הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר לט'

Kind: captions Language: iw הוא חייב בו. >> טוב, חברים יקרים, רק תביא את הרקו שלחי. הרמקול איפה הרמקול? כן גם נטעין אותו בינתיים פה הבאתי פה מטען כבר א בהסרטה >> כבר התחיל >> מה זה >> חזור הורך את זה >> כן טוב טוב חברים תודה רבה אנחנו כבר היום בתאריך בבורך קודו ישאר עד הסליחות ואז ילך קודו ישאר עד הסליחות ואז תלך אנחנו היום בתאריך חברים יקרים ב באלול תשפה דברים שנגיד יהיו לרפואת ידידי וחברי רבי משה חיים בן בתיה וכן הילד הנעיל מאור מרדכי בן חגית כל חולי עמו ישראל בריאים שלמים לעבודתו יתברך לא ידעו שום חול שום מחלה להבדיל דוד בן יפה שרה להבדיל משה בן ציפור בדיל יהודה בן שרה בדיל שירה בצר היהודית שירה רייז יהיה לישועת יהודה בן שיראל שרה וניר בן זיוזנב כל עם ישראל ישועות עד בלידי אז אנחנו נמצאים היום בדף היומי מחילה בספר האוצר היומי מסכת ברכות דף מ סדר לט והאדם ידע את חווה אשתו ותר ותלטל קין ותאמר קניתי איש את אדוני אז מה ראינו אדם ידע את חווה אשתו ותהר ותלדת קין תאמר קניתי איש את השם אז הוא מה קרה בעצם צם הוציא אותו מגן עדן. הוציא אותו מגן עדן. כמ שהוציא אותו מגן עדן. עכשיו אז נולד לו בן ואדם ידע את חווה אשתו ואתה מבטל את העדקים ותאמר קניתי את איש את השם. כלומר אנחנו שותפים עם השם הרי כתוב שאבי ואמו ש כוח שבת הם שותפים בתוסף פסוק ב בתוסף ללדת את אחי אבן ויהבל רועצון וקין וכאין היה עובד אדמה אז כתוב פה ככה בתוסף לל את אחי ואת עבל ג' פעמים כתוב עץ מלמד שתהומה נולדה עם קיים עם אבן דו שתיים כלומר חווה ידעה שלישיה זה לא ידענו את זה וכאן היה והיא אבל רואה צון לפי שתקללה אדמה מה פירשו מעבודתם יש להם מטה ספרים רבי שם מטה ספר כסף יהושע פרק ח פסוק כה ויהי כל הנפלים ביום ההוא מיש ועדשה 12 אל כל אנשי הי ויהושע לא ישיב ידוע אשר נתה בקידון עד אשר אחרים וואו וואו את כלשבי ה רק הבהמה ושלירי בזזו להם בזזו להם ישראל כדבר אדוני שציוה את יהושע וישרוף יהושע את העי ושימת עולם שממה עד היום הזה ומלך התלה על העץ עד העירים שמש ציווה יהושע נבלתו מן העץ השליחו אותו אותה בטח שער העיר קימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה אז בני יהושע מזבח אדוני אלוהי ישראל והרבל כאשר ציווה משה ודוני אל בני ישראל כך כתוב בספר תורת משה זבח אבנים של אמות אשר וניף עליהם ברזל עליו אולות לאדוני זבחו שנמים ויכתוב שמה לאבנים את שני תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל אומר ככה אין האבנים האמורים למעלה לאחר מעשה זה קיבלו עשית מעליהם בבו מרגליה הגענו למסכת פאה פרק א' אין פה חתים לפאה מ-60 מדרבנן אף על פי שאמרו אין להפי השיעור כל לפי גודל השדה אם שדה גדולה ועני מעטים נותן מוסיף עד 60 פיגוד שדו שדה הוא קטנה ואני מרובים מוסיף לפי רוב העני לפי רוב הענווה מה זה ענווה יש אומרים ענווה פי לפי המידות שלו. יש שומרים מה שהארץ נותנת ושומרים לפי הטוב. סוג משנה ג' פרק א' נותנים פאה מתחילת השדה מאמצעה. כלומר לא שגמרו את השדה. התחלה ובאמצע. מלבד שיתן בסוף קשור כלומר בסוף צריך שבסך הכל יהיה אחד מן 60 רבי שמעון אומר בלבד שסי תן בסוף כשיעור רבי יהודה אומר שר כלח סומך עליו לפא ואם לא יודא נותן להם שום הפקר אם לא הניח אפילו כלח אחד ומה שניך באמצע בתחילה נחשוב בפעין הבקר שניה בלי גדל רבי שמעון דמד בכל מקום מחשוב הפאה לא מפטר מעל השדה באחי לך כרבי שמעון מה אתה איתנו איתנו תודה רבה פנימה חברים תוספתא אינו אין עומדים להתפלל מתוך שיחה ולא מתוך סחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר של חוכמה לכן לא יפתר אדם מחברו לא מתוך שיחה הוא לא מתוך סחוק לא מתוך דברי בתל מתוך קלות ראש מתוך דיבור של חוכמה שכאן מצילין בנביאים הראשונים סיימו את דבריהם בדברי שבע מתנחוניים חברים הגענו לגמרא פרק קצת ברכים אנחנו בספר אוצר היומי היום ב תשפה פרק צדברים דף מ עמוד א' כתוב בגמרא שאסור להפסיק בשיחה בין התחלת הברכה לאכילה מי שהפסיק חייב לחזור לברך אלא אם כן זה היה לצורך האכילה אמר רב מברך את הפת הוציא את חברו ברכתו וקודם שטעם אמר לחברו טול ברוך טול ברוך כך מהפרוסה שבירכתי עלה אינו צריך לחזור לברך למה זה חלק מהברכה חלק חלק מהעניין 11 מלח למרה מלחוה לפטן צריך לחזור ולברך רבי יוחנן אמר וככה הלכה פילו אמר הביאו מלחיו לפטן אין צריך לחזור לברך כי הדיבור נחשב כצורך הברכה אבל אם אמר גביל תורה גבילתור יש אומרים שצריך לחזור מי אומר את זה רבי יוחנן מה זה גבי לתורה כתוב בתורה אסור לך לאכול עד שאתה קודם כל נותן לבהמות. אמר תנו אוכל לשברים. אתה רואה איזה שברים היו לוקחים מורסן וגובלים את זה. הכוונה היו מערבבים את זה עם מים. וזה היה האוכל של השברים. אז אמר גביל ששט אמר מה פתאום הרי אסור לו לאכול בלי שיתן להם אוכל אז גביל אתורנמ אינו הפסק צריך לחזור עובדה הרב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבמתו שנאמר ונתתי עסב בצדך באמתך ואכלת ושרת אמר רבבר שמואל משום רבי חיא אין אבצ למצוא עד שב מלח ולפתע לפני כל אחד ואחד מעיקר אתה צריך לדאוג על זה באבר שמואל כלל ברש גלות אפיקו לריפט הציאו ללחם בצא לדיה בלי לחכות שהביאו לו מלח אמרו לו וכי ידר בשמעת אתה אמרת צריך מלח אמר להדן צריך בושש כאילו זה דבר פשוט למה לדן צריך בושש זה דבר פשוט בושש זה הכוונה מדוע בושש רבו לבוא לא צריך המתנה למה אומר הפת הזו למה שמים מלח שיהיה טעם בלחם זה הסיבה לא מדבר לפי הקבלה לפי הפשט לפי הקבלה זה למתק מלח זה דין ולחם זה זה חסד אתה טובל את זה אתה מתקנים לפי הפשט הטעם הוא של סמלח שיהיה לך טעים המוצאים זה הסיבה אבל אם יש לך לחם שבלחם כבר יש מלח לשוטית בצק שמו מלח שמו תבלינים זה מעיקר הדין לא צריך מלח לפי ההלכה כ אנחנו עושים לפי הקבלה זה מה שהוא אמר אמרן צריך לבושש למה כיוון שהיא פתקיע מנה הפת הזו היא טעימה כל עניין שזה יה לך טעים זה טעים מה הבעיה אומרת הגמרא ואמר רבא שמואל שמר בחיא קמ שהזכיר את רב אבא שמעון ואם דברים אחרים שהם לא קשורים אליו ככה ככה אני צריך ש מזכירה החכם בעברים שהוא אמר או חלק אפילו שאחד לא קשור לדברים אבל כיוון שהחכם הזה אמר משהו אז מזכירים את הדברים אמר בב שמואל שמו רבי חיה אין מרגליים קלים אלא מצב שליש למה פעם חוץ מכבודכם מפחדים שלא יתלכלכונעליים או משהו למה מים פנים בחוץ אנשים רואים את זה רטו שהוא ברמנל קרות שופך מדמינים זאת אומרת אתה יודע מתי קלים שזה היה בישיבה אז ממילא כמו בהסנ ממילא עשה כל מה שהוא צריך מהמר קנה אם למה עשה באפר תיכוח אפילו בעמידה למה אין תוצאות למר רב אבא שמואל שמ דרב חיה אחר כל אכילתך איכול מלח כנ שיהיה קצת מלח אחר כל שתייתך שתה מים ויד לזרו מחילתך שיתך תנא אחי אחר כך אכילתך לאכול מלח ואחר כ שתך שתה מים תניזו תן נידח אכל מאכל ולא אכל מלח שתה כל שתה מים ביום דג מלך הפה ובלילה פני הזכרה הללה חברים אומרת הגמרא תן ידח אכן מאכל מאכל לא אכל מלח שתה כל משקים שתה מים ביום דם חפה בן אדם הזכרה תנו רבנו פה אכילתו במים שתה הרבה מים אינו בא לדכון ממים וכמה אמר חסד זה קיתון מים לפת אמר רב מרי אמר רבי יוחנן הגיל בהכנת עדשים 30 יום הוא נהיה הזכרה מתוך ביתו למה עדשים חינם מכבודכם משת שנים מוציא את כל הפסות חל כל יומה אבל כל יומה לא מה תעמם משום קשה לרח פה אמר רב מרי אמר רבי יוחנן הרגיל חכילת חרדן לחשום בני אחים תוך מתו כל יום מה לא יאכל מה טעמם שזה קשה אכילתו לחושת דנים בד אדם אוכל חריף הרבה מזיק ללב אמר רבי חיא ברשמר הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חול מים לא יודע שדגים קטנים פרים מרבין מברין כל גופו של המים אמר רבי חמה ברבי חנינה רגיל מאכילת קצח זה כמו קצח אתם יודעים איך זה נראה זה כמו שומשום בצבע שחור קצח הוא גם משולש כסח הוא משולש אחד מ60 סמני המוות הוא ויושב ממזרח למזרחו אז קודם כל רבי חמה ברחנה אומר שלא יבוא לידי קיים גמרא איך אתה אומר ככה רבן שן גמלי אומר שאחד מ60 למיתה שמזרח קרונו של קצח דמו בראשו אומרת הגמרא לא כשה ברכו א בטעמו טעמו זה טוב במדבר אפילו רבטה מת בקצה קצח תן לו טעם קצח מן הלחם שנינו במשנה רב אומר על קות שעין אמר רבי זר תמ חנינפה חינ בפפה אין הלכה כרבי אין כזה ברכה בורא מנישעים אמר רבי זרא ת רבי חנינה בר פפה אין הלכה כרבי יהודה ואמר רבי זרא בתמד רבי יהודה קרא ברוך השם יום הכי בברכים בברכים כל יום והם אדם נותן תן לו מן בכותם בשבת הברכה המיוחדת יום יום שבת ולכן הכנה מניין ברכה הכל ברכותיו הלאה אמר רבי זרא תמחנינה אמר רבי זר תמ רבי יחנ פפה בורה שלא כמידתד הקדוש ברוך הוא מדת סב אדם מדת סו אדם כלי ריקל מחזיק את מה שנותנים בתוכם כלי מלא מחזיק הקדוש ברוך הוא אינו כן כלי מלא אדם חם בתורה מחזיק מוסיפים לו עוד חוכמה ואפילו אין מקום אדם ריקן מפסיד שנאמר יום שמוע תשמע אם שמוע פעם אחת תשמע ואם לו לא תשמע כלל דבר אחרם שמוע בישן כלומר תחזור עלימודך תשמע בחדש תחקם להבין דברים חדשים שכבר שמעת מפניך לבתלה תחזור חברים אנחנו במשנה במסכת ברכות דף מ עמוד א' במשנה. איפה המשנה? מה הי פה משנה? מי שברך על פירות הילן בורא פרי האדמה יצא אה נכון יש משנה המשנה חברים בתוך הגמרא רק אין לה דגש כלומר בשורות הרחבות מי שמסתכל אני לומד מהמטיבתה פה אבל מי שמסתכל בשורות שורות הרחבות בשורה חמישית תשמע בחדש מי שרואה לבך שוב לא תשמע ואז כתוב מי שרואה באמצע המילים משנה השם יראה לי מה כתוב במשנה ברך על פירות האילן בורא פרי אדם מה יצא למה העץ מאיפה יוצא מאדמה פירות הארץ ביר פרו פרי עץ לא יצא אם בירח על האדמה בורא פרי עץ לא יצא אדמה לא גדל על העצים אבל כולם אמר שהכל נהד זהור יצא מר מה נתנה דיקר אילן הרעים מי אמר שיקר זה העקר זה הארץ אמר רב נחמן אמר יצחק בדת שם נמצא את העני בבנו קורא אומר מלחיטה כתיבן שכ בן אדם הראשון מאיר אומר גפן ש דבר שמביא לה לאדם כמו הגפן שנאמר ושתו רבי בינחמות תנאה שקינו ב נתקנו שנמ ויתפירו עלתנה אמר ביד מחרחנת שאין תינוק כדי לקרוא במה עד שטועים טעם בגן זכה דעתחמנו אמר בדחיתה מנינו ברך על ברופי העץ כמה שמי מברכים ברופי תורה מדה אומר חיטה את השם תינוק כדי לקרות אבא ואמא שתאום תמגדגן הייתי אומר שבה חנה ברונץ כמה שמ אחד ברור פרי ענץ אחד שקת פרגב דר מפיק כלומר אתה מוציא את הפרי עדיין באותו ענף ממשיך להוציא את הפירות זה הכוונה הלו חברים אנחנו הפכנו דף תקסטמ עמוד ב מלך דכי שקל תפרה מהעץ נטל גם זה דפיק לא נשאר ענף מברכים לבור בעץ בד כמו בננה שאתה כותב את בננה אז יותר מהענף הזה לא יוצא בננות, קמל הענף הזה, העץ הזה ואז יוצא עץ חדשה. לכן בננה ופפיה ברחים על זה ברופרי אדמה. משנה על כולם מר שקונה מדבור צלמר אבונה אמר אמר רבה כן ועל כולם אמר שהכל נהיה בדבורי יצא אמר רבנ חוץ מן הפת ומן העין איך יכול להיות ך שהכל יצא למה הם חשובים רבי יוחנן אמר מה פתאום אפילו פת ויין אומרת הגמרא אם זה מחלוקת תנאים ראה פת ואמר כוונה פת זה המקום שיצא שבראה יצא ידי חובה לכן אם ראה תאנה ואמר כמה התאנה הזאת ברוך המקום שיצא רבי מאיר בסמר כל שנה מטבע שטבעו חכמים חוש יצא לכל מהנוסח נאמר רב הונה דאמר בי יוסה מספיק שאמר כמה נאה פת זאת כבר יצא דחובה נאמר אבונד אמר סובר דק רבי יוסף שאמר ש שהכל ענה פותרת יין שאמר שהוא הוא לא אמר את המטבע שתבואו ברכות יוחנן אמר שיצא למה כרבי מאיר שאמר שיצא אמר רבונ דאמרי אם ברך שהכל על פת לא יצא אפילו דת רבי מאיר קודם כל אמר רבי מאיר לאחד דקה מתקר שמדפת אחד דא מתכיר שמדפת אפילו רבי מאיר מודה יוחנן אמר לך מה פתאום לפי דעת רבי יוסא שומר לא יצא שיצא כנו קמה רבי יוס סתם ש כמה ברכה של תקנו רבנ כלל אמר שהכל נהיה בדבר תקנו עליו מחנים אפילו רבי יוס מודה מספרת הגמרא בנימין הרועה כך נפטר אמר בךמר די פתא ח לכם מה בירך בדיוק היום למדנו את הס את הדין הזה נראה לי בקפג ברוך מראה די פירש אומרים צריך להגיד ברוך אלקנה להגיד גם מלכות המרב יצא מה הוא יצא היום למדנו רק ברכה ראשונה ברכת הארץ למה יש שלוש ברכות דאורית חינ יש ברכה ראשונה זה ברכת הזן ברכה שנייה זה ברכת הארץ מודים דלך השם אלוהינו שילך תנו ארץ חת זה ברכה שנייה ברכה שישית זה הטוב והמתיב זה נתקן כנגד הרוגי בתר באמת ראינו את זה היום אבל רק ברכה ראשונה אומרת הגמרא איך יצא דחובה ובין אין שלוש ברכות מהצד צדיק מרצר דיברכה ראשונה בדיוק כמו שאמרנו מה קשמעלה גם גב דמ דאמרה בלשון חוב יצא תנינה אי אפשר לומר כן אלו נהיה מרים בכל ש פרשת סותטה בידו מעשר וקראת שמע בתפילה ברכת המזון אז איך יכול להיות שזה אתה אומר ברכת המזון יצא הרב צטריך סלקדתחמן דיצא שמר בלשון חול כמו שתיקנו רבותינו אבל היא שינה ולא אמרה בלשון חול כי איך תיקנו רבן בלשון קודם דש אמא לא יצא כמה ש גופה אמרב כל ברכה ש מזכרת השם אן הברכה יוחנן אמר כל ברכה שמלכות הברכה מרבקת דרך מסתבר ברכה תעניין לא לא עברת מצותך לא שכחרתי לא עברתי מלברך שכרתי מנזכיר את שמחילום הלוז תנינה היינו נאמר בכלש פרשת סותטה בידו מעשר ק שמע מתפילה ברכת המזון צטריך גד הנ מילה שאמרה לשון חול כקנו רבנן לשון הקודש אבל אם לא אמרה בלשון חול כי איך כי איך תיקנו רבנן לשון הקודש הייתי אומר שלא יצא כמה ש אפילו פי ששינה מטבע עלשון יצא הוא ואמר הזכרת השם גופה אמרב כל ברכה שם הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין מלכות אינה ברכה אז לכן צריך לדאוג גם מזה וגם מזה אמר בעקבת דרה מסתברה לא הזכיר מלכות דתניה עברתי מצדך ושכחתי ועברתי מברך אותך ושכרתי מזכיר שמך עליו מלכות לא קטנה שמאמינה שיוצאת חובה שכחתי רבי יוחנן תני שכזכיר שמך מלכותך על משנה כל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו מה זה חומץ נובלות מה זה נובלות תאנים רועות גובהיך גבים טורים אומר שהכל נהיה בדברהם מעבודה כל מישהו מן כללי ברחים עליו רוצה להגיד שעל הנען לא תברך לפני מינים הרבה רבי יודע אומר שבעים משבעת המינים מקדים ברך עליו חכמים אומרים גוף אמרב כל ברכה של מזכרת השם יוחנן הקדוש ברוך ורבי יוחנן אמרב כל ברכה של מזכרת השם אין הברכה יוחנן אמר במלכות אין הברכה אמר בקב דבר נסתברהם כתיב לא עברתם מצותך לא שכחתי ולומכות הלא משנה קראנו את זה אני חוזר אבל דבר שם גדול מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו מה זה חומץ גובי נובלות רבי ידוע אומר כל ש מין כללה נברכים על זה נקרא מין קללה לפני מני הרבה רבי אומר שבעית אם היו לפניו הרבה מינים אם יש שמה שבעת המינים מקדים מברך או מורים מברך על זה ממש שצונה מה שחביבנו תנו רבנן דבר שאין גדול מן הארץ כל מסר בהמות חיות וכות ודגים שהכל יום דור ולחנה ועל מצפת שיבשה ונרו לאכילה ועניין של קרים בשל ועבר צורתו אומר שהכל נהיה בדברו תנו רבנן דבר ש גדול מנס גמרא על בשר בהמות כל בשר במות חות דופות דגים שהכל מצגנה פת שיבשם שיקרים אבל התבשיל מה זה הקרימיו כמו קרום תבשיל שאמר צורתו התקלקל אומר שהכל נהיה מדבר על המלך ועל הזמית ממלח ועל קמין ופטריות אומר שהכל אומרת הגמרא למרה מין פטריות זה לא גידול לקרקע ותן להם דרך מ פירות הארץ פירות הארץ תבק פטריות מן שאדם בכלל מפירות הארץ הכל גידולי קרקע אסור מני אסור תירות או או מחילה מחילה מחילה מחילה רבי תמחני לי כבוד התורה תני דבר שאינו יונק מן הארץ כים עליו שהכל נכנל בזה כתניה מהנו פטריות ואל הנובלותו אומר שהכל נהיה בדברו מחילה מהתורה מה הנובלות רבי זרה ורבי לחד אמר ושלי קמרה תמרים שנשרפו מחמת לחולשחד אמר נבלות הם תמרי דזיקה אומרת הגמרא תן רבד אומר כלשהו מן כלל נבחים עליו מישתמד אמר נובלות של גמרא קרה מין קללה מה ד אמר תמר דזיקה איזה קללה הם אתה אומר שזה אף מהרוח אומרת הגמרא שארה שאר הדברים חומץ איקדמר את מראה דזיקאי יש למה למד אמר בשל לקמרה כים לב שהכל למה שתינו לרעה מה דבר נובלות מרד נזקה קשה דובר ברכים שהכל הרי בורא פרי העץ ומביא לברכו צריך לברך עליו ברו פרי עץ אינה אומרת הגמרא בנובלות מסתמה כולם אומר פליג בשל כמרני שתנו לרעה פליגה בפירוש שמקלין שבדמים שכאילו חכמים שלא לעסירן למה חשובים שיטין רימין עוזר שוח ש מה פנין והנצפה תמרה אומרת הגמרא שטין אמר בברנם רבי יוחנן מנת מדבריות רימים הם קנתם מסב של רימונים זר דין בנות שחמר חמ בנות שגמה יש בנות תשוח אמר הבא חכת נוצקמה אמר בבחנם רבי יוחנן דובלה גופנין הם ש גופנין ענבים מגדלות בסופו עונתם נצפה הוא עץ הגדל פרי הגדל בעץ לף נובל תמרא מילה ורבי זראה אחד אמר בושתי גמרא אחד אמר תמר דזקה הגמרא מישל למד אמר קומרה מושל קומר הם מרינה לכלים שבדמים כמת שרק בספקן שלא ידוע אם מוסרים הוא דפתר ודאי חייב מהדמר בנות גמרא מר דיזיקה את הגמרא ודאן שלנו בנות מראה חייב הפקרנינו ‏So הגמרא בשלמדמר בשק כמו כמר היינו דתנינן קלין שבדמי כיוון שרק בספקן הוא דפטור ודען חייב לעשות מה דמר תמר דזיקה דן שלא תמרה שלא מפרש מ חייב קירנינו רבי במזכנן שיצא למרים גורן ואמר רבי יצחק בחשום רבי עזר בן יעקום הלקת והשכחה והפע פעם מסנ כן כבר הוא יהיה חייב גם אני במעשה ‏Skin אומרת הגמרא איך יכול להיות שמרים שנסרונשרו זה חייב במעסורות אומרת הגמרא שעשה מזה גורן למר יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב הלקד שקרה ופאה סן גורן קו למעסוף דרבנן איקדם אמר פה צרנו עכשיו הגענו לירושלמי הלכה ב משנה האומנים קוראים דף תק תקע מי שרוצה להסתכל בידית נפש האומנים קוראים בראש האילן בראש הנדבח משה רשם מסוד כם בתפילה כי תפילה היא בקשת רחם יצחק ונתם כנטה אומר כך תלמד את המשנה פעמים קוראים בראש העניין אני בראש נדבח מתנה כן פעניים בראש הזון בראש העניינן בשאר בשאר עצים יורד ומתפלל למטה בעל הבית לעולם יורד מתפלל למטה ולמה התירו בראש הזית בראש התאנה רבי אבא ורבי סמון תרבן אברינה בני שהתרחם מרובה יש לו הרבה ענפים תנה אף כטף אף פי שמסוע כתפו הרי זה קור קריאת שמע אבל לא יתחיל לא בש שהוא פועק בשעה שהוא טוען פני שניבו מיושם אומרת הגמרא ובין כך ובין ככה אל להתפלל עד שעל שפו ממסות של עד קמים מותר אמר רבי יוחנן שכן מה ששכן תרן חלקים לכורי ואחד לקור מה הכוונה שם מאזן עם המה שיש לו על ה על למסוי של ארבעה קבין שהוא מותר לו להתפלל תני אסור לאדם לרמוז בעיניו ולקרוא קריאת שמע הפועלים שיושים מלאכה אצל מעל הבית ראינו נברכים אחר ראשוני קולים של ירושלים של הארץ כוונה ברכת המזון לחותמים של הארץ אבל אם היו עושים בסעודתן או שבעל בית אוכל עמהם הם מברכים ארבע ברכות אמר במנה זאת אומרת שאסור לאדם לעשות מלאכה בשע שיברך ולכן שאם לא כן מנמריין שהם מלאכה ויברך אלא ודאי אסור לעשות מלאכה משם ברך שמעון ברב יצחק אמ שם רב חונה מוד אדם פנים מטבע בידו הוא טרות שם ייפון פניו אסור חווה מותר ניסא היה אומר יצא עם הדברות שבד עושה בידו הלו אז ראינו שהם יורדים למה בגלל שהיה להם מוסר לא יורדים בחינם קוראים בראש העניין אבל אם בעל הבית אוכל איתם זה אז הם עושים גם אם הם עושים לא עושים כל ברכת המזון עושים דמ חלק מזה אבל אלא אם כן בעל הבית אותם אחרי זה ראינו אדם שנוסא נסע צריך לחלק את זה בעל הכתף בצורה נכונה כמה פה וכמה פה וכל צד אחרי זה ראינו שאסור לרמוז באמצע קריאת שמע עוד דבר ראינו פעמים עושים נחה צ למען הבית הלכים ברכה ראשונה קולים של ירושלים של הארץ וחותמים של הארץ אבל אם היו עושים איתו בסעוד התנכונה מקבלים סעודה אפילו שבע לבית אוכל איתם לא צריך למה הרי מברכים ארבע ברכות אמר במה זאת אומרת אסור לדם לעשות מנחם שש שברש ברך כן מה אמרינה שמלכה ויברך אלא ודאי שק אומרת הגמרא לא יודע מרמז פועלים עושים צים מלאכה אצל מעל הבית מלכים מלכה ראשונה כוללים של ירושלים אלא אם כן עושים טוב בסעודתם שבעלה בתוכן אמר רבי מה זאת אומרת עשו מלאכה אסור לעשות מלאכה ושםברך אומרת הגמרא מה יעשה מלאכה מי מברך רבי שמואל ורב יצחק אמר בשם רבונן לא יעמוד אדם תפלל מן מטבע בידו מפחד שייפול לו לפי כך אסור חריו מותר לא לא טועד רבי יסורן מטבעות תופסן בידו מידת הדין מה תעשה אם עכשיו אתה צריך להפקיד את הכסף? במצחק וצרת הכסף בידיך ולבד בידיך זה השמירה הכי טובה רבי יוסף ברבי עיבון הורה למעשה לרבי לחתנה לעשות כן רבי חזקיה רבי יעקב רחה יושבים במקום אחד בה גב אצל רבי יהודה בר פריטין מאוד עד תעלצות הגיע זמן תפילה שרטון צרומות בחבילה לרבי חזקה לפיקדון קטר פורטה פורטה כושר שם קצת מקצת שם זה בזה שרטון וערק לא נכב בידו מה לו שאל אותו רבי יעקב מה בידך למה צרתה בידיך אמר רבי חנינא על פי שהוא ממ של מחטת הולכים אל כתפר זה קורא את שמע מתפל רב חונה אמר קריאת שבע מתפלן הם צריכים כוונה שואל אמר במנק ששתה לא צריכים כוונה פלא קומה כשאתי לפני רבי פנחס אפילו את מקריאת שמ צריכה כוונה תפילין אני צריכה כוונה אמר רבי יוס כמיתה כדמור רבי יעקב בשם רבי יוחנן געורך סוף מלאכת המים זה שאמר שאנ מחוברים דבר תורה המים האלה שלטלת ידיים בבוקר צריך לראות יש בהם פרטים מה מותר לעשות בהם אסור לעשות בהם רמבם אין דברי תורה מתקדמים מי שאנחנו בצר היומי רמבם הלכות תלמוד תורה פרק שישי אין דברי תורה מתקדמים במי שמרפא עצמו עליהם ולא בזה שלומדים מתוך עיתון כן קונה לו בדי גדי מדי אה פה כפ תורתו שוב תוך אכילה משתן מי שמית עצמו אני אמצא גופות המיד נותן שנפל כפה כמו זה כל זה צריך גם הנהגה לפעמים אדם לא ישן בסוף יכול להרס צריך כל אחד הדעת יש אחד צריך לישון שש שעות אחד מספיק לו ארבע שעות אז כל אחד יעשה מה שהוא צריך אמרו חכמים דרך זאות התורה דם כי בהם תורה מתקיימת מי שהמיט את עצמו עליה יש פירשו בדרך חמז ממיט הכוונה חושב שאין לו שום כאילו הוא מת אז יש לו משהו על הראש אין לו כלום שב לא מת בריכוז לא חושב על כלום זה הכוונה שאומרים עם מיית הכוונה מסורת נפש שב הרבה אבל לאט לאט לאט לאט ומה יהיה יהיה לו חברות הטובות הכל הסתדר אף פעם אדם צ אדם לומד תורה באמת צריך לדום כלום בחו בסוף מסדר את הכל כך אמר לרבי יתמר ותמיד ראיתי מה שהרב יתמר אמר זה קרה תית התרפית בצרה צרך כוח כ ועוד אמר עוד אמר חוכמתי עמדני חוכמה שלמה תי באפי שעמדה מו חכמים ברית קרותה שכל ה גיע בתורה בית המדרש לא מרשח גיע בתלמודו בצנאה מחכים שמר בצנעה בחוכמה כשמיע כל שו דו מתקיים ברי בנחש במו שוכח ככה הייתי לומד פעם לפני 40 שנה הייתי למדתי חמש פעמים את ברכות ביום למדתי אותו בצעקות מרישוב בית מדרש כל התוספות הכל אף על פי שמצווה ללמוד ביום בלילה אין אדם למד בלילה אין אדם למד רוב חוכ חוכמתו אל בלילה לפי כך מי שרצה לזכות בכתר תורה יצא בכל תם ולא יאבד אפילו אחד משינה בחינם שתייה נישן לא יותר מידה זה מתכוון אלא בתלמוד תורה ודבריך חוכמה חכמים אין רינה שתורה אלא בני שמר קום מירוני אז למדם עכשיו בגלל זה לא יקום לא למד כל היום חס וכנלה עוסק בתורה ולילחות של חסד מסו אפילו קצת שנאמר צבש חזו בלילה שמ תפילה ליל חיים כל בית שנשמעים בדברי תורה בלילה צונ ישראל אש אוכלת את כל כסוני ישראל רמבם חות תלמוד תורה פרק שישי כל חושך תמון לצפונה תוכננו אש לנו פח כי דבר השם בז שלא ישגיח דברי תורה וכל עיקר וחוש אפשר לעסוק בתורה ונועוסק שקרה בשנה פירש לבלי העולם הזה ניח תלמדו זנחו איזה בכלל דבר השם בזנו חכמים כל ותא את התורה מאושר סופו לטלח מקיים את התורה מעוני מה הסוף שלו קימה מעושר עניין זה מפורש בתורה שהרי הוא אומר תתבת את השם לך משמחה מתלבה מרוב כל תיבך ואומר למענותך לתבך בחרתך מה תורים תפילין של יעשה דפוס משן עץ אחד ככבר ככה הורדק ממהחיור בדשמו אמרתי בוא בדם דפוס עד שיתייבש חר כך מוציא הדפוס שרבת עשו עשיתי תורה מרבות הקדוש שעושה של ראש גלול כל פרשה מספר תחילתה מקרוס בהמה טהורה ויש אומרים לו קטן כשם בבית ועוד נראה בשבע רבה זה ספר שמושר רבה לכן רמבם פסלם לא קרח קלף המתיד וא נראה לדני שפוס נותן כל פרשה בתה עומדת מובדים ספר תורה ביחים כתב כל ארבע פרש בקלף אחד כשר אפילו רוחבני שאיכות משיכה ממ שליד כותב ארבע פרשת של כתב של הראש בקלף אחד כולה מסופם מבחינתם כולם בסופו מבחינתם קורך שער תם תביאים כתבם בארבעה קלפים יצא צריך להיות כמה ציפה דפים בתים וזה שעשה מאור בהמת מה פסור מה הכוונה את הצבע עשה א כתיבת תפילין מצפת שכתוב תפילין סימן לב שולחן ערוך סימן לב אנחנו באוצר היומי סדר לט לט דף מ בגמרא מצווה תפילין שיכתוב ארבע פרשות שם קדש לי וכי אחר פרשת שמע פרשת והם שמות אומר הרמד צריך לכתוב את זה בסדר הזה התחיל לכתוב של כל של ראש שכתוב כל אחד בקלף לבדה למה יש ארבעה בתים נפרדים של ידף אחד כתבהם הלכה ג כתיבים בדיו שחור משו מהפצים של מהפצים כתב פילו אותכם ש מני ציבורים זהבר פסוניים זרה גפר זב על האותיות מעביר הזם של הכתב התחתון כשר כזה אבל עוד מעץ שאסור להעביר הזם של דבק מוחק את השם צריך שלא ידבק שום עוד בחנותי לכל עוד תהיה מוקבת אם לא זה פסולים מסמים צריך שת כתוב ממנו אפילו שואלת בשתי אדם כתב שמאל לא פסול שצחים כתובים בימים יתר ידמו דיד ימין אין צריך סרטת כמשנינו השיטה ועופרת כן א שרט כל השות לא סרט ועופר בנשם כל שטו נשאר צבוע הלאה הלכה שביעית או או תכף יש סליחות ברוכים הבאים ברוכים הבאים ברוכים הבאים חברים ברוכים הבאים הלאה חברים צריך שלא תדבקש שום בחבותה ראינו הלכה למשה מסנ תפילין על כלפן דסגין כותבים על הכל מקום בשר שינה פסול מה קלף האור שדיבוד חולקים אותו שניים אלק החיצון נקרא קלף פנימי נקרא דוח סוסטוס למה בארמית דוח סוסטוס הכוונה פה מקום הבשר לפי זה אומרים כותבים מקום בשר מקום הקרוב למשר מקום חייב צריך להוציא ספרים כן יפים פים שלנו חולקים אותנו אנחנו כמה דקות מתחילים >> בסדר >> תבוא >> כן >> תודה חברים שלי לפים שלחוקים נקלב וכותבים צד בשר שפתו ענינה אלא מה שצריך תקנון חוקים האור שני צריך להגר צד הבשר גורים הרבה עד שנשאר להקלף צריך קלף להיות מאמדפצים מסי צריך שיהיה מובד ישמור טוב להוציא בשפת קראת העיבוד שמדו לשם תפילין בספר תורה לא ימדו אבל השם זוה פסול דו גוי לרמבם פסול אפילו אמר לו ישראל דשמראש כשר ישראל לומד עלו דרשת לוכמה מנני יודע לומר זה נחמן מעשה ידינו שנולד כי נביא היה אמר משדק למדין היו שעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם עד באמצח אמר ריבונו של עולם עד מתי אמר לו עד שיוולד אדם שנד נוח מאוד מיד דד למך מרן נחמ מה הוא מעשה צוד כל ש נוח קודם שנולד נוח או אוריון לא היו זורעים לא כשהיו זורעים היו קוצרים היו זורעים חיטים קוצרים קוצרים דרדרים נולד נוח חזר העולם לישובו קצרו מה שזרו זורים חיטים קוצרים חיטים שעה שעה שלא נוח עושים מלאכה בדם ולד נוח התקי להםשות ומגלות וכמות שמלאכה מדרש רבה אמר רבי שמעון לפי שלא נגמרה מלאכת את המים לפי כך כתוב בשישי כיתוב שני פעמים אחד למים ואחדתו של יום שאלה מט מטרונה אחת רבי יוס למה אין כתיב בשני כי טוב אמר לך על פי כן חזר בס בסוף שנמר בהר כל אשר עשה טוב אמרה למשל ששבני אדם צריכה אם כל אחד מנה אחד אין אתה נותה זה נותן לכולם מנה מצא ביד כל אחד מנה שטות ביד אחד שטות המתמ חזב אמר כד רב שמחנה לפי שלא נגמרה מלכת המים לפי כך כתיב בשישי שתי פעמים כתוב אחד ממלכת המים ואחד תבי לוי בשם רבי תנחום בר חנינה אמר כתיב מגיד מראשית אחרי בעיתו של מצפה הקדוש ברוך הוא משה קראוי טוב מעתיד תות שלו מתחתידים פי כך לא כתוב בהם כטוב בסימון שבשם איך שהיה לו לגיון קשה אם זה קשה לכתב שמע ככה הועיל והמים לקו בדור המבול לא יכתב שבעים ספר הזוהר אומר אדם שיש עליו צלם יש לו חסד אל ולא עוזבת אותו ושבת שבת חבר בשכנתה בשפה בגין דה חסד יום ראשון רשע דכל ימים דין אלה ואז הצלם בא לו לא הסתלק שלימו דרגה דק אחרי תלמיד דרגה דצדק שנת השמיטה דרגה שלימו יומי שק שלימו 70 שני שבע דרגות צה לכול לכתיב ממה שנותן מים 70 שנה מינון ימים שנים תחזה בני חיים זונאים אומרת הגמרא למה בזכותה תעלה מותר זה כוונה לא בשבע דרגין להכין לו מר שחיים שמזלה הנה כבר התחיל 10 כוח לכך אלא במזלת סכירות >> כמה דקות תחז שלמה אה >> בוא אחיופנה בשפרת ד שלמה מלכדי בלילה בת דחגה אם אדם מסתכל בצלם שלו אם הוא שלם יחיה ואם הוא לא שלם וכולי כל ימים שלים כל הימים שנים מאוד לכן כתוב לך שהמנכה כבר מגיע הלילה השביעית חזה שלימו יומו בחרית רי זה דלתלר עליה בכתבת לא מסתובב מדינה דצדק וכולי שברוך השתזב מדינות דעין צד אז סוכת שלום עליהם סוכות ישו שבתם משהו יעין כנסת ישראל פי אז חי ביום השמיני עצרתי לכם עובדו בכנישתה שבע ימים יומה טבה גשתזבול מדינו צלמנו כדמותנו כד למה בגין דקדשה ברוך ביד הי בארנש למדמי גרמה לנו דלשלים בו ולא מסתפ מידה דיני אלה אומרת תיקוני הזוהר מהקשרין בהדה עם ארבע כלינ לאחד זה כלול מארבע פרשיות שלא יפרח מפטח חי זה חי קינדקשר מורן מביא פה קטע בית כתבי הארי כי ציפורים שבקליפה הם מוכים שמלכות דקליפה ושתי ציפורים חיון הם בעניין המלכות דקושה לפי כ שתבח דוד לפני שום יודע נגן כן גינה בניין המלכות לכן ראוי למלכות זה שכתוב חר לא תביאו נצח ועוד כניכוטי תפילות מלא רחמים רעוני ואמלי רעוני ברידי לעני שקתי ציפור איני מי לפני אותך כלשה רק איננו לך תלויות כל מחטותנו השם הרחמים והשיחות שלחת לעווני כירב קטע בליקותי הלכות עניין ציצית קו בחודש סופר מתחיל קצת הגדבון אתצ בקיצור איש הישראלי נברא שיהיה לו ממשלה למלאכים צריך שיהיה לו כוח בממשלה הזו שלא יתקנו המלאכים רצו לדוחפו ויצא לחוז בכיסא כבודו מבחינת שורשן שמות ישראל בעיקר המפורסמים שהם עיקר שורשן שמות ישראל מפורסמים שקר בעיקר גדותם על ידי עזו לכן צריכים מבחינת ירושלים וזה על ידי שמתקנים שלוש התאוות תאוות ממון השם זקן והכינה משג שם בחינת שלוש משמרות שכלן מקלקלים מהר השם בתיקון של דעת דעת איזה דת דעת זוכים לצאת גם שלושת התאוות זה מבחינת קוראים מועד יש שמתקנים שלוש תאוות הם שלוש רגלים על דן נברא המלאך מבחינת מלאך הגויים כן מגן לפילה זוכים תפילה בשלמות השם זקן ואז זוכים לרפואה בשום דוקטורים על ידי זה דבר השם תרפות בכל דבר שבעולם אפילו די לחם ומים כן זה צוד משיח שוש עבודות רעות מפסידים עבודת התפילה עבודה זרה גם אמונה בגלל שהוא דמין שם זקן זי בני אדם אומרים תהיה בז לכל אדם שיוצאים שלוש אבות צכים לתפילה כלם יכול לאכול שישראל קטע בנפש פש חיים אנחנו בברכות דף מ בסוף באוצר היומי זהו עניין שקראו רבותינו כמה מקומות גם האבות גם גם העוון הזה גם הצורה של המלך מי שפש בגודי אורייתא כמו שפגע בגוף המלך כמו שכתוב וצר יצאו וראו בגרי אנשים הפושעים בוא אוי לחייו שעוברים על מצוות התורה ולא יודעים מה הם עוברים כל מן דפש שע פשד גם שאח טוב אז הגענו ברוך השם היום שלוש דפים זכוצר היום בך השם ותזכור