הרה"ג מאיר כהן שליט"א. ילדים קדושים בתורת רבינו.

Kind: captions Language: iw בשם השם נעשה ונצליח. האור החיים הקדוש בפרשה שלנו, פרשת תזריע. פרשת הזריע מצורה זאת הפרשה שלנו. אני אגיד משהו קטן ממצורע ונחזור חזרה לתזריע. כתוב זאת תהיה תורת המצורע. בא רבנו האור החיים הקדוש ושואל, למה בכלל צריך להגיד לי את המשפט הזה? זאת תהיה תורת המצורע, שיהיה כתוב ישירות. אדם מצורע, מביאים אותו לכהן ואת כל פרטי הדינים שמובאים לגביו. למה צריך להתחיל זאת תהיה תורת המצורה? מה בא להגיד בעניין הזה? אז מביא רבנו האור החיים הקדוש ביאור בדרך הפשט ומלבד זה הוא גם מביא עוד פירוש בדרך אפשר לקרוא לזה הדרש אנחנו יודעים הרי שספר הורחיים הקדוש בלול מפשט רמז דרש וסוד אז הרבה דברים הוא מביא לא רק בדרך הפשט גם בדרך הסוד או בדרך הרמז או דרשות אז פה הוא מביא משהו מעניין הרי חז"ל דורשים מה הכוונה זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע אדם שמוציא שם רע דהיינו אדם שמדבר לשון הרע זאת תהיה התורה שלו הוא מקבל עונש הוא מקבל נגעים ואחרי זה הוא צריך לצאת מחוץ למחנה שבעת ימים וכולי ובזמן הזה הוא חושב על החטא הוא חוזר בתשובה ואז הוא ניטר מביא קורבנות וכולי אז מה שכתוב זאת תהיה תורה תורת המצורע אומרת לנו התורה הקדושה הכוונה זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע דהיינו אדם שמוציא שם רע ומדבר לשון הרע מקבל את העונש שהוא צריך לצאת החוצה מה העניין בזה אז בא רבנו האור חיים הקדוש ומסביר ככה להיות שהצרעת כפי הטבע תכונתו תתהווה מהיפשות וזיהום הגוף ותגבור את המראה אשר תתגבר באדם ועושה רושם בבשרו בלי להיכנס עכשיו לנושא רוחני. בנושא הרפואי הפיזי של הבן אדם, אדם שמקבל נגע צרת. מה הסיבה של זה? בגלל שהבן אדם היה במקומות לא טובים או מבחינה פיזית תלכלך, הגוף הזדהם או מבחינה נפשית הוא היה בצער, היה בדיכאון ויש תגבורת המרא, מראה שחורה בן אדם שלא טוב לו עם עצמו. הדבר הזה מה ה סיבה שמסובבת אותו מה העיקר העיצבון וצרות הלב ושימון השכל שהוא בדייקון שהוא לבד שהוא בלי אנשים כשהוא בצער וזה מוליד גם בגוף תוצאות לא טובות עכשיו הרפואה הטבעית לזה איך מרפאים את זה מבחינה טבעית היא הרחקת העיצבון ועניינים המרחיבים ליבו של אדם ומשמחים אותו רואה אנשים, הולך לאירועים משמחים, פוגש חברים ואז מעביר ממנו את הצער הזה. עכשיו, כאשר מגיע נגד צרעת לבן אדם, מה הוא יכול להגיד? אתם יודעים מה שהגיע נגד צרת זה לא בגלל שדיברתי לשון הרע בכלל. פשוט הייתי בדיכאון, הייתי בצער ולכן קיבלתי נגד צרת. ואז הוא לא יחזור בתשובה ולא הרווחנו את המטרה שלשמע הוא קיבל את הצרעת. אומר האור החיים הקדוש, לזה נתחכם אל עליון. בא הקדוש ברוך הוא וציוה שיסגר המצורע. בדד ישב, שהמצורע יהיה בדד ובגדיו יהיו קרועים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעתה. דהיינו הוא צריך לצאת מחוץ למחנה, להיות לבד, להמשיך כביכול לצער את עצמו. עכשיו, הדבר הזה כפי הטבע זה דבר נגדי. זה דבר שרק פועל את ההמשך של המחלה שנמצאת בו, את הנגעים האלה ואת הצער הזה. זה לא פותר את הבעיה הפוך, זה רק מחמיר אותה. אבל הקדוש ברוך הוא עשה את זה בכוונה. כי כאשר אדם יהיה שבוע ואז הוא יראה שאפילו שהוא עשה דברים נגדיים בכל זאת כאשר הוא חזר בתשובה והרהר ופשפש במעשיו על כל הדברים הלא טובים שהוא עשה הוא התוודה על חטו ועוונו פתאום הוא רואה שהוא מתרפא פתאום הוא רואה שהנגע נעלם ואז מה הוא מבין הסיבה שנהיה לי הנגע זה לא משהו רפואי כי אם זה היה משהו רפואי הרי בכלל לא ריפאתי אותו ולא רק שלא ריפאתי אותו גם גרמתי לו להיות יותר גרוע ואם בכל זאת התרפתי מה זה אומר שסיבת ההתרפות זה מבחינה רוחנית בגלל שחזרתי בתשובה חזרתי בתשובה על עוון לשון הרע לכן השם ריפה אותי אז זה מה שהתורה באה ואומרת לנו זאת תהיה תורת המצורה. תורת המצורע של מוציא שם רע. מה הראיה? ביום טהורתו. דהיינו שאפילו שהוא עשה דברים נגדיים והפוכים לעניין הזה, הוא בא ונהיה טהור. אף על פי כן ניתר. בזה הוא ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה. כל העניין הזה זה מהסיבה שהוא דיבר לשון הרע. ועכשיו ברגע שהוא חזר בתשובה התרפעה ממנו. זה מה שרבנו הארוח חיים הקדוש מסביר על הפסוק הזה. דרך אגב, אני אגיד לכם משהו בסוגריים. הרי יש דין שמצורע למי הוא הולך? לכהן. לכאורה לא מובן. מה העניין פה דווקא של הכהן? הרי בן אדם שיש לו נגע צרעת עליו, על הבית, על הבגד, לך גם אם לא לרופא, לך תלמיד חכם שיגיד לך מה בעיה, מה טמא ומה טהור. הרי אם עכשיו יבוא תלמיד חכם עצום גדול הדור ויגיד הנגע הזה טמא הוא הולך לכהן ילד בגיל 13 14 אומר טמא מקשבים לכהן כי הכהן הוא אחראי פה בעניין אז למה דווקא הולכים לכהן זה לא עניין הרי עניין פה של א כל של קורבנות של דברים שרק כהן יכול לעשות זה פשוט עניין של ידיעת הדין האם הנגע הזה טמא אוה למה דווקא הולכים לכהן התשובה לזה א יש נידון לגבי אמת ושקר. אני אשאל אתכם מי לדעתכם השקרן הכי גדול בהיסטוריה? השקרן הכי גדול בהיסטוריה זה לא כמו שאנחנו חושבים לבן הארמי או מישהו כזה. שקרן שמעידים עליו שהוא שיקר לפחות 160 אלף פעמים. מי זה? מישהו צדיק מאוד. אהרון הכהן. המשנה במסכת כלה אומרת ש80,000 תינוקות שקוראים להם אהרון הלכו אחר מיתתו של אהרון הכהן. למה? כי ההורים רבו ביניהם. אהרון הלך לאבא ושיקר עליו. אשתך אוהבת אותך. היא מתחרטת על מה שהיא עשתה. היא שלחה אותי לבגש ממך סליחה. אחרי זה הלך לאישה, שיקר עלה עוד פעם, בעלך רוצה אותך, הוא חוזר בתשובה על העוון שהוא עשה, על זה שהוא חטא כנגדך, והוא רוצה לחזור אלייך. ההורים האלה התפייסו, חזרו ונולד ילד וילד הזה קראו אהרון. אז 80,000 תינוקות כפול שקר של אבא ושקר של אמא שיקר לפחות 160 אל פעמים. מה התורה מעידה עליו? יש פסוק בנביא תורת אמת הייתה בפיהו ועבלה לא עלתה על שפתיו איך אתה יכול להגיד על הבן אדם ששיקר אחי הרבה פעמים כן כל המשף פעמים זה רק בתחום הזה חוץ מסתם אנשים שרעבו והוא פייס ביניהם ועוד מקומות איך אתה יכול להגיד על השקן הכי גדול בהיסטוריה תורת אמת הייתה בפיו והבלה לא עלתה על שפתיו זה לא שקר לבן, זה שקר ממש. אלא מה? אמת ושקר זה לא מה שקרה במציאות. אמת ושקר זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שהדבר הזה יהיה, אז הוא לא שקר. הוא אמת. כתוב חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. למה חותמו? תגידו הסיסמה העליונה הדבר החשוב להשם זה אמת. מה זה חותמו? כי איך כותבים חותמת? כותבים אותה הפוך עם אותיות הפכות וכשחותמים זה נהיה ישר. אצל הקדוש ברוך הוא אין שקר. הכל אמת. כי גם דבר שהוא לכאורה במובן הפשוט הוא שקר. אבל אם השם חותם עליו, אם זה הרצון של השם, זה האמת. יכול להיות שאהרון שיקר, אבל מבחינת דיני התורה, מבחינת רצון השם זה אמת. אז תורת אמת הייתה בפו. מבחינת התורה הוא דיבר אמת. לא היה פה שקר. כאשר אדם מדבר לשון הרע, שואלים אותו איזה משהו מסוים, מי עשה את זה? מי טיפל בזה? הוא יגיד לך פלוני עשה ככה הוא אמר ככה שואלים אותו למה אתה אומר למה אתה מדבר לשון הרע אומר מה אתה רוצה שאני אשקר שאני אגיד לא ידעתי הרי ידעתי הרי ראיתי מה אתה רוצה שאני אשקר הרי אסור לשקר מה עושים והוא בא אל הכהן לוקחים אותו לכהן בא הכהן ואומר לו אתה יודע אני כהן סבא רבא רבא שלי היה אהרון הכהן ומה לימד אותנו שאמת ושקר זה לא מה שקרה במציאות. אמת ושקר זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה שלום בעולם ואתה בא עכשיו וגורם שיהיה מריבה ומדבר לשון הרע, זה השקר. מה שאתה מספר עכשיו את האמת, זה נקרא שקר. זה לא טוב. לכן הולכים דווקא לכהן להזכיר את אהרון הכהן שהוא זה שהסביר לנו מה זה אמת. טוב, זה היה בסוגריים. אז זה מה שלמדנו בעניין פרשת המצורע. עכשיו אנחנו נחזור ל פרשת תזריע. התורה הקדושה בפרשת תזריע אומרת ככה. אישה כי תזריע וילדה זכר ותמאה שבעת ימים כי מי נידה דבותה תתמע. יש פה דין של אישה יולדת שמהתורה היא צריכה להיות שבוע ימים. אם זה לידה של זכה. עכשיו הדין הזה נאמר עם שתי משפטים של הקדמה. פסוק ראשון וידבר אדוני אל משה לאמור. פסוק הראשון שנאמר בכל מקום בתורה. פסוק הבא דבר אל בני ישראל לאמור. עכשיו אנחנו יודעים שהשאלה שהאור החיים הקדוש שואל הכי הרבה פעמים בספר שלו זה מה כוונת המילה לאמור? למה הוא שואל את זה? כי הרי המילה לאמור כשכתוב וידבר השם אל משה לאמור מה הכוונה הרבה מפרשים הרשבם וככה נראה שגם רש"י סובר ועוד כמה פרשנים מסבירים מה זה לאמור וכך אמר וידבר השם אל משה וכך אמר ואז מגיע הציווי שבת תפילין יולדת טומאה וכולי וכולי האורחם הקדוש לא מסכים עם זה. למה? כי אם כתוב וידבר השם אל משה, מה זה אומר? שכך הוא אמר, שכך הוא דיבר, שזה הנוסח. אז מה העניין לומר שוב פעם לאמור? מסביר האור החיים הקדוש יפה מאוד מה זה לאמור? לאמור לאחרים. לומר לעם ישראל וידבר השם אל משה לאמור לומר לאחרים. ואז קשה לאור החיים הקדוש הרבה הרבה מקומות בתורה שאחרי שכתוב דבר השם אל משה לאמור שהכוונה לאמור לומר לאחרים לעם ישראל כתוב עוד פעם מדבר לבני ישראל אבל לפני שנייה אמרת לאמור ומה זה לאמור לומר לאחרים למה שוב אתה אומר דבר לבני ישראל הרבה מקומות הארוחים מקשה את זה ופרשת תרומה הוא מתרץ על הקושיה הזאת ואומר לנו שמשם יתורת שאר המקומות. פרשת תרומה כתוב ודבר השם אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה שואל האור החיים הקדוש מאחר שאמרת לאמור למה אתה שוב אומר דבר אומר רבנו האור החיים הקדוש נראה לומר על דרך מה שאמרו במסכת יומה דף ד מנין שהאומר דבר לחברו שהוא בבעל תאמר אמרו לך משהו סיפרו לך איזה סיפור גם הם לא הזהירו אותך לא לספר. עצם זה שאמרו לך אסור לך לספר עד שיבואו ויתנו לך רשות לספר. כל דבר על זה המשפט אומר כל שאינו באמור הרי הוא בבעל תאמר. כל עוד לא אמרו לך לספר אסור לך לספר לא בחירה כן או לא אסור לך. עכשיו אומר האור החיים הקדוש, כאשר השם אומר למשה משהו מסוים וידבר השם אל משה מותר לו לספר את זה? לא. באה המילה לאמור רשות. אתה יכול לומר את זה לאחרים רשות. באה המילה דבר אל בני ישראל ואומרת לך חובה. יש לך חובה לצוות ולומר את זה לעם ישראל. עכשיו אם היה כתוב רק את המילה דבר, הייתי אומר שהדבר זה הרשות ולא היה לי לימוד לחובה. לכן כתוב שתי דברים. לאמור דבר. אומר האור החיים הקדוש ולדרך זה תמצא מרגוע לנפשך בכל התורה כולה. שאמר הכתוב לאמור וחזר לומר דבר. כי בכל מצווה צריך לומר לו גם לאמור וגם דבר. ובאחת מהנה לא יהיה נשמע שחובה עליו הם הדברים לאומרם להם אלא רשות כן אז הבנו שלמור זה שיש לך רשות לומר דבר אל בני ישראל חובה יפה מה שהאור החיים כביכול מסתבך איתו זה הרבה מקומות שכתוב בהם לאמור אפילו בלי דבר לאמור ואין הכוונה לומר לאחרים סתם כתוב כתוב באמצע טקסט המילה לאמור או שכתוב לדוגמה וידבר משה אל השם לאמור משה אמר להשם משהו עכשיו ברור שאין הכוונה לאמור שהשם יאמר למישהו למי השם יגיד למלאכים למי הוא צריך להגיד שמה אור חיים אומר אז מה זה לאמור הרי אין פה למי לומר ועוד הרבה פסוקים בתורה שכתוב לאמור ולא שייך לומר לאחרים ואז לאורחים הקדוש יש כמה סוגים של תירוצים יש לו תירוץ אחד שהוא אומר מה הכוונה לאמור לשון רוממות את השם האמרת היום לשון רוממות או לאמור אמירה מסעדת את הלב דיבור זה דיבור קשה אמירה זה אמירה רכה עוד תשובה. יש תשובה שלישית של האור החיים כאשר אפשר לתרץ את שתי הדברים האלה. יש לו עוד כמה תירוצים בודדים בכל מקום לגופו, אבל זה השתיים היקרים. יש לו עוד תשובה שהוא אומר שכוונת המילה לאמור היא באה בדרך רמז לרמוז על גילוי עריות. משהו שלא בפשט אלא יש גמרא בסנהדרין דף שאומרת אין לאמור אלא לשון גילוי עריות זה פרשת מטות יש לה ארוחים פשט נפלא שם על זה שכתוב לגבי היציאה למלחמת מדיין שם כתוב וידבר משה אל העם לאמור יחלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדיין לתת תקמת השם במדיין שם אורחי מסביר מהלך ארוך מה העניין של מלחמת מדיין ולמה יחלצו מאיתכם אז שם הרחן מסביר שהמילה לאמור באה לומר לישון גילוי עריות שבגלל שעם ישראל חטא עם בנות מדיין באריות לכן אין יהושע יכול לצוות אותם שכל אחד ילך למלחמה כי הוא לא יודע מי חטה ואין כדגור נשה סנגור לכן אור חי מסביר שם שלמור זה גילוי העריות שבגלל שעלה אחד שגילו העריות לכן כל אחד צריך להחליט לעצמו אם ללכת או לא ללכת כי לב ידע מרת נפשו. טוב, זה לגבי המילה לאמור. אז זה התירוצים בגדול שהאור חיים אומר. עכשיו אצלנו כתוב וידבר השם אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל. פה שייך לומר לאחרים, לומר לעם ישראל ולמה כתוב דבר? גם הכוונה לדבר בלשון חובה שחובה עליו לדבר. מה הבעיה? שפה כתוב דבר אל בני ישראל לאמור. שוב כתוב לאמור אבל לפני שנייה אמרת וברשם אל משה לאמור אז אמרת לאמור הראשון זה רשות דבר אל בני ישראל זה חובה אבל למה עוד פעם לאמור הלאמור השני ודאי מיותר זה מה שקשה לאור החיים הקדוש וידבר השם אל משה לאמור דבר בני ישראל לאמור מה זה עוד פעם לאמור זה הקושיה הראשונה שקשה לאור החיים על דברי הפסוקים הלל ממשיך האור החיים הקדוש ושואל דבר אל בני ישראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים אישה שהיא נידה שהיא יולדת סליחה אישה שהיא יולדת היא צריכה להיות מהשבוע אומר הורחיים הקדוש לא הבנתי אם אתה בא להתמקד בעניין שהיא יולדת ולכן תמאה שבוע מה קשור פה אישה כי תזריע והיא ילדה זכר מה העניין פה של הזרעה ברור שבשביל שאישה תלד צריכה להזריע אבל מה העניין להגיד תגיד אישה כי תלד זכר ואתה שבעת ימים. מה העניין של התזריע? הלאה ממשיך האור החיים הקדוש ושואל, אתה מתחיל ככה אישה כי תזריע בעתיד תזריע. לא הזריעה לא מזריעה תזריע. אתה מתחיל בלשון עתיד. שכי תזריע או הוה תזריע עכשיו וילדה. מה זה וילדה? עבר. אישה כיתזריעה ותלט זכר צריך להגיד אישה כיתזריעה זה פעולה עכשיו או בעתיד ותלד תלד זה גם עכשיו הוא בעתיד אבל אתה לא יכול להגיד וילדה מה זה וילדה לשון עבר שקטזרע וילדה זכר מה זה וילדה הרי לגבי נקבה מה כתוב אם נקבה תלד לא כתוב אם נקבה ילדה אז למה פה אתה אומר שקט הזריעה וילדה יפה שאלה האחרונה אומר הרוחם הקדוש, מה זה אישה כתזריע וילדה זכר? תגיד אישה כתזריע אם ילדה זכר תמי השבוע אם היא ילדה נקבה תמעשבועיים מה אתה אומר היא שקט הזריע והיא ילדה זכר בטוח שהיא תהילת זכר למה אתה אומר את זה בלשון וילדה זכר בוודאות הרי אין שום עדיפות לווה כאילו אז ארבע שאלות המילה לאמור מיותרת למה צריך להזכיר את עניין ההזרעה כי תזריע למה אתה אומר וילדה בלשון עבר ולא ותל ילד ולמה אתה אומר זכר בשביל לתארץ את הקושיות האלה האורחי מביא יסוד מאוד חשוב לכל יהודי לדעת אותו וכשהוא מסביר לנו את היסוד הזה לפי זה מתורצות ארבעת הקושיות דוד המלך אומר בתהילים אחור וקדם צרתני באים חז"ל ומדרש רבא ומסבירים מה הכוונה אחור לכל המעשים. למה? כי אדם האדם נברא ביום השישי אחרי שנבראה שמיים והארץ, המאורות, הדשעים, הכל, גם בעלי החיים, הוא נברא בסוף אחור. וקדם קדם למעשה בראשית. נשמתו נבראה לפני כל הבריאה בכלל. יפה. אז מה אנחנו רואים? שיש שתי יצירות באדם. יש יצירה גופנית שזה בן אדם שנולד הגוף, הגוף של אדם הראשון ויש את הנשמה שזה נברא לפני זה. יפה. אומר האור החיים הקדוש עכשיו משהו בשם הזוהר. אני מכיר לכם את הציטות של לשון האור החיים הקדוש. הנה בעת ההזרעה אמרו חז"ל כי כפי הכוונה אשר יכוון המזריע ימשיך לזרע הנפש. אם יחשוב מחשבות רעות ומזוהמות ימשיך לה טיפה נפש טמאה ואם יחשוב בטהרה ימשיך נפש קדושה הילדים של הבן אדם דור העתיד שלו הכל תלוי במחשבה שלו בשעת העזרה חשב בטומ ילדים טמאים חס ושלום חשב בטהרה ילדים טהורים מביא האורחים הקדוש ראיה מהגמרא ישנה גמרא במסכת ברכות שאומרת שחזקיה שהוא היה צדיק גדול והיה לו גם אישה שהייתה בת נביא אבל האישה בשעת ההזרה חשבה על עבדי מרודך בל אדן זה היה המלך והיא חשבה על העבדים שלו שהם גויים היא ררה בהם ובגלל שהיא חשבה בטומ היא מסכה לשתי הילדים שתי נפשות מאוד רב שקה ומנשה רב שקה מת ברישעותו ומנשה בסוף חזר בתשובה איך זה אבל חזקית צדיק חזקית האור אבל בגלל שהעזרה היא מהאיש והאישה ביחד ואחד משניהם חשב בטומ נמשכה נפש טמאה. אומר האור החיים הקדוש את היסוד. אם כן, עיקר הלידה שהיא המשכת הנפש לעובר היא בשעת ההזרעה וקודם לה מלפניה. כי אחר הוצאת הזרע כבר קדם כוח החושב שממנו תהווה הזרע. אחרי שכבר היה אזרע כבר נקבעה הנפש של הילד. אי אפשר לשנות את זה שנייה לפני ההזרעה. ובהזרעה זה הזמן למשוך אותה טיפה לילד. מה שנמשך בטהרה נמשך מה שנמשך בטומאה. אי אפשר להפוך את זה חזרה. זה היסוד שמסביר לנו אור החיים הקדוש. אומר רבנו האור החיים הקדוש וידבר השם אל משה לאמור. יש לך רשות לומר את מה שאני אומר לך. דבר אל בני ישראל. יש לך חובה לומר את זה. אבל תדגיש לאותם בני ישראל שזה הגברים לאמור שיאמרו את זה גם לאנשים. הלמור השני בא לרמז על אנשים שאנשים צריכים לדעת את הדינים שנאמרו פה. בפשט העניין זה העניין הזה של טומא שהיא צריכה להיות מהשבוע וברמז שזה בעומק היותר שהרוחי מסביר לנו שבעניין הזיווג שגם היא תחשוב בטהרה ולא תהיה כמו אשתו של חזקיה שחשבה בטומא זה לאמור מה צריך לומר אישה כי תזריע וילדה הדגשתי לך פה את עניין ההזרעה להגיד לך שהלידה של הילד והלידה זה לא הלידה הגופונית עכשיו זה הלידה הרוחנית שאנחנו מדברים עליה הכל תלוי בכית הזריע בהזרעה אם היא הזריעה והיא חשבה בטהרה הבעל והאישה ילדים טהורים חשבה בטומ ילדים הפוך חס ושלום זה אישה כי תזריעה ואז ילדה הוא לא אמר ותלד למה למה אמר והיא ילדה כבר כינתרה זה כבר הלידה אין פה המשך הלידה הפיזית זה אנחנו לא מדברים על זה עכשיו זה ה וילדה ממשיך האור החיים הקדוש מה זה וילדה זכר? זה חידוש נפלא שבאמת הבן אדם במחשבה יכול להחליט אם יהיה נפש זכר באמת. הוא יכול להחליט אם האישה תלד דווקא זכר. כי במחשבה שלו מה שהוא חושב יכול להמשיך נפש של זכר מעולם של זכרים ויולד בין זכר. לכן כתוב וילדה זכר. אה נכון אבל גם זה תלוי במחשבה. ביחד. יפה. אז יצא לנו לפי האור החיים הקדוש פשט נפלא. אישה כי תזריע כי הכל תלוי בהזרה. ואם מזריעה בטהרה כבר ילדה. היא כבר ילדה נפש טהורה. ויש לה אפשרות גם על ידי המחשבה של הבעל והאישה שיהיה גם נפש של זכר. מוסיף האור החיים הקדוש שמה שכתוב לגבי אברהם אבינו, אברהם ושרה ואת הנפש אשר עשו בחרן. רש"י ביאר מה זה הנפש אשר עשו בחרן? שגיירו את האנשים. האור החיים אומרת הנפש. מדובר פה סך הכל על נפשות. זה לא סך הכל. מה זה נפשות? יש הרבה הרבה נשמות של גרים שהתגיירו בהמשך הדורות. מי הם הנשמות האלה? אותם נשמות נוצרו מהביאה של אברהם ושרה. וכל הפעמים שלא נולד להם ילדים, כי זה רק נולד רק בגיל 90 לשרה ומא לאברהם, בכל משך השנים הם ברו נפשות, נפשות טהורות והנפשות טהורות האלה נולדו גם שהם נולדו לאומות העולם אבל הם התגיירו והם חזרו בתשובה וזה הנפש אשר עשו בחרן כי הם עשו נפשות ממש תן תורה נכון אלה אלה שיפה נכון טוב זה הביאור הנפלא של האור החיים הקדוש ב גם שלא נוצר גוף אבל הם ברו בעולם האולם למען הנפשות והנפשות האלה הם ירדו בגוף אחר ואז הם התגיירו אז נמצא שהם הביאו נפשות לעולם טוב טוב יש לנו תשובה שנייה של האור החיים הקדוש בא רבנו האור החיים הקדוש ואומר ככה יש לנו סיפור על רב ששת הרב ששת סגין האור הוא היה עיוור יש הרבה מצוות שבתור עיוור הוא לא יכל לקיים לפני שאני אמשיך שנייה את המלאך של האור החיים אני אגיד לכם משהו בסוגריים על רב ששת הגמרא בברכות מספרת שהיה איזה צדוקי אחד שהתגרה ברב ששת ורב ששת נתן בו עיניו ועשה אותו גל של עצמות אז השאלה הפשוטה סתם מהגמרא בברכות מה זה נתן בו עיניו הוא היה עיוור איך שייך לתת בו את עניו איך יכול להסתכל עליו בכלל הוא בכלל עיוור מה זה נתן בו עיניו אבל האור החיים הקדוש בפרשת בו שואל הוא מביא את הגמרא הזאת הוא מביא את דברי חז"ל גם על רשבי על רבי אלעזר בנו והוא שואל שאלה פשוטה איך יכול להיות שיש ראיית צדיק לרעה אנחנו יודעים שטוב עין והוא יבורך עיניים של צדיק הם טהורות הם עושות רק טוב הם לא עושות רע איך נתן בו עיניו ועשה אותו תוגה של עצמות. איך נתן בו עיניו ועשה אותו גל של עצמות? איך גל של עצמות? הרג את בן אדם. מה אינם של צדיק עושות ככה דבר חס ושלום? איך אפשר להסביר את זה? בא אור החיים הקדוש מסביר שם על הפסוק שנאמר לגבי יציאת מצרים בלילה של חצות כתוב ככה ועברתי בארץ מצרים ומת כל בכור שאל שם האורח חיים הקדוש מה זה ומת כל בכור צריך להגיד והרגתי כל בכור ועברתי בארץ מצרים והרגתי כל בכור מה אתה אומר ומת מה הוא מת לבד מה זה מת כל בכור ואז הורח הקש מביא את הגמרא הזאת זאת שאמרנו נתן בעיניו ועשה אותו גל של הצמות איך עשה אותו גל של הצמות איך ראיה צדיק לרעה חוץ מזה למה לא כתוב ראה בו בעיניו ועשה אותו גל של הצמות למה נתן בו מה זה נתן בו עיניו מסביר האור החיים הקדוש שיש דבר כזה שנקרא מגנט מגנט השם יצר אותו בעולם האור החיים מביא את זה שהשם יצר את המגנטים בעולם כדי שהאדם יבין את הדבר הרוחני איך הוא פועל. כמו שמגנט שואב את המגנט השני, ככה גם בכוח הקדושה לשאוב. הקדושה שואבת קדושה. עכשיו גוי או אדם שאמור למות, אדם טמא, שיש בו חטאים, שיש בו עוונות, בעיקרון כולו קליפות. אין לו שום דבר רוחני. אבל מה? אם כולו היה קליפות 100% הוא היה מיד מת. מה עושים? יש נקודה אחת רוחנית חיונית שהיא נמצאת בגוף שלו ומחייה אותו. הנקודה הרוחנית החיונית הזאת, הבודדת הזאת, היא זאת שמחיה את כל הגוף שלו. עכשיו כאשר יש צדיק שיש בן אדם שחטא כנגדו אם זה הצדוקי הזה אם זה יהודה בן גרים אם זה שאר הסיפורים בגמרא מה קורה אין ראיית צדיק לרעה הצדיק לא הורג מה קורה נתן בו עיניו כביכול לקח את העיניים שלו העיניים הטהורות שלו וכביכול הדביק אותם על אותו בן אדם שאמור למות עכשיו בגלל שהעיניים טהורות וקדושות וכל קדושה תשאב למינה. מה קורה? אותו ניצוץ רוחני חיוני שנמצא באותו בן אדם שאמור למות ישר נשאב מהגוף של הבן אדם הטמא הזה ונדבק לעיניים של הקדושות של אותו צדיק. ואז מה קורה? ממילא הוא מת. אז זה לא שהצדיק הרג אותו, הצדיק משך את הנפש הטהורה. ממילא הוא מת. זה כבר לא קשור אליו. דרך אגב, אם הוא רק מת, למה עשה אותו גל של עצמות? איך הוא נהג של עצמות? שאלב לו את הנפש, אמרו למות דום לב ולמות, פגר מת. מה זה גל של עצמות? מסביר רבנו יוידה בן איש חי ביבמות סד נראה לי שט נפלא. הרי אם עכשיו הצדיק מסתכל על הבן אדם הזה, שואב את הנפש הרוחנית והוא יוצא ומת, מה קורה פה? מה הסיטואציה? עומד פה בן אדם והוא מת פה בן אדם מת. יש פה בן אדם חי ובן אדם מת. יבוא שוטר יגיד לו הלו מה הרגת אותו? יקח אותו לבית משפט וכולי. אומר רבני ידע שאב לו את הנשמה הטהורה הוציא אותו הוא לא מת. הוא עושה אותו גל של עצמות יבוא שוטרה הוא יגיד לו אני הרגתי אותו הוא כבר עצמות הוא כבר הרבה הרבה ימים פה. זה לא קשור אליי בכלל. זה בני הוא ידע בסוגריים אומר האור החיים הקדוש אחרי שהוא ביאר לנו מה זה נתן בנו ועשה דוגה של עצמות מה כוונת הפסוק ועברתי בארץ מצרים ומת כל בכור בגלל שהקדוש ברוך הוא הוא תכלית הקדושה הוא לא צריך ללת ולהרוג בפועל כי הרי הקדוש ברוך הוא כולו טוב מפינות עוצה הרעות אלא מה הקדוש ברוך הוא אומר ועברתי בארץ מצרים מה קורה אני בסך הכל עובר שם. אם אני עובר, כל הניצוצות הרוחניים החיוונים שמחיים את כל בכור ובכור מצרי נשאבות ונדבקות לקדוש ברוך הוא וממילא מת כל בכור. ממילא הוא מת. זה לא פעולה של הריגה, זה נעשה ממילא. ממילא הוא. טוב, זה הבאנו בסוגריים בגלל רב ששת. זה לא אהזה למה שתיהם זה עניין של קדושה אז אצל רב ששת נתן בו עיניו לא הכוונה ראה בו בעיניו כי הרי הוא היה עיוור מה הכוונה נתן בו עיניו העיניים הרי העיניים הטהורות נשארות אצלו נשאר לו יש לו יש לו עיניים קדושות וטהורות רק יש חסם שהוא עיוור אבל העיניים קיימות והעיניים האלה טהורות הוא נתן בו אתן אבל הוא כבר יכול לקחת את העיניים האלה האלה והדביק אותם באותו צדוק כי הנפש הרוח החיונית שמחייה את הצדוקי נשאבה אליו ואז ממילא מת כל בכור נפלא ביותר עכשיו הרב ששת מה אומר לנו יש אדם שמצווה ועושה ויש אדם שאינו מצווה ועושה עכשיו אדם שמצווה ועושה מקבל שכר יותר גדול מאדם שאינו מצווה ועושה מה קורה לגבי אישה? אישה מצווה בפרייה ורבייה. לא. עכשיו בעל ואישה יש בעולם גברים ונשים. בשביל שיהיה דורות הבאים, בשביל שיהיה ילדים, בשביל שיהיה צדיקים, צריך שיהיה בעל ואישה שיתחתנו ביחד ויביאו ילדים לעולם. הבעל נשאר רגיל, הכל תקין איתו, הכל טוב. האישה גם סובלת בהריון תשע חודשים, גם בלידה עצמה היא סובלת וגם היא מתגנת, היא נהיית מכוערת. לפעמים השמינה, לפעמים יוצא לה פצעים, כל אישה לפי הגוף שלה. אז אומר רבנו האור החיים הקדוש, תבוא אישה ותגיד, אני גם לא מקבלת שכר מי שמצווה ועושה וגם מקבלת רק צער וסבל, לא רוצה להתחתן בכלל, לא רוצה להתחתן או שתגיד, אני רוצה להתחתן כי בא לי שיהיה לי בעל, אני רוצה חיי זוגיות אבל לא רוצה ילדים. תעשה כל החיים חס ושלום מניע לא רוצה ילדים למה אני לא מוכנה גם לסבול וגם לא לקבל מצווה לקבל מצווה ברמה פחוטה בא אור החיים הקדוש עם חידוש נפלא ביותר התורה הקדושה אומרת אישה כי תזריע וילדה זכר מתחיל פה המשפט דבר אל בני ישראל לאמור תאמר את זה לאישה לך תספר את העניין הזה לאישה מה אם האישה באה ומקיימת את מצוות פריה ורבייה לשם שמיים. מה הכוונה? קודם כל היא לא נשארת רווקה אלא היא מתחתנת. דבר שני, כאשר היא נמצאת עם הבעל, היא רוצה שיהיה לה ילדים והיא יולדת בסופו של דבר. אם מתקיימים שתי התנאים האלו, זכר היא במדרגה של זכר ומקבלת שכר. כמי שמצווה ועושה. אומרת התורה הקדושה ככה, אישה כי תזריע. דבר ראשון היא מזריעה. איך היא מזריעה? זה אומר שהיא התחתנה עם הבעל. היא לא נשארה רווקה אלא כי היא תזריעה. דבר שני וילדה. היא לא עשתה פה רק זוגיות עם הבעל, אלא וילדה. אם היא רוצה גם לעשות פעולה של הזרעה תחתן וגם וילדה גם בפועל מגיעה התוצאה שוילדה מחדש רבנו האורחיים הקדוש זכר היא במדרגה של זכר בוא נקרא את המילים הקרות של האורחים בפנים לזה בא הכתוב והבטיחה כי הגם שאינה מצווה אינה מצווה ועושה אם תעשה כסדר האמור יהיה לה יתרון ומעלה כזכר והוא אומרו אישה כי תזריע פירוש אישה שתעשה פעולה זו שתזריע כאן שלהל למניעת הזיווג קודם כל היא מתחתנת עלו ילדה פירוש תהיה כוונתה בהזרעתה לתכלית הלידה לא לתאווה באמית ואם לא אמר אלא שכתלד היה הכוונה כל שתלד הוא אומר אומר האורח חיים ולא כנו לא אלא מי שמכונת בזיווגה אל הלידה זאת האישה היא במדרגת זכר והוא אומרו זכר כי אם היא מגיעה למצב שהיא עושה את זה לשם שמיים היא מקבלת מצווה כמי שמצווה ועושה זה החידוש של רבנו האור החיים הקדוש אז דבר לני ישראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר ביאר לנו רבנו אורחיים הקדוש שתי פירושים פירוש ראשון לעניין קדושת הילדים אם האישה כי תזריע אם מזריעה זה אומר שהיא חושבת בטהרה בשעת ההזרעה וגם וילדה אם היא מזריעה במחשבה טהורה. אז בעצם ההזרעה שהזריעה וחשבה בטהרה כבר ילדה. כבר היא משכה נפש טהורה וקדושה לילד. שק את הזריעה וילדה וגם יש לה אפשרות לה ולבעל לחשוב על המחשבה שזה יהיה בן זכר. זה הביאור הראשון. הביאור השני זה מה שאמרנו עכשיו. אם היא גם מכוונת לעזרה שקודם כל מתחתנת וגם ללדת יש לה מדרגה של זכה ומקבלת שכר כמי שמצווה ועושה. זכות רבנו האור החיים הקדוש יעמוד לנו שנזכה להמשיך לימון תורת האור החיים הקדוש ילדים צדיקים ולעשות את המלצרון השם טובות ‏tá