הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות דברים הנוהגים בסעודה • דין מים אחרונים - סימן קפ"א

Kind: captions Language: iw חברים יקרים כן השם ישמור ויגן עם ישראל שה הכל בקלות לעז השם יתברך אנחנו נמצאים בשולחן ערוך סימן קפא ואנחנו לומדים בספר החשוב הנחה ברורה סימן 181 קפ >> בדיוק איזה דף זה >> פ >> דף פ >> פה >> דף פ זה >> אה קצת ככה משהו קטן זכות הבת שאין בו חט אה אה אה נו נו אה אה אה אה אה בסדר בטח אמן אמן אמן אמן ישועה לי אהרון חיים בן רינה ואלי בן רינה וברק בן רינה כל מה שהם עושים שסיעת שי בן כל העוזרים פסיקים באדם סיעתא דשמיא מיופחדת זכות התורה הקדושה תעזור זכות התורה הקדושה תזו או או או או או שיעור בתל אביב מחר כפר שלם זמינו אותנו לשיעור בכפר שלם מחר אנחנו לא יודעים איפה זה >> כבר שנה איפה שנה אחרי פארק פרק לאומי הזה אחרי פקומיגן >> כתובת מי שם חבר הרב אולי הלכה סימן קפא דין מים אחרונים בו עשרה סעיפים מים אחרונים חובה שמעתם עכשיו אכל לחים אחד זה גמר את העניין צריך ללכת ליטול מים אחרונים מה העניין של מים אחרונים אסור לתת הרבה מים מעט עד פה אתה רואה עד פה פה נותן ככה טיפה פה עד פה יש אומרים לפי עד פה יש אומר פה לפי הקבלה לתת מעט לוקח כלי שופך פה טיפה עוד תחת הברס פה טיפה אחרי זה פה טיפה פה טיפה לא כמו כאלה עושים ככה ככה טיפה צריך לדעת איך עושים עד הפרק השני זה ראשון זה שני עד פה >> עד האמצע אתה רואה עד פה >> צל איזה שיעור הרב רביעי חס וחלילה מה שפחות למה שתי דברים הטעם הפשטי שכתוב בגמרא למה פעם חוץ ממכם היו אוכלים בידיים לא עלינו לא עליכם האורח הוא מלוח יכול להיות שבכל המלח תערב מלח סדומית מלך הזאת מלח הזאת אם פוגעת בעיניים מעברת את העין לכן אמרו חכמים אכלת תשטוף את הידיים שלך שמה נדבק בך מלח זומ זה הפשט אבל לפי הקבלה זה לא אתה שאדם אכן בא לברך ברכת המזון לך להוריד שפע גדול לעולם לעצמו יצר הרע מתגרה בו אז אמרו הקבלה לתת לו מעט המים האלה שאדם שופך הולך לסדרה כמו להבדיל דורון ביום הכיפורים לוקחים את השעיר לעזזל למה עושים את זה סתרחמקנה בעם ישראל רק השם אומר מתי לעשות אם אתה השעיר הזה לקחי את זה תאכלי את זה תשתקי כמו עכשיו זורקים מסוים מונטרי ב למה >> קחו ותכו >> יאללה קחו תוכות מה צריך לשים להם רעל מפנים שישנו נו שישנו הרבה זרות עם סוכר שיהיה טיור לו מיטה יפה מצווה גדולה מצווה גדולה זה נקרא מים אחרונים חובה לכן לפי הפשט ותלנו אומרים מזמננו כבר אין את המלאכה הזאת לכן יש אומרים לא צריך ליטול ידיים אתה תראה בסימן הזה קא בסוף שלו בהלכה אחרונה מרן כותב נראה לי איזה סעיף י יש אומרים שאין נוהגים ליטול מים אחרונים חביבי פה אמרת ליפול את לא ליטול איך זה הכוונה שלפי השיטה של היום זה לא צריך זה לפי הפשט לפי הקבלה זה אמרתי תמיד צריך ליטול מים אחרונים זה לא תלוי מיד שלך נקי או לא נקי. לכן הבן איש חי כותב שאם אדם יודע עכשיו שהידיים שלו מלוכלכות פעם היו אוכלים בידיים הוא היה אומר קודם כל הלך תשטוף את הידיים שלך בסבון טוב טוב טוב אחרי זה קח קצת מים שתעשה מהם אחרונים אבל עכשיו אדם כבר אומר טוב יצרח מים אחרונים ודים ש מלוכלכות בשםש עכשיו אומר טוב זה מהבר מינה תתן להם הרבה כלב ראית כלב בר מש ושותוט הוא בא אליך שלומי שלומי הוא הולך למות את הכלב מה תהרוג אותו כלב אסור לגדל בבית לא כלבים ולא חתולים ברבנה יש >> אם יש לאט לאט לאט לאט שיהיה שויה ישלח אותו לאט לאט יתן אותו למישהו חיה טמאה יביא דבר טהור לא כלב לא טוב בבית לא חתולים לא כלבים לא להרוג אותם חיים עכשיו בא לך כלב בחור מדבר איתך אומר חביבי אומרת הגמרא תן לו בשר כגודל האוזן שלו ככה כלבים אלה עזתים ככה וגם אומרת הגמרא תן לו מקל בראש שלא יתרגל לבוא אליך זה סימן של הכלבים האלה על שתיים שנמצאים בכל מקום לכן זה הסוד של מים אחרונים חובה מים אחרונים חובה עכשיו נראה המקור הוא מסכת ברכות דף נג עמוד ב כך כתוב בפסוק בהתקדשתם בהתם קדושים התקדשתם אלו מים ראשונים ביתם קדושים מים אחרונים שאדם אוכל איך הוא נהיה קדוש על ידי שנותן ידיים לפני זה וגם מים אחרונים וכתוב או או >> גם כתוב גם כתוב חברים שלי מסכת חולין דף קה עמוד א' ועמוד ב מים ראשונים מצווה כמו שאמרתי תיקנו מים אחרונים פני מלח סדמית יש אומרים דורנו אין מלח סדומית צריך או לא צריך אפילו אחיום יש אומרים שכן למה שמה סוג מלך לך בעולם שהוא כמו מלח סדומית אתה לא מכיר אותו אבל איך תדע לכן אמרו שצריך להזה יש כאלה אמרו מה פתאום לא צריך לכן אתה תראה בעולמות אם הלכת לחתונה של צ'קנז היית תראה הם לא עושים המכרונים למשל זה אמיר למד את שקנזה שמה תראה הם לא עושים מחכונים למה הם סומכים על זה אבל מנהג הרי ספרדים דות המזרח כדת הראשונים שחובה אף בזמן זמן הזה וכן דעת הזוהר הקדוש ורבותינו המקובלים וצריך כל אדם להיזהר בזה מאוד ואף ננהג האשכנזים ראוי להיזהר בזה מאוד אז קודם כל ככה מה שאנחנו ראינו פה הרבה מים אחרונים, כן? שיש בזה כמה דעות. יש איך אנחנו יודעים? רעבד, רש" השבת ועוד ראשונים סוברים שאתה עושה מים אחרונים אתה צריך לברך מכוס לא מברכים ויש מאירי מאירי אומר לו מתי אתה צריך לשטוף ידיים אם הידיים שלך מלוכלכות תשטוף אם לא תעשה כאילו מחלק לפי העניין יש דעה שלישית זה דעת השאלטות זה צלחות תביא צלחות שרך כוח יש דעת השאלטות השאלטות אומר אתה יודע מי צריך ליטול מים אחרונים שפעים בעזרת השם עד בליידי אומר השטו אתה יודע מי צריך לעשות מים אחרונים שלילטות מים אחרונים רק המברך ויש כאלה אומרים שיטה רביעית זה הראשונים אומרים שבזמננו שאין שאין מלך סדומי התמצוי בינינו החובה כן כמה מברך >> הלכה למעשה אז אנחנו שוב פעם חוזרים ואומרים שיש ארבע שיטות יש רעבן רשבה ורשבת שמברכים אפילו יש מאירי תלוי ידרך המלוכלכים יש מאירי דעת השאל טובות שזה תלוי בדעת בין הברך ללא ויש ראשון אומרים שבזמננו אין בהחלט מהם אחרונים בחינה אז זה ארבע דעות והאמת היא שיש חמש דעות למה דעה חמישית זה דעת כל הראשונים שאומרים זה לא משנה לי אתה מברך לא משנה אם הידיים שלך מלוכלכות לא משנה אם זה אם ידע אם א אם יש מלח סדומית זה לא משנה זה לא משנה מי זה הבן אדם >> אתם אומרים שתמיד אדם צריך ליטול ידיים כמו אלה שאומרים זה השקול ספר יראים, ספר אוהל מועד, ספר הבתים אבל כותב הגרא שזה חובה. למה? אומרת ככה דעת הזוהר הקדוש. כ אומר הבן איש חי בכף החיים בשם הזוהר הקדוש בפרשת תרומה כך כותב הארי בשאר המצוות שמים אחרונים חובה אף בזמן הזה אפילו אכל לחם לבד אכל שום דבר לחם לבד בואו נראה ככה היה אחד היה לו שוט מן השמיים שאל אותם מה הם אכולים עם חובה או לא? אמרו לו חובה עכשיו בואו תראו מה הם אמרו לו והמקל בזה הגויים יקלו לו בימיו ושנותיו מרן מרבינן ועכשיו אחד אוכל במזלג אומר אני מעולם לא נוגע ביתם אפילו הכי צריך נשים מה מה נשים לא צריכות נזר על העיניים שלהם שלו עבריות גם הם צריכות להזהר אז תגידי עכשיו אומר זוהר אחד שהוא לא נתן ידיים אלא אכל דגים הוא מרוקו הוא ממלך מרוקו ואמא שלו עשה דגים ומרוקאים אוכלים אומרים אין טעם לדגרי רק אם אתה אוכל אותו באצבעות ברמינה או עם מחלה >> או עם מחלה אז הוא עכשיו אוכל אותו ביד שלו אבל לא נתן לי ידיים גם צריך מים אחרונים או לא צריך אז יש אומרים שאפילו רק נוגע במלח לא אכלל צריך ליטול אדם זה בזמנו נוהגו להחמיר בזה מרגם אשכנזים שלא עושים מים אחרונים וצריכים ליטול ידיים אם הידיים שלהם ילוכלחות זה לא משנה אם אם אכל לחם או לא לחם עד כדי כך מה הם אחרונים חשוב עכשיו עכשיו אדם יש לו ספל תראה אתה יודע תורים מזה אין לו לא יתול כל המים ישאיר מזה למים אחרונים חובה >> הרב אם אני נותן לי בקבוק >> מצוין אם זה מה יש לו זה מה יש >> אסור לשתות מרך >> אם בקבוק אסור לשתות ממח >> לא אין בזה בעיה אין זה בעיה זה אין בעיה אפשר אפשר אומר ואם כבר אכל >> אה >> תחולה לא היית מים האחרונים עצמם אתה שותה >> לא אני >> מה שמים שנשאר בבקבוק אין בעיה >> עכשיו אני נותן ממנו ידיים אחרי זה שו >> לבריאות אין בזה בעיה אם אדם לא שתף מים אחרונים מדבר לשון הרע מים האלה מזיקים לשון הרע וכעס בבית עונים לאישה יותר גרוע מהכל קצת חצינה בחינה מחיילה הלאה אומר יש עכשיו הלכה כתוב בגמרא תקף נטילת ידיים ברכה זה למדנו בקסו כמדומ איזה נטילת ידיים ראשונים או אחרונים איזה נטילת ידיים רוב הפוסקים אומרים אחרונים מה נבק מינה אתתיים 1 2 3 1 2 3 כן תשתדל לא להפסיק אלא מיד אלא מיד תלך כן ותברך נטילת ידיים אל תשאיר את זה בלי נטילת ידיים מיד תלך תצתות ידיים נטת הידיים אל תדבר עכשיו תשתדל כן מיד תעשה ככה לך בני אומר ככה אתה רואה ככה יעשה למה אומר הורד שפע אם אתה עושה ככה שפע בורח ככה זה ככה כל השפע נשאר בעזרת השם צלך >> מנחה >> חצי שעה אמן אוו צ'וצו צוצו פוצו אומר אם אח כן אומר אבל עיקר הפוסקים אומרים תכף נתן ברכה זה לא לגבי מים ראשונים זה מים אחרונים לכן יותר חמור לדבר בין מים אחרונים אוהו, יותר חמור לדבר בין מים אחרונים למים ראשונים. יותר חמור שמה צריך להיזהר לא לדבר למה כסף מי שרוצה לדייק שמותר לדבר בין מה הם אוכלים ברכת המזון הרנב בית יוסף כותב שאסור לאכול לשתות לדבר שום מילה אומר ברגע שאדם עשה מים אחרונים זה כאילו התחיל להתפלל כאילו התחיל אותו רגע התחיל לברך כאילו שך כוח שואלים אותו הלכה או מה שיכול לענות יש נוהגים לומר מזמור שירה מעלות בשוב השם שבת ציון עולם מנצח למנגינות תודה רבה פסוקי הברכה השם בכל עת מים אחרונים רשעים לסות כן צורך הברכה מה גם חשוב שאדם הולך ליטול ידיים יגיד מים אחרונים חובה למה מים אחרונים חובה זה הלכה למה כתוב ב כתוב בזה כתוב ב באבות באבות כתוב שם ישראל כתוב באבוד ששולחן שאכלו עליו ולא אמרו דברי תורה ל הגויים כאילו אכלו מזבחי מתים אבא שלי בהחלט היה קורא משניות קורא פתח אליהו וזה שרים אדם לא עכשיו מחשוב כבר תמיד מחשבות קדושות אפילו שהוא עובד רוב היום וזה בראש שלו יהיה איזה פסוק הוא ישמע דברי תורה אפילו עובד הוא לא איפה הראש שלו תמיד דין אדם ישמע את האוצר היומי הלכה ברורה שיעורים וזה לאט לאט לאט לאט חודר לבן אדם יש כאלה עובדים טרקטורים כל הזמן שומעים ברקע דברי תורה החוכמה לחפור באדמה ולא לחפור בראש >> צריך לחפור בראש פעם נהגים איפה הנהגים מחד פנוי הוא צריך כל יום לעבוד אומר ה ראשית חוכמה שהצדיקים האמיתיים עושים יום בשבוע שלא עובדים יום הזה קודש להשם רק תורה תורה תורה תורה תורה >> אהבת אם אדם אמר אבן ונבריך ברוך או שאמר בוא מברך אשר להפסיק בדיבור אבל אם אדם עכשיו נתן לדמה אחרונים שמה ברכה מחברו בין ברכת הלרכת המצאות יענה אמן וכל שכן יענה לקדיש קדושה נכון להחמיר שלא ישה בנטילת ידיים למאחרונים ברכת המזון אפילו בשתיקה אפילו זמן מעט כדי הילוך 22 מות רוב רבותינו מרן השולחן ערוך שתקף תתן ברכה זה לגבי מים אחרונים לא יעשה שום דבר שלא קשור לברכת המזון זה הכי צריך לשים לב לזה זה אנשים טועים דווקא בהלחה הזאת לכה ב חברים סימן קפא הלכה ב מה הם אחרונים לא נותנים אותם על גבי קרקע אלא הכלים פני רוח רשור עליהם ואם אין לו כלי נותן לגבי עצים דקים קצימו לב ההלכה הזאת היא תמוהה מה הכוונה הרוח רעה קורה רק אם אתה שופר את זה על האדמה אבל אם על רצפה יש אומרים שלא אם על עצים יש אומרים שלא לכן מרן כותב נותנם על גבי עצים דקים או בתוך הקיור מצוין אבל גם שאתה נותן מים אחרונים מהשולחן שלך שם זהזה זה זה זה לא מקבל טומאה רוחה דווקא שזה על האדמה לכן מידת חסידות שהמים האלה לא יהיו על השולחן אבל לא זה לא מים אחרונים שיש על איזה רוח רעה בשורה זה לפי הפשט לפי הקבלה ודאי שיוציא אותו >> מה הסר הבן אדם בחוץ עכשיו יש לו כאילו נמצא נגיד בפארק או מה שיש שם רק קרקע >> אז זה יעשה בין השיחים שלא עוברים עד שזה יהיה בא באדמה הם החולים נותים על גבי קרקע לבקנים פני רוח רשורה עליהם כך כתוב בגמרא בחולין בגמרא אמרו משום רוח רעה וטור פסק לכולם נותן את זה לגבי עצים דקים כן פסקו ראשונים רבים ומהם הרעבד רבנו יונה רשי רשבה מרדכי מאורות ריעז רבנו מנוח המאירי החינוך הל מועז אין בעיה עד כדי כך יש כאלה אומרים אתה עושה עושה זימון קודם כל תמזוג את זימון אחרי תלך תעשה מהמכרונים אנחנו לא עושים ככה אבל כל כך כך כותב המגן אברהם בשם רבנו ירחם ככה הוא כותב ואם הייתה הקרקע מרוצפת באבנים ואין לו כלי יתו לתוכו יש להקל מותר ליטול אדם אחרונים על גבי קרקע מקום שאין דרך בן אדם לעבור שם כמו שאמרנו לכן מותר ליטול אדם מתחת השולחן פי שבדל מוציאים את השולחן מסתם מה התייבשו המים כל שכן בתוך הקיר אם נתן אדם לתוך כלי רשע מעיקר עם שורה על השולחן יכול להשאיר אותו על השולחן לברך ברכת המזון משאין רוח רעה שורה מים אחרונים שבתוך הכלי כלל רק כשנות על גבי קרקע רוח שורה להם מידת חסידות שהסיר את מנטילת את הידיים מן השולחן פני כבוד הברכה חידוש העצום הוא שאחרי שנטל את ידיו לתוך כלי יכול לשפוך את זה על האדמה. הרוח רעה הזו היא מוזרה. אם עושים אחרונים ישר על האדמה היא שורה אבל אם עושים תוך כלי ואת הכלי הזה שובחים באדמה אין בעיה משהו מוזר או אחרז. כך כותב כף החיים בסעיף קטן יב. שםדברי השולחן ערוך והחולים משמע שכל שנתה לתוך כלי שוב אין רוח רעשורה עליהם כותב רבי חיים פלצ'י כדאי שסיר את זה מהשולחן זה חומרה בעלמה לכן כתב שיטות מורנו ורבנו עטרות את ראשנו רבנו ודיה יוסף פשוט יביע העומר כך כותב מפורש כן אשר כוח [מוזיקה] וזה לא כמו שכתב בספר קצות השולחן פשוט רבות אפרים להחמיר בין בלכות עולם ואין מורנו ורבנו אור לציון שכתב בזה הלכה ג' לחכה ג סימן קפא בהלכה ברורה מרן אין נותנים בחמין שהיה נכבד בה מפני שמפעפעין את האדם ואין מעברים את הזוהמה לפי שאנחנו אומרים צריך צריך להוציא את המלח אם זה מים רותחים אז זה לא מוציא אלא פושר זה גורם לאור להיות יותר רך כי הוא סופג את זה לא ואם מים היו חמים והצטניינו ודאי שמותר עכשיו יש שאלה חזקה בפוסקים מים כל מים כשרים לנטילת מים אחרונים מים של הבוקר אמרנו שתל ידיים בבוקר כדאי שהוא כמו המים של נטילת ידיים של האוכלים מה הדין מים אחרו אחרונים אומר כל מים כשרים תל את הידיים אלמים האחרונים אפילו מים מבסולים תיל את הידיים לסעודה כל מים סרוכים אחורים שאינם רואים לשתיית בהמה או חמי טוריה שהתקררו מים שנעשה בהם מלאכה שרים טילת ידיים למים אחרונים מי כתב את זה כך כתב הרשב בתורת הבית זה כשר כך כתב בבית יוסף שכך משמע בגמרא כך כתב כך כתב הרמה גם בדרכי משה האחרוני הארוך וכך כתבו ראשונים שונים רבים לכן כתבו אורחות חיים כל בו בשם הרע בשם הרע ודכן הוא בא בשוט תמים דעים ככה פסקו בספר אוו ספר הבתים אבל הרמבם כתב מאחר ו או א אה או אה שחמי טבר שינם רואים שית בהמה פסולים פלמים אחרונים את מה זה הבית יוסף כתב לבאר רמבם שהחמיר בגלל שזה מים חמים שהיה צולדת בהם א אומר אדם בר מינן לא עלינו לא עלינו נמצא מקור אין לו מים אחרונים אף אחד דורות עלים יכול חס וחוץ ממכם לעשות קצת טוות טוטו טוות ברוק אומר לא יעשה ככה אם אין לו מה שלנקות אתיו כלל אפשר המקור שלו מפה איך כותב בשוט תורת יקיאל רוזנברג כמובן שהפוסקים לא אוהבים את זה הבעל גם צריך לדעת שלהלכה למעשה מים יכולים אפשר לטות אותם בכל הדברים רק מה יש ריאז הריאז כותב ונראה בעיניי זה לשון הביא אותו רבי דוד יוסף הראשון ציון שם שהמים הראשונים אין יתלים אלא במים הראויים לשתיית בהמה וצריכים שהיו מכוח אדם אף מים אחרונים כיוצא בהם וכך הביא בשיטי גיבורים וכך הביאו כמה אחרונים דבריו להלכה הוא בא בכנסת הגדולה בא בעורת תמיד חסדת אלפים בן איש חי ועוד אבל לעומתם כמה אחרונים ולנחה דברי הרעבד והרשבה שכל מים כשרים למים אחרונים כך פסק המגן אברהם מרולי אליה רבא רבנו זלמן חיי אדם בית מנוחה דרך חיים משנה ברורה וכף החיים מה נפקה מינה אם אתה אומר צריך כוח גבר אז אתה לא יכול לעשות תחת הברז ועוד דברים כאלה לכן תראה מישהו שעושה תחת הברז דברים כאלה מותר לו אתה רוצה להחמיר כמו הבן איש חי תבוא עליך ברכה אומר מרן בהלכה ד' אן צריך ליטול אל פרק שני של אצבעות זה גם מחלוקת ראשונים מי הם רבנו בכיה בספר שולחן של ארבעה וכך כותב בשוט רבי רב רבי הבית דין כותב שצריך ליטול עד הפרק עד פה למה אומר אם אתה אוכל לפעמים פה גם מתלכלך כך כותב כף החיים גם בשם הארי שכן כתב סידור הרשש וכולי אבל מרן כותב עד פרק שני זה עד פה אתם רואים ופה בא בגודה אני אעשה עד פה למה זה המקור שלו זה מרן הבית יוסף הביא מחלוקת בין הרשבא שאומר עד פרק שני בין רבנו ברכ שאומר את כל שלושה פרקים והכריע בבית יוסף הכריע בספרו שזה רק את הפרק השני שכן דעת הרעבד וכמה ראשונים מהם שוט תמים דעים טור מאירי השבת ספר השולחן צרור חיים ספר הבתים כולם אומרים רק את הפרק שני וככה פסק מרן רק עד הפרק השני אבל אם זה מדין לכלוך תשטוף איפה שיתלכלך לך כל ה ש לכן הבן שי הוא קודם כל היה שוטף את הידיים טוב טוב טוב נלוכל אחרי שתף אכל משהו קטן ואז הוא היה שוב פעם עושה מים אחרונים שם השטיפה הזו לא תהיה מים אחרונים צריך שישפיל רשבי אצבעותיו למטה כדי שתראה את הזוהמה. כך כתוב בסטה ד'. כך פסק הרמב"ם תור שולחן ערוך. ואין צריך כמו עכשיו מטילת ידיים צריך כל היד בבת אחת מים. אומר פה לא צריך לשפוך על ידיו אלא פעם אחת בלבד. לא צריך כמה פעמים ולא צריך כוח אדם ולא צריך נטילה מכלי. כן. אמרנו הרבה ראשונים תמדעים אורחות חיים כל בור ריטמה לא צריך כלי כן בסק המירי שאין צריך כלי ולא כוח אדם כן בסקבתי צור חיים רבנו בחיה שאין צריך כוח אדם אין צריך כלי כן כתבו כמה ראשונים רק מה אמרתי שיש כאלה שאמרו שכן ולא צריך כמה פעמים כך כותב הבית יוסף בשם המרדכי שאין צריך לשפוך על ידיו אלא פעם אחת בלבד וכן פסק הרמה מדרכי משה ארוך ואם היה דבר חוצץ על ידו ונתן ליד מן המכוונים צריך לחזור וליטול ככה מקורו המאירי ועוד ואם נתן קצת מן הקום צריך להתלב שוב חזר מהם ראשונים זה בעיה מהם אחרונים רש לעשות כך כתב הרעבד בשמדים ואם נכנס ידיו תוך כלבש שיחמ ידו זה לא טוב אבל אם יש הרבה מים כתבו הפוסקים שאין בזה מים אבל לא צריך רביעית כן ראינו לנטילת דם דם שפה רביעית אין לו שום בעיה האחרונים לא וכתבו כמה אחרונים שעל פי הסוד אדרבה אין לרבות במים אחרונים כך כותב הרשבא בתורת הבית שאין שיעור כך כתב הכל בו שמרבן שאין צריך רביעית ועוד ועוד הרבה הרבה פוסקים כתבו אבל הרב חידה כתב בספרו מורה אצבע בספר שמחת הרגן שעל פי הסוד יצאר ששים מעט מים לכן כתב חסד לאלפים כן כתב כתב הבן איש חי כן כתב בספר דרכי חיים ושלום שמעט מים אבל אם היו ידם מלוכלכות ודאי בן שחי כותב פרשת שלח לך אות ח שאם ידע מזוהמות הרבה צריך חיצה בימים רבים חיצם קונטינט אחונים ואחר כך יחזור ויאכל פת מהם אחרונים מה בכף החיים הלכות עולם כתב שאין צריך להחמיר מדי בכך שרוחץ אתה בתחילה מכוון אני מכוון שאני לא עושה את זה בצורך נט מים אחרונים אין לי בעיה בזה אחרי זה אית עוד דבר כותב מרן בהלכה ו' יפה אומר מרן בהלכה ו עם המסובים רבים עד חמישה מתחילים מן המברך יותר מתחילים מן הקטן מלותים דרך ישיבתם מכבדים זה את זה לתלת שמגיע לחמישה אחרונים כיוון שלא נשארו לחמישה שלנו לא מתחילים מן המברך כן כן אחד לפני החמישה לפני הסוף נותנים לזה שמברך למה לתת לו בינתיים להתכונן למה לא לא מכבדים אין מכבדים בידיים זועמות ככה הגמרא כותבת כל הדין הזה זה מהגמרא בברכות דף מו אבל הרמבם כתב שהגדול מברך ברכת המזון ותחילה חלק קים חמישה יותר אבל מרן לא פסק כמו הרמב"ם פסק שיטת הרמב"ם הלכה שביעית אין ברכים שום ברכה על מים הם אחרונים אומר הרבי דוד יוסף עוד דבר הלכה הקודמת בזמננו פעם אחד ה מברך ברכת המזון מוציא את כולם בזמננו שאין דבר כזה אלא כל אחד מברך לעצמו אומר לא כדאי לחכות במכרונים אלא הביאו כמה כלים כל אחד איתו לעצמו לא אין עניין של פעם כמו פעם הרמה בה רבי משה הלוי כתב שמברכים על מים אחרונים כך כתבו מקצת מהגאונים וכך פסקו כמה ראשונים ומהם היראים ספר כן וכן שיבולי לקת מרדכי קנתי בשם היראים וכן בשם רבי יצחק בן מלכי צדק שצריך לברך על מים אחרונים. אבל דעת בעל הלכות גדולות שלא מברכים. כן פסקו רבים מהראשונים מי זה? רב אמרם גאון והראש ועוד כך כתבו מה היצר לברך על זה? שרצו לברך על זה או ברוך הבא על רחיצת ידיים חברים הגענו להלכה ח בסימן קפא יש אומרים שבמכרונים צריכים ניגוב מנגה ואחר כך מברך מעיקר הדין שאדם נותן מים אחרונים לא צריך לנגב אותם מכל מקום טוב להחמיר שינגב ידם הרמבם כתב שבמבנגב יש פה שאלה חזקה מה שלימדו אותנו החברים שמרן שולחן ערוך כותב הלכה יש ויש תמיד הוא מתכוון כמו היש האחרונים שים לב לשון מרן כאן יש אומרים שמאמחרונים אם צריכים ניגור לרמבם מנגב ואחר כך מברך האם זה יש ויש ומרן רוצה להגיד אם שאני פוסק כמו הרמבם ממילא צריך לנגב את ידיו או אם מרן היה רוצה לכתוב היה כותב יש ויש מה זה יש והרמבם יש בזה מחלוקת הפוסק בפרט שפה מרן כותב יש אומרים ויש שומרים זה לשון רבים אז יש לי רבים יחיד ורבים הלכה כרבים טוב הלכה ט חברים >> הרב יש כאלה שאפילו מגדים על הפה >> ברבינה דבר לא טוב למה לפי הפשט חברים שלי לפי הפשט אז אין בזה בעיה. כאילו מה העניין? העניין הוא למה שותפים למה שותפים את הידיים? למה חוץ ממכם פעם היו גם אוכלים ביד? אז לכן אמרו חכמים אז ברק אתה מוזר לך תשטוף את הידיים שלך פידני כיום. אז לפי הטעם הזה אין בעיה שיעשה ככה. כן. אבל אם אתה אומר שזה יש משהו לתת לחלק הלא טוב שאתה נותן לו משהו קטן אז המים האלה זה לא זה מים לא טובים כל כך אז ישטוף בזה את הפה שלו ראיתי את זה שגם כתוב שלא עשה את זה כרגע אני לא רואה איפה הוא כתב את זה רבי דוד יוסף >> כן ראיתי דווקא שהיום דווקא ראיתי שהוא כותב את זה את הדבר הזה. טוב חברים אנחנו מתקדמים אנחנו נקרא את ההלכה האחרונה מה הם אחרונים נוטלים בכל מיני משקים זה כבר אמרנו אין בזה שום בעיה אין בזה עניין מיוחד אפילו חוץ מכבודכם יין אפשר אפשר בחלב חוץ מכבודכם >> אפשר לעשות עם הגרון >> לפי הטעם של ניקיון כן >> ניקיון כן לפי הטעם של הקבלה לא >> גם הרב שהרב אמר לא להרבות אחרונים יש גם אומרים לא להמיט שיש כאלה שצים שתי תיקות על הידיים ואז כאילו לא וצים מה >> ודאי שהוא לא עשה אתחובת ממך >> אתה אומר דבר נכון אתה אומר דבר נכון יש כאלה אומרים מה אני לא אתן לה סדרה אחת אתן לה משהו קטן זה לא נכון יש בזה גם שיעור שאמרתי שיהיה לה אצבעות וודאי כי יש כאלה לומדים מתחת הברז עושים ככה לא מאופסים גם צריך לדעת יש תראה אנשים רחוקים הרבה מגדלים ציפורניים יש עולמות למעלה שסתרה אחרה שזה שמה שורים מלאכים של עצבות וכל מי שמגדל ציפורניים הם שורים עליו ציפורניים ארוכות זה שורה על הבן אדם כוחות רעים כמה אנשים >> כולם לכן כותב הבן איש חי אפילו ביום אפילו ביום תשעה באב שלא גוזים ציפורניים גזוז אם זה עודף אפילו המועלים שיש לו פה קצת ציפורן אחד מהמשפחה של בבא סלי היה מועל היה אומר לו תוריד כמה שפחות שוחטים שהיו בודקים הם מגדלים ציפורני לבדוק את הסכין שלא היה בפגם אנשים עושים ההפך מהכל כל מכל הדברים גם אדם גוזז ציפורניים היה בנוכיות כל הדברים האלה זה מקומות לא טובים שאדם היה זה דברים האלה ואם אדם מסתפר בדרך כלל מביא טומאה לבן אדם כתוב בהלכה שאדם לא נותל את ידיו מגיע אליו פחדים חרדות פעם לא היה פחדים וחרדות אני לא זוכר לפני 40 50 שנה שהיה מושג של חרדות בדיכאון וזה כמעט לא היה דברים כאלה בעולם. גם הילדים היו בריאים. אני לא זוכר שילדים נולדים אוטיסטים. היה אצלנו בכל השכונה בירושלים היה ילד אחד שהיה אוטיסט. כל השכונה של את הדברים. היו אנשים בריאים. אמם לא היה הרבה תורה אנשים לא היה גם את המחלה ממרת בקושי היית המחלה. למה? כמה שהם היו עובדים הם לא היו בני תורה והם היו נזרים דברים בסיסיים טילת ידיים דברים כאלה לא אוכלים דברים שכתוב עליהם שזה הביא סכנה שום מגולה מצל מגולה מים מגולים כל הדברים האלה שכתוב זה חמירה סכנתם מנסורה היו נזרים בדברים שבת היה להם דברים מינימלים שהיו נזרים שבת טהרה הם היו נזרים גם בין אדם לחברו הם היו אנשים תמימי דרך הולכים ותמימו בפשטות זה הכוו גם בן אדם לחברה יותר טוב אז היה חיים הרבה יותר טובים מהיום כמעט ולא היה גירושין ולא היה כמעט פרודים לא היה את הדברים הדור היה אחרת לגמרי גם לא היה פריצות של היום היה עולם אחר לגם לא היו גונבים אחד את השני כמו היום עוקצים אחד את השני מרמים אחד את השני עושים קומבינות מאחרי הגב לא היה את הדברים אנשים ה יותר ישרים יותר זה לכן הם הם צריכים אתה רואה אדם חדים, תשאל אותו, אתה נותן ידיים מהשירותים החלק, אתה קם בבוקר עד שאתה נותן ידיים, אם אתה לא נוטל בסירוגים 1 2 3 4 5 6 מעולם הרוח רען לא תצא מהבן אדם בעולם. לכן יש פחדים, יש חרדות. חברים, הגענו לסימן קפ"ב. יש אומרים שברכת המזון תאונה אפילו ביחיד זה צריך לחזר עליה ולא יאכל אם אין לו לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת ואי זה אם שתיים אוכלים יחד כל אחד צריך בנפרד ויש אומרים שאנ בשלושה ויש אומרים שאינה תאונה כלל אפילו בשלושה מרן שולחן ערוך מביא פה שלושה דעות שמברכים מרכת המזון האם חייבים עם יין לא משנה יין אם זה מיץ ענבים זה לא משנה האם חייבים או לא? אז יש בזה כמה וכמה דעות דבר הזה פה סיכום אז יש לנו ככה יש לנו את ערכות חיים והכל בו שהוא כותב שכל אחד צריך באמת נפרד אי אפשר לברך ברכת המזון בלי יין יש שיטה שנייה כמו כמובן האורחות חיים והכל בו יש הרבה יש רבי אז זרחיה הלוי מעלה למאור יש רבי גאון יש הרבה הרבה פוסקים רבי דוד מביא פה כמות גדולה לעומת זה יש את הרן שהרן כותב זה רק מצווה מן המבחר זה לא חובה יש שיטה שלישית שזה הרמבם שאומר שלא צריך ברכת המזון לא תאונה כלל תוספות רוצים להגיד שאפילו ביחיד מר מערכות חיים ו מרן השולחן ערוך סובר שלא צריך שום לא צריך גם בשלושה לא צריך אז הוא כותב ככה מרן השולחן ערוך הביא תחילת שיטת הסוברים של תאונקוס אפילו ביחידין אחר כך הביא את שיטת הסוברים דווקא בשלושה אחר כך הביא את שיטת הסוברים שאנה צריכה קטונה כלל והכלל הוא יש ויש ויש דעת מהרן כדעת יש אומרים בתראה ולכן דעתו של ההלכה שברכת המזון אינה תאונה כלל זה לפי הפשט כן שלא צריך אבל יש עוד שיטה רביעית שהיא אומרת שמצווה מנבוכה לברך לברך על לפי הקבלה צריך לדעת שמברכים על ועושים זימון. זה מסלק את כל הכוחות הרעים מהבן אדם. כותב הבן איש חי כותב שאדם תמיד ישתדל שיש לו שלושה לעשות זימון לא לזלזן בזה. אז אני חוזר בלשון מרן יש אומרים שברכת המזון תאונה אפילו ביחיד כמו שאמרנו התוספות הביאו את זה ועוד וצריך לחזר עליו הלאה. ויש אומרים שאינה תאונה אלא בשלושה כן ויש אומרים שאינה תאונה כלל אפילו בשלושה והרמ כותב מכל מקום מצווה מבחר לברך על לדעת הזוהר הקדוש ורבותינו מקובלים אין לברך ברכת המזון על אלא אם כן היו שלושה או יותר אוכלים ביחד ולכן מנהגם דקדקים שאם אינם שלושה מברכים ברכת המזון על ואינם מכזירים את בידם אלכים אותו על השולחן יש כזו שיטה לא ראיתי שעושים את זה בזמננו שהיא מצוי ברוב המקומות אפשר למצוא בנקל גם יין שאין בוקר אוי ונכון לדקדק לברך בקת המזון על יין כל שיש בו חיוב זימון פרט בשבת ביום טוב שצריך להרבות בברכות ואם אתה כבר שותה יין בתוך הסעודה עדיף גם שברך ברכת המזון על והנשים שאוכלות ביחד מזמנות לא מברכות על יין לרשות בידם כף החיים כותב ברוך הבא יובן הוא כותב שלא צריך לעשות את זה ברכת המזון אלו אליו בשל יין ולא משאר משקין אפילו קבע סעודתו עליהם ומעניין מצאו באותו מקום והשחר יש לו בירה שר משקין וחמר מדינה עליו חוץ מן המים ואם מרוקו לוקחים ארק חברים הלכה ג' צריך שלא יהיה פגום שאם שתה ממנו פגמו אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או לכלי אין בכך כלום אפילו שתה מהקד מהחבית קטנה פגום אבל אם שתה מחבית של עץ סימן קפב סעיף גן אם שתה מכבית של עץ גדולה להקפיד ויש מי שאומר שאפילו מים פגומים מסולנים למזוג בהם כו של ברכה. יש דין שאדם מברך ברכת המזון. יש 10ה דברים צריך להיזהר בכוס של ברכת המזון. שיהיה מלא, תהיה שלמה וגם שמהין הזה לא שתו. זה נקרא פגור. כך כתוב בגמרא במרכות דף נב. אז מה קרה אם אדם עשה ימלא את מים? ימלא אותו ביין או אפילו ישמרים מים אז זה מסדר אותו. יש אומרים הוא מחזיר אותו לבקבוק. יש אומרים שהכי טוב בהנחה לשפוך מים לתוך ה הפגומה. מחמירים מאוד. להכניס את זה לבקבוק ושוב פעם נוציא. יש כאלה עכשיו שעושים חופה אז יש שתי כוסות עכשיו שברכים שתי ברכות ראשונות הגפן זרב טוען ונותן לחתן מןכלה לשתות אז העין הזה נקרא פגום אז מוזגים על זה עוד א עכשיו אחרי זה מברכים עוד שבע ברכות שבע ברכות זה עוד פעם מברכים הגפן וזה שבירך את הגפן הוא צריך לחכות שאחרי שגומרים את שבע ברכות הוא צריך לטוב מהין עכשיו מה הוא יחכה ולפעמים זה מערכים אז הוא שם קצת ביד והוא טועם הוא ככה הוא יוצא לא יחכה שמה גם עד ש מדברים או משהו שלא יהיה לא יקח לו הרבה זמן שיהיה הפסק גדול אפילו הייתה גדולה מחילה כמה רביעיות שאתה אפילו מעט נחשב לכוס פגור כשם שברך בכוס של יין פגום ככה אין במים פגומים אם שתה מן המים שבכוס לא ימזוג במים אלו את העין שבכוס עכשיו אם כל אחד יש בכוסו פגום אז ה זה שבירך הוא שופך לכוסות שניהם זה שהם רוצים הוא לא יטעם מזה אם אתה טועם אתה גם פגום גם הן שלך פגום אז הוא לא טועם והוא מתקן כוסותיהם אבל אם הוא עושה קידוש בבית הוא טעם מהין מצוין אין בזה בעיה הוא לא רוצה לתקן פה את הכוסוב אומר מרן בהלכה אם החזיר יין של פגום לכלכל תוקן הלכה ו אבל מה צריך שהין שם יהיה מרובה מהן ששפחת יכולים לתקן בהלכה ו יכולים לתקן פגום על די שהיוסיפו מעט יין אפילו אפילו שהוסיפו עליו מים לתקנו ורשאי גם במשקה אחר לא צריך לא דווקא יין ולא צריך דווקא מים יש אומרים שיש שמה שיעור רבהית בשעת הדחק אומר מרן זה מה ששלום ברך פגור אין זה לא נקרא מתקן בשבת אז חברים אנחנו סיימנו סימן קפב ב ממחר יהיה לנו בעזרת השם את סימן קפג שיעור מתחיל מי שרוצה ב4 ורב אמור להתחיל ב4 ברוך השם אני מדייק דייק ב4 זכינו השם יעזור לכל החברים שלו באו היום משי בת ציפורה לדה קלה בשעה מעולה אהרון בן רינה כל החברים אור בן חביבה שלא הגיע היום שומע רכילות מפי שני אנשים או יותר אסור להאמין דברים רעים לא להאמין לחשוש כן גם אם הוא אדם נאמן מותר לך לחשוש אבל לא להאמין גם מספר לך בתום לב כמשחי טומו גם אסור לך להאמין כמובן אם יש לך נזק אז אל תהיה מרובע תיזהר אבל חברים היום יום שני כד בא תשפה מי שחלה ונפל למשקב אפילו חלה בכל ז שאין בו סכנה שקם מהמיטה אחר שהתרפא מברך הגומה לחייבים טובות שגמלני כל טוב אפילו אם הוא גרם לעצמו את החולי שעה בקור ונפל למשקב מ שחלה בכולת שיש בו סכנה לא צריך לפחד עכשיו שאומרים קורונה מורונה שוקרונה לא צריך לפחד אז יש קורונה לא מתים קורונה איך תאמין להם אפילו אם גרם לעצמו את החול על ידי חוסר זהירות מי שחלה יכול להיות שיש בו סכנה ודאי צריך כל שכן שצריך לברך יש אדם שכל חודש יש לו איזה מין חולשה והוא חייב לנוח במיטה כל פעם שהוא קם הוא מברך הגומל אדם שנוסע מעיר לעיר 72 דקות חיים ברכת הגומל טוב שיכוון על עם דבר שיש לו ספק אם לא לא נפל למשקב אבל היה לו חום גבוה צריך לברך הגומל מי שחשאה ברגליו כגון שהיה לו בהם נקע או שבר אף על פי שהוא צריך לשכוב כמה ימים מנוברך גומל פני שלא חלה מה אתה אומר איך יכול אתה שמוע מאוד. טוב חברים, היום פטירת רבי יוסף קובו, רבי מוס בן דוד וחיו, רבי יצחק נברו, רבי יצחק קובו, יש עוד אחד רבי יוסף קובו, רבי יצחק קובו. אוהו, רבי יוסף, רבי ישעיה, יוסף פנטרו מילי, רבי מעתוק חדד, רבי משה מלכה, רבי ישמעאל הכהן. זה קרוב שלי, זה שנהרג מרואות טרפת. זכותי גן עלינו ועלכם בעזרה בדישוה ויעקב מלכה זכותם של כל אלו יגנו בעדכם בעדינו אלף המגן אמן כן יהי רצון לא פועל >> אה לא קראנו בכל טוב שאמרת לי לא שם לב היהודי לא שם תודה רבה לכבודו. איך היינו עוברים את הזוהר בלי לראות את הזוהר? אומר אדם צריך טוב שאדם אה מתפלל שם זקני לשים ציצית. צריך לדעת טלית קטן זה שחפץ שמירה בזרחים זה כוח גדול מאוד תלית קטן ששמים וראינו חיילים שהיו בדרום אלה שהיו תלית קטן היה להם הרבה שמירה הרבה ניסים אבל צריך להיזהר לא כל מי שלובש תלית קטן זה יהודי למה יש הרבה דרוזים שלקחו תלית קטן שמירה והגנה אמר לי אחד שהיה במלחמה בין עיראק לאיראן בפרס אז היה אחד חייל יהודי שלא היה נהרג אז חשב המפקד שהוא משטף אז אמר לו תגיד לי איך יכול להיות שבו כל הקרבות אתה נשאר אומר יש לי טליד קטן אז המפקד ה אמר לי שהמפקד שמהיראני לקח לו את הטלית קטן חתך את זה לחתיכות קטנות וכל חייל הוא שם לו קצת מהטלית קטן אומר אומר אני רואה דבר מוזר אומר זה יכול להיות אומר תראה מה זה אפילו גויים מאמינים בזה אומר לקחו לו את הטלית חתכו לו לחתיכות כת קטנה. היה גם אחד שחוץ ממכם היה עובר טיפולי חימו, אבל אה צריך שמה בגדים, את הכל הבגדים, הבית חולים צריכים להיות נקיים. לא יכול לבוא עם הבגדים שלו. הוא היה חסיד, רצה הילד הזה שיהיה ליו טלית קטן. אמרו לו, אין כזה דבר, זה צריך להיות סטרילי. אז היה מביא את זה מהמחבסה, שם את זה בניון שרוצה לעשות לוחים, הוא היה שם את הטלית קטן. אז עברה אחד ששונא תורה אמרה לו לא אתה תוריד את התלית קטן פה זה לא דתיים תוריד את זה אמר אני לא היה ילד עקשן אמר אני לא מוריד אז אני לא מטפלת בך אז בא רופא אחר אומר מה מה זה הדברים האלה מה זה משנה לך איך שהוא רוצה להיות אמרה לו אמר לה אמר לו אני עושה לך את הטיפול בא בודק איך שהיא כוונה את המכונות אומרת תדע לך היא חיונה את זה בצורה לא טובה היא טעתה אם היה עובר את הטיפול החימו הזה היה מת במקום מרוב שעשה עושה את זה על גבו בזכות שהוא הקפיד על תלית קטן הוא ניצל ממוות רואים מה זה כוח של ציצית שם זקן יש לנו גם את זה עוד כתב אדמור האמצעי מלובביץ' התשובה במחשבה ורצון בלבש שם זקנו תלויה בשמירתי בדבר אסור אפילו הבתה מרחוק מזיק צריך להיזהר בכל הטלוויזיות מה שמראים שמה כל מיני דברים לא טובים גם עושים שטיפת מוח אני זוכר טוב לפני הפינוי של גוש כטיף עבדו חזק חזק ברגע שנפנה את הגוש יש שקט ואפילו אנשים ששרטו בצבא והכל אומרים לינה מתיישבים הם אשמים כל מה שקורה שמה זה הם הם השמים הם מות אתה שירת אתה לחמת שם אתה ככה מדבר עליהם הם הולכים מסירות נפש הם עקרבים אתם מה אתה מדבר עליהם בכל חזרו דיבור לא הם מזיקים תראה שירדו כבר לא יהיה ירי לא זה מה אמר חם עובדיה רק תוציאו את המתנחלים שם תראו מה יהיה איזה על כל הארץ איזה צחקו צחקו ראינו ש כמה שהם צדקו כל שטיפת מוח המכשירים האלה שטיפת מוח עשו לכולם שטיפת מוח אסור לשמוע אותם אוהבי ישראל גדולים הם רבי חננינ ‏Ne.