שידור חי יום ב - פרשת ויקהל - פקודי תשפ"ו

Kind: captions Language: iw יש לך מחלוקת או שינאה לזה אדם. מסבירים בעלי החסידות שכל יהודי ויהודי יש לו עוד בתורה. ולכן לא שייך שיש לך שנאה ומחלוקת על אדם מסוים לזכות לתורה. מה רש"י כותב? ויקל משה את כל הדת בני ישראל ויאמר עליהם אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם. מפרש רש"י מתי היה הזמן הזה? למחרת יום הכיפורים. מה העניין של רש"י לומר ש שזה היה למחורת יום הכיפורים? אז כותב הרב אברג'יל זכר צדיק וקדוש לברכה שעיקר העבודה של האדם, עיקר עבודת השם של האדם היא דווקא בזמנים שאין לו אורות. מה כתוב? ויקל משה מתי? אחר יום הכיפורים. יום הכיפורים על מה מה מרמז יום הכיפורים? יום הכיפורים זה יום שאדם נמצא בעלייה, בדרגות, יש לו אורות רוחניים. עיקר העבודה זה יום למחרת הכיפור. אחרי יום הכיפורים איך העבודה שלך נראית? איך אתה עובד את השם? ומה העניין בדבר הזה? עיקר השבח שיש לקדוש ברוך הוא מהעבודה של זה דווקא בזמנים שאין לו אורות, דווקא בזמנים שלא הולך לו. כי בזמנים שהולך לו, איזה מין שבח יש בזה? הרי ברור שכשהכל הולך לך אתה עובד את השם. כמו שאדם שיש לו הרבה בעובר ושב אז הוא תורם, הוא נותן אבל זה לא שבח כל כך. מתי הוא נמדד? מתי ש נסגר לו כל מיני פינות ואין לו כל כך אין לו הרבה כסף עכשיו הוא לחוץ. שמה הצדקה שהוא נותן שמה שהוא יתן. אפילו אם זה יהיה מעט, זה מראה שבח לקדוש ברוך הוא. זה מראה שהוא עובד את השם. לכן המסילת ישרים כותב נמצ נמצאנו למדים זה לשונו כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד את השם ולעמוד בניסיון ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו נמצא לפי דברי מסילת ישרים אדם שחי 70 שנה מתוכם 20 שנה היו לו ניסיונות מתוך ה-70 שנה 20 שנה היו לו ניסיונות. זה כל החיים שלו. זה עיקר החיים. בשביל זה הוא בא. כל ה-50 שנה שהכל הלך לך ואהבדת את השם ובאת ללמוד תורה וקמת בבוקר וזה היה בזמנים שהלך לך, כל זה לא נחשב. מה הכוונה? ודאי שתקבל זה שכר. אבל אין שבח לשם מזה. אין שבח לשם. השבח שבא לשם זה דווקא מתוך החושך. כי אז השם מתפאר בך. הרי לקדוש ברוך הוא יש הרבה מלאכים, הרבה אופנים, שרפים שעובדים אותו. אבל האדם במה הוא מיוחד? שהוא עובד את השם גם בזמן שלא הולך לו, גם בזמן שיש חושך הוא עובד את הקדוש ברוך הוא. וזה עיקר השבח שיוצא להשם. כמו שכתוב בתהילים, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. מה זה להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות? בבוקר. מה זה בוקר? בוקר זה זמן שמאיר לאדם. שמאיר לאדם שהכל הולך לו. יש לו סיעתא דשמיא, שלום בית, יש לו ממון, הולך לו בתורה, סברות, עניינים, אז זה בוקר. אבל מה זה להגיד בבוקר? חסדך. מה זה להגיד? להגיד זה בחינה חיצונית, זה אמירה. אדם מדבר, אתה לא יודע מה יש לו בפנים בתוך הלב, הוא מדבר, זה חיצוני. אז הוא אומר בבוקר זה בחינת להגיד כל העבודת השם שלך שאתה עובד וזה בבוקר זה חיצוני אבל אמונתך בלילות מה זה בלילות שיש קושי שיש הסתר פנים אז מה אז זה לא בחינה חיצונית זה לא להגיד אז ניכר שכל העבודה שעבדת גם בזמן הבוקר אנחנו נראה את זה עוד מעט שאם בזמן שיש חושך לאדם הוא מוריד בעבודת השם והוא לא עובד את השם זה מעיד על כל הזמן שהוא עבד את השם כשהאיר לו שהוא לא באמת עבד את השם שזה לא היה מתוך שזה לא היה מתוך אמונה לקדוש ברוך הוא ולכן כתוב להגיד בבוקר חסדיך שזה רק בחינה חיצונית איפה אנחנו רואים את העניין הזה אצל אברהם אבינו הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם קחנה נ את בנך יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ צמוריה ואינה אלא לשון בקש קשה עכשיו בניסיון של אברהם אבינו תראו העקידה אנחנו מזכירים אותה בהרבה מקומות זה מעורר רחמים בראש השנה כל בוקר כתוב גם בישת צרה טוב לקרוא שבע פעמים את העקידה ככה כותב הרב חידה למה זה מעורר רחמים למה ניסיון העקדה מעורה רחמים היה פה ביטול גמור של אברהם אבינו לקדוש ברוך הוא עכשיו מסבירים שהניסיון של אברהם אבינו הוא היה קשה מכמה בחינות קודם כל מצד השכל השם אמר לו ויצחק יקרא לך זרע ויצחק לך זרע יהיה לך שושלת מאיפה מיצחק ומה אומר לו אחר כך לך תעלה אותו לעולם סתירה והוא לא שאל אברהם אבינו לא שאל את הקדוש ברוך הוא על זה הוא הלך ועשה את זה עוד דבר למה זה גם היה ניסיון גדול אז בזמנם הייתה עבודה זרה היו אנשים מקריבים את הילדים שלהם למה הולך שוחטים את הילדים שלהם שהם עבודה זרה ואברהם אבינו היה מוכיח אותם על זה היה אומר להם שזה אסור שהם רוצחים ועכשיו מה הוא הולך לעשות? לוקח את הילד, הוא הולך לשחוט אותו. כנגד כל מה שדיברת, כל מה שהוכחת את האנשים, עכשיו יש לך בושה גדולה, עכשיו אתה יכול לעשות את המעשה הזה. לכן המעשה הזה של העקידה זה היה ניסיון גדול. אבל מסביר האדמור מסלונים שמה היה העניין, מה הניסיון הגדול שהיה לאברהם אבינו. כתוב ככה. הגמרא בסנהדרין כותבת עוד דבר, עוד הסבר מה זה כך נה את בנך יחידך. שמסבירים למה זה היה ניסיון גדול שהקדוש ברוך הוא לא ציווה את אברהם אבינו. הוא לא אמר לו אתה חייב לעשות את זה. מה זה כך נה? לשון בקשה. אמר לו אם אתה רוצה לעשות לי נחת רוח תשחט אותו. עכשיו זה כל אדם היה בורח מזה. כמובן שאברהם אבינו גם מידת החסד, מידת רחמים וזה היה נגד הטבע שלו. שזה גם מגביר את הניסיון אבל מה אמר לו השם אתה לא חייב לעשות את זה רק אם אתה רוצה לעשות לי נחת רוח ואברהם אבינו התעמץ בניסיון הזה והשקם אברהם בבוקר והפך את כל העולם כדי לעשות את הניסיון הזה עד כדי כך שבמעשה העקדה עצמו כאשר הגיע מלאך ותפס לו את היד ואמר לו אברהם אל תשלח ידך אל הנער מה כתוב והנה העיל אחר נאכס בסח למה מסבירים המפרשים מרוב הרצון של אברהם אבינו לעשות את המעשה, לשחוט את יצחק, מרוב אהבה שהייתה לו לשם, הוא הוריד כזה אור לעולם שהוא חייב לעשות את המעשה הזה. עד שהשם שכבר אמר לו אל תשלח ידך אל הנער, היה חייב להביא לו משהו אחר לשחוט. מרוב הרצון שלו לקיים את את דברי השם, השם היה חייב להביא לו משהו אחר. וכל זה לא בחובה. אמר לו, "קח נה, ביקש ממנו, אתה לא חייב לעשות. אבל מסביר האדמור מסלוני שמה מה הניסיון הגדול שהיה לאברהם אבינו. אומר, הגמרא בסנהדרין כותבת משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה, הרבה מלחמות והיה לו גיבור אחד, אחד החיילים שלו היה מנצח לו את כל המלחמות, כל מלחמה שיש מנצח לו. יום אחד הייתה לו מלחמה חזקה. בא לאותו גיבור המלך ואמר לו, "עמוד לי במלחמה הזאתי כדי שלא יגידו שכל המלחמות האחרות אין בהן ממש. אם אתה לא עומד לי במלחמה הזאתי, כל מה שעשית לפני זה לא נחשב." אומרת הגמרא, ככה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, ניסיתי לך בכמה ניסיונות, שרה ניסיונות נתנסא אברהם אבינו, כבשן האש ועוד. אמר לו, עמוד לי בזה שלא יאמרו אין ממש בראשונים. זה דבר קשה מאוד, שאלה גדולה מאוד. הילד שלך הוציא 80 במבחן. 80 מה אתה אומר? לא, לא הוצאת 100. כל ה-80 לא שווה בעיניים. אברהם אבינו עובד את הקדוש ברוך הוא 137 שנה. 137 שנה כנגד כל העולם. כל העולם גם הבית שלו כולם עובדים עבודה זרה. אברהם העברי כל העולם כולו מעבר אחד ואברהם אבינו כנגד כולם בעבר שני. 137 שנה הוא נתן את כל החיים שלו לקדוש ברוך הוא. עמד לו קפץ לאש בשבילו. קפץ לאש בשבילו את הכל. את הכל הפכיר. לא אהבו אותו. אנשים לא אהבו אותו. אחרי זה התחיל לגאר את האנשים. אבל כולם מה עובדים עבודה זרה. הוא בא מחדש פה איזה מציאות, יש השם בעולם. על זה צריך להבין מה זה הדבר הזה. מה זה תעמוד לי בניסיון הזה של העקידה. וגם רואים בתורה שכתוב שדווקא על זה הקדוש ברוך הוא קרא לזה ניסיון. דווקא על זה, על ניסיון העקדה השם קרא עלי ניסיון. ועוד דבר כתוב, אתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה. אחרי שאברהם אבינו עמד בניסיון העקדה, הקדוש ברוך הוא אומר לו, עכשיו, עכשיו אני יודע שאתה אראה אלוקים. על זה שאלה עצומה. מה העניין הזה בניסיון העקדה? שדווקא אם יעמוד בזה אז כל עבודת השם שלו נחשבת. אז אומר שאברהם אבינו היה במדרגות רמות של אהבת השם. היה דבוק בהשם. כל כולו היה אהבת השם. וממילא אומר הרב, כל הניסיונות שהיו אצל אברהם אבינו, הכל הוא חלץ אותם בלי בלי הרבה מאמץ, מרוב אהבת השם. כותב האדמור מקוברין שזה לא פלא שאברהם אבינו שנמרוד זרק אותו לאש זה לא חידוש שהוא לא נשרף אומר אתם יודעים מה החידוש איך הכבשן לא נשרף מהאהבה של אברהם אבינו לקדוש ברוך הוא תבין שבכלל הניסיונות האלה עברו לידו בקטנה זה לא היה עכשיו איזה איזה משהו גדול ומה קרה בניסיון העקדה בא הקדוש ברוך הוא לקח לו את כל המוחין שהיה לו כל החשק הדעת כמו שבעל שם טוב כותב בשעת הניסיון מוציאים לאדם את כל המוחים כל הדעת שיש לך כל האורות שהיו לך ומשאירים אותך ככה בלי כל האורות אז הוא אומר כל הניסיונות לפני כן היה לאברהם אבינו דבקות בשם בניסיון העקדה לקחו ממנו את כל הכוחות את כל הדעת את כל הדבקות שהייתה לו איפה זה רמוז בעקדה כתוב ואאלוקים ניסא את אברהם 10ה ניסיונות ניסא אותו תשעה ניסיונות ניסא אותו לפני מה זה ואלוקים ניסא את אברהם דווקא פה זה נקרא ניסיון דווקא פה זה נקרא ניסיון אחרי שלקחו לו את כל החשק ועוד דבר מי שיראה בעקדה כתוב שמה כל פרט כל פרט שאברהם אבינו עשה ויקח בידו את המאכל לשחוט בנו ויבקע צעולה למה אתה מפרט את כל זה תגיד שהלך לשחוט את בנו בשביל מה כתוב ממש בפרטי פרטים כתוב כתוב כל תזוזה של אברהם אבינו כתוב שמה שהוא עשה אותה אז אומר הרב זה גם בא לאורות לאורות מה זה ויקח את ידו אל המאכל ששחות בנו הוא אומר אפילו השליחת יד הזאתי לא היה לו כוח לעשות אותה כי נתנו ממנו את כל הכוח זאת אומרת כל מעשה שהוא עשה כל מעשה שעשה אברהם אבינו בעקדה זה היה כמעט בלי חשק בלי כוחות ועל זה השם אמר לו אם אתה תעמוד בזה אז את כל התש שאני מחשיב לך. אבל אם בזה אתה לא עומד, אם כשהלכו האורות אתה לא עומד בניסיון, אז כל התשע שעשית, מה הם בשביל? כמעט ולא נחשב. כי אתה לא מראה שאני שאני מלך. איפה אתה מראה שאני מלך? דווקא בשעת החשכות. זה מה שכתוב שיש שלוש מדרגות של חושך. יש חושך, ענן והערפל. קשה שבכולם הרפל. למה? הרפל זה חושך שהוא ע. ומה כתוב? ומשה ניגש אל הערפל כי שם אלוקים. איפה נמצא האלוקות? איפה אתה מעיד על האלוקות? דווקא בערפל. משה ניגש אל הערפל. ועוד כתוב בעקדה ארבע פעמים כתוב שם אלוקים. גם מה כתוב? א ואלוקים ניסא את אברהם. זה עוד דבר שמעיד על זה. מה זה ואלוקים ניסא את אברהם? אלוקים זה מידת הדין, זה צמצום. אומר שהקדוש ברוך הוא ניסע את אברהם אבינו בניסיון העקדה הוא הוריד לו צמצום חשכות חשכות מוחין שזה עיקר הניסיון שהיה בעקדה ולפני הניסיון בעקדה ארבע פעמים כתוב שם אלוקים אחרי ניסיון העקדה תראו בפסוקים כתוב חמש פעמים שם הוויה למה זה לאורות שאם בשעת החשכות אם בשעת החשכות אתה ממשיך לעבוד את השם אם בשעה שלא הולך ואין אורות אתה ממשיך לעבוד את הקדוש ברוך הוא אז לאחר הניסיון הזה מקיף את האדם מכל הכיוונים הקיף אותו אור השם למה כתוב ארבע פעמים שם אלוקים שזה הצמצום וזה ארבע צדדים ארבע צדדים אבל לאחר הניסיון מה כתוב שם הוויה חמש פעמים מכל הכיוונים ארבע צדדים ולמעלה ומה העצה? איך באמת אפשר לעמוד בזה? הרי לכאורה באשת החשכות אין לאדם אוכל. איך אברהם אבינו אז גם ממעשה עקדה אפשר לראות איך אפשר להתמודד עם זה? מה כתוב? ויאמר אברהם אל נהריו שבו לכם פה עם החמור ונשתחווה ונש ונשובה עליכם. שבו לכם פה עם החמור אומרת הגמרא עם הדומה לחמור. מה זה ונשתחווה ונשובה אליכם? הרי ראינו שבמעשה הקדע הכל היה מפורט. כל דבר כתוב ויבקע הצעולה ויקח את הצעולה ויקח בידו את האש. ולא כתוב לא כתוב שאברהם אבינו השתחווה. לא כתוב שאברהם אבינו השתחווה. הרי הכל מפורט שמה אבל לא כתוב שהוא השתחווה. ולפני כן מה כתוב? שמה אמר להם? שבו לכם פה עם החמור ונשתחווה ונשובה עליכם. כתוב גם שנזרק ברוח הקודש. הרי לכאורה הוא היה צריך לשחוט אותו. הוא לא ידע שיצחק ישאר בחיים. אלא מה נזרק ברוח הקודש בדיבור שאמר ונשובה עליכם באמת חזרו באמת שניהם ביחד אבל מה זה ונשתחווה ונשובה עליכם? ושמה בפועל כתוב שלא השתחווה. אז מסביר הרב שמה הכוונה להשתחוות. מה הכוונה להשתחוות? זה לא הכוונה להשתחוות בפועל. ולכן לא מוזכר שמה שהוא השתחווה. אלא איזה סוג של איזה סוג של השתחבות זאת? על ידי התבטלות להשם. התבטלות פנימית לשם. זה הכוונה. מה זה ונשתחווה ונשובה עליכם? נשתחווה הכוונה שהוא התבטל להשם. למה? כי בניסיון של אברהם אבינו היה לו הרבה קושיות. הרבה קושיות. הכל הסתבך לו. גם מצד העולם. מה יגידו העולם? וגם מצד שהוא מידת החסד. אברהם אבינו מידת החסד, מידת הרחמים. והשם מבקש ממנו לעשות דבר של דין, לשחוט אותו ומעל הכל לשחוט את הבן שלו. הרי אם נגיד לכל אדם בוא תשחט מישהו אחר, הרבה אנשים לא מסוגלים לעשות את זה. לקחת סכין, לשחוט, להכניס ככה לתוך איך אפשר לעשות את זה? ואת הילד שלך, את הילד שלך לעשות את זה היה מאוד מבולבל. ועוד השם אמר לי שביצחק יהיה לי זרע מיצחק. הרבה הרבה חושך היה לו לאברהם אבינו. ומעבר לזה, לפי כל מה שהסביר האדור מסלוני, שלקחו לו גם את כל הדעת. לקחו לו את כל הדעת ואת כל החשך וכל אהבת השם שהיה לו, הכל לקחו לו. אז הוא אומר שבפסוק נרמז איך הוא התמודד. מה זה ונשתחווה ונשובה עליכם? אין לי שכל, לא חושב. התבטלות להשם. הוא לא הכניס את השכל שלו. הוא התבטל להשם. ולכן כתוב ונשתחווה ונשובה עליכם. ולא כתוב שבפועל השתחווה כי הוא דיבר על על השתחוויה פנימית על התבטלות לשם ולכן לא הייתה לו שום עצה רק על ידי שהתבטל לגמרי להשם עם כל הסתירות שהיו לו להבין שהוא לא צריך להכניס את השכל בכלל כמו שכתוב ואני בטומי אלך שזה הביטול הגמור להשם וזה מה שכתוב במדרש במדרש רבה כתוב אברהם אבינו לא חזר בשלום מהר המוריה אלא בזכות האשתה חוויה שנאמר ונשתחווה ונשובה עליכם דהיינו בזכות ההשתחבות הוא חזר ועוד כתוב ישראל לא נגעלו ממצרים אלא בזכות אשתחוויה שנאמר ויקודו וישתחו והתורה לא ניתנה אלא בזכות האשתחוויה שנאמר ושתחביתם מרחוק מה זה בא להורות שאברהם אבינו מה קשור בין שלושת הדברים האלה למה המדרש מביא את שלושת הדברים האלה כי אברהם אבינו היה נמצא בחשכות בשעת ניסיון העקדה אברהם אבינו היה בחשכות לא היה לו אור בכלל היה ממש נמצא בחושך וגם ישראל שיצאו ממצרים היו שקועים במט שערי טומא איך הם יצאו אומר המדרש איך הם יצאו מכל החושך הזה שאתה נמצא בחושך איך אתה יכול לצאת ביטול ביטול אל תכניס את השכל שלך תזרוק את השכל שלך תדע השם אחד ושמו אחד עשה עושה ויעשה לכל המעשים רק ככה אתה תוכל להתמודד אם אתה תתחיל להיכנס בשכל ולנסות להבין את הנהגת השם אתה תיפול. לכן כתוב שאברהם אבינו אמר ונשתחווה ונשובה עליכם איך אני חוזר מהניסיון הזה איך אני מצליח להחזיק בניסיון הזה ונשתחה בה תוריד את עצמך תוריד את השכל זה הרב הקדוש מכוזניץ כותב בספר עבודת ישראל אנחנו בנשמת כלחי אומרים בכל קומה לפניך תשתחווה מה זה בכל קומה לפניך תשתחווה אומר הרב יש מציאות שאתה משתחווה שאתה בקומה זקופה כמו אצל אברהם אבינו שזה לא היה השתחבות חיצונית אלא מה ביטול פנימי זה הכוונה בכל קומה אפילו בזמן שאתה בקומה שאתה עומד יש מציאות של השתחוות על ידי ביטול פנימי זה כתוב בתהילים אם אמרתי השם מה אתה רגלי חסדך השם ישעדני מה זה אם אמרתי השם דוד המלך אומר אם אמרתי השם מה תרגלי לי חסדך השם יסעדנו כי כל עוד יש לך חשבונות עם עצמך ואתה חושב שאתה יכול לפתור את הדברים ואתה מכניס את השכל שלך לא יהיה לך סיעתא דשמיא אם אדם רוצה לזכות לחסד של השם להינצל מכל הבעיות שיש לו ולהגיע לתיקון שלו מה הוא צריך לעשות אם אמרתי השם מה תרגלי מה זה מט רגלי אני לא אני לא עושה אני לא מה אתה רגלי? לא אני עומד, לא אני עומד פה ולא אני מתמודד עם זה. אם אמרתי השם מה אתה רגלי, אז מה יקרה? חסדך השם ישעדני. אז השם ישפיע עליו את החסד. וחסד של השם זה לא חסד של בשר ודם. בשר ודם עושה איתך חסד זה חסד שיכול להזיק לך בסוף. כן? אדם הלך קנה לך רכב. יכול להיות שתעשה תאונה עם הרכב הזה. נכון? הוא עשה חסד אבל אנחנו בשר ודם. החסד שלנו הוא לא חסד שלם. חסד של השם, אם השם משפיע עליך חסד, זה חסד גמור. לא יהיה לך רע מהחסד הזה. ולהגיע לחסד כזה זה רק בבחינה כזאת של ביטול שאתה אומר השם מה תרגלי באמת בפנימיות שלך. אז ממילא חסד השם יהיה עליו יזכה להינצל מהניסיונות. והביטול הזה, הביטול הזה הוא לא רק בפנימיות, הוא גם בחיצוניות. איפה אנחנו רואים את זה? כתוב שיעקב אבינו שיעקב אבינו לקח במרמה את הברכות נכון שרבקה אמרה לו עשיו יצא שמו את בגדי החמודות כי הוא פחד אמר אולי אבא שלי ימוש אותי ויראה שאני לא עשו והבאתי עלי קללה אז מה שם בגדי החמודות הלך קיבל את הברכה מיצחק מה כתוב שעשו הגיע וא אומר ליצחק תברך אותי אבא הנה הבאתי לך את ה את הציד מה אומר לו אחיך לקח את הברכות כבר במרמה מה כתוב ויזעק עשו זה העקה גדולה ומרה על מה כתוב בברכות מה מה הברכה שבירך יצחק את יעקב ויתן לך אלוקים מיתה לשמיים משמני הארץ ורוב דגן ותירוש יעבדו חמי וישתחוו לך לומים וגביר לאחיך שתחוו לך בנעמך מה הברכה? ויתן לך אלוקים מיטה לשמיים, שמני ארץ ורוב דגן ותירוש. על זה כל הסיפור, על זה כל המלחמה, על העולם הזה, על גשמיות של העולם הזה. בשביל זה יעקב אבינו היה צריך במרמה. ועל זה גם עשיו כל כך צועק על הדבר הזה. אז כותב הרב בנתיבות שלום, כתוב במדרש רבה, מה זה ויתן לך אלוקים? מה זה הברכה הזאת ויתן לך אלוקים? מסביר לפי מדרש רבא שאלוקים, המילה אלוקים הייתה חלק מהברכה. מה זה ויתן לך אלוקים? שיהיה לך אלוקות, שתזכה לראות בכל דבר בחיים את האלוקות. שיויתי השם לנגדי תמיד. תמיד אתה תראה את השם. תמיד אתה תראה את השם. הרי זה מטרת כל התורה. ובדבוק. כן. כתוב שהמצוות נקראו עצות. תריגיטין עצות למה עצות להידבק בשם להידבק בשם לא להסח דעת מהשם זה אמור להיות המטרה בכל המצוות כן אם אדם עכשיו הוא שם ציצית מתף בטלית או מניח תפילין הוא חייב לכוון את המחשבה על הקדוש ברוך הוא בלי זה זה כמעט והמעשה לא נחשב מקבל איזה שכר אבל אין לו שום כמעט שום התעלות מזה אם הוא לא מכוון להידבק בשם על ידי המצווה כל המצוות הרי כל מצווה שאתה עושה בשביל זה יש גם בברכות ואת התפילות בשביל מהברכות כי אדם כוחי ועוד צמידי כוחי ועוד צמידי עשה לי את החיל הזה הוא אוכל הוא קונה אז מה קורה שהוא מברך על כל דבר תמיד השם נמצא איתו תמיד אז הוא יודע הנה עכשיו הוא מברך שהכל לא אני לא אני הבאתי את זה על הכל הוא מודה אבל אם הוא מברך והוא לא מכוון את המחשבה אז א אז התקנה לא מועילה התקנה לא מועילה. אז הוא אומר, זה היה הברכה על פי מדרש רבה. מה זה ויתן לך אלוקים? שיהיה לך אלוקות. ואיפה יהיה לך אלוקות? תל השמיים, שמני ארץ, רוב דגן ותירוש. שבגשמיות, שבגשמיות תזכה לא להפריד את המחשבה מהשם. תזכה. אל תרצה ממון, כי ממון שאתה רוצה הוא רק בשביל השם. כל דבר שאתה רוצה זה רק בשביל השם. וזה הברכה הכי גדולה. כי זה התכלית. זה התכלית של החיים. ועל זה הייתה כל המלחמה. עוד דבר, שני נביאים מתנבים בסגנון אחד. גם בעל קדושת הלוי, הוא כותב שיעקב אבינו שנלחם עם המלאך, מה כתוב? ויטרותר יעקב לבדו ויעבק איש אמו עד עלות השחר. נכון? יעקב אבינו נלחם עם המלאך. כתוב שרו של עשיו. ומה כתוב? תפס אותו יעקב אבינו. ומה אמר לו המלאך? שלחני כי עלה השחר. יעקב אבינו אומר לו, אני לא משחרר אותך עד שתברך אותי. ומה בירך אותו? אמר לו, "לא יקרש עמך עוד יעקב כי עם ישראל, כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותאכל." מסביר בה קדושת הלוי, מה הכוונה כיסרית עם אלוהים ועם אנשים ותאכל. הוא אומר, יש שתי מדרגות, שתי מדרגות בעבודת בעבודה של האדם, בעבודה של הצדיקים. יש אדם שהוא לומד תורה הוא דבוק בשם וגם זה צריך יש אחד לומד תורה גם לא דבוק בשם אבל רק במצוות הוא דבוק בשם בבית כנסת הוא דבוק בשם ברגע ששם רגל מחוץ לבית מדרש השם יצא מהראש שלו זהו נגמר הוא מתעסק בכל העניינים שבעולם כל מה שצריך זה השם לא נכנס פעם אחת בתוך הראש שלו ויש אדם ויש עבודה דה שהיא דבקות בשם. לא רק בזמן שאתה נמצא, לא רק בזמן שאתה נמצא בבית המדרש, לא רק בזמן שאתה עוסק במצווה, אלא גם בגשמיות, בכל דבר. שאתה מדבר עם אנשים, שאתה נמצא עם אנשים, השם לא זז מהראש שלו. הוא יודע, כל אחד הרי כל יהודי חלק אלוק ממל. כל יהודי זה חלק אלוקמל. אז הוא מקשר גם את היהודי שהוא מדבר איתו, גם את היהודי שהוא מדבר איתו, הוא מקשר לשם. אנחנו לא בדרגות כאלה להבין את הכל. הרי כל מה שאדם שומע גם מבני אדם אפילו כתוב אפילו שעוף עוף שעובר החיתוך של הכנף שלו הכל אין כל דבר זה בא ללמד אותך מהשם מדבר איתך תמיד מכל מכל הדברים שיש מהדומה מהצומח מהחי כל שכן בני אדם דרך דרך הכל השם מדבר איתך רק אנחנו לא לא אחוזים בדבר כזה כן להבין מה מכל דבר מה השם רוצה ללמד אותנו אבל האמת שזה כך ויש עבודה כזאת הזאתי לפחות לא להפריד את המחשבה מהקדוש ברוך הוא גם בגשמיות. אז אומר מה אמר לו המלאך? ככה כותב בעל קדושת הלוי. לא יקרש עמך עוד יעקב כי עם ישראל כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותאכל. מה זה שרית עם אלוהים ועם אנשים? אומר אתה הצלחת שגם שאתה מדבר עם אנשים אתה נמצא עם אלוקים. זה כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל והצלחת. הצלחת לא להפריד את המחשבה מהשם. וזה זה התכלית זה התכלית של החיים זה העבודה הכי גדולה וזה בדיוק מסתדר עם מה ש מה שכתוב במדרש רבא שמה בירך אותו יצחק את יעקב מה אמר לו יתן לך אלוקים בתל שיהיה לך אלוקות איפה גם בגשמי שבגשמי יהיה לך אלוקות שלא תפריל את המחשבה מהשם גם בגשמי וזה בדיוק מה שהמלאך ברכותו אמר לו כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל עוד דבר אנחנו רואים שזה גם עיקר העבודה. אנחנו רואים שזה עיקר העבודה ביטול כלפי השם בדברים החיצוניים. מה אנחנו רואים אצל אברהם אבינו? יש שאלה כתוב אצל אברהם אבינו שהוא היה ביום השלישי למילה והגיעו אורחים הוא היה מדבר עם הקדוש ברוך הוא ואז מה אמר לו? ראה את שלושת האורחים היו מלאכים ראה אותם מרחוק מה אמר לקדוש ברוך הוא אלנה תעבור מעל עבדך ביקש מהקדוש ברוך הוא תמתין לי תן לי לקבל את האורחים תמתין והשם המתין לו ומה כתוב למדו מפה חז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה למה אברהם אבינו היה מדבר עם השם ושהגיעו האורחים מה עשה אמר לה עזב את השם א לא תמתין לי הלך לקבל את האורחים ולכאורה שם הסכים איתו שהם חזר לדבר איתו אחרי זה עוד מפה גם לומדים חז"ל שגדולה הכנסת ההורכים יותר מהקבלת פני שכינה אבל זה חז"ל לומדים מהמעשה שעשה אברהם אבינו אבל אברהם אבינו עצמו איך עשה את המעשה הזה אבל לכאורה אם נגיד אדם מדבר עכשיו עם מלך או עם איזה שר חשוב ראש ממשלה מדבר איתו פתאום אומר לו חכה רגע יש פה איזה מישהו זה אם אדם מדבר עם הרב עם הרב רואים גדול עולם, גדול תורה, מדבר עם הרב עובדיה זכר צדיק וקדוש לברכה. פתאום באמצע הדיבור הוא אומר לרב, "חכה רגע, הולך, מקבל אנשים, מקבל זה, תגיד לי, מה זה הביזיון הזה? מה זה מישהו עושה דבר כזה? אוי ואבוי. זה לבשר ודם לא היית עושה. לשר, לגדול דור לא היית עושה דבר כזה. איך אברהם אבינו עשה את זה לשם? איך הוא עזב את הקדוש ברוך הוא והולך לאנשים? אבל לפי מה שהסברנו בבחינה, בדרגה הזאתי, שיהיה לך אלוקות, איפה? בגשמיות. כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל. שדיברת עם אנשים אתה לא ראית בן אדם. יעקב אבינו שהוא דיבר עם בן אדם, הוא לא ראה אדם מולו, הוא ראה את השם מולו. הוא יודע שזה חלק אלוק ממעל. והוא יודע שכל כל הדיבור שהוא מדבר כרגע זה להשם. זה זה האחיזה שלו הייתה. זה הדרגה של יעקב אבינו וגם של אברהם. לכן כשהוא הולך לקבל את האורחים הוא לא נפרד מהשכינה. לאן הוא הולך? הוא גם הולך להשם כי פה זה השם ופה זה השם. אז זה לא ביזיון. אני הולך מהשם להשם. זה בדרגה שהוא אחז בה. ולכן הוא יכל ללכת לקבל את האורחים. אבל יש שאלה למה למה למדו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים יותר מהגבלת פני שכינה? הרי אם פה זה השם וגם פה שאני מתעסק בגשמיות זה השם אז למה זה יותר גדול מזה? אלא שזה העיקר. מה העיקר? מה מה התכלית? מה התכלית פה בעולם הזה? זה לגלות את השם בתוך החושך, לאיחד את שמו. כי לכאורה העולם הוא נפרד מהשם. לכאורה לכאורה יש אנשים, כל אחד בעיסוקיו ההוא יש לו ככה, ההוא יש לו ככה, לכאורה מצאויות נפרדות מהשם. אבל אם אתה בא ומבר ומגלה שהכל זה השם, אז אתה מביא שבח גדול לקדוש ברוך הוא. אתה מקיים מקיים את התכלית ולכן גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה כי שאתה דבוק בהשם בדיבור אתה לא מגלה כלום אבל שאתה מגלה שאתה מדבר עם אדם ושמה אתה מגלה את המלכות של השם אז אין שבח יותר גדול מזה קיימת את התכלית של העולם קיימת את המטרה שלשמע באת ולכן זה עיקר העבודה זאת אומרת גם בגשמיות לא להפריד את השם ועוד דבר, על ידי הביטול אפשר לזכות לתורה. התורה רק על ידי הביטול אפשר לזכות לתורה. מה כתוב? כתוב בפסוק הוא ממדבר מתנה. הגמרא דורשת מה זה מדבר מתנה? שכל המשע עצמו כמדבר, התורה ניתנת לו במתנה. זאת אומרת שאי אפשר לזכות לתורה. אם אדם רוצה לזכות לתורה זה רק על ידי ביטול העצמיות שלו. רק אם הוא מגיע לענווה כזאת של ביטול עצמיות. לכן נותן התורה מי זה היה משה רבנו. מה כתוב על משה רבנו? והאיש משה ענב מאוד מכל איש אשר על פני האדמה. ודווקא הוא נותן התורה. למה דווקא משה רבנו נותן התורה? כי הוא היה בשיא מדרגת הביטול. שי מדרגת הביטול. לכן הוא נותן את התורה. כי נתינת התורה יכולה להינתן רק על ידי ביטול. ולכן גם האופן שקיבל משה רבנו את התורה זה גם על ידי ביטול. כתוב ויחל אותו לדבר עמו. שמשה רבנו בהר כתוב 40 יום ו-40 לילה משה רבנו לומד ומשקח לומד ומשקח לומד את התורה שוכח לומד שוכח ביום ה-40 השם נתן לו את התורה כמו כלה זה ו כחלותו לדבר עמו הכניס לו את כל התורה לראש ביום ה-40 למה דווקא התורה הייתה צריכה לבוא בצורה כזאתי שהוא למד ושכח למד ושכח ואז השם נתן לו אותה זה דווקא לאורות שלקבל תורה אדם אדם שרוצה לקבל תורה, להיות תלמיד חכם, מקיים את התכלית שלו, הוא חייב מה? ביטול. ביטול עצמי. אם הוא יבוא בגאווה, התורה לא תוכל להינתן אליו. וצריך להבין למה דווקא בצורה כזאתי, למה דווקא בצורה כזאתי אפשר לקבל את התורה, שנבין קצת מה זה תורה. נראה בנפש החיים. כותב מעניין מהות התורה. אז נוכל להבין למה דווקא על ידי ביטול אפשר לקבל אותה. כותב הרב ככה, לזאת האמת שזוהי הדרך האמיתי אשר בזה בחר הבורא יתברך שמו, שכשאדם בא ללמוד, שהוא בא ללמוד תורה, הוא צריך להתיישב עם עצמו ביראת השם. לעשות תשובה לפני שאתם מגיעים בבוקר סדר א' לפני שפותחים את הגמרא צריך לשבת כמה דקות לעשות תשובה לעשות תשובה ולכוון להתחבר לשם ככה צריך ללמוד תורה למה אומר הרב כדי שתהיה תורתו קדושה וטהורה ויכוון להידבק בלימודו בורה בוא בקדוש ברוך הוא דהיינו להידבק בכל כוחותיו לדבר השם זו הלכה ובזה הוא דבוק בו יתברך כביכול כי הוא יתברך ורצונו חד כן הרי התורה מסביר הרב מה זה התורה התורה זה הרצון של השם אין לנו השגה בהשם השם כל השמות שאנחנו אומרים שם הוויה שם אדנות מכנים את הקדוש ברוך הוא זה הכל כינויים איך קוראים לקדוש ברוך הוא אין לו שם אינסוף ככה כתוב אינסוף כי אי אפשר להגדיר אתה לא יכול להגדיר אינסוף אז מה זה כל השמות שאנחנו קוראים שםדנות אלוקים זה שמות כלפינו הנהגה שהוא מתנהג איתנו. שם אלוקים שם של דין. שם של הוויה זה רחמים. זה כלפינו אבל זה לא השם שלו. הוא אינסוף. אתה לא יכול להגדיר אותו אפילו בשם. ואיך אפשר להידבק בו? איך אפשר להידבק? התורה התורה מצווה אותנו להידבק בהשם. הגמרא שואלת ולא השם אלוקיך אש אוכלהו. אתה יכול להידבק באש? איך תידבק באש? אז איך נדבקים בהשם? אז אומר הרב, הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסד, הוא הביא לנו את התורה. ומה זה התורה? התורה זה הרצון שלו. ואם תבין שכל דיבור בתורה, השם אמר את זה בפיו, כתוב שכל התורה ניתנה למשה בסיני. הכל, מקרא, משנה, גמרא, הכל ניתן למשה בסיני. אגדות, אפילו מה שתלמיד קטן עתיד לחדש, הכל ניתן למשה בסיני. ומי אמר את כל זה? האינסוף. האינסוף הוציא את זה בפיו את הדיבורים האלה. זאת אומרת אתה צריך להבין בכלל במה אתה מתעסק שאתה בא ללמוד תורה מה מדובר פה בכלל מה אנחנו אוחזים מה אני מוציא מהפה שלי והשם אמר על ידי זה אתה תוכל להידבק בי כי זה הרצון שלי והוא והרצון שלו זה דבר אחד אדם שרוצה משהו זה הרצון שלו זה דבר אחד זה הוא אז על ידי זה תוכל להידבק בו על ידי התורה ולכן צריך להבין שאתה בא לזכות אתם רוצה לזכות לתורה איך תזכה לתורה אתה יודע מה זה תורה בכלל אתה יודע מה זה השם אתה יכול להבין מה זה דיבור של השם אתה אתה יכול לתפוס בכלל מה זה דיבור של השם? אין לנו השגה ואין לנו הבנה. בשביל זה צריך להבין שרק אם אתה תוריד את הגאווה שלך, רק אם אתה תבטל את עצמך כלפי התורה, רק אז תוכל לזכות לה. ועוד אומר הרב, תראו איזה חסד השם עשה איתנו מהתורה. כתוב בגמרא מסכת גיטין לגבי פילגש בגיבה ותזנה עליו פילגשו. מחלוקת בין האמוראים. מה היה במעשה פילגש בגיבה? רבי אביתר אמר זוב מצלה. רבי יונתן אמר ני מה הייתה מחלוקת מעשה פילגש בגיבה נחלקו האמוראים על מה על מה הוא סילק אותם החלקו המוראים אחד אמר זבוב אחד אמר שערה והשכחה רבייתר לאליהו ראה את אליהו הנביא רבייתר אמר למה היקבד קודשבריך הוא אמר לו מה עושה עכשיו הקדוש ברוך הוא כך הוא שואל את אליהו הנביא אמר לעסק בפילגש בגיבה הקדוש ברוך הוא לומד תורה הוא אומר לו עוסק במעשה פילגש בגיבה ומה היקי אמר? הוא אומר לו ומה מה אומר הקדוש ברוך הוא על הדבר הזה? הרי הוא נחלק עם החבר שלו. מה היה במעשה? תראו מה זה. אמר לו ככה הקדוש ברוך הוא אומר אב יתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר תראה מה זה. תראה מה זה הקדוש התעסקו בתורה כל אחד מהם אמר סברהם מה היה במעשה פילגש בגיבה שואל אותו את אליהו הנביא רבי אביתר אומר לו מה עושה הקדוש ברוך הוא? אומר עוסק מעשה פילגש בקיבא אומר לו ומה הוא אומר? הוא אומר יתר בני כך הוא אומר ויונתן בני כך הוא אומר זאת אומרת תבין שאתה לומד פה תורה גם הקדוש ברוך הוא לומד איתך את את אותה תורה תבין איזה אור איזה אור יורד עליך באותו רגע ולכן כותב הרב בכל מצווה כל מצווה אנחנו צריכים לכוון להידבק בשם כל מצווה שאנחנו עושים הוא אומר, "אבל בלימוד תורה, בלימוד תורה אתה לא צריך לכו לדבק בשם. עצם הכוונה שלך בחשיבה, בהלכה, למדת היום הרב תל ש"ח המבשל בשבת בשוגג, מה? איפה הראש שלך? אתה עכשיו חושב המחשבה שלך? אתה לא נדבק בהשם עכשיו חושב השם אחד ושמו אחד, אתה נדבק בהלכה, אתה חושב, רגע, בישל בשוגג, מה הדין? במזיד מה הדין? אומר הרב פה אתה לא צריך חבל להידבק בשם למה עצם החשיבה בהלכה עצם החשיבה בתורה אין דבקות יותר גדולה מזה בשם כי מה זה ההלכה מה זה התורה זה רצון השם זה דעתו של השם זה הרצון שלו אז שאתה נדבק בהלכה בלימוד עצמו בסוגיה שהיא לכאורה לא קשורה שור שנגח את הפרה כן האישה נקנת בשלושה דרכים בשלוש דרכים בשלוש בשלוש דרכים את אתה אתה חושב על דברים ענייניים, על מה שההלכה מדברת. הוא אומר, זה עצמו הדבקות הכי גדולה בשם. לכן בלימוד התורה אומר הרב, עצם החשיבה בתורה והעיון בתורה, אתה דבוק ברצונו ודיבורו, כי הוא ורצונו זה ודיבורו זה דבר אחד. וזה מה שכתוב בשמות רבה במדרש. אדם לוקח חפץ, אדם שהולך לקנות עכשיו חפץ, הוא קונה את הבעלים שלו. לא קונה את הבעלים שלו. הלכת קנית משהו במכולת, לא קנית את המוכר, קנית את החפץ אבל כתוב במדרש, הקדוש ברוך הוא מכר לנו את התורה, נתן לנו את התורה ומה אומר? אני נמכרתי עמה. נמכרתי עם התורה. כי שאתם לקחת, אתם לוקחים את התורה ומתעסקים בה, אתם מתעסקים ברצוני, בחשיבה שלי, וממילא אתם נדבקים בי. אז אם אתה לוקח את התורה, אתה לוקח איתך את הקדוש ברוך הוא. וכמו שכתוב בזוהר בכמה מקומות ועולףנ דקודשבריך הוא תורה יקריא שהקדוש ברוך הוא נקרא תורה תבינו מה זה הדבר הזה עוד כתוב עוד כתוב בזוהר על מעלת התורה נקרא את זה לפי זה נוכל להבין נוכל להבין למה למה אי אפשר לזכות בתורה אם אתה בא בגאות למה כדי לזכות בתורה אתה חייב לבטל את עצמך כי זה דברים ש שהם מעבר לשכל שלנו. אם אתה רוצה לזכות כי זה אין אין דרך בטבע לזכות לתורה. אתה לא יכול בטבע לזכות לה. זה רק מתנה. זה רק אם הקדוש ברוך הוא נותן לך מתנה. כמו שמשה רבנו קיבל מתנה, ככה אתה יכול לקבל את התורה מתנה. כמובן על ידי ההשתדלות שלך. על ידי שתעשה השתדלות אז הקדוש ברוך הוא יתן לך מתנה. אבל זה לא מכוח המעשים. זה מתנה גמורה. כתוב בזוהר כל מן דשתדל באורייתה בכל יומה יזכה למבלי חולקה בעלמה דעתה ויתחשב לה יזכה שיהיה לו חלק בעולם הבא מי שמשתדל בתורה גם תראו לשון הזוהר תמיד זה משתדל בתורה משתדל מתאמץ מתאמץ בתורה לא שיש סוגיה לפעמים בגמרא לומדים ואז יש משהו קשה אז מה הרבה אנשים עושים אין לך כוח אז מה עושים מתקדמים כמה שורות או שקוראים את זה ממשיכים לחלק חלק היותר קל הפוך בדיוק הפוך זה השבח של השם עכשיו שאתה מתאמץ יש ערך לתורה זה כל מה שנבראת זה בשביל זה בשביל עכשיו לעמול אתה הולך עומל שבע שעות שמונה שעות בכל מיני מקומות קורע את עצמך קורע את הגוף איפה שאתה צריך שמה אתה מדלג הפוך כל מן דשתדל באורייתה בכל יומה יזכה למה חולקה בעלמה דעתה יזכה שיהיה לו חלק לעולם הבא והתחשב למי שמשתדל בתורה, מתעמץ בתורה כאילו באנ מין דה באוריתה דה באורייתה התבנה על מין והשתכלל על מין כאילו בונה את העולם ועוד כתוב פרשת תרומה כיוון דתברא על מה כל מילה ומילה לא ומתקיים עד אסלקותה למברי אדם דיה משתדל בתורה ובגינה התקיים על מה לכן צריך להבין את הערך של התורה ולכן אי אפשר לזכות לה בדרך טבעית. זה הכל מתנה. והמתנה הזאת ניתנת לאדם רק אם הוא מגיע לביטול גמור. עוד דבר נראה עוד נקודה מהפרשה. כתוב שמשה רבנו אמר לעם ישראל להביא דברים למשכן. מה כתוב? ויבוא כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבר רוחו אותו הביאו את תרומת השם. מה הכוונה? ויבואו כל איש אשר נישאו ליבו. מפרשים עומדים על זה. מה זה נשאו ליבו? הרגליים נוסעות אותך. מה זה ויבוא כל איש שהביאו את התרומה שמשה רבנו אמר להם בוא נבנה את משכן השם? השם ציווה להקים את המשכן. כתוב שבאו כל מי שנסא אותו ליבו. איזה מין לשון זאת נשע אותו ליבו? כותב הרמבן ככה. מה זה נשאו ליבו? וטעם אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה. כי לא היה בהם מי שלמד את המלאכות האלה ממלמד או מי שיאמן בהם ידיו. אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן שנאמר ויקבע ליבו בדרכי השם לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדוני דובר הרי כל בניית המשכן הם לא היו יודעים לעשות את זה לפני לא היה להם חוכמה לפני איך לעשות את זה אז איך הם באו הוא אומר הייתה להם נשיאות לב הם באו ואמרו נעשה הם לא יודעים הרי זה גם מלאכה אתה הולך עכשיו לבנות משכן להשם מקום שהקדוש ברוך הוא ישראה בו את השכינה איזה פחד להתעסק בזה בכלל. אבל מה כתוב? ויבוא כל איש אשר נשאו ליבו. נשיאות לב. בעבודת השם צריך נשיאות לב. דם הוא רוצה לבוא ללמוד. בחור בא ללמוד תורה מסתפק אומר תן לי רק מסכת קטנה. תן לי לעשות פה איזה אין לו שאיפה. אין לו שאיפה לסיים שס. אין לו שאיפה לדעת את כל השולחן ערוך. הוא לא יצליח. אין הצלחה. אי אפשר. מתי אתה יכול להצליח? אם יש לך נשיאות לב. הרב עובדי היה אומר לאברכים, היה אומר להם אברך שלא רוצה להיות גדול הדור, אפילו לא אברך. גם אברך אתה לא נחשב. אם אתה לא רוצה להיות הכי גדול, אם אין לך נשיאות לב, אם אין לך יוזמה ורצון, אתה לא תצליח. כי כל הסיעתא דשמיא מגיעה מתוך הרצון הזה. ויש ויש לאדם כוחות גדולים כי הכל נמצא בתוך הלב של האדם כל התורה כל האמונה הכל נמצא כבר בתוך הלב יהודי נשמה קדושה הכל נמצא אצלו כל הדרגות הגבורות נמצאות אצלו בתוך הלב אתה לא צריך להמציא דברים אתה פשוט צריך לעשות את הדברים כמו שצריך ובכוונה נכונה ואתה יכול להגיע לכל המעלות ויש בזה גם חיוב זה שיש לך את הכוחות אתה צריך לדעת שיש בזה גם חיוב כתוב בגמרא כשחלה רבי רבי אליעזר, רבי אליעזר הגדול, רבי אליעזר בן אורקנוס, נידעו אותו חכמים, הייתה מחלוקת בהלכה וחכמים נידו אותו את רבי אליעזר הגדול ולא הלכו החכמים ללמוד אצלו תורה. בשעת פדירתו הגיעו התלמידים, הוא היה אחד מגדולי התנאים. הגיעו התלמידים אליו אל רבי אליעזר. כשחלה רבי אליעזר נכנסו, רבי עקיבא וחבריו לבקרו. אמר להם, התחיל להגיד לתלמידים לפני שנפטר שאלו אותו שאלות בהלכה הרב עומד להיפטר. כל מיני שאלות שהיה להם ספקות שהם לא שאלו כל הזמן הזה שלא היו אצלו. שואלים אותו הוא עונה. שואלים אותו הוא עונה. ואז הוא אמר תדעו לכם אתם תמותו במיטה קשה כולכם. למה? לא לא באו לבקר אותו. אמר כולכם תמותו מיתה קשה. נכנס אליו רבי עקיבא אמר לו שלי מה הוא אני מה יהיה איתי? אמר לו, "שלך קשה משל כולם לרבי עקיבא. המיטה שלך תהיה הכי קשה." מה כתוב? איך רבי עקיבא מת? סרקו אותו מסרקות של ברזל. כך מסרק עם מסמרים. ככה גרדו לו את הבשר. גרדו לו עד שיצאה נשמתו. פרמו לו את הבשר. ולא זה יותר מזה. איזה ביזיון. מה כתוב? מחרות המסר של רבי עקיבא במרכולין. איזה ביזיון. איזה ביזיון. משה רבנו, הגמרא במסכת מנחות כותבת שמשה רבנו שעלה למרום לקבל את התורה ראה את כל הדורות ראה גם את רבי עקיבא אומרת הגמרא ב ברוח הקודש הוא ישב בשיעור שלו משה רבנו יושב בשיעור שלו שהוא מלמד והוא לא מבין הוא לא מבין מה הוא מדבר איזה מעלה גדולה הייתה לרבי עקיבא לא מבין מה הוא מדבר חלשה דעתו של משה רבנו עד שרבי עקיבא שאלו אותו התלמידים איזה דבר אמרו לו אמר לתלמידים איזה דבר אמרו לו התלמידים רבנו זה מניען לך אמר הלכה למשה מסיני נתקארה דעתו של משה רבנו מה אמר משה רבנו לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם תן את התורה על ידו מה אתה אני לא מבין אותו מה אתה נותן את התורה על ידי אמר לו השם אשתו כך לה במחשבה לפניי הראה לו את מיתתו של רבי עקיבא מה אמר משה רבנו זו תורה וזו שכרה איך יכול להיות דבר כזה איך יכול להיות דבר כזה כזה תלמיד חכם כזה אדם עצום ככה הוא מת ככה מוסרים את הבשר שלו אבל רש"י כותב שם בגמרא שאמר לו שלך קשה משלהם מה רש"י כותב למה למה נגזר ככה לרבי עקיבא רש"י כותב שלך קשה משלהם מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שם השתני היית למד תורה הרבה תראו מה זה על מה זה על זה שלא קיים את הוא לא ניצל את כל הכוחות שלו אומר לו רבי אליעזר אם היית בא ללמוד אצלי היית יותר גדול ועל זה שלא ניצלת את הכוחות שלך מגיעה לך המיטה הכי קשה. תראו איזה תביעה רבי עקיבא דורש בגמרא שם כתוב שראה משה רבנו את הקדוש ברוך הוא עושה תגין אמר לו למה אתה עושה את זה? מי מעכב על ידך? אמר לו עתיד להיות אדם בשם עקיבא בן יוסף שהוא ידרוש על כל קוץ וקוץ טילי טילים של הלכות איזה מי היה רבי עקיבא אפשר להבין בכלל ומה אומר לו רבי אליעזר על זה שלא שימשת אותי אדם חי ככה לא לא בלי חשבון נפש לא מנצל את הכוחות שלו תראו עד איפה הייתה מידת הדין יש לך כוחות אתה צריך לנצל אותם עוד דבר כזה ראינו על בן עזאי הגמרא אומרת שבן עזיי אמר על עצמו חבל חבל על בן עזי שלא שימש את רבי ישמעאל. פירש רש"י, מה זה חבל על בן עזי שלא שימש את רבי ישמעאל? הפסד וחבלהו בעולם תלמיד ותי כמוני. אני בן עזיי שלא שימשתי את רבי ישמעאל. ומה כתוב על בן עזאי? הגמרא במסכת בכורות כותבת על בן עזיי, כל חכמי ישראל דומין לפניו כקליפת השום. כזה כוח היה לו בתורה לבן עזין. כל חכמי ישראל כקליפת השום. ומה? תבין את הרמה של התורה שהייתה לו ומה אומר הפסד וחבלה בעולם שלא שימשתי את רבי ישמעאי הייתי יכול לקחת לעלות עוד דרגה אם הייתי אצלו כמה צריך לעשות חשבון נפש כלפי הכוחות של האדם נסיים בזה ראינו את העניין הזה גם אצל רבי יוחנן בן זכאי הגמרא מסכת ברכות כותבת כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיוון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה? אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי שאין כעסו כעס עולם ואם עוסרני אם הוא ישים אותי בבית האסורים אין איסור איסור עולם הוא יכול למות אחרי כמה שנים ולא יודע או שיכול להיות איזה הפצצה כמו שהיה עכשיו בבית כלא יכול להשתחרר שום דבר זה לא בטוח ב-100% הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים שאם כועס עליי כעסו כעס עולם ואם עוסרני איסורו איסור עולם ולא הבכה ולא עוד אלא ששתי דרכים לפניי אחת של גן עדן ואחת של גיהנום ואני לא יודע לאיפה מוליכים אותי רבי יוחנן בן זכאי בשעת הפטירה שלו זה בשעת הפטירה שלו יש שאלה גדולה המהרל שואל כתוב בגמרא מסכת סוכה תראו מי זה היה רבי יוחנן בן זכאי וצריך להבין למה הוא בכה הגמרא כותרת כותבת 80 תלמידים היו לו להלל הזקן 30 30 מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמו משה רבנו פשוט בגלל הדור גם הקדושה שיש על האדם זה תלוי גם בדור לפעמים מצד הכוח מצד המעשים שלו אם הוא היה בדור לפני היה ראוי להרבה מעלות אבל מצד הדור אומרת הגמרא 30 ראויים שתשרה עליהם שכינה כמו משה רבנו 30 ראויים שתעמוד להם חמה כמו יהושע בן ו-20 בינוניים זה התלמידים של הלל הזקן קוראים במשניות היל תבין זה התלמידים שלו של הלל הזקן גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל קטן שבכולם מי רבן יוחנן בן זכאי ואמרו עליו אומרת הגמרא על הקטן שבהם על רבן יוחנן בן זכאי ואמרו עליו שלא הניח מקרא משנה תלמוד מוד הלכות, דקדוקי סופרים, גזרות שבות, שיחת מלאכים, שיחת שדים, שיחת קלים. זה הקטן. זה רבי יוחנן בן זכאי. כל כולו תורה, כל כולו עבודת השם. והוא אומר המהרל, אתה בוכה. מה זה שתי דרכים לפני? אחת של גן עדן, אחת של גיהנום, אני לא יודע איפה מוליכים אותי. אתה, רבי יוחנן בן זכאי, אם אתה בוכה, אז מה מה יהיה איתנו? על מה אתה בוכה? אז אומר הרב, כתוב בגמרא מסכת גיטין, בשעת החורבן הבריונים לא נתנו לצאת מירושלים והחיילים היו בחוץ, הכיסר היה בחוץ. רבן יוחנן בן זכאי הצליח לצאת מירושלים, עשו איזה תחבולה, הצליח לצאת מהחומות של ירושלים. כשהוא יוצא הוא פוגש את הקיסר. אומר לו, "שלום עליך אדוני המלך. שלום עליך אדוני המלך." אומר לו, "אתה חייב פעמיים מוות." ככה הקיסר אומר לו לרבן יוחנן. הוא אומר לו, "למה?" הוא אומר לו, "קודם כל אני לא מלך, יש מלך, אני רק הקיסר. דבר שני, אם אני מלך, איפה היית עד היום?" פה לומדים גם בעלי המוסר, דבר גדול. אדם בא ביום הכיפורים, עשרת ימי תשובה, אומר מלך מלך ש אומר לו, "אם אני מלך, איפה אתה כל השנה אם אני מלך?" אבל אמר לו, אם אני מלך, איפה היית עד היום? אמר לו, לא נתנו לנו לצאת. לא הצלחתי לצאת מירושלים. הבריונים לא נתנו לצאת. ואמר לו רבי יוחנן, לגבי מה שאמרת שאתה לא מלך, הוא אמר לו, אתה כן מלך. למה? אם אתה כובש את ירושלים, כתוב והלבנון באדיר ייפול ואין אדיר אלא המלך. הגיע השליח, אומר, המלך מת, מינו אותך הקיסר למלך. ראה ככה את החוכמה של רבי יוחנן בן זכאי. אומרת הגמרא, רצה להכניס את הרגל שלו לנצליח להכניס את הרגל לתוך הנעל. הצטער. אמר לו רבנו יוחנן, אל תצטער. מה שאתה לא מצליח זה כי שמעת שמועה טובה. ומה כתוב? הוא שמועה טובה תדשן עצם. אז העצמות שלך יתרחבו. אומר לו, מה אני אעשה? אומר לו, תעביר מישהו שאתה לא אוהב, אתה תראה, אתה תוכל להכניס. עשה ככה, הצליח. אמר, "אתה כזה חכם? מה אתה רוצה? תבקש משהו שאתה רוצה. ביקש ממנו את יבנה וחכמיה. אמר לו אל תהרוג אותם. את השושלת של רבן גמליאל ורופא לרבי צדוק. רבי צדוק היה עושה תעניות. תיתן לי רופא לרבי צדוק. אומרת הגמרא קרא עלי רב יוסף משיב חכמים אחור. מה זה משיב חכמים אחור? אומר מה אתה לא היית מבקש את ירושלים? מה אתה מבקש? א שושל את רבן גמליאל יבנה וחכמיה תבקש תגיד לו תעזוב אותנו הרי אמר לך מה שאתה רוצה אני נותן לך אומרת הגמרא לו רבן יוחנן אמר אולי אם אני אבקש את כל זה הוא לא יביא לי כלום אז אמר אני אתפוס את המועט אומר המהרל על זה פחד רבי יוחנן אמר שם הייעוד שלי שם הייעוד שלי היה באמת להציל את ירושלים ולא קיימתי אותו ואם כן כל מה שיש לי דקדוקי סופרים לא ניצלתי את כל המהות שלי אז זה לא יעזור לי כלום. ועל זה הוא פחד ואמר שתי דרכים לפניי, אחד של גן עדן, אחד של גיהנום ואיני יודע לאיפה מוליכים אותי. לכן צריך לעשות חשבון נפש. אדם צריך לנצל את הכוחות שלו. לדעת שיש כוחות. השם נתן לנו כוחות. כל יהודי יש לנו את הכוחות לעשות את הכל. כל איש אשר נשאו ליבו. ברגע שהם התקרבו למלאכה, באו למשכן, הצליחו לעשות את הכל. אין אין לו מה אין מה לפחד. בן אדם אומר, איך אני אתחיל ללמוד? איך אני אני מבין לא יודע בכלל כתב רש"י איך אני אתחיל נשאו ליבו אם יהיה לך נשיאות לב אתה תבוא תגיד שתעשה אתה תצליח בעזרת השם י רצו שנזכה להתחזק בדברים האלה אמן [מחיאות כפיים] נעשה נעשה קבלת חכות שמיים שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד >> שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אדוני מלך אדוני מלאך אדוני מלוך לעולם ועד >> אדוני מלך אדוני מלך אדוני >> אדוני מלך אדוני מלאך אדוני מלוך לעולם ועד >> אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים >> אנה אדוני הושיענה אדושינה >> אנה אדוני שיענה >> אנה אדוני הצליחנה >> רבי חנא בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך خ