הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות דברים הנוהגים בסעודה • דברים הבאים בתוך הסעודה סימן קע"ו - קע"ז

Kind: captions Language: iw לא יש לך למעלה >> תעלה תעלה אתה צריך לשתות הכל יש לך למעלה ברוך הבא סימן קו אנחנו לומדים מספרו של מוראנו ראש הראשון ציון רבי דוד יוסף ספר הלכה ברורה סימן קו זה האמת שאתמול ראינו אותה אז אנחנו בסימן קעז ז היום חברים תאריכו יח תשפה הכותרת הסימן דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מדינה ובו חמישה סעיפים הלכה הראשונה במרן דברים הבאים בתוך הסעודה הם הם דברים הבאים לחמת הסעודה היינו דברים שדרך לקבוע הסעודה להם לפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וביצים ורקות וגבינה ודיסה מיני מלוכים אפילו אוכלם בלא פת אין תוני ברכה לפניהם דברכה ברכת המוציא פוטרן ולא לאחוריהן לברכת המוציא פוטרתן פטרן ככה אדם עכשיו נותן ידיים מברך המוציא אוכל כזית כביצה לא משנה קרון כבצה נגיד ברך הנטילת ידיים אכל חתכה קטנה של לחם כולה כמה פרוסה אבל אשתו הכינה לו יש סעודת שלמה בשעתו יש איזה אירוע המשפחתי זה מסיבה שזה סעודת סיום מסכת לא משנה עופות בשר דגים אה אה מה היה שם אוכל ואוכל לא אוכל את ה את האורז עם לחם את הבשר עם לחם את הדג עם לחם את הסלטים לא לבד צריך לברך על הסלט צריך לברך על החמוצים האם צריך לברך על הסלט האם צריך לברך על החמוצים האם לברך צריך לברך על הבשר לא צריך כלום. היין פותר כל מיני משקים. הלחם פותר כל מיני אוכלים שבאו בשביל הסעודה לסבוע. לא באו לקינוחים להנאה. הכוונה הנאה אני מתכוון גם האוכל זה הנאה. מתכוון הנאה כוונה נהנית. ך עוד דבר תשופרים מה שנקרא זה לא פוטר. זה אתה צריך ברכה ראשונה לא ברכה אחרונה. ויש מקרים שגם עושים ברכה אחרונה נראה את זה בסוף אז זה אומר מרן אני חוזר דברים הבאים בתוך הסעודה מה זה בתוך הסעודה באמצע לא צריך בתוך הסעודה חלת כזית של לחם ואז תחת סלטים תחלת זה לא משנה חל את הכזין תוך כדי אתה עוד קצת לחם עוד קצת לחם סך הכל יש לך שיעור של ברכת המזון זה נקרא סעודה לא צריך בתוך התחלה סעודה אם הם דברים באים במחמת הסעודה זה נקרא סעודה זה דהיינו דברים שדרך קבוע סעודה עליהם אוכלים את זה בשביל ארוחה לא אוכלים את זה בין הארוחות מה שנקרא פסק זמן שדרך לקבוע סעודה למנפט בהם את הפת מה זה לפת בהם את הפתנה היו אוכלים לחם ם הלחם היו אוכלים כל מיני דברים תחינות דברים כאלה כגון בשר ודגים ביצים ירקות וגבנה ודעסיו ובני מלוכים כל דבר שהך לאכול וזה משתנה תדעו לכם כל זמן זה את כל תקופה יש דברים אחרים פעם היו משתמשים וככה היו משתמשים יש כל מיני דברים שלפעמים לוקחים זה בטור קינוח לפעמים זה בטור עיקר אפילו חול אותם בלא פת מה הכוונה בשאז שהוא לאעס לא עס את זה עם פת לא שלא אוכל בלי פת אם לא אוכל בלי פת זה לא סעודה עכשיו אדם לא נותן לדם חייב לברך על הכל לא פת הכוונה באותו רגע שהוא לא עס עם הפת זה הכוונה אין תינוי ברכה לפניהם דברכת המוציא פתרתן ולא להח דרכת המזון בתרתן. זה חברים זה מקור ההלכה. עכשיו אנחנו נראה את כל המקורות שבעזרת השם של ההלכה הזאת בסיעתא דשמיא. קודם כל ראינו סימן שתי סימנים קודם סימן קד שעל שתייה בתוך הסעודה בעיקרון לא מברכים זה מחלוקת הפסוקים שורים שכן יש אומרים שלא מרן כותב ירא שמיים לפני הסעודה שתה קצת מים ברך שהכל יפתור אם לא אם שותה יין פותר תלוי כל דבר לגופו יין בתוך הסעודה ודאי מברך זה ראינו כבר לפני זה מה הדין מי שאוכל מזונות דברים כאלה כבר ראינו בסימן בסימן קסח חטא שהכי טוב רק אחרי האוכל או לקחת חתכת ביסלי למיניהם או כל מיני דברים ככוב ש100% מברכים על המזונות שאין לו חשש של ברכה של א קט המזון ועליו אתה מברך ופותר את כל האוכל אז זה ראינו לפני זה עכשיו לענייננו מקור הדין. קודם כל, חברים יקרים, זה דף ברכות, מסכת ברכות, דף מאמוד א'. דברי רב פפה. רב פפה אומר הלחתה. רב פפה אמר רב פפה אלחתה. דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה בתוך הסעודה דברי הר פפה בגמרא. אין תן לברכה לא לפניהם ולא לאחרים. שלא מחמת את הסעודה ובתוך הסעודה מה הכוונה בתוך הסעודה בתוך הסעודה עד ברכת המזון שולחן קיים נשארת את אותו שולחן זמן הגמרא האוכל המרכזי המנה המרכזית הייתה בשולחן אחד גומרים את המנה המרכזית מוצאים את השולחנות וזה שולחנות קטנות לקינוחים פיצוחים דברים כאלה אין אין שולחנות רגילות זה נקרא שסילקתי את עצמי מה מהברכה שלמוצי סילקתי צנו זהו אני יותר לא אוכל לכם עכשיו זה שלב שני בסעודה ככה היה פעם פעם היה היו היה להם הרגלי אכילה אחרים היה להם תורת האכילה היה להם תורה האוכל היה תורה בפני עצמו איך אוכלים אותכים חגורה מה אוכלים לפני לפני הנטילת אדם היה אוכל מסוים כל דבר היה להם דברים נפרדים לפניהם לא היו אוכלים רגיל כמונו אוכלים צ'לבל הולכים יודעים אוכלים דברים בריאים הכל יודעים מה לאכול מה לאכול היה להם גם בוסם היה להם שמן הם כל מיני דברים היה להם מקטרים משהו היה להם כל מיני דרכים של הרגלי החינה תורת האוכל זה אבל שם שמיים מסלקים את השולחן זה הברכה לפניחה בתוך הסעודה היום בדרך כלל אין את זה אצלנו רבי דוד מחדש שאם זה כותב את זה בסוף הסימן שאם אם אתה מפנה את כל המפות יש כאלה מוציא את המפה לא הנילון אלא מוציא את המפה פה מוציא את הכל ושם עורך את הכל מחדש אומר זה נקרא סילוק שולחן דרך גם ברכה אחרונה זה חידוש של רבי דוד אולי יש עוד אחרים שסוברים כמוהו אבל זה חידוש שלו אפילו שאדם לא הוציא במשה שולחן מברך ברכה אחרונה דוק מנמאכל א אה פירות למיניהם מבטיח כל מיני דברים כאלה ברך גם בורא נפשות אצלנו אין את זה למה אותו שולחן נשאר אותו מפה נשארת מקסימום מצאים את המפה עליונה יש לך מפה עוד ניילון מתחתם אומר אתה שם לנו חדש אבל המפה מפה מעבד נשארת אז זה לכן לא נקרא סילוק שלך אז זה דבר שהוא בא פיצוחים זה פיצוחים זה בא אחר כך פיצוחים קינוחין כל מה שנקרא לא עוגות עוגות אסור אלא אם כן אתה פותר אותו כמו שאמרתי בביסלי או באיזה כפקוף או מה שנקרא ממתק קריות כל מיני דברים כאלה שאין את זה מעולם ברכת המזון אז זה יכול לפתור לך את הכל את המזונות אז המקור אמרנו גמרא בברכות דף מא עמוד א' רב פפה זה דברי הברכה פפה והוא מגדיר עלינו את כל יש פה מחלוקת גדולה בראשונים כן בדין הזה רש"י כותב ועם רש"י יש עוד הרבה פוסקים יש עוד ראשונים איתו עם רש"י את מחזור ויטרי סובר כמוהו יש רבי נתן מילוניל סובר כמוהו יש את המאורות יש ריבון יש ספר ספר אל מועד כל מיני ראשונים סומרים כמו רש"י שמה שכתוב דברים הבאים בתוך הסעודה פת פוטרטן זה שאני אוכל את העוף חתכת לחם אני אוכל את הבשר עם חתכת לחם לא כל הזמן אוכל זה לכן הוא טפת אבל אם אכלתי פרוסת לחם אחרי זה אני אוכל את הסעודה של מצווה זה לא נקרא דברים הבאים מתוך הסעודה מחמת הסודה זה לא פותר אותו אז >> אתה חייב קודם כל יכול להלכת כמו מה שצריך לפח כך לנג גב את כל עם הלחם אין בעיה אחר כך >> כן לא משנה אתה לא חייב אתה אתה חייב שם הלחם אתה אוכל את הדברים בן תפלים >> שבאו אתה חייב קצת אורז עם קצת לחם זה שיטת רש"י הנה אני מקריא לכם את רש"י והנה רש"י כתב לבר שמרו דברים בתוך הסעודה כן ד שאוכל בתוך הסעודה תבשיל בא מחמת הסעודה לפת בהם את הפת משום דאו תפלה לפת ולכן בין מזון ובין פירות אם מלפת בהם את הפת אינו מברך וסביר אלה לרע שאומר רבי דוד יוסף פה במקורות בבירור הלכה זה דווקא שמנפט בהם את הפת אינו מברך כלל אבל אני מוכלם בלא פת אף על פי שבאים מתוך הסעודה מברך לפניהן אין ברכת הפת ואמר לו וכן דעת כמה ראשונים אמרתי לכם זה מחזור ויטרי זה רבי נתן מילולין זה המאורות זה ריבבן זה אוהל מועד כל אלה חמש ראשונים יש אולי עוד כנראה אני לא שמתי לב גם רש"י ספר הברדס מחינה מיוחד רש"י הוא גם כותב את זה כך נראה מדברי רבן מנוח גם רבי מנוח רוצה להגיד שזה גם דעת הרמב"ם זה שיטה ראשונה אבל כנגד רש"י רוב הראשונים חולקים עליו מי הם קודם כל זה התחיל בתוספות התוספות כותב מפורש בברכות דף מאמוד עמוד ב דיבור המלכית מתחיל הלחתה כותב התוספות מפורש לא מדובר שאוכל לחם בשעה שאני אוכל את העוף אכלתי חתכת לחם כזית וכביצה זהו מספיק מה אתה עושה אתה לא חייב לאפ את הפת עם עם האוכל >> ככה גם אני חושב >> יא חביבי שתהיה לפני אלף שנה עם ראש של התוספות ותהיה מלאך כמו בעלי התוספות אז א אתה יודע שהפעם אמרו לה גרע אתה יכול לדעת איך היה נראה תנא אמר אני מקסימום יכול להגיע עד 700 שנה להבין מי זה איך איך נראה הראשון אבל להבין מי זה סנדלר מזמן בית המקדש אני יכול להבין אבל להבין מי זה תוספות אומר לא יכול ותבין שהגרה בגיל 12 יכל לברו כבר גולם גולם והגראה אמר אם אריסטו היה בדורי הייתי מראה לו את השם אומר הייתי מוריד לו את כל צבא השמיים לארץ פה ומראה לו להריס אותו את צבע השמיים פה והייתי שואל אותו האם עדיין הוא כופר או לא אומר הגרא בוודאי שהוא לא היה כופר והגרא עם כל עוצם בינתו וחוכמתו >> אז הוא אומר אני יכול אולי להבין מישהו לפני 700 שנה אולי ודאי לא להיות בראש של התוספות אז אי אפשר להגיד גם אני חושב ככה זה כמו זה חיידק קטן יגיד לכן >> יגיד לאיינשטיין אני גם מבין כמוך יגידו לו בוקר טוב טוב עדיף עדיף שתדבר עדיף שתדבר הוא מתקשר אליבן אדם שאשתו חזון יש לו הפלה ממש בצר הוא צדיק גדול אמרת תנחם את אשתך תגיד לה ככה יהודי הקים בצרפת מקווה שאין כמו בעולם היה באיזה עיירה בן תורה עד שיתרים ועשתה את המהודר שאין בכל העולם מקווה כזה מהודר נולד לו ילד אורות אין דבר כזה בעולם בגיל תשע הוא זכה בגיל תש הוא הלך שיחק נפל בתוך המקווה ומת כל המושב שמה כל המושבה של הצרפתים היו רשעים כב בן אדם שהוא בא פתח אתי תורה לא טובלים אפילו במקווה בזכותו טבלו במקווה הציל מאות נשים מקריטות ובאלה בחלום אמרו לו תשמע זה הנשמה הזאת מבעלי התוספות היו הרבה מבעלי התוספות שרצחו אותם דם קר מסנט הצלב אומר וקברו אותם עם אדם ואחד שרצה דרגות עליונות בשמיים אמרו לו לא טבנת אחרי שקברו אחרי ש לפני שקברו אותו זה מוריד במעלה הוא חיקה 900 שנה >> בשביל לרדת לטבול לפני המיטה אומר והילד שלך הזה זה בעלי תוספות והיה לך זכות בגלל שמסרת נפש כל כך על המקווה יכלו להוריד נשמה כזו גמרה לפני 1000 שנה להטביל אותה במקווה אמרת אתה רואה לפעמים אדם קורא לו דבר הנה הלך לו מישהו הלך לו זה אומר מה אני תראה מה עשיתי אני עושה טוב מקבל רע הפוך בגלל שעשית טוב החלת לקבל את הנשמה הזו שהיא באה סך הכל נשמה לקית שצריכה לעבור כמה חודשים ולמוד במעמה איך תדס חשבונות של אז אומר אומר תוספות אומרים אפילו שלא מנפד בהם את הפת כן ככה סוברים האור זרוע רבנו חננאל הערוך רביה בשם רבנו חננאל כן וככה סובר בעל הלכות גדולות האשקול בשם רב היי גאון כך סובר רבי יהודה סירלאון כך כותב רבנו פרץ המאיר רביה סמג סמג ריקנתי תלמידי רבנו יונה ארוש מרדכי איתור אגודה רשבה, שלמה הרעה הרי שבליל השבילי הרטווה מכתם הרשבץ הרידווה רעבד חות חיים נימוכי יוסף הבתים ה פתאום פרדס של מישהו אחר צדע לדרך ספר הפרנס ורבנו בכי כמעט 20 ומשהו ראשונים שהם סוברים לא צריך לאכול עליכם אז מה מי יפסוק מרן פסק לא זיזל חס וחלב בראשונים חמש הראשונים שבע הראשונים האלה לא זיזל בהם אבל יש רק ראשונים כמה אחרונים שסוברים ככה לכן הלכה למעשה לא צריך לאכול את הלחם איתו לא צריך לאכול את הלחם איתו זה הליבת מרן השולחן ערוך שלא צריך דווקא איתו עכשיו יש דברים למשל אתה אומר אוכלים ממליכם יש אחד הולך שתו הכין עליו ספגטי צלחת מלי ספגטי מזה הוא סבבה הוא לא סובע מעליך הוא לא אכל עכשיו לכם תוך האוכל טל ידיים שבע מזה לא ראית אדם אוכל ספגטי עם לחם מה את אוכל לחם עם לחם לא אוכלים זה אפילו אחי זה נקרא תפיל זה נקרא דברים הבאים תוך הסעודה זה פותר אותו כן מרשי כותב שהדברים מה שאמרו דברים מתוך הסעודה תלוים ברכה לפני ולא לאחרים כגון דיסא וקרוב ותרדין שאינם נפטנו באים למזון מסבוע טוים דרכה אומר רש"י ספגטי זה לא תפל לא תפל הלחם הלחם הוא חשוב לא נקרא תפל אלא אבל ההלכה למעשה אמרנו שגם זה נקרא תפל לכן הלכה למעשה גם הזה אפילו הכי לא צריך דווקא לאכול את זה עם הפת גם אוכל את זה שלא עם הפת לא מברך חלב כלום. עכשיו בגלל שלב שלישי. יש אמרנו יש את העוגות, יש מחילה יש את עוף, בשר, דגים, יש ספגטי, יש כל מיני מיני דגן, חיטה א מה שנקרא קוסקוס, כל הדברים האלה. זה לחם בלחם אבל יש דבר שנקרא חמוצים. יש חמוצים ירקות כושים זה תי מלפפון מלפפון או שסלטים ירקות סלטים דחינה חומוס כיוצא וזה לא תמיד אוכלים את זה עם הלחם אדם אוכל עכשיו סלט אוכל לחם לא אוכל עם זה לחם לפעמים אוכל את ה את האוכל רוצה מלפפון חמות רוצה קצת זתים לא בגלל הלחם אפילו אחי הלחם פותר אותו למה מה יש חינוך? חינוך זה היה מהראשונים. הוא כותב שהזית כל ה המלוכים הם פותחים את התיאורות. אז הוא רוצה להגיד החינוך שכן ברך עליו רבי הלכה בחו. אבל רוב הראשונים רוב הראשונים כך מביא גם את הרשבא שאומר רוב הראשונים לא מסכים זה אומרים לא אפילו שהוא בא לעורר תאוות המאכל הוא לא כאילו תפל הוא לא בא הוא לא זה לא בשביל להשביע זה בשביל לפתוח את האוכל אפילו אחי לא מברך עליו ברכה לא כמו החינוך ואלה זה עכשיו שלב שלישי שלב רביעי יש כאלה שהם מביאים להם נפפונים יש סלט סלט אוכלים את זה בדרך כלל עם האוכל ותפש כאן מביאים ירקות חתוכים לפפונים קישויים גזר תלוי מה כוונתו מה המקום מה המקום במנהג בעדה הזאת יש כם מבינים זה צדה אתה אוכל סלט את אוכלפון אוכל עגבני אחת תוכלה הבנת אז תלוי מה העניין אם אצלהם המנהג בכל למקום הזה שהם אוכלים את זה בטור חלק מהאוכל אז זה טפה לאוכל אבל אם לא לא יש מביא פה רבי דוד יש ספר נקרא שוט בית דוד ידוע הוא כותב דווקא אוכל ירקות מבושלים זה תפל ירקות מבושלים זה תפל אבל האוכל ירקות חיים כגון חזרת מהפון בקיצויים ג דינם כאוכל פירות בתוך הסעודה ראיתי אדם אוכל פרי מהברך עליו או לא בטח פרי מי אוכל פרי עם עם א עם עם קוסקוס מי אוכל פרי עם ספגטי זה ג'ינן אבוג'נן מי אוכל את זה הבטיח יש ג'יננות כאלה שאוכלים הבטיח עם בתוך האוכל אבל מי אוכל עכשיו ספגטי לוקח עכשיו לוקח אפרסק איך זה ברח איזה מקום היה כלום אומר רבי דוד אומר אותו דבר הוא בשבילו ירקות חיים לא היו אוכלים ירקות חיים בתוך האוכל רק כבושים סלט כן אצלהם ירקות חיים פעם זה היה לא היה כמו היום הירק החי זה היה מביאים את זה מביאים את זה לתענוג סוף האוכל ועם מנפפונים ועם ירקות חתוכים ועם פירות חתוכים ועם כל מיני גמבורד כל מיני דברים כאילו איך אומרים לנשנס כי דבריו של הבית דוד מביא אותו גם מרן הרב חידה וכותב ככה כותב הרב חידה המנהג בגללותנו לברך על החזרת והמנפפון והקישויים בתוך הסעודה והביאו להלכה כמה מהראשונים הביאו את הדברים האלה כן אומר זה כמו פירות כך כותב הרב חידה כן אומר אומר אומר רבי יהטו גם חמובדיה על ההלכה תלוי מה מנהג המקום אומר אם אוכלים אותו שם תענוג אוכלים אותו כחלק מהסעודה בזמנות של הרב חידה אוכלים את שם תענוג לכן דבר אבל אצלנו תלוי מה עושים תלוי מה העדה הזו עושה מה מה הקבוצה הזו עושה אומר, אם האם יש לך ספק, יש לך ספק אז תיקח עכשיו בוטן למשל, תפתור אותו או לפני הסעודה אומר מה אתו מנהג המרוקאים שלפני שעושים סעודה בשבת מביאים קצת ברך קצת העץ, קצת האדמה, קצת מזונות, קצת שהכל קצת קצת כל מיני דברים אסור לאכול אבל שיעור של כזית שלא יהיה בעיה של ברכה אחרונה זה בעיה טיפה אומר בזה זה חשוב לפתור את כל הדברים הבאים תוך הסודה שאדם אכל את זה אז הוא פותר את הכל אבל עכשיו הגענו לשלב חמישי יש מביאים מביאים בתוך הסעודה אחרי הסעודה מביאים תאנים מביאים ענבים תאנים אני מתכוון >> דוקים עם ענבים סוף הסעודה אז זה לא אוכלים את זה עם מביאים את זה לקינוח זה ודאי שאתה מברך עליו ברכה ראשונה ודאי אין ספק אבל כן אבל אם הוא מסכן זה עני דלפון שלא היה לו אוכל יהיה לו ענבים בבית אמר והוא צריך לזמוע לא יכול אם לא הייתה לחם לבד לקח ענבים ואכל את זה עם לחם וזה עיקר סעודתורה קורה לפעמים מקרים כאלה הוא לא עש את זה עם הלחם. זה ודאי שהלחם פתר אותו. אלא אם כן הוא כל את זה בפני סעודה. עכשיו יש בזה מחלוקת שאני עכשיו אוכל יש אחד אוכל פירות נגיד ענבים או לוקח עכשיו אוכל מילון עם לחם התחלה אוכל עם לחם אחרי זה כבר לא אכל עם לחם לא מברך עליו. יש אומרים שבסוף גם יאכל עם לחם כמה שזה מחלוקת ראשונים מחלוקת אחרונים אז יאכל בהתחלה בסוף קצת עם זה אני פעם פעם לפני 30 שנה ככה יותר שהתחתנתי אז הייתי באמת לפני האוכל אוכל קצת אבטיח בריא זה מנקד את הכל היה בעיה מה לברך שבדיוק למדתי את זה בעיון אצל מורי ורבי הרב פנחסי למד את ההלכות האלה לפני 36 שנים וארך בעיון שנתיים לקח לנו כל הסימנים האלה סיכמנו את הכל שת הסיכום צריך לחפש את זה ידעתי שזה בעיה הלכתית אז הייתי לוקח את הבתיה אוכל איתו על ההתחלה את החתך הראשונה קצת עם לחם חתך האחרונה עם לחם וזה אתה יוצא ליבדקול שאתה לא מברך אם אתה מביא את הבטיח בסוף אורח פשוט שאתה לא מברך אבל כן שמביא אותו בהתחלה אתה רוצה לפתוח לך את הכל לנקול את הכל אז לכן אתה מברך ח לכן אומר אני מקריא לכם את רבי דוד ואם כשבא לאכול פירות בתוך הסעודה אוכל ממפת לאחר מכן רוצה לאכול מלא פת ד מרן השולחן ערוך כדי לצאתי ספק יתן בדעתו לחזור לאכול שוב מן הפת עם הפת לאחר מכן ואף שכלם באמצע בלא פת אין לא מברך עליהם כ שאכלהם תחילה בסוף עם הפת ויש אומרים שאף אם אוכל פת תחילה בסוף כל שאוכל הפירות באמצע בלא פת עדיין יש ספק אם אם מברך עליהם דעתם כדי לצאתי ספק לכל הדעות יאכל ממתחילה עם פירות בלא פת יברך עליהם לאחר מכן רשאי לאכול עם פת או בלא פת וטוב להחמיר כדבריהם שכאלה אומרים אל תאכל את זה לכם ברך הזה ותצאו דעתו שככה כדא לעשות כך כותב מביא פה את הבית יוסף תיק מדברי הטור אומר אומר כן אומר שבאמת לא מברך הכל תלוי בתחילת האכילה לכן מצאנו ראשונים רבים שפסקו שכל שאח מתחילה עם פת אפילו מכנה מאחר מכן מלא פתאום ברך עליהם ומי הם? הרשבא רידווה הפרדס שולחן צרוחיים כל שאומרים מספיק שבהתחלה אכלת את זה עם הלחם כבר פתרת את הענבים את כל אלה מברכה אחרונה אבל מה אומר רבנו אומר הרב רבי רבי דוד יוסף שתלמידי רבנו יונה הם מכחבים פה מאוד חזק בסימן הזה הם סוברים שצריך לברך אם אתה בסוף לא אוכל את זה עם נחם אומר אומר הבית יוסף ככה מביא בית יוסף הביא דברי התלמידי רבנו ינם ש כתבו ככה אם קובע עיקר סעודתו עליהם כן אם לא קובע עיקר סעודתו עליהם אחר כך הפסיק לאכול פת בא לאכלה לא פת צריך לברך עליהם אלא אם כן אוכל בסוף לאחריהם עם פת וסיים מרן הבית יוסף שו לחוש תלמידי רבינו יאכל מתחילה עם פת וגם בסוף יאכל את זה עם פת יוצא לרוב הפוסקים לדעת רוב הפוסקים אבל כותב לו, "אל תאכל עם לחם ותבריך." ככה הוא כותב. פה עוד הרבה אחרונים בדברים האלה. הוא אומר שאין בזה בית של ברכה שנצריך איך אתה תברך עליו? אל תאכל מלחם דברך. אבל הלכה למעשה אמרנו עכשיו יש לך הבטיח, אתה מסתפק, אתה רוצה לצאת להיות נקי 100 100 קח בוטן. אחרי זה מאכל שהוא אדמה תפתור אותו לא מנפפונו עגבניה אם אכל מתחילה פירות עם פת לאחר מכן בא לוהם ולא פת וארוצה לחזור לו חם פת אף על פי שאין רעים לעשות כן מכניס עצמו למחלוקת הפוסקים מהם אם צריך לברך או לא יברך למה כלל גדול בידינו אומר רבי דוד ספק ברכות להקן מכל מקום מכל מקום כל האמור להן אינו אלא כשאוכל את הפירות לצורך לשם הם הסעודה והם חלק מעיקר הסעודה למשל עכשיו חוץ מכם היה פעם אחד זה חשוב מאוד לדעת את זה שהוא היה רופא גדול הוא שאנשים היו במחלת קשות אומר להם שבוע שבועיים לאכול רק ענבים רק ענבים לקוד את כל הגוף שדיון בצפת וזה מקום נראה לי אז שהרוב עושה את השיטה הזו יש לו חלק מהניקוי זה נקרא ניקוי רעלים או יש לו כל מיני דברים הבטיח כל מיני דברים לא נוגעים בלחם לא שום שום טוגנים, שום דבר. זה מנקה את הגוף, מנקה את כל ה אז זה עושה שטיפה, זה מנקה את הכל. זה עיקר סעודתו. עכשיו בשבת איך הוא לא יכל? חייב לאכול כזית, חייב לאכול קצת אז זה מה שהוא אומר. אם אוכל את זה לשם סעודה והם באים כחלק מעיקר הסעודה עכשיו זה הסעודה שלו בשבת. הוא לא אוכל עוב וזה אסור לו. עכשיו הדגים אסורים לו. זה הסעודה שלו. הוא נותן ידיים. למה הוא רוצה לקיים את המצווה של הסעודה? אז זה חלק מעיקר הסעודה אז זה אין בזה בעיה אם אכל לחם התחלה זה מספיק אבל אם אוכל את זה לשם תענוג וקינוח סעודה אפילו אוכל עם זה באמצע הסעודה אוכל את זה באמצע הסעודה צריך לברך עליהם הוא רוצה את זה לא הוא עושה עכשיו תענוג הוא לא מחפש הוא לא חוסב לסבוע מזה אפילו מתחינה אכל מפת דעתו לחזור לאחר מכם לאכלה מפת למה עיקר הסעודה שלך זה משהו אחר. אז למה אתה אוכל את הפירות? אני רוצה אני אוהב את הפירות. אוהב ענבים. רוצה לאכול עכשיו קילו ענבים. ענווה עניי חשוב מאוד. חצי קילו מר בריא. ענבים זה אחד הפירות. הרמב"ם כותב שלושה פירות תהנים ענבים ושקדים. אין הפירות הכי בריאים שה אומר אומר הרב דוד יש מקומות שרגילים להביא בתחילת הסעודה אחר ברכת המוציא מיני פירות. כגון חצי אשכולית או חצי מלון בכוונתם לפתוח את אהבת האכילה חלקו הפוסקים יש לברך עליהם מספק ברכות להקן כדי לצאת ידי ספק נכון שיוכל נכון שיוכלה מתחילה עם פת או שיטעם איזה פרי ויברך עליו וקווה לפתור אותו הוא הביא מי המקור שזה הוא הביא אתשוט גינת ורדים שאוכל פירות בתחילת הסעודה וכולי בשביל לפתוח את אז היו אוכלים את זה בפרט בסעודות של גבינות ודברים כאלה חשיב כתפל הפת ואין לברך עליהם אבל היה בזמנו בדיוק בזמן שלו קרוב אליו הגאון רבי יהושע שבא בו כן הוא חלק על הגינת ורדים כך הוא כתב גם בספרו פרח שושן כן והגאון גינת ורדים ידוע פוסק גדול במצרים הרב עובדי הרבה מביא את הגינת ורדים יש לי אני חושב שהבאתי את זה לישיבה פשוט שלו וזה אב א ארבע קרחים גני תפרדים אומר לו אומר כמה שזה בא לפתוח את התיאבון אתה לא מברך על זה לא יבררך עלים כל הכי טוב כדי לצאת לחובת אפק קח איזה פרי שמלא כמו אמרתך בוטן ךב תצא די חובה והאוכל עכשיו זה פירות חיים זה אמרנו לפפון חי אבל מה יש כאלה עכשיו הגענו לשלב שישי יש כ שאוכלים קומפות אוכלים למשל עכשיו להם בסוף האורחים להם איזה אפרסק שזיף כל מיני מה זה נקרא קומפוטמה אתה מברך >> זה תלוי אם זה בא לקינוח בשבילה כמו כמו שאמ ענבים ואם לך הבטיח בסוף הסעודה ואם לך פיצוחים בסוף הסעודה אתה מביא גם במקום קינוח אתה מביא איזה קומפוט איזה פרי ככה חמוד יפה צוכית קטנה יפה שם לא שם זה שם כיסם כיסם ככה יש כיסם כזה הוא עגול ואז הוא ככה מרובע יפה ככה זה מניאטור יפה שם הוא שם מסדה קטן ככה קטנצ'יק יפה זה לעשות ככה בשביל הרושם מה שנקרא אז זה פשוט שאתה מברך עליו אבל אם יש כאלה אני אענה בעזרת השם בעזרת השם כמו שיעקב אתמול אמר לך אתה תחכה עד הסוף ואם יעקב לא אמר לך משהו לא מפה את את הכל אז אתה תדבר בסדר אבל אם אתה תסכים איתי שמואל יש כאלה פרסים הם עושים אשפלו מה זה אשפלו אורז >> יא חביבי פעם אתה פרסי >> הייתי גרוע שאתה פרסי >> אז אתה תמתיל רגע אז מה זה מה זה ככה מה זה השפולו שפולו זה השפולו של עניים שפולו של עשירים זה יש שםשקדים ויש שמה שזיפים מיובשים. הבנת? זה עושים את האורז עם פירות יבשים. יש גם קצת עם גזר. זה השפולו. אז מה אתה תברך על השיף? תברך על השקד עוד צימוקים ויש מחמירים ששמים פניונס. הלזרים פניונס שיהיה לנו מכובד מאוד. אז זה ודאי שאתה לא מברך. אתה רואה אבל זה קומפוט כמו קומפות. תלוי במה אם זה בא או יש כאלה מבשלים בשר עם ירקות או יש כאלה בחמין שמים אפר שמים זה איך קוראים לו שזיף שזיף מיובש אותם כן זה ודאי שאתה לא תברך על השיף אז עכשיו אחד הוא איזה שזיף אני אוהב שזיף לא תברך עליו העץ למה רוצה צימוקים גם זה אתה לא מברך עליו כלום אומר מרן אומר רבי דוד האוכל פחות מכזית פת הוא בא לאכול קביצה שאר מיני תבשין לאחר מכן בפני עצמם בלא פת צריך לברך על פניהם לאחריהם ברכת הננים ואין הפת פותרת אותם ברכת הננים ורק באוכל כזית פת ראו פותר כל מיני תבשיל שאוכל לאחר מכן בל הופה אז זה מה שאמרתם לפני זה שוט קרן לדוד ידוע אחד מגדולי מהפוסקים ודעים שהוא כותב את זה מה שאני אמרתי לכם וכמו שאמרתי לכם מנה נוספת זה חלק מהסעודה נחשבי בעיני כולם יש כאן נחשב כחלק מן הסעודה תלוי כל דבר לגופו אם זה חלק מן הסעודה אתה לא מברך אם לא אתה מברך עוד דבר אז אנחנו עכשיו הגענו להלכה ב' סימן קעז הלכה בשתות הלאה טוב חברים אנחנו מתקדמים הלכה ב דברים הבאים לאחר הסעודה קודם ברכת המזון שהיה מנהגם מצת תתרכסו פה בהלכה הזו שהיה מנהגם ממי חכמי התלמוד תודה רבה מספיק שבסוף הסעודה הים מדיה מן הפת מסירים אותו תודה רבה וקובים עצמם לאכול פירות ולשתות כל מה שמים לפניהם אז איך היה בטוניס זה לא היה בסוף הסעודה כל השולחנות מפנים אז מבינים ואם מה שנקרא שולחן קטן לקפה כמו כזה דבר יפה ושמים את זה ככה משהו ישו רגליים חמודות יש איזה מין צלחת ככה גדולה יפה ואז זה מביאים זה שמים כל מיני דברים ככה יפים פיצוחים עניינים זה נקרא סילוק השולחן ככה יושבים בזמן חכמי הגמרא צילוק השולחן צילוק השולחן תלמוד ברכה בהתחלה או בסוף אז זה מרן שה מנהגם מרחמי התלמוד שבסוף עשו מושכים די מן הפת או איצי צאי זה פצלה כן שומע אבי שהיה להם פעם תורת האכילה מזמן חכמי הגמרא הלכה ב ודברים הבאים באחר הסעודה קודם ברכת המזון אתה לא היית לפני חמש דקות דיברו על אשפולו הוא חשב שהשפולו זה כמה טבחי אדמה ואיזה גזר דלוע שמצאו במעברה הסבעתי לו שהשפולו הוא של הפרסים הלא הקמצנים שרובם כאלה או ככולם יש להם מיד אז זה מדובר בשזפים וצימוקים ושקדים ופיניונסיה זה לא סתם זה לא נתנו לו זה היה נשוי לפרסיה אמיתית ולא נתנו לו העניינים האלה מה מברך על הפירות ששמה הרעיבו אותו היה כנראה בשבי בחמס הרעיבו אותו שם לא נתנו לו לא פינקו אותו לא נתנו אית אתו ומחלוב זרקו אותו ככה על הקנטי אז זה מה מברך על השזפים לא מברך כלום למה זה בתפל לאורז ישפולו אוכל הפרס גם בוחרים לא משנה זה מי שעושה עושה אבל כל אלה שביאים קומפות פירות בקומפות בהלכה לפני זה דיברנו על הדבר התפל זה ודאי שברך על הקומפוט אותו שזיב שבא בקומפוט הוא בא לטענו זה בא בתוך חלק מהאוכל אז הפרי הזה אתה לא מברך ולפרי הזה אתה מברך תלוי כל דבר לגופו כמו שאמרנו נפפונים דברים כאלה מקומות שומעים את זה בשביל קינוח הפרסים היו עושים את זה אז זה פשוט שמברך עליו עושים את זה לקינוח אלא עושים את זה לסלטה אז זה ברור שלא >> הנית של הכל פה אתה מברך של הכל למרות שהטעם שלו לפות >> בתוך האוכל >> לא לא >> אז הוא אבימר אומר שאם אדם אכל את הפרי ברך עליו העץ אז פתר את את המשקה זה תפל אבל אם הוא השאיר את זה אחרי זה כמה זמן בא לשתו תברך או לפני שהוא מברך העץ רוצה לברך על הקומפוט הוא רוצה את זה אוהב את זה יותר ברך עליו שהכל בעיקרון אדם לא מביא קומפוט קונה קומפוט בשביל המיץ שלו >> נכון >> קונה קומפוט אם היה רוצה מיץ ילך יקנה לו מיץ >> אז זה תפל שמברך על הפרי פתר טר את המים של הקומפוט בדברים הבאים לאחר הסעודה בדברים הבאים לאחר הסעודה קודם ברכת המזון שהיה מנהג מחכמי התלמוד שבסוף הסעודה מושכים מדי מן הפת מסירים אותו אין פת יותר אין כולם יודעים אין לחם אין לחם אין לחם לא מביאים קצת בשביל ברכת המזון שיהיה לנפי הקבולה שיהיה קצת לחם על השולחן ומושכים אתם מן הפת מסירים אותו וקובעים עצמם לכל פירות אין זה היה מן הגם אין עכשיו לחם נגמר הלחם אומרים זה כל פירות פירות מביאים את כל הפירות שיש כמו טו בשבט זה וזה וזה מביאים שמה כמו חם בן הים השם תנו מים מצם לכל פירות שתות כל מה שבים לפני בים כל סוגי המשקאות כל דברים בין דברים המחמת הסעודה דברים שלא מחמת הסעודה ברכה והם עכשיו נגיד לך הביאו להם לך למשל קינוח איזה מין סוג סמבוסק או קובן המסיע מה שנקרא לה שיש בפנים בשראל אותם מה זה סבוע אומר לו סבבה הבאנו לך פה כמו החבו חמש סוגי חמינים איזה שבע סוגי דגים אחת ד כזה ד כזה חמין כזה זה אכלת אכלת בשר סירים מלאים אז מה הקובן הממוסי הזה שלפנים בשר זה רק לקינוח אתה תברך עליו למה זה בא לקינוח תלוי יכול להיות גם בשר לקינוח יכול להיות דג ידעו לך ארינג אה שועד ארינג ומה זה אוכלים פה ארינג לקינוח דג אבל הדג בתוך האוכל אתה לא בירכת זה לקינוח בלבד לך זה באמת ככה כולם חוזר רק לקינוח אם זה לקינוח תברך עליו זה מה שהוא אומר אפילו דברים הבאים מחמת ודברים שלא באים מחמת הסעודה תונים ברכה לפניהם לאחריהם מוציא ברכת המזון אין פותרים אלא מה שנאכל בתוך הסעודה אומר מרן ודין זה אינו מצוי בינינו לפי שאין לנו מושכים ידי מן הפת עד סוף ברכת המזון אבל אין אלא אם כן באמת יש מקום שעושים בואו תראו אני קורא לכם מקור טב רבי דוד היה יגיד לנו רבי יעקב מה דת רבי אברהם בזה מכל מקום אף בזמננו מקרו את השולחן בפנים חו שולחן הרי אחר ככו עליו מני קינוח סעודה פירות שצריכים לברך לפניהם אחריהם עכשיו שימו לב וכן הם הסיירו את המפה מן השולחן חזרו ונתנו מפה לא ניילון מפה מפה צריך לפרך לפניהם לחריהם ואין ברכת המזון פוטרטה. בזמננו יש רגילים לפרוס על המפה עוד מפה נוספת מסוים מנילון חד פעמי כדי שלא תתלכלך המפה מחמת מאכלים של השולחן. לאחר מכן קודם שם קינוח סעודה מסירים את המפתניון כן ומשאירים את מה? את המפה לשולחן ונראה שכל המפה האחרת שולחן עיקר כיסוי השולחן גון ממפה נה של בד כמו אצל רבי ישראל ועם בת משי תעשייתי היום מה עושים השולחנות המכובדים ועם משי בת משי יפה שמים זה שמים זה אחרי זה כביס שמ זה מחמשים זה יפה יש כל מיני צבעים לפעים אתה שם כל שמניחים את המפה שלהם כדי שלא תלכלך אפילו מסירים את הפתל לא לבדה חמת שאינה נקייה אפילו מסירים את הבת על הנו איזה עכשיו סילוק השולחן שהמפה השנייה היא עיקר הכיסוי וכל מה שהסירו את מפת הניילון לא ננקות את השולחן מכל מקומם אין עוד מפה אחרת אלא רק אותה מפת ניילון אם מוציאים את אותם מהשולחן ונותנים ממקומם מפה אחרת אף זה נחשב לסילוק מבין שזה לא מדובר כלל מדובר מפה ככה אני מבין כמו שאוכלים כשור מדברי הקינוח צריכים תודה רבה ברוך הבא לברך עליהם גם לאחרים ומכאן יש ללמוד עניין אומר רבי דוד ראשון ציון מה שמצוי בימינו חתונות שאחר שםמים אכילת הסעודה מוציאים את השולחנות לא אלה האלה כל מיני השם רחם עלינו לא כמו רבי שעמד בבריטה בברית של הבן ניק וחקים של הנכד של מאיר דוד שהוא דאג שהמצרים ישארו עד הסוף ולא יגידו לנו נו גמרתם גמרתם יש כאלה באים גמרתם יא חביבי מה אתה חושב מוציא פה 200,000 שתבוא תגיד ב-1 גמרתם גמרתם לא תירגע תירגע תירגע חבוביק יש כאלה מלצרים רשעים רעים לא לפני זה היית חכם אמרת אן גמרתם אתם תחכו עד הסוף שנפנה אתם תקבלו את הכל רק בסוף תעשה את המניים יש כאלה באמת מחכים עד הסוף לא מסלקים אותם צלים זרים לך את הכל זרוק אותך כי יאללה תעוף מפה אלא באמת הכל אחרי שאכלו. אז יש כאלה מקומות שבאמת הם מוצאים את השולחנות ואז ואז מביאים אולי זה שולחנות מניאטורים כל מיני דברים כאלה כמו שיש להם מסדרים את הכל ואז אחרי זה מגיע קינוחים ועם גלידות ועם כל מיני דברים כאלה א כל מיני קינוחים למפניהם הם אכלו מהם שיעור כזייתי צריך לברך לאחריהם אפילו שמרן כותב בשולחן ערוך שאין לנו את תורת האכילה שהייתה בזמן הגמרא הר שבאמת אחרי שהיו אוכלים מוציאים את השולחן ועם שולחן אחר עם קינוחים ככה היה בזמן הגמרא יודעים אנחנו הם לא יודעים איך לאכול >> ככה במרוק >> אנחנו מדומיינים >> כל חצי שעה >> מזמן הגמרא תראו איך היו אוכלים לפני האוכל בהחלט היה להם חדר אחר זה חדר היה חדר קבלת קהל כמו בופה ככה זה אוכלים כל מיני דברים קטנים וקצת כוסיות זה זה ככה זה אחרי זה היה להם חדר פנימי שכולם נכנסים ואז היה להם גם איך הם היו אוכלים והכל היה והיה להם סדר והכל היו מסודרים וגם שגורים את האוכל היה היה שולחנות כמו שם ואחרי זה היה להם גם סוג שמן שמנקים בו את הידיים למה מהאוכל אין לך ריח רע אז דואגים לכולם עושים גם קטורת מסוימת שריח זה הכל מוגמר מברכים עליו הגמרא דן מברכים עליו מוגמר לא שהיית במרוקו בקברי הצדיקים ככה עושים שם >> שולחן שלם מחליפים את כל החלי אתה מתכוון אצל אצל הצדיק שם >> אצל הצדיק כל שעה החליפו שולחן עם אוכל חדש עם ברופא חדש לא סתם הצדיקים במ >> אם אתה לא רואה אתה לא מאמין שולחן שלם וסוגים שונים של אוכל פעם סוג אחר לג >> לא סתם הצדיקים שם פועלים אדם מכבד רב >> מקבל הכל ככה צריך לא סתם השם >> יגיד לו את השם שלו ככה זה אין דבר כזה שיגיד את השם עשו ככה אין אף אחד ילד >> לכן צדיק עונה לכן אדם רואה ניסים אדם מכבד אדם מכבד כי מכבדי כך כתוב מכבד ובוזי קלו איך שאדם מתנהג לבית הכנסת ככה מתנהגים איך שאדם מתנקמה הפנים לפנים כנב אדם לאדם אני אכבד את השני הוא יכבד אותי לא יזלזל בוא יזלזל זה ככה ויש נוהגים תמיד להניח פת על השולחן קודם שים דברי קינוח להראות שאדם עושק מן הפת האוכל אחר הסעודה וסילוק השולחן הוא הפה בשר או דקים נחלקו רבותינו מברך עליהם נכון שלא הכנסות ספק אם לא יברך לפניהם לאחרים ספק ברכות להקם ואם רצה לברך על כמו שאמרתי אם יהיה איזה אדם שאחרי כל האוכל שלו יאכל איזה ארינגים נגיד קינוח כל מיני כמו שאמרתי לכם א א שנקרא סמבוסק או קובן המשיא הזה שיש בפנים קצת בשרים את זה למה אתה עושה את זה לא זה רק לקינוח זה יברך על עוד פעם צריך הרגל של מקום הרגל של מקום שכונה ועדיין לא יעקרו השולחן יש להם לסמוך מאחר שכן דעת מרן השולחן ערוך האוכל אחר סילוק השולחן המפה מיני קטניות גרג חומוס ומבושלים לפני עצמם ברך פני בפרי אדמה לו בורא נפשות שאין דרך לאוכלם בתוך הסעודה ואין אוכלים אותם דרך הרב בקנוח סעודה אוכל מיני מתיקה בתוך הסעודה בסוף הסעודה סוכריות שוקולדים שבסות צריך לברך למ שהכל נהיה בדברו שאנו אוכל מסוד סעודה מה אדם אוכל אוכל האוכל שלו זה זה סוכריות בסוף וכן דתד חם אברהם שלא מברכים על גלידה נכון >> אה שך על כלום >> מה הכוונה >> התורת ברכת המזון ואז >> אז זה רעיון טוב שמח אברהם יוסף הוא יש לו חוסכ אם אתה רוצה להביא קינוחים הכל שום בעיה ברך ברכת המזון תפרוס מה שאתה רוצה ואז אתה 100 על 100 יוצא דכוב אוהו אוהו אוו אה >> אז זה באמת מחלוקת גדולה בפוסקים. רבי יצחק אומר לא לברך נכון גלידה. אז רבי דוד הוא יצא חוצץ בדעתו ה זה שיטתו יש לו על מה לסמוך. אומר האוכל גלידה בתוך הסעודה בסוף הסעודה אוכל משקה שנקרא שנקרא ג'לי. ג'לי זה גם דת רבי אברהם שב דת רבי יצחק גם ג'לי זה לא נהפך למים גלידה תשאיר אותה זה מים >> ג'לי לא נהיה מים >> אה >> לכורה ג'לי מה מה ההבדל בין ג'לי לבין סוכריה >> אפילו בחוץ תשים אותו הוא מת נהיה מים >> הוא נהיה מים בשל משלב כן >> בתוך הפה >> ג'לי נהיה מים >> לא זה היה מוצ שלב הוא ניצח למים לא מים לגמרי לגמרי אבל הוא >> מה זה באיזה שלב >> בוא נגיד תשים אותו חצי שעה אז הוא חץ ממנו >> כן >> זמן הרתיחה הוא נוזלי >> לא אבל אחר כך מתקשר שמתקשר >> ואחרי זה >> אם תשים אותו לא במקרר בחוץ מה יקרה אותו >> נשאר לא לא כל כך אמיתי לא נמס >> לא ראיתי ג'לי נמס >> ג'לטינג זה כמו שומן >> הלאה וכן האוכל הזה יש אולי שתי סוגי ג'לי >> יכול להיות >> כנראה יש לך את הסוג הדמסות >> לכן העולה ויש כנראה באמצע נמס ולא נמס כנראה שלושה לא נמס לגמרי >> הוא לא נמס לגמרי >> יש בו מים יש בו נוזלים >> כן האוכל גלידה בסוף הסעודה בסוף בתוך הסעודה הוא אוכל משק או ארטיק כן קנה לנו כל מיני ארטיק טבעי כזה כזה כזה מיוחד לא אוכל להביא חס וחל צריך לברך עליהם קודם ברכת שהכל נהיה בדברו דת חמוד דוד ככה כל אחד כפי רבותיו דבר קשה שר אז אתה יכול להיות לך שהכל אבל דבר שהוא כמו גלידה שהיא >> ואפילו אם אחר שמפשרים נעשה לנוזל נשפח כמיים ויך עליהם ואי זה דומה להם שותה משקה בתוך הסעודה שרי נוכח דברים שם בסעודה שם תענוגנוח סעודה הוא אומר מצד השכל אני מבין אותו למה הוא אומר שכל מה שאמרו שלא מברכים על שתייה בתוך הסעודה כדאי לפתוח את זה לפני זה יש ספק האם השייה באה להשרות את האוכל שבתוך אמר לעזור לך לבלוע לעזור לך שיהיה לך יותר קל ללעוס אז זה בא זה חלק מהסעודה אז אתה לא מברך על דבר שהוא חלק מהסעודה אומר פה כולם מודעים אתה מביא את הגלית אתה לא מביא בשביל לבלוע את האוכל אתה עושה את זה אז זה קינוח אומר שכך מביא קודם כל את הרב וזנר פשוט שנתה לבי שכדב פשטות שהגלידה והשוקולד אין דם דינם כמשקים שוקולד פשוט וצריך לברך עלים בתוך הסעודה וכן פשוט אבן ישראל זה היה הרב הרב פישר עבד הידה החרדי היה גאון הגאונים הייתי מתפלל איתו אז הוא גם כותב ככה בספרו אבן ישראל חלק טן כתביו בספר זאת הברכה כן דעת מורנו הרב רבי שלמה זלמן אובח כן דעת רבנו רבי יוסף שלום אלישיב כל אלה סוברים שמברך על הגלידה אומר דעת חם בן ציון אבא שאול אז הוא יש לו דעה תמיד יש לו דעות חכמות מאוד הוא עושה ככה אומר גלידה זה מים אבל גלידה חלבית אומר אומר חלב ראינו בהלכה זה נקרא אוכל אפילו ממשקה זה נקרא אוכל אומר זה גאון לו ראש גאון אז הוא אז הוא היה מחלק ככה אומר גלידה חלבית אתה מברך הכוונה אחת אתה לא בשרי אבל גלידה פרווה אתה אתה לא מברך זה שיטה אמצאית כל התלמידים שלו עושים ככה בטח ואומר ככה דעת אמנם פשוט קניין תורה בהלכה זה שוטים שאתם מאר דוד הרבה התעסק בזה שהייתי כותב בהלכה זה הייתי יש ש את כל הדברים האלה בבית שהגליד חשיבה הרבה מה הבאתי לפה ממשים זה מהבית שלי וכתב שוט קניין תורה כתב שהגלידה חשיבה כדברים באים מחמת הסעודה אין דבר אחד וכולי וכולי אומר רבי דוד לנו דעתי נראה פשוט ש שנידוננו עניין כלל זה לא קשור למאכל משקה אפילו תגיד שזה משקה שתברך עליו כמו שכתב שוט שבט הלוי ועוד שהרב רבותם תום רבותינו הפראשונים שפסקו שאין לברך לא כתבו שום זה סביר שמשקים באים מחמת הסעודה לשאורות את המאכל תלמדי רבנו יונ שכתבו שאין מברך על המים שבסעודה אפילו היה צמקודם סעודה פני שיש לומר שלא רצה לשתות מתחילה כדי שלא יזיקו לו המים צא שתיית המים בתוך הסעודה במסיבת הפת יש כאלה אומרים שזה לא טוב לשתות כן ואף האחרונים שכתבו שלא לברך על קפה שסים שותים בסוף הסעודה הכוונה שאחת הלחם לפני לפני ברכת המזון לא כתבו עניין קפה ותי שבאים אדם שותה שתייה חמה הוא מרגיש כאילו האוכל שלו מתעקל יותר טוב אבל הגלידה לא חשיבה משקה פשוט שלנו לומר שלא חילקו בין המשקאות זילבטר טעמה לכן הוא אומר ככה ושאלתי את פי אדוני אבי מורי וראשי רבי מורבי רבי רבנו ודי יוסף ואמר לי שנכון להורות לברך על הגלידה בתוך הסעודה וכן הוא שהוא נוהג הלכה למעשה ככה ושכן הוא נוהג בעצמו וכן ראיתי שנהגן כמה פעמים בעצמו ברך על הגלידה בסוף הזעודה מלבד בשבת ניח את הגלידה לאחר ברכת המזון אמר לי שהוא מחמת שהיין פותר כל מיני משקין שבסעודה זה רעים זה לא חשבתי על זה גם אם זה טענוג טוב מה זה משנה גם >> אומר אומר רעיון יפה אומר קח תגיד קח פותר את הכל ה יצאת ידי חובה זה רעיון נכון אתה יצאת ידי חובת כולם הוא אומר חלברוך אומר חלברך כך סוכר אז זה כולם מדו כן שמעתי פי הגאון רבי שלום הכהן ראש פורת יוסף שדבר פשוט שברך על הגלידה בסעודה נכון פן הרב יצחק יוסף לא סובר ככה גם אחי רבי אברהם יוסף לא סובר ככה כל אחד יעשה לפי משהו >> אבל אם הוא בך על ברכת המזון מלך ב נפשות >> על גלידה יש מורך נפשות >> גלידה גידה גלידה >> כרב >> מה אתה >> למה לא >> גלידה יש בירורי נפשות רבי >> לא הבנת את אוכל את >> אבי רק רגע רק רגע אני לא תלמד אותי רגע >> אני שואל >> רק רגע לא לא תסביר לי אני רגע לא הבנתי גליד יש בורי נפשות אי אפשר >> למה אי אפשר רק רגע שמע אותו >> איך >> גלידה מה נקרא מים >> לא >> מים קרושים >> מים >> מים נקראים מים >> זה מים >> אז איך פה אתה מברך כן >> אשכנזים כן מברכים על שתיית מים קצת קצת ספרדים רק אם שותים רביעית אז תבי כמה גלידה אכלת >> אולי תבי כמה גלידה אתה אוכל >> גם תאכל טון מה זה משהו >> צריך רביעית בבת אחת >> צריך רביעית בבת אחת אם יש לך כמה זה רביעית מחינה אם אם אתה רואה אם נכנסת ביס כזה לא >> לאחי צריך >> אי אפשר להכיס כזה צריך להיות חיה >> רק רגע רבי לא חייב תן רגע כמה יש בכוס הזו 200 >> 180 עד פה זה 80 >> אה 100 >> עד פה מפה לפה זה 100 >> פה זה 80 אם הכנת לקחת דבר כזה זה 100% אתה מברך בורא נפשות זה זה רביעית >> אי אפשר להכין להכניס דקס >> אתה אומר זה קר אבל לא הכנת לא הכנסת גזר לך לפי חכם בן ציון אתה צודק גלידה חלבית זה אוכל או תעשה משהו אחר קח ככה מים זה שלוק ו100% אתה מברך בורא נפשות אבל אין אין גלידה בורא נפשות זה טוב שלמדנו את כל השור רק שתדע טוב בוא נראה חברים הלכה ג אם קובע לפתן סעודתו על פירות טבלה לפירות כי דברים הבאים מתוך הסעודה אם אוכל פירות בתחילת סעודתו ולא פתנו ברח לפניהם לאחרים בתחילת סעודתו ויש חולקים לכן טוב שהוא יאכל בתחילה מהפירות עם פת אפילו מאחר מכן יאכל מהם בלא פת אינם תונים ברכה כלל זה אמרנו שאדם אוכל להתחלה פירות איזה אדם מוזר אוכל להתחלה ענבים אוכל דברים כאלה אז זה בוודאי שהוא רוצה שזה יהיה חלק מהסעודה אז הכי טוב כמו שאמרנו קח איזה משהו העץ שיפתור את זה אם לא קצת לחם הכניס עם זה אז יהיה 100% הלכה ד' אף על פי שלא היה פירות לפני שברך על הפת כן זה לפת הפת הם באים אינם תונים בחקה היום אנחנו לא מבינים את זה למה כולם יש להם אוכל פעם היה עניות ואדם לא היה לו מה ללפת את הפת אז היה להם דרך לאכול עם ענבים לאכול עם א עם אבטיח לאכול עם מילון זה היה חיים היה עניות מי שהיה לו אם קיבל אז זה היה >> לפני 70 80 שנה זה היה החיים ה הלכה היא אם אח שברך על הפת שלחו לו דורון מבתים מבית אחר שאני לא סומח עלים הוא לא היתה התוזה אפילו דברים שדרכם לבוא ללפת את הפת אומר מרן צריך לברך עליהם כדי נמלך דעת מרן דעת מרן השולחן ערוך עליו פלא פלאים אומר ויש בזה כמה ספקות כך כותב רבי דוד יוסף יכול להיכשל בסוג אז נכון שיתן בדעתו זה אני זוכר אותךמציוני היה אומר שאתה אוכל מה תגלה דעתך שכל מה שתאכל אתה פותר גם עם דברים שלא חשבת עליהם. ואומר לכן עדיף כל פרטי הדינים שוב בסימן זה מתברר שקשה מאוד שלא לחנס ספק ברכות בתוך הסעודה רוצה להינצל עם כל ספק נכון שקודם שיתול דם נטעם מעט מזונות עץ אדמה שהכל מברך עלים כווין לפתור את הכל שעשה מה שרבי אברהם יוסף אומר אין שום בעיה לבריאות ברך ברכת המזון ואז אשתך תביא מה שאתה רוצה על השולחן אתה רגוע מכל מקום כל מנהג מרוקו או שעושים את זה מיזהר שלא יהיה שיעור כזית בצירוף כל המאכלים שאוכל קודם הסעודה כדי שלא יהיה בדי ספק אם צריך לברך ברכה אחרון טוב אז ראינו אחד הסימנים המורכבים היום סימן קעז מחר גם יש סימן מורכב מאוד סימן קעח זה זה דיני הפסק אדם הולך בדרך אוכל כמו שאמרנו מה נקרא הפסק עוברים מבית לבית הולכים למקום אחר באמצע הסעודה מחר בעזרת השם יתברך תן את הסיעתא דשמיא איסור שמיעת רחילות כשם שאסור לשמוע לשון אחר כך אסור לשמוע רחילות ואפילו אם אינו מאמין בדברים כשם שנקבל לשון הרע שם זכנו אסור גם לקבל רכילות שמזדמן לשמוע דברי רחילות אסור להאמין כי הדברים הם אלא אם כן שומע את זה בשביל להישמר מנזק ורשאי לנקוט בצעדים ונחוצים למלט להגן על עצמו מהנזק הצפור בורח מכבודו על היום יום שלישי יח באב ישנם ארבעה מיני סכנות שהזכרו בתהילים חולה אחד שהיה בים הלך במדבר הסיר שיצא מבית האסורים ואז הוא צריך לברך הגומל חיוב ברכת הגומל רק למי שהיה בארבע סכנות שנכתבו כמו שאמרנו אבל מי שהיה בסכנה אחת ונצוא ממנה הכל שנצוא בתונה דרכים קשה או שיצא למלחמה בנלחם שמה זה כבר מדין מדין תפילת הדרך מי שנכנס עזה ויוצא זה לא קשור למלחמה עצם זה שהוא נכנס מקום סכנה הוא כבר חייב בהגומן אז מצד המלחמה הוא לא מברך הגומל מצד הדרך כן וצריך לברך ברכת הגומל בפני עשרה מברך הוא בכלל העשרה אם לא יברך בלי בלי שם מלכות וכדאי ששניים מהם יהיו תלמידי חכמים וכדאי שאותו הם לברך את הגומן אלא אם כן כל יום אדם נוסע ונכנס יוצא ונכנס כמו אני כל יום מגיע מירושלים מרכים רק בשבת היום טירת רבי יוסף חיים מי זה רבי יוסף חיים היה לפני היה בשנת תז היה לפני 300 [מוזיקה] 80 שנה כמעט היה בסלוניקי מחבר שוט מגן גיבורים מובא בדברי תורתו שם פטירת רבי נישיא מזרחי גם 300 שנה רבי חיים רפאל אברהם בר אשר רבי עזריאל מיכאל מולכו רבי אליהו אלוש רבי משה מצח רבי רבנו רבינו חנו חסון אב בית דין חוברון נהרג במראות חברון רבי שם טוב גגין רבי שם טוב גגין טוב זכותה יגן בעדנו בעדכם בורח מפי עניון נותן צדקה לעני עושה שלום בינו לבין הקדוש בין הקדוש ברוך הוא לעני דבר אחר השם מזכיר לדע בימר מנתהו השם חזיק ומעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי בוא ראה נקרא אדם שלום משלו כלום וזה הוא לא שואל פרוטה משום אדם והוא נסתר שלא מגלה דוחקו לשום אדם שהדוחקו יעשה מרבה כלפי אלמה למעלה ואומר יותר רשע אני מכל האנשים של העולם לאיש אחד אושר מלא מזהב ואין שום פרוטה בעולם ואין לחם לאכול עד שכתה לפני הקדוש ברוך הוא בדיבור וכל איש שהוא נותן מחזיק אותו אז יוצא שלא מדבר נגד הקדוש ברוך הוא ועושה שלום בינו לבין הקדוש ברוך הוא השם זכנו שנזכה לעשות דברים טובים >> היום בדיוק ההזכרה היום השנה של הבן של הרב אלעזר הבואף בדיוק לפני שנה הוא נפטר דע מה דע מה למעלה ממך מרדכי בן אליעזר >> בן שמחה >> בן שמחה לא >> לא הבן הבן שנפטר מרדכי וזה הרב שלמה בן שמחה עין רואה באוז שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים אסור ללכת למקום לעשות איזה דבר שזה יכול לגרום לקשל בעבירה אם הולך לשם הרי שלא אכפת לו וכל מי שרוצה לשמור על עצמו צריך לברוח מניסיון מפרד מחברים שעושים דברים רעים כב טבע אדם שכחה חבריו לא ישב איתם בשולחן הולכים לאירוע לא ישב איתם בשולחן השם זכנו שניזהר רבי חנניה בן הקדוש אומר תודה רבה צעק בנם