הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר שיא

Kind: captions Language: iw חייבים להקליט כן אנחנו הכל מקליטים >> יעקב עוד 10ה דקים בערך גם לפה >> מגם שלומי יופי הנה אתה רואה בשבילך עכשיו מתחילים מחדש אולי תיקח גמרא למדת היום גמורה יבמס יופי אין דבר נעשה תפד היום אנחנו חברים ח באב משיח בדרך >> ושל וישאל אותה ואמר בת מיד ותר בת מנחור שד מלקה וסימנפה וצמיד מנדקות ושתחב אדוני ברך את אדוני אלוהי אדוני אברהם וברך את אדוני אלוהי אדוני אברהם ש דרך אמת אומר תראה לך שהשם עשה לך חסד תגיד לו תודה לכן היום אמרנו פה נשמת כל חי לי חסד ביקשתי כמה בקשות ועזר לי אמרתי לו תודה >> שמואל א' פרק יד ויהי היום ויאמר לא נתה בום ונתן שו לנר מסתכל נח אמרה למצב בלישתים שנזליו לא הגיד למה ושאול היושב בקצה לגבת אחש במגרון והמש 600 איש איך קורים לכם רבבות ואחיה בן החיתוב כי אי כבוד בן פנחס בן אלי הכהן עד של סעיפות ועם לא ידע כי הלך יונתן בין המעברות אשר ביקש יונתן לעמור על מצב בשניים שנסה למעבר הזה משנסא למעבר הזה שם האחד בוצץ שם האחד צנה שני סנעים שנה האחד מצוק מצפון מלחמה ואחד מנגב למאוה נר מצב האלה אולי אדוני לנו כן דוני מעצור להושיע בין רב להם הרבה מעט בסיו עסק השם לובך תן לךמך כלבך מעשרות פרק א' משנה ד ביר קישויים הדולים בבדיחים המנפפונות הברוחים חייבים בין גדולים בין קטנים רבי שמעון פותר את הדרגוים בקטן למה אם אי אפשר לאכול אותם חייב בשקדים במרים פטור במתוקים היה במתוקים פטור במרים למה זה שתי זנין שונים של שקדים ישר כוח בירור ח אנחנו במסכת עירובין דצג אנחנו לומדים פה צר יומי כן סדר שיא סיכך על גבי החסדרה פה אח סדרה הכוונה קיר מצד ימין קיר מצד שמאל שיש לה פצ ימין הכוונה יש לה גם דופן שלישי רוחב טפח אז זה כמו שאמרנו סוכה שניים של ימים ואחד טפע כשרה ואילו ישבה על ידי ככת פצימה ויוצא מחוץ לסוכה שנראים בה סוכה פסולה אמר לו בייה לידי כשרה למה פי תקרא יורד וסותם לדידך אתה לא אומר פי תקרא יורד וסותם אלא סילוק מחיצותי אבל הפצמ הם עושים את המחיצה אמר לו רבאבר חנן להביה כמה מצילו מחיצה לאיסור ראינו בית שחצ מקורה חיצו מקורה ו גפני בצד המקור קורה מותר לזרוע בצד שלא מקורה למה פי תקרא רות וסותם ישבת קר מסת זה תקרא ישרה אסור אמר לו בעיה אתם מסילוק מחיצותו ברגע שיש מחיצה לגמרי זה מסלק תן יש במחיצות הקרם להקל להחמיר כצד קרם התועיקר מחיצה מעיקר מחיצה ונח שאילו מחיק בנקרב עמות וז אחר אם יש לך מחיצה מספיק 400 מחיצת קרם להקן תחמיר כיצד אם זה כותל ממון 11 אמה לא ביזה לרשם למה הכותל עוצר שילמין מחיצה מחיק ארבע עמות וזורע צרם להחמיר אמר לו ביה תעמיך אתה מקשה משם עוד ממקום אחר קרח לך את הקרם בית שם אומרים 2400 בתל אומרים 16 אמה בכל הקרם בית שם אומרים 16 בית אומרים 12 אמה אומרת הגמרא מה זה קרח את הקרם קרם שהוא חרב באמצע איתו אם יש 16 אמה ברבה לא ביזר לשם כנל אבל היו שש 16 נותן לו כל צד ארבע עמות כדי עבודתו ארבע מפה וארבע מפה אז כמה נשאר לך באמצע אם יש לך 16 אמה נשאר לך עוד שמונה וזורת מותר איזה מחול הקרם בין הקרם לגדר יש קרה אחת הכוונה זה באמצע הקרם מחול זה גפנים שחרבו מסביב למטע במקום פנוי בין הקרם לגדר שאם אין 12 אמה לא יביא זרשם גם כלל 12 מה נותן לו עבודתו זרה אתה מותר אלא למתעם מה שאסור בני שם מחיצה גורמת איסור כל ארבע מות קרם בדת הכרם ואילו אם היה גדר כמלא מזרען לא זוכרים מפני שהכותל מקלקל גם אחר שעה אף קוראים מפקר לו לגבי גדר מה שנותר בני בני אם יש ארבע עמות חשיבה ולא בטלה ואם לא חשיבה אמר רבי יהודה כמה מחיצה שנעשה אושתי וערב או שתי או ערב בחיצה גרועי לכן לא התירו להקיף בהם את הטל בתוכן אלא להם בית יחיד בית שעתיים אז בוא נראה שלושה שלושה אנשים שהולכים בדרך אנחנו בצד שמאל למעלה והקיפו שלושה כרפיפות במחיצה גרועה או שתי או ערב זה צד זה ושניים החיצונים רכבים אל הכרפצים גופפים ואמצעי כרפ צרו וא מגופף אלא פרוץ לכרפיפות החיצונים והחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה הזה נעשו שלושם כשערה דים להם קודן למה אומרים דיורי גדולים בקטען אומר ושתיים חיצוניים מותר להם בצעתיים אבל האמצעי יכול יותר מבצעתיים אבל אם היה כפ האמצעי מגופם שני צידי הפתחים פתוחים שתקרפות הצרות שבצידם שניהם החיצו מגופפים פרוצים וחיד בזה והחיד בזה ויחיד בזה אין נותנים להם כל צורקן שהרי ה אין כאן שלושה דיורים איפה שתלך אין >> אין גפה >> בדיוק לפי ככ נותנים להם אל בית שש סעין לכל כרפף אם בא אלו כרפף באמצע כרפף אם היה כרפף האמצעי רחף ומגופף והחיצונים צרי גופפים ויהיה אחד בזה אחד בזה שניים באמצמה אומרת הגמרא היא להכה נפקה היא לאכה עם אחד מכרפות הקטני הקטנים נים לכאורה חיצוניים היוצים אותם שניים שבאמצעי הגדול זה שלושה אבו ואי לאכה ואיל הכרפף החיצוני השני נפקה שתיים דלתה כאילו שלושה אנשים אז זה מותר עוד דילמה לא מקילינן אחד מן השניים שבאמצע הגדול לאח נפיק אחד משניים לאח נפיק אז אין יותר משניים תמצא לומר כל אחד יצא לצד אחד שניים בזה זה בחיצוני הקטן שניים בזה אחד באמצע מה הוא חודאי אם יצא תמיד יש שלושה שלושה זה אפשר להקיף כל צורקם או נגיד או דלילמה כי אמור להחנפיק ואמור לאכך נפיק >> אפילו לאחד >> כן הגמרא לכתה בכל בעיין זנקולה אמר חסדה תפט כן כמה ששתי חצרות שיש מחיצה בגוון 10עשרה טפחים ביני ערבים בני שתי החצרות שני עירובים נפרדים כדי להטיר כל חצר לעצמה ואין מערבים עירוב אחד אם הייתה קרקאית החצר אחת גבוהה משל חברתה לא עושים אחד מקום המגבע נקרא גידוד שהוא לשון שפה ם היו החצרות מובדלות זו בגידוד הגבוה חמישה טפחים בנוסף עוד מחיצה של חמישה תפחים לא מצרפים עד שגוב מחיצה או כולו בגידוד או כולו במחיצה קשה לרב חיזה שתי חצרות ש קרקיתה שזוה למעלה מזו אם העליונה גבוה 10ה טפחים שיש בה גידור חמישה ריצה חמישה מערבים שניים ומרבים אחד אתה הרי קיימת מחיצה בלא פתח המצרפת חמישה וחמישה אתה פחות מכאן מערבים מרוב אחד ואין מערבים שתיים אתה רואה שכן מצטרף חמש לחמש אמר במדרב חסדה ביחס לחצר שלמטה הועיל והג רואים מלמעלה את למטה שתך קרפק קרקע פלי גובה מחיצה של 10 טפחים יא אחי אם אתה אומר רק לגבי מחיצה שלמטה תרתונה שיש לגבי מחיצה נפרדת מפרדת תערב שניים ולא תערב אחד והיא לא ענינה לא תערב לו אחד ולא תערב אפילו העליונה אפילו שניים אמר הבא רבולה מדובר שיש פתח עליונה גידוד חמישה מחיצה חמישה נאמר אומר אני קורא בביור לא הייתה מחיצה גברה חמישה טפחים בלבד בני כל הגידור הייתה רק לאורך 10 אמות שור פתח מרי כגון שני צדי הפתח הייתה מגופפת מלשון גיפופים שהם מזוזות במחיצה גדולה גבוה 10 טפחים עדם 10 רמות ואז שאתה לא תקשה שיתן ישורה המים תחתונה עוסרת עלינו שר גם נסלק דק אותם 10 רמות יש מהצדים מחיצה רגינה אומרת הגמרא אחי הם הספע פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבים שתיים היא בעיה אחד תערב מי בעיה טרנה מתערב >> אי בעיה כל אחד מאחד צריך תערב כן שיש פתח לגבי שנייהן ואין המחיצה גבוהה עשרה צפה במקום הצירוף כמל את הדמי ואם ירצו שתיים שרם פרוצות זו לזו רב שיש פתח יכולים להרב שתיים אמר רבה ברבה כל שנפרצה תחתונה במלוה לה עליונה אומרת הגמרא היא אחי תחתונה אחד תערב תראה לא תערב בנינה היא תרצה שתיים או אחד הנה החינמי חיקטן פחות מכאן מרבים אחד מרבים שניים מדובר על זה שלמטה דרש מרמה גידור חמישה גידות חמישה מחיצה החמישה מצטרפים שכחי רבינה לרבחבר אמר לו אמר ממר מיתי בגיד חמישה מחיצה חמישה אמר לי לא לחיטה גידור חמישה מחיצה חמישה מצרפים שאל רב שדורין מבינו לחצר בשבת כגון שתי חצרות שירבו ונפל הכותן אז אין פה כאילו התאספו פה דיורים מה שסרו אלה עללו אמר וכיננת שמה צריך גדול צריכתה לקטנה גדולה מותרת קטנה אסורה פתח שהיא גדולה אמר לו הבא אמו פריצה אמר לו תמר פרצה אלא ודאי בעוד יום נפרצה מורד אמר בא מרב הונה רבודה יראה בדרך הפתח סתם הפתח בשבת דרך חלון סתם החלום שבת מה הוא אמר לו שבת כב שותרה אותראה תמר קוטל שתי חצרות שנפל בשבת רב אמר אין מטלים בו אלא בארבע עמות שמואל אמר וכולי השם יעזור זכות התורה יהיה בשורות טובות תלמוד ירושלמי חברים אנחנו רואים בביאור למטה אם נקרא ידיד נפש רבי בון ברחיה שאל את רבי זירה מה זה שפאה היא מצלת מי אמר שצורת הפתח מצאת עניין שבת לא רבי יוחנן בן הורי למה הראנו שם שדה אחד בית חברתה הייתה נקראתי שם פרצות יותר מ1 שדה הייתה מוקפת בצורת הפתח היה נותן העין וסותן עד שמתן רואים שפחות מ-10 רואים צורת הפתח אמר לו רבי זראה היא תנא אלא איזה תנא אמר כך נמצא תאמר לעניין קנאיים גדר שעשויה מעמודים יש רווח ביניהם כל הפחות משלוש כסתום למה זה נקרא לבוד בגד ארבעה ויש בן עמוד יותר מגפחים שנים לבוד ואם האומר העומד רבה על הפרוץ מותר לזרוע אפילו כנגד הפרוץ פרוץ רבה עומד אסור לזרוע מארבעה בעד 10 אם עומד מותר ואם פרוס מוכב על עומד מותר מארבע ועד 10 עם רוחב הפרצה מרבע תפחים עד 10 מות אם העומד ומרובא מותר אפילו כנגד הפרוץ פרוץ מרוב העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור יותר מ-10 פי שעומד רבה על הפרוץ לאמו לילה כנגד העומד נגד הפרוץ אסור לעניין שבת כל הפחות משלושה עכשיו כסתו שלושה ועד ארבעה מארבעה ועד ועד 10ה טפחים ועד 10 רמות אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם פרוץ רבה על עומד אסור יותר מ-10 שעומד רבה אסור רבי יוחנניה רבי יהודה בר פזי אמר שם רבי יוחנן לת כאן מג ועד ארבע יש כאן פרצה מה שאמרת מג ועד ארבע אן יותר מג פחות מארבע טפחים מת פרוץ על מרוב הזור אפילו כנגד הפרוץ זה אינו וטם כיש כאן פרצה ג' יותר מגנב מכך אין כאן מקום רפעה זה לא נחשב גם עומד רבי מתי רבי רבי מנה לגבי בגם מפקנין קנה יש לו מקום הרחב קנה תשעה ארבעה תפחים צרפים עוד אמר לא תביא פחות שלושה שכל פחות משה כסתום רבי יוסף הרבי בון חולק בשם רב בכל מקום בין אם העמד בין אם רוחב עמוד ארבע פחות מכאן כעמד רב לפרוץ מותר תוספתח חורשים שדה פצ שלחים שקשנה רבי רבי אומר עד ראש השנה שלושה ימים אין בודקים את הזרעים באדם מגדים עצים דופקים אותם עצית משרים שביעית למוצא שביעית מקיימים את העילויים בג רמבם חוד שבת מביר כל שהוא חייב הוא צריך לאפר דרך השחטה פטור מקלקל בירגדש של חברו חייב למה כוון לנקם קרה דעתו זה כאילו כקורה על מיתו חמתו שהוא חייב חובד מתקנים צלצר מדליק את הנר את העיןצ מנחמם זה מחמם את הברזל צרפור ומים וחיה מחבה כל שהוא חייב אחד מחבה את הנרחת של מתכדור מתכוון לצרב חייו שכן מחזן עושים מחמים את המכזן מכבים אותם ממים כדי לחזקו זה מצרב שעושה אותו חייו דת מכבה לכבות כחלת שוט הרבים רבים נותן שמן לתוך הנר הדלוק חי שהוא מבעיר מספק מן השמן חייב משום מכבד לק שנפלה בשבת שונאי ישראל מכבד אותם פני עיבוד ממון חייו שאין עיבוד ממנוחמים אלא עיבוד נפשות ברמינן לעשות מחיתה בכל הכלים בן מניים שעות תעמבור הדלקה אפילו אפילו כלי חרץ חדשים מים שהם מתבקעים שנגרם כג כיבוי מותר לפעם קערה בא בשידה מגדל אז באי עורגדי פורסה לקצר שלא תעבור שמה אש טלית שחזור פושתה מתחסה בהם אם קבתה קבתם ספר תורה ברמינה אם קבה קבת מים נצן לבוא קבת תק שחר נרדלוקטה מהר את הטבלה נופל מקבע ככ מערב אסור לתתנו לו נוכי שבא לך מקבא תכבה קטן שבא לך את עצמו תצב קרסן פרקע עבודה זרה תניה רבן שבן אומר לאזכיר אדם מחצות לעוג שמו עובד גולל מסכה בשבת צדי מותר שכן גבל יודעים מזה העולם לעצמו עובם שאין בץ אלא הכל תלוי לפי הזמן והעניין כתב הרמבן תנו מסתפקים בו עם דרך הכרו לאח חיר חירו כמו שדה משרה או למרחץ אסור הוא הכריע לאסור שדה אומרים הרנסו תנור אינו מדרס כמחים שלנו נהגו יתר רבנו האי כתב סגרו שנים הרבה שם הדבר כן גו יתר בבבל ואדוני אבי הראש כתב פי זה נברך פרסם הדבר בכל גולנו יש לו מחד ס זוכר פעל סו אנחנו גרו של הרצה זכרו לשנח שיטול החוכרך כל הרווח בקבלנות ומלאכת הגוי נקראת השם ישראל קרו לימים אסור ערבית מוצאי שבת מכים תפילת ערבית עושים צריך לזהר מסנחת שירושות של כוכבים קטנים יוצופים מעונן ימתין צא הספק מישהו אנוס להחשיך על התחום פנל מוצא שם פלג המנחה מבדיל מיד לא על הנרקן מה הכוונה מבדיל בלשון מבדיל דין קודש כל וכולי תתצ"ג רבי פאר באר שם כיסנו עליה שלחומה ידה מתה שם הוא מדבר בשמאל שס גרש מה כתיב יש כמה ניקח נח ישמעאל מת בצמי מאיר אומר זה הרוטם ויוסה בן חתה אומר מקום שסיח אחד מן המלכים רבי בחיה אומר ראים קשים כנפ מעלה מדרש רבה כל הבהמה התהורה בדם שם רבי יוחנן רביכיה פרחנין שיק שתיים שלוש תיבות השם החזיר אותי בתשובה בן אדם דכתם כל הבהמה הטהורה אמר רבי דן ברבי מנשה שב שבא לומר להם סימני טהרה במתמ פתח להם מנת גמן אין כתיב מעלה גירה שפרן אין כמלא גירה חזיר אין כתיב פריז פרס לומר דבר חיובי גם מאוף השמיים שיועה כל מי שבע אז אין לה זוג למה שש זה זוג שבעה זכרים שבעה נקבות זאת נהיה כל העד מה זה שבעה שבעה כוונה 14 ככה הוא מסביר שבעים >> מר שבע זוגות ספר הזוהר בורא מילות יצאו מנתם שתי אומות דות צר להם ברוך הוא מסובב בסיבובים כל עשה כבוד שר פוראה לילות שהקדוש ברוך הוא יוצא ממנו שתו שת האומות הללו השם מר תוך יין היין זמן להם במערה ז מן היין בו מואב קוראים שמות מואב מאב חוצפה מואב מאב צעירה בן עמי בצניעות בן עמי לא אמרה ממי הוא כתוב לאדם משבק מה שסיים מלמעלה שתיד לצאת מלך המשיח ממנו וואו מה חסר ו שלא יצא מנחדוש ברוך הוא אחרת זה כתוב במיר איפה כבוד תורתו? אז אני בבית מדרש. אתה יכול להכניס את זה? אתה רוצה שאני אציא לך מישהו לבחוץ? רבי שמעון אומר זה מיד ממנו דוד מלך המשיח רומה כתוב בירוטקום אותו היום קמ עדיין שם כמו שתי המלכים על תראה מה זה בסוף בועז כן מצא תראה מה זה מורן בתנותו של אברהם שהרב אפילו כן שרב אפילו בהתחלה שרצה הקדוש ברוך הוא לעשות דין בסדום לא ביקש רחמים מלות כדון לא ביקש אלות לחשוב שאברהם שהקדוש ברוך הוא גרם בזכותו כלום כי תאמר שאמרו שש לבוא אתלט מסר נפשו הולך בשבילו כנשבע אחיו הלך בשבילו רצה אברהם שבגלם זה הקדוש ברוך הוא כלום משלו לא ביקש אליו רחמים >> ויעלות מצוהר ווא רואה מה כתוב יצר הרעשו זמן סירות אתלב האבן כל שנגד בן אדם שכל וחוכמה כוח הנשמה תאווה שמים אמר בד בורא לעולם צרה שולט נפש מתווה שמע מר בחירה פה מעוררת חם נשק תבינו יין מה יש בעולם הבא נכר הרע ברמינן מה אכילה בשתייה סוד הדבר יותר הוא כסמה הוא נסתר קרא אוויר זהו אור היא אור אור חמש פעמים אור ממדד בשעול מים ושמיים בזרת תקן תיקן בכף כותב מרן נמצא שהצדיק מסכים יודע מאיזה צירופין על פי ניסן לו צירופין צדיק לומד צירוף הלכה חוכמה זי חוכמה זאת שכינה שושנת העמקים ש נשיקין זה עוגה שכינה צדיק עליון בן הצדיק התחתון שושנין שקות צדיק נעים תן תפילות חוס עליי מול עליי אתה נרחק כל מיני מחשבות רעות כל מיני בלבולים שלים דעתי קויטי הלכות בנת ראש השנה כן עסוקים לשדר דרך קדושה אתה רואה מה זה שכל תקוותנו שוב לארץ ישראל לא ללכת מפה לשם ישראל יודע שממשיכים החסד היום נברא בחסדו כ מפללים הרבה צמיכת קרן המשיח קר תקווה שוב לארצן משרת צריך להתפלל לראש השנה כן לבוא לארץ בוא נתגלה בכושנס קדוש טעם הכמוס כל ראש השנה נכנע ונפל ש ישראל רוחמיו שוב יתן את הארץ כי במהרן עכשיו נתן לנו אותה הנה ראש השנה הראשון סרתם בתשובה חסד חינם אוי תראה מה זה תצחה כן צריכים סדיק על ראש השנה זה אחרי זה חינם קודם נתן תורה שומעים צדיקים אמתיים שממשיכים רבי היה אומר שכל התפילות שאדם מתי בכל העולם מגיע לכותן שמה הכל את הנוסע עד שמה בסוף משים לך את התפילה עד פה שום תשובה אפילו לומדים תלמידי חכמים מסכים בתורה שו בראש השנה כן צדיק חורים חטאים הם לומדים בחסמניקים כלל לומדים בעצמם שהם פשוטים שוב בעיקר התשובה בכוח פשוטות האמיתי של הצדיקים באמת היו חסידים גדולים פעם ועל כן כרע עבודה בראש השנה פשיטות ותמירות כל שווים האמת יש שום חוכמה רק מתנת חינם גדלים קרשים דפקנו לפניך ככ התשובה מלמ שתו אתצ צר מ חינם ואז מאיר בישראל חבמתים שום חוכמות טוב אז הוא לא אמר מאיזה צדיק ללכת מסילת ישרים דרך קניית העירה שני דברים שכינתו יתברך משכח כל דבר קטן סתם נס דבר גדול הוא רואה לא כל הארץ כבודו תברר יראה שאמרו עין אוה זכות ולזכות התחינו ללמוד 17 ספרים כמניין טוב דבר גדול אנחנו לא מבינים כמה ערך יש לספר הזה זכית ללמוד איתי ‏H