הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות דברים הנוהגים בסעודה קע"א - קע"ד

Kind: captions Language: iw אדוני אל היום אנחנו לומדים בספר שולחן ערוך דרך הלכה ברורה יום תז א תשפ יום טז א תשפ היום יום ראשון אומר מרן עושה אדם צרכה בפת והנה מילה שלא ממעיס את הפת אי אפשר לאכול אותה למה למדנו במסכת סופרים אסור לנהוג מנהג ביזיון בדברי מאכל למה למה אסור לנהוג שלא יראה כבועט בטובה שהשפיע הקדוש ברוך הוא בעולמו. כתב רש"י, מה בא לבזאת הלחם? הלא מה ששמואל אומר זה פוגע בפרנסה. דבר אחד לא בגלל שזה פוגע בפרנסה. נכון? זה אסור. כאילו אתה בועד במה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אתה בזה כאילו עכשיו המלך בא הביא לך נגיד משהו פשוט, לא היה קר. זורק את זה, אתה פוגע במלך. עושה אדם כל צורך בפת אבל שלום לא הורס אותו פקמינה בכל אלה שהשם מחזיר אותי בתשובה שהם עושים עיצובים מפירות עיצובים בפירות חותחים את ההבטיח בכל מיני דרכים וכל זה אין בעיה אבל כל אלה שחתכת כל הפרי כל הזה מה עשית איתו זרקת אותו >> כל השריות כאילו לא >> השריות בעלתי איזה כן הבנתי >> זה ביזיון תעבדים חוץ ממכם כל הדברים היו לצערנו גם הרבה דברים עושים אנשים לא מכבדים השם יעזור אין כמו עם ישראל בעולם בכל אופן >> גם ככה השם ישמור גם בבסיקים אז >> כןכל מיני צורות כל מיני ואז מה אתה עושה אתה לא משתמש בזה זה ביזהיון נכון >> ברור ברור לא לבעות בטובה שהשם נתן לפני 100 שנה אנשים מתו ברחובות מרעב שלא הם קליפת תפוזך אנשים היו קופצים על קליפות תפוז >> בכורה >> לא בארץ ישראל >> לפני כמה מדינה? בך 100 שנה 110 ו10 שנים זמן הבריטים זמן הטורקים זמן הטורקים הרעב נורא מדבר מנחם את העולם הראשונה לא אומר מהר עושה אדם כל צורך בפת ואני מלדן לא ממיז ב אבל מדי ממעיז אסור אלכך אין מניחים בשר חי על בשר על לחם למה מי מי מי אוכל את הלחם הזה אם יש בו טיפות של דין מעבירים עליו מלא למה שמה ישפך ואז לא תוכל לאכול את הפת מעס שנותנים את הידיים ביין בין חי בין מזון אפילו נטילת שאין לצורך ואין זורקים את הפת משום מי זה נוחמים הל אפשר ליטול בו ידיים האמת שראינו במקום אחד שכן אז אם יש לו יש אסור לקחת את זה ואין זורקים את הפת שום מזה אין נוכלים אז הלכה בשולחן ערוך שהם שזורקים את הפת ככה הם זורקים אוכלים אני נשים די זריקה אתה זורק את האוכל הזה אז זה כמו תאנה רכה אז מיכל אותה כבד שזה תמיד דלמה מזגגון גוזים ורמני וחש ש הלאה שם שאין זורקים את הפת כך אין זורקים מוכלים על מסים המקור של הדין חברים זה מסכת ברכות דף נ עמוד ב האם נוטלים ידיים ביין חכמים אומרים שלא נותנים דם. למה? יש בזה משום ביזיון. זה גם הזה מבזה את היין, נכון? זה גם מבזה מה שהקדוש ברוך הוא נותן לך שאתה ביין. אומר, אם הייתה קערה מלאה בדבר שאין לך שמישפך על הפת, כגון שהייתה מלאה בפירות, מותר לסמוך את הקערה בפת, אלא אם כן התחתית שלו לא נקיה. אומר, אסור ליטול ידיים ביין, אבל אם אין לו, אין לו מים, מפי הלכה תכו ליטול ידיים ביין, מריך גם נטילת ידיים. אז אם כמו שאמרנו אין לו איך לטול ידיים אז מותר מנהג האשכנזים יין לבן ולא יין אדום אומר הוא הדין שמותר לכסות בפתח כסות בכלי עכשיו אין לו מכסה הוא רוצה לשים את זה לכן יכול לקחת לחם לשים את זה מתחת ספר כדי להגבע אותו יש לו לחם עכשיו בשקית רוצה רוצה לשים את הלחם שים שיהיה לו סטנדר מותר אבל לא לזרוק את הלחם אפילו שזה לא בביזיון שאר מיני אוכלים אפשר המקור בתוסף בברכות דף נ עמוד ב דיבור המתחין אין אומר רבי דוד יוסף על פי שאסור לאבד דברי מארחל סימן קעא הלכה א' אבל אם עושה את זה בדרך של ביזוי, אבל אם עושה את זה לצורך האדם עכשיו לקח אדם זתים שם עם זה שמן לא בשביל לשתול בשביל לסוך את הגוף מותר אז יוצא ש לוקח את הפרי ועושה את זה לצורכים אחרים שלי הלכה למעשה נפסקה שזה מותר הלא אסור לקטוש זתים כדי להוציא מהם שמן לוץ ידיו אבל מותר לקחת חתיכות פת או חתכות לימון בתוך כלי שיש בו ירקות כבושים על פי שאותם חתיכות זורקים אותם זה חלק מהאכינה לאלה נראה שמותר לאיבד לחם שאין בו כזי מכל מכל מכל מקום מי שעושה כן יבוא לידי עניות אז המקור בשבת דף נמוד ב אומר מה אומר אומר רבי דוד יוסף זה המקור שלו בעירובים אין מעבירים על האוכלים מה זה אדם הולך עכשיו ברחוב רואה לחם זרוק צריך לקחת אותו לשים אותו בצד רבי תמיד שיורד את הירידה הייתי רואה לכם מצד שים את זה במקום שלא יבוא לדיזנו כל שכן שלא רשי לדרוס את המאכל ברגליו אבל המוצא חמץ בפסח אסור לו להרים יש כאלה זורקים לחם ליונים >> מה אתה אומר >> זורקים לחמניות לחם ליונים >> איפה >> ברחוב >> זורקים או מניחים רבי ראית שזורקים זה ודאי שלא הגענו זה אני ראיתי דבר יפה מאוד בשם א הרב זידברשטין חתן של הרב אלישיב אומר היום שאדם רואה לכם לא הגעו ברחו הרגל קצת בעדינות למה אומר אתה לא יודע זה שאכל אותו איזה מחלות יש למה כבר שהחילוניים אשר ישראל יכול להיות שהם לא צנועים כל כך יכולות שהם עשו יהיו בקשר עם מישהו יש את המחלה הזו עץ עץ יודע איך קוראים לזה אם אני רואה את זה כבר אני עושה את זה שם את זה בצד >> יפה עדיף בעדינות ברגל לפי שיטה אחת אבל אני מרים ביד מהצד לא חושב שזה לפי רבי רבי יצחק סנברשטיין לא כ אלא אם כן כמו שילדה דומרת שתזכה הוא גגו כל שמו את זה ליונים יש כיכרות שמפזרים להםכ >> אה >> כן >> עכשיו ראיתי על יד מקדש מלך באים הרבה יומים בדרך כלל תדעו שזה המנהג של הפרסים פרסיות תמיד הייתי רואה בבוחר עם כל מקום גם סבתא שלי כה הרבה משרה לכם במים וסוחטת ושמה את זה ליונים אין כזה בזה >> פתאום מה שיזרק בפחד >> אדרבה זה עוד יותר טוב >> אומר רבי אומר אומר רבי דוד יוסף הראשון לציונו רואה דבר מאכל מושכח בצד הדרך צריך להגביעו שאם לא באנו בא שלא יבוא לידי ביזיון או שכן שאין לו רשה לדרוס עליו אסור לגרום לאוכל שיעשר בעלה בוא נשים את זה על אז אין בזה שום בעיה לתת תוכל עיוני. הפוך כותב הרב בחיים פלצ'יץ שמצווה לתת להם גם בשבת הגדול אתה נותן זה >> לפני >> נכון לפני אומר הרב עובדיה כותב שמותר כל דבר שהוא לצורך האדם מותר ככה הוא כותב לכן הוא אומר שהואר לך לשים לחם בתוך כבושים אתה עושה כבושים בבית אבל מורד ורבנו אתר את רושנוב בן שחי חולק על מורנו הרב א עובדיה אומר שאסור לעשות את זה משום הבן איש חי כתב משום ביזוי פת אבל בהליכות עולם הוא כן חזר בו חמורה אלא אם כן יש מקום של כשפים אז לא יגב בדברים כאלה אסור לגרום להדברים ש יזרקו כל לקלוב שום או בצל או בצל הנכים כפ כלופים כל הלילה ואז מה קורה זה הולך לאיבוד עכשיו אדם עושה אירוע יזמין מדק מה שהוא צריך יזמין כמויות מטורפות ואחרי זה זה נזרק אדם קונה לשבת קנה מה שהוא יכול יש כאלה קונים קונים בסוף זורקים יראה כמה הוא יכול לאכול יקח טוב להחמיר שלא להשליך ולבזות דברי מאכל עשויים בהנאה כמו נורלה וכילי הקרב טוב להחמיר שלא להכיל לבהמה מאכל עשוי לצורך אדם כל מקום אם אין לו דברים אחרים רשי דברי מאכל שהם גם לאדם וגם לבהמה כמו ירקות מותר להכינם לבהמה עד כמה רבותינו הראשונים אסור בן הדין להכי לבהמה מאחר שאם לא תאכלנו הבהמה יכלו בני אדם אסור לקנות את הבהמה מאכל ש של בני אדם שמחירו יקר יותר מאחל אבל היום יש לך כזה שפע, אם אתה לא תיתן את זה לבהמה, זה יזרק לפח. גם היום יש חוק שעכשיו קנית עוגות עוגות טריות אסור לך להשאיר את זה למחר אתה צריך לזרוק אותם גם אסור לך לשים את זה על הגדר את הוגות אתריות שים לחנויות כן >> אני מכיר מלא מאחלות שנותנים את זה >> כן אסור להשאיר למחר עכשיו הפיתרוגלחים וזה אם אתה שם את זה הורז את זה ושם במקפי או דבר כזה בשביל למכור ליום ומים שלוש אין בעיה אבל אם אתה שם במשטחים למכירה ככה, אסור לך להשאיר את זה למח אה לא כלום. יכול להיות שגם באריזות לא יקחו אם זה של אתמול אלא אם כן אולי זה עובר איזה עד פע משהו שמים חומרים משמרים זה נראה מאוד טרי אז אין בזה בעיה אבל אצלנו מה שהוא עושה בשכונה הוא לא זורק את זה הוא שם על הגדר אסור וראיתי שיש אנשים שיודעים באים בבוקר מוקדם לוקחים דברים טובים גות אישיות כל מיני דברים כאלה ואנשים שאין להם לוקחים שיש להם גם באולמות אסור להשאיר אוכל צד אחד הם צודקים למה לך תדע כמה ימים ישאיר לך את זה לא ישאיר לך את זה למחר אתה מבין שיר אור של שבת אשו הכל טרי צד שני זה בתשכים צד שלישי לא תעשה ככה אנשים לא יבואו מה עשה? מצד שלישי יש בזה ביזיון. מים שהיה אחד שהוא חילוני שהעובד במאפייה שלכם רואה ככה היה לו לב ליהודי. הרבה פתאום נזרקות ככה. הוא היה כל אלה אוסף את זה ומחלק לכל מיני נזקקים. הוא הלך למסיבה או התכנן קנה כרטיס למסיבה אמר ועלה לו חולים שהוא נמצא ביער סיפור אמיתי יש מחבלים חוטפים מחר ביער הוא לוקח פיטות הוא זורק עליהם פיטות והם בוכים איך הול מחבלים בורחים מפיטות מה החלומות שבדברו בקיצור הלך למסיבה הצליח לברוח בתוך יער היה ורדפו אחריו המחבלים בתוך היער ולא תפסו אותו אז בשמיים יראו לו שהפיטות שהיה אוסף >> המצווה הזו עמדה לו תראה מה זה שלא יזרק כוכפלצ יש חנות שכל כל אחד יכול לבוא לשים שמה ומזכים באים הם מה שרוצים הולכים בלילה בלחם >> חנות של מה >> חנות חנות הזכירו חנות יש שם מקררים ועכשיו אנשים נשאר להם אוכל נשאר להם פיטול נשאר להם כל מיני זה באים שמים שמה והמשקים באים ממילים מה שרוצים לוקחים ואחרי יומיים מסדרים מנקים עוד הפעם >> איזה יופי >> מי קם חי ישראל בשבי >> גם בדים לא שם ישראל שעמוד להם החסד שלא יפלו אמן >> אף פעם דרך השם >> עושים חסד שהחסד יעמוד הדריך אותם בדרך הטובה אומר מרן בהלכה ב' לא יושב אדם על קופה מניה תאנים וגרוגרות א יושב עליגוד של תילה או קופה מניה קטניות יש שק עם פירות רכים אתה יושב על זה אתה מועך אותם אלא אם כן זה ארגז עץ קשיח לא יקרה כלום אומר מרן בהלכה ג מותר לאכול דיסה בפת במקום כף יש אחד נשאר לו סוף האוכל צריך לקחת פת כנגף את האוכל יש לו איזה מין רוטב מסוים שהוא רוצה אז הוא לוקח את הלחם אין בעיה מדקדקים אוכלים כל פעם שמכניסים תוך פיה מעט מן הפתים מד סן כתבו במסכת סופרים הלאה חברים הלכה ד' ממשיכים בצינורות לפני חתן וקה מה זה ממשיכים הכוונה לוקחים צינורות עם עם עם יין שובחים את זה אבל לתוך כלים כי להראות שיהיה להם שפע וזה הצליע סימן טוב מה אבל צריכים להיזהר שזה לא ילך לאיבוד וזורקים לפניהם כליות ויגוזים אותה חמה כמו סוכריות זה כולולוש הזורק שאינם נמסים אבל לא במות הגשמים פני שנמסים ולא בלסקאות לעולם אז פעם לא היה סו סוכריות זורקים מגוזים שקדים ואת גם כל זה מדובר במות החמה ולא במות הקשבים זה גמרא במסכת ברכות תנ עמוד ב יש בזה גם דיבר זה הרב מוצפי אני רואה שרבי דוד מדבר בזה פה לעניין שפיכת האל מכוס הבדלה על הארץ כדי לכבות בו את הנר חושב שהרב מוצפי מאוד מאוד מחמיר בזה. שמעת רב אצלכם מרשה אתם שומעים רבי יעקב מביא פה שם רבי אברהם יוסף מחמיר שאדם לא ישפוך יין יחבא בזה את הנר אבד אז איך יחבא איך >> אה עם היד אתה יודע אצל הרב שרבי ככה נהגו לעשות שם גפרו >> גפרו הרי יש נוזלים בנר מתה יש את הנוזל מי את הפסיל את הפסיל תוך הנזל הזה זה נכבד >> נכון >> אבל כל מנהגות ספרד ככה עשו הייתי רואה איך שעושים זה לפני חכמי ישראל לא מחרו >> כן הייתי ר שעושים את זה לפני הרב שרבי ככה גם אנחנו לא שחי גם כותב שאדם יקח קצת מהיין אז יעשה ככה בבית אומר זה בי שפח אפשר לעלות את לעלות >> לא פחות נלנמיך שלא יקרזה חלק מהנוסח בסידור >> מה זה >> יש חלק מהנוסח בסידור ככה מצפה אומר מרן בהלכה הזורקים חיטים לפני חתנים צריך להזרן שלא יזרקו במקום נקי וגם מכבדו אותם משם כדי שלא יזרקו עליהם זה לא ראיתי את זה אף פעם טוב יודע בית יוסף חברים הגענו לסימן קעב מי שהכניס אוכל מסכים לפיב ברכה בוא בית סעיפים אומר מרן שכח והכניס אוכלים לתוך פיו ולא ברכה בולען ולא מברך עליהם ברכה ראשונה ומה מדובר משקה משקה אומר אין לך בעיה במשקה אם בא לשתות עוד יברך טוב שיכוון לפתור את מה ששתה לפי הספרדים לא צריך לפלוט אותו איפה לבנע אותו לפי האשכנזים יפלות ויברך על חדש הכל מחמירים >> יש הרבה דברים שהם גם מקיילים למשל בבשר הם מכינים יותר מהספרד >> ביין למשל זה יין פאה יש דברים שהם מכירים ספרדים יותר מח יש ויש אמ רבי סכ כ השם שלו דוב >> דוב בן רבקה שיפט פתחו איתה אחד למעלה לדוב בן דוב בן רבקה שואל לרפואה שלמה אם אפשר לעשות לו אם אפשר לעשות לו מצלין מורדם מאושר דוב בן רבקה אם אפשר לעשות לו מצלעין >> מצלעין תפילת מצלין תפילת מצלין אומר רבי דוד כאן יש ללמוד הנוהגים לזרוק סוכריות ה על החתן צריכים להזה שלא לזרוק אותם בשעה לא לזרוק דברים אני מסים לאכינה וגם ישפו אותם אחר כך כל מה שעושים נזהר שלא ילכו לאיבוד יש מה שכך צריך להיזהר בסוכריות האלה שכזורקים את הסוכריות לפני החתן עכשיו הוא בא לענות את התורה כולו סוכריות עם הספר הוא הולך עם הספר אפשר צריך להקפיץ ספר תורה פתוח לא לזרוק הסוכ >> גם זורקים על הספר תורה תודה רבה >> אמרו שהם עשו כבר ש >> לא בן רבקה השם תן פרשמה את כל המס בסדר שבא נכנס אתם צריכים לפי ההלכה לעמוד לו אבא שלכם נכנס לפי ההלכה אתם חייבים לעמוד הלכה א לא קומתו >> לא קומתו בטח צריכים לעמוד לגמרי שאבא שלי היה נכנס הייתי עומד על ידי זה הלכה בשולחן ערוך מה שצריך להיזהר שיש אחד שמרים את הספר תורה חתם צורקים עליו סוכריות מה עושים עם הילדים הולכים לפני איך שהוא מגיע אז הוא יכול ליפול הילדים נותנים לו להתקדם צריך לזרוק את הסוכריות אחרי שהחתן עבר לא שהוא עובר או בגב שלו יש כאלה זורקים חזק זה פוגע בספר תורה חשוב גם שהוא שהוא סגור גם שהוא סגור זה ביזהר וגם צריך להיזהר שזה לא באמצע כשראי התורה לפעם עושים משחקים שולחים כל מיני ממתקים דברים כאלה לפעמים זה מפריע לקריאת התורה >> בדרך כלל זה קריאת התורה כי החתן לא אז לקרוא בתורה ואז פור >> גם צריך לזכור את הספר ספר תורה ממילא עד שהוא עולה עד שזה עושה שרים לו שירים תשאיר את הספר תורה פתוח תסגור אותו לאד הספר >> איך >> לא סגור עד הספר >> אולי טיפה ש >> שיש אז ראינו בסימן קעב הלכה ראשונה שכח והכניס משקים לתוך פי בונה אותם מרמה ויש אומרים דברך עליהם וכן נראה עיקר. מה הכוונה שזה בפה שלו לכאורה? אז לא יכול לברך אחר כך לפי רוב הראשונים. יש ראשונים רצו להגיד שיבלה ויברך. מי הם? הרב ועיה. אבל רוב הראשונים לא סוברים זה. אם זה רבנו חננן, אם זה רמבם, אם זה נכתן מאוד מרן השולחן ערוך פסק, אומר רבי דוד יוסף שיטת רבנו חנל ורוב הראשונים שלא מברך ברכה ראשונה אחר שתיית כוכלן ונתין על כבתי דרבנים ובקמני אול למה הרמק כתב לברך הם פסקו כמה אחרונים כתב במשנה ברורה שדת רוב הפוסקים כמרן השולחן ערוך שלא יברך ברכה ראשונה אחר ששתד לא כהרמה מהניין הלכה נראה ודאי נקטין על כדת מרן שולחן ערוך שלא מברכים אחרי ש שאתה לא צריך לפלוט אותם א אומר כדאי שיער את הברכה בליבו אומר ואם יכול לשתות אחריו עדיף שלא יהרר אבל אם שתה רביעית ולא בברכה אחרונה מחונה זה לא משנה خش שלא מעולדש בסדר זה לו תיקון בכן השם יעזור לו בעזרת השם שיהיה לו ישועה גדול אומר אם הכניס הכניס ברכה לפיו הכניס סליחה הכניס משקה לפיב ברכה אפילו בשעה שהמשקה בתוך פיו יכול על ידי הדרך רק להעבירו לצד אחר. הוא הדין שלא רשע לברך מיד תוך כדי דיבור לאחר שסיים שתייתו. זה כותב רבי דוד. אחה שנייה שכח והכניס אוכלים לתוך פי בלא ברכיים בדבר שלא נמאס עם מפלטנו פלטנו. אבל אם דבר שהוא נמאס כל לצד אחר הוא ברך תלוי כל דבר לגופו מקור של הדברים ברכות דף נולמה לא אם אתה אומר ש חלק שהוא אם לא יכול אם הוא נמאס אז אז לא יוציא אותו אשים אותו בצד מכאן אשאיר את הכל בצד מה הבעיה יש פסוק שאומר השם מלא פי תהילתך אסור להשאיר דברים בפה הלאה חברים סימן קג דין מים נמצאים בוגים וסעיפים מה אמצאים רשות פשוט ואני מילה בין תבשיל לתבשיל תבשיל לגבינה חובה אומר הרבי דוד יוסף ככה מותר מעיקר הדין לאכול בשר אחר גבינה אפילו באותה סעודה ויש לפי הזוהר צריך לחכות שעה כותב דברים לא טובים מחמירים תבוא על הברכה ומי שלא רוצה אין לו שום בעיה לא משנה גם איזה סוג גבינה קשה, גבינה שהיא שמו אותה שישה חודשים מיושנת מה שנקרא. ם פעם אמרו כל שנה זה שעה. כמה שהגבינה יותר ישנה יחכו שעה. לא זה לא משנה. מנהג הספרדים להקל באכילת בשר אחר גבינה. תבשיט של גבינה אפילו גבינה קשה. אין צריך להחמיר אין מבינה לבשר שעה זה כדאי מאוד זה דברי הזוהר אומר יראה בגופו דבר לא טוב את הבן איש חי פה אומר ומי שנהג להקל לאכול בשר צ אחר גבינה מה צריך לעשות מותר מיד חס וחלילה חוץ שמה נדבק בהם מהגבינה וגם הרל כותב שאם זה ביום יש להקל אבל רובם מחמירים בדבר הזה שסתכל >> איך שתפת >> הנה עכשיו פשוטך כל האמור להם לנו שבא לאכול בשר בהמה הוא חי חבינה אבל אם בא לאכול בשר אפילו לא צריך לחוץ אבל יש עוד דבר מה שאומר פה רבי ישראל שצריך לקנח ולהדיח את פיו שבא לאכול עוף אחר גמ כלומר איך אם אוכל עוף לא צריך להדיח את פיב בכל מקום טוב להחמיר אף בזה אז אדם שאוכל בשר, אדם שאוכל גבינה מכינה, הוא צריך לשטוף את הפה. גם א כתוב שצריך לאכול משהו, לאכול משהו >> לחם או >> שיצא פירים שלו >> או עוגה משהו אבל לא פירות לא ירקות וצריך לשטוף את ידיו רבי דוד כותב שאם זה עוף אם הוא אם הוא רוצה לאכול אחרי גבינה בשרוף מעיקר הדין מעיקר הדין הוא לא חייב >> הייסור הוא רק בהקה רק לא לא כתוב עלוף בכלל היה מותר לאכול אף ביחד אבל החכמים עושים >> איפה ההולנדים הביאו את ההלכה אחרי שעה נוכלים >> אף האוכל אף האוכל תמשיך של גבינה וצריך לרחוץ ידה מחינה אף האוכל תבשיל של גבינה צריך לרחוץ ידיו קודם שהוא אוכל תבשיל של בשר כמו שנגע בתבשיל בידיו ויש להחמיר בזה אף שאוכל ביום יש אומרים שהאוכל גבינה על ידי כף ומזל בפן ש נוגע באדם לא צריך ליטול אדם המנהג נחמיר מקל של מסמוך מי שנוהג להקל לאכול בשר אחר אחר גבינה בשר אחר גבינה בבד שצריך לרחוץ ידה צריך לקנח פיב להדיחור קודם שיאכל בשר אומר מה זה כינוח והדחה של הפה אבל אם הוא שותך עליו די בהדחת פפה ככה מביא בשם רבי דוד יוסף אומר בהדחת הפה אני שישטוף את פי פעם אחת בן במים או ביין עם שאר משקיעים קינוח הפן שיאכל פת יקנח בפיו יפה דין אוכל שאר מיני מאחלים חוץ מקמח ותמרים וירקות מותר לקנח פיב באכילת פירות בעיקר הדין מותר גם לשלוט את זה ורשי להקדים מדחת הפה ומשק >> אנשיםמות אדם נורמטיבי כל מקום נכון נכון שיקדים קינוח הפה במאכל הדחת הפה במשחק זה יעקב אומר שלא צריך לשטוף את הפה מספיק שישתה משהו בלהע את זה לא צריך לפנות יכול לבנות אדם לוקח עכשיו שתייה שוטה זה נקרא הדחת הפה ידיים על חתחת לחם אז אם שמתם לב פה מה כתוב בהלכה מה עם אמצאים רשות ונה מילה בין תבשיל לתבשיל לא כתוב ממש את הגבינה. תבשיל לתבשיל. כלומר זה דבר שבישלו בו. לא שאתה אוכל את הגבינה עצמה, אתה אוכל את הבשר עצמה. זה רשות. למה אם לא וזה בין בשר בין גבינה מכינה מכותך ל לבשר? אז הוא חייב. זה לא רשות. אבל בין תבשיל לגבינה בין תבשיל לגבינה חובה אוכל פשטי חלבית רוצה לאכול א משהו בסדר הכוונה >> מכל מקום אלא באוכל הגבינה עצמה אבל אם אוכל תבשיל של גבינה אפילו גבינה קשה אין צריך צריך להמתין קודם שיאכל בשר בכל מקום נשים כמנהגה תמיד תבש זה יותר טוב תבשיל זה לא בהכרח שרואים שמה את הבשר את הגבינה זה מה שהוא אומר בין תבשיל לתבשילי אני חושב שיש בגמרא שבין תבשיל לתבשיל אפילו תבשיל של בשר אתה יכול לאחוז אחרי זה תבשיל של גבינה. למה? זה בגלל ששמה זה לא נמצא בעין. זה כתוב בחולין בגמרא בחולים שאחד תבשיל של בשר תחילה ואחר כך בא לאכול תבשיל של חין נתינה אלא רשות מה שבא לאכול גבינה בעין חייב לכן הוא אומר איך הוא אומר פה מרן מה אמצאים רשות זה לא רשות זה חובה אתה חייב בין גבינה לבשר אתה חייב ליטול מה זה רשות זה מה שיעקב הסביר לנו שהכוונה היא רשות >> רק תבשיל אבל לא לא בפועל נשמ שזה רק תבשיל מכניים אתה לא רואה את זה בעין אם אתה רואה בעין ודאי שזה אתה חייב ליטול ידיים נכון יעקב ככה אומר מרן בהלכה ב' בן בשר לדגים חובה יתון בשום ד קשה לדבר אחר חמירה סקן את המיסור דגים זה ממש מסוכן עם בשר נכון הרב >> אסור לאכול בשר עם דגים ביחד מפני שיש בזה חשש סכנה ומחות קשות כל שכן שאסור לאכולם אחר שיתבשלו ניצלו ביחד >> נוהגים להחמיר בן בבשר בהמה בי אולי היום יש הרבה מחלות בגלל הדבר הזה דבר כזה >> מנהג העולם היום שיושבים ליד השולחן אחד לאכול מקצתם בשר וקצתם דגים אין עושים הפסק ביניהם אף על פי שלעניין בשר וחלב אסור צריך לעשות היקר אם נתבשלו ניצלו בשר עם דגים ביחד אפילו יש 60 כנגדו סורות תערובות משום שבדבר שסכנה אין מועל יש אומרים שיש להקל ואומר רבי דוד שזה העיקר העיקר להקל הביא את הטז פה ביורי דעה הביא את המרדכי להקל 66 שיש אבל הטז עצמו הוא מחמירים מדגים בחלב אין בעיה הרב ‏Ja. דגים, בשר ודגים בתנור אחד באותו שף על פי שאין להם נוגעים. רבים מהפוסקים אפילו בדיעבדם עשו כן להחמיר שלא לאכולה. הביא את הרמה בדרכי משה שם האיסור והיתר שומר מינתא אם היו נוגעים אסור לאכולם ולחם שאר מיני מארח שנפו בתנור עם בשר ולא היו נוגעים זה בזה מותר לאכלם עם דגים אומר רבי דוד יוסף מותר לבשל דגים גדרה בשרית שבשלו בבשר כל שהקדרה נקייה אפילו לכתחילה אפילו שזה באותו יום צריך לאחד כלים נפרדים בקדירה ש הרב בשר דגי בקדרה ש התערב הבשר הגמי השישי יש אומרים שצריך להגעיד את הקדירה הזאת יש להקד עם מנהג הספרדים צריך ללחוץ את דם בין אכילת דגים למכינת בשר צריך לקנח פיב להדיח את פיב כמו עניין בשר וחנב ויש להחמיר גם בין דגים לבשר עוף מנהיג האשכנזים צריך צי דם מבחינת בשר לדדיין מותר מעיקר הדין להקדים אכילת הבשר אכילת הדגים מצד הבריאות לא יעשה ככה מנהג רוב קהילות הספרדים שלא לאכול דגים בחלב הוא בגבינה יש דעת מרן שבית יוסף יש בזה חשש סכנה מכל מקום אף פלמנגם תר לאכול דגים ממחמה אפילו מתוגנים לזה הם יודעים שזה לא מזיק זה מנהג האשכנזים להקל לאכול דגים עם חלב וגש פיצות אף למנהג הספרדים דעבד משלו גבינה בדגים יח מותר לכול במנהג הספרדים עדות המזרחים כבר התבשל שאינם אוכלים חלב ודגים יכול להחמיר שיחץ ידה אז ראינו פה שתי סוגי ייסורים א' בשר ודגים או דגים ובשר וראינו פה חלב עם דגים שני דברים שונים שני שתם דברים של סכנה וראינו עוד דבר בתחילת הסעיף לאכול דגים ואחרי זה הוא רוצה לאכול מסך למעשה אנחנו מחמירים אומר מרן בהלכה ג' כל הדברים נוהגים באחרונים נוהגים באמצעים בין נחמיר חוץ מסבה שפוס במצ שאדם רוצה יכול ודל צריכים שמור וחוץ מניגוב שהאמצעים צריכים ניגוב כבר הנוטל ידיו בין אכילת גבינה לאכילת בשר ר מברך הנתינה זוכה נותן ידיו למה נמצאים לא צריך ליטול מכלי הדין יכול שר פרטי הדינים המכרונים וכולי כתחילה לא ירחוץ ידיו למים צאים אלא במים לא בשאר משקים שעת הדחק וכולי חצ ידע במה נמצאים לו ישפוך חיזה לקח זה הרי לא כולם נזרים בדברים האלה צריך לשים לב על הדברים הייתי רואה איפה זה קורה יעקב אומר שזה קורה בשולחן שבת למה שולחן שבת אשתך ביד לך דגי אחרי זה ממך בשר צריך להקפיד לשטוף ידיים הרבה שולחנות של שבת יש כאלה בכל סעודה מביים דגים זה בעיה צריך לשטוף את הידיים לשתות משהו ולאכול משהו לנס לא כולם לצערי עושים את השם מזכה אותנו שניזה בדברים האלה. הגענו לסימן חברים חשוב מאוד. עכשיו הגענו לסימנים שיש בהם אוהו אוהו אוהו אוהו הרבה דברים של עיקר ותפל. מה הכוונה? מה פותר את מה? מה יותר חשוב כל הדברים האלה איפה הביאו את ה >> שאל שאלה ולא התייחסנו אליהם אדם אוכל בשר אחרי זה רוצה לאכול גבינה אנחנו מחכים שש שעות יש בהנן חיק שלוש שעות יש כל מיני מקומות חיכוך פחות יותר משנה מה שיעקב לימד אותנו זה גמר שבין בין בשר לגבינה צריך לחכות כבין סעודה לסעודה. מה ההפרש שלך בין סעודה לסעודה? בארץ ישראל ההפרש הוא שש שעות. בעולם שלוש שעות. >> יש כ שעה. >> אז איזה שעה? כל שעה הם אוכלים למה שהוא כתב. >> כל הזמן הוכחו אותי שש שעות. >> שש שעות. נשים מקילים בזה. זה המקום. מעיקר הדין בין סעודה לסעודה. זה לא משנה כמה זמן. לא כתוב שש שעות. אנחנו עושים את ההלכה ששם. סימן קד דיני ברכת היין בסעודה בו שמונה סעיפים יין שבתוך הסעודה מברך על בורא פרי הגפן ונפות הלחם פותר את כל מיני מאכל ומשקה לכן יש לך ספק על מים ירא שמיים אומר מרן לפני שאוכל לחם לפני שנותן ידיים יברך על המים יפתור אותם תוך הסוד איך כותב? אבל יין שבתוך הסעודה הוא פותר כל מיני משקים. עכשיו לא רק יין. עכשיו בירכת עשית קידוש בבית בתוך הסעודה אתה רוצה קילין כל מיני דברים כאלה. אתה לא מברך היין ששתית לפני הסעודה פתרת קוק אפילו שהוא קצת >> בקידוש אני אגיד עכשיו שבת קידושי את היין >> אתה לא מברך על שום משקה בתוך הסעודה לא על מים ולא על גז ולא על מוגזים ולא על שוב שתייה יין יש כלל כמו שלחם פותר כל מיני מאח שמה אתה מוציא אתה לא >> יין פותר את כל המשקים >> יין פותר כל מיני משקים גם תודה אותו דבר על מים אתה לא יכול לברך באמצע סעודה על יין אתה יכול לברך חובה לברך שילו שלו יחידן שילו שי כן שח >> כן הלאה חברים יין פותר שינו כן יין שבתוך הסעודה מברך על בורא פרי הגפן ואין הפת בוטרטו זה הלכה הראשונה כך כתוב בברכות כך פסקו הרמבם וטור בשולחן ערוך אבל מה ההלכה שנייה אומר מרן יין גם פותר כל בני משקין עכשיו אומר גם אם אתה עכשיו דבריך מוציא ותכוון במוציא שלך לפתור את היין זה לא יעזור לך כלום ולמה היין פותר כל מיני משקיעים בגלל שהוא משקה חשוב הוא ראש כל משקים והוא לכן נחשב ביין לעיקר איך כתוב ברכות דף מא עמוד אז אז ראינו יין שבתוך הסעודה אין הברכת אין המוציא פותרת אותו א' דבר שני בהנחה ב יין פותר כל מיני משקים ולכן אם ברך פה פרי הגפן עליין פתר כל בני משקים ברכה ראשונה אם שתה מניין רביעית אפילו שהיין לא המשקים לא היה לפניו אפילו לא הייתה דעתו אבל אם שתה בדרך הרי או שטעם ממנו אם המשקים לפניו או שהיה דעתו לפתור אז פותר אבל אם לא לא אבל לכן אם קידשו הבדיל על היין כמו שאתה קוד של ברכת המזון לאחר מכן רוצה לשתות שאר משקים לברך עלים ברכת הנהנים אפילו אם שמע קידוש פי חברו לאחר מכן טעם מהין מעט לחיו מצווה אני לא מברך עכשיו משכין אבל אם לא טעם מהיין על פי שיצא ידי חובת קידוש אם בא לשתות משקים צריך לברך עליהם ברכת הנני צריך לדעת שלהלכה למעשה שלושה דעות והלכה אנחנו פוסקים כמו הדעה הראשונה שהין פותר כל מיני משקים ויש יש אומרים שלא ויש אומרים דווקא דבר שהוא מזין יש בזה שלושה שיטות בהלכה ואף השותה מצנבים אומר רבי דוד יוסף זה פוטר מצבים של קידוש השותה יין והייתה דעתו בשברך לשתות לאחר מכן קפה או טי ונותן חתיכת סוכר בפיב למתק שתייתונו ברך על הסוכר שהוא טפא כל מקום משתה תחילה מן הקפה ואחר כך יתן הסו ככה בתוך פיו אומר מרן בהלכה גימ אם אין לו אלא אחד מניחו עדה ברכת המזון ברך עליו עדיף לעשות ברכת המזון על מה הכוונה שיש שם זימון אין זימון לאזור לך כלום הלכה ד' אם קבע לשתות הבנתי את הלח על הרב >> אם אין לו אלא עכשיו אדם יש לו יין בתוך הסעודה יש לו אחד אם הוא ישתה אותו לא יה לברכת המזון >> עדיף שישאיר אותו בטח בטח כוח גדול שאדם עושה ברכת המזון זהמו דבר עצום עצום אומר מרן בהלכה ד' אם קבע לשתות לפני המזון אין צריך לברך על היין שבתוך המזון נת שהוא נטל ידיים ירך על היין שתה אז גם בתוך האוכל הוא לא אוכל שלפני המזון פותר לכן ניין של קידוש פותר לכן המבדיל על השולחן פותר ש בתוך המזון יש אומרים שמרכת ההבדלה פותר אז אם קבע לשתות לפני המזון ונ צריך לברך עלין שבתוך המזון פותר אותו יש רואים וכולי אם ככה מבדיל קודם נטילה איך הבן שלו להוציא יין שמתוך הסודה תעבד כיוון שלא כיוון כך פתר יין מתוך הסעודה ספק ברכות קר הדינו בברכות משתם ברכות דף מב עמוד א' כל זה אם אדם שהוא רגיל בזה אז תמיד עין פה יותר יש אומרים שדווקא ששמ שתה אותו סמוך וכולי אם שתה יין קודם הסעודה בתוך הסעודה אין ל פותר את העין של ששתה אח קטן אומר רבי דוד יוסף המקדש עליהן בשבת ביום טוב ברכת הן שבקידוש פה פותר את שותה בתוך הסעודה כל שבדעתו לשתותן בתוך הסעודה שהוא רגיל אשתו על פי שאין שקידש בא לשם מצווה פני שאין קידוש מקום סעודה מבדיל על כל סעודה תו לכו סעודה לאחר מכן נחלקו הפוסקים האש של הבדלה פותר את האנש בתוך הסעודה או לא לכן כדאי שיהיה כוונה נגדית מה הכוונה שאדם מכוון שהוא לא רוצה לפתור אז זה מועיל אם לא עשה כן לא יברך עלי ששות שותה בסעודה שאדם מכוון בתוך הסעודה לא לפתור את היין בגלל ההבדלה שהוא בתוך הסעודה אחרי זה כן מברך על היין. אם לא כיוון בפירוש שלו לפתור את העין שבסעודה לא יברך אחר עוד אדם ברכת מן שלוש זה בסעודה אבל אני לא כיוון בפירוש וכולי מרן מרן ה חברים סעיף ה כל מה ששותה בתוך הסעודה דין לו ברכה אחת אין אם כן שיברך לידו לשתות אלא אותו ונלך לשתות אחר אדם בירך אחד זה פתר כל הכוסות אין לברך אומר מין אומר מרן בהלכה ו' אין לברך אחר יין שבסעודה חה אחרונה למה ק את המזון פותר אותו כן פותר את יין שלפני המזון לפני שנטל ידיים רבי שמואל הוא כבר בירך אז הוא פתח ר את זה אדם ששתה יין קודם הסעודה אני לא מברך ברכת מן שלוש אחריו אפילו אין דעתו לחזור שתי מתוך הסותמ יש לי ברכת המזון פותרת אותו אבל יש כאלה ראשונים שאומרים שברכת המזון מפותרת אותו נכון להחמיר שלא ישתה רביעית כבר שתה רביעית כוון תפורש ברכת המזון נפתור אומר אם כבר שתה רבי תן שלמה בתוך הסעודה כוון פירוש ברכת המזון לפתור אותו אומר וכל זה שותהן קודם הסעודה אבל המקדש ודאי שישתה רביעית הלכה שביעית חברים אין לו יין ושותה מים שר משקים אין לברך עליהם אתה רואה את זה שמואל זה הלכה שאמרנו תחשיב כבתוך הסעודה לפי שאין דרך לאכול ולא שתייה ואף יין לא היה צריך ברכה לפניו לפני שהוא חשוב קובע קובע ברכה לעצמו אבל מים או יין אבל מים סליחה או שאר משקים לא חשובים אפילו אם היה צמא כ שלא רצה לשתות שלא יזיק לו המים נמצא שתיית המים בסיבת הפת פת פוטרטה ויש אומרים לברך על המים שבסעודה ויש מחמירים לברך עליהם בכל פעם את מה נמלחו זה תראו אור סיבון מה שמראה לנו פה את ההלכה אומר אורסיבוני הרוצה להסתלק מן הספק ישב קודם את ידי במקום סעודתו וברך הדעת לשתות בתוך הסעודה אז ככה באמת דעת בחזור ויטרי שברך על כל וכוס אנחנו לא נוהגים ככה יש הפוך יש כאלה אומרים כל פעם שברך שתהיה כמה חשוב היין. כמה חשוב היין. >> יין הוא חשוב בבת. והיינו והיינו חשוב בלי בית ששותים ממנו מעט זה טוב ששותים ממנו הרבה מפרקים את הבית אחד הדברים הכי מסוכנים בעולם זה שתייה חריפה הכי מסוכנים בעולם שאדם שותה מבד את ההשתונות שלו מדבר דברים שאף אחד בעולם לא ידע מוציא מילים אומר לאשתו דברים הוא לא לא בקו האיפוס לעולם היא לא תשכח לו. אני דיברתי עלי קידוש. >> ודאי. לכן אני אומר שהיין הוא חשוב בבת אם זה יין שאתה שותה ממנו מעט של הקידוש. אבל אלה שבאים שמים בקבוקים ושותים ושותים שבאים לחתונות ותוריד את הידיים בחינה. יש שם מישהו שורה מבחינה. אלה שבאים ויש לך ברמן ברמן ברמן בחתונות ושותים ושותים >> ברמינן אחרי זה לוקחים את העזוב אחרי זה הוא נוהג ברכב היום ונורא והכי גרוע באופנוע והכי גרוע השם כבר זה מה שהיה לי היום פה מישהו במשרד ישן דבר חשיש כבד בתוך החתונה הביאו אותו לפה שאני אוכיח אותו לא פשוט אדם שפחות בפרד בימים נורפר בשמחת תורה יברח מזה שותה משקה חריף קונה כביז כי ערק נחלקו אם צריך לברך עליו אצלנו פה כל האירועים שתדענו שלא יהיה פה שתייח שתדלנו מאוד יש אנשים אולי מאחורי הגב עשו לי דברים אבל בעיקרון פה לא מכניסים קרה מזה המון נזקים משתיע חריפה הרבה גירושין קוראים משתיעה או מישהו שותה משקה אחר גמר סעודתו אחר סילוק השולחן או המפה חלקו הראשונים צריך לברך כלל גדול בידיים ספק ברכות להקים לכן השוטה תהו קפה אחר גמר סעודתו אינו מברך עליו סעודות שבת ויום טוב שמקדש עלין קודם סעודה אני לא מברך על הקפה או התשב בסוף הסעודה לכל כל הדעות שן פותרת אותו ואף על הבירה ושותה משקה חריף אחר גמר סודקות בברכת המזון צריך כן יש פה מחלוקת מה שרבי דוד רבי יעקב ראה לי פעם שעברה בין חמובדיה לבין הבן שלו דעת חם עובדיה שלא מברך דעת רבי דוד יוסף שמברך מי שאכל שיעור כזית קודם נטילת ידיים בסעודה שתה רביעית משקה קודם בסעודה אם הוא דבר שמעורר את התאבון לסעודה נברך ברכה אחריו מה שהוא חשוב כובע לצורך הסעודה לכן דבר שתיד יכול לשתות ממנו בתוך הסעודה הוא בא לפתור את מה שאוכל בסוך הסעודה לא מברך ברכה אחרונה לכן אם אוכל עוגות או שר ביני מזונות אבל אני אוכל דבר שונה אל תד לאכול לשתות ממנו לתוך הסעודה ואינו בא לעורר התאבון אז זה צריך לברכר ברכה אחרונה שמיים מי זהר שלא לאכול כזית או לשתות רביעית בבת אחת מכל מאכל משקי קודם סעודה שלא יכנס לספק ברכות מהדבר הזה בוא נראה הלכה ח יין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אפילו סבו משום שם הקדים קנה לבושת לא יעשו אחד שפותר את השני למה בגלל שהיו יושבים וסבא ושם הוא יענה אמן יכול להחנק ברב לחוץ ממכם לכן זה בעיה בשאר בשער הזה עושה קידוש עושה הבדלה אין בזה בעיה יש נוהגים שכאשר כמה אנשים שותים מיד מברכים לחיים צריכים לברך תחילה ברכת הגפן ויתאמו מן ואחר כך יגידו לחי למה אומרים לחי פי שהיין הביא מיטה לעולם ברוך השם הגענו ל סימן קעה זה קטו והמתיב אפשר להבין כל שבועיים צריך להתחיל לאכול ימים נוראים מספר יחילות למי שהסיפור המעשה ידוע או לא אולי לא משמעות תורה ואינו לא מגלה לו שום דבר. יודע שדיבר על אפילו אחי זה אסור למה זה לא משנה אם הוא צנע או לא עצם זה שהדיבור זה אסור שרך רבי מאיר חילוד שהשומע כבר יודע אותה גם אסור השם זקן שבזכות רבי מאיר נזכה לשמור את פינו היום יום ראשון תז באב שבוע שעבר זה היה יום תשועה באב אל תשכחו מתחילה היה לומר תפילת הדרך אלא אחר שיצא מנר חק של 35 מטרים לא אומר לה שהוא עדיין בביתו אבל אם אמרה בביתו יצא הולך כן יוצא לדרך צריך לומר תפילת הדרך עם הזכרת השם כל זה דווקא שנושא הנסיעה של 72 דקות היום טירת רבי חיסדי קרקש רבי אברהם דיקורן רבי אברהם בן עזרא רבי חנן למז טוב בונדי ויעקב חזק מורטי רבי חננינאל ברדשי בד רשי רבי יוסף בורגיל טוניס מטלוב סטעון רבי משה פרדום זכותו הגן עלינו והנכנף המגן הרבה עסקתי בספרה בחוש משפט אהרון זכותו הגן עלינו רבי אהרון בחומר אל חדף רבי גיו ג'ינו ג'ן רבי ג'ינו ג'ן טריפול ג'ינו זכות לא מבינים איזה צדיקים היו אנשים הנותן צדקה זוכה להשלים את השם הקדוש שאמרו לעשות זה צדקה ומשפט אומר מי שנותן צדקה נותן נותן צדקה לאבריחים שיושבים לומדים דורים בישיבה זה דבר גדול מאוד בישיבה פה תדעו שזה שום דבר לא הולך לקיס של אף אחד פה הכל נטו צדקה אין אחוזים ודברים כאלה גם לא נתמכים משום מקום צריך לדעת שום מקום הישיבה נתמכת לא מעירייה לא מהמדינה משום דבר הישיבה כל חודש את הנס שלה יש לה את חסד שלה ברוך השם שם עוזר וגם אם יש כסף עושים תפילות הרבה תפילות על עם ישראל עוד מניינים עוד טהילים ועוד טהילים אנשים לא מבינים כמה זה חשוב אין יום שלא עשו תפילה מיום המלחמה אין כזה דבר דבר גדול מאוד אדם שעושה צדקה אומר משלים את השם אומר מי שנותן צדקה עץ החיים שורה עליו צדקה תציל ממוות בפרט שזה עם זה לאנשים הגונים תן צדקה מוסיפים לו חיים באושר זת השם אז כל מי שנתן צדקה השם יתן לו חיים שם בעזרת השם הכל מכל כל אמן כן כת כתבו בספרים הקדושים שבזה כשקוראים שתיים קרב אחד תרגום עושים אחד קו את הכפגמו יש מתבייש אם מנה מעבירות כל אנשים שנהגו אנשי רוב בעבירות ידועות הם צוחקים על מי שלא עושה את זה זה צריך להתחזק לסבול הבושה השם זקן השם יברך את כולם יתן להם ברכה ונחת >> אמן >> רבי חנניה בן הקדשה אומר לו דוב בן רבקה Доб