הרב מאיר דוד שמואלי - סימן קפ"ג • המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון

Kind: captions Language: iw היום אנחנו בעמוד בסימן קפג קפג עמודפז >> עמוד פז >> פז פז >> אה כן סימן קפג >> ד >> איך >> דף אפז >> כן הכותרת המברך איך תנהג בכוס של ברכת המזון וב 12 סעיפים של ברכת המזון תומדה בפנים שטיפה מבחוץ אם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות אינו צריך ברוך הבא חברים יקרים כתוב בגמרא ככה לימד אותי ידידי רבי נחמיה 10ה דברים צריך בכו של ברכה אתה רוצה לברך להשם תיקח בלה על הבלה משהו מכובד. אתה לא יכול לקחת מלוכלך, אתה לא יכול לקחת שבור, אתה יכול לא יכול לקחת יין שטעמת אותו ואתה רוצה עכשיו לברך עליו. נקרא פגום. יש כל מיני דברים שנקראים פגומים. של ברכת המזון. אומר מרן תודה רבה כן מספיק צריך טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ואם הוא נקי אין מ שירורה כוסות אין צריך צריך להיות בטוח שהכוס הזה שטוף לכן אנחנו לפני שעושים קידוש אנחנו הולכים לברז מכניסים מים נותנים קצת כמו שפשוף איך את השולחן? אז אומר כן עכשיו תראה שרבי דוד כותב ככה אם קינחת כן אם הייתה נקיה אומר רבי דוד רבי דוד יוסף לשון ציון אינה צריכה שטיפה והדכה והינו כגון שאין באותו שיראי יין ששרה בו פת ברוך הבא ונכון להחמיר לשטוף ולהדיח את כל ששותה ממנו אפילו היא נקייה ונכון להחמיר, לשטוף, להדיח את אפילו אם היא נקיה. אז מביא פה ברבי דוד מביא בשם ספר לקתיושר שהוא אומר דהדכה מורה ניקיון גדול יותר משטיפה. אתה משוטף יכול להיות וכולי. אומר ואמא אומר אדם אין לו כרגע מים לא יכול לקום אומר יכול לקחת מגבון או נייר ניר טישו שיש שמה והוא אומר הוא בעצם זה שהוא משפשף בפנים מנקה זה נקרא דכה לא דווקא שאדם >> כן אומר זה גם מצוין כמו במידדמנקה זה אותו דבר מוריד כמו דבר שהוא שהוא שהוא הוא מנקה העיקר שהוא משפשף את זה אז זה נקרא ניקיון וזה מספיק >> עיקר זה העניין זה ניקיון אם יש לך אם אתה יודע לנקות את זה יותר טוב מיין ממים אז זהו היום היום כבר ברוך השם יש חומרי ניקוי >> יש חומרי ניקוי וזה זה העיקר. זה עניין שני כיום. אז כמה שזה יותר נקי, זה יותר טוב. יש לך היום א א סקוט ברייט ועוד רק אי אפשר בשבת להשתמש עם סקוט פרייט. אסור זה חילול שבת, זה סוחט. אז יש ליפה מיוחדת שבת, סקוט של שבת. אדם אין לו, קח ניילון של אוכל. יעשה את זה. שטופים זה. אותו דבר. אבל כל זה לפי הפשט, לפי הכוונה. כך כותב רבי דוד יוסף לפי הזוהר הקדוש, פי תיקוני הזוהר, אפילו נקי, כן? אתה חייב לשטוף אותו במים לפני זה וזה לא משנה מה. יש עניין בשטיפה במים. מה אתה? אני לא יודע מה אתה, אבל הוא אומר שיש עניין. אז נכון שהוא צודק רבי דוד שעצם זה שהוא שוטף אותו, מנגב אותו, זה מספיק. או שאתה רואה את נקיה זה מספיק. זה הלכה. אבל בכל אופן, בשביל שזה יהיה ליבה דקונעלמה, אם אתה רוצה לצאת חובת הקבלה, אז תקפיד לשטוף את הזו. הלכה ב היין של פעם מי שהיה שותה אותו ככה טבעי היה נגען היה מקי היה חריף כמו שעכשיו אדם ירצה לשתות פטל ישתה את התרכיז של הפטל בר מינן לוקח את התרכיז אתה שם עליו מים מערבב יש לו איזה טעם טוב אבל אם אתה תשתה תרכיז מה יצא ברבי בינן אתה תקי אותו היין של פעם זה היה תרכיז לכן כתוב בגמרא לכן בהלכה כתוב שיהיה רבע יין ואפילו שני שליש שליש יין ושני שליש מים איך יכול להיות איך יכול להיות זה היה כל כך חזק היין של ארץ ישראל זה השבחה של ארץ ישראל שהין כזה חזק שאסור אז עכשיו אתה רוצה לעשות ברכת המזון אתה חייב למזוג אותו קצת שמגיעים ב בשבחה של ארץ ישראל שמה על הכל אשם על הארץ הטובה אשר נתן לך כן שמה אתה מוזג אותו למה להראות שבחה של ארץ ישראל אז אנחנו בסימן קפג בהלכה ב' יתן היין לתוך חי מה זה חל תמזוג אותו עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבחה של ארץ ישראל אז זה כולם יש יודע שבח של ישראל זה לא משנה איזה סוג כיפה יש עניין שבחה של ארץ ישראל היום נהיה לצערנו איזה מין יצר הרע שחייבים לעשות חופש בחוץ לארץ וכולם תשים תשים תשים תשים מה אתה עושה לקברי צדיקים חוץ ממך לרפואה חוץ ממך לפרנסה חוץ ממך לזיווגים לומ תורה רק זה מותר אסור לטייל בחוץ לארץ לא עלינו, לא עלינו. חולי נפש, בעיות זה צריך להירגע משהו כזה, זה בסדר. ואסור. למה? יש עניין של אסור לצאת מארץ ישראל. זה לא עניין, זה הלכה. אסור לצאת מארץ ישראל. רוצה לטייל. אז מה אם אתה רוצה לטייל? טיילת בכל הארץ. תאמין לך תטייל. לא, תגמור תאריך ימים ולא תגמור לטייל בארץ ישראל. אז מה אתה צריך לצאת? אסור. לכן יש שבחה של ארץ ישראל. תמיד אדם מדבר טוב על ארץ ישראל. חם בן ציון, אבא שאול היה קר מאוד ומישהו אמר איזה קור כלבים יש פה. אמר והרב היה משותק חצי גוף הרב אני אסגור לך את המעיל. אמר אל תסגור את המעיל. אמר לו למה? אומר אתה עכשיו ביזית את ארץ ישראל אמרת קור כלבים. בארץ ישראל אין קור כלבים. זה ארץ טובה. אמר לו ואתה רוצה להגיד שלא קר לך? אמר לו ודאי שקר לי. אתה יכול להגיד אני אסגור לך את החליפה המעיל שקר לי זה כן אבל אתה ביזית את ארץ ישראל שאמרת שזה קור כלבים לכן אני אצטער בשביל זה ואל תסגור לי את החלפה אומר אותו דבר שחם מאוד אז אומר אוף החם פה אוף החם פה וואי לא טוב פה להיות פה לא טוב פה חוץ לארץ ישבות פועל זה איזה מין מדינה אסור להגיד את זה מי שאומר את זה זה מבזה את ארץ ארץ ישראל אומר אנשים לא מתו בדור המדבר כל הגברים מתו למה ביזו את ארץ ישראל הם לא זכו לראות את ארץ ישראל אמרו צורכת יושביה וכולם בכו אה אתה מאמין ארץ צוחת שמע אני הולך להביא לך מתנה רעה מה נראה לך ברחו מביא מתנה רעה אומר לך ארץ חמדה טובה ור חווה שרצית ארץ נחלם מרעין שבוע שעבר ארץ הכי טובה אתה אומר ארץ רעה אתה תשאר בחוץ לארץ אתה לא תכנס לארץ יהושע וכלב שאמרו טובה ארץ וזה נכנסו לארץ כל שאומרים נסעתי טיילתי את תעשה איזה עניין בהחלט לבזות את זה את האנשים שעושים את זה לא בשבילו לבזות אותו שאנשים לא יתגרו כמוהו ללכת לא מדבר על העם חס שהולכים זה חיידקים שהתחילו כבר אצנו בתוכנו אני אף פעם לא דיברתי על זה שראיתי אנשים אצנינו אנשים בני תורה חרדים חרדיים יות עושים כבר הקלקול הגיע עד הדעת הגיע עד מקום גבוה אנשים כבר ים מקולקלים מראים בוא תראה הרי האלפים הרי האפסים לא עלפים אז זה באמת אדמור החטס מעל הרי עלפים הרב תראה איזה ארון תראה הנה הוא מתחתנו לא הסתכל אומר תגיד מתי נכנס לארץ או איזה ארץ יפה אומר לי הרב מה אתה יודע איזה הרים עברנו אומר כתוב בתורה שזו הארץ הטובה אז הרי אחרי האלפים מכוערים. אמר לו זה השקפה של תורה אתה רואה יופי זה לא יפה אבא אתה לא רואה טוב אכפ פעם הבא אחד לרבי בריסק אמר לא מבין רבנו תם אומר שצאת הכוכבים זה 72 דקות אחרי השקיעה אומר הוצאים אחרי חצי שעה רואים חושך אחרי שעה חושך מצרים חושך איך רבותינו אומרים שיוצאים שלוש כוכבים אחרי 72 דקות כבר יצא 1000 כוכבים אומר ד לך אתה לא רואה חכמים רואים אמר לו רואה כוכב אתה לא רואה נכון הם רואים אומרים לך שלוש כוכבים עכשיו אז הוא יודע לא אתה יודע חכמי ישראל יודעים אתה לא מבין ומה הפשט שלמדנו את זה פה לימדו אותנו שכל החושר שאתה רואה זה הקרום החיצוני אבל אם היית במטוס גבוה גבוה הייתה רואה עדיין אור מתי האור מעל הקרום הזה משתנה גם לחושך עד רומה שמהים למעלה אחרי 72 דקות לכן רבנו תם אמר אחרי 72 דקות הוא לא התכוון מה שאתה רואה זה מה שאמר לו הרב מבריסק אתה רואה בחינה גשמית אם חכמים אומרים אז הם יודעים יותר טוב ממך הם לא טועים הם הכל ברוח הקודש אתה רואה גשמי הם רואים רוחני זה בדיוק מזכיר לי את השבת הזה לשבת היה הזכרה של בחור בקדימה מה קראו לו רענן רענן למד בישיבה אחריי כבר התחתנת היה בריון חזק כבאת מחלה עבר את המחלה עברי חזר ליפורת יוסף כולם שמחים רענן חזר רענן חזר בדיקות יצאו אחרי זה חוץ ממכם נותקינות הרב צדקא אמר לושע שרבני חבר שלי לך לרב בן ציון תגיד לו את התפלל רב בן ציון אמר אני לא מתפלל עליו לרפואתו מכנס את הראש ישיבה אומר מה הרב בן ציון אמר אני לא מתפלל אומר מה עזב את השיעור אמר נכנס מה אתה לא תתפלל על הבחור פה שוב פעם יש חשש אמר לו כתוב חרב חדה אל תאש בין הרחמים אומר לו אני רואה הולך פה בישיבה כבר הראש שלו לא במקום הראש שלו באוויר והגוף שלו אומר אני רואה איך השטן חתך לו את הראש כבר חרב חדה אל צברו אומר אבל נתנו לו לחיות והראש שלו לא מחובר לגוף בח. אני רואה אותו פה הולך במסדר אבל הראש שלו לא כבר מחובר כבר חתכו לו את הראש. עוד חודש חודשיים מתפתר. הוא נראה לך בריון אבל הוא הולך למות. עברו חודשיים הוא נפטר. אתה רואה אותו חי כולם שמחים. הרב לא שמח. למה הרב רואה אחרת מה שאתה רואה? זה מה שאומר לך. הרב אומר לך אחרת דע לך שהוא רואה מה שאתה לא רואה. לכן הוא אומר הוא היה חייב לפתוח את הפה למה הרב בא אמר לו תשמע למה אתה מתפס ראש ישיבה הוא לא יגיד לו חייב להש עוד אחד גם שחלה במחלה והברי וכולם שמחו ועשו מסיבה תודה אז אומר כל צריכים מאוד להיזהר שהם נהים בריאים לא לדבר יותר בדי שהם נהנים בריאים ברגע שמדברים יש הרבה קטגוריים מקבלים עוד פעם פיצוץ צריך להצניע את האדם בחלת להצניע את כל ההצלחות שלו ברגע שמדברים יש הרבה קטגורים צריך הכל בשקט אסור להגיד הנה הבראתי ואסור זה שורה בזה ואז נהיה פלאגן עוד פעם אז הוא עברי וכולם שמחו בן ציון אמר אין לכם מה לשמוח הוא מת אומר אני רואה אין עליו שום צלם אין עליו כלום אז זה נאמר תוסף רוחה מגבו שאדם הולך למות אז הוא מתחיל להרגיש בהרבה יותר טוב שהשם הוא לוקח בן אדם שהוא חולה לפני שהוא הוא נפטר הפוך הוא מבריא אותו ותן לו חיים טובים כדי שהוא יתפטר בצורה כתוב זה הפסוק יוסף רוחה מקום תסתכלו מה שאתם רואים שאני אומר שכתוב בהלכה דבר אדם צריך לדעת הרב אומר לא ככה למה הרב רואה דבר בחיהי אחד הגיע הגיע למורי ורבי הרב שחר אמר לו הביא לו חתונה הביא לו הזמנה אז הרב שרבי שהוא יצא אמר שבר על שבר אמר לו איך אתה אומר שבר על שבר מש לא רצה לדבר הוא היה שכן שלנו במקובנית חתן שתו קיבלה את המחנה ונפטר נפטרה צעירה אז הרב שהוא הביא את ההזמנה כבר ראה שהיא הולכת בגיל 30 הוא לא רצה הביאו זה התיקון שלו אחרי זה היה לו עוד איזה אסון והרב ראה את האסון אז הרב כבר אמר בהתחלה שבר על שבר אומר תמיד הראיה של צדיק זה לא הראיה של שומר לך משהו תלך בדרכו הוא יודע בדיוק משהו השם מציל אותו אומר יתן עדיין חי עד שמגיע לברכת הארץ את היין חי ואז הוא מזגול י השבח של הארץ תמיד אתה צריך לדבר שבחה של ישראל צריך תמיד טוב ברוך השם גם לא יגיד בבית רע אני בן תורה רע לי המשכורת שלי קטנה בן שלך לא היה בן תורה הבן שלך לא להמשיך את דרך השם אין כיף לשני הכיף לבני תורה הטוב לבני תורה אין כמו בני תורה הדרך האמיתית כל הזמן תדבר בשבח בטוב אומר הרמה ושומרים דמי אין לא חזק לא צריך למוזג לכן נוהגים אז אומר ככה רבי דוד כותב כמה דעת כמה מרבותינו הראשונים מנות שלנו שלא מחזקים כל כך לא צריך למז אותו וכן קמה מנהג מידות אשכנז זאת אומרת ספרדים שלנו חברים כן דעת רבותינו המקובלים מוזגים למה צריך לדעת חברים שלי שעניין של המזיגה בפשט והפשט הוא לא יופשט זה משום שבח של צרה לפי הקבלה היין זה דין המים זה חסד שאתה מוזג אותם אתה ממתק את כל הדין לכן עושים את זה >> אבל במילא הרב לפי הקבלה מספים את השלוש טיפות על ה >> בשביל זה חביבי >> הרב אמר הסיבה >> אה >> הרב אמר בל פוס את זה לפני שמדיחים לא הוסיף אחרי זה >> לא מדיחים מוסגים יין >> ואז את המים >> ואז זה מוסיפים גם צריך להיזהר שיותר מדי למה >> לימון אותו ש >> כן היום היין הוא חלש השיטה הראשונה זה שיטת הריף והרמבם שמשאיר אותו ככה ומזג אותו שיטה שנייה שיטת רש"י רבי דוד אומר שבאמת הוא מוזג את היין, חי, אבל הוא קצת כבר מתחיל להדן אותו בשעה שהוא לפני שהוא מברך עליו, רק בשעת זה שהוא מגיע ברכת הארץ, כן? אז אז הוא עושה לו את המתאמת, כאילו מעדן אותו יותר אבל עושה פעמיים מזיגה לפי רשו. שיטה שלישית מרבי דוד זה רבי יונתן מילונים שהוא כותב כן כן כן מה השם מה השם בסדר גמור אז אומר רבי יונל מילת רחמים חיים בן בוא רחמים חיים בן בוא אז אומר רבי יונתן מילוני אומר שמה שכתוב חי הכוונה בשעה שאתה מוציא מוציא אותו אתה צריך מכינה אתה צריך להוציא אותו מהחבית סמוך לברכה. לא הכוונה חי שאתה מוזג אותו רק ברכת הארץ. לא. אל תוציא אותו מהחבית. הזה חבית של עץ אלון. יש לו טעם מיוחד. יש לו את ה את ההרמוניה שלו. אז אם איך >> ארומה >> ארומא שלו. ואם אתה משאיר אותו הרבה זמן פתוח את אז כבר האוויר שהוא בא עם האוויר הוא מוציא את הטעם הטוב שלו. אז הוא אומר לכן תעשה שכמה זמן צריך למזוג את זה שהרומה שלא תהיה טובה הכי משובחת רק אז תמזוג אותו ואם אתה יודע איך מוזגים בצורה יותר טובה ולהניח את היין בצורה יותר טובה שיהיה לו טעם יותר טוב הכל תעשה שה הטעם של היין בשעת המזיגה היא תהיה טובה זה שיטה שלישית שיטה רביעית זה שיטת רבנו תם אומר שמתחילה שלנו בקוסמו סגור קצת ולא כתיקונו ואז שמגיע לברכת הארץ מוסגו על אחד על שלוש לכן כתבו רבים מהראשונים יש את ספר המאורות שיטה חמישי אומר חי לא הכוונה תלזוג אותו חי הכוונה לא מבושל אל תעשה קידוש אל תעשה עשה ברכת המזון על יין מבושל למה הוא לא חי הוא מבושל זה חמש שיטות בביאור מה זה ייןך יש ספר המכתם שיטה שישית שאין אין בדורנו בחלי דין מזידר דעת רבותינו המקובלים כמו שאמר אמיר סמוך לבסור ברכת הארץ שאומר פסוק ואחת זבת וברכתה את השם את שלוש טיפות ות מים יש אומרים שזה לא בעת בית יוסף הביא בשם תלמידי רבינו יונה שמיד שמה אומר נודע לך השם אלוהינו כבר על הארץ כבר מוזג אותו בשיטה אחת יש שיטה לפי הארי שומר עת לפי מרן שימו לב במרן תראו מה כתוב במלך ב יתן את היין לתוכו עד שמגיע לברכת הארץ איפה מוז זק בארץ כתוב את לא כתוב את זה במרן שאתה מתחיל ברכת הארץ אתה כבר מוזק אבל דעת הרי בספר שער המצוות ככה דעת הרבה יקח דעת רבי יונתן מילונים וכולי והוא מביא פה בספר אוהל מועד אילו מרן היה רואה את שיטת הראשונים האלה שכתבו שאינו מוזג עד שמסיים ברכת הארץ שגיע לסוף טוב, עוד דבר. כל הדברים האלה שמזיגה בכל הדברים האלה, אומר זה בכל הכוסות של ברכה. זה לא רק בכוס קידוש אלא בכל של ברכה שהוא עושה. אז הוא אומר שהוא עושה את זה. אני מכיר למחם את רבי דוד מדינה אמור לעניין של ברכת המזון. צריך לשפור את האין שהוא חי. דעת מרן שולחן ערוך עד שאר כוסות של ברכה כי גם בקידוש דעת רבותינו המקובלים ישמזוג אף של קידוש במים קודם שיברך עליו אפילו לא חזק אז מחילה בכל סוגי הקידושים שאדם עושה לא משנה איזה קידוש לא רק בקידוש כלומר גם בברכת המזון לא ברכת המזון כל דבר שאתה עושה על יין אתה מברך עליו תעשה כל כושבר אמר ככה לפי הפשט שימו לב שאני עושה קידוש צריך לבזוג את זה בים אתם ראיתם שאנחנו עושים זה גם במים זה רק לפי הקבלה כלומר לפי הפשט אין אין שאני עושה עכשיו קידוש בליל שבת שאומר סברי מרן המזג את זה במים זה רק מנהג שקבל לפי הפשט אין דבר אחר לפי הפשט יש מקום אחד לברכת המזון יותר מזה עוד דבר צריך לדעת שברכה צריך למלותה למה רבי יוחנן כל בריך על מלאה ודים לו נחלה בלי מצרים שנאמר מלא ברכת השם גם בדראש גם בדרו מרש יש אומרים על כל גדותיה יש אחד שאני עושה ברוך השם אני עושה את הקידוש בבוקר מקובלים יושב על ידי אחד שהוא יהודי צדיק הוא מקובל הוא תמיד מוזג לי את היין הוא שופך לי עוד מים שישפך עליי היין עניין שיהיה לא רק יהיה מלא אלא גם ישפך על ה על הבן אדם טוב גם אצלכם ככה רבי דוד אומר שזה יגלוש >> לא אומר שדווקא שלא רביזן שלא יהיה ביזה >> בהבדלה אבל רשום שיהיה קצת יין על הרצפה לסבות >> לא כתוב משהו אחר אחרי ש שטיפה ריבת בנר את היין הזה כותב בן אש חי תעשה ככה עוד בהלכה ג צריך לחזר אחר שלם מה זה שלם שהכוס יהיה שלם והכוס לא יהיה שבו ואפילו אפשר להכניס ברביעי לא גם אם הבשיס שלה נשבר כוש שנסדק דינה כקוש בורה ואין השתמש בה כ שנשברה ונפגמה מעט בשפתה עליונה דינה ככ שבורה ואין השתמש ב מכסה של כלי שמחזיק בתוך רבו מותר להשתמש בכוש ברכה ואז בזמנו היה הרבה כוסות זכוכית שמשתמשים בזה במקובלים יש הרבה פעמים אתם יודעים שזכות נופל ככה נהיה לו סדק בשפה כתוב בגמרא שמי ששותה בכוש בורה זה קשה לשיחה כתוב שאלנו בזמנו אתך מרדכי אל זר הקדוש ברוךה אז הוא אמר אם זה דבר מועט אם אתה רואה של חסר אין בזה בעיה אומר דווקא שזה שבר דו >> שחודר דרכו היין כי בכול >> כן הכוונה ממש נהיה כמו איזה בוא נגיד כמו איזה פיה אם זה קצת אם זה כמובן אתה לא תגיש בזה לאורכים אומר מדין שזה קשה לשכחה יש שאלה חברים שלי האם פה שואל את דידי נחמיה בן דודי הרב עמיקם הצדיק שואל אותנו האם האם מותר להשתמש מכוס העשוי מנייר או מפלסטיק לכו של ברכה? אז הוא כותב ככה, רבי דוד כותב, מותר להשתמש בכוס עשויה מנייר מפלסטיק יוצא לכוס של ברכה בכל מקום עדיף יותר שישתמש בכלי אחר. מקור שלו כותב שהוא כתב את זה בארוקה בשביל תוצאות יוסף >> יש כאילו עושים כולה >> כן אומר בספר שמרת שבת כנחתיים בי בשם הגאון רבי שלמה זלמן בך דנראה כוסות אלה כאלה שמחדים מיוחדים לכך וגם אנשים חשובים משמשים בהם בסודות חשובות אין להקפיד אם אין אחר כן גם רבי אני זוכר שגם מורנו ורבנו הרב בן ציון השאול גם כותב את ה כותב רבי דוד ודאי ונכון להשתמש בכלי מיוחד חילי כסף יש אומרים שקוש זכוכית בהירה עדיף על זלב שזכו וכותב הגאון יעבץ אומר המגיד משנה סביר לילל הרמבם דיקר של ברכה או קוס של קידוש שעשרה דברים ארבעה דברים צריך כן להקפיד המוראים היו מקפידים על 10 דברים יש כאלה שרצו ללמוד בזוהר שאין בזמננו את הדברים האלה של 10 דברים שנאמר בקוש אנחנו בגללות אבל רבנו הארי ורבת המקובלים הריחו משמד הסביר עלים גם עכשיו שאנחנו בגלות כן יש את החיוב של מה שכל הארבעה הדברים האלה ואז אנחנו קוראים פה מלבד הדברים שאמרו לאל קושל ברכה אמרו בגמרא צריך לעשות דברים צריך לעשותם כושר ברכה נחלקו רבותינו הראשונים צריך לעשות דברים אלו מכן שולחן ערוך הביא דברים אל ההלכה וכמה רבותינו הראשונים כתבו שאין דברים אלא מצווה מן הנוכה ורק אותם ארבעה דברים שהזכרנו לאלה שהם שטיפה הדכה חי הכוונה לשאיר אותו לא למזוג אותו עדכת ומלא הם מעיקר הדין אבל עוד שישה דברים הם לא מעיקר הדין העיתוף איתכה ד' חברים מקבלו בשתי אדם שמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא יסיע בשמאלו למה מקבל אותו בשתי ידיו זה לא רק לפי הקבלה לפי הפשט. למה מקבל אותו בשתי ידיו? כך כתוב בגמרא. בגמרא בדף נא עמוד א' נוטלו בשתי אדם זה אחד מעשה הדברים של לו בשתי אדם סכורני לא כדי להראות חביבותו וקבלת שהוא חושק קבלה בכל כוחו ולכן כתוב שאו שערי שאו ידכם קדוש ברוך הוא את השם ולא יסת שמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא בשמאלו שמחו על הפסוק צאו ידיכם קודש ברכו את השם זה סוידכם זה שתיים אחרי זה ברחו את השם אומר שזה ביד ימין עמדת רבותינו המקובלים צריך שיקבל את מאחר ואף נותן את צריך לתת אותו בשתי אדם לכן שאדם בא לעשות קידוש או אשתו בנומצב שאפשר יתנו לו בשתי ידיים את ואז הוא יתפוס בשתי ידיים ואז הוא זמת תי עצמו מקביע אומר מרן מגביעו מהקרקע טפח מושב על הקרקע מוסה בשולחן ועל השולחן טפח עוד דבר נוטל בו עיניו שלא יסיח דעתו ואחרי זה משגרו לאשתו כדי שתת שתה ממ אבל אם אין לו מישהו אז הוא יר מה שכתבנו אמרנו שתופס אותו בצד ימין כי כתבו בתוספות הראש ורבנו מנוח תן אותו ביד ימין וצריך לתפוס את במשך כל הברכה ויש נוהגים שת הרחמן מניחים אותו ואחרי זה תופסים אותו עוד פעם ואם ברחים שבע ברכות אחר ברכת המזון נכון שהברך ברכת המזון על ימשיך לכוס את של ברכת המזון וצריך שמברך על יוחז בעצמו את ולא יתן לאדם אחר לאכוז את לדעת כמה רבותינו מקובלים לא חז את באצבותיו למדנו על כף ידו צבותיו סקופות סביב לכוס במתם כמה רבותינו מקובלים צריך שיהיה על מונח 500 באותם ולא על קפה אצבעות סקופות כלפי מלכוס מנחשבות יש כמה שיטות איך תופסים את קוש קידוש יש כאלה שהתם ככה כמו שושנה שיש לה חמש עלית יש שיטה שנייה זה ככה המורבי היה עושה כך עושה גם חכם בני יש שיטה שלישית צוצ פוצא עם מים לא נורא הבעיה אם זה יין משפחת >> איך הרב עושה >> הוא מורבי לא אתה לא עושים ככה ככה >> ככה אנחנו עושים הבעיה אם יש לך פה מבית אבא >> כן אם יש לך פה עוד ידי דית וזה איך תעשה גם תפוס אותו >> אבל זה של האשכנזים האד לא אנחנו עם כזה >> לא למה לא עם זה יש שלשכנז >> לא שאמרת ידית מה אתה התכוונת ידית >> לא יש כאלה כז רגל כזה >> יש להם רגל >> עם רגל זה לא נוח לתפיסה ככה בצורה כזאת >> השאלה איך איך איך איך השושנה נתפסת זה פי הזה עכשיו אני חושב שהרב פרץ היה מכניס את לפה אז שלמדנו את זה אני חושב שיראו לנו את זה העיקר הוא לא משנה איך תופס את זה חשוב העיקר להיות רגועי לא לכעוס בבית לא לענות לא להרים גם אשתו נותת לו פיצוצים בזה אותו זה החוכמה יש אחד עושה הוא מקופל פעם עשיתי פה איפה הביאו לי כל פעם מקובלים ראיתי אחד עצובני אמרתי לה לרב אל תביא לי אותו אומר לו אתה יודע איזה מקובל צ מקובל שכועס רגיל בכעס לא מקובל שילך מפה הוא אבי זה המקובל אמיתי גם הם מכעיסים אותו בתור ילדים המקובלים מה לא עשו לו מה לא עשו לו גנבו אותו מה לא מה לא משתדל לו לכוס זה הכל גם 12 חלות לא היה מקום הוא לא עשה 12 חלות כל דבר שהיה מפריע למר טי מנהגי כוונה הוא לא עשה עשה לא עשה לא עשה בשביל הסתכסך כל דבר לא התווכך מעולם מעולם יפעם אמא שלי דיברה משהו אז שמעון ענה לה אב שנתן לו צעקות ש ממשיך לענות לה אב שקם הלך מהבית אמר לך לא לענות למה אתה עונה >> למה אתה עו לא לענות שום מה שהיא אומרת אתה תשתוק אל תגיד לה כלום תגיד מה ש מה שטוב ש לא לענות בבית לא לנקום, לא לנתור, לא להיות שתמ [מוזיקה] זה תודה רבה אתם לא ראיתם את העובר אתם לא ראיתם את של חם בן הים חם בני הים שבדר חיים תים ארוכים יש לו שיהיה בריא שמכין איזה חצי ליטר כזו גדול כמו חצי בקבוק לך תפוס את לך תעשה כוונות לתפוס זה חצי בקבוק אתה צריך תודה ל גם החלות שסר שזה 100 200 מוזמנים אז מזמינים חלות איזה שתי מטר כל חביא פיטות יזדיות זה 3 מטר כל חכב את השם צריך ללמוד ממנו הוא עושה את הכל לכבד את השם אומר אומר המברך על שברכה צריך לתת אינם בכוס של השיח דעתו לכן מן ויש אומרים להם שסיח לתו מרכת המזון ואף שומעים צריכים לתת עיניהם בכוס ויש אומרים שצריך לתת עיניים בכוס עצמה ויש אומרים שצריך לתת עיני מיין שבתוך וחמת כם כתבו שאין אברך על שפי הצם חמת שכל דנה בכוס של ברכה אחר ששתה מכו של ברכה שולח את לשתוקת שתטעם מן היין מתברך פרי בתנם מחמת כן יש שלום בים אם היא רוצה ואף שר המסובים יתמו מכו של ברכה היה פעם אחד שאמר לי שהוא למד הרבה הרבה איך מכבדים את האישה ממורנו ורבנו תורשנו הרב מרדכי אלי אומר שהוא פעם היה ו הוא בא לבית אז אחד רצה להכין לו ביצה וזה שהוא אוכל אמר לו הביצה של אשתי זה הביצה הכי טעילה רק שהיא תכין היה מאוד מפרגן ספה מחופה הה מאוד אישה שצריךה לכבד אותה טוב האישה מכובדת הרבנית פה רבנית פה תמיד היה עושה דברים לתת לצובה היה פעם אחד שמזל באשתו הוא סיפר לי צדיק גדול אז והיא באה ובכתה לו ערב פסח הוא קרא לו אמר אתה יודע נתקעתי בלי בלי נהג עשה לו תרגיל רב מרדכי עשה לו תרגיל אמר לו מה קרה הרב אמר לי יש לך רכב אומר לו כן אבל תיקח אותי לגאולה אמרתו לגאולה הרב הראשי הלך לגאולה אומר לי תבדוק לא איפה יש פה חנות של תכשיטים ואז אמרו לו הרב הראשון ציון פה אפשר להוציא לבחוץ כמה סוגי תכשיטים הוציאו לומר כן הרב רב פה ציווה מה תגיד לו את זה כמה זה עולה בילו אמר לו עכשיו תיסע לחנות שיש שמה כל מיני מכתבי >> ברכות הלך הביא לו משהו יפה והרב כתב מכתב ברכה לאשתו ושם את זה בתוך הזה ובא אמר לו בוא עכשיו תעלה איתי איפה נעלמת מה זה איפה היית אומר הנה הלכתי לקנות לך מתנה אמר תודה רבה לילנהג הסיבה האמיתית שהיה לו נהג והיה לו הכל הכל הוא רצה להראות לו איך לכבד את אשתו אז הוא עשה לו תרגיל בוא תראה איך אני מכבד את אשתי לא שזה הייתה קוד תכשיטים לבד אבל עשו תרגיל גם פעם הרב קדורי עשה את זה לאחי הרב אליהו היה מכבד הרבה את אשתו אמר לו חבנין אני רוצה טיול היה בגיל 100 100 ומשהו אז הוא עוד פעם התחתן חבניהו חיתן אותו אז אמר לו בסדר אמר לו אם מי נת טייל אמר תביא את אשתך אז הרב כדורי והרב בנייהו הרב כדורי רשב קדימה היה נהג חמנשב מאחורה עם אשתו ואשתו של הרב ואז יצאו עשו נראה לי לארמון הנציב עשו שם טיול וחזרו אמר לה אתה רואה מדי פעם קח את אשתך ותטייל איתה הלכה היא יש מי שאומר שאם מברך יתר אוחז בימינו שהוא שמאל כל אדם בימינו שמאל כל אדם אבל לפי זה לפי הפשט אתם צודקים לפי הקבלה גם בזה בצד ימין של כל הנו מפי הפשט כן הלכה ו' סימן קפג שנתנו לו ש לברך לא יסיח מברך המסובים אין להם לדבר מ שהתחיל מברך לא בא שהוא מברך אלא אפילו בין ברכה לברכה אין להם לדבר עברו וסחו בין ברכה לברכה עכשיו מוציא אותם די חובה בשעת שמברך שותק מעט יצאו אבל אם דיברו בשעה שהוא מברך לא יצאו >> הלכה שביעית נכון הדבר שכל אחד מהמסובים אמר בלחץ שמברך כל ברכה וברכה אפילו החתימותם תקחו בחשבון חברים שפעם לא היה ברכוני שברכת את המזון שומעים אותו בכל כולם עונים אחריו מחפשים שהוא יציא אותם חוהלכה למעשה לא צריך לחכות לו אבל כדאי לברך איתו הלכה חניין ישת ברכת המזו בני העירה בני הכבוד שאומר שדינה כתפינה שלא להפסיק אסור לענות קדיש קדושה ברכו שעת ברכת המזון הבעל אם הגיע אומר רבי דוד אומר חידוש רבי יעקב אמר לו שחמובדה חולה כזה חר שסיים ברכה רביעית והגיע לרחמן רשי לענות אמן אפילו אחר ברכות וכל שכן שרש לענות תמ דברים שבקדושה אבל לא יפסיק בדיבור הרב עובדיה מחמיר שלא יענה פה הר עובדיה כל התוספות גם א זה בעיה >> מה זה >> תוספות ש שאומרים שאפשר להגיד נגיד הרחמן הוא לשון של >> אבל יש לך אחרי זה הרחמן הוא יחינו זקן קרבנו אתה משיח >> לפני כאילו לפני הרחמן חיינו כאילו כל ה >> פשטות לא פשטות לא פשוט לא >> פי חמובדיה פשטות לא לפי חכם דוד כן ברכות קצרות שלפני אז לא אסור לענות כלום ברכות שמרוכות כגון ברכת אשר יצר או ברכת הלבנה רשי לענות דברים שבקדושה אבל לא רש לענות אמן אחר הברכה ששומע מחברו מהדתך מוב עובדיה וזה באמצע אשר יצא אומר מותר לענות דברים שבקדושה מעניין אומר אבל באמצע מן שלוש אומר אסור לענות מובדיה למה זה דאורייתא המציון כותב שכן כן כך כותב גם הנמצא באמצע ברכת המזון עובר תלמיד חכם צריך לקום מפניו בשע שמברך ברכת המזון צריך לשבש שמברך בין אם הוא הולך בביתו שמגיע לברך צריך לשב הלכה י' יש אומרים שגם ברכת מן שלוש צריך לאומרהם מיושב צריך להיזהר בזה זה הלכה שלא נזהר בזה אם היה הולך בדרך ואוכל צריך לשב ולברך לפי שאין דעתו יושבת עליו מה שבתוך מכונית נוסעת רשע לברך בקת המזון נוהג במכונית אסור לו לברך אסור לו לברך וסף במלאכתו אסור לו לעשות משהו בשעה שאדם ברך זה השם מרחם עליי הרבה לא נזרים בזה צריך לשים לב לדבר הזה תפילת הדרך הרב >> תפילת הדרך אפשר עדיף לחכות בצד אבל לפי הלכה אין בישראל המספר יחילות בטוב לב בטום לב אסור גם אדם נאמן אסור להמין שם זקן גם משני אנשים אסור להמין היום יום שלישי קפי קפי יה ותשפן מפליק בים צריך לברך ברכת הגומה אפילו מפליק באוניה ואין חשט מפליק בנהר גדול במשר 72 דקות צריך לברך הגומה נכנס לשחות בים צריך צריך לברך ברכת הגומה לא סולם תביא לי גם סידור כוונות הנה תביא לי את הסידור שלי שתי סידורים שלי הלאה היום טירת רבי שמואל בן חופני רבי שמואל דוד אוטלנגי תודה רבה רבי שמואל רבי שלמה שמואל אבן צור רבי מרדכי אביית רבי משה חיים זתחיה נעזרי רבי דוד גברא רבי אברהם הלוי רבי שלום הכהן פורנו ורבנו חינם תרבה על הכל אומר מי שמתפלל בלי בלי ציצית ותפילין אין תפילתו כרווי אבל אם אין לו מה יעשה אומר הגוי גוי עם הגויים שלא לובשים ציצית הלבישו אותם בגדים מתונפים לעולם הבא לכן השם זכה אותנו בעזרת השם יתברך שכולנו עשים ציצית אמן אמן >> בעזרת השם כולנו נהיה בסדר >> אשרי ישראל כותב הראשית חוכמה דן לך כי לתיקון המחשבה צריך שיהיה שך עיניים אז זה מתקן מחשבתו השם זקן בעניון פי מניין >> שרגנו למש מישהו למעלה ‏No.