראשונים זה מרגיש שלא לא מבינים הכל אבל עם הזמן אנחנו נתחיל לתפוס את את הרעיונות זה יהיה כמו קודים כמו הגדרות ואנחנו היום לומדים את ההגדרות וגם בשיעור הבא נלמד את ההגדרות אבל הגיע שלב שהגדרות כבר יהיו אצלנו ויהיה לנו הרבה יותר קל א לדבר על העניין בעומק כי אנחנו כבר משתמשים בדברים שאנחנו כבר למדנו אותם הגדרנו אותם וכבר גם התנסאנו בהם והרגשנו אותם אז כשאני אדבר

על זה אחר כך זהיה ברמה כזאתי שהלימוד יהיה עוד יותר עמוק ולכן זה דרך ארוכה וקצרה כפי שלמדנו אז א לא להתייאש בשיעורים הראשונים שאנחנו עדיין מתעסקים עם הגדרות ואני אשתדל שזה יהיה עד כמה שאפשר קל להבנה ויהיה ברור אבל צריך לזכור שאנחנו עדיין נכנסים לתוך עולם שיתן לנו המון המון כלים בחיים ויתן לנו סוג של רוממות וכפי שתייערנו אבל והבנה פנימית והסתכלות למעלה מסוכת המציל כפי שהראנו בשיעור הקודם אנחנו עדיין צריך צריכים מטינות וסבלנות לתפוס את המושגים. זה הדרך הארוכה והקצרה. אז גם אם לא

מבינים את הכל, אבל תפסנו מושג אחד או שניים, זה רווח.

רווח גדול. לפעמים עדיף להיות בהרצאה שלמה בשביל משפט אחד. אז אנחנו נשתדל לצד השני שגם כן הדברים היו כמה שיותר מובנים בסיעתא דשמיא. אז הקדוש ברוך הוא איתנו.

אנחנו מתחילים נקדיש את השיעור הזה עבור עם ישראל בכל מקום שהם לברכה ולהצלחה ולשנה טובה מתוקה. אז שימו לב לקוטי המרים ספר של בינוני ממש השורה הראשונה כפי שכבר ראינו אדמור הזקן בענווה שלו אומר שהוא מלקט ליקו המרים זה אמרות רבותינו ז"ל א בספר של בינונים זה שאלה מאוד מעניינת למה אתה נקרא ספר של בינונים ואת הבירור הזה נתחיל בתחילת הפרק שלנו אומר אדמור הזקן או הנה אני אסמן לכם ככה תוך כדי שאנחנו עוברים על הקטע אוקיי פרק א' תניה זה כבר הזכרנו בשיעור הקודם שבסוף

פרק שלישי סוף פרק ג' של מסכת נידה משביעים אותו תי צדיק ואל תהי רשע הילד לפני שהוא יוצא לאוויר העולם א מגיעים אליו מהשמיים ומשביעים אותו תדע לך אתה יוצא למסע אתה יוצא לדרך תהיה צדיק ואל תהיה רשע אז השבועה היא דבר שנותנת לאדם כוח באמת אנחנו נמנעים נמנעים בדרך כלל מלהישבה כי יש עניין להשתמש בענייני העולם כשאדם נשבע ממשהו הוא לא נשבע על מה שאסור עליו כבר כי מה שאסור אסור הוא נשבע על מה שיכול להיות מותר ואז הוא בעצם על ידי השבוע הוא גודר

את עצמו מהדבר המותר על פי תורה אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשתמש בענייני העולם אנחנו צריכים בעצם לחבר את העולם למקום יותר גבוה זה מצווה צבותא וחיבור לצוות לחבר את העולם למקום גבוה לקדש את החומר כמו שאומרים אז אם אדם נשבע במקום מסוים והוא לא אין לו אינטראק צם גדרי העולם והוא לא פועל את השליחות שלו זה לא תמיד טוב אז לכן לא נשבעים בדרך כלל אבל כשמגיע אדם ויש לו צורך גדול להתמודד עם משהו לפעמים יש כלי שנקרא שבואה ויש הבדל בין אדם שנשבע לבין אדם

שהבטיח אדם שהבטיח יכול להגיד באיזשהו שלב תשמע אני לא ידעתי שזה יהיה כזה קשה אז במילא אם הייתי יודע לא הייתי מבטיח והוא יכול קצת להקל בהבטחה שלו מה שאין כן בשבועה בשבועה זה סיפור אחר אדם שהוא נשבע הוא הולך עם זה עד הסוף את הנשמה שלנו לוקחים ומשביעים אותה. אומרים לה תהי צדיק ואל תהיי רשע. והזכרנו שהשבועה זה גם לשון סובע עם שין שמאלית נותנים לו את כל המטען ואת כל הכוחות.

ואז ממשיך פה אדמור הזקן ואומר ואפילו שימו לב זה ההמשך של ה של הגמרא שמה ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה ההיה בעיניך כרשע. זה המשך של השבועה. זה כבר ביאור והסבר שמסבירים לנשמה, אומרים אפילו כל העולם ניגשים אליך, אומרים לך אתה צדיק, אתה בעיניך תהיה כרשע. וזה דבר שצריך לשאול עליו שאלה.

ואדמור הזקן מקשה על התודעה הזאתי מ משני משני מקום משני מקומות. מקום אחד בא ואומר וצריך להבין, דעת נען הרי שנינו במסכת אבות ואל תהיי רשע בפני עצמך. כתוב מסכת אבות בדיוק הפוך שאדם אסור לו להיות רשע בפני עצמו אדם צריך להסתכל על עצמו במקום החיובי שלו אז איך זה מסתדר ודבר שני אומר אדמור הזקן וגם אם יהיה בעיניו כרשע עכשיו באופן אפשר להגיד אפילו הפסיכולוגי אם אדם יהיה בעיניו כרשע אז ירא לבבו הלב שלו ירגיש תחושה שלילית ויעצב ולא יוכל לעבוד השם בשמחה ובטוב לבב

אז אנחנו יודעים שיש יסוד בעבודת השם איבדו את השם בשמחה זה מובא מהכתובים ומחז"ל שמחה זה דבר ש שהוא חובה בעבודת השם של יהודי כשודי ניגש והוא מבין שהוא עומד מול מי שברא את העולם מי שמנהיג את העולם שהוא מקיים את הייעוד שלו חייב שזה יהיה בשמחה אם זה לא בשמחה נשאלת פה שאלה במה אדם מונח אם אדם מונח שהוא המרכז שהוא ה שהכל סביבו והוא עדיין לא בשלמות שלו אז יכול להיות שהוא לא יהיה בשמחה אבל אם אדם מבין שהוא חלק משהו הרבה יותר גדול

והמקום שלו, הדרגה שלו זה דבר נוסף זה דבר שעכשיו אנחנו עובדים עליו עם ספר הטנייה אבל זה דבר נוסף זה לא המרכז אז אם כן מה המרכז המרכז זה זה שאנחנו נמצאים מול הקדוש ברוך הוא מול בורא עולם מול השליחות שלנו ולכן כתוב שבפני א בפני מלך כן אור פני מלך חיים שעומדים מול האור של הפנים של המלך יש חיים אדם חי אדם שנמצא מול המלך הוא חי וחיות באה על ידי ביטוי בשמחה. שמחה התכונה שלה שהיא פורצת גדר.

תראו אדם שמח. אדם שמח זה אדם שהוא מוכה כף, שהוא רוקד, שהוא תופס את החבר לידו, שהוא עושה דברים שמחים. שמחה זה תוספת של חיות. אז חז"ל אומרים חייבים להיות בשמחה.

אנחנו מבינים את זה גם באופן פסיכולוגי. אז אם כן, אומר אדמור הזקן, למה כשמשיעים את הנשמה, משביעים אותו שיהיה ביניך כרשע? אה, דבר נוסף. מצד שני צריך לשאול אז רגע אז אם אדם יגיד שכל מה שהוא עושה זה בסדר ונו יעבור עבירה ויעשה נזקים ויגיד הבדו השם בשמחה ויהיה תנהג בשמחה אז איפה האמצע איפה האמת זאת אומרת אומר אדמור הזקן א ואם לא ירא לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום אדם קל זה ודאי לא מה שאנחנו מחפשים להיות אנחנו מחפשים להיות אנשים רציניים

מצד אחד רצינות מצד שני שמחה כי השמחה היא שמחה שהיא בנויה על משהו אמיתי היא לא בנויה אנחנו נראה בהמשך בהמשך הפרק מה זה מה זה הוללות מה זה יסוד הרוח מה זה דבר שאין בו תוכן השמחה על פי תורה זה שמחה שיש בה תוכן ולכן היא מאוד מאוד חזקה זה בעצם שאלה נוספת ועל כן מתחיל אדמור הזקן ואומר אך העניין פה מתחיל ביאור כי הנה מצינו בגמרא ה חלוקות מצינו חמש קטגוריות שימו לב לקטגוריות ששמענו אותם במשך החיים שלנו וכאן מגיע איזשהו הגדרה אחרת שלא

הכרנו כנראה כתוב כך צדיק וטוב לו זה חלוקה ראשונה צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני אז כולנו מכירים את הפרדוקס שאנחנו אומרים צדיק ורע לו רשע וטוב לו הצדיק עושה את כל המעשים הטובים פותח את הדלת בא להיכנס לרכב מקבל מכה בראש רק חורבן עושה איזה ש מעשה כזה או אחר הוא רואה שיש לו גם איזשהו תקלה אחרת חס ושלום אתה אומר זה יכול להיות באתי לעשות מעשה טוב וזה מה שאני קורא זה כאילו הצדיק ורע לו לעומת זאת מסתכלים על הרשע

יש לו חיוך על הפנים נראה שהוא חוגג נראה שהוא עובר עבירות וכאילו המזל משחק לו זה לא ההגדרה אמיתית של צדיק ורע לו וראש וטוב לו שימו לב הוא פירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק כן צדיק ורע לו זה צדיק שאינו גמור אנחנו רואים שגם בצדיקות יש רמה שאם היא טוטלית הצדיק הגמור זה אומר צדיק וטוב לו הצדיק החלקי אם נקרא לזה ככה הלא טוטלי עליו נאמר צדיק ורע לו צריך להבין מה הפשט שיש לו טוב ויש לו רע אנחנו כבר נראה בראיה מאמנה

פרשת משפטים ריה מאמנה זה חלק של הזוהר חלק של הזוהר הקדוש הוא נקרא ריה מאמנה זה רואה נאמן שמדבר על מישה רבנו בארמית זה נקרא ריה מאמנה ושם יש פירוש גם כן כתוב פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב.

אנחנו מזכירים שפה למטה יש ברכת התורה שיש לנו הרי א מצווה ללמוד תורה. אנחנו מברכים על הלימוד לפני כן ולאחר מכן ברכת כהנים שיהיה לכולנו ברכה. אז מוזמנים לברך מי שלא הספיק ברכות השחר. טוב אז כתוב צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכולו.

זאת אומרת יש בו רע כן אבל הרע הוא כפוף אליו. זאת אומרת הוא רוכב על הרע. אחד מהביטויים של משיח כתוב אני ורוכב על חמור אז האני צריך להסביר מה הפשט אני אבל הרוכב על חמור הוא רוכב על החומר זאת אומרת יכול להיות איזשהו מקום שיש אצל הצדיק איזשהו נגיעה א איזשהו מקום עדיין שלא שלא יסתיים להתברר ועדיין יש מעט רעה אבל הצדיק בעצם שולט על הרע הזה שליטה גמורה זה הצדיק ורע לו צדיק וטוב לו גם את זה אין לו זה נראה בהמשך ובגמרא סוף

פרק תשיעי שמסכת ברכות כתוב צדיקים יצר טוב שופטם חולו רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן אז עוד הגדרה חדשה שכתוב כן זוכרים את הסרטים של הסרט מצויר עומד לו איזה מלאך מצד אחד ואולי אפילו אפשר להגיד את ה הוא עם הקלשון את השטן מצד שני וכל אחד נותן לו רעיון אומרים חז"ל יש דבר דומה לזה זאת אומרת אצל האדם יש את הנפש שלו ויש את העולם של ה של היהודי כבר שיש את העולם הטבעי שלו ואת העולם האלוקי שלו ויש גם א כוחות נוספים

כן שיכולים למשוך את האדם לכאן ולשם זה המושג שנקרא יצר הרע שאולי שמענו אותו כמה פעמים יצר לשון ציור הוא מצייר לנו ציור מסוים והציור הזה הוא ציור שמנסה למשוך אותנו למקום הפוך אז פה נאמר שצדיקים יצר טוב שופט אצל הצדיק באמת מאיפה הוא מונע לעצת מי הוא שומע מה מה המנוע הפנימי שלו מה מה הקול הקול שנשמע אצלו בתוך הנפש זה קל של יצר טוב בלב לבד אצל הרשעים יש להם בעצם כבר היועץ המייעץ כן זה נקרא פה שופטן בעצם זה רק היצר הרע בינונים

זה וזה שופטן עכשיו אנחנו דברים אצל הבינוני שיש לו אפשר לומר שתי קולות או שני קולות יש לו כל אחד שאומר לו דברים שקשורים לנשמה ויש לו כל אחר שאומר דברים שקשורים יותר לעולם ולטבע ויש לו גם משיחות למקומות שיכולים להיות נמוכים ביחס לדרגתו של האדם. אז בזה רק נזכיר שהאדם הוא בעצם הוא קטגוריה בתוך העולם.

בעולם שלנו יש דומם, צומח, חי וגם יש מדבר. האדם הוא קומה זקופה. הוא לא רואה רק את הקרקע. כמו שהבהמה הולכת על ארבע ורואה את הקרקע, האדם גם רואה את השמיים.

הוא מושך למקום מרומם. זה האמת שלו. הוא מחובר לטבע, מחובר לאדמה. יחד עם זאת הוא אמור לפעול עניינים של התעלות והתרוממות.

בא היצר הרע ונותן לאדם רעיונות כאלה ואחרים כדי למשוך אותו מעט למטה. כתוב דבר נפלא בזוהר הקדוש. אנחנו נראה את זה בהמשך. שכבר הזכרנו שבתניה מוסבר שאמונה זה מלשון אומן המאמן ידיו.

תראו איזה יופי. אמונה. נכון שזה קשור לאדם המובל אמונה או לא, אבל באמת אמונה זה מלשון יאמנו דבריו. אמן.

מה זה אמן? כתוב בשולחן ערוך ספר ההלכה היהודי יאמנו דבריו גם יש זה ראשי תיבות אל מלך נאמן אבל יש פירוש בתניה שאומר מלשון אומן מאמן ידיו אדם שבעצם עובד על עצמו האמונה שלו זה המיוחדות שלו זה הדינמיקה שלו עם השליחות שלו דינמיקה שלו עם הקדוש ברוך הוא מה רוצים ממני עכשיו אז כשאדם יש לו אמונה אז במילא במילא הוא שייך למקום של לשמוע יותר את היצר הטוב זאת אומרת הוא התרגל הוא התאמן אמן וכן אומרים חז"ל שאין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן

נכשל בה דבר מעניין אנחנו לא רוצים אומרים ברכתו השחר אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון אבל צריך לדעת שבמידה וקורא שכמו אצל התינוק שהוא עומד על הרגליים מתחיל ללכת הוא נופל על הישבן כשהוא קם הוא מחזק את כל הגוף שלו את הרגליים שלו את כל היציבה שלו אצלנו כל דבר כזה זה חלק מהאמונה שלנו חלק מהאימון שלנו אז אנחנו שומעים שתי קולות הבינוני שומע שתי שתי קולות. הוא שומע קול של יצר טוב והוא שומע גם את הקול של הצד ההופכי. עכשיו יש בה גמרא

אמורה תקופת האמוראים לפני כ-1700 שנה יש אמורה מאוד מאוד גדול גדול האמוראים אפשר להגיד שקוראים לו רבא רבא הוא קנה גם נקרא גדול רבא בארמית זה גדול ורבא בעצם בא ואומר בנוכחות של התלמידים שלו שאחד מהם זה הביי כבר נראה את הבייה איך הוא מגיב לו רבא בא ואומר כגון ענה בינוני אומר לו אני בינוני הבייה שהוא נוכח הוא אומר לו תשמע אמר לי אמר לי הביהי הוא אומר אומר לו לא שיקמר חי לכל בירייה וכולו אם אתה בינוני אתה לא השארת לנו שום מקום אפילו

לחיים לא ישאר כן לא השאיר האדון לא שבקמר חי לכל ביריה זאת אומרת אם אתה בינוני אז אנחנו חס ושלום רשעים עכשיו אנחנו רוצים להבין מה באמת עבר לרבא בראש כשהוא בא והוא אמר שהוא בינוני יש מושג שנקרא ענווה אנחנו בטוחים שרבא גם עניו הוא אנחנו נראה שהיה לו דרגה מאוד גבוהה שלא פסיק פסיק פו ממגירסה הוא לא הפסיק ללמוד תורה אדם ש אדם אדם צדיק אדם ודאי צדיק א גדול הם הוראים כפי שאמרנו מה עבר לו בראש כשהוא בא והוא אמר אני בינוני אז ודאי

שהיה לו ענווה אבל צריך להסביר בענווה מה הכוונה ענווה אם אדם יחשוב לעצמו כן שהוא א יחשוב לעצמו איזשהו דרגה כלפי עצמו הוא מחזיק את עצמו למשהו מסוים והוא אומר כלפי חוץ משהו אחר נגיד אם אדם בא ואומר אומר אני כלום ושום דבר אבל הוא מחזיק את עצמו למשהו הוא מחזיק את עצמו יותר טוב מאחרים זה ודאי גאווה גאווה לשון גאות הגבעה הגאווה מגיעה כשאדם חושב שהוא יותר טוב הוא מתחיל למדוד כלפי החיים ואומר אני יותר טוב מהשני זה הדבר החמור ביותר זה גאווה דבר שצריך

להיפטר ממנו הרי אנחנו לא מבינים באמת מול מי אנחנו עומדים ולא באנו פה להשוואה מרוץ שלנו זה מרוץ א כלפי עצמנו אנחנו בעצם מתמודדים מול עצמנו אנחנו מתחרים של עצמנו לא מתחרים באף אחת כי האמת היא שזה נראה בהמשך של הת פרק לב שאי אפשר לדעת אף פעם את השורש של הנשמה של היהודי שעומד מולנו אי אפשר לדעת את הדרגה שלו גם אי אפשר לדעת את הניסיונות שלו אז ממילא איך אנחנו למדוד אנחנו לא יכולים למדוד מול אף אחד אחר וזה טעות אז באמת מה זה

אם כן ענווה ענווה זה עניין של שפל שפלות אז בענווה של שטות זה שאדם בא ואומר אני כלום בשום דבר אבל באמת את עצמו הוא מחזיק למשהו אחר לגמרי לא על זה מדובר עם רבא רבא כשהוא אמר אני בינוני הוא לא בא להגיד אני חצי חצי רבא כשהוא אמר אני בינוני הוא התכוון באמת שהוא בינוני וזה דבר שמתחיל לתת לנו קצת אור על ההגדרה של בינוני שכנראה שזה דרגה מאוד מאוד גבוהה אז הוא ממשיך ואומר צריך להבין דבר נוסף מה שאמר איוב כתוב בגמרא ריבונו של

עולם ברא את הצדיקים בראת רשעים כולו פסוק מספר איוב אומר לקדוש ברוך הוא ברא את הצדיקים ברא את הרשעים זה מסתדר לנו הקדוש ברוך הוא בורא צדיקים ובורא רשעים.

אנחנו יודעים שחז"ל אומרים לנו שהכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. לא יכול להיות שהצדיקות או הרשעות היא תהיה מלמעלה. זה תכלית השליחות שלנו כאן בעולם. ומזה נגזר מושג שנקרא שכר ועונש.

ולכן שכר ועונש זה לא המקום שליו אנחנו חותרים. אנחנו רוצים להיות עם הרבה שכר בעולם הבא או להימנע כל מיני עונשים. זה לא הנקודה בכלל. אלא שכר ועונש זה תוצאה, זה פועל יוצא של א של מסע, מסע של אדם שמגיע לו על זה עניין מסוים, זה נגזר שאדם שעושה טוב, יש לו גילוי של אור למעלה בשמיים אחר כך, כן?

או שאדם שנגיד הסו מעשים שליליים, אז יש מושג שנקרא גיהנום נגיד. אז באמת מוזמר בחסידות שכמו אמא שרוחצת את הילד שלה, כשהילד התלכלך אז לא תמיד זה נעים לו. אתם מכירים את זה שומרים במקלחת הילד הגיע עם איזה משהו שנדבק עליו ואמא צריכה לרחוץ אותו האבא צריך לרחוץ אותו אנחנו רואים שהילד לא נעים לו זה נקרא כפרה הנה חזרנו עכשיו מאור כיפור כפרה זה לשון קינוח וניקיון זה זה המושג אדם שעבר איזשהי עבירה במילא צריך לבוא אחר כך תהליך של ניקיון אז זה שכר ועונש זה מה שנגזר מהדבר הזה אבל באמת הייעוד שלנו זה לא השכר ועונש בעזרת השם יהיה לכולנו ברכה ויהיה לנו הרחבה ועשירות והכל הכל כי אנחנו עושים שליחות נכונה. אז א אז מה מה איוב אומר פה?

איוב בא ואומר בראת הרשעים ברא את הצדיקים. כתוב והאד צדיק ורשע לה כאמר יש את המלאך שהוא ממונה על ההריון. שיש את החיבור בין הטיפה של הגבר לטיפה של האישה. יש את החיבור של כל הכרומוזומים.

אז מגיע מלאך והוא מתקשר עם אלוקים. אומר לו תגיד הטיפה הזאת מה יהיה עליה? ואז הוא מתחיל להגיד אם הוא יהיה חזק, אם הוא יהיה חלש, אם היה לו תכונות כאלה ואחרות, אפילו קצת על השפע שיהיה לו בעולם, אפשר קצת א להגדיר שמה. הדברים משתנים כשאדם מתנהג בצורה כן בתשובה וכולו.

אבל מה שהמלאך לא אומר, הוא לא אומר אם זה צדיק או רשע. צדיק ורשע זה תלוי אך ורק בבחירתו של האדם. אז צריך להבין את זה. צריך להבין מה רבא אומר עצמו שהוא בינוני.

צריך להבין א למה המלאך כן שהוא לא אומר שום דבר על הילד. איוב אומר ברא את הרשעים, ברא את הצדיקים הלאך לא אומר את זה על הילד וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבוודאי אינו מחצה זכויות ומחיצה עוונות שאם כן איך טעה רבא בעצמו לומר שהוא בינוני זה בעצם השאלה איך הוא טעה על עצמו להגיד שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומגרסה שהוא אפילו לרגע אחד לא הצליח לא הפסיק מללמוד תורה עד שהמלאך לא הצליח סתכלו תראו עד שאפילו מלאך אמר מוות לא היה יכול לשלוט בו. כשהגיע מלאך המוות לקחת אותו אז הוא היה צריך לתפוס רגע אחד שהוא עוצר מהלימוד. הוא לא יכול לתפוס אותו באמצע הלימוד.

ככה הגמרא אומרת והמלאך היה צריך לחכות המון המון. המלאך לא יכול לשלוט בו. הוא למד כל הזמן. אז אם כן איך היה יכול לטעות במחיצה עוונות חס ושלום?

אז ודאי שהוא לא טעה. אז ודאי שבינוני זה לא חצי חצי. אז אנחנו נמצאים בשיעור ראשון של ספר של בינונים ואנחנו רוצים להבין מה הוא הבינוני הזה. אז זה נקודה שלנו של ההתחלה אני כן הייתי רוצה שניקח משהו ל משהו לחיים שלנו לפחות השבוע הקרוב אז אני חושב שהדבר של שמחה אנחנו נמצאים עכשיו בדרך לחג הסוכות ושמחת בחגיך צריך לדעת שהיסוד בעבודת השם של יהודי זה עניין של שמחה ולכן כל ה התנפתח סיב השאלה הזאתי שמחה כפי שאמרנו יש לה תכונה שהיא של דילוג כן מדלג

על ההרים מקפץ על הגבעות אדם שהוא שוב בשמחה זה אדם שיכול א להגיע למקומות אחרים לגמרי יש לו חיות באופן כללי שמרימה אותו ממה אדם יהיה שמח אם אדם יהיה שמח זה נקרא שמחה מוגבלת כי שמחה מורכבת אם אדם יהיה שמח בגלל א מספרים בבנק או בגלל אם אמרו לו שהוא בסדר או מה התגובות שהגיבו לו מה אמרו לו זה שמחה שהיא היא מוגבלת לא רק שהיא יכולה לקרות ולהפסיק אלא גם כשהיא קוראת היא מדבר מוגבל אנחנו נמצאים עכשיו לקראת חג הסוכות אשמחת בחגיך זוהי שמחה

העצמית שאדם יודע שהוא מחובר למקום האמיתי שלו שאדם מחובר יש לו נשמה והוא קרוב לאלוקים ומה שהוא עושה אהוב בשמיים בפרט אחיום הכיפורים לקראת חג הסוכות השמחה הזאת עוזרת לנו לדלג ולהיות ברמה הרבה יותר גבוהה וכך לחרוג ביחד את חג הסוכות Вот.