שולחן ערוך אורח חיים סימן ח' - הלכות ציצית ועטיפתו | הרב מאיר דוד שמואלי

Kind: captions Language: iw בשם השם נעשה ונצליח ו ברחמיו עלינו ירוויח נראה היום בסיעתא דשמיא בעזרת השם יתברך היום אנחנו בתאריך ח וכסלו תש פה ישנת טהרת פנים בעזרת השם יתברך לנו כל עם ישראל ב השם סיעתא דשמיא גדולה סימן ש הום אנחנו נראה הסימן האחרון בהלכות הנהגת האדם בבוקר מחר בסיעתא דשמיה אנחנו חייבים לראות הלכות ציצית לומר כבר שבוע הבא אני צריך גם לראות הלכות חנוכה אז נראה כמה שאנחנו יכולים בעזרת השם יתברך לראות אפשר לפתוח את משנה בורה סימן ז סימן השביעי וזה דין ברכת אשר יצרח ההלכות הקשות ביותר לא בהבנה בקיום זה יהיה סימן ה ששמה מרן כותב שכל ברכה שאדם מברך אומר ברוך אתה השם צריך לכוון אדון הכל היה עובה ויהיה בסידורים זה מודפס מי שקורא בתוך הסידור מתפלל אז הוא רואה אלוקינו תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם ככה ההלכה זה אחד ההלכות הקשות ביותר בחינה ששוכחים למה עכשיו ברך שהכל מזונות שיר יצר ברכת המזון שוכח מזה יש אומרים שיוצא בדיעבד הבנו שבוע שעבר את אפיקי ים שומר אפשר לתנות בבוקר זה רק בדיעבד גמור כדי לקיים את ההלכה אבל הרב מזוז כותב שכל זה עוזר אבל לא עוזר ל ד שמע שזה מצוה תעשה מהתורה שזה לזה זה לא עוזר בזה בעצם חייב במקרה כזה הוא חייב לכוון אדון הכל היה וה כדי נסות לזכור את הדבר הזה הלוואי שנזכה אנחנו והמאזינים כל הציבור היקר לקים את ההלכה הזו הלכה פשוטה אבל קשה מאוד לביצוע בעצם במילים אחרות הקדוש ברוך הוא רוצה שאתה אומר ברוך אתה השם תחשוב השם הוא אדון הכל הוא היה הוא עובה הוא אין שום כוח בעולם תקיף ואבא ליכולת אתה אומר אלוקינו תקיף הבא ליכולת בא לכוחות כולם אתה צריך לדעת שאף אחד לא יכול לעשות לך שום ראה כל ברכה וברכה שאדם מברך נכנס לאמונה נכנס לביטחון זה הלכה שגם אני עכשיו קצת יותר משתדל בה בזכות שקראנו אותה למדנו אותה ביחד איתכם זיקתם אותי גם לקיים להשתדל בהלכה הזאת אני בירכתי לפני זה הלכה עכשיו הלכה שביעית אומרת בסימן בסימן שביעי בחילה דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים ובו ארבעה סעיפים כותב השולחן ערוך כל היום שעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים ברך אשר יצא ולא על נטילת ידיים ואף אם רוצה ללמוד ולהתפלל מיד ואם היו ידי מלוכלכות שבשב וכולי אפילו אחי אינו מברך על נטילת ידיים אז קודם כל פלא פלאים על מה מברכים אשר יצר אז כל החברים שלנו פה ברוך השם היקרים שבאו פה עכשיו לשיעור אשר יצא מה פירוש כל פעם שאתה מתפנה דברך אשר יצא גם מרן כותב כל יום שעושה צרכו מברך אשר יצר עכשיו זה באמת אתם צודקים שכך כתוב אבל יש רבנו מאיר שובה בסמקו מימון הוא אומר לא תאמינו שמה שמברכים אשר עצר זה רק אדם שמתפנה ממש התפנות גדולה אבל לא מדובר שאדם מתפנה מתפנה קטני זה ממש לא זה לא מברך אשר רצה זו הי שיטה ראשונה שיטה שנייה היא שיטת רשי תשובות רשי אם הוא בירך בבוקר עכשיו אשר יצה אחרי זה הוא הולך סמוך לבוקר להתפנות גם לא מברך אשר צ למה אומר כבר בירכתי לא ממזמן זה כאילו פתר גם את הבא ששיטה השלישית סמק סמק שוט מן השמיים שו רש בה ועוד פוסקים ספר המנהיג וכך פסק כתוב כך פסק שולחן ערוך שזה לא משנה מה אדם מתפנה זה לא משנה אם ברכת לפני אזה אשר יצר תמיד צריך לברך אשר יצר על כל שלושה שיטות להלכה למעשה מרן פסק זה לא משנה גם קטני ברור שקטן מברך למה יש ראשונים לפנ מאות בשנים 600 700 שנה שכתבו לא ככ לא מברך אפילו אחי הדינו הוא שלא עושים כשיטת אלא מברכים אשר יצא אז לשים לב שמרן מדגיש לי מברך אשר יצא ולא א נתינ ידים מה העניין לברך על נטילת ידיים אז בוא נסתכל ככה שדעת רבים מהראשונים כולל הגאונים כול בו אורכות חיים ראבד ועוד כולם סוברים ברגע שהתפנתה צריך לברך שתי ברכות ברכה ראשונה נטילת ידיים ברכה שנייה אשר יצא אנחנו מברכים נטילת ידיים ותדעו שרבים מהגאונים הרבה גאונים סוברים אים שצריך לברך תמיד על נטילת ידיים שיטה שנייה היא אומרת תלוי מה אתה מתפנה גדולים קתנים אם זה גדולים אתה צרך נטילת ידיים אם לא לא שיטה רביעית היא שיטת הרשבא שלא מברכים על נטילת ידיים כותב הבית יוסף וככה התפשט המנהג רוב הפוסקים סוברים שצריך לברך על נטילת ידיים הלכה למעשה זה מוזר לנו על מה דבר אחד אבל זה רוב פוסקים אז למה אנחנו לא מברכים ע נטילת ידיים בגלל שהמנהג התפשט שלא לברך ע נטילת ידיים ולכן מרן מדגיש א' על קטנים דבר שני הוא מדגיש על נטילת ידיים שכותב שאתה לא מברך ע נתינת ידיים יש עוד דבר שלישי פה אם תשימו לב כל היום מברך אשר יצר אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד מה הכוונה אם רוצה ללמוד ולהתפלל מיד יש הלכה עוד הלכה פה בהלכה ב תסתכלו מה כתוב שם בהלכה ב התפנה ולא שפשף אף על פי שצריך לברך אשר צר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום מקו יש שתי דינים יש אחד שהיה בדרך היה בשדה היה בטיול הלך התפנה נה קטנים לא נגע בשום מקום צריך ליטול ידיים הלכה למעשה אם הוא לא הולך להתפלל עכשיו לא צריך לא צריך ליטול ידיים למה נוטלים ידיים אחרי שאדם התפנה למה היית בשירותים לא בגלל שהפניתי עצם זה שהייתי בשירותים אני צרך ליטול ידיים סיבה שנייה אולי נגעתי מקומות המכוסים ואני לא נקי זה הסיבה השנייה אבל אם אדם לא היה בשירותים הוא יודע שהוא לא נגע במקומות המכוסים אז להלכה למעשה הוא לא צריך לטול דם אלא אם כן הוא בא להתפלל ברגע שאתה בא להתפלל תמיד אתה צריך לטול את דדך לכן הלכה למעשה אם אדם יודע שהוא את פניו ברחוב באיזה מקום מקום צנוע והוא נקי בידיים הוא לא צריך ליטול ידיו זה הלכה למעשה ההלכה הזו הובאה בסעיף הבא הלכה הזו הובה בסעיף הבא עכשיו חברים יקרים כמה פעמים צריך ליטול ידיים כשיוצאים משירותים אם אתם זוכרים סימן ד' זה הסימן המרכזי בהלכות נטילת אדם ושמה ראינו למעלה מערה דברים שצריך ליטול ידיים אחד מהמהם מי שנכנס לבית הכיסא כמה פעמים נוטלים ידיים שמה משמע שלוש פעמים ככה משמע יש הלכה בסימן קס סעיף א' מרן כותב אדם שהתפנה יצא משירותים וכולם מחכים עכשיו לסעודה הוא חייב ליטול פעמיים ידיים לא אומר מרן מספיק שוא יעשה א שתי א שתי אנחנו עושים מחמירים עושים 1 2 3 1 2 3 כך מרן כותב אני מכיר לכם לשון מרה מרן מי שעשה צרכה ורוצה לאכול נותן ידיו בת פעמים איפה שלוש פעמים הושבע מפה הביא הרב דוד יוסף בהלכה ברורה לשון לציון שאם אדם היה בנוחיות לא צריך לתון שלוש פעמים מספיק פעם אחת אחת שתיים ועכשיו אנחנו בעצם נפתח את ההנחה א' דבר ראשון יש לנו את ההור זרוע ראש תשבץ מערם הגור סדר היום מגן אברהם רבנו זלמן רוך השולחן סולת בגלולה ועוד כל הפוסקים האלה כותבים שלא צריך שלוש פעמים טול ידיים לא צריך שלוש פע שיטה שנייה כן הא שיטת ספר החל הקודש שיטת ספר החל הקודש שהוא כותב שצריך שלוש פעמים כך כותב השלה כך כותב הבן אש חי יסוד שורש העבודה ו שצריך שלוש פעמים אבל אם אתם רוצים לשמוע מה דעת הראשונים רוב הראשונים דעתם שלא צריך שלוש פעמים מספיק פעם אחת אז למה אנחנו כל אחד יודע שאנחנו היינו בשירותים כמה פעמים נוטלים ידיים אחד או שלוש פעמים שלוש פעמים מאיפה יצא הראשונים לא אומרים ככה בן איש חי נכון כתר לראשנו כותב את זה בחינה הלכתית של פסק של הראשונים אין את זה גם המגן א חלק ספר חל הקודש הוא המקום אז למה באמת אנחנו טים שלושה פעמים בגלל הרב חידה רב חידה כב ראיתי את רבותינו הזקנים שהי שוטפים שלוש פעמים ראיתי אותו כיון שכותב הרב חידה שהה מנג של הראשונים רבותינו הגדולים שהם היו נוטלים שלוש פעמים אז אנחנו מחמירים ושוטפים שלוש פעמים ידיים לכן אנחנו ים ש עיקר הדין היה מספיק פעם אחת פה ופעם אחת פה למה מרן מפורש מרן מפורש בסימן קס סעיף א' שלא צריך שלוש פעמים דברי תורה אניי במקום אחד אשירים במקום אחר פה בסימן ד' מרן לא כתב לי כמה פעמים בסימן קסה מרן כתב מפורש ש מספיק פעם אחת אז למה אנחנו עושים שלוש פעמים בגלל מנהג זקני כתב אותו גאון הרב רב חידה כתב לכן אנחנו הולכים אחרי אותו גאון גם מרן רבנו ודה יוסף אומר כיוון שהרב חידה כותב בשם הזקנים אז אנחנו עושים שלוש פעמים אז זה קודם כל כמה פעמים ניטול ידיים האם צריך בכלי או לא בכלי זה עוד משהו א' ראינו מה המקור שעושים שלוש פעמים בסרוגים עכשיוו דבר שני בעצם מאיפה יצא לנו הלכה מאיפה יצא לנו הלכה אם צריך כלי או לא צריך כלי אז קודם כל ככה ראשון ציון הרב שלמה משה אמר הרב הצדיק הרב שלמה משה אמר הוא כותב בשוט שמה שלמה יש לו שוט חשוב אומר שצריך שצריך כלי ככה הוא כותב הוא מפלפל בדבר הוא כותב שצריך כלי יש אליה רבא גם מערך גם הבן איש חי גם עוד יוסף חי גם מנחת יצחק גם אור ליציון וגם חכם עובדיה כולם אומרים שלא צריך אבל אז למה אנחנו יש כאלה שעושים לי בגלל שבבא סלי אומר שיש כאלה שכתבו שאם אתה עושה עם כלי אתה מביא יותר קדושה אז הוא אומר בבא סלי למה לא להחמיר בניני קדושה מעיקר הדין יש אחד עכשיו רגיל בכלי אני רגיל בכלי אני גם רוצה קדושה אז אני רגיל בכלי אבל אם עכשיו תראה אחד שלא עושה בכלי או שתראה אחד עושה אחד בצד ימין אחד בצד שמאל א תגיד לו שהוא אפיקורוס שהוא רשע או משהו כזה הוא עושה את עיקר הדין רוב הפוסקים כותבים רוב הפוסקים כותבים שמספיק פעם אחת אם הם כותבים שמספיק פעם אחת אז אז מספיק פעם אחת אתה לא יכול לבוע אליו בתלונות למה הוא לא עושה כמוך אשרו מי שיחמיר תבוא עליו ברכה אז זו הלכה כן הלכה ראשונה סיכום של הלכה ראשונה אני שוב פעם מסכם אם אדם מתפנה בשדה והידיים שלו נקיות מעיקר הדין לא צריך ליטול ידיים אלא אם כן הוא בא להתפלל תיטול ידיך אז למה נוטלים ידיים בגלל שנכנס לשירותים לא קשור לנקי אם גם התלכלכתי אתה צריך משתי סיבות ליטול ידיים ל בגלל שאתה לא נקי ודבר שני בגלל שהיית בנוחיות האם צריך לטול לברך על נטילת ידיים כן דעת רוב הפוסקים שכן אנחנו לא נהגו בדבר הזה לכן אנחנו לא מברכים על נטילת דן עיקר הדין היינו צריכים באמת לברך על נטילת ידיים על מה מברכים אשר יצר בעיקרון יש פוסקים שאומרים רק שאדם מתפנה גדולים ולא קטנים להלכה למעשה אנחנו פוסקים שגם אדם על קטנים הוא גם גם מברך אשר יצה ולמה הרי הרוב הפוסקים לא אומרים ככה בגלל שהתפשט המנהג לברך תמיד אשר יצא מעיקר הדין הה צריך לברך תמיד אשר יצר קטנים עכשיו עוד דבר אם צריך בכלי המחמיר תבוא על הברכה עכשיו כמה פעמים ניטול ידיים מעיקר הדין מספיק פעם אחת אנחנו בגלל הרב חידה שראה שככה אותם צדיקי עולם שהיו בדורו שהיו נטלים שלוש פעמים לכן אנחנו התפשט המנהג בארץ שתראה שכולם עושים שלושה פעמים וזה סיכמנו את סעיף הראשון וזה סיכמנו את הסעיף הראשון עכשיו אנחנו בעצם עוברים לסעיף השני שזה כבר סיכמנו אותו בסעיף הראשון אנחנו נחזור עליו הטיל מים לא שפשף כוונה דם נקיות אף על פי שצריך לברך אשר צר אין צריך ליטול ידיים אלא משום נקיות עכשיו אתה נקי או משום מכון אתה בא להתפלל זה בסדר גמור פה כל זה מדובר כמו שאמרנו שזה לא בנוחיות מי כותב את זה כך כותב הכף החיים סופר כף החיים סופר כותב שצריך להגיד שזה לא מדובר שהתפנה בן השאלה הלכה למעשה מרן לא מביא את זה פה שאלה קשה אדם לצערנו לצערי שכח לברך אשר יצא עבר זמן ונזכר אן לא ירכתי אשר יצא עד כמה זמן אדם יכול לברך ברכת אשר יצר אותו צדיק קדוש עליון מורא ורבנו הבן אש חי כותב רק עד חצי שעה יש כאלה אומרים אפילו פחות מחצי שעה הבן איש חי איך אומרים מזן את זה וכתב שזה עד עד חצי שעה כך כותב ה בעצם כן כך כותב הבן אש חי עכשיו אבל ה דעת מורנו ורבנו הרב עובדיה מביא רטבה מפורש שומר עד שעה דקות 72 דקות הדינו ה שברך אשר יצר ע עד שלא הגיע חם עובדיה וכתב לנו בשו יבי עומר כולנו הלכה למעשה הנו בודקים עבר חצי שעה לא ברכים יותר אשר צה חם עובדיה זרק פצצה חזקה בעולם ברגע שה הוציא את הפסק הזה זה היה דבר טמוע מאוד אבל הוא הביא מקורם יש לנו מישהו מקל יותר מאוד זה אותו גאון עולם הענק רבי משה לוי זה הגאון העולמים שנפטר לצערנו קרוב ל-20 שנה תלמיד של הרב מאיר מזוז שהוא כותב כל זמן שנזכר מברך עבר שעה שעתיים ש בר אבל הלכה למעשה אנחנו עושים כמו שמרן חם עובדיה עד 72 דקות מברכים אשר צה הם עברו 72 דקות נו כמובן תלמידי הרב מזוז כל אלה צדיקי עולם הם בטח הולכים בשיטת מורנו הרב משה לוי אז זהם מברכו גם שעברו כמה שעות למה זה מורם וזה רבם יש עוד הלכה כן אדם לא בירך אשר עצה פתאום מזכיר מרגיש צריך להתפנות רגע אם אני נכנס עכשיו להתפנות הגעתי להלכה השלישית ראה רגעית ההלכה שלישית אדם שהתפנה והשיח דעתו שכח כבר לא חושב ש הוא לא צריך עוד תפנו ואחר כך הוא הלך התפנה עוד פעם רגע אשר יצא בירכתי פעם ראשונה לא בירכתי אשר עצר ברך פעמיים אשר עצר או פעם אחת ישפה הלכה שאתם לא תאמינו מה שמרן כותב אנחנו לא נוהגים ככה מרן כותב מברך פעמיים אשר יצא הלכה למעשה בהלכה גמן אנחנו לא עושים תדעו יש הלכות שלכן צריך ללמוד עם מקורות שלא כל מה שכתוב בשולחן ערוך זה מובן לפי הפשט וזה אחד ההלכות שזה ראיה שצריך לראות מקורות לא רק את ההלכה למעלה חשוב מאוד לקרוא מרן רמה מאוד מאוד חשוב ככה ה עושה הרב יעקב יוסף גורס אלפים של פעמים את מרן רמה וזה ה שגור לו הכל בעל פי הלווייה לנו בתוך האיכות ימים אבל הלכה למעשה כיוון שקודם כל נדע שהמקור של מרן הבית יוסף זה כך כתב אורחות חיים בשם גאון וכך כתב הבית יוסף בשם מרי הבוב וא כך פסק בשולחן ערוך וגם ל הלבוש גם ככה פסק כן בערך לחם כותב ה מיקש כדאי שהוא יכוון לפתור אומר אם אדם רוצה לברך יכול ה לא חייב ו מרקש בא פרו כזה יש לנו שיטה שלישית זה הרב חידה הוא כותב כוון שזה מחלוקת שואל תעשה עדיף יברך פעם אחת ומר הרב חידה וכן ראיתי רבותיי נוהגים לכן הלכה ג חס וחלילה היא בטלה לא בטלה מהמקום זו ככה היא כתובה אבל כוונה אנחנו לא מקיימים אותה אם אדם נכנס אנוכיות נזכר שפעם שעברה הוא לא בירך לא עברו 32 דקות הדינו ה שהוא מברך פעם אחת אף על פי שבשולחן ערוך כתוב לברך פ פעמים עכשיו מה נפקא מינה פה כבר הוא התפנה אדם עוד לא התפנה נזכר רגע לא עבר ש2 דקות ולא לא בירכתי לפני שהוא נכנס אנוכיות יברך אשר יצר יכנס ושוב פעם יברך אוכמה שעכשיו אתה נכנס לבפנים אז למה תברך בין כו עכשיו אתה מתפנה אז תברך תתפנה תברך אשר צה ותפתור את הפעם הראשונה או לא כן אז הלכה למעשה כותב הרב דוד יוסף שלא כן שלא יברך אשר הצר אלא אחר שעשה צרכה פעם השנייה כן אומר תחכה תחכה תתפנה ואז תברך יש שבאמת הפרי מגדים פרי מגדים כותב כן זה בודאי שתברך ואחר כך תפל אבל הוא כב רבי דוד כותב ככה אם לא ברכת השר יצר ונזכר בשעה שהוא צרך שוב לנקבה אפילו לא עבר זמן קצר לא הבר אשר יצר אלא אחר שעשה צרכה פעם השנייה אפילו שעוד לא התפניתי אפילו אחי בהלכה למעשה עכשיו השאלה היא אחרת חוץ מכבודכם יש אדם כובת לו הבטן הוא כל כמה דקות כל חצי שעה הוא יש לו קלקול קיבה הוא יוצה תפלות מה הדין בדבר הזה אדם כל פעם נכנס כל פעם מברך או שיחכה עד שיסתדר לו הבטן יחכה אחרי כמה שעות ד פעם אחת וזהו אז ככה הלכה למעשה שצריך חוץ מותכם אדם עכשיו צריך לעשות אזה בדיקה פנימית שלא יצטרכו עם ישראל ים לו שם שהוא משלשל את כל האוח כל ה מנקה אותו בפנים אז הוא אומר אם אדם לא מרגיש אתה מתי הוא צרך עוד פעם אז כל פעם צריך לבר אשר יצר אפילו שהוא יודע שהשעה הזאת השעתיים האלה החצי יום הוא רגיל להתפנות פעמיים א צריך להתפנות חמש פעמים חמש פעמים ברך השר אבל אם הוא התפנה הוא לא יכול להתפנות מרגיש שהבטן שלו היא היא לא רגועה ועוד רבע שעה עוד פעם הוא התפנה התפנה וזה לאלא מברך כלומר יש לך התעוררות שאתה רואה שאתה צריך אז ה תברך שרצ למה תברך אם אתה יודע שעוד כמה דקות וד רבע שעה 10 דקות וכדומה אתה תכנס להתפנות לכן הלכה למעשה במקרה כזה תלוי אם אדם מרגיש שהוא כרגע בסדר הוא יודע אבל שיהיה לו התקפות ולא מרגיש את זה בבטן אז בערך כל פעם אבל אם הוא מרגיש הוא כבר יודע שהוא סך הכל עכשיו עוצר את עצמו אבל תכף יהיה בלאגן במקרים האלה במקרים האלה הוא מברך אשר יצא ספי אח מה אנח עושים למעלה חילה פשר כוח כן עכשיו הגענו חברים להלכה ד הלכה יפה אין שיעור עכשיו כמה כמה אדם צריך להתפנות כדי לברך אשר יצה חוץ מכבודכם אחד יש לו שונא ישראל אבן בכליות אז הוא יש לו עד שהוא מתפנה מתפנה פנה מעט מאוד לא עלינו גם על המעט מאות הזה הוא צריך לגם על המעט מאוד הזה הוא גם צריך לברך אשר עצר או לא אומר מרן אין שיעור אפילו טיפה אחת חייב לברך אשר יצא ש צתם נקם להוציא את אותה טיפה היה קשה לו מאוד וחייב להודות רואים אפילו מה זה כמה צריך להגיד תודה שאדם בריא פה הרב מביא פה יש חוץ מאיתנו לשונא ישראל בעזרת השם תברך יש מה שנקרא את הקטטר הקטטר זה אומר אדם שהוא אדם שהוא יש לו צינור [מוזיקה] והוא בצינור הזה חוץ ממך כל הזמן הוא מתפנה כל פעם הוא יושב וא מתפנה למעשה כותב הרב דוד יוסף אם הוא מרגיש שפ מפסיק שהוא מרגיש הוא בשעה שהוא מתפנה הוא לא מרגיש אבל אם הוא מרגיש בשעה שהוא כבר מרגיש אחרי שהוא התפנה שכבר עכשיו פסק המים מזה הוא מברך אשר יצר אף על פי שהרב אויר כותב שיברך אשר יצר בקומו בבוקר ולא יברך יותר אשר יצר מי שיש לו ציל אל הרב דוד מביא פה שאם הוא מרגיש בעצמו יודע שזה הפסיק לו אז מברך אשר יצר אבל כל עוד שהוא לא מפסיק מרגיש שזה הפסיק עזו ברך אשר יצא שאלה היא פה הלכה למעשה משאלים פה כל החברים היקרים שלנו אדם התחיל לברך אשר יצר שומע הקדיש שומע הקדושה עונה באמצע ברכת אשר יצר הלכה למעשה כן חמש המינים מה שעונה בקריאת שמע עונה ומים חמש המינים של קדיש חצי קדיש עונה אותו דבר עונה שמרבה עד אלמיה ברך וברכו ופסוק קדוש פסוק ברוך שבקדושה אבל אינו עונה אמן ברוך הבא אינו עומ עונה אמן אחר ברכת שאר דברים אז אם עכשיו דנו דניאל הוא מברך אשר יצא ושמה קדיש וקדושה עונה כמו בקריאת שמע חמש אמנים יש שמ רבא לו את הכל קדוש ברכו ברוך את זה הוא עונה אר מזה לא עונה אבל אם אמר ברוך אתה השם כן אז בוודאי שלא תחכה תגיד תתקדם או שאדם בא עכשיו להגיד רופה חל בשר מפליל לעשות תסים רופה חול בשר מפליל לעשות עכשיו שאלה אחרת יהודי יקר יהודי יקר הוא התפנה עוד לא לי ידיים יצא יצא מהחדר נוחיות עוד לא נתה ידיים פתאום עכשיו שומע קדיש שומע קדושה עונה או לא אז אם הוא יודע שידב נקיות עונה אם הוא יודע שידב מלוכלכות שפשף את הידיים בבגד ואז יכול לענות את הקדיש יכול להענות אומר יש דברים שהם עוברים עכשיו ברק כל רעם שמה כל הדברים מישהו עכשיו בירך לא יכול לחכות אופנים האלה עונה אמן אפילו שלא נתל ידיו אפילו שלא נתל ידיו עדיין עכשיו הוא יצא ל לא שהשירותים פתוח ברך מול שירותים או מול אמבטיה וכל מיני מקומות שלא טובים לא זה וודאי שלא אלא מדובר שלא נתן ידיים לא נתן ידיים אף על פי שידיו טמאות ידיו טמאות עונה לאמן וכולי יש מה שאנחנו ראינו בסימן ד' מה הדין אם אדם קם בבוקר ושמע וד לא נתל ידיו לפי הפשט אין בעיה לפי הכוונה אמרנו שאדם קם בבוקר גם יכול לברך לפי הפשט לפי הכולה זה אסור לפי הפשט אין בעיה עכשיו יש לנו שאלה אחרת אדם ישך כוח אדם שהוא בא לשיעור הביאו שתייה הביאו ממתקים ח התחב בורה נפשות הוא לא שם לב יצא באמצע השיעור להתפנות וחזר עכשיו יש פליו שתי ברכות יש לו בורא נפשות ויש לו אשר יצר מה קודם אז כותב רשן שברכת אשר יצר קודמת לברכת מורא נפשות תדיר אינו תדיר אשר צרן השיעור חם עובדיה כותב באמת הלכה למעשה קודם כל מברך אשר יצא ולא בורא נפשות למה אום ברכת ורי נפשות אינה אלא רשות ולא חובה מעיקר הדין הלכה למעשה אנחנו מברכים מורא נפשות כל זה דבר שהוא דרבנן אבל אם עכשיו אחד הגיע לשיעור תי אצל ידינו רבי אבישי כל יום שלישי בשיעור שלו יש ארוחה ארוחה הביאו שמה חבל על הזמן והוא עכשיו לא בירך ברכת המזון או בוא נלך דברים יותר עדינים חל וגה לא בירך על המחייה כל הדברים האלה מה הדין בזה זה כבר דאורייתא אז אומר כותב רבי דוד יוסף בהלכה ורה כך כותב אם אכל ושבא קודם ברכת המזון שבא אז צריך לברך קודם ברכת המזון אבל אם הוא חושש שם מברך ברכת המזון הוא ישכח לברך אשר יצר וזה מקדים ברכת אשר הצר כלומר שאלה אם אדם יש לו אכל לחם באמצע אוכל הלך להתפנות שכח לברך אז ברך אשר רצה אבל אחד שכר לברך אשר יצר או שגמר לאכול עכשיו עושה מים אחרונים קודם כל לברך אשר יצר ואז ברכת המזון או קודם כל לברך ברכת המזון ואשר צר זה דאורייתא זה קודם מה קודם לך קודם לך קודם כל ברכת המזון אלא אם כן חשש שאתה תשכח אז קודם כל תברך ברכת אשר יצר אבל אם הוא לא שבע אכל קצת אכל פת ולא שבע וזה יברך אשר יצר קודם לברכת המזון הדבר הזה זה רבי עקיבא איגר הוא הסתפק בזה מה הדין אם יש לו ברכת המזון ו יש אומרים יש נשארו בזה ב צריך היון שאגת אריה כתב שין להוכיח שמצווה דאורייתא קודמת נמצה דרבנן אחם עובדיה כתב שמכיוון שרוב הפוסקים סביר על ידי להקדים מצה דורתה מצות דרבנן לכן ההנחה למעשה ברכת המזון שאלה היא אחרת אם עכשיו כמו שאמרנו אדם אכל עוגה גם אתזה ברכת מאן שלש קודמת או לא להלכה למעשה גם שמה ברכת מאין שלוש היא קודמת בדבר הזה גם הובו שתי דרות דעת רבי חיים פלצ'י כן דעת רבי חיים פלצ'י כותב שיש להקדים אשר יצר בברכת בורי נפשות זה כבר ראינו משום שהשיח דעתו מברכה אחרונה מה ידי הוה כן כן בחינה חם ובדיה כותב רם עובדיה כותב שכיוון שאומרים שברכת מין ש דאורייתא ברכת מען שלוש היא דאורייתא לכן מקדים את ברכת מען שלוש וזה בעצם זכינו עם כל החברים היקרים לסיים שבעה סימנים יקרים מפז ו מפנינים בכל הלכות השכמת הבוקר לכן מהסימנים אלו סימן השביעי הלכות הנהגת האדם עכשיו אנחנו נתחיל בסיעתא דשמיא את הלכות ציצית סימן ח' חברים הלכה א' התעטף בציצית ויברך מעומד שמתם למה כתוב פה קודם תתעטף ואחר כך תברך אפשר לומר שמרן פה לא דיק כוונה מרן לא שהתכוון שקודם כל תתעטף ואחרי זה תברך המרן סובר שכל הברכות עובר לעשייתה קודם כל אתה מברך ואז אתה עושה את המצווה כמו בהדלקת נרות שבת כל הדברים רן התכתב הכיוון שאתה מברך תעמוד זה הכוונה הכוונה תתעטף בעמידה תברך בעמידה ותעט בעמידה אבל מה קודם מרן לא נכנס לפה למה מרן יש לו מקום אחר שמרן כתב שקודם כל מברך ואחר כך מתעטף פה הדגש הוא צריך להיות בעמידה מה המקור המקור הוא ספר האשכון בשם הגאון שכותב שצריך לעמוד והסיבה ידועה כמו שאנחנו עושים בספירת העומר מאחל חרמש בקמה שמה אל תקרא בקמה אלא בקומה ולכן הוקשו עוד מצוות דבר הזה רבי דוד אבודרם כותב שהסימן לברכות שמברכים עליהם מעומת זה עלץ שלם עומר לבנה ציצית שופר לולב ומילה אלה מברכים עליהם מעומד לכן הלכה למעשה שאדם רוצה להתעטף בציצית צריך לעמוד ולברך האם צריך להגיד אשם איחוד כותב הרב דוד לא צריך אבל אמרתי כמו שאומר הבעל שם טוב הקדוש השמחה היא לא כתובה אבל מה שאף מצווה לא עושה השמחה עושה ועצבות היא גם לא אין לנו איזה פסוק מפורש כתוב תחת השר עבדת את השם היא לא עבירה אבל מה שעצמות עושה אף עבירה בעולם לא עושה זה שם ייחוד לא חובה אבל מה ששם יחוד עושה אף מצווה למה בעצם שחוד קודשו זה במילים אחרות אתה אומר הרי אני לומד להקים את השכינה מ הריני עכשיו מקיים מצווה להקים את ה את השכינה או זה הכי חזק בעולם והשכר של הבן אדם הזה הוא לאין ארוך בין איש בין אישה שהיא קוראה תהילים מקיימת מצוות מתגברת מכבדת את מעלה אף על פי שלא פשוט לכבד אותו היא עושה בשביל להקים את השכינה מהפרה א שכר שלה הוא אין לו התחלה סר שלה הוא ענק ענק ענק לכן חשוב תמיד על אשם יחוד קודש בריך שכנת למה גם שמה כתוב הרבה פעמים בש בק מצוות עשה כתוב שלפני שאתה עושה את המצווה אתה צריך לכוון אז פה בעצם אתה מכוון לקיים מצוה תעשה דאורייתא לא תמיד אדם זוכר אל לשם איחוד יש לך את הנוסח שבזה אתה בעצם תזכור מה אתה צריך לעשות ללכן חשוב מאוד תמיד לשם מחות אז צריך לברך מעומד יש אחד בירך מיושב בדיעבד יצא ידי חובה ככה הסכימו אחרונים כן בפרט שלדעת ההגרה מברכים מיוש כותב אני קורא לכם את לשון רבי דוד יוסף אומר אם בירך בדאון אם בירך על הציצית בשעה שהוא יושב יצא ידי חובה אבל חוץ מכבודכם חולה או זקן מה הדין שלו לכתחילה מברך בישיבה זה המצב שהוא יכול אז הוא לכתחילה מברך בישיבה למה עד שהשם ישן לו רפעה שלמה מה הוא יעשה לא יכול לקום כל מיני סיבות שם עוד דבר כותב פה רבי דוד יוסף זה דבר כן הכה הזאת ונכון שבשעה שמברך על הטלית לא התעסק בהוצאת הטלית בהכנה לעטיפה אלא אומר אחד עכשיו יש לו קיבל מ יש לנו פה איזה חבר שקיבל מכיב מרוסיה שמה קיבל מעטפה של טלית תיק לתפילין ועטיפה מעור ואותיות של זהב סמ זה כל מיני דברים יפים ק ניילון ועוד עד שהוא מוצא את הטלית זה לוקח חמש דקות צריך לפתוח הרבה דברים זה לפעמים יר הטיפה הכיסוי יותר יקר מהטלית מרוב שהשקיעו שמה מעור וכל מיני דברים סיפור מההפטרה מה שנקרא עכשיו אחד כזה עד שהוא מוציא עד שהוא זה לוקח לו זמן רוצה לחסוך מתחיל לברך אסור אתה צריך להוציא את הטלית תפוס אותם ביד ולברך אשר קידש ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידש במצותיו וציוונו להתעטף בציצית לכן לא התעסק בהוצאת הטלית ב הכנה לעטיפה להכין את הטלית כברכה כן אז אם אחד עשה עשה עשה עשה עשה ך למעשה זה לא מעקב שאלה אחרת איך באמת הלכה למעשה מתעטפים רוב העולם גם תראו פה לוקחים את הטלית תפסים אותה בשתי ידיים והם ברח יפה מורי ורבי פורשי הרב מרדכי שרבי הקפיד לפי לפי מנהג בתן לתפוס ביד אחת ביד ימין אך הוא הפי וכך הוא הנהיג את כל הישיבה שתופסים את הטלית ביד אחת אני אני לפני כמה שנים באתי תפסתי בשתי ידיים בני קם מהכיסא הגיעה עד אליי אמר לה אתה יודע תדע שדעת הרב לא היייתה ככה תפוס ביד אחד לקחת טלית שלי ויראה לי איך עושים תפוס את זה ככה תר ברוך אתה השם צבענו להתעטף בציצית הנה דקה אחת ומאז אני מאוד מקפיד בזה למה אני רוצה לכבד את מ ורבי הרב שרבי שבזכותו יש את הישיבה בזכותו אנחנו פה הכל זה זכותו אילולי זכותו לא היינו פה אז כמה אנחנו אפשר לך אפשר ואפשר אבל אין כמו שאדם עושה ב אין כמו שאדם אפשר זה אין בזה שום בעיה אין שום בעיה כאשר אדם עושה ככ אבל כל הגדולים חמ ובדיה וכולם תפסו בשתי ידיים לא תפסו ביד אחד אבל אם מי שרוצה למה לא אני גם עוד דבר אני עושה משום הכבוד שלו גם הוא הקפיד ש שמחזירים את התפילין אז לא לקרו את הרצועות על הבית אש לוקחים את הזה הוא הקפיד לו קח את היד שלך תקר על היד שלך את הרצועות ואז תיקח את הרצועות תצמיד אותם ל אומר למה ה אומר שהבית של התפילין יותר יותר אומר ש ברוך הבא הבית של ה תפילין הכוונה הבית עצמו הבית עצמו הוא אומר הוא יותר קדוש מאשר הרצועות אז הוא אומר לך אתה לוקח רצועות ואתה קורח את זה על בית ככה הוא סבר הלכה למעשה רוב העולם לא עושים את זה אבל עוד פעם אני עושה לתת לו את הכבוד עצם מה שהרב ביקש אנחנו עושים זה הרב שלי ולכן אנחנו מכבדים אותו מ שיכון א בפרט שיש לך שתי תפילין רשי כן הרשי רבנו תם ואזה קטנים מצדים לעשות מה שהרב אמר כן עכשיו יש פה הלכה בליל שבת קודש שקראו את התהילים המקובלים וזכינו שהאירו אותם מוקדם אז ראינו אחד שהוא נכנס נגיד בשעה 3 או משהו כזה נכנס עם טלית נכנס עם טלית למקובלים הוא בא כל הדרך עם טלית זהיר ליחד הבחור הרב לא הגיע הזמן ציצית אז איך הוא בא עם טלית הלכה למעשה אין שום בעיה אדם יכול לצאת אדם יכול לצאת ב-121 זה לא משנה מתי להתעטף בתלית שמגיע הזמן שמברכים נוגע בזה ומברך הלכה למעשה כותב רבי דוד יוסף כך כתוב בספרים שגם לא צריך לגעת בזה מספיק שמברך התעטף בציצית מספיק זה הלכה למעשה עכשיו מה קמינה יש בזה נפק מינה מאוד גדולה כאשר אדם הוא התעטף בטלית אומר אורין בשעה מצויינת כשעה לפני הנץ זה כבר הזמן אז הוא התעטף ומה הוא שכח לברך אחרי חצי שעה הוא נזכר וא לא בירכתי אז אין בעיה במשך כל זמן שאתה מעוטף לברך על הציצי למה אומר לך ככה יש אם אני עכשיו מברך על שתייה אז אז אני בא לקיים עכשיו ברגע שאני מברך אני צריך לברך על השתיה לפני שאני שותה ברגע שבירכתי אני יכול לשתות אני לא יכול לשתות ואחרי זה לברך על דבר שהוא לא פה כבר אן שתיתי את זה על מה תברך על מה ששתיתי אני לא יכול לברך אבל ברגע שאני מעוטף בטלית כל רגע ם מצווה שאני מברך בעצם לא מברך על מה שהיה מברך על מה שיהיה אז אין בעיה אותו דבר עכשיו אם אדם גמר את שתייה אני מתכוון אם לא גמרת שתייה אז ברך על ההמשך ודיי מה צריך להיזהר שלא לדבר כד שאדם גמר את העיטוף לא ידבר לא צריך להיזהר כמו שאמרנו יש דבר שהוא מפסיק רק מה ככה מה שלמדנו פעם שעברה שיש מה שנקרא עטיפת הישמעאלים בעיקרון כש מתעטפים צריך להתעטף עטיפת הישמע טיפת הישמעאלים זה אומר שאדם קודם כל יש א יהודים יקרים שמברכים תתב בציצית לפני שמברכים אז קודם כל כמו שאמר תופסים ביד ימין או בשתי ידיים לא משנה יש כאלה שהם עושים משהו אחר הם מקווים את הטלית משאירים כדי הראש התעטף בציצית ישר שמים זה ככה מכווץ ואז עושים ככה וכולי זה שיטה אחת יש כאלה לא לוקחים את התלי צ ממלה זה מכווצים ומתעדים מה שנקרא זה לא משנה זה יוצאים ידי חובה וזה מצוין אבל יש כאלה שהם בפרט באים אנשים שהם לא יודעים חילונים הם לוקחים את הטלית ותמיד כל הטלית הא מצד ימין מצד כלפי הפלים שלנו אנלא קיימו מצוה ציצית ממנו מצה ציצית שסי מאחורה ומקדימה עכשיו אדם לקח את הטלית קיבץ אותה בירך להתעטף בציצית שם את זה רק רק על הראש שומע קדושה קדיש כן זה יכול לענות אבל מה אסור לו להגיד פסוקים יש כאלה אומרים פסוקים אסור אלא אם כן כל הטלית עליו שם את הטלית עליו לא עשה ככה ולהלכה למעשה זה לא רק ששם מתי אדם גומר את המצווה כאשר אדם עושה טיפה הישמע מה זה הטפת הישמעאלים הוא שם את הטלית עליו ואז הוא לוקח את הטלית ועושה ככה ראייתם יש אנשים עכשיו לוקחים לפי הבן איש חי אומר התעטפתי את הכל או תביא את זה מקוץ תיקח את הימין שים לכיוון שמאל את השמאל תשים תגיד ואז תעשה א ש ש ברגע שאני עושה א 2 3 מה קורה לטלית הטלית מצד אחד יד הראש עד פה מצד שני מכסה לי את הפה וזה היה טיפת הישמעאלים שהיו מכסים את הפה למה הם הולכים במדבר כל מ מקומות כאלה יש עליהם חולות הדברים האלה אז הם היו כסים עד פה ועד פה כאילו רואים להם כמו המחבלים של היום בר מינן רואים להם את הזה כבר תמיד הם היו מכבלים דורות על גבי דורות ולכן זה נקרא עטיפת הישמעאלים זה בעצם המקצוע שלהם להיות מכבד כן יעובדו כל אויבך השם אמן כן ירצון עכשיו בוא נראה הלכה גמ ליטות קטנים שלנו שנוהגים ללבוש אף על פי שאין בהם איטו יוצאים בהם ידי חובת המצווה אני בעצם דילגתי את סיף ב אני חוזר הלכה ב סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמכסים מקסום ועוסקים ממלכתם פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש ונכון שחסר ראשו בטלי ן כותב עכשיו התעטפתי בטלית שאני מתעטף בטלית איפה זה מגיע מהראש עד הרצפה אחרי זה אני שם על כתף ימין כתף שמאל האם אני חייב שהטלת תהיה לי על הראש ן כותב לו לפי הפשט אין שום בעיה אתה יכול להוריד את זה על הכתפיים מצויין לפי הקבלה אז חשוב שבשעת התפילה ברגע שיש תפילין פי הבן אש חי חשוב שהתת תהיה על הראש אבל אם אדם כותב הרב כותב הרב אבל אם אדם חוץ ממכם ה הוא הוא לא מרוכז חד הוא לא מרוכז חם לו מאוד או דברים כאלה הוא יודע שאם זה יהיה לו על הראש אז הוא לא יכול לחווה הלכה למעשה לא צריך אם כי שלדעת שהתת זה אור מקיף סתם זה על הראש אתה מקבל יותר קדושה זה חשוב במידת הצורך מה שאדם יכול יעשה בשבת למשל כותב הבן איש חי אין לך תפילין זה לא חיב בעמידה חשוב מאוד לעשים למה יש יותר עומד כעומד לפני המלך יש לו אדם מגבע צם על הראש אז לא צריך בשבת ואז עכשיו הגענו ללח גימן ליטות קטנים שלנו שנו גים ללבוש אף על פי שאין בע מתוף יוצאים ידי חובה ציצית וטוב לנח אותם על ראשו רוכבו לקומו טף בו ומוד כך מטף לפחות די לוך בעמוד ואחר כך השכל מעל ראשו לבשל אומר אתה אומר להתעטף בציצית איפה יש לך להתעטף בציצית בטלית קטן אין לי שמה להתעטף בציצית שמה אין לי את זה אף על פי שאיין לי את זה שמה הלכה למעשה אני יוצא יד חובה אף על פי שאיין לי עיטוף אומר טוב שיעשה את זה ראשו על הזה ויתעטף פה ומוד מעוטף אגב שאדם מברך אנחנו נראה את זה כן אז הוא לא מברך מתעטף בציצית בטלית קטן מצווה ציצית ומתי נראה מברכים על מצוות ציצית דווקא שזה טלית שיש לה רוחב של מטר בכתפיים 48 מחילה חצי מטר כן כן עמה על שתי עמות באורך צריך שיהיה לו שתי עמות מטר אבל ברוחב מספיק 48 אבל מה זה חוץ מה חוץ מהפתח של הראש זה חוץ מהפתח של הראש הכוונה בד עצמו שיהיה חצי מטר אם יש אז מברכים על מצוה ציצית מתי אם הוא עכשיו תקלע או דבר כזה זה מדובר בכך כותב רבי דוד יוסף מדובר לא בבוקר בבוקר שאתה שמת טלית קטן אל תברך על זה למה שאתה מברך על טלית גדול אז אתה פותר את הטלית הקטן לכן גם שימו לב שאדם צריך לכוון נראה את זה תכף בהלכה שלנו שאדם שאדם מתפלל אדם ברך מחילה ע הטלית צריך לכוון לפתור גם את הטלית קטן שלה אז יש יש הלכה ש לכוון וגם גם צריך לשים לב שהמצווה למה שמים את הטלית לזכור מצוותיו לעשותם אדם רואה את החותים ובעצם תזכור את זה כלומר עכשיו אחד לוקח את השעון שלו מחליף מצד שמאל לימין מה קרה הוא צריך לזכור משהו מפחד שהוא ישכח זה בעצם אחד הסיבות כמובן זה יש דברים עליונים למה שמים מה זה כל המצווה של הטלית סיפר לי בן אדם מלחמת עיראק איראן היו האיראנים זורקים על העיראקים זורקים הרבה טילים גם על ה איראני והם נרגעו שמה מיליון חיילים והיה חייל יהודי תמיד נצל חשדו בו שהוא מרגן שאל אותו המפקד האירני מה קרה שאתה ניצל אמר לו שיש לו תלית קטן והמפקד האמין לו וביקש את הטלית קטן וחתך אותה לחתיכות קטנות וכל חייל אירני הוא נתן לו אמר לו שים את זה זה ייגן עליך כל כך אמונה היייתה ל הרוצחים השפלים ההורים האלה אחו עם ישראל וארץ ישראל הם הבינו מה זה ערך של טלית קטן המפקד הגוי האמין מה זה ערך של טלית קטן היה בזמנו שמעתי שהרב רפול לפני קרוב ל100 שנים סיפרו לו שהם צריכים ללכת ללבנון זו לבנון יש להם איזה הם היו ה כולם היו מחלב חלב וד מסק זה שמס שם שמים והם בדסק היה להם מקום שם נוסעים וזה כביש צר מאוד הרבה מוניות שהלכו שם נפלו לודי הוא מפחד שהוא ילך ולא יחזור אמר לו תקנה טלית קטן מהודרת כך אמר לו הרב רפ שתי מוניות יצאו המונית שלפניו נפנה לודי והמונית שלא נשארה למה הקפידו על טלית קטן מהודרת אנשים לא מבינים לא סתם החיילים שלנו עכשו מלחמת עזה הם שמו טלית קטן והרבה ניסים קראו למי שהיה לו טלית קטן הקדוש ברוך הוא משמיים שם לחיילים ללכת עם זה אז זה דבר ידוע שזה שומר ומגן הטלית קטן מאוד מגינה לבן אדם בפרת שאדם יעשה אות ה כדת וכדין זה יהיה מצמר ודת זה אומר הגרה שהוא נפטר הוא בכה אומר אמרו לו מה אתה בוכה אומר אדם שם טלית קטן עליו כל רגע מקיים מצווה כמה עלה לו הטלית קטן 100 שק 200 שק הוא קבל פה שכר לאן ארוך אומר איך אני לא אצטער שאני עוזב את העולם שיש פה כל כך הרבה מצוות שאתה עושה אותם קטנים והם כל כך פועלים יום בלוך לפה נכנסתי לאלעד לרב שלמה אסולין כמה דקות אני והחבר לקח אותי אמ נפטר בגיל 58 קודש הקודשים א ש מתפלל על קברו ודיי הוא נעלה אמרתי תראה מה זה הוא ניצל את החיים שלו הרב שלמה אסולין ברמות שאין הבנה אין הבנה אבל הוא כבר שנה במשהו שנפטר כמה הוא יכל עוד ועוד ועוד אנחנו פה בן החיים גם נשים צת את חיה אתה חי תנצל כל רגע אם אשתך אמרה לך מילה או מישהו אמר לך איזה משהו מה שפחות לענות מה שיותר לכבד לשתוק לוותר בחיים כמה שיותר לבוא להיות בתוך עולמה של תורה לנצל כל רגע אז אתה לא יכול אז תערער בפסוק תגיד פסוק תלך כל רגע תנצל לם האלה שכבר שוכבים 20 שנה 50 שנה 100 שנה 200 שנה 300 שנה 400 שנה מחכים רגע רגע מתי יהיה הגאולה וכמה הם בצער אנחנו פה יכולים כל רגע לעשות דברים טובים דברים חיוביים אז כולנו משתדלים בדבר הזה אם זה אדם הולך קצת משתדל להוריד את הראש אז כל פשייה שלו זה מצווה אז מה אכפת לך אתה בן קום מקיים זה זה בהליכה אתה מקיים את זה אז כדאי לך לעשות את הדבר הזה למה לא תראה איזה שכר יכול לקבל לכן מאוד חשוב טלית קטן עסור לזזה במצווה הזאת סור לזלזל אז כמו שאמרנו עכשיו יש עוד דבר צריך לדעת לכן אשכנזים הוא כותב התשבץ התשבץ כותב תלמיד מערם כותב גדילים תעשה לך וסמוך לו ככח איש אישה אומר התשבץ שמתי מתי אדם מתת בטלית גדול רק אם הוא נשוי אם הוא לא נשוי לא לא מתעטפים כן רק מה השירי כנסת הגדולה טנ טמה על הדבר הזה אומר מה בגלל זה יהיה פטור ממצוות ציצית יפסיד כל רגע אומר ספר חסידים מעשה באחד שנתן למות וראה בחלומו אדם שאמר לו בזכות שהוא בחור הוא מתעטף בציצית ובזכות צדקה שנתן תלמיד חכם הוא ניצל מן המוות וכך היה אומר ה הרב ובדיה מה שכתוב כל הקורה קריאת שמע בלא ברכה בלא טלית תפילין זה נקרא כאילו מעיד עדות שקר בעצמו אומר חם אובדה זה גם לאדם קטן זה לא משנה איזה גין הכוונה גם אם הוא נשוי או לא נשוי לכן מאוד יקפיד שאדם יהיה לו לית אצל אשכנזים עוד מנהג איך יודעים מי נסוי נסוי הוא לא שם את הטלית על הראש היה להם גם מנהג כזה הלכה למעשה ספרדים תמיד מכסים את הטלית בראש אם הם יכולים זה לא משנה אם הוא נשוי או לא נשוי וכל שכן כל שכן שהם שמים את ה את הטלית גם אם הוא נשוי או לא נשוי יש עוד הלכה הלכה ד' מחזיר שתי ציציות לפניו שת לאחריו כדי שיהיה מסובב במצוות כמו שאמרנו הלכה למעשה אסור שארבעה ציציות יהיו כ כולם קדימה אלא צריך שתיים ושתיים שתיים ושתיים כדי שיהיה מסון במצוות יש כאלה שעושים מטרה יפה ראיתי פה אחד שיש לו הטרה מ צבע של זהב נראה לי שהוא הוא עשה לו הטרה מזהב יש כאלה מכסף תבוא עני ברכה החובה לשים את ההתרה הזאת כאילו כרש ששמת אותו בצפון לא יהיה בדרום בדרום לא יהיה אומר לא זה לא חובה ככה מתבאר לפי הארי וגם ככה מתבהר לפי ספר לקת יושר שזה רק מנהג טוב דבר יפה דווקא מינה אים עכשיו אדם רוצה בטעות שם את זה למטה מישהו אומר לו תשמע זה נראה הפוך אין בזה שום בעיה כל כולה לא זז מצוה ציצית היא זה תשמיש מצווה היא לא קדושה תשמיש של רבי דוד יוסף מאיר פה ערה נכונה ויפה שיש כאלה שהם קונים טלית המ הרצות יש הרבה המרצות כמו כל אלה שמדפיסים את האילן הגדול סגולה פיטום הקטורת למנצח בבתים או בית מזוזה עם שמות הקודש הלה עושים עבירה חמורה למה הבתים ששמים את זה שמה לא תמיד הבתים האלה שאתה שם אז אנשים עוברות שם בצניעות ממילא כמל שאנשים לא עוברות שם בצניעות אז הם גורמים מה הם גורמים הם גורמים שאישה עוברת בלי שרוולים מול מול שמות הקודש או כל מיני סגולות עם שמות הקודש כל מיני קמים זה מצווה אפילו לא יודע אם זה מצבו ה בא בעבירות כן מי שיכול להוציא לשים בבית שלו לא ביטו הקטורת או למנצח אם יודע שאשתו היא לא יש שה צדקת תמיד הולכת עם כיסוי ראש ובצניעות ואחים ואחיות שלו שבאות וגיסות שלו כולם צנועות לא ישים בבית מה יש עוד ר ולה שאנשים חושבים את עצמם צדיקים מוצאים עכשיו נרתיק ל לולב כותבים שם על הנרתיק ולקחתם לכם פרי עץ אדם זה פסוק זה אסור צרך גניזה עכשיו נגמר סוכות אנשים זורקים את זה בפח זורקים פסוק זה כל מני אנשים המרצות שלא יודעים מה לח גם בהזמנות כותבים פסוקים זה בעיה זה לא פשוט בחלט חם עובדיה כותב הביא את הרמבם שכתב מרובה יש בזה קדוש קדושה אסור לזרוק את זה אנחנו לא יכולים לעמוד בזה קמינה שכל מי שעושה הזמנה לחתונה לא יעש קתה בורבה בזמנו נתתי הוראה פה נתנו הוראה שעושים הודעות אצלנו לרחוב עשינו היינו עושים תקופה כתב גון למה כתב מרובע אחרי זה הוא נזרק ברחוב ויש בעיה לפי הרמבם זה תשובה שכותב כב אותה מרן בשו יביע אומר הלכה למעשה אומר רבי דוד יוסף יש כאלה מושבים את הברכה של הציצית ברוך אתה השם ך עולם צ זה מה הרצון לא עושים דברים שבקדושה א דבר שני יש כאלה שמים פסוק ועשו להם ציצית על כפי בגדיהם לדורותם וגם דבר גרוע מו איך אתה עושה דבר כזה אתה זה אסור למה גם בלי א כתוב שאס אסור לכתוב בלי סרטו דבר שני זה ביזיון לפעמים מה הם עושים אז עושים להם פסוק בקצוות של הטלית איפה ש קורא שיושב ע זה זה אסור לכן אדם אדם לא יעשה דבר כזה גם לא יקנה תלית כזו לא יקנה תלית כזו ולא יביא אליו לא יתן למישהו מתנה מתנה כזאת אומר זה גם מזלזל בדברי בפסוקים בדברים כאלה לכן צריך זהר הלכה ה מברך להתעטף בציצית אומר שניים או שלושה מתעטפים בטלית אחת כולם מברכים אם רצו אך מברך ואחרים יענו אמן כן אז בהלכות טלית אפשר באמת שאחד מברך ושאר יוצאים ד חובה ודאי שחשוב שכל אחד יברך לעצמו כן עכשיו רוצים לצאת ידי חובה אפילו שהוא לא נה אמן כך ראינו צא בלחות ברכות יוצאים ידי חובה אחד יכול לברך ופותר את כולם שוב פעם רואים הלכה ו' הטלית קטן יכול לברך להתעטף אף על פי שלא מתעטף אלא לבשו הלכה למעשה ככה לא מברך לתלית קטן ממנו רוחב של 48 סמטר ו 96 סנטימטר באורך לא ברוחב חוץ מהמקום שיש בו את החור אז יכול לברך בהלכה למעשה לא מברך להתעטף מברך על מצוות ציצית הטלית גדול התעטף אומר עכשיו אם ובדם הפך את היוצרות הטלית קטן בירך להתעטף הטלית גדול בירך מצוות ציצית להלכה למעשה יצא ידי חובה אף על פי שהוא שינה את הברכה יש באמת חולקים על זה ברכה למעשה גם אם ברך להתלבש בציצית או ללבוש ציצית כתבו בשם מהרם כן שאדרבה הוא אמר שצריך תלית קטן מברך להתלבש בציצית לכן יצא ידי חובה הלכה שביעיית חברים צריך להפריד חוצי הציצית זה מזה היום אמר לי זה היום אמר לי איזה צדיק אחד דיברתי איתו וא אומר לי אתה יודע עכשיו מה אני עושה אמרתי לו לא אומר אומר לי עכשיו אני הוציאו מהכביסה את הטליתות של הילדים עכשיו אני מפריד את ח חוטי הציצית של הילדים של שיברו שהתת קטנות השם זכה אותנו שהחוטים יהיו פרוטים אדם עושה מצווה איך איך כותב הבן איש חי מה זה ראשי תיבות ציצית צדיק יפריד ציציותיו תמיד צדיק יפריד אז גם זה לא יעשה בשלת הברכה אלא לפני זה לפני זה יפריד את הזה עכשיו השאלה מה הדין הרבה פעמים החוטים מסובכים אחד עם השני אז הוא אומר אם זה לא אם הפריד אותם פעם אחת כן אז מותר להפריד אותם לשבת אבל אם לא הפריד אותם פעם אחת אז לא אסור לעשות את זה בשבת אומר אחד אבל אם זה לא קשור אז אין לך בעיה ודאי שזה לא יפה בצורה כזאת אבל הוא יודע שעכשיו אם הוא התחיל להפריד הפסיד את התפילה זה אחרי זה יעשה אחרי זה הלכה חטא יכוון בהתפוצצויות כל מצוותו לעשותם זה הלכה ורה אדם בא לזה צריך לכוון להתעטף כדי שנזכור מצוותיו לעשותם הלכת ט היא הלכה אחרת בהלכה הקודמת רנו צריך להפריד את הציציות בהלכת ט מה הובא בהלכת ט בהלכת ט הובא שאדם צריך לבדוק קמעת תלית כשרה יכול להיות למה פעם לא היה להם עטיפה שהובא מאוקראינה מכיב לא כל אחד הוא קשור לאוליגרכים מרוסיה שתורמים לוון אטק לא כל אחד זוכה יש אחד הוא פרסמה כתוב שיש לו כאלה נותנים לו יש כאלה לא אז לא היה עטיפה לטלית היו שמים אותה ככה בלי כלום אתה לא יכול לדעת אם זה פתאום לא נקרא החותים אני לא יודע מה קרה לכן צריך לבדוק את את החוטים אבל אם אדם יודע שהכל אצלו תקי והוא הוא לא בדק את זה אין בזה בעיה הבן אש חי כותב לפני שאדם שם טלית יבדוק את החוטים עבדיכם רעה הביאו פעם את הרב כדורי כמדומני אצלנו לברי מקובלים אז הביאו לו טלית אז ראיתי אותו מעוד בסבלנות שם את הטלית על הכתף מתחיל לבדוק את החוטים ספור חוטים לבדוק אם זה מחובר למה כל דבר מפריד למה הוא הוא איש בן איש חיי ניק עשה את הכל לפי הבן איש חי הוא אמר לבדוק אז הוא בדק הלכה י אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות אשם לא ברכה זה מה שאמרנו אתה לא חייב לברך באותו רגע שיהו ידיו נקיות יגע בטלית ויברך עליו או ילבש טלית אחר ויברך ויכוון לפתור גם את זה ואין צריך למשמש בציציות של הראשון כן אומר אומר אדם לובש תלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות אין לו אין לו מים עכשיו אז תתעטף בזה שיטול ידיים יש פה הלכה שכל מי ששומע אותנו גם כל מי שנמצא פה בשיעור רים גבה זה הפך מה שאנחנו נוהגים והמנהג הוא נגד נגד מר נגד מה שכתוב פה נקרא את ההלכה יא עיקר מצווה ציצית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראה הו ויזכור המצוות אם אתם שואלים מה דעת מרן דעת מרן שאדם ישים את הטלית עליו ככה זה לא כמו שאנחנו עושים שהטלת היא היא מוצנעת בתוך הבגדים לא מה המקור של מרן מביא בספר אוצרות יוסף בסוף סימן כז ספר האיתור הביא תשובת רבי יצחק במרון הלוי שם חסים הטלית תחת המקטורן אינם מקיימים את המצווה שנאמר על כנפ על ארבע כנפות כסותך כן על אומר הבית יוסף כתוב בטור עיקר מצוה תלית קטן נפשו מלמעלה כדי שתמיד יראו ויזכור מצוותיו שכן כתב הנימוק יוסף ולכן פסק בשולחן ערוך ונכון ללבשו על המלבושים ולכן כותב במרן עיקר מצווה תלית קטן ללובשו על המלבושים אז מאיפה יצא לנו אנחנו עכשיו מסתכלים על הי שלא רואים שטת שלו מחוי מזהב הם בחוץ הכל הוא מצניע את זה בפנים איך הוא עושה נגד מרן איך אנחנו עושים נגד מרן מאיפה יצא לנו המקור הזה המקור הוא זה גם ראשונים בע יתור כותב שצריך שזה יהיה בפנים כך כותב רבנו יונה כך כותב מהרב מרוטנבורג אשכנזי שיש ללבוש את הט קטן תחת הבגדים כך נראה מהמרי גם בשם מרם מרוטב גם יש קצת סתירה למרן מרן כב שנכנס לבית הברות לא צריך לסות את הת ו בגלל שזה בפנים איך זה הרגע אמרת לישו על בגדיו איך פתאום אמרת שזה בפנים כן יש הרבה הרבה שהרבה התור ומחילה הורי זהב מאמר מורדכי ועוד הרד בז כן כותב שאנחנו הרד בז היה מדורו של מרן הוא אומר שהמנהג בפנים גם הגרה בשם הגרה כותב שבזמנו לא היו רגילים הבחורים לבוש תלית קטן בגד פרסיה שהיה זה מנהג הרבנים בלבד אומר מי ששם את הטלית למעלה הרי זה מן ה מתמים אז מאיפה יצא הדבר הזה מהמקובלים שאר הכוונות כותב רבנו הרי הלובש את הלית תרת כל מלבושו ואותם המתייבש טלית קטן ע בגדיהם טעות גדולה הא בידם שזה הוא הפך האמת אז אומר איך אנחנו עושים למה המנהג הוא פשט כמו הארי כן כתב מרן רבנו עבדה יוסף שהמנהג ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים וכן העיד מרן שככה היה מנהג אצל כל הרבנים הזקנים הוא זוכר אותם אומר אם זה גאון רבי בציונה בשאול הרב עזרא תיה רבי אפרים הכהן העיד שכך הוא ראה את רבי שואל דואק הכהן רבי עזרא טיה שאלו אותו מה הדין עשות בתלמוד תורה אמר שזה יהיה מתחת הבגדים ככ העיד הרב יהודה צדקא שהוא ראה את כף בל כף החיים עצמו ש שהחוטים שלו היו בפנים ולכן מעיקר הדין היה צריך לדאוג שהחוטים של הציצית יהיו בפנים לא להוציא את זה לבחוץ רק מה יש ישיבות שזה ה תין זה כאילו הם ישיבות שהם איך אומרים הם מכובדים הם בני תירה וצריך שזה יהיה בחוץ ואדם שלומד שם הם חייבו אותו להוציא את ה את הזה אז אין בזה בעיה בפרת שכותב לח מציון אם זה מחזק אותו יש כאלה אומרים לו זה מחזק אותו ש ציצות בחוץ אז ילך מעיקר הדין באמת היינו צריכים לשים את החוטי הציצית בפנים ולא להוציא את זה בחוץ הלכה יב אנחנו אנחנו כבר נסיים יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות כולם חיייבים פעם היה הרבה בגדים זה לא מדובר שאדם קונה תלית קטן הבגד עצמו היה בעל ארבע כנפות אומר יש לך כמה אז אין בעיה עכשיו שהוא מתעטף בכולם ברך ברכה אחת כמו אדם עכשיו חמש עוגיות כל עוגיה מברך עליה מה פתאום אלא אם כן היה הפסק אלא אם כן היה הפסק אם היה הפסק אז א אז צריך לברך אולא הה אפסק לו עכשיו יש אחד חכם בבוקר הוא בירך על תלית קטן בבוקר המצווה ציצית שלא היה צריך לברך וכיוון לפתור את הטלית גדול ומ בבית עכשיו רוצה להתעטף בתפילין להניח תפילין אז באמת הוא פתר אותו אבל אם לא כיוון אז דו פתר את הטלי את הטלית הגדול הלכה יג הלובש טלית קטן ברך עליו שהולך לבית הכנסת טלית גדול צריך לברך עליו ניחם מביתו עד בית הכנסת חשיב ההפסק ואם מתפלל בתוך ביתו מעד דעתו מתחילה גם טלית גדול ולא הפסיק בינתיים זכה דברים אחרים אינו צריך לחזור ולברך הלכה למעשה א אומר מרן אם אדם מברך הטלית קטן הולך מברך הטלית קטן מברך והוא עכשיו מכוון אפילו לפתור את הטלית ש בבית הכנסת בהלכה למעשה הלכה למעשה זה נקרא הפסק ומברך אבל תדעו שרוב רבותינו חולקים עלמה מרן הזה אומרים שזה לא נקרא הפסק אבל הלכה למעשה הוא לא מברך אפילו שמרן כותב זה הלכה שנייה כבר פה שאנחנו רואים שלא עושים כמרן הלכה אפילו שלישית זה גם אחד ההלכות שלא עושים כמרן שאם הוא הולך הוא לא מברך אם הוא התכוון לפתור את הטלית קטן שעליו את הטלית גדול בבית הכנסת אז באמת הוא לא פותר את הטלית הגדול בוא נראה עוד דבר שאנחנו לא נוהגים ככה זו הלכה יד אם פשט ליתו אפילו היה דעתו לחזור להתעטף בו מיד צריך לברך שיחזור ולהתעטף בו אדם הוריד את הטלית רגע אחת כן אפילו לא הלך להתפנות מישהו ביקש עזרה הוריד רגע טק עזר לו אחרי שתי דקות לבש אומר מרן צריך לברך הלכה למעשה אזה דעת מרם מהרם רבים חולקים מה זה אומר הרבי אבי העומר ספק ברכות קל ולא מברך פושט טליתו כמה תוך חצי שעה תוך חצי שעה אלא אם כן הוא פשט הטלית הוא לא רוצה יותר לה להתעטף ב זהו אר זה מספיק אחרי זה הוא בא פתאום חוזר בו מרגיש לא רגע יש לי עוד זמן אבל אתה מה עכשיו הורדת את הטלית בשביל מה שקיבלת בדעתך שזהו נגמר הלכה למעשה שכן אתה מברך למה פה באמת סרת הדעת יש פה עוד הלכה נראה לי מספר שש שזה לא כמו מרן לא עושים כמוב זה הלכת ו אם נפלת ליתו שלובי מתכוון תראו הלכת תמו רבי אבישי אומר בהלכה למעשה נפל לו הטלית מרים אותה צריך לברך הלכה למעשה מברכים או לא ספק ברכות תעכל ולא מברכים אבל אם הוא מחליף תלית אחרת מתי שצריך חליף טלית בטלית אחרת צריך ל זה משהו אחר עכשיו הלכת תז אנחנו כבר מסימים את גם את סימן ח בסיעתא דשמיא מי שישן עם התלי בבוקר הוא קם צריך לברך עליו או לא צריך לברך עליו אם זה טלית קטן ודי שלא צריך מכוון בטלית גדול לפתור את הטלית קטן שעליו אומר וטוב למשמש ובשת ברכה ח למעשה לא ראיתי שעושים את זה בוא נראה הלכה יז בעצם הלכה יז זה הסימן הראשון בהלכות ציצית שאנחנו מסיימים בעצם סיימנו שתי סימנים את הסימן שביעי של לכות השכמת הבוקר וכבר זכינו לסיים סימן ענק בהלכות ציצית סימן ח ואנחנו עכשיו מסיימים את ההלכה יז הלכה 17 חסה בבגד שהוא חיה בציצית ולא הטיל בו ציצית ביטל מצוות עשה צריך לדעת שעובר בחמישה חמישה עשה כל פעם שאדם אבל אם אדם חייב לקנות תלית קטן לא חייב אבל חס וחלילה בעידן רתחה שיש חרון אף השם בעולם אנשיו אעשה לכן חשוב מה שיבי שפה מאיר גם שחשוב מאוד שאדם ישן עם תלית קטן אף על פי שלא נוח לו זה הגנה זה שמירה פרט מהמזיקים אז יהיה נו אחרי זה יחליף יחליף כל מיני כל מיני רק מה יזהר האדם שמזכה לי שגם אני אנע דורש שני מקיים שאדם בבוקר שאדם יש לו טלית קטן זהר שהתת קטן לא יהיה בצבע גבינה צהובה מחילה ברח פלי תביא חינ מכבודו חילה אדם צריך להיזהר כמו שהחולצה שלך בצבע לבן השם זכן זכה את כולכם ברשות החברים היקרים מלכות שמירת הלשון לשון הרע ע קרובים איין לדבר לשון הרע על קרובים הורים או אחים או אחיות דוודים בני דודים בני דודים וגם אם לפעמים אין אדם מקפיץ שמישהו מקרובה מדבר בגנותו אסור יעקב סיפר ליעקב יוסף סיפר ליעקב בגנות אחו נהנה שם מעסו מרים התלוננה בפני התנהגות של משה חוץ ממכם הנ אנשם גם אם אדם כולל את עצמו עם מים אומר אני והוא עשינו גם אם האדם נאמן גם האדם מצליח לפי טומו אסור להאמין לשון הרע על בן הזוג או בת הזוג השם זכנו גם אני אחזור בתשובה כולנו לא לדבר על אף אחד גם ילד קטן שאדם מדבר עליו לשון הרע עושה איסור בדבר אז השם זכנו בעזרת השם יתברך שגם אני וכולנו ניזהר פתח לי פה החבר רבי מזוז שבשבת הה סנדק שהקדוש ברוך הוא יתן לו עוד בנים ובנות אמ נכדים ונכדות חתנים טובים שהולכים בדרך התורה היום יום ראשון אומר התאריך היה ז בכסה עכשיו בלילה באמת אנחנו צודקים שהתחלנו את השיעור זה כבר היה ח הלכות ואתם לא תאמינו כמה השם מיתנו ואוהב את השיעור הזה שהלכות שנפתחו לנו פה זה הלכות גם הלכות ציצית ו לכל אדם ישראל שבש שתקת ממשך כל היום ומחמיר שהולכת אפילו 400 טלית קטן לבוא עליו ברכה המנהג שלובש טלית קטן בבוקר אף עלפי שלבשה קודם תלית גדול אין לא מברך עליה אלא התכוון פותה שמברך עליה תלית גדול בכל מקום אם אדם נכנס למקלחת במשך היום סיר מניו את הטלית קטן וחוזר לו אפשר לאחר חצי שעה או יותר אם יש בשיעור כמו שאמרנו מטר בלי חצי מטר אז ש מטר זה בעצם 48 סמטר רוחב בלי המקום של הראש מברך חלב על מצוות ציצית היום היה בפטירת רבי יחזקאל הלוי ראבד בגדן יודה עבדל צליה רבד בצרה רבי דוד ממן חכמי ישיבת פורת יוסף ב צפרו רבי רפאל דוד צבן איסטנבול רבש של טורקיה רבי יהודה בירדוגו וחכמי ורבני ישיבת אוהל יעקב בטבריה וכולי היום פטירת בלילה פטירת רבי חנא דוד קרמי תניה רבי חזקיה מרדכי בסן וירונה גם מתניה רבי מרדכי צהלון מעניין גם מתניה רבי יצחק נבון טורקיה רבי משה קורית איטליה רבי חלפון לבטון חלב רבי אברהם הכהן יצחקי ג'רבה טוניס רבי דוד אלבס מרוקו רבי נחס חכם בוכרה רבי ניסים ביטן עוד פעם טוניסיה מככבת רב יוסף סימן טוב ער בכהן צימוק טורקייה יש בית המקובלים על ידו בית הכנסת א שמורק שמה היה את ה כל ליל שבת את התהילים רבי יהודה הכהן סקלי דודו מרוקו שמה כל הכהנים מיוחסים רבי דוד עסור קזבלנקה אברהם בוסקילה היה רב מושב גורן חבד שלוק מושב גורן רב קהילת קודש אהבת שלום בגני יבני מר מסו זה שם חתו כבוד קטע זוהר חברים וזה הזוהר רבותיי הזוהר שאתם לא תאמינו אומר הזוהר כל העוסק בתורה בגמילות חסדים פלל מציבור מעלה אני עליו כאילו פדני לי ולבני בן מבין עובדי כוכבים אומר השתדל באורייתא לחבר את השכינה איתו אומר אין חסד שהוא עושה האדם עם הקדוש ברוך הוא זה חסד שאדם עושה עם הקדוש ברוך הוא אנחנו פה לומדים ספר תרת העין שיצא בעידודו של רבי שלמה אסולין בן שמחה שהוא בעזרת השם התפלל על כולנו רגיל בעוון הסתכלות באריות מחשבתו אסה אסורה בהם עובר איסור דאורייתא כמו שראיינו השבת בפרשה שיוסף עמד בפני אמו שלא הסתכל עליה אותה רשע וזכה כבר קרוב ל-4000 שנים ברכה בין פורת יוסף בין פורת הברכים כאן רבי יעקב כל ה הבאים לשיעור היקר ומתרחב ברוך השם וכל המאזינים והשומעים כולם בכלל הברכה כל מה שצריכים בפרט שהשם ישמור את כל גבול הצפון כל ה שמה המחבלים האלה למיניהם שהשם יתן כוח ביד הצבא לקחת עוד לא רק את החרמון לקחת עוד עוד שטחים ועוד שטחים תלל בעזרת השם להרחיב גבולות הארץ אמ וימשיכו להפציץ אותם את כל הנשק שלהם הכל בעזרת השם יתברך ויהי רצון שבאז זה יהיה עבודה יפה פי אל אמן לא ישאר אבן על אבן כל אויבנו שונ פלו תחתינו הקובר הוא פ יפתח כל שערי הזיווגים הילדים שלום בית הנחת הבריאות הרפואה הפרנסה והדירות הטובות בעזרת השם זכה להקים את השכינה גאולה משח צדקנו אמן כן יש אחד שעכשיו נכנס ל ניתוח של כליות עופר בן מרים השם יתן פה שלמה וכן איריס בת יפה וכל שהרופאים הרים ידיים ברפואת הקדוש ברוך הוא יתן מפש מבטח לכולם שערי הפרנסה באושר גדול אמן כמחנה בן הקדשה אומר מברך