יצחק אבינו | הרב מישאל רובין | אושפיזין | תשפ"ז

שלום לכולם. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי הסוכות. בימי הסוכות אנחנו רוצים לדבר על ההושפיזין. חג מיוחד יש בסוכות שאנחנו מקבלים בסוכה את האושפיזין.

אושפיזין זה אורחים מיוחדים. אנחנו מקבלים אותם. יש דעות במפרשים שהם גם מקבלים אותנו בסוכה. ולכן כל יום צריך ללמוד מהמידות המיוחדות של האושפיזין.

והיום אנחנו נדבר בעזרת השם אנחנו הקטנים ביראת כבוד בהתחילומו על יצחק אבינו אז נתחיל על הדמות של יצחק אבינו קודם כל הוא שם מיוחד מאוד יצחק זאת אומרת שאנשים יכולים גם לצחוק מה זאת אומרת דבר שמפתיע אנשים מופטעים מדבר מסוים אז הם צוחקים זה מפתיע אותם. יצחק הוא כל כולו נס. שרה לא הייתה אמורה ללדת. אברהם לא היה אמור להוליד בן.

ומבנס גמור הקדוש ברוך הוא עושה נס גמור ונולד יצחק. האבות הקדושים אברהם ויעקב הם משנים את שמם. אברהם הופך לאברהם. יעקב הופך לישראל.

ישראל כי שריתהם אלוקים אברהם אב המון גויים כדבר מופלא יצחק אבינו אין לו שינוי שם יצחק אבינו אין לו שינוי שם יצחק אבינו לא יוצא מארץ ישראל ויצחק אבינו מתחתן עם אישה אחת לעומת אביו לעומת בנו וזה אומר דיו שני אני חושב שכדי להבין את הדמות המיוחדת של יצחק. אולי יש פסוק אחד בתורה שמאפיין את הדמות הזאת בצורה מאוד מאוד חריגה וחריפה ואני אקרא את הפסוק. בפרשת תולדות כתוב וישוב יצחק ויחפור את הבארות המים אשר חפו בימי אברהם אביו ויסתמו פלישתים אחרי מות אברהם. טוב, אז הפלישתים סתמו את הבאות של אברהם אביו ואז יצחק אבינו פותח אותם ויקרא להם ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו.

זאת אומרת שיצחק אבינו חוזר לאותם מקומות באופן מדויק של הבארות. מה זה באר? באר זה מים, מים זה חיים. אפשר לשתות, אפשר להשכות את האדרים.

ולכן יצחק אבינו חוזר לאותו מקום, לאותם מקומות שאברהם אבינו חפר ומצא מים, הוא חוזר אליהם ומגלה אותם מחדש. הפלישתים סתמו אותם. הפלישתים סותמים אותם כי הם לא רוצים שאברהם אבינו א יכנס לארץ, ישתלט על הארץ ובלי מים אין חיים. ולכן אברהם אבינו פותח באירות.

יצחק אבינו חוזר לאותם מקומות והוא פותח את הבארות האלה. אבל לא רק זה, הוא קורא להם בשמות, באותם שמות שאברהם אבינו קרא א בשמות האלה את הבארות. והפסוק הזה אומר דר שני. למה?

כי באותה תקופה אתם מבינים שארץ ישראל היא ריקה כמעט מאנשים ויצחק אבינו יכול ללכת להרבה מקומות אחרים ולא להסתבך עם הפלישתים ולפתוח בהרות ולפתוח מקורות חיים מים חיים בעצם כי המים הם החיים כמו שאמרנו ואז יהיה לו מים במקום אחר ויצחק אבינו מתעקש לפתור ח את הבאות שסתמו הפלישתים את הבארות של אברהם אבינו של אביו והפלישתים סתמו אותם ולא רק זה הוא קורא אותם בשמות שקרא להם אברהם אבינו מה הפסוק הזה בא לומר על הדמות של יצחק אבינו נראה לי אני דעתי שאפשר להסביר בצורה כזאת

וטיפה נרחיב אברהם אבינו הוא המהפחן הגדול מעולם עולם של אלילות, של עבודה זרה, שלאדם אין שום אחריות על החיים והכל זה אלילים שנלחמים אחד בשני ומשפיעים על האנושות. אברהם אבינו מגלה לעולם שיש אל אחד. זאת מהפכה שאין לה כדוגמתה. לעומתו יעקב אבינו הוא גם מהפחן.

הוא בונה את בית ישראל. 12 שבטים, 12 שבטיה. כל הבנים שלו ממשיכים את עם ישראל, לא ידח ממנו נידח. זה בעצם יעקב אבינו.

שתי מהפכות, מהפכה אוניברסלית של אברהם אבינו שמגלה את שם השם בעולם. יעקב אבינו משהו אחר. הוא בונה את בית ישראל והוא בעצם השורש של כלל ישראל, של נצח ישראל, זה יעקב אבינו. ולכאורה צריך לשאול מה יצחק אבינו עושה פה בשלישיה הזאת.

הרי יש לנו אמונה באל אחד, זה אברהם אבינו. יש לנו עם ישראל שנבנה על ידי 12 שבטים מיעקב אבינו. אז יש לנו אמונה ויש לנו את עם ישראל. מה התפקיד של יצחק?

לכאורה, לכאורה כמובן חלילה מלהגיד דבר כזה, אבל לכאורה עם הרבה לכאורה, הרבה מחאות יצחק הוא מיותר כמעט. ופה מגיע הפסוק הזה. הפסוק הזה בא לומר שיצחק אבינו הוא ממשיך את המהפכה של אברהם אבינו. זאת אומרת, בעולם יש זמן של מהפכות, של שינויים גדולים, אבל צריך מישהו שחי את הדבר.

הוא לא רק עושה מהפכה, אלא הוא חי את הדבר. הוא חי את המהפכה של אברהם. הוא פשוט חי את זה. הוא לא משנה שום דבר.

הוא לא יוצא מארץ ישראל. הוא לא משנה את השם שלו. הוא נולד עם שם אחד והוא יקבר באותו שם. אבל יצחק אבינו בא ואומר, אני חוליה בשרשרת הדורות של כלל ישראל.

אני ממשיך את המהפכה ומעביר הלאה. מעביר את הדברים, מקבל ומעביר. חוליה בשרשרת הדורות. בבחינה מסוימת אפשר לומר שאנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב למדנו על המהפכה הגדולה של אברהם אבינו אמונה באל אחד.

למדנו על יעקב אבינו ואנחנו ממשיכים את עם ישראל, אבל אנחנו בעצם לא מחדשים. אנחנו קיבלנו מהאבות שלנו, לא האבות הקדושים, האבות הביולוגיים שלנו, את המסורת של ישראל. ואנחנו בתפקידנו, כחוליה בשרשרת, מעבירים, מקבלים, מעבירים, מקבלים דבר ומעבירים אותו. זה התפקיד העיקרי של יצחק אבינו.

ויצחק אבינו חי את זה ברמה איבריו. נכון, יש עוד דברים שצריך לדבר על יצחק אבינו, העקדה והמסירות נפש שלו. כל הדברים האלה הם נכונים. אבל אני חושב שהפסוק הזה מה בא לומר?

הוא היה יכול לחפור באירות במקומות אחרים. הוא היה יכול לקרוא לפחות שמות חדשים. אדם רוצה לחדש דברים בעולם. יצחק אבינו הוא נצמד לגמרי למהפכה הגדולה של אברהם אבינו.

ולכן יצחק אבינו לא מחדש, הוא לא מחפש לחדש, הוא מחפש לחיות, לחיות את האמונה באל אחד ולהעביר אותה עלה. וכמו שאמרנו, מבחינה מסוימת הוא המשך וגם אנחנו כאלה. אנחנו ממש בניו, אנחנו בנים של כל האבות הקדושים, אבל אנחנו במיוחד בנים של יצחק אבינו. כי המשימה שלנו היא לאו דווקא לחדש.

אלא זה לחיות עם הזמן, לחיות את התקופה שאנחנו חיים ולקחת את היסודות של האמונה, את היסודות של התורה, את היסודות של עם ישראל ולהמשיך אותם, לחפור ולהעמיק באותם דברים שעשו אבותינו ולהמשיך אותם ולקרוא להם בשמות. מה זה שם? שם זה המהות של הדבר. שם זה לא סתם קוראים לך כך או כך או באר קוראים לו כך וכך.

מה אכפת לי איך לקרוא לו? אפשר לקרוא לו גם במספר אבל יש לו שם. מה זה שם? זה המהות שלו.

מי נתן את המהות? אברהם אבינו. אני מחובר כל כולי למהפכה של אברהם. אני מחובר כל כולי למהות, למהות שלו, למהות בבאר.

בבאר שהוא מסמל חיים. והחיים האלה יש להם שם. ואני לא משנה את השם. ולכן אנחנו בהושפיזין של יצחק אבינו אנחנו צריכים לשמוח מאוד באורח החשוב שיש לנו שמארח אותנו.

אנחנו לא כל כך מערכים אותו. הוא מערח אותנו בתוך התפיסה הזאת שאנחנו ממשיכים את דרכו. אנחנו ממשיכים את שרשרת כלל ישראל ואנחנו ממשיכים את נצח ישראל. חג שמח לכולם.

‏M.