
שולחן ערוך או"ח סימן ל"ז -ל"ח | הרב מאיר דוד שמואלי
Halakha
לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: chazonmordechai@gmail.com 💬 ווטסאפ: 054-574-0545
Transcription
Kind: captions Language: iw טוב חברים יקרים בן פורת יוסף היום כו בתבת תשפה בעצם כז ביום חמישי כבר ראש חודש הבא אנו נלחם אלה שעושים את המשמר א כבר כנראה ביום רביעי הם יעשו את הלימוד בלילה צדי ק הנסתרים הבנו עלינו רק לא תשכחו את הישיבה בן פורת בן פורת לי כינו היום היה עוד תיקו היום ברוך השם התחלנו שבוע השלישי של ימי השובבים בעזרת השם יתברך זה יעמוד לנו ולכם ימים הגדולים האלה אין כמו עם ישראל בעולם ממש אין כמו עם ישראל כמה תורה כמה תפילה דור ש בתורה לומד תורה ועם הכל גם יש הרבה שעושים פד אפילו שהם לומדים תורה הרבה עושים פשרים ישראל ארו לי עשרות בכל מקום עשרות בכל מקום כאן יש קרוב ל-20 בישיבה מאד חשוב אז אנחנו נמצאים פרשת בוא בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו מן שיתי אותותי אלה בקרבו אנחנו ב ן לו היינו בהלכות תיו זה האמת דיברנו על התיוק ורק נקרא את הסעיף הראשון כדי שנכנס לעניין אף על פי שקראנו אותו כבר אנחנו לומדים כמו שאמרנו מהספר הלכה ברורה היום היה פה הרב ארז אלחר אומר שקמה רבי דוד יוסף בדרך חים טוב ים אמל ראשון לציון אמל מאוד מאוד על הספר הזה שמי כז כולה באמת הכל יפה מאוד אז הלכה ראשונה צריך לדגדג בכתיבת האותיות שלא תשתנה שום צורת אות מהם ולא תדמה לאות אחרת התחילה כתוב כתיבה תמה שלמה כבר בטור ש הפוסקים תו אצל הסופרים עם שינה בצורת הכתב אנו פוסה מה הכוונה עם שינה ואז זה עדיין האות היא כמו שצריך ר כי לא בכל הדקדוקים שלה פה הריך פה קיצר ודאי שיש דברים שהם וסלים אומר פה רבי דוד יוסף שליטה יש להזהיר את הקונים תפילין עם סופרים אשכנזים שברו היטב קודם לכן אם נעשו הפרשיות פתוחות וסתומות לפי דעת מרן שולחן ערוך שיש מחלוקת בין מרן שולחן ערוך לבין תז עניין צורת פרשת ום שמו דעת מרן אם עשה כדעת התז תפילין פסולות כמו שהסברנו פחות מתשע אותיות בכל מקום תפילין האלה פסולות הלכה שניה כל עוד צריכה להיות גולם אחד מה הכוונה צריכה להיות מחוברת לכן צריך להיזהר בנקודה שעל הא' ש כמון י בנקודה שתחתיה יודים של הש' וען מאחורי הצדק שכולם יהיו נוגעים באות ואם אינה נוגעת פסול חוץ מת ו ה וק אותיות a וקור שאין ליגע מם נגע פסול זה כבר ראינו פעם שעברה אני כבר חברים בירכתי לפני זה תודה רבה השם מברך כל עם ישראל כל עם ישראל השם ישראל אין לנו הבנה מזה עם ישראל אומר מרן בהלכה גמ צריך לד לטד אותיות שעטנז גץ שעט נז גצ איך אמר מישהו פעם שעטנז גץ אותיות טן עז לכן מתייגים אותם למה אמרנו כמה שיש יותר תיוג זה מראה כמה בעיות יותר זה אורות למשל אם עכשיו שמים מנורה אחת זה מראה שזה מספיק שם שלוש מנורות מראה שהמקום חשו הרא שהמקום חשו אז זה שעת נס קץ בעצם זה שלוש מנורות שלוש אורות לאות אדם שהוא לא מטייה הוריד מהאות מהאור של האות וגם צריך לחבר אותם עכשיו אחד מביא חוט חשמל מביא אותו עד המקום לא חיבר זה לא פועל הסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות מה הם בדג חיה אמרנו יש אותיות שלא מתייגים אותם והם אותיות מלאכת הסופר מלאכת סופר הי כן מתייג ם לא אפילו שעת נגץ לא פסק בכל אופן מה המקור של התגים מ פה רבי דוד ספר מנחות מסכת מנחות דף כט אמר דר בשעה שעלה משה למרום נוצא להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר קטרים לאותיות אמר ל הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מי מעכב אך בשביל מה אתה עושה תגים אמר לו עתיד להיות יהודי אחד בעולם קוראים לו עקיבא בן יוסף ועתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ טילי טילין של הלכות לומר למה השם עשה את התיוגים למה יש בזה הרבה סודות מי יודע את הסודות אז משה רבנו אמר לו הקדוש ברוך הוא יש אחד שקראו לו רבי עקיבא בן יוסף בשבילו השם עשה את התגים איזה אותיות שעת נז קץ שעת נס גץ נ אם אתם יודעים נ יש נ פשוטה ויש נ כפופה בצדק יש צדק פשוטה וצדק כפופה אז גם בפשטות צריך לתג אותם עכשיו מה הדין אם לא תיג יש אומרים שאם לא תיג אפילו בדיעבד זה מעקב כל התפילין חייבים לתייג אותם לא תייגת תפתח תתייג ויש אומרים שלא מעקב יש אומרים אם לא עשה את זה הגול זה כשר מה מרן פסק מרן פסק כמו הראשונים שאומרים שזה לא פסול רק מה אומרים הפוסקים כותב רבי דוד שאם יש לך תפילין מתויגות עדיף שאל תניח את התפילין האלה שלא יכול להיות שלא מתויג לא רק זה הוא אומר גם שר כוח עוד דבר הוא אומר ואם אתה אפילו אין לך תפילין אחרות אתה יכול להשעין תשאיל אותו דבר גם ספר תורה שלא תגו אותו לכתחילה לא לקרובו אלא אם כן אין ספר תורה אחר רק אז אפשר לק יש מהירים השמע שעצם זה שהאות מרובעת למעלה ש' למשל הי של המרובעת אז זה כבר נקרא תג עצם זה שזה מרובת זה כבר נקרא תג ככה הוא כותב אז יש כאלה שסמכו עליו בכל אופן יש כאלה כותבים שזה מעכב זה מעכב הדבר הזה מי הם מי הם אלה שכותבים שזה מעכב אז ככה דיקו מדברי הראש גם רבי אליעזר כן שהוא כותב את זה כך כתב בבית יוסף שכן ש דקדק מדברי ספר התרומה כן דעת רבנו תם ספר המנהיג ור זרוע ור גור כן לכות ספר תורה לרבנו תם הרבה ראשונים אומרים שזה מעקב לעומת זה יש הרבה שסוברים שזה לא מעכב מי זה הראש אמרנו כן ם כותב שזה לא מעקב למה הרמבם כותב שזה למצווה ממוח כן דעת רבי גאון שזה לא מעקב גם דעת רב הילי גאון יש כאלה עושים שם הילי הלי אילי היה גאון שקראו לו אילי אבל איך כתבו אילי לא עם ה לא עם אות ע ה י ל א' י כן אז הנה זה כבר שם אילי זה שם של הגאונים כן כתב רב שר שלום גאון גם החינוך אחות חיים קול בו ר שבץ תשבץ לכן כתב רבנו רוחם הרבה הרבה ראשונ אומרים שלא מעכב לא כולם אומרים שזה מע מרן הביא את שתי השיטות הביא את הארים הביא את הרמבם וכתב אנחנו הולכים לפי הרמבם או מה הכוונה הולכים לפי הרמבם אם אין מי שיודע לעשות תגים מה מרן אומר אם אין לך מי שעשה תגים אז זה בסדר משמ אם יש לך תיקח מתוייק אבל מלשון השולחן ערוך לא משמע ככה שולחן ערוך כתב לא מעכב מה שמגע אם יש לך מישהו זה לא מעכב אומר מרן בית יוסף נשמע שהוא החמיר אבל אחר כך בבית ק הבית זה ספר שהוא כתב אתזה אחר כך כמו הגעות על הבית יוסף כן כן אז כמו שאמרנו חברים דעת הרמבם הוא להקל הדבר הזה אם אין לך אם אין לך תגי מה דעת הראש אמר לו דעת הראש הוא מחמיר ראש מחמיר בד הבח כתב שאם אדם לא תיג פסול אפילו בדאון ככה הוא כתב יכול לפחות בשעת נסג יש כאלה חושבים שאם יש שלוש ואני לא עושה זה חמור יש אחד מרן הביא רק את השלוש למרן קל אם אדם לא תה אפשר ן כתב הרב חידה שלכתחילה לא יוציא אדם ספר תורה אם יש לך אחד אחר מתויג אל תוציא זה שלא מתוייג אלא אם כן באמצע הקריאה הוא רואה אין זה תגיד כותב שאת כל זה הוא יציע בפני מורבי ומה שהוא פסק פה זה היה אחי התייעצות י מורבי כן הלאה מתי צריך לעשות את התגים חברים הסברתי לכם פעם חברים יקרים שלפי ה אשכנזים אתה כותב אות מיד אתה חייב לטאג אותו אסור להתקדם זה עבודה לא פשוטה זה מעכב אותם משהו פחד כל הסופרים האשכנזים אבל זהו זה אמרתי לכם ספרדי יכול לכתוב ספר תורה וחצי אשכנזי גמור ספר תורה אחד ספרדי כתוב שלושה ספרים אשכנזי כתוב שתיים אם הוא ישקיע אם ישקיע אותו דבר אותו זמן הספרדים יש אחד שכותב חד שמ אכנזה שכותב אשכנזים אין כזה דבר שמישהו יתן הוא עצמו חייב לטין הוא עצמו חייב לטן המתגים האלה זה אסון קצת אמר הוא לא כתב את הספר הוא לא מרגיש קשר לספר לשמור עליו אדם שהוא כתב אז הוא אכפת לו שלא ילך לאותיות לאיבוד אז הוא משקיע בתיוג תיוג יכול אמרתי לכם לפסו ספר תורה שלם מזוזות תפילין מספיק שכ וי על ידו הוא תאג את הי ישים יותר מדי דיו הדיו הזה יכול להתפשט לכף עשה לך אותו מן אם יש ירא שמיים הוא יגיד לך אם הוא לא ירא שמיים הוא לא יגיד לך למה זה ומרות מדת התיו צריך רגישות אם אין לך רגישות אתה לא יכול תזה דבר דק מאוד דבר עדין מאוד אמרתי לך אם יעשה בצד שמאל של הי יעשה אותת ל יכול להפוך אותה להיות ל צד ימין יכול להפוך אותה לג שתי נים ש ם מתג נ ונ מספיק נגיעה קטנה בין שתי התגים הפך לך אותה להות ח' למעלה יכול להדביק ךנ ונ יכול להיות לך מו מ אז זה מה שהוא אומר מותר לעשות את הדגים אחר שסיים את הפרשיות מי זה דעת הספרדים מה המקור שלו התרומה כן הבח ול תמיד הרבה הרבה פוסקים כתבו את הלאה חברים אנחנו גים וד תודה רבה לתייג גם אותיות בדק חיה איזה אותיות אנחנו מתייגים אותיות מלאכת סופר שימו לב יש לנו שלוש קבוצות של אותיות קבוצה אחת שעת נס גת בדק חיה מלאכת מלאכת סופר זה כל האותיות שיש לנו פה אני הכנסתי לכם 22 אותיות באותיות טנס גץ זה שבע אותיות אחרי זה מלך אמרנו בדק חיה זה עוד שש ומלכת סופר זה עוד תשע אותיות עוד תשע אותיות סך הכל 22 אותיות יש כאלה מקובלים רצו להגיד אנחנו לא עושים את זה מי שכותב את זה רבי משה זקות בספר כל הרמז הביאו הרב חידה הוא כותב לטאג ו ו זה לא עוד שתהיו הנה אמרתי לכם מלכת סופר סופר זה ס ו' הוא לא מתוייג שומרים שבשם השם מתייגים דבר אבל ה מדברי הארי והרשע השמ שלא עושים דגים גם מ זה שם השם לכן כתב הרב תיה שלא לעשות תג באות ו של שם הביה והעיר את זה שר בספר תורה שכתב רבתי עצמו ויה שם תג רוצה להגיד אולי בטעות מישהו תהיה יכול להיות שהוא תיג אחרי שהוא בדק את זה ל חתית הוא רה שזה טעות גם שעושים את האותיות את התגים אמר שהלא יעשה אותה כמו שין אשכנזית זה יכול להיות פסול הדבר הזה עוד דבר הוא אומר צריך לעשות שלוש תגים אדם עשה ארבע או חמש הוא פסול איפה שמים את התגים באותיות שעת נס גץ בראש השמאלי למשל שעת נס לי שלוש ראשים לשין שמים את זה בראש הכי שמלי אותו דבר בט אל כמובן שאם לא תהיה גמרנו בפרט בבדק חיה לא לא פסל לא תיג לא פסל איך מתייגים כל תג צריך להיות בגמרא כתוב שלושה זיונים לשון אות ז שבעצם התג הוא צריך להראות כמו האות הזאת כן אבל הרב חידה הביא בספר לדוד אמת בשם הרמז שעושים כמו ובים יש כאלה עצלנים הם לא עושים ו עוד ז עושים פסים זה גם תג אבל זה לא בדיוק זה בדיעבד כותב רבי דוד יוסף אם עשה קווים זה ב עבד וצריך לתקן אותם לך לתקן בספר תורה שלם גם התגים צריכים להיות קטנים צריך כל מוס דק כדי לעשות א וגם צריך להיזהר לא לכנס עם מתג לכף סופי לד למה אתה תפסול את החף סופי תפסו כל הספר תורה וטוב שיהיו עומדים לא יהיו כמו שאמרתי לכם כמו עת כמו שן אשכנזי שועים ישראל גם עוד דבר שמאוד צריך להיזהר שלא יגווע תגים זה בזה למה יש אומרים שאם זה נוגע זה פוסל את הספר תורה או את התפילין או את הדברים [מוזיקה] האלה אדם מתאג אות י צריך להיזהר תג אותותו באמצע אם מתאג אות נ עושה תג בצד שמאל מתחיל שלוש תגים הפך אותו לל כותב הרב דוד יוסף הדיב לטאג את זה מצד ימין לשמאל כלומר הפוך בכ תגי משמאל לימין ככה שזה לא יכול להשתלות לך לראות י כבר היה לך לפני זה שתי תגים הלאה אז אמרנו שבאות נ יעשה קודם את הצד הימני עשה את הצד הסמן יכול להפוך אותה לל באותיות בדג חיה כן נכון לעשות תג אחד בלבד ויהיה התג לקראת סוף צד שמאל של האות ולא יעשה את זה בצד שמאל ממש למה יכול לשנות את צורת האותיות תגים שלא נוגעים בגוף הות דעת רבים פוסקים מפסו את הפרשיות והרי זה גרוע מאילו לא כתב תגים לא תהיה שהרי התגים נראים כמו אותיות קטנות בין השורות אומר רבי דוד יוסף יש להחמיר בדבריהם בין בתפילין בזות כלומר במילים אחרות צריך לעבור על כל התגים לבד לראות שהכל מחובר אבל אם הוא כתב וזה ה מתו כמו שצריך אחרי זמן זה נפרד אמר רבי ד דוד יוסף הזה יש להקל עשיר מתחיל לחבר ספר תורה שלם מתגים חלי הזמן ומה לא יכלו אם אם ה תגיל דבקו לו למעלה לא הלה עוד שהוא כותב כן אלא נדבקו במטה מחילה כמו ש' כמו עין לפעמים צריך להשיט תפילין אחר ולסדר את זה אפילו התג נדבק בראש שלו למעלה אפילו אחי כן גם צריך להזהר שם יו דבוקים באות הזו לא באות אחרת בתגים אין אותיות של חג תוכות כ אם נדבקו אפשר להפריד אותם לא צריך להגיד ישם קדושת תפילין ומזוזות משת נכון להחמיר מן ראוי לעשות יג ודיע כשר לתפילין ם זוזו מה הוא רוצה להגיד שם פיוגר פיטו גרף מתגים בפיטר הלאה אז בזה בעצם חברים יקרים אנחנו זכינו לסיים את סימן לו אז בעיקרון אפשר לטייק בפ רפידו פידו אפילו שזה ברזל יש אומרים שלא טוב לכתוב בברזל למה זה בעצם דבר שמעריך ימים מה נרבו ימיכם בניכם וכולי אז אין בזה בעיה לכה למעשה אין בזה בעיה חשבנו על המשיח והגיע ברוך השם סימן לז וכים הבאים בשם השה השם מברך אותכם חברים יקרים סימן לז קדול זכר מצוות תפילין שכל מ ש מלכם בכלל פושי ישראל בגופן ראינו את זה גם שבוע שעבר אבל זה היה חשוב שחזרנו המלכות תגים לא נראה לי שישבנו עעל זה כל כך כמו עכשיו שבוע שעבר ראינו שיש מי שאומר שמי שלא מניח תפילין נקרא פושע שאומרים הכוונה שהוא לא הניח כל היום לא הניח בחלט בחיים שלו אבל אם הניח הוא לא נקרא פה שע ישראל בגופם אבל מפסיד זה כמו אחד אומרים לו בוא תיקח פה עכשיו חבילה של יהלומים הוא לא רוצה אז הוא צריך אשפוז רוצים לתת לך כזה דבר יקר היה פה יהודי שוא היה פה בחד סיומי הזוהר שמחר אגב יש פה סיום הזוהר הוא היה הוא היה הוא היה מוות קליני פה בהרצליה סיפר שהראו לו בשמיים שפעם אחת הוא לא הניח תפילין הוא חזר עם המשאית והיה לו קשה חזר בשביל לקח את התפילין איתו פרנסה היה נוהג על משאית כנראה שזה היה גם קצת א לא פשוט לחזור הוא חזר שומות קלינ יראו לו איך מעריכים את זה שהיה לו קשה להניח תפילין הוא הלך להניח תפילין אומר מרן בהלכה בת מצותן שיהיו עליו כל היום מפני שהם צריכים מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ולא יעשה דעתו מהם ואין כל אדם יכול להיזהר בהם נהגו שלו לנחם כל היום מכל מקום צריך כל אדם להזהר בהם להיות עלית כרת שמ ותפילין ופינה כמו שאמרתי יש תמונות של הכנו התימנים שהם הייו עובדים עם זה בשדות חברי יהושע שושן היה יוצא למלחמה ביום הכיפורים היה ליו תפילין רשי ורבנו תן אמר ישעיה יורא לך בעבודה בשדות היו אין בזה שום בעיה רק תשים לב ש שלח תפילין אה גוף נקי אתה מתלכלך אתה עובד י אין בעיה בגוף נקי גוף נקי חבר שזה יהיה זה לא הכוונה גוף נפי בדיוק אבל אם זה בוץ ואד המ זה כלום הוא אומר וככ היה בזמן חכמי התלמוד שהולכים עם זה בדרך רק מה שהולכים בדרך היו כולם צדיקות כמו היום צנועות אז אין בעיה הך כמו חורף כולם טובות הוא אומר מה שכתוב וראו כל המרץ כשם השם נקרא עליך ברו ממכה גם מדומני שכותב אור החיים הקדוש בכל פען זה כתוב מדובר במי ש מניח כל היום תפילין אמר לי חכם אחד שמי שמניח תפילין ולומד תורה 30% מכל הצרות נעלמים ללמוד תורה עם תפילין דבר גדול הייתי בטבריה שיעור תורה רב קוק הציף את טבריה שהוא מבקש מכל האברכים שתי דברים מאוד חזק שלושה דברים א' לא לדבר דבר שני ללמוד עם ני ודבר שלישי להיזהר מאוד מאייפון הנה תראו מה זה הכוח של הצדיק הזה כמו נפגשתי עם מישהו שקרוב משפחה שלו הוא היה לגמרי משותק בשתי הרגליים הוא לא כל כך דתי הוא אומר שהוא היה במלחמה ומזה הוא נהיה ככה בא לרב קוק וגזר עלי שהוא יקום והוא קם עכשיו הוא עוד פעם נפצע והמצב שלו קריטי רגע שרוצים לכנות את הרגל אז בוא דיברו איתי על זה אמרתי אם יש לכם את הרב קוק ואתם מטבריה וכבר פעם הרב קוק עשה לו כזה נס אז עד רבא לכו אליו יש לו כוח גדול יכול להושיע אותך אזה התברר לי והבנתי שאשתו הולכת מטפחת השם רחם והכל בצניעות שמה אשריהם ואשר לא סתם קורה דברים בעוונותי הים כמובן אסור לאכול עם תפילין גם אם אנחנו אומרים שמותר כל היום להיות עם תפילין אל לאכול אסור מה אדם יעשה מה עכשיו יוריד כל פעם את התפילין מה שלימדו אותי החברים שלוקח את התפילין עושה ככה מזיז אות כאילו שזה לא יהיה על מקומו אז מי אמר שצריך שהיה עליו כל היום כך כתוב בבריתה במסכת תפילין וזה לשון הרמבן קדושת תפילין קדושתם גדולה וכל זמן שהיא בראשו הוא עניו יראה שמיים ולא נמשך בשחוק ובשיחה ב בטלה לא יכול לחשוב מחשבות זרות פי כך צריך אדם משתדל שכל היום יהיו עליו התפילין אמרו עליו על רב שלא הלך ארבע עמות בלי תורה ותפילין לכן פסקו התוב השולחן ערוך שכל היום צריך להות הלאה חברים אז מצוות הנחת תפילין ש התפילין עליו כל היום וכן הגיע זמן חכמי התלמוד כן אבל אומר מרן מפני שצריכים גוף נקי ואין כל אדם יכול להיזהר בהם נהגו שלו ם כל היום כל מקום צריך כל אדם להיזהר להיותם מנ בשעת קריאת שמע ותפילה חשוב מאוד ככה היה צריך ללמוד הרבה לפעמים מוסר מהב לבתים בעלי בטים של פעם זה היו אנשים שאפשר הרבה ללמוד מהמהם הם היו קודם כל יראי שמיים לא היה מושג שבעל בית לא מתפלל במנין לא רק שבעל בית היה מתפלל ב הבן תורה היה לומד יראת שמיים מהבעל בית איך להתפלל לא רק שהם היו מקפידים על מיניים הם היו קמים בנץ הולכים למקוו כים רשי רבנו תם היו חסידים ואיין אצלהם זמן הם לא מעניין אותם הזמן הם מעניין אותם התפילה ככה הם היו הם היו מאוד והיה להם עבודה והיה להם עוני והם היו בתקופת הצנה זה לא היה פשוט זה עבודות לא היו פשוטות היו עבודות קשות אפילו אחיים הקפידו שהתפילה היייתה תפילה ולכן אז ודאי שהם דקדקו בכל הדברים האלה אבל בכל אופן גם מרן מודה גם מרן מודה שמי שמניח את זה כל היום עליו יש לו השם זקני יש לו מצווה גדולה מי שול ךם זה כמ שסיפרתי יש אחד הרב פרץ בגבעת תבני יש לו כולל ששמה חובה ללמוד עם תילים חובה זה המסגרת של הכולל אמרתי לכם באתי שם יום אחד הבן שלו עשה בר מצווה והבן שלו בא ללמוד אבל עם תפילין כבר נכנסו בדם תפילין אבל מי שקורא קריאת שמ בלא תפילין רבותינו אומרים כאילו מד דות שקר חס וחלילה לקדוש ברוך הוא רק מה מי שמניח תפילין צריך להיות בניקיון פנימי אם הוא חוץ מכם ישל הפחות דברים כאלה חברה חס וח כן אבל מה צריך שיהיה הגוף שלו נקי בשז שאדם מניח תפילין הגוף צריך להיות נקי יש אומרים שהיום פחות בגלל ש כאילו מה זה מה שנשאר לך נניח תפילין כמה דברים אחרים יש לך עוד עוד דבר יש עוד תפילין קוראים לזה שימושה רבה זה רק בגודל תפילין נאמר שי רגילות רק הגודל הוא גדול אבל מברכים ע זה והמקובלים נהגו להניח את זה בשעת תפילת המנחה מקובלים נהגו להני להניח אתזה בשעת המנחה הלכה ג טוב יש גם עוד דבר שלא הבאנו את זה מחלוקת גדולה פוסקים האם בערב שבת לפני כניסת שבת אדם יכול ניח תפילין לא מדבר אם לא הניח תפילין הוא הניח תפילין אבל הוא רוצה ללמוד עם תפילין רו שתים מקרא ואחד תרגום עם תפילין עכשיו שעה שתיים שלוש אז הוא רוצה להניח במנחה ואז הוא ישב אחרי זה ורוצה ללמוד עד שיגיע עד שיגיע השקיע זה לוקח זמן אז זה יש בזה מחלוקת חזקה אבל כל חכמי ביתם במשך דורותיים הרבה הרבה פוסקים כולם כתבו שלא עשה כן אדם אין לו שמושר רב יניח רבנו תם כוונה מה זה שלא יעשה את זה שלא יניח תפילין במנחה של ערב שבת אבל יש כאלה הפוך כתבו ללא אתה יכול להניח את זה גם במנחה שלי ערב שבת ממתי חיייבים מצוות תפילין כטן יודע לשמור תפילין בטהרה הכוונה שלא ישן בהם לא יפיח בהם לא הכנס איתם מבית הכיסא חייב הביב לקנות את תפילין לחנכו ויש אומרים שצריך להיות ב 13 שנה ביום אחד אומר רמה וכן ה אבל אנחנו ספרדים כן מקיימים חנוך ד ננר על פי דרכו כן אז הגענו לקטן שהגיע כן אמרנו אצלנו אפילו שנתיים לפני זה אחו טוב לא נהגו בזה מדבר רק על רשי רק על רשי צודק מאוד אחי הגדול הרב בניהו לרבי יוסף הבן שלו הוא נתן לו גם רבנו ותם הבר מצוו הפלא שהוא למד אצל הרב שלום כהן ויה מניח שתיים ביחד יודע איך הרב שלום כן כל לאיר לו חשוף הנלה ד לך לך עם הרבנים יש ישיבות שלא מסכים לתלמידים להתחתן לפני גיל 20 ע גיל 22 ם מוקפים את זה זה לא משנה מי האבא הרב או אדם גדול מוציאים אותו מהישיבה הרב שלום כו מה עשה דברים כאלה פעם ראשונה שאדם מניח תפילין בחיים שלו לא מברך שחיינו אותו דבר בעל תשובה לא מברך ך שכמה טלית זה בגד פה זה מצווה אתה חייב בבגד יש לך בגד בגד שהוא ראוי כלומר התפילין זה נכתב בשביל המצווה טליתי לא נעשתה בשביל המצווה נעשתה בשביל בגד אתה רואה שיש ל ארבע כנפות אז אתה בעצם הולך ושם לה את רואה שיש לה ארבע כנפות אז אתה הולך ושם לה ציציות מה שרי שמרן מחנך מברך גם על מצוות תפין על ה שאדם מניח תפילין לפני איזה שבוע הייתי בשטיבל שהתפללתי אז אחרי התפילה יש קדישים ובדיוק לא היה אצל אשכנזים מי שיגיד קדיש אז אמרתי קדיש לא היה מי שיגיד להם שם קדיש פתאום רואה איזה ילד קטן יל 14 15 שהוא גם התחיל להגיד קדיש מתי זה היה שהוא אמר קדיש לפני כווה שהגעתי לדל אליה הוא העט איתי קצת שהילד הזה וכל להגיד קדיש ואני רואה שהוא לא אומר קדיש והוא אם הוא אומר קדיש סימן שההוא יתום הפלתי מאוד הלכתי אחרי התפילה שאלתי אותו אין לו 14 15 אפילו 13 ממש עכשיו טרי הואל 14 אני טועה טרי מאוד אז אמרתי לו למה מה זה היה קדיש למה בקווה אה למה הוא אומר קדיש ומקווה הוא לא אומר קדיש אז הוא אמר לי לא תראו איזה ומץ יש לו אבא שלו כנראה מקובל אבא שלו כנראה מקובל הוא אמר לו בני אני מרשה לך להגיד ד קדיש אף על פי שאני ואמא חיים שאם אין מי שיגיד קדיש תגיד קדיש למה העולמות בלי קדיש לא עולים כאילו חיייבים להעלות את זה זה לא תלוי רק ביתום גם איין תום תעשה את זה אז הוא אומר תמיד שאני מתפלל אצלהם ואני רואה שאן הם לא יודעים אם אני אטום או לא יתום הם מרחמים עליו חושבים שההוא יה יתום גם אני חשבתי שהוא יתום אמרתי חיכתי לו שיגיד איתי קדיש מה פתאום הוא זה אמרתי איך עכשיו זה הקדיש עכשיו זה קדיש יתו למה הוא לא אומר אומר לו אני לא ידעתי שאתה פה פתאום אניח להגיד קדיש הוא כבר כנה עומד ביקון אחן עד אני לא התחלתי הוא כבר התחיל קדיש הוא ראה שכל האשכנזים ב שטיבלך אין אף אחד שיגיד קדיש אז הוא ישר ישר ישר בשיר של יום ישר הוא לא חיכה ישר התחיל קדיש באיזה אומץ אתה רואה אמרתי תראה מה זה חינוך של בים שזה נכון גם הרב משה צדקה אמר תמיד שאתם בהודו בזה מקום מתחילים ו אין אין אין מי שיגיד קדיש תגידו קדיש אפילו שאתם לא יתומים אומר למה זה לא קשור ליתומים זה קשור לעליית העולמות לא רוצה להגיד אבל הקדיש זה כמו מעלית כאילו זה לא שייך איך אומרים לחבר בין עולם לעולם בלי הקדיש אז איך תחסיר את הקדיש הכל תלוי בחינוך גם שהילד רואה איך אבא שלו מתנהג עם התפילין איך הוא מניח איך אבא שלו מוסר נפש הנה עכשיו היה הרב פה שעושה את הפד עם יש פה מניין של פד ר בניסטי הוא ממש חולה שבת הוא הגיע היום זירות נפש שבת עברה עליו קטסטרופה מבחינת חוק אז אמרתי לו הנה היום אני דרשתי אצל הרב עמוס בישיבה שלו אז אמרתי אראו לכם שהרב עמוס עשה פד שהיה באירוע מוכי ה מופז בבית חולים צריך כדורים ואסור לו לצום הוא צם את כל הפד הוא לא אמר אני ב פד או 40 ום לא יודע מהוא לא אמר אני בבית חולים אן אז הוא צם בתוך הבית חולים ה צרה איזה מסורות נפש זה לא אדם שלמד בישיבה לא למד בכולל לא היה תלמיד חכם וך השם תלמיד חכם לא היה תלמיד חכם מסר נפש על הפד אז אם אתה בא ולא מרגיש טוב השכר שלך גדול יש כאלה מפחדים שיצר הרע יתגרה בו מה אני עושה פד זה יצר הרע הוא הולך עם הבן אדם אם הוא רואה אותו שהוא פעם פעמיים עושה והוא לא נכנה אז הוא עוזב אותו אבל על ההתחלה הוא נותן לו כמה סתירות כמה לטיפות בוא נרא מפחד לא יעשה אדם ברגע שהוא לא מתרגש אז יצר הרה עושב א ברוך השם כל שנה מתאספים פה חדשים שנה יש כמה אנשים שלא אמנתי שהם עושים טוב ברוך השם אנחנו הגענו לסימן לח כ חשובה מי הם החייבים בתפילין והפטורים או יג סעיפים חונ מים חוץ ממכם חוץ מם כל בית ישראל פטור בתפילין כן חולה מעיים חוץ ממכם פה שכתוב זה לא כל חולה מעיים הכוונה חולה מעיים שהוא לא יודע מתי פתאום מקבל א פנות אה חוץ מכבודכם הפחות דברים כאלה לא שאחד ש עצמכם יש לו כאבים שלא באף בית נצראל כאבים נוראים במעיים יש כאלה שיש להם דלקות אבל הוא לא צריך עכשיו כל כל רגע ללך ידי נוחיות זה זה חולה מעין אז זה לא חולה מיים שעליו נאמר פה מדובר בחולה מעים שלא יכול לשמור על נקיות הגוף זה הכוונה כך כתוב בחולין דף קי עמוד א' וכן פסקו הרמבם תור והשולחן ערוך כאן שכול פטור מתפן זה הקר אפילו אינו מצטער אלא יכול לכת בשווקים ברחובות אפילו אחי כל מ שלא יכול לשמור נקבה לה בצער פטור מן התפילין כן מי ששתה תרופה גורמת להתפנות הרבה פטור מן התפילין שחד הוא לוקח תרופה לא עלינו אוים אלה שלפעמים לא עלינו משת לי לחץ דם ועוד נותנים להם תרופות כנראה לדלל ואומר ואם אחד חולה מעים כזה הכוונה והוא רוצה להחמיר על עצמו אסור לו להניח תפי אומר וזה לא דווקא חולה מעיים אלא כל בן אדם שהוא פתאום יש לו איזה התקפה של אכל פסוליה ביידיש בשבת ואשתו לא הרתיחה את הפסוליה טוב טוב טוב וזה פתאום נהפך לו הבטן שלו לעזה עשה ברודים בלאגן מה הוא חולה מעיים הוא לא חולה מעיים אבל עכשיו במצב הזה שעד שהוא ילך להתפנות הוא כמו חולה מעין אסור לו נניח תפיל צריך לנקות את הגוף שלו לעשות חוקן או משהו יש את הבידה הזה בשירותים נקה את עצמו טוב ואז יעשה מ שיעשה מקה את עצמות ר ואז כן ואז יבדוק את עצמו ואז ברגע שיהיה נקי יעשה זה לא צריך להיות דווקא החולה עים אבל אם אדם יודע עכשיו למשל רבע שעה 20 דקות הוא מצויין ברבע שעה 20 דקות ה ניח תפילין אומר מרן בהלכה ב' מי שברא לשונה יכול בלי להפיח מותב שעבור זמן תפילה מה שיתפלל בלא גוף נקי ואם יראה שלא שיוכל להעמיד את עצמו שד קריאת שמע יניח תפילין בין אהבת עולם אהבתנו לקריאת שמע וברר כן חולה שיש לו צר ואיין דעתו מיושבת עלי מחמת חוליות פטור בן התפילין אם רצה להחמיר על עצמו ונח תפילין רש כן אם אדם לא בטוח פה שואל שאלה חבר אדם עשה ניתוח הוא לא יודע אם הוא נקי אז לא יניח תפילין רק בשעה שהוא בטוח שהוא נקי 100% לא מניח תפילין למשל עכשיו יבדוק את עצמו טוב טוב טוב טוב טוב ישטוף את עצמו טוב הוא יודע שהוא נקי יניע חמש דקות הוא יודע בתוך החמש דקות האלה נו שום בעיה בחמש דקות הם יש ד רשו בחמש דקות האלה הוא יכול להניח תפיל סבא סבא שלי נפטר בדיוק השוה יש לי הזכרה של אחד הסבות שלי אבא של אבא שלי של אמא שלי קראו לו רבי נחמייה עזרא מסרחי בן רחל ת היום זכים להיות בקברו נפטר בראש חודש שבט הוא היה הכיר כמעט את כל הצדיקים המשרים באץ היה מאוד בקשר איתם גם עושה איתם כנראה גם כן כתב עברי ולא של חרתומים אם כ ש החרטומים היו חזקים מאוד וקת בכותי הרב קי זה יש גם דוג אז רק אני אסיים אבא של אבא שלי נפטר קרוב לגיל 100 אבל בשנים האחרונות הוא לא הניח תפילין אז הייתי בא אליו אמרתי אולי חוץ ממכם א גיל מאוחר ודאי לא יהיה חזן ולא יהיה להתפלל ש להתפלל אין לו בעיה להתפלל אין לו בעיה להתפלל אבל בלי תפיל מדי פעם הוא חושב שהוא תלכלך אז הוא צריך לבדוק את עצמו יעשה את עיקר הפינה יעשה את הדברים הקריטיים בתינה ואחרי זה ישלים אז הוא כמה שנים לא ניח תפילין אמרתי לו סבא למה אתה אומר לי אני לא נקי כך הוא אמר לי בר לא יכל הוא היה על כיסא גלגלים הוא לא היה יודע אם המטפל היה מנקה אותו כמו שצריך תראה אזה מה זה יראת שמיים אז הוא לא הסכים שאני אלכו לו פיני כמה שהוא היה בעל בבית הוא לא למד בשום ישיבה ושום תלמוד תורה לא נראה הוא לא היה בפרס תלמודי תורה ומלה בלה אבל ה יורד שמיים הוא פחד להניח תפילין שמה לא ניקו אותו כמו שצריך ר מה זה יראת שמיים של ן שאדם צריך להיזהר סתו לא רוחץ יש הלכה כזאת ש מקובלים תמיד זה היה שאדם מתפנה ולא שוטף את עצמו לא מנקה את עצמו לא מנקה את עצמו טוב זה תפילתו תועבה רמן חוץ ממכם מה יעשה אדם מכוון טוב בשר רצר התפלל על זה שלא לה אף אחד צר שכולם בריים ברך את כל שונא ישראל ברך אותם מחלות מעיים מחלות זה מצווה לברך אותם שיהיה לשונאי ישראל כן לא אמרתי ערבים שונא ישראל אומר ויש אומרים שעיקר הקפדה הם תפילין של ראשם מגולות אומר גם חולה שיש לו צר ואיין לו ישוב אד חמת חוליות פטור מן התפילין זה גורי והנו הגענו להלכה שפה החבר שואל מי שמ רגליים נוטפים ממנו באופן שוא לא יכול לעצור את עצמו וכן מי ששמו לו הרופאים שקית לסוף השתן כתת רשי להניח תפילין מלבד שיהו בגדיו העליונים נקיים ואין בהם רח רק ל רק יסתיר את זה כן לא ישים את זה לעני כל ישראל כן בגלל שזה רגליים ולא זה כן ודאי ודי אם זהר שלא נדע אנשים שיש להם שקית בתוך הבטן והם לא יכולים לעשות את הציות זה הכל יוצא מאחור מהבטן מקר כזה הוא לא יכול לנ דעו שאין ר שקית הרמטית זה מתחת לבגדים זו שמה הנחה מזה שקית הזאת מדגס מה זה שש אב מי הדק או הגס אזיו שם סקין זה חיצוני ז זה לא הרבה פעמים זה הזנחת הרופאים הרבה פעמים בהזנחת הרופאים לפעמים נסתמה מהם ככה הלמר טימי הכל נותנים לערבים מנסים לפתוח הם עושים חור יכול להיות שהם עושים את זה גם בכוונה באמת זה שאלה שצריך לברר עליה השטות נראה על פניו שלאו אבל צריך לברר למה זה בעיקרון יוצא מחוץ לגוף אם זה בתוך הגוף ראינו שבאמת אין בעיה אם זה יצא מהגוף עוד הלכה אומר פה הרב דוד יוסף מביא את זה בספר שלו מי שהחלק העליון של גופו ע דיבו מגולה אפילו לבוש מכנסה אם לא רש ניח פינ שחסה את ליבו חרש המדבר ונו שומע אלם השומע נו מדבר חייבים במצוות תפילין אלא אם כן חרש אילם אלא אם כן יודע לשמור ואם רוצה להניח אחרי שנ שומר הנקיות אין מוכים באדם אלא אם כן למד בחירי שילם זה מורנו ורבנו ר דרשנו בנו עבדיה יוסף הוא כותב את זה חירי שילם שלמד בית ספר מיוחד והוא פיקח יודע לחלקי דבריו במשפט צריך להניח תפילין חוץ מותכם מכל ישראל סומך היה במצוות תפילין כשר כל אדם אפילו שהוא עיבר כן אז כאילו ככה נחלקו בגמרא רבי יהודה וחכמים דעת רחמים שסומך היה במצוות דעת רבי יהודה אפיך שאני מבין מפה שלא רוב רבותינו הראשונים פוסקים כמו כמו חכמים שסומך עיוור הכוונה חייב בתפילין אף על פי שיש מהראשונים מהגאונים כתבו שלא הלכה למעשה חייב חברים הגענו להלכה גימה נשים ועבדים פטורים מתפילין א ש מצוות עשה שהזמן גרמה למה זה הזמן גרמה שבת ויום טוב אינם זמן תפילין ואם רצו להניח בכל אופן אז מוכים באדם ולמנוע מהם להניח תפילין ויש אומרים שאישה שמנחה תפילין עוברת על איסור להי כלי גבר על אישה כן ויש אומרים שאסור לאישה להניח תפילין בפני שאם תניח הרי זה כדרך כופרים דברי חכמים ואינם רוצים לדרוש הפסוקים כדברי וגם על פי הכוונה אסור לנשים להניח תפילין מי כתב למחות באדם כך כתב התשבץ אוחות חיים הכל בו מרן הבית יוסף וכולי עכשיו ש פתורות מצוות תפילין כמו שאמרנו ככה מבוא במשנה במשנה ברכות דף כ עמוד ב מני ששבת ויום טוב זה לא זמן תפילין מה הדין בלילה הרי בלילה גם גם לא מניחים תפילין רק ביום אזה הזמן גרמה כל יום למה צריך להגיע לשבת למה צריך לדעת שרוב הפוסקים סוברים שלילה זה זמן תפילין רק רבנן גזרו שבלילה לא להניח תפילין חברים הגענו להלכה ד' בסימן לח המניח תפילין צריך להיזהר בירורים רעים אם אי אפשר לא בלא עיורים מוב שלא להניחה כן לכאורה מרן מרן לא כתב את זה מרן כתב צריך להיזהר אם אדם לא יכול לי עיורים רמה שלא יניח אותם אומר רבי דוד יוסף דעת מרן הבית יוסף שאין לפה תור מצוות תפילין משום כך אבל מה לא יניח את זה הרבה זמן אלא רק ב בשעת תפילה וקריאת שמע יותר מזה לא יניח הכוונה חוץ ממכם אני מדבר על אדם שיש לו מחלה בדבר הזה אומר רבי דוד מי שאלא נשוי יש לחוס שיש לו ערורי עבירה יניח רק תפילין של רשי ולא יניח תפילין של רב מצריך אדם להכריח את עצמו להשיח דברים ליבו מדברי הוואי ני ליבו לדברי עול מלכות שמיים הלכה הי חברים חוץ ממכם אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין אם הוא יושב על שבעה קרובים למה עשור כתוב ביחזקאל רכ חבוש עלך התפילין נקראים פאר מה שמע ששאר הבלים אסורים בהנחת תפילין לך מותר משמ לאחרים אסור כל זה שאסור זה רק ביום הראשון למה למה שכתוב ואחריתה כומר בעיקר אבלות זה רק ביום הראשון ביום השני זה אבלין אבל זה לא העיקר ולכן ביום שני חיה במצוה תפילית כן עכשיו מה הכוונה נפטר בלילה אחרי השקיעה אחרי השקיעה אחרי צת הכוכבים וגם קברו אותו כן באותו לילה אז זה פטור לגמרי למחורת הוא פטור לגמרי אבל נפטר ביום אחד ונקבר ביום שלאחריו כו שמת ביום ראשון פע בליל שני יש אומרים שמניח תפילין ביום שני אחר שנקבר המת יש יום גמורה ו לא יום מיתה ולא נחשב שזה היום הראשון לאבן יש חולקים לכן אפילו מת בלי בליל שני וכבר ביום שלישי אני אמרך תפילין ביום שישי כלל פלא נכון אני יודע שדעת מרן דעת אביב שכן מניח תפילין אם נקבר ביום אחד סליחה מכבודכם נפטר ביום אחד ונקבר ביום אחד כן הובי ראשונים שסוברים כמוהו אומר ולהלכה נראה שראוי להחמיר להניח תפילין ביום קבורה שלא מיתה ונחם לא ברכה בצינה זה כן אנחנו עושים דווקא בצנעה ויא מת ביום אחד ונקבר בסוף אותו יום אחר שקיעת החמה בזמן בן השלשות מת ביום אחד נקבר באותו יום אפילו שזה בזמן בין השמשות זה יכול להיות שזה היום יכולות שזה מחר חת ניח בבוקר עם ברכה ואם מת בשבת ונקבר מוצאי שבת אי מניח תפין במש קילל ביום שני אצלנו ככה זה הלכה מורבי נפטר בשבת בשעה אנחנו ביום ראשון אז הוא נפטר ביום אחד ונפטר נקבר ביום אחר לחורה תניח תפיל בלי ברכה כל זה מדובר שנפטר ביום שאם הוא נפטר היית יכול לקבור אותו פה ביום שבת אתה לא יכול לקבור אותו זה לא נקרא נפטר ביום אחד ונקבר ביום אחר יהיה לי חסד גדול שניתי על ההלכה הזאת לא הרבה זכינו שיידעו אל השם לי גינה את זה זה הדבר מוזר זה היום היחיד שלא הנחתי תפילין אז אח אחד שמת לו אחד משבעה קרובים בחג ונקבע בכל המועד מת שבה אחרי עול ר חיה במצוה תפילין ביום הראשון שבעת י אבלותו שחר אחת ם עברו כמה כמה ימים יש אומרים שנכון שלא יברך על התפילין וכן מי שנפטר לו כבו מת ו נפטר לו קרוב ביום טוב ונקבר ביום טוב ביום טוב ש של גליות מ תפילין בלא ברכה מי שנפטר לו קרוב בפורים ונקבר בפורים נכון שני תפילין אחר קבורה בלא ברכה מי שמת ו קרוב בפורים נקבר בפור כל שני פים נחק רגע אבל זה אותו יום זה אותו יום מה בגלל שזה יום טוב מי ששומע שמועה קרובה שמת אחל משבעה קרובים תוך כן חוץ שמכם איזה קרוב שחייב לשבת על שבעה שבעה קרובים הוא לא ידע הוא היה בחוץ לארץ בזה עונ אלולו הוא הגיע ביום 28 קבורתו אז באותו יום הוא יושב שבעה פטור מן התפילין ביום רשום לאבלות אבל מה צריך לחלות כן אין להם כן זה לאחר 30 יום יושב כרבע שעה וזהו תפילין של רבנו אותם מניח גם בשבעת ימי הבלות חברים הגענו להלכה ו ישה באב חייבים מתפילין תלוי מנהג ירושלים להתעטף בציצית נח תפילין בית הכנסת בשחרית יש כאלה נהגו בתפילת המנחה והנוהגים כן יש להם על מי לסמוך אר אחד יודע שאצלו בבית הכנסת רק במנחה כבר בבוקר יניח בבית ויתפלל איתם בבית קרא איתם קריאת שמע אומר מי שמניח רבנו תם מחילה גם מניח ביום תשע באב בשמחת ישראל כן חברים הגענו שהגיע החתן בדיוק התחלנו בהלכה שביעית תר איזה יופי חתן חתן בשו שבנ כל בני החופה פטורים בשום ד שכח שכירות וקלות ראש פעם באמת היו ממש שמחים מאושרים יושבים עושים חפלה חפלה וא את התימנים עם כל הגעלה שכל היום מפצחים פצוחים לא מספיק שהם כל היום מחזנים שו בריים כמו אותו חוטי שמה בארץ חוטה אתה רואה לו גולה אתה חושב שקיבל איזה דלקת עם השפעת שיש היום יש כאלה אתה רואה תמנים עם שתי לחיים גדולות לא יודעים שזה סך הכל זה לא לחיים סך הכל עלים שעוד רגע הוא זורק אותם בפח בכל אופן אדם צריך לדעת גם אם הוא הולך לאירוע חתונה הכל להיזהר גם שאדם שותה מעט למה כ אתה לוקח את הרכב שלך אתה נוהג כ שמחה יכל מילא הוא לא אכפת לו למות לעלות מהר לשמיים מברוק אבל למה אתה מעלה איתך עוד כמה אנשים בדרך אם אתה רוצה לעלות השם ישמור אף אחד שיעלו הרבה שונאי ישראל אבל שים לב על אחרים דבר שני הלוואי שזה רק זה ה בא לבית הוא כולו בכוכבים איך הוא מדבר לא אשתו איך זה בא שטו איך ה מדבר לילדים אדם יזהיר את עצמו מהיים יברח מזה גם מסיגריות רגילות כל שכן כל הירוקים למיניהם לאט לאט לאט לאט אדם יעשה עבודה עם עצמו אני לא נוגע באף סיגריות שום דבר לא ירוקות כלום לאט לאט אדם יקבל עליו יעשה תוכנית היום למשל מה שאני אהבתי פה אחד שהוא בחור צדיק ממש אני מתפלל עליו הרבה עוזר לי הרבה יודע שהוא שטוף בזה אז הוא התקשר אליי ביום שישי אומר לי תשמע אני גם סיגרית מעשן הרבה זה שתי חבילות ליום תגיד לי כמה אני אמרתי לו תתחיל למשל עכשיו תוריד לי 10 10 סיגריות אומר לי הרב אני אגיד לך את האמת הורדתי קופסה כבר ואני עומד בזה אמרת לו טוב תמשיך כ כל פעם תורידי קצת קצת קצת וגם מהסיגריות ם תתחיל להוריד להוריד להתחיל לאט לאט לאט לאט אדם יוריד אבל אדם עשה לו תוכנית קח לו לוח ירשום אני ה-30 ום הזה ממקום למשל 10 מאשל שמונה 30 הבאים ממקום שמונה שש זה לאט לאט בחודש הוריד לו שתי סיגריות זה לא נורא אחרי זה סוף השנה ככה הרב ססי זכרון לברכה עשה עם מישהו שמחלל שבת אמר לו תוריד שתי סיגריות שלוש תשים גם נר נשמה דיק מהנר לשבת את הסיגריות בסוף הוא הגיע לשתי סיגריות אמר בשביל שתי סיגריות המחל שבת זכו ססי זכה הלכה חטא חברים כותבי תפילין סוסות הם תגרי תגרין יכול העוסקים במלאכת שמיים פטורים מהנחת תפילין כל היום סולת בשעת קריאת שמע בתפילה למה עוסק במצווה פטור מן המצווה כל הזמן עם עם תפילין לא מניח אותם אבל הוא איתם ואם היו צריכים לעשות מנחתם שד קריאת שמ תפילה פטורים קריאת שמ תפילה כל עוסק במצווה פטור בן המצווה לדעת מרן אין כזה דבר אתה פטור גם אם אתה מוכר ספרי תורה תפילין ושם שמיים כן מה זה שם שמים מקבל אחוזים אבל הוא באמת מתכוון אני עובד אין לי ברירה אני חייב לקבל אחוזים אבל הוא רוצה באמת לזכות את הרבים אז לא מפסיקים את התפילה בשביל זה תפילה אתה צריך אתה את האשכנזים לא אתה מותר לך אפילו לא להתפלל כולם מכירים את הסיפור בזוהר כולם אורכם שבאו לאיזה בית כמה מחכמי התלמוד והאמא אמרה לבן לך תקבל ממן ברכה אמר לא רוצה לקבל ממן ברכה למה הם לא ינוחו תפילין היום אומר הן את הריח של התפילין אומר אני לא רואה אומר הילד אני לא רואה עלהם את הקדושת התפילין אמרו כן אנחנו עכשיו יצאנו לעשות מגביית לפדיון שבועי ואנחנו ב לכן אנחנו עדיין לא נח תפילין עוס במצווה פטור בן המצווה אז אפילו שהם עושים מצווה כזו ל פדיון שבועים כן אפילו אחי חסר להם את הקדושה של התפילה חסר להם את הקדושה של התפילה אומים זה לא יעזור לך כלום אומר מרן בהלכה ט מצטער ומי ש דעתו משב עלי נכונה פטור ו שאס אסור כן אסור להניח את להסיח דעתו מהם ככה דעת מרן בכל אופן יש מהאחרונים שסוברים שיכול לשב דעתו ח מצוות תפילין והמחמיר תבוא על הברכה הלכה יהודה קורא בתורה פטור מנחת תפילין כל היום מה הכוונה חוץ מהתפילה זולת בשת קר ש פילה הכוונה אם זה במקרה זה מפריע ל אדם מבין ש כמה השכר שלו מי שלומד תורה עם תפילין מה השכר שלו כמה אסונות אתה מונע מהעולם אתה לא רואה כמה צור יש בעולם הלכה יל זה חברנו רבי יעקב הסביר לנו את זה להחלץ תפילין בפני רבו כן אלא פונה לצד אחר וחולץ תפילין שלא בפניו פילו חלץ רבות תפילין תחילה אינו רשה לחלוץ בפניו הלכה יב היה צריך להניח תפילין היה צריך לתפילין ומזוזה ואין אדו מסגד לקנות שניהם תפילין כותבים אם אדם אין לו גם וגם או תפילין או מזוזה אומר מרן קנה תפילין למה פינן קודמים כן ישם מצווה בגופו של האדם אמר זה על הדלת זה לא אצלך אבל פה זה על גופך אומר אבל אם אדם יודע שעכשיו הולך לברוך השם בת כנסת משופעים בתפילין כל מקום מקבל תפילין בהשאלה ברוך השם יש מחים אז ודאי שיקנה באופן כזה יקנה מזוזה מרן כותב בהלכה יג לשונא ישראל מנודה י רצון כולם כל שונא ישראל מלודים רצון שכולם מצורעים אסור להם להניח תפילין ואם מנחים לא ברכו ע זה אסור לברך אם מברך זה בעיה של ברכה לבטנה חוץ ממכם חוץ ממכם כן בבואה בגמרא אם אדם עכשיו קם בבוקר לא הספיק לטבול במקווה הוא יודע שחוץ ממכם הוא נטמע עיקר הדין מותר לנח תפילין אבל ברוך השם היום יש בכל מקום מקבעות טהרה פרט פה בהרצליה יש את המקווה המקווה כ ש עוד יותר הוא יצליח ועוד יותר פתח עוד הרבה אנשים בעזרת השם יתברך היום זכינו לגמור בן פורת יוסף גם את סימן לז וגם את סימן לח ברוך השם שתי שתי שתי סימנים אף על פי שזה סימן ארוך 13 סעיפים זכינו בסיעתא דשמיא לסיים ולא נשר לנו אלא רק להגיד תודה לקדוש ברוך הוא על מה שהוא זיכה אותנו אנחנו ברשות ידידינו אשר כוח יבורך המספר לחברו כי פלוני דיבר בגנותו עשה דבר מה נגדו



