הרב מאיר דוד שמואלי - סימן קפ"ד • לקבוע ברכה במקום סעודה

Kind: captions Language: iw פד בספר החשוב הלכה ברורה מורנו ורבנו הראשון ציון היום כו באב אנחנו רואים דרך השולחן ערוך בספרו אומר מרן מי שאכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקר במקומו אם זה מה שאמרנו חברים ההלכה ידועה אבל לפני זה צריך רק להדגיש שלא ממש חידדנו אתמול את ההלכה שאסור לברך בשעה שהוא עושה מלאכה בשעה שהוא עושה זה אסור לברך לא ללכת ולא כלום הוא צריך לעמוד אחד הדברים שהברכות והתפילות לא מתקבלות למה אדם הולך נ ונד הכוונה לא בתפילה עושה דברים הוא לא מרוכז באשר הצר לא מרוכז זה לכן לכן הוא לא מצליע כן אז אומר מרן מי שאכל מקום אחד צריך לברך קודם שיקור ממקומו לפ שאתה יוצא תברך מה מדובר פה חברים מדובר בלחם אל תגיד טוב אני אלך לישיבה אני אברך ואם יצא מקומו ולא בירך אומר מרן אם היה במזיד צריך לחזור למקומו אם אדם בא הגיע מבני ברק לישיבה ומזיד לא בירך מה אני אברך פה צריך לחזור לבני ברק אבל אם ברך במקום שנזכר צע מה הכוונה יכול פה ליטול ידיים לאכול לחם ולצאת ידי חובה ואם היה בשוגג להרמבם יברך במקום שנזכר לא חיים לחזור אבל רבנו והרו סוברים שגם הוא צריך לחזור למקום הנה מרן אומר את זה בסעיף ב' ה במים שאין לו פת עוד יש לו עוד לחם יוחד במקום השני מעט ויברך רק או שלא ירעב מהכינה הראשונה הוא אומר אם הוא יודע שידיוח לחוץ עוד פעם תו ידיים יש מישהו אחר שיכול לפתור אותו עדיף חיים טובים אומר רבי דוד אפילו אם היה אתה שומעים אם אדם עכשיו אכל לחם והוא הלך מהמקום הזה במזיד אז הוא צריך לחזור למקום שאיפה שהוא אכל וצריך לברך שם ברכת המזון אלא אם כן טול ידיים שמה במקום החדש של לחם יברך המוציא ויפתור עוד פעם מברך אליכם ואז יברך ברכת המזון לכתחינה למה אסור אומר מרן בסימן קפד אסור לעזוב את המקום לפני שברכים ברכה אחרונה אז אני שוב פעם חוזר מי שאכל מקום אחד צריך לברך קודם שהיה קורא במקומו יצא למקומו ולא בירך ויהיה במזיד חייבים לחזור למקום ואם היה בשוגג לפי הרמבם לא צריך לחזור למקום לפי הראש צריך לחזור למקומות ודוד מביא למטה כמה הוא אחד שהוא צריך לחזור למקום כזית פחות מכזית חילה פחות מכביצה יותר מכביצה עוד דבר אם הוא במזיד הוא חייב לחזור למקום אומר אני לא רוצה מרך ברכת המזון אומר מרן שיצא א צריך לדעת שככה פסק באמת הרמבם ומביא עוד ספרים מכתם רשבץ רבנו מנוח אבל הטור פסק שלא יצא חובה למה הם פוסקים כמו הבית שמאי שלא יצא ידי חובה? ככה הטור פסק. טור לא פסק. הטור פסק כמו הראש, כמו אבא שלו. כך כתב הרמה בהגאה. גם אם אתם רואים זה באותיות הקטנות במרן כותב שמה דווקא לרמב"ם אבל דעתו סביר עליו שוגג יחזור קומתחינה ומזיד אבדב לא יצא כלומר הוא לא יצא ידי חובה. לא ברך אתה ברכת המזון בכלל בטלה תחזור למקומך מה שכן אנחנו היינו אומרים אוכל לחם הוא פותר את הכל יש אליה רבה אחד מהחרונים כותב לו גם דעת הראש בדיעבד יצא ידי חובה ך כותב גם היה גאון גדול בירושלים כמדומני קראו לו מערש גרמיזן יש לו ספר קוראים לו משפטי צדיק הוא גם כותב דעת הראש בדיעבד לא צריך לחזור טוב, עכשיו יש שאלה חזקה. מה הדין? אתה אומר לאדם לחזור, אבל עד שהוא יחזור כבר יעבור זמן עיכול. מה יעזור שהוא יחזור? אחד עכשיו הגיע מירושלים, תגיד לו נחזור כבר תעקל לו האוכל. אומר רבי דוד ואם נמצא מקום שרחוק מאכילתו ואם יחזור יעבור זמן ניקון לא יוכל לברך יותר ברכת המזון ברך מקום שנזכר אפילו יצא מקום אכילתו במז חוזאנו שהיה דבר במזיד היה משוגג כל ששכח לברך ברכת המוזכר שהיה לך למקום אחר עיקר הדין לא צריך לחזור למקומו אפשר לברך במקום שנזכר כמו שאמרנו ודאי שאם עד שיחזור יתהקן האוכלן ודאי שלא יחזור קודם כל בדין הקודם שאמרנו שבשוגג הוא לא חוזר למקומו דעת הרמבם כך דעת הרבים מהראשונים לא ציינו אותם מביא פה הרבה לעומת זה הרמה פוסק א כמו רב אברהם פעם גאון כמו הראש כאמרנו שאומר שחוזר גם משוגג. אומר, אבל עוד דבר אומר הרב, כיוון שהרבה מהראשונים מסוברים כמו בית שמאי, כמו הראש, שגם בשוגג צריך לחזור למקומו. אם יכול לחזור לביתו עדיף כלומר יכול לברך אבל כידן לאכול זה חתכת לחם לנו לצאת ידי חובה במקום השני יש פה שאלה חזקה מי שמסתכל במרן מרן כותב יעקב ואם היה בשוגג להרמבם מברך במקום שנזכר ולהר הראש יחזור למקומו אז לא מובן מה שלימדו אותנו פה החברים ביוסף מה שלימד אותנו שיש ויש הלכה כויש הראשון זה רמבם האחרון זה הראש אז כמו מי מרן פוסק יש ויש הלכה כבאש לכאורה כמו הראש אז איך יכול להיות מה מרן מכילה מרן יעזוב את הרמבם יפסוק כמו הראש ככה להלכה גם יש הרבה הרבה ראשונים כמו הרמב"ם זה באמת מחלוקת כמו מי מרן פוסק רב עובדיה כותב מורנו הרב בהלכות עולם שעיקר בדעת מרן השולחן ערוך שהוא סובר שהוא סובר כהרמב"ם למה אומר בהתחלה הוא כתב בלשון רבים והדעה השנייה בלשון יחיד וגם תמיד מרן פוסק כמו הרמב"ם נגד הראש. אבל צריך לדעת חברים שלנו שהרב חידה כותב שבאמת מרן פוסק כמו הראש שלנו הביא אותו באחרונה הביא פה שאפשר לדחות את זה שקודם כל דעת מרן תמיד יפסוק עם הודעת הרמבם אומר אם מרן כותב יש ויש אז זה כמו הראש אבל אם מרן כותב הרמבם כוונתו לפסוק כמו למה שבארץ ישראל בהרי המערב היו נוהגים כמו הרמבם יש שיטה שלישית שאומר שמרן לא החיים בזה אבל לקמן חברים בסימן קצג הלכה ה משמע ממרן מפורש שהוא פוסק כמו הרמב"ם. בן אצחי כתב שחוזר למקומו אם אין תורח בדבר. משנה ברורה מחמיר בזה. הרמפנו פסק כרמב"ם שלא צריך לחזור למקומו. כך כותב מרן רבנו ודאי יוסף שלא צריך לחזור למקומו. אמרנו עוד הלכה חברים לפני זה שאדם יעשה תנאי פעם בשנה בבית שהוא מגלה שהוא מגלה דעתו שנטילת ידיים שיכול להיות שיברך בכל הבית יאכל בכל הבית נכון הוא יושב בסלון אולי עכשיו צריך פתאום להביא משהו זה הוא פתאום מתברר שאי אפשר לשבת שמה צריך לצאת משם שם יש לו בעיה הלכתית לכן אדם צריך לכוון שאני שתי כוונות אמרנו בסדר א' לכוון שאיפה שהוא ירצה בסוף יברך יוכל מה יש כאלה נוטלים ידיים במטבח מטבח שניים במקום אחד סלון במקום אחד אחרי זה אחרי שהוא ירך שמה זה לא נקרא רשות >> המוציא לא זה לא נקרא רשותך עצם זה שזה חדר נפרד זה חדר נפרד זה רשות אחת אתה צודק למשהו אחר אם ברכת שהכל בבית יכול לטל בכל הבית ללכת לחזור איפה שתהיה כל עוד שאתה בתוך הבית אתה לא מברך עוד פעם שהכל אפילו שהנת מחדר לחדר אבל אם אכלת עוגה או זה רחת המוציא איפה שהתכוונת לאכול אתה שם צריך אסור לך להסתובב מחדר לחדר או דבר כזה >> אם הוא רואה את המקום >> רואה את המקום מצוין רואה את המקום מצוין הכוונה בתוך הבית >> בחדר אחר בדלת פתוחה למקום שהוא אכל שם >> נראה שזה בסדר גמור לכן אמרנו פטנט יותר טוב שיכוון פעם בשנה כל מה שאני יאכל מתכוון בכל הבית אז אין לו בעיה דבר שני אהרב אם בירחתי במקום בסלון >> המוציאתי למרפסת חזרתי בירחתי בכל קת המזון בכל מקום שבירחתי אין בעיה תעשה >> אסור לשנות בהחלט באמצע האוכל מחינה מקוד את המקום למה אם אתה יוצא זה כמו הפסק >> לבד זה לא יקרא לך הפסק אם עשית את זה כן בד אתה תהיה בסדר לא עושים את זה לכתחינה המציון היה אומר את זה לפני שיצא אפילו אור לציון אמרו לי בשיעור שככה הרב היה אומר וככה היינו מכוונים אבל יש עוד דבר עכשיו ישראל שיהיה בריא ניסים הכינה לו את הקשקש. אז הוא אכל כוסקשו אחר כך שיהיה בריא. שכן ממול איזה רב גדול שלח לו מיני מתיקה כל מיני דברים שגם יכולים מה אכלו שאלה אם לא צריך לברך על זה מה אתם אומרים הוא לא כיוון על זה >> אה >> רוצה לקבל זה לא הבית שלו אם זה הבית שלו כן זה לא הבית >> יופי אז הוא למד איתם את ההלכה ואמרנו שמה כוונה שנייה כל אחד צריך פעם בשנה שהרי אני מכוון שכל מה שיביאו לי, מאיפה שיביאו לי, אני מכוון לפתור את הכל. למה? שלא יהיה בעיה חזדם קיבלונת, לא קיבונת, חשבת לא תחשב. אם הוא אורח הוא טפל לבעל הבית, הוא לא אורח, הוא בעל הבית. אתה מכוון שתי הכוונות האלה והכל וחי לעולם. אז אמרנו גם לא משלים חדרים זה נקרא שילי מקום אדם צריך תמיד לברך איפה שהוא גמר לאכול אמרנו אבל הלכה גם אם אדם עכשיו יש אחד שהולך בדרך חוץ מכבודכם מפצח גרעינים חינה מכותכם אז הוא עובר בכמה מקומות כל מן הוא זורק את הקליפות ברצפה שם בכיס אסור אסור ללכלך כל מקום אסור כל ה כל העולם אסור לחפוך אותו כל שכן ארץ ישראל שתשמור על הניקיון הזה כן עכשיו הוא מפצח גרענים מכוון שהוא הולך אין בזה שום בעיה שם סוכריה אחרי זה רוצה לשים שמות סוכר אין בעיה שהוא מכוון לדרך שהוא תה מים בדרך הולך כל הזמן עם הבקבוק בדרך או שהוא סוכן משאיר את הבקבוק ברכב ואז אז הוא יוצא וכל זה אסור הוא לך עם זה בא עם זה אין בעיה אותו דבר אם אדם עכשיו רוצה ללכת אה לך בשיירה רוצה לאכול לחם ללכת גם אין בעיה יכול ליטול ידיים לחבר אין כזה דבר לברך שאדם אוכה סעודה בבית בני שמה טוב אני את הסעודה פה לא גומר אני גומר בבית של החבר שלי משפחה שלי אצל האדמור מטיש אין כזה דבר לרמה מצוין אפשר אפשר מרן אין דבר כזה אתה צריך ברך ברכה אחרונה אחרי זה תלך איפה שאתה רוצה אתה רוצה לאכול שם תיטול ידיים כבר בחירה שלך אם הוא הולך עם חתיכת לחם >> לא יעזור כלום רבי חתיכת לחם עוזרת שאדם נותן ידיים ללחם על מנת ללכת ברחוב לא מדבר מדין עזנים לא עזנים שאוכל בניכם בחור מדבר על זה מדין שהוא הולך לכן אמרתי יוצא בשי ר לא שחק דוגמה חייל אני יודע דוגמה נס גדול החיילים צאו 14 חברים מפיר אחד יכלו לקחת לשבי יכלו להרוג זה חצד השם עשה תודה רבה לבורא הלאה >> הרב גם יש איזה משהו שלא מזונות בת מבחינה זה >> פסולדות רבי >> לכן ישראל הדגיש לך והוא אמר לך שכגון שהוא יוצא בשיירות ודברים כאלה ואין לו ברירה או למשל ניקח דבר עדיר יוצא באוטובוס צפון לדרום תן לי ידיים לפני שעונה לאוטובוס הוא אוכל באוטובוס אין בעיה הוא לא הוא נשאר באותו מקום בכללי בבחינת >> אפילו שהוא נוסע קודם או שאדם אדם עכשיו הולך ביער, הולך בסה הליכה אין בזה בעיה כל העניין שאדם אוכל ברשות הרבים אבל אם אדם הולך בצידה דרכים ובלילה ה נפש חיה דוגמה כל העניין זה מראה על הזאת פנים הוא לא אז פנים לא רק זה גם אם אדם הולך בלי חולצה ברחוב הוא גם נקרא אז פנים אסור להביא אותו הוא רוצה עכשיו לבוא להיד בבית הדין אסור לקבל מנועדות חייב בתרחם עלילה עכשיו זה הלכות האלה רלוונטיות אדם נמצא בגינות בגינות ציבוריות הוא נותן ידיים צ לדעת את ההלכה כל שבאותו גן אני לא בא לאכול פה לאכול הכל אותו גן בדין המבואר אומר רבי דוד ישנם כמה חילוקי דינים מתי נחשב דבר שינוי ממקום כבר נדברו לאל נתבארו לאל בזמן קעח ויש אומרים שאם רוצה לברך ברכת המזון בחדר אחר בחדר אחר באותו בית אינו רשאי אפילו שהייתה דעתו על כך מתחילת הסעודה בשם ברך המוציא פי שני זה בכלל בעיה >> בין רשות לרשות זה בכלל בעיה >> אפילו בחדר אחר רבנו >> כן אז אני אומר בין מרשות לרשות פשיטה זה >> ברור נשמה אני אמרתי לך שאין דבר כזה בעולם >> שאם עכשיו אוכל סנדוויץ' בדרך עכשיו >> מה שהוא אמר לנו שהלכה ברוך הבא שהוא אמר לנו שהלכה שאדם לא יכול לשנות מקום למקום שהוא אוכל להמוציא אכל פה צריך לברך פה עכשיו מה אתה שואלזה פתא אמרתי ב נגיד אכל בדרך המוצי התחיל בבית שהוא עטה לידיים לקח את הסנדוויץ' הגיע לפה חילה מכודך זה ודאי שזה אסור אסור לעשות דבר כזה לפי הלכה אסור זה נקרא זות פנים כל ברחוב באוטו מישהו נסה >> באוטו אין בעיה >> מישהו נהג לא גם אין שום בעיה >> שום בעיה ברכב לאכולתחיל בבית >> אבל באוטובוס שאדם יושב סתם באוטובוס בתוך השכונה זה גם נקרא ברוך משנה הבריות גם הרי אדם לא נורמל אלא אם כן תלוי איך הוא אוכל באיזה מצב אוכל לך חצוץ עדינות כל דבר תלוי לגופו ויש אומרים שאם רוצה לברך ברכת המזון בחדר אחר באותו בית אינו רשי אפילו שהיה דעתו כך ורק אם אינו יכול לברך כיוון שאין לו מקום נקי שעכשיו יש שם רעש או ש רוצים לעשות ניקיון בחדר או דבר כזה רש ללכת בחדר אחר אם היה דעתו על כך אמרנו אם אדם נותל ידיים והוא חושב לשנות מקום אין בעיה באותו בית כן יצא מקום אכילתו לחדר אחר באותו בית והייתה דעתו מתחילה להמשיך אכילתו מקום שני אף לכתחילה רשאי להמשיך לאכול במקום השני אבל אם הוא יוצא לבית בית אחר אמר לא לעשות את זה שיש בזה הרבה הרבה מחלוקות יש אומרים שצריך לאכול שם כזית יש שם אפילו פחות מכזית אחד לא ידע עכשיו הלך בשבת הלך אחד בבית שלו אומר טוב בוא בוא רגע נלך למשפחה חבר ממשיך לאכול שם משוגג קשה לו עכשיו לחזור אז הוא יכול לברך שם מרכת המזון ברך במקום השני ברך ישר או שיאכל איזה חתיכת לחם ש >> הכי טוב בעולם >> הלאה >> זרה באותו >> זה זה המצוין ביותר אין יותר טוב מזה אבל זה ברך מוציא עוד כוון שטוט שיברך שינוי מקום טול ידיים מוציא >> תול ידיים הוא יודע שידיו התלכלכו כן מוציא כן נקרא שינוי מקום שינוי מקום תמיד מברך >> ברכת המזון שהוא חידן לפתור גם את מה ש >> ודאי הוא עושה את זה בשביל שלא יהיה לו בעיה לברך ברכת המזון במקום השני לא מברך פעמיים ברכת המזון יותר את הכל חברים יקרים הלכה ג' סימן קפד יש אומרים שכל שבעת המינים דים ברכה לאחרים במקומם ויש אומרים דווקא חמישה מיני דגן אדם הגיע למקום ציבורי איזה מטבחון שמו לו שמה עכשיו וראה איזה רוגלך ככה עסיסי אמר הוא רק הטעם נטעם המשיך הלאה והלאה והלאה יש לו שיעור צריך כבר הרפחה אחרונה אין שמה לא כיסאות ולא כלום קר הדין היה צריך להביא לשם כיסא בןך למה תמיד שאדם אין הבדל כמעט אפשר להגיד בין לחם לבין עוגה כמו בלחם אתה צריך לברך ברכה אחרונה במקומה כך בעוגה במקומה יש אומרים אף פירות ששתבחה בהם ארץ ישראל היה לברך ברכה אחרונה במקומם לשבת גם יש עוד דבר הוא צודק מרכזת המזון צריך לשבת לא מדבר אדם חולה צריך לשם >> גם אין שלוש >> איך >> גם מן שלוש >> אין שלוש נכון אותו דבר עכשיו בעוגה אדם לא בירך אדם היה פה בישיבה או היה בבית אכל עוגה ולא בירך ברכה אחרונה בא לחנות שלו אז אם זה היה בשוגג אז ודאי מברך בעצם היה במזין צריך לחזור למקומו הראשון אלא אם כן יאכל שם חתכת עוגה זה פתרון חברים אנחנו בהלכה ד' אכל ונו יודע אם אכל וידע ברך ברכת המזון אם לא צריך לברך עם ספק שהיא מהתורה אין הרבה דברים חיו יו מהתורה לברך. אחד מהדברים שהתורה מחייבת זה ברכת המזון. יש לנו כלל ספק דאורייתא להחמיר. לכן אם אתה מסתפק אם ברכת ברכת המזון אתה שוב פעם חוזר ברוך הבא. שוב פעם חוזר מברך ברכת את המזון. ברוך הבא. תודה רבה. אבל כתוב בתורה שבוע שעבר זה היה ואכלת ושבעת וברכת יש מעמיד ושתי הטפים ואכלת ושבעת אין ורכתה ברכת המזון מהתורה דווקא שאדם שבע אדם לא שבע הוא לא חייב מהתורה. עם ישראל מחמירים על עצמם מכזית מ-27 גרם. תורה לא אמרה מ-27 גרם. תורה אמרה ושבה. מחמר. באמת אדם שבע. לא משנה כמה יש. אחד אוכל קצת והוא שבע. אחד אוכל הרבה והוא לא שבע. ברגע שאתה שבע אתה חייב מהתורה. איך כתב זה? אם יש לך ספק אתה חוזר. אבל אם הוא מסתפק הוא שואל בבית, "בירכתי ברכת המזון? בירכתי." בא אחד אמר לו, "כן, אתה בירכת. ואפילו אישה, אישה לא כשרה לעדות, לא בגלל שאישה היא יש בה מינוס, שאישה היא רגשית. הרבה פעמים היא מערבת דברים מתוך רגש. היא מערבבת רגש עם האמת. לכן אי אפשר לסמוך על ידותו. זה הכוונה. יש דברים שאין ברירה. יש רק ישר אז סומכים על אנשים דברים מסוימים כמו פה עכשיו למשל הוא לא יודע אם ברך אשתו שמה אומר לו אתה ברכת יכול לסמוך עליי מה יש דברים שרק אישה היא קונה לך עכשיו אוכל אתה יכול לדעת אם היא ידע לך שזה כשר ודברים כאלה כמו טהרת המשפחה מאיפה אתה יודע מה האמת סומכים על האישה אישה נאמינת אתה סומך עליה לא שאישה משקרת גם הרבה פעמים אנשים מדמיינים דמיונות בטח זה היה ככה בטח הוא התכוון ככה באמת אדם לא התכוון לא חשב לא כלום בפרי הדמיון משתולל ומשתולל והוא חשב הוא עשה בטח הוא מתכוון ודאי צריך להיזהר עוד פעם הוא לא להיות תמים שמוכרים לך נכסים הבן שלי התקשר קשר מישהו איזה עורך דין התקשר אליו מבאר שבע ונשמע ואני מכרתי אני מוכר לחרדים ומכרתי כבר ל-200 300 משפחות אמרתי לו בפה אפשר להגיד הכל תביא מסמכים תביא לנו אנשים שקנו אל תגיד לי מחרת למי מכרת אני רוצה ללכת לברר התחלתי לשאול אותו כמה דברים בסוף יצא שהבן אדם הוא לא אמיתי בפה יכול להגיד אף אחד דברים אפשר להאמין אנשים צריך להיזהר מאוד כמו שאנשים גם עכשיו הילדים שלי רצו צימר זה מקום אז אמרתם בסדר אין בעיה אני אתן לכם רצו כולם לבוא ביחד זה יום אחד אז בן אדם אמר לי רוצה איזה 5,000 שק בניין בניין ענק אמר לו אני לא מכיר אותך לא יודע מי אתה אולי תברח עם הכסף אין לי בעיה אני אבוא יביא לך את הכסף ביום שזה אתה אומר לי, "לא, אני צריך לעשות מזגנים וזה." אמרת לו, "רגע, אני בא בסוף החופש. כל יום אתה מזכיר את זה ב-5,000 ש"ק. אז מכל ה 5 * 15 לא הצלחת לעשות מזגנים, פתאום אתה רוצה זה. קיצור, אמרתי לו, אתה רוצה מזומן ביום שאני בא. אל תדאג. בסוף מניה השבוע הוא מתקשר הוא אומר תשמע אני התכעתי איתך לבניין מסוים אתן לך מקום לא יודע אם תאהב את זה לא תאהב לא זה לא זה בררנו ביררנו הכל שקן אם הייתי נותן לו מקדמה היה בורח עם הכסף מה אתם אתם רואים אם האדם מכיר אותו בן אדם תן לו לא מכיר אותו צריך מאוד להיזהר לא להאמין אנשים השם יעזור אז אישה מערבת את השכל אבל פה את הרגש שלה או עם מידע לפניו זה בסדר גמור למה זה לא עדות זה רק גילוי מדבר מילות גם התירו חוץ ממחים שלא נידע מצרות אדם נעלם שנים לא רואים אותו לא יודעים איפה הוא ובא אפילו גוי ומעיד לפי מסיח לפי תומו שראה אותו שנהרג או עד אחד אפילו שכתוב כתוב בתורה על פי שני עדים יקום דבר משום אגונה כאלו שמתירים אישה על פי יד אחד איך עושים את זה עושים את זה שאישה יודעת שברגע שהיא תתחתן אחרי שהיא יתיר אולי להתחתן אם יבוא בעלה אז כל בני יהיו ממזרים אז אישה דורשת וחוקרת טוב ותשים את מתחקירות לבדוק טוב לפני שהיא תתחתן לכן בגלל זה התרשום שום אגונה שישאר תישאר אגונה ואין עדים אין שום מסמכים אז כלו בדברים האלה עוד דבר אדם מסתפק עם ברך ברכת המזון אז הוא חוזר אבל לא חוזר על ברכה רביעית ברכה רביעית זה דרבנן אף על פי שדעת רבים מהפוסקים שחוזה אומר רבי דוד שלא חוזר ספק ברכות להקל אם אדם אכל כזית וכביצה ולא שבע ואחרי זה מסתפק גם לא חוזר לברך בשביל שדעת רבנו רבותינו מהראשונים שלא מברך עכשיו אדם מסתפק שימו לב איזה דיון בהלכה מסתפק אם הוא סבר והוא מסתפק אם ברך ברכתו יש לו שתי ספקות גם לא מברך אם אתה ברור לך שאתה שבע אחרי זה אתה מסתפק אם ברכת אז יש לך ברכה אחרונה ואני אם לא לא אדם שהיה צמא ולא שתה בסעודה אחרי זה הסתפק אם ברך ברכת המזון צריך לחזור ולברך מפני שחיו ברכת המזון מן התורה אפילו שאחר לא שתה בן איש חי למשל אצל הבן איש חי אין כזה דבר אם הוא לא שתה הוא לא חייב מהתורה זוכר בפי דבריו שלא מברך זקן הוא חולה שרגיל לאכול מעט. אחר שאוכל כזית פת נעשה שבע. חייב ברכת המזון מן התורה. לכן אם אכל כזית וסבא. לכן כן מסתפק חוזר וברך. אדם שאכל לא שברגיש שהוא רעל עוד פעם נטל ידיים ועוד פעם אכל. עכשיו בצירוף האכילה הקודמת, כן, בצירוף האכילה הקודמת יש לו סבא. חיה בברכת המזון מהתורה. אפילו שבאכילה הזו הוא לא סבבה בגלל זה שהוא אכל מההקודמת. ועכשיו עכשיו עכשיו הוא מסתפק באכילה השנייה הוא מסתפק. באכילה הראשונה הוא יודע שהוא ברך. בחינה השנייה הוא מסתפק. ספק דאוריתה לחומרה. ושוב חוזר וברך דקות 72 דקות >> לא משנה כמה זמן שבת זה לא 72 דקות >> נכון >> כל עד שכל עוד שאדם מרגיש שבא יש אחד אחרי יש לו גולמוס לא יודע אחרי כמה זמן הוא מרגיש רעב יש אחד אחרי הרבה זמן מרגיש שהוא שרגשת האדם מה אתה שוא >> בן אדם בוא נגיד סיור שבן אדם שר בלי שהוא אוכל חזיית >> כן אין כז בלי כזית אין ברכת המזון נשמה >> זה לא אז מה זה בעצם הצבא אז כאילו >> צבא זה הרגשה שלך יש רק שיעור >> קודם כל צריך צריך צריך דבר מינימלי שזה 27 גרם מאז נכנסנו לספק לפני זה גם אם הוא שבע אין לנו שום ספק שהתורה אמרה ואחתה ושבעת צודק מצד ש >> אה אין שם אכילה אומר יפה זה לא נקרא אכילה הוא אדם מוזר אכילה מכבודך שהוא שבע בכזה דבר כ זה משהו אתה צודק שהוא שבע אבל מבחינה מבחינת לקרוא לזה אכילה אי אפשר לקרוא לזה אכילה >> אז אחרי שחכמים קראו שברכת המזון זה כזית אז כל העניין של הסובה זה רק לגבי אם הוא ספק בירך אם הוא שבע אז הוא מברך >> אם הוא שבע והוא מסתפק >> מסתפק הוא מברך כן, בסדר. עכשיו הוא אומר דבר יפה. אם אדם אכל ולא שבע ואכל כזית, הכל בברכת המזון. באכילה השנייה הוא אכל פחות מכזיים, אבל הוא שבע בגלל שהוא אכל באכילה הקודמת. תוכן והפחות מכזית הזה עכשיו גרם לו להסתפר לסבוע בכלל אין ברכת המזון ברכת המזון שאלה היא חברים אם אדם שבע לא מעלם בגלל שיששלו כל מיני דברים שהוא ביחד איתם אכל אה קוסקוס אכל אה בשר, דגים וכולי, כל מיני ירקות בגלל זה הוא שבע. גם זה נקרא שבע. למה? זה הדרך של האוכל. שאדם לא אוכל רק לחם לרע. >> כל אחד כל עוד אכל שיעור. >> אה, >> כל עוד אכל שיעור בלם. >> כל עוד שהוא אכל שיעור בלכם. הנה הגענו להלכה. אבל יש פה עוד דבר אחר, חברים שלי. אישה שמסתבקה עם ברכה ברכת המזון אפילו אם בוודאי אכלה ושבעה אינה חוזרת מברכת מספק ואם אפשר הדבר תשמע ברכת המזון מאחר למה >> מהתורה ותורה >> מרית ותורה אישה לא חייבת מה זה לא ברור שהיא חייבת מהטורה חברים יקרים הלכה ה זה הלכה שישראל רצה לשמוע מועד הם אתה יכול לברך ברכת המזון עד שיתקל המזון שבמאה וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעה מאותו אכילה משעה שהתחיל להיות רעב אף על פי שלא יתעקל האוכל כי נתעקה לגמרי דינןנן וכן מלעניין אכילת פירות שתיית יין אם אינו רעה ולא צמא ותאב לאותם פירות יברך ואם לא יודע להישאר אם יתקלו שך מרן אה ואם אינו יודע סליחה חשב לא ידעתי שזה מפסיק אם אינו רעה ולא צמ אותם פירות יברך אם אינו יודע לשאר אם יתקלו יש עוד הלכה שאני לא א לא אמרתי לכם. אדם שהוא אכל ושבא הוא הסתפק עם בירך ברכת המזון. חברו הוא לא יכול לברך. הוא רוצה להוציא אותו ידי חובה. החבר שלו הוא 100% לא בירך. אתה ספק. אתה יכול לברך ולהוציא אותו ידי חובה. אם הוא לא יכול לברך אתה יכול להוציאות ידי חולה אף על פי שהתה ספק והוא ודאי עכשיו מחילה מחילה אתה הייתי בלשוני כתחילה אינו רשע לברך להוציאו מכל מקום בדיעבד אם בירך הוציא אותו ידי חובה אומר ואם שתיהם מסתפקים כן אחד שתיהם אכלו שתי מסתפקים כתחילה לא יוציאו זה את זה ברכת המזון אלא כל אחד יברך לעצמו ועכשיו אדם מסתפק לא יכול וזה הוא לא זה לא הוא לא אכל הוא לא שמע ירהר את הברכה בליבו אז אנחנו חוזרים להלכה שעכשיו קראנו עד מתי יכול לברך ברכת המזון כדי שיעור שיתקל המזון מאב כל זמן שנו רות מחמת אותה חינם שז שהתחיל להיות רעב פי שלא נתעקל המזון לגמרי במיו נחשב הדבר ככ כמעוקל למזון לגמרי ואנו רשי לברך כן כתבו תלמדי רבינו ואם אכל אכילה מועטת ככל כל שאכל כזית בלבד לא יודע ישאר מתי הוא מתחיל להיות רעים שרה מיד אחר שאכל עדיין רעים רוצה לאכול כבת חינה יאכל עוד כזית כדי לצאתי ספק מכן לברך ברכת המזון כתחילה הזהר תמיד ברך מיד אחר אכילתו כל שאכל אכילה מוריד אם לא יכול לאכול עוד כזית לא יברך ברכת המזון אפילו אם עדיין לא עבר שעה לא עבר שעה ב12 דקות 72 דקות אם עבר זמן מועד ביותר מסתם עדיין לתקן במאב ואז הוא יכול לברך בכל זה שאכל אכילה מועטת אבל אם אכל סעודה של פת ושבא ושכח לאחר מרכך ברכת המזון מרגיד שמחמת תחילתו לא מתחיל להיות רעב יכול לברך לבד שעדיין שימו לב חברים לא עברו שש שעות שש שעות שמעת עד שש שעות אבל אני מרגיש שמתחיל להיות רעב אינו מברך בקת המזון אפילו אם עדיין לא עברו שש שעות אבל אם אדם מרגיש שהוא שבע ולא עברו שש שעות עדיין הוא מברך המאירי כותב עד 72 דקות מביא פה הרבה פוסקים שחולקים עליו אדם שהוא לא יודע להישאר רעב צמא הוא לא לא הוא לא יודע איך להגדיר את עצמו כדאי שיאכל עוד חתך יפתור את עצמו אם אכל פת ושבה לאחר מכן הפסיק לאכול פת והמשיך לאכול מני תבשיל וקינוח סעודה משכה סעודתו כמה שעות כמו בשבת אפילו מעבר שיעור כל כול מזמן שאכלת את הפת וכון שהמשיך באכילתו דברים שרגילים לכם בסעודה נחשב הכל לאותה סעודה אלא אם כן נקרו את השולחן והביאו שולחן אחר והוא הדין חברים לברכת מן שלוש או בורא נפשות אם לא אם לא נתעקל לאוכל מברך ברכה אחרונה הכוונה מרגיש מרגיש שבע אם נתקלו אני לא מברך אם אני לא יודע להישאר יאכל יאכל עוד פעם כזית מפרי אחר מהפרי ואד הנקו זה לעניין מי ששתה יין אם עדיין אינו צמברך ברכה אחרונה לשאר אשתו רביעית יש אומרים שבשתייה זה שורה הוא מועט לכן יזהר בדבר הזה חברים הלכה ו שיעור אכילה לברך עלי ברכת המזון הנה מה שאתה אמרת הוא בכז פי הרב עובדיה משארים במשקל לפי הרב דוד יוסף בנפח שלכל אחד יש לו מזוז >> אומר שגם הרב מזוז זכור כל שאכל כזית חייב לברך ברכת המזון מדירבנן אבל מן התורה אינו חייב לברך עד שיאכל ויזב מאכילתו וצריך שיאכל את הכזי תוך כדי אכילת פרס כל אחד שהוא מתחייב ברכת המזון שימו לב חברים שהוא אכל 27 גרם לחם גם מוגה נכון בתוך 27 דקות גם עוגה אם הוא לא אכל לא בתוך 27 דקות >> מחילה תודה רבה תאיתי בתוך מתוך שבע 7 וחצי דקות רק אז הוא מברך ברכה אחרונה 7ב וחצי דקות יותר שוב פעם אני חוזר אם אדם אכל כזה 27 גרם שלא בתוך 7 וחצי דקות יותר מש וחצי דקות לא מברך ברכה אחרונה זה בעיה אז מה למה אני אומר את זה בשבת לפעמים אדם טועם קצת מהלכם אוכל סלטים אחרי זה עוד פעם טועם קצת מהלחם ונו לו שבע וחצי דקות גם תמיד כדאי שאדם בריך המוציא יכול לפחות לאכול כזית איזה יאכל אתה אוכל סימן קפה >> יום ראשון חברים סיום הזוהר שבוע הבא יום שני בערב סליחות יש פה כמה מניינים יהיה בחצות 12 וחצי >> איתי ויהיה בעלות השחר מתי אתם עושים את זה שעה ורבע לפני ח >> 4ח >> 4 שאין לכם שעה קבוהה איך אתם עושים את זה >> מתקדמים כל פצ למנים למעלה >> ו צריך לא יודע עד כמה זמן לפני זה אתם מתחילים. נראה לי שעה וחצי יכול להיות שעה וחצי לפני ההודו כמובן >> שעה וחצי לפני הנץ הנץ >> לאז היום היום זה שיש לך רבע >> שעה ו3 >> שעה ו1 >> ובמנחה חברים ביום שלישי ברבע לאח שלוש פעמים יהיה פה סליחות בעזרת השם דברים הנקרים שהם שיש רכילות שיש עליה שיש עליה הוכחות שהיאמת השיו להאמין רק מה כמו שאמרנו אדם צריך תמיד לחשוש לשון הרע חילות שהוא יש לו בזה תועלת צריך לחשוב על שתי כיוונים אם יש לו אפשרות לדון לקו זכות צריך לקמובן זה דבר שנזק צריך להיזהר רק זה ש זה שאמר לו הוא ראה את הדברים שום דמיין, שזה ברור לו, שזה כך, בתנא שאסור להביא לו תועלת וגם אסור לו לספר את זה לאחרים שמרחם עליי. אדם שישין את חברו לשלטונות, זה לא אומר שהוא מותר לך להלשין אותו. יכול לראות איך להציל את הנזק שלך, אבל אם הוא עשה לך רע, זה נקרא נקימה. אסור לך להלשין אותו. מה יעשה שפעם בא להנלשין אותו? תייעץ. מי שמוותר מרוויח יותר. יום יום רביעי. תודה רבה לך. אדון נכבד. היום כו באב נוסע בדרך מחוץ לעיר. בנוסתו שואה בין עיר לעיר שור מהלך פרסה. אפילו אם יש בדרכו יישובים צריך לברך הגומל. הטס במשך 72 דקות יברך ברכת הגומה לא כל האשכנזים מברכים על טיסות תדעו אם טס פחות מזמן זה לא יברך הגומן חייל הצונח מסוק באזור שש המלחמה ודאי מברך הגומן לפי הרב עובדיה מספיק כשאדם סוחה במים אפילו קצת מברך הגומן נכון דבר זה אבל זה דעת חכם אבל היום טירת רבי יוסף שמואל מודילי רבי יוסף סגרי רבי יחיה קורח רביסכר הצרף רבי יוסף ויזמן רבי ציון הכהן יונתן ג'רבה רבי יהרון הררי אפול רפול זכותה מגן רבי אהרון בן חסין רבי פרג'י וזן רבי אהרון מונסונגו רבי יהודה פתא היום בלילה חברים גם את הרב זה באברהם אדס לא צדיק הנסתר הזה יעקב >> באברהם אדס זה אבא של רבי יעקב לא היה פחד פחדים עם אדם בעל רוח הקודש שהוא נפטר רב עזרא הטיה לא ידע מה לעשות כל דבר היה מתעץ איתו בא אליו בחלום אמרו לו מי שממשיך אותו זה רבי יהושע שרבני תלמיד הבן אישי קורא קריאת שמע בלי ציצית כמידדות שקר מונה בבוקר המתעטתף בציצית ניצול מכל נזק השם זכנו ישמור עלינו ועל כולנו אמן כן י רצו אמן מה זה >> איך איך >> מה זה חינם מכבודו למד עיניך למד להשפיל עיניך תמי כדי שלא להסתכל במקום לו שלא טוב איפה אמר לו את זה אמר את זה לבית יוסף בצפת לפני 500 שנה שכולם יהיו צדיקים יש אנשים חושבים שאין להם תקנה, הם חטו, עבו, פשוט, אין כזה דבר. כל מה שאמר לך בעל הבית זה הקדוש ברוך הוא עשה. חוץ מצם אם לך אין לך תקנה, אל תאמין שאין אדם שאין לו תקנה. תודה רבה לכולם.