למה באה השבירה? | חלק ב' | הרב חננאל אתרוג | בבא מציעא | תשפ"ז [8]

שלום וברכה לכל הקהל הקדוש. אנחנו א בשיעור הקודם התחלנו דברי רב קהנה לפקיד פירות של חברו הרי זה לא יגע בו לא יגע בהן אפילו עם עבודים את דברי רב קהנה שמסביר שניחין בקו שלו מתשעה כבין של חברו למרות שמבחינת הרווח התועלת הסובע הכסף אז ברור שתשעה כבין של חברו הם הרבה יותר יעילים מבחינת ה הפרקטיקה הגופנית, הכלכלית, ברור שהקבינים של חברו הם הרבה יותר נותנים תשועה בחשבון הבנק. אבל יש פה משהו שהוא עדיף, שנוח לו לאדם, שהוא הרבה יותר מתאים לו כי זה שלו, כי

זה גם תשעה כבים של חברוניים שלו, ברור הוא מעדיף לו, אבל יש משהו בזה שזה שלי ודיברנו, הזכרנו את ה את ההסברים המפורסמים ככה של נעמה דכיסופה, שהקדוש ברוך הוא חפץ הטוב להטיב. הקדוש ברוך הוא רוצה להטיב לנו ולהטיב לנו להטיב לנו זה לא דווקא בפתון הבעיות ההישרדותיות שלנו שהם חשובות מאוד וגם לא ובטח שלא השכבות שמעל זה ה ה גם כשאדם מבקש שהקנאה והתאווה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם מסביר המהרן שם בדרך חיים ששלושתם הם ביטויים של צלם אלוקים שבאדם מי שאין לו צלם

אלוקים אז הוא בטח לא רודף כבוד וגם הקנאה לא לעמוד במקום ככה זה מה שהתכוונת תודה אז הקנאה והכבוד הם ביטויים לאיזה שאיפה שבאה על ידי ביטוי מאובעת השאיפה היא זה כל הזמן עוד מה אכפת לך שיש למישהו אחר מישהו שברור שאנחנו לא עסוקים רק בהישרדות ורק בלההנות ולהתענג משהו אחר מניע אותנו וגם התאווה שנתפסת לנו הרבה פעמים כמשהו חייתי שקיים בקרבנו אז היא לא קיימת זכנו אין תאוות אצל בעלי חיים זאת אומרת אצל בעלי חיים התאוות הן ביטוי לקיומי לקיומי הם אוכלים כי אחרת הם

ימותו הם מעמידים צאצאים כדי להמצאים הם לא סתם מתפנקים אצל האדם התאווה בחלק גדול זאת אומרת כשהיא לא לצורך קיומי אז היא בעצם מפצה כמו שהקנאה וה מהכבוד זה ניסיון מעוט לפצות.

זאת אומרת לתת פיצוי לחסך אחר לגמרי. המצוקה שלנו היא מצוקה שנובעת מרצון להיות בעלי משמעות, מאיזה אמירה פנימית, קול פנימי. אנחנו באמת צלם אלוקים וצלם אלוקים לא מדבר אלינו במילים הרבה פעמים אבל הוא משמיע, נכון? זה לא כמו החלום, זה כמו החלום של מלך כוזר שהמלאך בא תמיד הוא בא ממילים ברורות.

אז האדם לא מוכן, הוא מרגיש מתוסכל כשהוא רק שורד ונאהנה ורודף וכ הוא מחפש יותר ויותר לאיין סוף הוא מחפש יותר ואהב כסף לא יסבע כסף אבל כמה הוא לא יסבע ככסף כי הוא לא מחפש כסף באמת כי הוא מחפש משהו אחר הוא מחפש יותר לכן גם תאווה חלק גדול מהתאוות החוויה יכול להיות יכולה להיות חוויה א גשמית לחלוטין יכול להיות שאדם מרגיש שהוא הוא מתפטא לאכול משהו, לעשות משהו וכאילו הגוף שלו זה לא הגוף באמת גם תאווה היא משהו שמבטא בצורה מאוד מבולבלת צריך להילחם

ביצרים הרעים צריך להילחם צריך לכבוש אותם אבל מתוך הכיבוש הזה לא להישאר רק בכיבוש הזה לנסות להתבונן בעצמי ולראות מה באמת חסר לי מה באמת כואב לי כי אם אני לא יודע אני רק אהיה חזק אז זה חשוב מאוד להיות חזק אבל הקרב הזה לא המצוקה הפנימית היא תמשיך רק אני לא אתן לה מענה מעו אבל אנחנו רוצים לתת את המענה הנכון אז נעמה דכיסוף לחם של בושה לחם חסד זה לחם של בושה איזה מין משהו בנפש האדם שהוא מבקש הרבה יותר מאשר שיהיה לו טעים

הרבה יותר שוב אפילו כשהוא מבקש שיהיה לו טעים הוא מבקש מ אחר אז אז הדרך של אלוקים הדרך הכי הכי אמיתית להתיב זה זה לתת לאדם אה נכון כמו שהרב אומר על עשרת המדרגות בצדקה שהם אה שהמדרגות הנמוכות של צדקה זה לתת כסף יש כל מיני מדרגות מתה לתת כסף לתת צדקה ומדרגה יותר גבוהה זה לתת הלוואה ומדרגה יותר גבוהה זה לתת א חקה זאת אומרת לתת א פרנסה למרות שזה באופן הפוך לכמה אני משקיע זה באופן הפוך לפער האגרה כי מבחינת ההשקעה שלי כשאני נתתי

כסף לצדקה אז אני הפסדתי את כל כסף ובכל אופן זה המדרגה הכי נמוכה וכשנתתי הלוואה אז הפסדתי פירות כי זה יחזור אליי וכשהסקתי מישהו אז לא הפסדתי כלום כלום לא הפסד אבל אנחנו לא עסוקים בך כל הכבוד לך שסבלת אנחנו עסוקים במקבל והמקבל מקבל הרבה יותר כשהוא מקבל חקה ולא דגים במובן הרוחני כן לא ה לא הכלכלי גם כלכלי משום שאתה נותן לו את עצמו אתה נותן לו את הכבוד שלו אתה נותן לו את הערך שלו מה מה בנית בו כשאני נתתי לו כסף סתם צדקה

אז הוא פתר את הבעיה של הרעב אבל הוא לא בטר בעיה הרבה יותר מוקה שצריאים אלוקים שבו שמבקש להיות משמעותי אז השלב הראשון זהניח מקו שלו מתישה כבן של חברו נכון בטח שיש א אה צורך לאכול ולהתפרנס ולפתור את הבעיות ברור אבל למרות זאת אפילו בתוך זה זה הלכה זה זה אחד הטעמים להלכה פוסקים את זה לא פוסקים את זה יותר מורכב שבאמת אם הפיקדון של ה של הפירות הולך ומתקלקל אז לא למהר למכור אותו יש עוד סיבה בהלכה כי חשומות מעשרות אבל אבל זה זה

רב קהנה אומר שזה הנימוק ההלכתי זה לא זה רעיון פילוסופי זה באמת ככה אדם זה זה מאוד יקר לי כי יקר זה לא דווקא א עלות כלכלית זה לא דווקא כמה כסף זה עולה יקר זה נוגע מקומות אחרים זה פחות או יותר עסקנו בשיעור הקודם במפגש הקודם ועכשיו אני רוצה להמשיך לפסקה שהתחלנו להתבונן בה אם אני זוכר א בלמה בהשבירה למה באה השבירה בפסקה ש זאת אומרת בדברים שדיברנו למה דכיסופה דיברנו על למה יש יצר הרע נקרא בעולם בסדר למה אלוקים לא שופך אליי את אני

אשכב במיטה ואלוקים ישפוך עליי את החסד בלי שאני אעשה כלום אז אז למה זה לא חסד באמת למה זה יוצר עלבון ויוצר כעס ויוצר תחושה שאני לא שווה כלום ואין בו נתינה אז אני מבין למה אלוקים ברא עולם מורכב כזה שאני צריך להתמודד בו ואני אני צריך להבק בו ואני כן ניחלש בקו שלו זה הרבה מאמץ על קו של חברו לא התאמץ בכלל על תשאק הבן של חברו אבל אני אני התאמץ המאמץ הזה הצמיח במש מה תפקיד המאמץ זה אולי ביררנו פעם קודמה ועכשיו הרב מדבר

על משהו הרבה יותר א עמוק קשה מסובך למה באה השבירה שואל והוא כנראה מתכוון גם למושגים מעולם הקבלה שאני לא זוכה להבין אותם לצערי הרב אבל אפשר להבין את המושגים האלה גם בעולם שלנו בהחלט לא צריך יותר מדי ביאורים כולנו מכירים א א שבירה גם במונחים של א ההיסטוריה של כלל ישראל וגם במונחים של עבודה הפרטית שלי למה באה השבירה למה אנחנו נשברים למה אנחנו באים נשברים כי זה קשה מה זה למה אנחנו נשברים למה יש רגעי משבר למה למה ברגעים הכי גדולים של של העולם

למה כששמים אדם וחווה בגן עדן אז חווה אוכלת מעץ הדעת אני אני חוזר עכשיו ש שכשהנחש מנסה לפתות את חווה לאכול מעץ הדעת אז הוא לא אומר לה זה נורא טעים אני ממשיך את מה שאמרתי מקודם הוא אומר לה ויתם כאלוהים יודע טוב ורע זאת אומרת גם אחרי זה כתוב ותר אישה כי טוב העצם מאכל מחי תאו לעיניים אבל מה שהניע אותה הנחש אמר לה הנחש יודע מה כואב לכווה לא היה חסר לך חסר לה טעים היא הייתה בגן עדן היא הייתה בתוך העדן אבל היא

לא הייתה מספיק משמעותית היה חסר לה יש לה נשמה אלוקית והיא מרגישה שהיא לא כאלוהים היא רוצה יותר מזה. אז אנחנו שואלים עכשיו למה זה מתקלקל? אפשר להגיד שכמעט תמיד זה מתקלקל. זאת אומרת היינו במדר הר סיני וכלם אמרו נעשה ונשמע וראו את הקולות וכולם אנוכי ולא יכ מפי הגורש מהענום.

איזה רגע של סיים אחר כך ואחר כך חוברים 40 יום ומגיעים לחטא העגל והכל הכל קורס. הכל קורס. ויש בית ראשון ובונים אותו ושלמה המלך ובסוף זה נהרס. זה בית שני נהר בסוף רוצה להגיד אחרי הרבה שנים יש שבר יש רגעים גדולים כאלה בסדר אם מדבר בהיסטוריה של עם ישראל וזה נשבר וזה נשבר מה הפירוש למה זה נשבר כי שברנו מה זה למה זה נשבר למה אחת כי התנהגנו לא יפה זה תירוץ מאוד טוב נכון ז תירוץ מאוד נכון אז זה גם תירוץ צודק למה חה חווה אחלה מהציא הייתה לא בסדר היא תה לא הייתה חזקה בראנו לעולם שהנמה לא יהיה בכיסופה והיא צריכה להיות חזקה, היא צריכה להתמודד, היא צריכה להתמודד.

השאלה למה בהשבירה, לפחות לפי התשובה שהרב נותן, היא שאלה הרבה יותר היא לא מסתפקת, אני לא רוצה לעשות תחרויות, אבל היא לא מסתפקת. אולי נקרא קצת כמה מילים ואז נבין מה למה השאלה בעיניי נוגעת לתאומות נפש הרבה יותר עמוקים. למה באה שבירה? זה כביכול תיאור א פילסוף כזה מחקרי כזה א דיון שכלי שנותן מעני מהשבירה.

בתוך הדיונים השכליים האלה יש אינסוף חיים והחיים האלה הם מה שמניים אותנו למה באה השבירה לפי שהאלוקות נותנת היא לפי כוחה והמקבל מוגבל הוא אם כן תהיה הטובה מוגבלת על כן נותנו הטובה בלא שיעור לפי מידתו ותהיה אלוקית בלתי גבולית ואף על פי שלא יוחנה מקבל נברא לקבל כי כשישור לגמרי ויבנה בתשוקתו לשוב למקורו הבלתי גבולי להתאחד באלוקות אפשר לשים פה נקודה אז נעצור פה רגע אז למה באה השבירה שבירה זה לא למה יש יצר הרע זה לא יהיה שבירה זה נשמע פה בפסקה שזה גזירת

הכתוב תהיה שבירה נעמה דגיסובה שלא תהיה נמדק פירוש דבר יש מרחב ואתה זה יהיה תוצר שלך בזכותך אתה מקבל אתה לא אוכל חינם אתה עבדת פעלת בעולם מסובך בעולם מאתגר והצלחת להיות צדיק כשאנחנו אומרים שנברא היצר הרע לא חייבת שבירה לבוא זה אומר שאתה כשנחנו אומרים שעולם עולם מקולקל ואנחנו באים ונתקן אותו. אנחנו לא חייבים להרים ידיים ולהיות מובסים בידי הכוחות השליליים שיש בעולם. אפשר להיות מין צדיק גמור כזה או אפשר ליצור עקרונית היסטוריה או חיים שאין בהם שבירה. אבל פה הרב מדבר למה בא שבירה.

לא מצידן, לא בגלל להסביר מה הבע של חווה. יש שבירה בעולם. יש שבירה. זה זה נושק לסוגיות נסתרות כאלה של יש בחירה, יש שבירה אבל יש בחירה.

זה נשמע שהם בחירה כמעט חס. אז בטח שיש בחירה. יסוד כל התורה כולה מבוסס על זה שיש בחירה. אחרי תעשה עבירות לא השם אלוקים הכי אותי.

תעשה מצוות נגיד לא אתה עשית. בוודאי כל התורה כולה כשהיא פונה אלינו ומדריכה אותנו לכן לעשות עשה ולא לעשות לא צעשה. היסוד התשתיטי שיש בחירה. כל התורה נהמוצה בזה שיש בחירה.

אבל יש דברים כאלה שהם סודות. לא לא ברגע הפרטי שלך שאתה מתמודד. יש דברים שאנחנו לא יודע איך אבל כשהרב מסתכל בעולם כשהוא מסתכל בכל מיני מקומות אז יש שבירה והתירוץ הוא שימו לב לפי שהאלוקות זה לא בגלל משהו כן יש כל התשובות של יצר הרנכונות יש פה משהו הרבה מעבר לזה יש שבירה תהיה שבירה אז אולי הוא מדבר על איזה מושג קבלי בעולמות עליונים כנראה כנראה בהוצאה הירוקה של הרב צורל זלצל אז הוא מביא הערות מפנה לכל מיני ספרי קבלה שמסבירים ראים שם את א

המילה שבירה. ככה כתוב ב בהרות למטה אבל זה כתוב ב בשפה העברית שלנו ואנחנו ננסה לראות אולי זה קשור גם ל לעולמות של נראה שזה קשור נראה שגם מי שלומד קבלה זה יכול קצת להקשיב א לפסקה הזאת למה אנחנו פוגשים את השבירה בחיים שלנו כנראה בחיים שלנו הפרטים למה יש למה למה קוראים דברים כאלה אנחנו עוד עמוק עמוק בתוך מה שהתחיל בשמחת תורת תשעד זה לא נהפך לנו להיסטור יש שבירה בוודאי שיש שבירה למה זה בא אז אפשר להגיד בגלל הפוליטיקאי הזה ובגלל הוויכוחים האלה ובגלל

שלא יקשיבו לתפי בסדר כל זה בעולם הסיבות מה מה במהות למה אלוקים מוביל עולם שיש בו שבירות לפי שהאלוקות אז שוב אז הרב לא מדבר עלינו זה לא מתחיל בנו לפי הפסקה פה אולי הוא לא מדבר עלינו אולי הוא מדבר על שלבים בבריאת העולם בסדר טוב זה משליך עלינו אז יש פה איזה משהו במבנה פני של העולם שמחייב שבירה.

שבירה זה זה כואב שבירה שכואב. יש בישיבות אם מישהו חווה משבר וקשה לו אז הוא אומר יש לי משבר. משבר. הוא לא אומר יש לי משבר.

וזה ממש חכם להגיד רג שאתה אומר יש לי משבר אז אתה כבר צדיק. אתה לא משבר. משבר זה בחוץ. משבר אתה כבר מדבר חצי.

אז אני בחור ישיבה. זה כבר צובע את זה בצבע יפה. אבל פה זה לא צבוע בצבע יפה. פה זה לא משבר.

פה זה שבירה. פה זה וואו וואו שבירה נראה בהמשך. ממש לו זה לא יש לו איזה משבר ועכשיו חלק מהבנייה שלו. למה זה לא מתחיל בך בכלל?

האם זה נרוץ עכשיו להצדיק את כל החומשות שלי בגלל שיש פה עכשיו אני מבין למה הכרתי לברכות השחר בגלל שיש פה לא זה לא כל רגע אנחנו נשברים בסוף. ברוך השם לפי שהאלוקות נותנת היא לפי כוכב והמקבל מוגבל ואם כן תהיה הטובה מוגבלת כי הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו את הקדוש ברוך הוא בלי סוף כפי כוחו עוד ועוד ועוד ועוד אינסוף של טוב אין סוף של עדן אין סוף של ברכה אין סוף של חסד אבל אנחנו לא יכולים לקבל את כל זה למה אנחנו לא

יכולים לקבל את זה כי אנחנו בני אדם הכלים שלנו הם כלים מוגבלים מעצם היותנו בני אדם אנחנו סופאים יכולים להיות יותר גדולים ויותר גדולים ויותר ניסים ויותר אבל תמיד להישאר מוגבלים לעומת האינסוף ברוך הוא תמיד כמה שנעוף במהירות האור לעליות שהם בלתי נתפסות והאנושות תקדם תמיד זה יהיה התקדמות ביחס למצב העכשוי העתיד מתקדם לעומת העבר אבל כשאתה משווה את הבריאה לבורא שלה אז הפער הוא תמיד יהיה אינסופי אז המקבל מוגבל הוא ואם כן תהיה הטובה מוגבלת אז מה אם תהיה הטובה מוגבלת על כן נותנו הטובה

בלא שור לפות אלוקים אם רוצה לתת לנו בלתי מוגבל אבל אין לנו אבל הוא רוצה לתת טובה בלתי מוגבלת הוא נותן טובה בלי שו וזה זה לא ותהיה אלוקית בלתי גבולית אבל יש בעיה מה הבעיה שאנחנו לא יכולים לקבל את זה עוד מעט נפתח את המילים מה הכוונה לא יכולים לקבל את זה ואף על פי שלא יוכל המקבל הנברא לקבל כם כשיקשור לגמרי אבל הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו טובה אינסופית קודם כל זה לא מתחיל בנו בכלל הקדוש ברוך הוא רוצת לנו שפע אינסופית ואלה

יכולת להכיל את אין לנו יכולת להכיל את זה, אבל הקדוש ברוך הוא כן נותן לנו אם אתה מנסה למזוג ליטר לתוך שיש בה א 250 סמק אז היא לא תקבל את זה והמם ישפחו החוצה זה הכל נכון וכשהקדוש ברוך הוא מחליט להכניס לנו טובה אינסופית אז אנחנו לא יכולים לקבל את זה יכנס המשל הוא לא מצי לא מספיק מוצח פה עכשיו הקדוש ברוך הוא מרעיף עלינו ואנחנו איך זה בא לידי ביטוי בחיים למשל אם אנחנו מוציאים את זה ממילים גבוהות ויורדים מתוך החיים שלנו שהקדוש ברוך

הוא נתן לנו בואו בואו רגע נעזוב את ה את הטוב ונדבר על החיים הקדוש ברוך הוא נתן לנו א אנרגיות ש שמעל ומעבר למה שאנחנו צריכים כדי לחיות פה טוב ואם נדבר ברובד הכי פשוט על על היצרי הקיום שלנו הוא נתן לו יצרי קיום זה כמו אה לפעמים זה מזכיר זה כמו קורקינט שחיברו לו מנוע של נושאת מטוסים זאת אומרת אם היינו צריכים לאכול אז צריך להיות רעבים בשביל לאיחול, אבל היה אפשר להוריד את הווליום ל בערך 5% אולי מכמות האוכל או מכמות הרעב שלנו לאוכל

שאנחנו צריכים. אם זה רק הקדוש ברוך הוא נתן לנו יצרים, יצרים טובים לאכול זה יצר טוב אבל הוא מה הוא נתן לנו? הוא שפך עלינו איזה עוצמות בלתי נדפסות של יצרים, כל מיני סוגי יצרים, יצרים גשמיים ויצרים אנחנו דיברנו קודם על תקנאה ותאווה וכמו אתה רואה שהאדם הוא רעב ולמשמעות ולתוכן אפשר היה להוריד את הווליום ואז העולם היה כל כך נחמד בלי קנאה בלי שנאה ובלי תחרות ובלי מאבקים ובלי הכל היה רגוע היו בחירות והוא אומר מה דעתו אומר יכול להיות שדעתי קצת אחרת וזה נגמר

בכמה דקות בשבילה בשקט אם זה רק בירור שכלי אז היינו יושבים לסוגיה אתם יודעים סדר בוקר בסוף מגיעים ביחד להבנה כמו הרשב כמו התוספות פוסקים משהו אבל הכל אנרגטי וסוער ואנשים מתלה יש בנו איזה כוחות כאלה שהם הרבה מעבר למה שאנחנו צריכים ואנחנו נעלבים ולא עלינו גם לפעמים עלבים ועשו לי כ מה שהוא רואה יש כזה איזה צאונמים או הרגש הכל בתוכנו הנפש האנושית היא נפש כזאת שכביכול לא יודעת מרגוע ולא רק אוהב כסף לא צבע כסף שום דבר לא לא מניח את את דעתו שם

כן הוא צדיק כזה גדול ושמח בחלקו וזה זה מאוד מאוד נדיר עוד ועוד וגעשים וראשים ו ותראו מה קורה בעולם הם מחליטים עכשיו הסולטן הזה מחליט ההוא רוצה להיות סולטן והוא רוצה להיות זה כל הזמן מהומדק והוא צודק והוא מסביר למה הוא לא צודק יש באדם יש באנושות יש בחיים בשביל בלמה אנחנו לא צריכים את זה באמת היה עולם נחמד עם בסדר קצת כבוד קצת מסתדרים כל כך הרבה מריבות וצער ותסכולים ואכזבות ומרוצים ותחרויות כל זה היה שיבוד מלכויות כ זה היה נגמר אף אחד לא

היה כובש אף אחד ואף אחד לא היה זול אף אחד היינו צריכים לפתור את הבות של ההישרדות היינו צריכים שיהיה מספיק אוכל ולפתור את המחלות בנחת בנחת בידידות מה אנשים נחמדים למה יש בנו את השב כסף הזה אז אפשר להסביר לפעמים כי יש יצר הרע והקדוש ברוך הוא בא אבל פה הסבר הוא אחר אם הוא מתייחס אלינו פה ההסבר הוא שהקדוש ברוך הוא שפך עלינו שפך זה לא דוגמה טובה כי שפך זה אפשר להתנגד השפיע לתוכנו אינסוף לא אנחנו לא הולכים לקבל מה זה זה שובר

אותנו ואף על פי שלא יוכל מקבל נבראקים כשהישור לגמרי אם אני חוזר למשל לכוס רק שאלוקים יכריח לך את לקבל ליטר אז היא תתרסק היא תתרסק אם אתה דוחף בכוח ואלוקים מחליט שזה יכנס יכנס אלוקים אז זה מרסק זה מרסק לגמרי זה לא שובר זה מרסק זה מרוסס לרסיססים לרסים אז אז יש פה משהו כביכול שבמבט השטחי עלול לראות כמשהו לא הוגן אל תדאגו הכל יהיה בסדר בסוף זה יקח זמן עד הבסדר אבל הקדוש ברוך הוא טוב אז הקדוש ברוך הוא משפיע גיע עלינו כוחות שאנחנו

הם גדולים הם גדולים עלינו אז אז למה למה החווה אחלה תפוח כי כי באמת היא רוצה להיות כמו אלוקים אני לא יודע איך תפרש פיזשה של ראשונים אבל גם בגן עדן חסר לך משהו מה חסר לך בגן עדן אנחנו חולמים כשמחי צריכה בגן עדן מקדם אבל רגע גם בגן עדן מקדם היה שם מסובך נכון ואנחנו חולמים שיבנה ב אבל רגע בסדר אנחנו נתקן את הכל נתקן את גן עדן תקן מקדש הראשון מקדש שני אבל מצבים ש שהכל וזה לא זה לא זה לא נכון אנחנו רואים

תרבויות שבועות להפך תרבויות שבועות תרבויות שפטרו לעצמם חלק מה הם לא תרבויות מאושרות הם תרבויות של א של א של חידלון אנחנו עכשיו חווים בהיסטוריה תספרו לילדים שלכם על כל מיני מדינות שהיו באירופה והם יגידו מה באמת מה העולם היה כל כך שונה זה מדינות שמרוב שהם עשירות ומרוב שהם אבל אין להם אמון ואין להם שמחה ואין מה זה הם קורסות לתוך לתוך תום הנשיה?

אני לא יודע היסטוריה מה עתידית אני לא יודע אבל זה נראה מין א אה תהליכים ש לא יודע אפילו למה להתפלל אז אז אז הקדוש ברוך הוא נותן לנו טובה טובה אלוקית בלתי גבולית והאנושות היא כל הזמן רעבה למשהו למשהו יש בזה גם הרבה דברים טובים יש בזה איזה משהו שבגלל זה כל הזמן מתפתחת התרבות והטכנולוגיה והיכולות וחקרים בסדר יש בזה גם דברים טובים יש בזה גם דברים שגורמים ל בעיקר לאדם ולעצמו לאדם ולעצמו אז אם הקדוש ברוך הוא היה נותן לי קצת פחות או הרבה

פחות לפי מה שמתאים לי לפי מידותי אז הייתי ייצור שמח כזה נחמד חביב הוא נותן לי כל כך הרבה ואנחנו פוגשים מצבים של שבר שבר לגמרי שבר לגמרי וכשאדם נשבר לגמרי לא עלינו כשאדם לא נשבר לגמרי שבר לגמרי הביטוי לגמרי הוא לא ביטוי שאפשר ככה להעביר אותו אז אז א איך הוא עם הזהב שני הקטם הטוב תשתפח נעבני קודש בראש כל חוצות מציוני יקרים מפז איך היו כשאתה א עומד לקראת א יש לך חלומות ותקוות ואתה בא עם כל התום והתואר ו ורוצה לבנות מדינת דדק

ואור בסדר או אתה בא לישיבה ואתה מלא תקווה ואתה משקיע ומתאמץ ובונה וזה תהליכים ארוכים מאוד שטובעים מאמץ ותובעים התמסרות ודרך ארוכה ואתה בונה וממשיך וממשיך ומתגדל ומתקדם ומגיע למקומות מאוד מאוד מאוד יפים ופתאום או לא פתאום אתה נשבר לגמרי לא אתה חס ושלום פתאום הוא נשבר לגמרי או לא פתאום או לא פתאום שחלק גדול מההתמודדויות עם שהשם ישמור עלינו א על כל ישראל התמודויות של עובדן התמודויות של כאב זה זה מעבר לעובדן מעבר לעובדן זה זה אם מלאך המוות בא לבקר אתם יודים כשמלאך המוות

בא לבקר אז אז בלי להשיר כרטיס ביקור לא שוכחים אותו מלאך המוות מסתכל לי בעיניים אז אה הוא שולח יד של קרח דרך הצלעות ולופט את הלב ואין כוח לכלום ואין כוח לכלום בגלל ש שהורים שילדו ילד וליו אותו וחינכו אותו והשקיעו בו והוא פרח וצמח ופתאום הוא נפל לא עלינו בקרב אז אז אז אז כבר כל מה הם עכשיו יחזרו עוד פעם ל עוד אז מי מלאך המוות כשמפקשים אותו אז מי אמר שהוא לא מחר מחר בא לבקר והוא לא דופק בוד את השם ישמור

אז מלאך המוות כמוות זה ביטוי של שיא של מוות אבל אבל אם אם זה נשבר אז מאיפה נמצא את הכוח לקום לקום מחדש? לקום מחדש. אם הייתה שבירה קלה, נפילה קלה, בסדר, אבל אם באמת השקעתי, השקעתי. שוב, כשהכל היה א יפה, כשהכל היה מבטיח, כשבאתי בתמימות שלי וחשבתי שזה יהיה מדהים, מדהים, מדהים, אז אז היה לי כוח לעמוד מול כל הקשיים.

אבל כשבניתי ועכשיו זה מה מה עושים ישראל אחרי חטא העגל? מה עושים משר חט העגל? איך הגמרא אומרת? עלובה קלה שזינתה בתוך חופת זה משל מכריד מחריד כאילו בתוך החופה היא היא אז מה נגמר נגמר נגמר הכל עבוד יש מצבים כאלה אנחנו רואים בתנך הרבה מצבים שהכל עבוד הכל עבוד דור המרגלים זה דורחת המרגלים זה זה הם סתם הם היו צריכים להיכנס לארץ עכשיו סתם ויבקו כל העם בלילה ההוא בבוקר הם כבר קמים זהו הם מרסו את הכל אתם בחינת חתם בחייה של חינם אני אקבל

לכם צורות חטא המרגלים חטא העגל למה עשיתם את זה למה אם הייתם מחלקים עוד כמה דקות הכל איזה מין משהו כזה שהכל איך עכשיו מה מה נקום אפשר לקום אבל אבל תראו מה כתוב פה ישור לגמרי שבר לגמרי לגמרי זה לא איזה שבר שמים גבס לגמרי זה מישהו לקח פתי זה נראה וריסק את הכל אז מה מה אני אבנה מחד מה היה שלי לבנות נניח שאני אבנה אז מה איך זה יראה איך יראה דבר שבור לגמרי ששווים ובונים אותו?

זה הכל צלקות והכל ה מדמיין לי איזה כלי יפה מ מ מ מ מזכוכית או מ חומר מאוד יקר שהוא היה כל כך והוא התרסק עכשיו תבנה אותו נו מה הסיכוי שלך לבנות יש בה יש מקצוע כזה רפאים קוראים לזה הם יודעים בארכאולוגיה לאסוף את כל זה בסדר שיהיה לך שזה קד זה את המעריך אבל אם אתה הקד הזה בעצמך אז לא בא לך נו מה אם כשהיית עם שאיפות אם אני הקד הזה זה אז הייתי עם שאיפות להיות קד יפה ונוצץ ואיכותי ואומנותי את כל

זה נשבר אז עכשיו אני אבנה עוד פעם זה גם כן ישביר איך אני אראה כשאני אבנה איזה קד מה הוא הסדוק שזה דבוק במקום הלא הנכון זה כלום זהזה אין מה לקום אין מה לקום מישהו יצא לקרב והוא ס שם והושפל שם ופורק שם וכל התפזרו כבר והוא שוכב בתוך הבוץ יש איזה משקה מאוד מאוד מוד יקר, איזה יין מאוד והוא נשפח והתערבב עכשיו בבוץ והוא נהיה לכלוך. מה תעשה איתו עכשיו? שוב אם אם כשבא אם כשהתחלנו בטהרה, בתמימות, בתום ילדות, אז הכל התרסק. כשהכל התרסק

לא חייב להתרסק.

כן? אומר הרב מדבר פה עליזה התרסקויות. אז אם אז אז מה יקרה עכשיו? אז לא יקרה כלום.

אז מה יקרה? אה יישו לגמרי. ישר לגמרי. אפשר לעצור פה את הפסקה?

לא. אי אפשר לעצבות הפסקה כי אלוקים נותן כי באנו לתת וזה ירסק אותנו זה אלוקים אז אנחנו לא מבינים אותו אבל מה המהלך אז הרב ממשיך ויבנה בתשוקתו לשוב למכורו הבלתי גבולי להתאחד באלוקות מה הכוונה יבנה בתשוקתו שמכור אז אם אנחנו משווים את זה לקד הזה שהתרסק או לאיש הזה שיצא לקרע וחשב שהוא ינצח וחטף מעלומות כאלה שפזרו את האיברים שלו לכל הכיוונים אז הכל עבוד, הכל מת, חלס, יש לו איזה אצבע שם ורגל פה והכל זרוק ו עוד מעט יבוא המנקים וינקו את הכל. אז מה זה יבנה בתשוקתו לשום קורא בתיגבולי להתחב אלוקות? אז קורה איזה פלא כזה.

מי שמסתכל בהיסטוריה של נצח ישראל, נגיד כאומה ובטח א בחיים של רבים מיחידיה, אז רואים איזה פלא. שוב, כולם התפזרו ומה שהיה פעם כל כך מפואר ואדיר הוא נבל חרס בראש כל חוצות. זה סתם חתיכת לכלוך. ופתאום או לא פתאום א איזה עץ בא אם נשתמש במשל זה מתחילה לזוז.

מתחילה לזוז. זה לא מובן מה? אין תקווה ואין כוח ואין בשביל מה. אבל האיברים המפוזרים האלה משתמש במשל יחזקאל הנביא או במשל רבי יהודה הלוי.

אז האיברים המפוזרים האלה משום מה פתאום מוצאים בתוכם איזה כוח שלתנהרים מהפרקומי כל שמה אנחנו שרים מתנהרים מעפר זה לא נחמד אתם יודעים זה לא נחמד להתנהר מעפר מי מתנהר מעפר מי ש מישהו פגר מת מה מישהו בתוך האדמה אז התנהרים למה שתנהר מהפר כשהתנהרתי לרעננות בימי התנך תראו מה קראנו עכשיו עוד פעם יש באמת הרבה כאלו שמשכנעים אותכם נו זה לא ילך ניסינו מה פתאום זה לא כאלה שהם לא מיועשים הם מראש הם לא מופטעים הם מראש יודעים שזה התרסק אז בזה אופן בלתי מובן

וזה מופיע בעם ישראל מה כמה פעמים א היה פה בשבת את המגד של א של הגדוד של הצנחנים אז אה אז הוא אמר וואו אני יכול להגיד הגומל אמרתי לו מה הגומל אז הוא אומר לי על שמחת תורה אמרתי לו איזה שמחת תורה שמחת תורה אתה תשעד אמרתי לו אתה למה אתה אומר הגומל אז הוא אומר לי נהרגתי בשמחת תורה כל כך הרבה פעמים אז אני צריך א להגיד הגומל אז נזכרתי בו כי אני פה מול הבמה עכשיו אבל א אבל איך איך אומות גומרות אחרי

מה שהיה לנו בשמחת תורה איך משק נראה אחרי מה שהיה לנו בשמחת תורה איך בתי מדרש נראים איך חידות צבאיות יש בעם הזה איזה תכונה אה ש ש שלו הוא התרסק אתם יודעים אנחנו עם של סבל יותר א מי שאל אותי א הקדוש ברוך הוא מבטיח א לאברהם הרבה הפטחות בסוף בהיסטוריה אנחנו עם שסבל הכי הרבה נכון מי שחי דקה וחצי לא מספיק לסבול הרבה מי שחי 4,000 שנה אז מספיק א לסבול הרבה לא זה עוד לא מסביר זה עוד לא מצדיק אבל אבל מה לא

עשו לנו מה לא עשו לנו כדי שנגמור ככה נגמור אה נשבר לגמרי ונשברנו לגמרי זה זה אי אפשר לתפוס. אתם יודעים, בחורבן בית ראשון, בית שני זה לא אה מוכרים לעבדים ואנשים בודדים ומתנתקים מהקהילה שלהם ומהמסורת שלהם ומהחינוך שלהם ומגיעים במקומות זה לא אה לא אין לו דתיים בפלוגה. מה הוא מגיע לרומבה ולכל מיני מקומות מזוהמים וזה בושה ועוד פעם קוראים לזה בית כנסת עוד פעם הם מחפשים אחד את השני איזה בטח איזה חיר באיזה צריפרו עבדים כולם עוד פעם פתאום לא יאומן לא יאומן לא

יאומן הרגעים הכי מבוזים בחיים של האדם לפעמים לפעמים חסר שלא יהיו לנו שאדם כשל ושרך ו ותינף והתנהג בצורה כל כך כל כך מכוערת ועבד ד עליו הכל נו ומה הוא יקום ופתאום משהו מתחיל הוא אוסף את עצמו אוסף את עצמו אין תקווה ואין משמעות ומה כבר יהיה הרי גם אם תצליח אתה תיסע את הכתם לכל חייך מה הם חשו שם בית המקדש הראשון הרי הם הם כל הזמן האמינו לנביאה השקר שלא יכול להיות ש שבשר ואדם יהרוס בית אלוקים וזה נהרס מה הם חשבו איך

הם המשיכו זה קני ישראל אומרים אוירנו באומה אחרת זה קני ישראל יושבים שני יחזקים אויר אחרת ויחזק אומר חי השם כי ביד חזק משפחה אם לאיכם לא לא על דעתכם להיות ככל הגויים בית ישראל זה לא גזירה זה גזירה שתמונה באנו בפנים כי אלוקים נתן לנו טוב אינסופי והטוב אינסופי הזה א א יכול לפעמים לרסק אותנו כן יכול לפעמים להיות זה שמסתתר אנחנו מפרשים אותו לא נכון ומבינים אותו לא נכון ונדחפים ומוצאים לו נתיבות מעוותות כדי כדי לנסות לגעת בתשוקה הזאת וכשאנחנו יש פה משהו המשפט

הזה הוא משפט אינסופי ונה בתשוקתו לשום קורה בלתי גבולתחלקות הוא עשה נברא את עצמו והיה מדרגת השלמות של בורא ויתם מה לגבול שנברא המילים האלה שופעות בתוכם אין סוף ברכה כזאת המילים האלה הם מילים ש שברגעים הכי אלובים שלך ברגעים של המשבר לא של המשברגים שאתה אומר כאן מה אני כבר אראה את הפרצוף טוב שלי ואם בתוך התהום הזאת אני מצליח איכשהו להרים את הראש פתאום איךשהו אני מצלי מרים את הראש הראש בקושי מחובר איך שהוא אני מצליח א להגיד אני אזוז אני אזוז איךשהו אני

מצליח להגיד אני לא אוותר איךשהוא אה באמת איךשהוא איך שהוא בתוך הכאב הכי גדול הוא אומר אני אתקן אני אחזור בתשובה יש פה רגע שבחוויה זה רגע עלוב כזה אתה מרטותי ומרוסה שק ול ובתוך אני לא עושה אידאליזציה של זה אבל לפעמים בוא נגיד ככה בסדר היו כבר את כל הפעמים בהיסטוריה שלנו לא צריך עוד פעמים א זה שאתה מתוך ההפך מתוך ההפך אנחנו לא סתם משארים את זה בקבלת שבת א מתוך ההפכה אנחנו מגלים סימנים שרצון בחיים אנחנו גאים בו במשהו שהוא ענק ענק או

אינסופי או אינסופי זה בסופו של דבר מבת הלון זה הרגעים הכי הכי הכי אדירים בחיים שלנו כזה שהצלחנו וזה שבנינו זה הטוב האלוקי דחף אותנו אבל כשהתרסקנו ואנחנו יודעים גם כשנקום כבר לא נהיה צדיקים גמורים לא נהיה לא נהיה ואחריך את העגל אנחנו לא נקבל את הלוחות הראשונות לוחות שניות זה לאללה אבל זה לא לוחות זה לוחות זה יחזור לוחות ראשון אבל זה יקח אלפי שנים זה יקח אלפי שנים ודור המרגלים הם יודעים שהם לא ישובו אנה במדבר הזה תמוש כל פלו פיגריכם אתם תמותו והם

לא זה נפילה זה שבר, זה כאב אינסופי. היכולת בזה האדם מגיע לפסגות האינסופיות שלו.

בזה האדם חי עם מדרגות שלעולם לא היו יכולים להגיע לזה. במה מה הוא זוכה ב שוב זה נראה גרוע. אמרנו הקד הזה אם אני נראה כמו קד מרוסק ובלוע וכל הסדקים וכל הפצעים אז אז אז זה זה דגם חיוור כשמזכיר בכל כך חליבות את מה ש איך כתוב כבונים בעזרה שכשבונים את בית המקדש השני עוד לא בונים אותו יסוד ההיכל אז אז יש רבים לא שומעים את כל ה יש מצילתיים ושמחים שם אבל לא שומעים את זה מכל הבחייה מי שראה מי שבא לבית השני והוא

רואה הוא עושה השוואות הכל שם שרו וירושלים עלובה הם עוד זוכרים את את מלכי בדם זוכרים בית המקדש שם את תפרתו מקדש שלמה ופתאום רואים את זה נו מה כבר יהיה הרי כבר בנינו בנינו איך אפשר להשברות את בית המקדש השני בכלל לשלמה המלך שבנה ומה מה הציפיות ועם ישראל מסתכל על ציפיות ואומר אני קם אני קם אני קם איזה מראה פנימית בזה הרב אומר בזה יעשה הנברא את עצמו ויהיה מדרגת השלמות של בורא הפסקה מתחילה בגלל שאלוקים רוצה לתת לי צו אלוקים ידע זה ישבור

אותי אבל אם זה ישבור אותי זה יכול לחולל בי משהו שאני מקבל ככה אני מקבל את האינסוף אני לא מקבל את האינסוף בזה שהקדוש ברוך הוא נותן לי ונותן לי ונותן לי בזה סוף שהקדוש ברוך הוא נותן לי לפי כוחה אז איך זה מתגלה בי זה מתגלה בי דווקא בהיבנה בתשוקתו לשוב עם קורה בלתי גבונית משהו שמה שהעולם הזה עשנו לא נשברנו לא נשברנו לא נשברנו יש כאלה אנחנו א אוהבים התקפות צהל טוב בהתקפות הוא לא אוהב בהגנות אבל כל התרבות שלנו היא אוהבת חלוצים שמייבשים

ביצות ולוחמים וחולמים ישראל נבנתה בחלקה הגדול ברובה בידי אנשים שעברו שבר מאוד מאוד גדול שבר מאוד מאוד גדול חלק הגיעו מהשואה ואין לי מושג הם לא עשו להם ולא רוממו אותם ולהפך בזו להם ולגוע ואיך מלכו קצון לטבוח ואיך והידים שלהם נטלשו מתוך ידיהם והם והם אני גדלתי בזמנו אז בקהילה שלו היו הרבה מאוד מספרים כחולים כל מי שמספר כחול עליה אתם מבינים שהוא היה באוויץ הוא באחד הכפים זאת אומרת שהוא עבר את ההשפלות הכי הכי הכי מזביעות שבעולם הוא ראה מה עשו לו והוא לא

מרן איך איך הם הם איבדו את את הנשים איך איך הם איך הם באו לארץ איך הם התחתנו מחדש? מאיפה עלהם כוח?

איך הם ילדו עוד פעם ילדים? הם לא עשו משהו ארוה. הם סתם אנשים סתם אנשים בם לא יבשו ביצות. אבל את המדינה ברוך השם שיבשו ביצות.

זאת אומרת מדי ישראל ואלה שבאו למעברות אלה ש אלה שעזבו א א מסורות ו ומסגות קהילתיות וזרקו אותם הם ניהולים חדשים. הם לא הכירו את השפה ולא הכרו את התרבות ובמקומות רחוקים ובאוני ולפי כל ה לפי כל המחקרים וכל התרחישים הסוציולוגיים הם היו אמורים להיות ל לא למה שברוך השם הם זה הדור הקודם ש שהם לא דיברו מילות מילים גדולות וגם לא למדו את הרב זצל ברובם ואיזה אש אלוקית גרמה לעם הזה לסבלנות האינסופית שלנו זה כל כך מצחיק לפעמים אני רואה את האויבים שלנו מדברים

פה על זה שצלום מוד אני יודע על הסבלנות שלהם הסבלנות שלהם המציאו אותם לפני כמה שנים הסבלנות של עם ישראל היא סמנות של אינסוף שנים של ציפיה לגאולה זה לא סתם דיבורים זה אנחנו הסכמנו עליך הורגנו כל היום מה שעם ישראל מסר כדי להמשיך להיות ודי כדי להמשיך להיות שייך לתורה המצוות הכל החיים אינסופי הזה שקם כן וגם בדור שלפנו וגם בדור שלנו זה זה מין משהו כזה שזה לא נראה טוב אתם יודעים כשהתנופת הזאת מתחילה לאסוף את עצמה ופתאום לאט לאט לנסות לחזור להיות היין

היקר הזה או הכלי המפואר הזה אז זה משהו ש יש כא שיגחכו עליונו באמת אבל הרגעים האלה הם רגעים שבהם אתה חי את האייןסוף בהם אתה בורא את עצמך ויהיה מדגש שמות של בורא עכשיו לא אלוקים ברא אותך כביכול כביכול כן כי ממה שברא אלוקים לא נשאר זכר כי ישרו לא עצמות יבשות אלא רסיסי עצמות יבשות ועכשיו אני בא זה אלוקים נתן לי את התשוקה הזאת זה שאלוקים השפיע עלי אינסוף פירוש דור שהשפיע עליי תשוקה לשוב למקורה הבלתי גבתי זה לאזה להתאחד באלוקות זה מילים מפחידות

כאלה זה אני לא אפתח אותם יותר הרגעים הקשים בהיסטוריה הם מפחידים מאוד בהחלט מפחידים מאוד כן את ההתמודדות שאנחנו עוברים ברוך השם המצב עכשיו הרבה יותר טוב אנחנו זוכרים מה לפני שלוש שנים איזה דאגות מילו לנו את הלב בשעות הראשונות ביום הראשונים ממה חרדנו ממה דאגנו מה אתהפ גם עכשיו יש מה לדאוג ברוך השם אבל במקום אחר לגמרי וזה שהחזקנו אז מעמד וזה שהסטערנו וזה שגם אם התפרקנו א הצמדנו את הכל אז אז אז אז מה קורה בזה יעשה הנברא את עצמו הוא יעשה ועשיתם אותם

עם ישראל בור כאילו כשאתה קם מתוך האפך אז אתה באיזה מידה אתה שותף של אלוקים אתה אתה עושה בהתחלה הוא עושה את הנברא את עצמו אלוקים ברא אותו אני עושה את עצמי כי מה שהיה נגמר בגן עדן הכל הכל נגמר, התרסקנו, אכלנו ועכשיו חוזרים לג יש לנו סבלנות 5787 שנים לפי המניין הפשטני כן יכול להיות שזה קצת יותר שנים אבל אנחנו יוצאים מדרך הרוק בחי דרך ארוכה וזה הדגל שלנו הדגל שלנו זה קמעה קמעה זה לא ב לאט לאט אל תרוצו זה דרך ארוכה ארוכה שאנחנו

לא מפחדים אנחנו שמחים בכל צד של מחכים רק לסוף המפואר יודעים לאסוף את עצמנו יודעים עם הסדקים ועם הצלקות ואנחנו גים גים בהם אנחנו גאים בהם כי כי הצלחנו זה הרבה יותר גדול זה הרבה יהיה במדרגת השלמות של בורא זה מילים מפחידות שאדם מרים את עצמו כשהוא בעל תשובה או כשהוא מאמין בתיקון אז מה מתגלה פה מתגלה מתגלות פה פסגות שהם שהם לאין ארוך יותר מכל מה שאלוקים היה בורא אותי לפי מידתי כי זה טובה מוגבלת ודווקא העמידה שני לא מאכלל ולא רוצה ומקווה שהכל מאחורינו

בעזרת השם ועכשיו רק ושילמנו את כל המחירים ורק נכטוף את הפירות. יכול להיות יכול להות ששר ההיסטוריה לא עובד אצלי והמלאך גבריאל לא מקבל פקודות ממני מחשבונות הרבה יותר עמוקים אבל היא התעלה ממה לגבול שנברא מה שלא היה אפשר בלא שפעת רב טוב למעלה מדרגדיו של קבלתו כי אם הקדוש ברוך הוא היה משפיע עלינו לפי היכולות שה מקבל אז היינו נורא נחמדים היינו נורא צדיקים זה אפילו לא היה נמד כיסופה כן כי התמודדנו היה איזה רע כזה קטן שים לי למה זה כל כך מסובך מול

השאלה הזאת במקום למה באה השבירה היה אפשר לשת כותרת למה זה כל כך מסובך מה אכפת לאלוקים לעשות לנו כזה כזה פשוט ונחמד כזה קליל כזה אתגר כזה כן למה כי כי אלוקים לא רוצה שיהיה לנו טעים כי אלוקים רוצה שיהיה לנו לא אלוקים כי זה השפע זה הברכה זה החסד זה התיקון עולם זה הקריאה בשם השם זה זה המתנה הכי גדולה שאנחנו ורים להביא להשם זה אנחנו עושים כן החלטה הזאת לקום מתוך ההפך. איזה כוחות יש לך, איזה עוצמות יש לך, איזה כישרונות יש לך.

זה הכל מלמעלה. אבל בתוך הו להחליט לקום זה זה אנחנו זה זה מלמטה. זה כמה שאני שוב, כמה שאני מרגיש הכי אבוד שבעולם, הכי שפל שבעולם, הכי דוחה שבעולם. בתוך זה א מזכיר את הגמרא שאומרת ש שכל הזובח יצרו מתוודה עליו.

מעליו כתוב כאילו כיבדני בשני העולמות. מה זה זובח יצרו מתוודא עליו? יצר זה זה לא כבש כל מי שמנצח את היצר היה צריך להיות כתוב ככה אמרן מסביר איתי בכוח יצר כל מי שמנצח את היצר כל מי ש א א לא מקשיב לו כל מי שבורח מהצ אבל המארל הגמרא אומרת זובח זובח זה זה קורבן מסכת זבוכים זה קורבן אז מביאים קורבן סא לא מביאים לקורבן את היצר הרע היצר הרע הוא מכוער הוא עלוב הוא מתונף הוא רוצה דברים רעים מה אני עושה ממנו קורבן אז

ככה הגמרא אומרת כן כן כן, אם אדם חווה מפגש עם היצר, שהוא לא יפה, הוא ממש לא יפה, כשאדם חווה מפגש עם היצר והיצר כמעט מנצח אותו בחוויה שלו, כמו יוסף הצדיק שפוגש את אשת פוטיפרז, שזה חוויה כל כך מבוזה, מבוזה שיוסף הקדוש העליון הזה שהוא לומד פה בדיוק במקום הזה עם יעקב אבינו בעמק חברוני את כל התורה כולה ומלא שאיפות נסגבות לתקן מלכות שדי והוא והוא מגיע לזה שהוא הוא נמשך השם ישמור חס וחליל לפי חלק מהדום ככה לאשת פט למצרית הזאת לל לאיזה כמה

דקות של תאים בשביל זה אתה זורק כאילו עצם ההתמודדות היא היא גם אם תנצח אז מה אבל זה זה אתה יוסף הצדיק זה וכן זה יוסף הצדיק זה יוסף הצדיק את הקרבות אנחנו לא בוחרים ממש לא ממש לא את הקרבות יש את פוטיפר בדרך כלל מודיעה לנועי זאת שפורץ את הגדר וזה שיוסף עמד מול הסיטואציה הזאת זה בגלל זה הוא יוסף הצדיק יש הרבה צדיקים בתנך לא קוראים לאף אחד צדיק אברהם היה צדיק ויצחק היה צדיק וישעיהו היה צדיק ורמיהו היה צדיק ויוסף הצדיק כן כי

הוא זובח תודה איךנני מי שזובח יצרו זה שברגעים הכי אלובים אני לא אני יכול בשניות האחרונות לעצור את היצר ולהצליח לא לעשות את העבירה שכך נמשכתי לעשות ולהגיד אבל איזה אדם דוחה אני ואיזה אדם שפל אני שבכלל הייתי בסיטואציה הזאת ואה יכול לבוא בראש אחר אתה יכול לבוא להגיד אני מנצח בקרב הזה כי אתה מבין יש כזה מסורת שמי שמלבינים את פניו ברבים והוא סולח אז מקבלים את כל בקשותיו הוא בולם פי בשעת מרבה אז הוא יכול לבקש יש הרבה סיפורים כאן נכון שאם סיפורים שגם

אני מכיר שמישה מאוד מאוד ביזה ברבים ואמרה אני סולך ובום נולדו ילדים וקראו אז א לקחת את הרגע הכי עלוב ולהפוך אותו פתאום ל זה לא בשביל שיולדו באמת הוא סולח אז אז מה שהמרל מסביר שם בגמרא זה שאם חס וחליל נוסטואציה כזאת ואני מנצח לא בגלל שאני מגעיל ואני קצת מגעיל פחות אלא כי פתאום אני קולט שאני יכול להפוך את הרגע הזה לבית מקדש זובע יצרו אני יכול לנצח את היצר לא בשביל שאני לא אתרסק בתאום לגמרי אני צריך להתפס באיזה עץ באמצע המדרון וברוך

השם א שאני לא עד לא עברתי על כרת עברתי רק עליו אפשר לקחת את זה עקרונית למקום אחר אפשר להגיד אני פה בתוך הגיהנום מוצא בתוכי בית מקדש אני מקריב קורבן אני עכשיו מתה כאילו זה מה הוא יספר אחרי זה שהוא נמשך לאיזה מצרית לא עלינו וכמעט מה כאילו מישהו הלכתי לשדוד זקנה והצלחתי ברגע האחרון כאילו אתה אתה לא רוצה לראות בן אדם כזה בכלל על זה שבסיטואציות אבל אם הוא מבין ש שהשבר הזה הכל היה לו בסדר אבל פתאום להגיד בתוך הלמטה למטה יבנה בתשוקתו

לשון מקורה בדיגולית רבנו קות בתוך ההפעלה אני מנח את בית המקדש אני זובח את יצרי אז כאילו שם לו תודה בשתי עולמות שזה הבטחות מאוד מאוד עליונות אז זה מתחיל בנימדס מגיע למקומות הרבה יותר גבוהים אה כל זה לא היה אפשרי אם היה צר עולם נחמד כזה אז היינו נחמדים לא שלא אין לי התנגדות לעולם נחמד כזה מדי פעם אני אשמח לבקר בעולם כזה בהחלט א אם מישהו יבוא ויסר שמצינו את הדרך וכבר יגיע בית המקדש בעד אבל זה מביא אותי למקום אחר שהיה תמיד אי

אפשר היה בלא שפת רב טוב כי אם בלי שיפת רב טוב הוא היה תמיד רק במדרגת נברא ולא מדרגת בורא כלל אז הם מילים מפחידות אבל הם כתובות פה מרשה לעצמו שוב הביטויים כנראה ביטויים קבליים שאין לי מושג מה המשמעות שלהם סדרת בסתרי העולמות, אבל אני הקטן ניסיתי להסביר את זה לפי המילים שלנו שבת שלום בשורות טובות