הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר כב'

Kind: captions Language: iw חמישה חומשי תורה בראשית ומעץ הדעת ורע ומעץ הדעתו ורע לא תאכל ממנו כי ביום אךולך ממנו מות תמות השם אומר לו תשמע נתנו בתוך עץ הדעת טוב ורעץ הדעת טוב ורע אותו עתי גם יש עץ החיים ויש עץ הדעה יום אר אדוני אלוהים לא טוב היות האדם לבדו עשה לו עזר כנגדו אומר רשי למה לא טוב שלא יגידו שהוא אלוהים אני יחיד והוא יחיד מה זה עזר כנגדו שתי דברים או עזר או כנגדו יהושע א פסוק 12 פסוק יב וישבות המן ממחורת באוכלה מעבור הארץ ולא היה עוד בני ישראל מן ויאכלו מדבואת ארץ כנן בשנה היא כן אומר וישבוט המן ממחורתוכלם מעבור הארץ ברגע שהתחיל לאכול את התבואה הפסיק להם ממן ויהי ביות יהושע בריחו וישאני ויר והנה איש עומד נגדו וחרבו שלופה בידו ולך יהושע אליו ויאמר לו אננו אתהם לצרנו אומר השיביות יהושע בריכו מכאן ליבורה של עיר שהיא מן העיר שאפשר להגיד בתוך עירכו ויאמר לא אני שרצבה אדוני את הבתי יפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדוני מדבר אליו דו אומר רש"י אתה באתי לעזור לך שאין אדם יכול להילחם תופסיו להפיל החומה ובמי משה רבך גם באתי ולא חפץ בי טו ויאמר צבה אדוני אל יהושע שנעליך מל רגלך כי המקום אשר אתה עומד על מד קודשו וזקן ויעש יהושע שר צבה השם אומר היה מיכאל הגענו למסכת ברכות משנה ברכות פרק ו משנה א' קצת ברכים על הפירות על פירות האלן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היד שלנו אומר בורא פרי בורא פרי הגפן פירות הארץ אומר בורא פרי הדמה חוץ מן הפת של הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ בעל הרקוטו אומר בורא פרי אדמה רבי דו אומר בורא מני דשאים אומר רבנו עובדיה חוץ מן היין מתוך חשובתו קבעו לו ברכה בורא מיני דשעין פי שיש בכלל פרי האדמה דשו זרעים כגון קטניות מודה בא כר ברכה לכל מין ומן ואין הלכה כרבי יהודה פרח על פירות תילן שנה ב פורא פרי אדמה יצא ל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא על כולם אמר שהכל יצא ברך על פירות האילן כל אחד הכי שקלי פרה תה עניו אותו עניו חוזר ומציא פירות לשנה אחר מקרה אילן מרשי ואם אומר רבנו עובדיה ואם הכלים אמר שהכל יצא אפילו על פת תוספת חברים לא יכנס אדם בבעות המתונפות ויקרא את שמה ולא עוד אלא כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד שיצא מרשות כל אותו מקום יקרן לעמוד אדם מתפלל וצריך לנקבם שנאמר כל נקראת אלוהיך ישראל נו יטל את המים במקום שמתפלל אלא אם כן מרחיק ארבע עמות יבשו נבלנו הרי זה מותר הגענו לגמרא חברים גמרא דף ש דף שמור סבר עם שעה כדי לגמור את כולה חוזר לראש מור סבר למקום שפסק סק >> אמר רב הש אם כן אם שעה לגמור את כולה אם לא שעה מבלה אלא כולם מסברו עם שעה כדי לגמור את כולה חוזר על הראש עם שעה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואתה מדלות שעה כדי לגמור את כולה כמפלגה מור סבר מה הכוונה צריך להכבה מתחילת התפילה עברה דחויה מתחילה את התפילה ואינו רואים להתפלן תפילתו תפילה לכן הוא חוזר על הראש סבר גבר חזיהו אדם ראוי לתפילה תפילתו תפילה חוזר איפה שפסק אם אם הייתה הפסקה קצרתנו רבנן צריך לקבל פלין פלי תפילתו טובה אמרב זווית יתם הרב דושנו נקשנו יכול לשעות בעצמו יכול לשבות בעצמו תפילתו תפילה ועד כמה אמר ששת עד פרסה כמה זה 72 דקות היא קדמתנה מתניתא ממ דברים אמורים שאין יכול לעמוד על עצמו יכול לעמוד על עצמו תפילתו תפינה ועד כמה אמר זה בידת פרסה אמר רב שחמני אמר תן צרך קבם אחרי זה לא תפנל משום שנאמר היא כון נקראת אלוהיך ישראל ואמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי נתן מה תכתיב שמור רגלך כאשר תלך בית האלוהים שמור את עצמך שלא תחתא צריך להביא קורבן אם בכל זאת תכתבה לקורבן לפניי בהמשך נאמר וקרוב לשמוע ואמר רבי וקרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים ועם קורבן עושים תשובה מתת הכסלים זבח תהיה ככסים שחוטאים ועם קורבן עושים תשובה כי אינם יודעים לעשות רעה אחי צדיקים בנינו אלא תהי ככסילים שחוטים ואפינים קורבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרע מביאים מה הכוונה לא יודעים מה חטאם וכך אמר הקדוש ברוך הוא בין טוב לרע אינם מבחינים קורבן לפניי אבל שבתם רבי חנינא בפה אמר שמור נקווך משעה שאתה עומד לפני בתפילה תנו רבן נכנס לבית הכיסא חולץ תפילה ברחוק ארבע עמות ונכנס למה זה גנן לתפילין כי הוא רק באופן שנכנס והם גלויים על ראשו לא שאוכזן בידו אבל בית הכיסא עריי מחזיקן בידו ונפנה לאתר שהוא יוצא מחר חיק ארבע עמות במניחה פני שסוע בית הכיסא קבוע היא באה לומר שהכניס אדם בתפילין לבית הכיסא קבוע להשתין מים אבין שערר אבל דבר מתנה עשר לא כתר פה שאלו את רבה אמר להם אסור למה השם יפנה בהם ואמרלה שם מפיח בהם תן דח נכנס בדקס כבר חולי תפילה בחוק אבעמות וניחם בחלון סמוך לכשות הרבים בית הלל אומרים אוזן כשהוא בידו רבי עקיבא אומרזן בבגדו ונכנס בגדו סלקה דעתך שם מה יפול אל הם האוזן שמוסתרים בגדו בידו מניחה בחורים וסמכים לבית הכיסא ולא הניחה מרשות הרבים שמה יטלו אותם עוברי דרכים והב לדרךש מעשה שהיה בתלמיד אחד שניח תפיל בחורים מסמוכים והאישה לא צנועה ונתתם בא לבית המשח אברה הוא נתן לי פלוני בסכרי כן ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת בתוך שער התקינו שיוכז בגדו באדום נכנס דנו רבנן בראשונה שניים מלכים תפילין בחורים פנימיים של הגדר סמוכים לבית הכסף באים מחברים ונותנים אותם מתקים שבניחים אותם בחננות סמוכים שות הרבים באים עוברי דרכים ונוטלים אותם כאילו שיוחזן בידו נכנס אמר רבי משה ברב שמבי הלכה גוללן כי מספר אוזן בימינו כנגד ליבו אמר רב בר מנייומי אמר הרב נחמני בלבד שלא תרצ רצועה יוצא מתחת שיעור טפח יש בזה קדושה אמר רבי יעקב ברחמר זרע לאשן אלה שיש עדיין שעות בם לובשן אין שעות בהם לבשן עושה להם כמין כיס ניחם ונכנס עמו אמר בבחנם רבי יוחנן ביום גולנן כמין ספר מנחם כנגד ליבו בלילה עושה לה כמין כיס טפע מניחה אמר הרבה לא שנו אלא בקי שהוא הכלי שלהם זה נחשב כחציצה כלי שאינו כלי שלהם אפילו גובו פחות מטפח אמר זה נחשב זה בסדר אמר מוזות רבי יתם מרבש תדע שואל החוצץ אפילו כשהכלי הוא קטן שהוא פחות מטפח פחים קטנים שהם פחות מטפח מציין את מה שבתוכם מקבלת טומאה באו המת ואמר רבבר חנה כיבה זמת דרבי יוחנן כי בעל מען בית הכיסא ונקית ספרה דגתה יאבן כוון כי תפילין לא אמר הוא שרונו רבנן טרן אז מה כתוב פה בגמרא תפילין היה נכנס איתם למה הוא אומר זה יהיה לו שמירה מהמזיקים אמרב כבה מתר ד הרב חמן כבה נקית ספרת עבלן כבה נקית תפילין לאלן תופס תפילין נותן לנו אמר שרו רבנן תרנו רבנן יוכלז אדם מתפילין בידו ספר תורה בזרו והתפלל שום שני יכול להתרכז בתפילתו הוא טרוד שמם שלו יפלו מידם ויתבזו ולא יתפנה בהן לא ישן בהם לא שינת כבע לא שינת הר שמואל סכין מות וכרה בכיכרם כיוצא בהן שמה פלו וזיקו ינסקו אמרב אמר רב ששה תדחת קמתה שלא לא יתפנק כשיש עליו תפילין שום דבית שמאי עד בית הלילה שרה בית הילן אשת אל בית הכיסא קבוע שרי בית הכיסא הרי פעיה אומרת הגמרא דברים שהיתרתי לך כאן עסרתי לך כאן אומרת הגמרא מה לו תפיל תפילין תראו בית הלל יכנס לבן בית הכיסא קבוע שרתי לך כאן בנות אפילו בית הכיסא אמרת בשלמה לפי בית היללים שיטרתי לך כאן בית הכיסא קבוע עשרתי לך כאן אפילו בית הכיסא הרי אמרת בית שמאי לא שרו ולא מדי גמרא כי תניה היא עניין גילוי טפח ותפחיים בית הכיסא תן אחד כשהוא נפלא מגני לאחריו טפחיו תפחיים ותניהח לפני לאחריו תפח לפניו לא כלום מה אליו אידי ואידי ואיש ולא קשה כאן ש מגלה בפניו טפחים וכאן לקטנים הסברה אם קטנים לאחוריו למה אלא אידי בידי ולא קשיה אבי אישה באישה יחידקטני עלה זהו כל וחומר שאין עליו תשובה מה קל וחומר שאין עליו תשובה ז אומרת הגמרא דרכה דמיתה אחיהי אל עליו תפילין בית כיסא קבוע עשרתי לך בכדי כיסא הריי מותר דיות דרבה אמר ששט שאמר שזה בית שמאי מסכנת הגמרא הכין תיובתא למה שהרי לבית שמאי אין בכלל דברים מותרים בית הכיסא קבוע שאפשר לו שם בית הכיסא ערי אומרת הגמרא מכל מקום מכל מקום קשיה מה הייתה באמנה של התנה להחמיר בערה יותר בקבוע עד שהוא נדחה בקלוחום שאין עליו תשובה ריב הכיסא קבוע שרי בית הכיסא הר שכן חיקבת כיסא קבוע דלקה הטזה שריכיסא הרדקה תזה למה שם מתלכלכו נעליו בוא ננקות את זה ואפילין עליו חי המי למה אין עלי התשובה תשובה יפה היא חי אמר מיתש בדשה הרב וקבוע תיתי לי דווקא בתורה טעמה ולא תתילה בקו וחומר כאן שיש להחמיר בית הכיסא הכבוע החמור להקן בית הכיסא הרי הרי הקל יהיה לתורת קל וחומר זהו קל וחומר שאין עליו תשובה. למה? יש מקום שהיקנו באיזה מקום שהוא שיקנו בקבוע והחמרנו בהר בעריי. תנו רבנן רוצה להכנס סעודת קבע מעלך 10 פעמים ארבע עמות או ארב או ארבע פעמים 10 עמות ולפני ואחר כך נכנס לסעודה. אמר ביצחק נכנס סעודת קבע חולץ תפילין אחר כך נכנס בלי גד רבי חיאמ רבי חיא מניחן על שולחנו לכן אדור לו למה גמרת את האוכל תניח את זה שואלת הגמרא ועד מתי יושב בסעודה ולא תפילין אמר רב נחמן יצחק הזמן ברכה כת המזון תן אחד צורך אדם תפילין אם מעותה פקוסותו באפרקסותו באפ כסו הסודר שנוהג להשים על ראשו בכתפיו שני ציד של הסודר תלויים שני צידיו כל עצור בהם תפילין מעות יחד תן נידח לא יצור סותר או קשיה מה שכתוב לא יצור זמנה יצא את הסודר לתפילין אז אי אפשר לצור במות אז שנינו צור אדם תפילין מאותח דנז זה רבחיז סודרה דתפילין זמני נמצר בתפילין נמצ בתפילין שוב אסור למצר בפשיטה להזמנה ולאצר אוצר בלזמינה שר נמצא להבית דמר זמנטי אז מנה לתפילין גם זה נוצר באסור לפי הביה עצם זה שאמרת לתפילין כבר נקרא אומרת הגמרא נראה שצר רק הזמיני אסיר לא הזמינה לא נעסר בא מני רב יוסף ברד רב נוחומניה מרבי יהודה שאל אותו האם מותר להניח תפילין תחת מראשותיו שלשן בלילה תחת מרגלות לא קם בן שאסור מנהג בהם מנהג ביזיון תחת הרגליים שלו תחת מר שותב מים אמר לו אחי אמר שמען טיבי לאנך אדם תפילין שנוהג בהזו נוהג בהם נהג בזיון בעד מניחן תחת ראשו ואם גם אשתו שם אסור מקום שגבע שלושה טפחים נמוך מותר תיבת דשמואל תיו ק שזה סותר את דבריו של שמואל אמר רבה אבל גבתן אתיובת דשמואל חטא כבת תלמוד ירושלמי תשיח אנחנו רואים בביאור למטה שנקרא ידיד נפש אומר שאדם מתכופף שאומר מודים וכולי לא התכופף כמו חרדון חרדון זה מין צב אלא קל עצמותיי תאמר נשם יש אחד מתכופף אבל לא מכופף את ראשו חרדון כל גופו עולה ויורה אמר רבי ירמיה בלבד לא יבן כן דן חרדונה שאדם מתכופף לא יהיה חרדון אלא קלצ צבותה דמר השם מי כמוכמה כוונת כופף גם את הראש מיתה דחנן ברבו פליגה חולק על זה דחנן ברבו אמר לך בריה כון נאמר לכל מיטת אב דחמית לרב דבית ראיתי אצל אני אגיד לכם דבר טוב שראיתי אצל רב אמרית קמד שמואל וקם מנשה כלפומי ברוך אתה שוכה בא להזכיר את השם זוקף שמואל אמר אני אמרי טעמה שם זוקף קופים ברוך אתה השם אמר בימ לא מסתברה זוקף בהשם אלא מפני שמי ניחטו אלא אמר ביבין אמרביני לא אבל כתיב בשמי ניחתו יאות אבל כתיב מפני שמי ניחטו מהשמע קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחטו רבי שמואל ברן שם רבי חמה בכךנינה מעשה בחד ששך יותר מדי בברו רבי בימיה אמר רבי יוחנן אב מעביד כן אמר לו חמבוביק אל תהיה פה חזן אמר לו בחייה ברבו לא מבירו גער בו אמר לו מה אתה יותר מדי מתכופף אלו ברכות שפותחים בבוך כל הברכות פותחים בבוך אותה ברכה סמוכה לברכה חברתה כל קריאת שמע תפילה אין פותחים בברוך ושואל רבי ירמיה והרי גאולה אומרים אשר גאל לנו מוכה לברכה ראשונה שנקראת תנן למה פותח בברוך אמר לו שניה היא לאמור רבי יוחנן הלל עם שמאה בית הכנסת מחילה הלל זה לא הלל זה הלל כמו רבי יוחנן אמר הלל עם שמע בבית הכנסת יצא כך התחילו ברכת גאולה שפטח בברוך שואל את טיב רבי אלעזר ב רבי יוסומר רבי יוסא והסופה מטבע קצר מדוע אחותן ברוך אמר לו שתיים מנה כוללת שתי ברכות שתי גאולות אחד לב לעתיד כן אחד שעבר אשר הגיע לנו שואל ושואל טיוון והרי הבדלה למה מותח בברוך והרי שמחה לברכת מרשני ברכת המבדיד שונה נחשוב שמוכה לך מור רבי בו מרז עבדה רבי פזרן כל אלה על הבחייה הבא מכנסן כן כן כן כן הגעתם אז תחכו רגע בעזרת נשים תחנסו רגע לעזרת נשים עזרת נשים תחנסו כן כן כמה דקות ואני אסיים ואז אני אענה שטיובון והרי נברך שני שהם יהיו שניים ישים ואוכלים שיהיה לנו אומרים לברך שואל הרי הזן את הכל למה פותח ברוך הרי שאול הרי הטוב והמתיב שניה היא פין למור ברב הונה יש בחוץ אומרת הגמרא ככה בחילה שאם היו שניים יושבים ואוכלים שאנם אומרים נברך יש אישה באמת בחוץ תכניס אותם לעזר השם ש לאמור רבי בור זבדה רבי אבם פזרן ברכות ההבדנה וחוזר קנן על רבי חיה הם פה >> אה לא אז תראה להם איך להכנס מהצד השני תראה להם את הצד השני שייכ תראה להם תראה לאמא שלו איך לךמור רבי בור בר זבדה פזירה מכול רבי חיה תהליך הוא אמר שהיא >> אמרה לי שחמור רבי בו ברזבא רבים פזרן וכל כולן וחוזרנו על הבחי הבא בא מכניסן טבעון הרי נברך מה הכוונה רואים שלא תיקנו לומר את הברכות בסדר מסוים ניקח אינה סמוכה שואל את דיוון הרי שני שם היו שניים יושבים מה הכוונה הרי נברך מדוע ברכת הזן פותחת בברוך הרי היא סמוכה לברכת הזימון מדוע ברכת הזן פותחת בברוך עונה שני 72 לא אמורים לברך אין זה הכל מדוע פותח בברוך הרי כמטבע קצר קשיה שואל הרי הטוב ואמיתי פותח ברוך הרי סמוכה לךמרת אומר לא מור ברב הונה נו ארוכי ביתר לקבורה גב הטוב אמיתי הטוב שלא סבבה מטיב ש לקבורה שוא ברי קדושה שאני שמשב ושותה בעוד יום וקידש עליו היום שלא אומר בורא פרי הגפן אומרת הגמרא והרי סופה ברכת הקידוש היום מדוע חות בברוך אמר במנה תופס ברכות כך הוא כך תיקנו חכמים אמר רבי יהודה מטבע הקצר כמו ברכת הפירות בורא פרי העץ ברכת המצוות כל ניח תפילין פותח בן ברוך ואינו חותם בברוך מטבע ארוך כל ברכה ראשונה שברכת המזון פותח בברוך וחותם בברוך כל הברכות אחר חיתומיהם אז שסיים את הברכה אין אומרים אין אומרים אומרים ברכה פסוק אין מסיימים את הברכה בפסוק עגון ברוך אתה השם פותח אתדתך חי רצון אומרים את הפסוק לפני 20 הברכה מי ברוך אתה השם אזנת הכל שואלת רבי יצחק ורבי אלעזר קו רבי יוסא רבי יוסא מנתם חיתומנו אומרים ברכה פסוק אומר הכמי הדין תליה חכמה צריך זה שאל כך והוא סבר מה הואכר חיטו מהן שמדרך בשחרית הוא שחר בזכירת של ערבית אמר ש בדבור מריבים חזר וחתם בשם שחרית יצא אמר ביחה כל הברכות כן חותמהן כל חתימת ברכה צריכה להיות מניין מה שהזכיר בסוף נוסח הברכה כגון מלך עוזר שי המגן חוטא מגן אברהם והנה דמרין צעליים יושב ציון אין בו שום ברכה פסוק שאין קם מוסיף כן מוסיף דברים רמבם שם הלכות דעות פרק שלישי שם יאמר אדם הועיל בהקינה והתאבה והכבוד בודק צהם דרך רעין מוציאים את האדם מן העולם פרוש מהם ביותר מתחק צד האחרון שלא יאכל בשר לא י יין לא ישאה ולא שת בדירה נאה נהה אלא השק והצמר הקשה יוצא בהם כגון כהני עובדי כוכבים אומר זה דרך רעה אסור ללך בה המהלך בדרך זה נקרא חוטא של אומר בן נזיר חיפר על אשר חתן הנפש אמו חכמים מה עם נזיר שלא פירש מני יין צריך כפרה המני עצמו עם כל דבר ודבר על אחד כמה וכמה ויקח צור צור חכמים שהם לא ימנע אדם את עצמו מדברים שמנע את התורה בדבד לא יוצר מדברים דברים שבועות הדברים המותרים כך אמרו חכמים לא יודע איך מה שעשרה התורה שאתה עוסר על עצמך דברים אחרים כלל הזה אלה שמתענים תמיד אדם בדרך טובה חכמים שאדם מסכף על עצמו א עסו חכמים על כל הדברים האנו ציבה שלומו את אל תי צדיק הרבהבתך כמה יותר למה תשומע צריך אדם שיכב לייב בכל מעשיו כולם ניתה את השם יתברך ברוך הוא משבטו וקמו בדיבור הכל לעומת זה הדבר כצד שישא ביתנו יעשה בנחה ליתו שכר לא בליבו לקבוץ ממול בלבד יעשה דברים שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה שתייה שבת בים לכן שיאכל ושתה לא ישים מבוה לעשות דברים אלא כדי להנות שלא יאכל רק המתוק וכולי שים ליבו שיאכל בשתי כדי לעברות גופו לפי כך לא יוכל דבר כל שכך מתווה כל וחמור לא יואכל דברים מועילים לגוף אם הרים מתוקים לאכל דברים מראים לגוף אף על פי שהם מתוקים כצד הרי שהוא בשר רוחם לא אכל בשר הוא לא דבש לא ישתה יין כן שמר שמ דרך משל דבש ושותה מהשן אף על פי שהוא מר נמצא שוכל שותה ואוכל פי דרך רפואה כדי שיברי יעמוד שלם ובאפשר לדם לכות אלה באכילה בשתייה וכן מנהיג עצמו על פי הרפואה אם שם על ליבו שיהיה כל גופי ודבריו שלמים בלבד שבנים מוסכים עושים מלאכתו צורכו איזו דרך טובה לשים ליבו שגופו שלם וחזק יש לנפשו ישרה לדעת את השם שאפשר שיבין יסתכל בחוכמות הוא רעב וכולי אחד מאבריו כואב שים לב שיהיה לו בן אולי יהיה חכם גדול בישראל מצא מלך בדרך זו כל ימיו בם אפילו בשעה שנוסא ונותן לחשבתו בכל שיהיה גופו בריא ושלם לעבותו יתברך אפילו ישן שנוח דעתו עליו זה שלא יכלה ולא יוכל לעבוד את השם והוא חולה צ שאלה שלו עבדה למקום ניין ציוו חכמים כל מעשיך היו לשם שמיים הוא שאמר שלמה בחוכמתו דרכך וישר חותך ארבעה טורים סימן כ לוקח תלית מצאת מצרים מתגרנו יהודי כשרה חומי הגוי פסולה ואין מוכרים טלית מצויצת לגוי למה תחפש יהודי יכול לרצוח סימן י של שולחן ערוך מם חייבים בציצית אף על גדכתיבורים אותו סומר חייב שתרבה מאשרת חסבה מה שכתוב וריתם אותו למען כסות לילה נשים ועבדים פטורים פני שמצ שהזמן קרמה אומר המעם רוצות הרשות בדן מכזה כיוערע דונדריגונוס ואנדריגונוס חייבים לספק והתעטפו ולא ברכה תן יודע להתעטף הלכה ג' אביו צריך להיכית לך נכור מדרש תנחומה כשם שאתה רואה אותו מלמעלה מראשך כך כל בי עולם רואים אותו למעלה מראשם הכנר שנאמר אלו אלוה גבוה שמיים ביו של רקיע כי מן הארץ עד השמיים מן הכוכבים שירדו על סרד עד אוב של רקיע שנשמעת מן הרקיע וירד ועשה מלחמה בארץ מסמורים הקבורים בדלת שמעת עובי הדלת כך כוכה בתקבוע שבורד עושה מלחמה בארץ מדך עוביות של רקע כמין הארץ השמיים אם רותיו כך הקדוש ברוך הוא הלכת כמה וכמה מדרש רבה רבי אבו ורבי חיא רבה רבי אבו אמר בתחילת בירתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהם של צדיקים של רשעים כתיב כד השם דרך צדיקים דרך רשעים טובה וארץ הייתה טוב למעשה של רשעים ואומר להם יהיה אורל מעשים צדיקים אבל אני יודע בזה מחפץ אלו בהכתיב אלוהים טור כי טוב ת מה שים צדיקים אמר רבי חיה רבה בתחילת בו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא בית המקדש בנוי וכרי בנוי בראשית ברא אלוהים הרי בנוי מה דעת בו שסוד ארץ רצ מי אתתה וארץ אתה טוב בואו הרי חרב מה אתה אומר ראיתי את ארץ מן טוב בואו אומר לי מי אור לבוא מה זה אתה מרקי אורי כי באורך הנה החו שלךומים זכו ספר הזוהר מצריחני די אלוהים תמסד מת אלוהים בדיבר שבת בשמדה גדיפה קדישה חצלה כמדבר הוא אמר לקדוש ברוך הוא משהתי נתתי לך את המטה שלי בשביל מה קדש את השם מכאן לא לא אצלך מיד רד ליושם דינה קשה גז חנית המצרי מ שתה התמנ בחניתו באמת קדש עם ישראל שנה להןגזר גבון דליבה פירוד מדוד דוד המלך שם לליבה דיו לדוד בגין דתושבחן ושירין מחמד שיערה אבד שמשה אם שיכה דלגב דורי בדה דיו דבשמתו נפלו רבי אליעזר ורבי אבא כמד אחי ואחי נוחמולה כמה מסתכל קל חוזת לאחמול למה הלך איתם מישהו מעולם העני בדרך בחוכ מטר שאתה רבי אבא וד אני בכל צדיקי דאורייתא אם אתה הולך בדרך ואתה מדבר דברי תורה וים אליך נשמות מהעולם הבא אז אז ודאי מי זה היה רב מנס בה מאותו עולם לגלות לנו מןה עזקה מנ כמה באו מטען לחמרי ולא עזרנו באו למטען לא עזו חילו והנכו לחמרי עדמה קרונה הוא עתר דוח דחמרי אפילו החמורים פחדו לנכת פתח רבי אלעזר ואמר מה שנת לראך כמה זקן באורייתא אומר אדם שוהב את התורה מרב טובך אשר צפנת לירך זהרג בית ישראל תיקוני הזוהר אלה אלה שמכבדים את השבתות ואימים טובים עליהם נאמר לו תיקח חיים הבנים עושים מלאכה של בנים שבת מקדשה מקדשה בריכו מה יקח בתו דרכך כבד את אביך ואת אמך קטע בליקותי מהרן מרן זה מה שזוכה לבחינת משפט צדקה ידי הצדקה אוזים במשפט על ידי הצדקה אוחזים במידת המשפט כמו שכתוב צדקת השם עשה ומשפטיו כמו שכתוב משפט שזדקה ביעקב כי צדקה על ידי משפט כמו שכתוב אלוהים שופט זה ישפיל וזה ירים שזה משן צדקה זה השפיל שמחסר במונו משיר לני בשביל זה צריך להבריא זקה קודם התפילה ש לבר משפט שכולל אשר לא יחתי כוטי תפילות ואני בריה כלה שפילה וכל אברים טיפה זרוחה תי לעולם מאמין בזה חל פעלפ רוב רוב מה היית מבין כמה צער יש הקדוש ברוך הוא הייתי יכול לסבול כוסקתי ועוד אפילו רגע קלה כל העולם לא יכול לסבול את כל צעקתי אומר כמה כמה אומר כמה נפלנו כך כותב פה בספר קטע בליקוטי הלכות ובזה אנחנו מסיימים ואחרי זה נעשה המתנה קצרה ונמשיך את הקטע השני עניין נטילת ידיים שחרית על פי מה שכתב רבנו בסמן רשנ על שידת ותמיה מה היא גוה שעה שהקדוש ברוך הוא זוכר בם שהם שוים בצע בן האומות מוריד שני דמעות היגדול כולה נשמע בסוף העולם ועד סופו עיקר כל הייסורים שיש לאדם חס ושלום רק מחיסרון הדעת כי מי שיש לו דעת יודע שהכל בהשגחה מהשם ברחנו לו שום ייסורים ולא מרגיש שום צער עיקר צר של ישראל בגלות מחמת שלפילו מהדעת עולים בטבע מחמת יש להם צער שואים בנובות כנדו מהם מת ישראל למעלה מהטבע שמ למטה רבי מרדכי מאיר ישראל למעלה מהטבע שהקדוש ברוך הוא רוצה להושיע את ישראל מגולותם ממשיך עליהם השגחה מסוף העולם כי לעתיד לבוא תבטל הטבע לגמרי חרקש ככה לבד למה כתוב כיכי עשן כי השמיים כעשן נמלחו תבטל הטבע במערכת המזלות ישראל למעלה ועל כן גם אתה שהשם יתברך רוצה להפיל את עובדי כוכבים גבילה את ישראל ונמשיך להם השגחה מסוף העולם שלא ייש אז שלא יהיה רק השגחה אני עם ישראל ונעשים או זהב הפכנו דף חברים דף שכו נפש החיים קטע האחרון בדף וזה שכתוב בזוהר יתרו על הפסוק אחור וקדם צרתני אחור לעבדה דברישית וקדם לעובדה דמרכבה שמצד הגוף גוף הוא אחור למעשה בראשית מצד שורש הל נשמת החיים שלו הוקדם לעובדה דמרכבה וגם כן נשמות חיים סוד נשימת פיתברך כן העולמות נהגים על דיה מעשה אדם כי הם מקפין את דייתם מעוררים שושמתו העליונה שמעליהם שהנפש חיים דו מ שכתוב כאשר נופח באפיו היא גבוה מהעולמות אז ויהי האדם שחיה לכן כתב רבי חיים ויטל שער הקדושה שנשמעת האדם היא הפנימית שבכולם ל נמשיך עוד 10 דקות עודף יכול להיות שאתה ממהר צריכים לצת 10 >> בסדר אז תחכה פה כמה דקות תחכה חמש דקות >> אני אני חוזר לעודף אתה יודע יכול עודף צריך לצ сана