הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות דברים הנוהגים בסעודה • סימן קע"ט - ק"פ

Kind: captions Language: iw אנחנו ברוך השם בספר החשוב של מורנו ורבנו הרב הראשי רב דוד יוסף סימן קט בספרו הלכה ברורה שולחן ערוך כותרת איזה דברים קרועים מסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך בו שישה סעיפים גמר סעודתו ונתן ידיו מים אחרונים אדם הלך נטל מים אחרונים עכשיו הוא רואה רוצה לנשנ שניש דברים עד שיבואו כולם אינו יכול לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון כאילו הוא רצה להגיד אני יותר בן פורת יוסף לא לא אוכל בבנים אחרות צריך לברך אם אמר אבן ונבריך סח הדעת ואסור לשתות כן אלא אם כן מברך עליו תחילה כאילו אם נטל מים אחרונים זה יכול לכן אם אמר רבדן בן רק נראה שהוא הוא מדמר שם ויש בעל בית יכול להגיד מה שהוא רוצה ואכילה דינה כשתיה לראש אבל הרב רבנו יונה והרן אכילה שני אף על פי שסילקדו לאכול אפילו סילקו השולחן רצה לחזור לחינתו צריך לברך פעם אחרת שכל שלא נתן ידע מסתנק לגמרי מהכינה אז קודם כל עיקר הדין מקור הדין במסכת ברכות דף מב תכף נטלת ידיים ברכה יש אומרים שזה מים ראשונים יש אומרים מים מים אחרונים רש"י כתב זה מדובר על מים אחרונים אומר רש"י אחרי שאדם נתן מים אחרונים אסור לאכול לשתות כן דעת רבים רבותינו הראשונים כך דעת או הרמבם רעבן הריד רשבה רעה הרשבילי הרידו מאירי קי יוסף הרשבץ חזשהבה הרן כמה ראשונים יש בזה שאסור לאכול ולשתות אפילו אם רוצה לברך לכן דעת רבים יש אומרים מספיק שהוא אמר אבל מנבריך קבר אסור לו נברם כל שכן נטל ידיים למה חולים אומר מביא פה תמיה איך מרן כתב שיכול לברך אחרי שעשה מהמחרונים הרוע עצמו בבית יוסף לא פסק ככה. אז הביא פה באמת הרבה הרבה פוסקים שאומרים את זה. בוא נראה מה מסכם רבי דוד יוסף את ההלכה. אם נתן ידיו למים אחרונים לא רוצה להמשיך לאכול לאשתו צריך לברך קטן זאת חינ למנהג האשכנזים במקום הצורך אפילו שעשה מהמחרונים יש להם על מי לסמוך לבד שיברך והיהלן מותר לדבר או לשאולט אכן נטילת ידיים למים אחרונים ואנחנו כבר נגיע לשם עוד דבר אומר רבי דוד יוסף אם שתה משקה ואמר בפיל שרוצה לברך ברכה אחרונה שהוא נמלך רוצה זור ולשתות רש לעשות כן ועד שיחזור לברך ברכת הנינים קודם שישתה אפילו אם היה באמצע הסעודה ואמר בדעתו לברך בקל את המזון ואמר מבריך אז כל שרוצה לחזור ולשתות בלא אכילה עכשיו לעשות כד שיברך אומר רבי דוד כל האמור להן אינו אלא לעניין שתייה אבל אכילה אפילו אמר ברפירוש שרוצה לסיים סעודתו אפילו סילקו את השולחן אפשר להמשיך לאכול ולא ברכה יש דרך בני אדם שאוכלים מעט וכל פעם מוסיפים ספק ברכות תעקל שומרים שדווקא סודה של פת אומר רבי דוד אז אני שוב פעם חוזר כל זה דווקא לעניין שתיה ועניין אכילה אפילו שאומר אמר אב ונבריך יש הרבה מהראשונים סוברים שיכול לחזור ולאכול אפילו בלא ברכה לא יכול לעשות זימון דמה עם החולים >> תכף נראה אתה תראה לנו מפורש שיש אומרים שבזמננו אין לפי הקבלה יותר שאין מלך סדומי דעת כמה פוסקים דווקא בסוד וד שפת מדובר ודווקא שאמר בפירוש שרוצה לברך ברכה אחרונה לאכול רשאי בלא ברכה מכל מקום כיוון שדעת כמה ראשונים שלא יכול לעשות את זה נכון שיותר שניח את המאכל ולא יכול למשתייה נגראת מחמת האכילה דנו שמחמת שהיה אוכל נגר גם לשתות עם האכילה דינה כדין אכילה אבל אם מי שהיה אוכל ונגמר בדעתו שלא אוכל עוד שוב רצה וחוזר לאכול נכון אינו חוזר מברך כן שהיה דבר המסעודה של פת כל מקום כמ שלא יצא דבר מבחינה מחלוקת הראשונים הניח המאכל אם היה שותה ין אפשר משקיעים נמנח בדעתו שלא לשתותו חזר בו צריך לחזור ולברך מי שהיה אוכל סעודה של פת וגמר בדתו יצא מחיילתו ונמנ נח רוצה להמשיך צריך לחזור לידיו בברכה קודם שיאכל אלא אם כן יהיו ידיו שמורות מי שיושב במקום אחד זה מפעל משרד ואוכל מדי פעם לפעם פירות או מזונות שר מיני מאכל או שהיה שותה מדי פעם לפעם תה או קפה אפילו שואה זמן רב לא חוזר מברך ברכה ראשונה כיוון שלא שינה מקומו דעתו להמשיך לאכול מכל מקום מתחילת שהוא כזיין או שאתה רבי באופן שצריך לברך להם ברכה אחרונה זה לכתחילה שלא יש זמן רב כדי שלא יעבור שום זמן ניקול פסיד את הברכה האחרונה על מה שאכל שאתה מתחילה אם אחר שסיים אכילתו בירח ברכת המזון ואחרי זה רוצה להמשיך לאכול לשתות אפילו בא לאכול לשתות דברים שאכל שתה תוך הסעודה אפילו אתה דעתו שהוא ימשיך אחר ברכת המזון צריך לחזור ולברך אותו דבר גם אם ברך מאין אין שלוש חברים הלכה ב' מי שסומך על שולחן אחרים אפילו אמר אבן ונבריך לא יסח הדת עד שמר בעל הבית למה משהו הוא קובר אם אמר בעל הבית אבן ונבריך שאר המסובים דעתה להמשיך יכולים להמשיך לאכול בינם צריכים לברך וטוב שמי שרוצה להמשיך לאכול אחר שומר בעל הבית אבנן בן אבריך אמר כן פירוש לא יסתפק במחשבה בלבד כל האמור שהורח שמך לדעת בעל הבית לא צריך לברך דווקא שבעל הבית עצמו לא צריך לברך קום שבעל הבית עצמו צריך לחזור לברך כל שלכו למקום אחר גם הוא צריך הורח הסומך על שולחן בעל הבית שנתן לידיו למכוני בעל הבית בית לא נתן רוצה אורח להמשיך לאכול איך לקוח פוסקים אם צריך לחזור לברך כלל וגל בידינו ספק ברכות תעקן כבר נטל מים אחרונים לכן מי שרגיל בביתו לאכול מה שאשתו מביאה לפניו דעתו על כל מה שהיא תביא כן המוזמנים לסעודת מצווה כגון סעודת חתנו קלם בר מצווה עושתם על כל מה שהביאו להם בין בזה דין נסיע הלכה ג' אם אמר רבן ונבריך וגם לא נטל ידיו סליחה לא אמר חוזר הלכה ג אם לא אמר רבנן בןברכו גם לא נתן אדם שנתן להכוס לברך וסח חד שוב פעם חוזר על הלכה ג אם לא אמר רבנבריך גם לא נתן לדיו ונתל את לברכה אז בוא נשמע מה הוא כותב איך הוא מסכם את זה רבי דוד אם נטל בידוע ממנת דברך בקת המזון אפילו לדין לא נתן לידו למחולים לא אמר בוא נברך הדבר לעשה החדה וש אומרים דינו כדין מי שנתן מים אחרונים יש אומרים כדין מי שאמר רב בןברכה חברים הלכה ד' כשאדם נכנס לבית חברו ויש שם חברות הרבה שאוכלים כל אחד משיט לו כוסו יש מי שאומר שברך על כל אחד מרופא הגפן כי בכל פעם נמלח או זה היה פעם שאנשים לא היו רגילים לכבד או דברים כאלה היה עניות ומה שאומר רבי דוד מקום שרגילים שנכנס לבית חברו נותנים לו כמה כוסות אני לא חוזר לברך על כל וכוס שמסתם ככה הייתה דעתו אומר עוד דבר מי שאוכל עם אחרים ורצו שיפסיק לענות זימון רשי להמשיך סעודתו לאחר שנה את הזימון הלו לחי הקרועים הקרועים בבית בעל הבית לאכל מיני פירות ואים להם את זה אחר זה להם צריכים לברך עלה הראשון פשוט הלכה ו' אכל כל מאכל ולא אכל מלך לך שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידג פני ריח הפה אבל פני ריח הפה פני השכרה חוץ ממכם כ מלח לא יכל בגודל שהוא האצבע הגס אצבע הוא קרוב לגס המה הוא הארוך קמיצה הוא הסמוך הקטן וזרת הוא הקטן קשה לקיבור בנים ולא בזרת קשה לעניות ולא באצבע זה קשה שם רע אלא באמר ובקצה שם ישראל חברים אנחנו בסימן קפ איזה איזה קול של תורה מרגש סימן קפ דיני פירורי הפת ובו חמישה סעיפים אלה סיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון למה שיהיה משהו על הברכה לחו כמו שכתוב שאמר להם הנביא יש לך משהו שייכזה מסכת סנהדרין כל שנו משאר פת על שולחנו לא רואה סימן ברכה לעולם כתבו התוספות מה הכוונה? אומר רבי דוד, היינו שתהיה אותו לחם שבילים שיהיה להם. זה מה שכתוב. אכלת ושבעת ואתה נותן לאחרים. טוב לכתחילה שיהיו חתיכות הפת שמשאירים על השולחן קטנות ביותר פעם אני כאילו לוקחים את זה מה שומר בטח >> כאילו זה הידוע שזה הפקר כאילו >> לא היו באים היו דופקים בדלת כמו שאתה משאיר 10 20 גורות שקל צדקהניים אז פעם היו נותנים להם לחם >> יהיו מוכרים את זה אמרתי לכם לפני לפני התחלה לתה >> אז למה מסירים את המ >> 70 80 שנה היו אנשים מעניים עוברים בדלתות מקבלים לחם יבש ואת הלחם היבש הזה היו אוספים כמויות כל ירושלים אוכרים את זה איזה מישהו בשוב היה סכים של לחם יבש העניים המרודים שלא היה להם אוכל זה היה להם פרוטות והיו קונים הלחם הזה לבית סיפר לי אחד מקרוביי עשרות שנים זה תקופת הצנה לא היה הספקה של היה עניות מרודה זה היו רואים זה עם גבינה בצד זה עם שוקולד בצד שילד טוב אומרים נביא לך לחם עם גבינה שילד טוב לכםזה לכן הם יצאו מכונכים למה לא היה להם כל מה שהם רצו היה להם גבלות היום יש ויש ויש וכבר מרוב שיש נהיה בלאגן יהיה עניות אמיתית הם נותנים זה לעני. מה שאלת? >> הרי אם העניים לוקחים את הלחם אז למה משיכים את המפה? >> אם זה על הלחם? >> אם זה מה שאני בדיוק רציתי לראות. למה אם חוץ מכרותך המפה היא מלוכלכת? מאשאיר אותה לברכת המזון? פה >> זה לא מכובד. אה שב פה להעשיר >> זהו אבל אם אם עכשיו נשפח דברים על המפה ודאי שאתה תסיר אותה מדובר שהמפה עדיין פחות או יותר נקיה לכן הוא היה משאיר אותה כאילו להראות שעדיין אנחנו בתוך המרכים על האוכל מפה זה חלק ברגע שאנחנו קיפנו את המפה כאילו כבר אנחנו אין לנו פה שום דבר שאנחנו קשורים לראיתי את זה כתוב זה את זה זה האמת אבל צריך לבדוק את זה באמת מה העניין של המפה גם כל הלחם הזה שמשאירים זה עניין שיהיה ברכה שאחרי זה את הלחם הזה אתה משתמש בו אבל אם אתה זורק אותו אז כאילו אתה משאיר פה משהו שיכול על הברכה. אם אתה זורק אותו אז מה יש בזה? ולא ילך להביא לחם שלם. למה? פעם היו עובדי עבודה זרה, היו שמים לחם שלם על השולחן, שם עבודה זרה. אבל אם זה היה לא צריך להסיר אותה. וזה טוב למה אחרי זה אתה עושה הזה ברכה סעודה שנייה אבל אם אדם אין לו באמת שום חתוכות של פת פת שלמה אז זה בסדר גם להפך אם יש לו פת שלמה לא צריך להביא חתיכות עוד דבר כותב רבי דוד זה כתוב בספרים אין ליסיר בן השולחן שירי מאחד שנשארו מהסעודה עד לאחר ברכת המזון אפילו עצמות וקליפות לכן נוהגים שלא הסיר המלח עד אחר ברכת המזון שהולחנו של אדם דומה למזבח יכול להיזהר להוציא כלים ריקים בשעת ברכת המזון לכן ראוי לסלק מהשולחן קודם ברכת המזון כל דבר שהוא מאוס אז מה הכוונה עכשיו אדם יודע שזה לא נעים או שעכשיו יש כאלה שמנקים את הכל ועם פיצוחים עם דברים כאלה הם לא משירים לקחת את הכל שים את זה בתוך שקית את הכל ה שים זה בצד זה מקום שברכה שאתה מברך ברכת המזון כתוב בארי שבכל אוכל יש בזה ניצוצות הקדושה ברגע שאתה אתה מברך ברכת המזון אתה מוציאים שמה את הכל לכה ג קודם שיתו לידיו וכבד את הבית שלו ישארו שם פירורים ומעשו במים של נטילה אף על פי שהוא מותר להבד פירורים של מים כזין שמה שמע שם מעריץ שמותר להשתמש בו והניח פירורים שיש בהם כזית שאסור לעבדן לכן לך בית דחינה ועכשיו הנו נוהגים כך ושם מסלקים שולחן ונותנים ידיים חוץ לשולחן מקום שאין שפר אומר אדם היה צריך להיזהר לא לזלזל בלחם סגולה לעשירות לא לזרוק גם פירורים דברים כאלה לא לזרוק אומר מרן בהלכה ד' אף על פי שהוא מותר לאבד פירורים הנה מה שאמרתי לכם קשה לעניות מי שזוכר זה מעשה בגמרא הלכה היא נוהגים לכסות עסקים משת ברכת המזון ונהגות שלא לכסותו בשבת למה למה שולחנות של אדם דומה למזבח רבותינו אומרים שברגע שהוא יגיד ל מזבח והחלך אז הוא יכול לזכור את בית המקדש הוא לא שהוא לא יפגע בעצמו שאלו פעם את הרב קנייבסקי הוא ראינו אדם שעושה את זה אמר נהינו אנשים משונים אנחנו כבר לא אין לנו שום רגש זה לא מרן זה מדובר על אנשים שהיו עם רגש יש אומרים שצריך בהחלט להסיר את השולחן אחרי האוכל בשעת ברכת המזון מהשולחן שבת ויות טוב יום טוב שלא מכסים יש מכסים סכין שסויה מכסף או זהב כמו אצל אבי צריך לחס אותם לעסירה השם ישמור אותו כל עם ישראל יש אומרים שצריך לחסות את הפת של השולחן שד ברכת את המזון ושום שאין צריך לעשות כן אבל להסיר כל כתב החסד לאלפים והבן שלך זה כל כלי ברזל כאילו זה דין שונא ישראל זה רצון של דברי תורה שעשינו בישראל >> דברי תורה שעשינו הם יהיו בעזרת השם שמירה והגנה על כל עם ישראל על כל עם ישראל >> כל עם ישראל כן אז ברוך השם הגענו סימן קפ"א תאיר אותו תאיר אותו תאיר אותו יש אנשים מרגילים תמיד לדרוש מחבריהם שגלו להם מה אנשים מספרים עליהם ואין איזה תועילת מעשית מרבים להפסיר בחבריהם שגלים להם יש כזה מקבל בוודאי את השוא שומע כמת מוחלטת ניסע כשונא גמור השם זקן להיזהר לא לגרום סכסוך חובה לדון כל אדם לקו זכות אתה יודע שהוא אדם ישר אמיתי תדון אותו לקו זכות לא התכוון להרע לך רילות איך מתקנים את זה שאדם יוציא מליבו את דברי החילות ולא יאמין בהם גם ממין ברכילות הנאמרת ברבים אפילו אומרים את זה בפנים שלו השם יציל אותנו את כל עם ישראל סימן הנה זה מחילה אומר ועכשיו ישראל מתחזקים ברגע שהוא מתפלל מניח תפילין מתעטף בציצית מי שלא עושה את זה תפילתו אינה תפילה שום כך היו אבות מתחזקים בתוך האמונה העליונה מה זה האמונה העליונה שהיו שמים תפילין וטלית וככה היו מתפללים כוונה שחרית כן זה לא קראנו בש >> זה לא קראנו זה >> השם שמו ויגן על כל עם ישראל נפרד תולכי דרכים שחזרו משתמים עיקר הסיבה שבעלי תשובה אינם שווים לגמרי הוא על ידי סרסור העיניים וזה בדוק ונוסא צריך תמיד להסביר לילדים זהר הרבה ממונות לא טובות במחשבים ס את הנשמות של הילדים מאוד מאוד חזק מאוד מאוד חזק אז אחרי זה אדם לא יגיד למה הילד שלו מסתכל צריך לדבר על זה מעלת העיניים כי זה היה מחברים רעים גם אם נראים דתיים כמוך או לומדים איתך בתלמוד תורה לא משנה כל מה שאתה יודע שהוא מנו את הפה שלו מדבר דברים לא טובים הוא מסתכל מכשירים ים לא טובים לך למקומות לא טובים תתרחק ממנו השם צילנו יצילנו היום יום ראשון כג באב תשפע גם נשים חייבות דבריך גומל אחר לידת בן או בת חייב לברך גומל יכול לברך אותם בשעת הברית או בליל הברית בת שי אנשים ששומעות אותה מילא בא לברך במקום אשתו גם קטנים צריכים לברך ברכת הגומל כן ככה עושים אצלכם צריכים לברך אותה בפני עשרה. טוב, אז אומר לי הרב הרב רבי מאור באמיר שהיה תירת רבי שמואל הכהן יצחקי, רעבה טוניס, רבי דוד סטון דבח ואברהם משה דמרי חזקיה שבתי. זה רבי חזקיה שבתי הוא קבור ממש ליד אבא שלי ואמא שלי חתו כבוד בסו זה זכותו יגן עלינו >> אמן >> דברים גם נשבתו רבי מגוד צבק גם דרבה משה אדסנטי תוד שנן הרב ודוד אבוזגלו מעתוק ניסים מזוז הם יש הרבה ניסאים אברהם פרץ אולי עשו בן איזה דין טויות ימנואל אליהו זרבי זכותם יגן עלינו ועלכם ועל כל עם ישראל >> שופעת כל החולים פרט מי שהרופאים ירים ידיים פואתם >> לא יהיה שום חולי שום מחלה פת המחלה הנורא >> זקו כל ההפגנות כל החסימת כבישים אמן >> השם יתן אהבה ואכווה שלום וראות >> למעלה מגדר הטבע אסתר מוריה בתחי הכנה חיים מסוזה כולם בריאים ושלמים ‏y