שבירת הלוחות | הרב דני מילר | כוזרי | תשפ''ז [37]

מגיעים מוריי ורבותיי בוקר טוב אנחנו מגיעיםצח >> אנחנו מגיעים ל שתי הערות על חטא העגל שנייה אחת איפה בסדר שתי הות על חטא העגל יש הרבה מלא העיר יותר אבל אולי אני רוצה להמשיך אל בפעם הבאה נביא עוד מקור או שניים אני אעמוד על הדברים היקרים כסיכום מהעניין כי יש לי השלכה מאוד משמעותית לגבי מגוון של סוגיות יות שצומח מה סיום של ההתבוננות על חטא העגל נקרא את סוף הדברים ואם כל זה סוף צז קראנו פעם שעברה אשר לעצמי לקרוא שנית ואם כל זה אחרי כל

מה שראינו כל מה שהוא מסביר וכן הלאה וכן הלאה שלא נטאה אם כל זה שלא נטאה כביכול נשכח אולי שזה חטא לא זה חטא נענישו האנשים אשר עבדו העגל זה ארגום לכן אה אני חושב שזה נכון להגיד שהריאל טוען שזה לא היה עבודה זרה זה עבודה זרה כמו מספר הדיון הוא לא למה הם עבדו עבודה זרה אלא הדיון הוא כפול א' למה זה לא סותר את המעלה וב למה זה מבטא את המעלה למה סותר את המעלה זה השלב הראשון למה זה מבטא את המעלה שלב השני

שהם חיפשו דבר מקביל מה שראינו כן אבל זה לא אומר זה לא עבודה זרה עוד פעם עם הדיון היה יותר דיון א סליחה על הביטוי פסיכולוגי זה א' הוא דן בעיקר זה הרי זו הרי השאלה זה משפט המוצא זו הרי דלת הכניסה לסוגיה כאן זה פסקה צב אם הוא מטא בסיפור שבחי עמך ועוזב את הדברים התשובה היא לא אני לא עוזב אני לא יודע רבה כך שזה לא סותר את כל מה שראינו עד עכשיו אכן זה עבודה זרה וזה לא סותר עם כל זה [נחירות בוז]

המשפט נשו אנשים אשר עבדו העגל ביום העבר הגום זה המספר כולם 3 אלפי איש בכלל 600,000 והר ראיה שמעלתם לא פסקה כל אותם דברים שביטעו את ההנהגה האלוקית מן לא פסקמן המן המן ארץ ממזונם הענן לסוקך עליהם עמודש להנחותם הנבואה מתמדת ונוספת ביניהם עד [נחירות בוז] ולא נדר מהם דבר מכל אשר ניתן להם פסוק בנחמיה זולת סוגיה דבר אחד שנעדר אולי זולת שתי הלוכות אשר שבר דבר משה והתפלל להשיבם ושבו להם בצורה אחרת וחופר להם עוונה ההוא וכאן השאלה היא מה המיוחד בעניין הזה אבל אנחנו

רואים קראנו גם פעם שעברה כדי סליחה [כחכוח] להדגיש השבח של משה או מילות הסיום של מה דברים לעני כל ישראל ששיבר את הלוחות ומה שרשי מביא שמה לני כל ישראל שיבר את הלוחות חלק ממעלתו זה חלק ממעלתו זה לא בגלל היכולת לשבור אותו לתוצאה את זה ודאי שרשי לא דגיש שזו הנקודה אלא שבירת הלכות זה היכולת לתרגם את המושגים האלוקים לצורה מוכרת להכח את העגל מה ה הרב כותב באורות ממליץ להסתכל אבל בגדר המלצות כי לא נספיק לקרוא אולי פעם אחרת [כחכוח] הרב מדגיש א' בעין

היה שבת לגבי שלושה דברים עשה משה והקדוש ברוך הוא הסכים אחד מה שיבר את הלוחות שנאמר אשר שיברת ישר כוכך ששיברת והשאלה כפולה כמו בשר שני הדברים שלושה דברים מוסיף יום וכולי ממה נפשך אם זה נדרש לעשות למה הקדוש ברוך הוא לא אמר לו והוא לא אמר אז למה הוא עשה לבד כי הוא הבין שהקדוש ברוך הוא צריך להגיד לו צריך איכשהו להבין את המשמעות של הצורך שזה יבוא מצידנו כלומר הרבה דברים אולי זה מבטא יותר את המעבר מראייה אובייקטיבית לראייה סובייקטיבית תלוי בנו צריך שמשה

יזהה ויכיר את הצורך לתרגם את הדברים עם מילים אחרות כל המעבר מתחיל כאן המעבר מתורה שבכתב לתורה שבעל פה באופן כללי לכאורה בשבירת הלוכות הרבה אומרים את זה זה התשובה של הרצבה אז אולי בזמנו נעסוק בזה ולכן גם לוחות ושברי לוחות מונחים בארון גם מזה הרב עוסק הרבה בסוגיה הזאת כי שברי לוחות שמונחים בארון זה לא רק בגלל העובדה שאנחנו נכסים להם כבוד בואו לא נזניח להם כן מעין מה שהגמרא אומרת זה הנמשל משל הפוך הגמרא לומדת מזה שצריך להיזהר בזקן ששח ששכח תלמודו ולשמור על

כבודו כי לוחות ושובי לוחות זקן שכח תלמודו הולכים באהרון והסיבה לך אחי משותו זקן גם אם הוא שרח תלמודו אנחנו המפגש שלנו איתו ממשיך לאורמם את העם על זה עוד מקור יש במדבר שור בסוגיה עם רבי בסוף מסכת כתובות כן שרבי עמד גסס סבל מאיסורים עמדו כולם למטה להתפלל וכדאי שהקדוש ברוך הוא יעריך את המדשות ורבי לא ידע לפי התורים צבא קשה מאוד הוא סבל ועד שעם חתק עמתו שפחתו, לא יודע איך לקרוא לזה, זרקה איזה כלי למטה, התנפץ, עשה רעה שהפסיקו להגיד תהילים ואז הוא

מת באותה שנייה והרב מעריך בזה שם בסוף מדבר, שוב אחד ההספדים מה מה העניין שכל כך התפללו כשהוא סובל וסובל ולכאורה הוא לא פונקציונלי, לא תועלתי, אני לא מתקשרים איתו כי העולם בלי רבי זה לא עולם עם רבי ועולם בלי זקן ששכרח תלמודו זה לא עולם עם זקן שכרח תלמודו המפגש שלנו הבעייתי לא הוא חותמה הוא מטביע במציאות גם אם אנחנו לא נתרגם את זה למילים שלנו אותו דבר עם שברי הלוחות כך ששברי הלוחות זה לא רק שרידים למה שהיה זה עדיין מה שהיה רק בשבילנו

זה שרידים אבל זה קיים בנו ושלב הבא זה הלוחות עצמם הלוחות השניים לכן משה שיו הבין שאנחנו עוברים כאן לזמן אחר או מתרגמים את התורה שבכתב לשפה שלנו להתחלה של תורה שבעל פה. לכן גם הסגנון תורה והתחנן שומה המעבר מ כתיבה אחת לכתיבה שנייה. כי אנחנו אם דיברנו מקודם על כך שהלוחות עצמם כן מפגישים אותנו כל הזמן עם מעמד הרסנן המקבילה עמודנן עמוד אשמקום המקבילה אנחנו לא שוכחים ולא מתמתקים מה שהיה בשל העובדה שחוש השמיעה מתורגם לחוש ראייה ובהר סיני שמענו והשמיה נחלתה בנו אבל כדי

שהיא תבנה אותנו האותיות צריכות לעמוד לנו מול העיניים זה חוש הראייה ולא ניכנס כאן להבחלה שחוש ריח חושיע עשה כלום זה פעם ועוד פעם צריך לות את הדברים זה הבחנות שונות ראייה רואים כמה דברים ביחד שמיעה לא שומעים כמה דברים ביחד אלא במעמד הר סינה שמ וזכור בדיבור אחד או ראייה זה סגנון שונה תחזמה דיברנו על זה גם כן כמה פעמים וכן הלאה מכל מקום חושייה שקולט את הדבר ומתרגם אותם מהתנהגות מעבל לחוש השמי מ הוא כבר השתנה כי אנחנו כבר לא שומעים את זה אז

רואים את זה ביותר אחרות לכן הכתיבה היא כתיבה שונה אלה מהלוחות האלה עכשיו כל זה גם ממילא מבטא את ההשפעתם הלשונה של ישראל לאומות העולם הבוה אומר כן מה שהרב קורא לזה בפסקה בעיניה רק נציין אליה מה שהרב מסיים פסקה ואומר ורז חטא העגל פעם דעת ת אלוקים עסקו בזה הפרסום כלשון הרב של מושגים שלנו מושגים מוכרים אצל הגויים התרגום של אותם מחשבות מרוממות לעגל זה לא שפה ודית שפה גויה פנינו אליהם ברגל שפנינו אליהם כבר התורה נקלטת בצורה שונה זה רז חטא העגל ועל זה

הרב רומז כן אן היתר אני אקרא את הפסקה כאן בתפילת הוראות כי הרב סותם ולא פור מפרש דירי תורה עשירים והניאים כפי ש עשירים מקום אחד אני מקום אחד עשירים מקום אחר כותב הרב המלחמה ד' ב פסקה ד ככה אלימותית לולכת העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלמות מישראל ומודעות להם ודאי כמו אנחנו רואים בפסקה כוזרי ראינו [נחירות בוז] שכל הדברם של האבות מפורסם בעולם ראינו זה בזמנו הכל מתחיל באבות נו אז פי אותו עיקרון גם דברם אם של ישראל צריך להיות מפורסם בעולם כן זה

ההבדל בין יחיד לבין אומה יחיד מצותו ענקים שיחידים מהעולם כולו מואר בהם אומה זה לוקח תעליים כי זה גיבוש של מצבור עצום של קישונות וכוחות עכשיו תיאורטית אם עם ישראל במדרגת אברהם נקרא לזה ככה פסקה קב דבר מפורסם על הולכת העגל היומות שהם משלמות עם ישראל למה כי שם השמן נקרא עליהם עלינו היה מעורם בהם ירת רוממות או לפרוש אותנו לפרוש את ההנהגה האלוקית לפרוש את אברהם זה לפרוש את דבר השם דבר המפורסם ולא היה צריך להא הייתה שום שיטת מלחמה נוהגת כן האומות סליחה על

הביטוי הומות פורסים בפנינו שתהיה אחד אדום בכנסתנו לארץ אשר טוב שאנחנו גועלים [כחכוח] את העולם בארצה והשפעה היותר הולכת בדרכי שלום הייתה לו השפעה לומות העולם ה מתוך ההרצה כביטות המשיח הרב כותב כמות המשיח והוא כל אומר כשם שם נקרא לך וכוים רבים ונתחיל להביא מצוות של פסוקים ברוך השם לא חסרים כן עכשיו במשר המפגש עם ישראל זה מפגש באמת עם תוכן חיים הרב כותב שלא רק שכאן הרב כותב לא הייתה שום שיטת מלחמה נוהגת הרב מברר כאן שימו לב לביטוי לא הייתה שום שיטת מלחמה

נוהגת זה לא רק שלא היו מלחמות זה שיטת מלחמה זה מושג קצת שונה אני אסביר למה אני מתכוון כי בסוגיה של אה פחוצה רשות לרשות בשבת כלי נשק אם זה מוקצא או לא מוקצא כי באמת זה תכשיט לא תכשיט כן אז שמה אנחנו רואים שהעולם מחולט לשלושה שלבים מבחינת החזון של מקומם של ישראל בהיסטוריה יש את השלב הראשון המוכר לנו שאנחנו עומדים נבקים על קיומנו ואומות העולם יוצאים נגדנו חמים [כחכוח] עולים יורדים תלוי בדורות תלוי בסיטואציות אבל אנחנו רבוי מלחמות מאז מלחמת את המלק ועד היום

עוד פעם לפעמים אין מלחמה כי אנחנו בגלות כן עצם מהמצות בגלות זה שפלות זה מצב אחד יש מצב שבו עדיין שבו לא יהיו מלחמות לגמרי אבל תהיה המשקל כאן שיטת מלחמה נוהבת בלשוננו יהיה מאזן אמה איום ה שמובא שם בגמרא שהחנה את החרב אם זה תכשיט או לא תכשיט כאשר קצת בדיומה אה מציאותית שאתה מי שזוכר תמונות מהמשפט רייפוס אחת התמונות הם לא התמונה המפורסמת ביותר שאחרי ששפטו אותו ושלחו אותו להי השדים הסיפור מפורסם כן הייתה שם לא מעט אנטישמי נעזוב את ההיסטוריה אז יש שם

תמונה שרואים שהולכים את החנית שלו ושוברים אותה כן זאת אומרת לוקחים לו את זה מרסקים את זה זה ביטוי לקר חרב זה מעמד יש חרב אני בעל מעמד ומה שיש לצבא אנחנו היום פחות מבינים את זה כי היום החרבות זה לא כל כך או הנשק זה לא כל כך מעמד אני לא חושב שמישהו פעם אה ישפט במשפט צרי על עבל אז קבלם ועדה יקחו ממנו את המג וישברו אותו לשניים כן לא נראה לי גם לא המג [נחירות בוז] כי בזמנים בר זה הסטטוס וכמו שהסטטוס של

האדם הפרטי כן זה החרב הסטטוס מעמד של אומה זה צבא. הם לא נלחמים.

יש להם צבא. אז הנשק הוא לא כלי צבאי, אבל הוא גם לא תכשיט. הוא תכשיט אבל לא לשימוש לא מלאכתו לאיסור נקרא לזה ככה. כן.

אבל יש שלב שבו גם לא תהיה שיטת מלחמה נוהגת. לא יצריך מאזן אמה כי שום דבר לא יהיה היום על שום דבר. כמו פרשת שבוע קודמת כמו בתיבת נח מכל הבהמה התהורה תיקח לך שבה שיבה איש ואשתו מן הבהמה שאינן התורה שניים גם עוף השמיים זכר נקבה נח לא היה זולוג לכאורה והוא לא הסתובב בכל העולם כמו זה נבד התחיל לאסוף את כל סוגי הבהמות והחיות והעופות והדגים שבעולם והביא אותם לפי סדר טהורים טמאים סנגלות זה לא ככה שפסקה באותו הקודש שם חז"ל שהם התקבצו כל

בעלי החיים והטהורים והטמיעים כאן באו שניים כאן באו שבעה עד כדי כך שאנחנו לא מבינים את המציאות הזאת שגם בעלי חיים נקראים איש ואשתו לא מוכן ואשתו בעלי חיים כך כתוב בנוח משום נוח מהווה לנו סוג של הדמיה כשעם ישראל נמצא במתבו כל המציאות מקבלת תוכן אחר וגר זהב עם כבשמר עם גדי רבץ ואין אם זה כפשוטו שאין מאז מאזן אמה בין בעלי חיים או אם זה כפי שהרמב"ם כותב שאין מאזן אמה בין אומות העולם את השאלה שהוא מתחולל משהו למה מתחולל כרוקרץ כשם השם יקרא

עליך אומרת המשיח אלא מה אני חוזר לפסקה כאן באורות המלחמה אלא מהחט גרן ונתחרר הדבר אלפי שנים אלפי שנים כולו כן אצלנו בעמנו לדי מקבל וואטסאפ אם תוך דקה הוא לא עונה אחר השם עולמנו חרב אלפי שנים כתוב בזה זה איך זה עובר לידינו אלפי שנים כן נכון ההיסטוריה סבלנית ממד הזמן לא עובד שמה אבל מה יהיה באותם אלפי שנים וכל מסיבות העולם סיבה מסובב כי בכל דטרמיניזם היסטורי אינם אחוזות זה בזוהר דבר מביא דבר וקם ישראל ותחייתו הפסקה הידוע ב איך סיבה מוסרית איך דבר

מביא דבר אבל אחוזר אותו וזה להביא בשלב הבא אתור השם בעולם ואז חטא העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואהם של עם ישראל יכירו כי הם זה ברך השם ואז העולם מתוכן באורח שלום ורגשי אהבה ונעם שם חשבד וכולי וכולי צריך להבין מה הרב מצא בפסוק הזה כאן טוב לא עכשיו מכל מקום זה נקודה ום רבים להגיד שההשפעה הגדולה של חטא המרגלים עד היום מביאים מהגרה זה נכון בהגרה מובא בשביל בכל עדיין החטא הרדיקלי ביותר זה חטא משום שהוא שינה בעצם את כל יכול להיות האמון תרגם

כאן אני הולך למקום אחר תרגם את האמונה לשפה זרה לשפה גויה וברגע שמתרגמים את זה לשפה גויה מתעוררת אנטישמ מתעוררת התנגדות כי שפה הגויה גם הם מכירים אותה הם לא מקבלים את זה וזה בעצם מה שקרה שם עכשיו משה הבי את זה לכן הפגיש אותנו הפגיש אותנו מהתורה בצורה שמתחיל כאן שלב של בירור שונה של עמל זה שבירת הלוחות כן יש ביטוי אני חושב שיתח פעם אמרתי את זה הייתה בגמרא ב שבת כן בפרק שישי הרב עושה גם בסוגיה של איך אנחנו מביאים לעולם דברים בשפה

שלנו ושלהם סיפור מה זה >> בדיוק בדיוק עוד מעט נגיד את שמו לקח לי את את העוקץ אותו המורה שסך את בתו בשמן כדי להכר את יופיה להכר אותה סליחה והוא עשה את זה בסבלנות כל יום עוד איבר ועוד דבר זמן ארוך עד שבסוף ברוך השם תבינו ואת הכלים קיבל עליה כן ישב שם איזה גוי הוא גם מכיר את השפה החיצונית הזאת הרעיון מצחן בעיניו הוא לא הבין מה מה השפת מה שפת הקודש אז לקח את הרעיון לסוכ את ביתו ביום אחד הוא סך אותה מכף

רגל ועל הראש וש אותה בס ונחלקה ומתה עכשיו הרב מאריב זו הטעות הגויים מקבלים מאיתנו שפה ומתרגמים אם זה לא נכון אז הם אנחנו אשמים בזה שהם לא הבינו את הנכון זה אנטישמיות ולכן הוא מאוד כעס על אותו תנא ותען שהוא השם במות ביתו כן זה הגמרא מתארת עכשיו פיקנטרה מותר להגיד למחת הבחירות לאותו המורה איך קראו אמר איתן רב ביבי אז מה אמרו אז אחרי הסיפור ביבי השם הנה מקום מפורש בגמרא כן לא אומרים ביבי השם על מה לסמוך גמרא מפורשת אני דתם לכף זכות

שאני מניח שהם לא למדו את הגמרא הם היו מצבים למפלגה אחרת אבל בכל אופן לעניינינו אז מה שהרב מסיים כאן ויש הרבה מה להעריך וחופעה להם העוון ההוא עד כאן הפסקה צז מגיעים לפסקת צח רבותיי מהפך קו פרשת מים נדבר כבר במילים פוליטיות מהפך קו פרשת מים למה זה קו פרשת מים פסקת צדיק נקרא את זה בצורה מסוימת אני מוכרח לומר הקדמה קטנה בעצם מאמר ראשון נגמר כאן אני אסביר מיד למה אני אומר את זה בצדז צח זה כבר שלב הבא נסביר מאוד במה עכשיו אחד

הדברים הבולטים הגיור הוא בסוף צדיק חסוף צדיק חץ בסוף המאמר אני מבחי כמובן סוף מאמר ראשון יצטרך להבין מה מתחולל בחלק הזה משום שאנחנו לא בני חורים מלהיבטל ממה שכבר הוררתי בתחילת הלימוד מה קורה בסוף מאמר מר שני שהוא מאמר ראשון סליחה כמובן שהוא מתגייר תשובה זה לא מדויק אם במאמר שני הוא חולם חלום שומר לו להתגייר כן אבל זה לא מדויק שתי סיבות כי הוא לא היה חולם את החלום בתחילת מאמר שני שקורה לו להתגאר ימלא בשלה השעה מלא הגיע הזמן זאת אומרת קורה מה

שקורה מנסתיים מאמר ראשון מגיע הכוזרי מלך הכוזרי למסקנה שאולי באמת סביר אומרת מה המיוחד במסקנה הזאת הגיע השעה להתגייר ואז אם ככה חלום שני איך להתגייר גיע לשמה גם נעורר את השאלה אבל בעזרת השם עוד חזון למורית כן למה הוא מתגייר דווקא בהרים שמה כל התורה כל כך יפה ולא אומר לחבר ידידי החבר למדתי איתך מאמר ראשון בוא תהיה מורי ורבי תגאר אותי תביא בית דין גרו אותי אלא מה הוא נטש את החבר התשובה היא לו אחרי שהוא היה בהרים והתגאר הוא חוזר לחבר ועושה אותו

לרב רב כתוב כאן מפורש כן נו אז אם ככה אם הוא חוזר ולומד אותו כתוב כאן לקח חברה הוא עוד פעם לרב אבל למה למה הוא נטש אותו בשלב הגיו אולי היה קשיר לדון טוב לא מחפש את הרוצים כאלה יש כאן משהו עמוק יותר אבל כדי להגיע למשהו עמוק יותר צריך לשאול שאלה ראשונה על מה ולמה הוא תגייר דווקא יש לו את הניצנים של הגיור דווקא מה קרה בסוף ממר ראשון אני קובע מראש בת מחילה חושב שראוי לומר שבצח מתחיל עוד משהו. נראה את זה במילים

ונראה את זה בעוד דבר.

המצח תלו לי הקדמה בינתיים זה קצת היפותטי כשנראה את זה בפנים נוכל לעמוד על זה עד צח המאמר הראשון בנו בצורה מאוד איך נקרא לינרית כלומר מתכוון כל שאלה של הכוזרי בחוכמתו מלך הכוזר בעצם הוא מבטא את הבנתו מה שנאמר לו קדימה זה מאוד מאוד דולרי מילה יותר נכונה אולי קומה אחר קומה לכן אמרתי לו פעם אחת שקשה ללמוד שלא כסדר את הדברים אנחנו לא מבינים למה הוא שואל ולמה דווקא כאן בסדר והכל יפה ואסתטי ומו שאלה תשובה וכנלה עד סוף צז מתחיל צח ומכאן ועד

סוף מאמר ראשון זה לא הרבה יש כאן איזה סכור מסוים שאנחנו מתקלים פעמיים שלוש ננסה לראות זה שהכוזרים שואל שאלות שהוא לא היה צריך לשאול אותם ואני רק אלך קדימה כדי להביא דוגמה לדבר יש כאן יש חבר שואל שאלה מרתקת. הכוזרי שואל שאלה מרתקת בפסקה קב. אומר לו החבר, לא שכחת את מה שלמדנו. מה?

למה הוא שכח? וגם בהמשך, יש פעם אחת בפסקה אנחנו נראה את זה כט מה פתאום? אתה לא מבין מה אנחנו אומרים. תראו זה נובע משום שנמצא כאן עכשיו החבר מגבל מחינה הכוזרי פרשת דרכים נאמר בין שני שלבים בשלב שבו הוא מבין את הפיקטיביות של הדתות את התרמית שיש בדתות וממילא כבר איכשהוא א גומל בדעתו שיש מקום לפתוח במפגש מסוג שונה חבר לבין מאמר שני שבו מתגאה באמת המפגש הופך להיות שונה לגמרי באמצע זה שלב של א עובדן הרצף הלאי חשיבה לא נכונה שרוצת שיקרה כשאדם עובר

מפזה לפזה הרבה פעמים כל מיני אמיתות שהיו ברורות לו פעם הם הולכות ונשחקות ונעלמות לו זה קורה לכל אדם מה שקע עבר מדבר על תקופת מעבר מיהדות לבגרות זה קורה לאדם שמקבל עליו בצורה סליחה לביטוי אנחנו הרים לזה בישיבה כל הזמן אדם שמקבל על מלכות שמיים בצורה מאוד מגיע לישיבה וככה מאוד מהר מקבל עליו דברים והוא קצת מאבד את החשבון במה שהיה לבין מה שיהיה נראה לי שכל מה שהיה עד היום לא נכון הוא מאבד את השיקול דעת כל הרבה אנשים תהליך מוכר בכל מיני רבדים

ובכל מיני קשרים אני מביא את זה כדוגמה כאן זה הרבה יותר עמוק בתהליך של קליטת מוס מושגים במובן העליון שלהם אבל אני רק מביא את זה ברמה הפסיכולוגית שאנחנו מכיר הגמרא בחגיגה כל מעבר צריך הדרכה הרב כותב באורות התשובה כדוגמה שצריך לחזור בתשובה כל שבת מי שמקרא את הפסקה זה דוגמה מעבודת הכהן בבית המקדש עם נטילת ידיים בכיור כל א מעבר במוצאי סליחה כל מפגש שמהשבת מסכיק את האדם לעשות תשובה פעמיים הרב הנזיר מביא את זה גם כן בכל הנובואה מביא איזה מקורות מהקבלה הרב כותב

את זה בלי מקורות כי דרכו רק מדמד על נטילה את הידיים כן אחד זה ביום שישי לפני שבת אדם צריך להתכונן לשבת אחד הולך למקווה ואחד חוזר בתשובה כל אחד מה דרכו ואבל כותב הרב שגם למוצאי שבת צחזור בתשובה המעבר מהקודש של חול מעבר מאוד מילה מודר מטלטל לא לצר לאדם עיבוד אזונה תשובה היא מפגישה אותנו לדבר כן הרב מביא איזה דוגמה שהכהן כשיצא מעבודתו נטל ידיים בכיור לפני שהוא נכנס וכשהוא גמר את העבודה נתן ידיים עוד פעם לטהר את עצמו לפני שהוא פונה אל האזהרה

עצמה מאוד מעניין הדימוי הזה ויש איזה מקורות כפי שהרבזר מביא אמרתי נחזור לכאן פחות או יותר אנחנו נמצאים בדיוק בקלחת הזאת ומציאנו את זה עוד עכשיו מה אם כן אחרי כל ההקדמות מילים מה מיוחד בצדח הצדק חודאה ממ לפורה בפסגה הנה יצרה לפי ד'ה אפילו לכמה תחנות באמצע שנסה יש גם במן אבל בוא א נתייחס ל מד בעיקר כן זה יותר מתאים לנו אה למה את פד פד אומר כוזרי אחרי שהוא למד וברא סוף כוסוף מה המשמעות של מצרים ויציאת מצרים ועבדות במצרים ו קבלת מצוות

שהולכים לקראתו פה איזה דברתי תוצאה מהשאלה שמתחילה פסקה פ כן איך קם תורתכם הדברים נלמדים אז אומר כוזה עכשיו אני מבין ואם שאלת אני רוצה להזכיר את הדברים בפד [נחירות בוז] אם שאלתי במא מא שהוא שאל שמה אה מבא המר כוזר נזכר את הדברים אחרי שהוא פוגש במעלת עם ישראל אמר כוזרי המעלה הזאת אלוהית מלאכותית והוא מוסיף כאן שלוש מילים של סקפטיות אם היא נמצאת אם היא נמצאת זה נפלא זה נקרא זה עניין אלוהי איפה היא נמצאת המעלה הזאת מברר את הדברים מגיעים לפד היא נמצאת

בעם ישראל זה העניין האלוהי פד באמת אם היא נמצאת היא נמצאת באמת איפה בא ממילא אם זה העניין האלוהי באמת אם ישראל משקף ומבטא בצורה ממשית את העניין האלוהי אז הוא צריך להוציא את זה לפועל במעשים במצוות [נחירות בוז] ומה שנתקע במצוות ראוי לקבלו ואכן הנעשה ונשמע הייתה מתנה דרוחה איך מבררים את העניין האלוהי נו אז זה בעצם מה שכתוב כאן בצדיקח ח כבר עזרת צת מה ש בדעתי את עוד פעם אני חוזר לזה חוזרים כן אדם מגיע לעינינו אלה מהדבר אלוהים מעשים שצב אלוהים נפלא

נו אבל הוא אמר את זה כבר הוא אמר ולא אמר הוא אמר זה כן אבל הוא אמר משהו אחר כם תשימו לב בצד יקר יש שלוש מינים שלא מופיעות לאן ולא מופיעות עד עכשיו קורא עוד פעם הרזרי כבר עזר את עצותי ומה שעלה בדעתו ומה שראיתי בחלומי רב רבו יסא חוזר לחלום מה שראיתי בחלומי והוא אומר לראשונה שהמפגש עם עם ישראל זה בעצם מפגש עם המעשה הרצוי נפטר החלום ועד עכשיו וכאן אני שב ואומר דבר שאמרנו בזמנו ויש מקום להדגיש את זה עוד פעם לקראת המעבר

לשלב הבא כאשר אני דיברנו על כך שב ומדגיש המלך הכוזן רה את הנוצרי והוא גם לא דוכה את המוסלמים אני יודע שרו בדעלמה נגד זאת ככה מקובל להגיד שכן האמירה שאומרת לה נוצרי אין אין כאן מקום לסברה והסברה מרחיקה רוב הדברים אלה זו אמירה נכונה אבל תמורה כי אין מקום לסברה תכה רגע תקשיב לסברה אתשול מלכ למוסלמים גם את המוסלמים הוא כן [כחכוח] מנסה לטות קנקנו אבל בשלב מסוים הוא נותש אותו אני לא מבין עברית לך אני לא מבין עברית לא מבין ערבית איזה איזה טנה

נכונה אבל לא מספיק אינטליגנטית לך תלמד באולפן ערבי תקרא את הקוראן אז תנסה הבה אומר שבעצם שתי התנות האלה גם אין מקום לסברה בנצרות וגם אין לי מקום לפגוש את השפה שלכם באיסלאם הקוראן באיסלאם זה אבן דרך זה יותר מאבן דרך זה נקודה חימדית נקרא לזה זה ככה נקודה שהעולם מושטט עליה מבחינתם המפגש עם הקוראן מפגש עם שפה אלוקית לשיטותם הם לא טענות שאומרות שתי הטענות המרכזיות שכיוון שאני לא מבין את זה אז דתכם מפרחה זה לא זו תנה אחרת ואני שב ואומר עוד פעם מוטרד

מלך הכוזר [נחירות בוז] מהעובדה ההיסטורית התמואה שעולם שכולו אפוף ומלא וגדוש בב עבודת אלילים סוף בית שני עד סוף בית שני אנחנו לא פוגשים דתות עם ישראל עם השפעה כזו או אחרת הזרם הפילוסופיה הדקית של אמצ של בית שני עד אמצע איתו דיברנו על זה והעולם כולו עולם אלילי ולמה כי האדם נולד עם טבע מילים קשות אלילי או בוא נעדינים את רצון להידבק במשהו ואין פתרון להביקל באלילות וככה 3500 שנה העולם התרבותי סובב סביב עבודת העבודה האלילית והייתה כריסה בסוף בסוף בית שני כן מהלך העדות

אבל הפלא הגדול שעולם התרבוד האלילי הפך להיות נורא מהר עולם נוצרי ובחלקו מוסלמי חלקי העולם וזה פלא גדול קצן הרי אתה צריכה להיות אמירה פנימית של עובדי הלילים שהנצרות והאיסלאם לא מספקים את הסחוריים הם מחפשים צלמים אלילים עולם עולם ש 3,500 שנה עובד לציורים הוא לא יכול להשתחרר מזה אל תגידו שנצאו זה עבודה זרה זה יותר מאוחר והיא גם לא פגנת אין להם פסדים זה משהו קצת שונה ודאי מקשימים אבל לא בצורה הזאת לא פגנת והעולם היה צריך צריכה [כחכוח] להצביע ברגליים ולהגיד מה מה למרה

לי בעבודה זרה אני אקבל מושגים לא מוכרים דת חשיבה מופשטת להידבק באישהו בקוראן זה לא נותן אושר לאדם אדם זה לא מכין סיפוק לאדם כן זה לא מפצא את האדם על הצורך הנפשי להידבק במשהו פתאום לעזוב את עולם הצור משהו למוב ותמי המלך טמא המלך הכוזרים מה יצר את המהפך ואולי אתה רק מבין דבר מאוד נפלא שמה ששינה את דפוס החשיבה בעולם זה עם ישראל בזכות עם ישראל שבנה את עצמו הקדוש ברוך הוא בנה אותנו משנה בנה את הקודש עד חורבן בית שני העולם פתאום פוגש

אותו וכל התרבות משתנה כלומר בוא נבין מה זה עם ישראל נבין מה התחולל בעולם הזה וכאן הדיון נבין מה זה עם ישראל אולי יש מקום לחזור לנצרות כי זה מה שהפריע לו בנצרות שוה אין כאן מקום לסברה זה לא אין כאן מקום להסביר את זה זה יותר מזה כיוון שאין מקום לסברה איך העולם קיבל את זה תשובה בגללנו א בוא נכ עם ישראל לכן הוא שואל הוא פונה לחבר שם לאל ולא שואל אותו על מעשיו ועל אמונתו אבל המעשה רצוי לא רצוי לא מותר בזה והנה

יש כאן קבוצת דיון סליחה קבוצת דיון רצף של פסקות ארוכות שמבאות הסוגיה הזו עד שהוא מגיע לכאן ופתאום הוא קולט שבעצם הוא מסתובב סביב עצמו לאט לאט תוך כדי שהוא מבין את המשמעות של עבודת השם בשלבים השונים מצאת מצרים מתן תורה מעלה שלהם חטא העגל זה מחדד יותר את העניין אז הוא אומר לעצמו רגע אולי בעצם מעשה רצו זה החיים הישראלים זה מה שהוא אומר כאן כבר עזרת צתי במ אתה פתרת לי בעיה מה שעלה בדעתי וראיתי בחלומי פתאום הוא נזכה בחלום כן האדם מגיע לנין

בדבר אלוהי כלומר במעשים שצב האלוהים בתורה אז מה הפתרון שאלת היחד בין הכוונה למעשים התורה עם ישראל עכשיו הוא לא חושב על הגירות רות בשלב זה זה עוד מעט אבל כל המתינת האמון שייתה לו בדתות הולך ונסגר זה מה שאמרתי זה שלב שבו בעצם אומר לעצמו הדתות עם פיקציה לא תורמות שום דבר מסחררות אדם מבלבלות אותו מכניסות אי סדר היסטורי לה פוגשים את עם ישראל פתאום אנחנו מבינים שדבר השם מופיע בעם ישראל הלפגוש את הכוונה הרצועה זה בחיים הישראלים כוונה הרצועה מעשה רצוי זה נגלה לי

בחלומי וכאן מתחיל המהפך הגדול.

אומר לו החבר בשתי מילים אתה צודק ירד לך הסימעון זה נכון ולכן כל תורותינו כולם כתובות בתורה מתבור לנות התורה חוזרים לפסקה פ היא לא קמה מדעתנו חשב בקטגוריה חשיבתית נוצרית שוכח הכל זה ניתן שבכתב תורה שק דיברנו לוחות ראשונים לוחות שניים טוב הכל זה מהווה נקוד סיכום של המפגש בין הקדוש ברוך הוא לבין ישראל נכון ומעשה רצוי לחיות חיי קודש חיים שלנו חיים של דבקות אלוקית עכשיו הוא מפרד את זה כבר יותר בגלל השעה אנחנו בעזרת השם נראה את זה בשבוע הבא חבל להתחיל מילה או שתיים וזהו הגיענו לקו פרשת דרכים ומכאן הדרך מעניינת איך הדברים מתפתחים יותר בהמשך טוב המשך שבוע נעים לכולם נעצור את 嗯