שולחן ערוך או"ח סימן יא' - טו' - הלכות ציצית | הרב מאיר דוד שמואלי

Kind: captions Language: iw הוא ברחמיו עלינו ירוויח היום חברים יקרים היום יום שלישי פעמיים כיטוב בסיעתא דשמיא אנחנו בט עכשיו נכנסים כבר לי בכסל שם בכסל תשפה איך אומר הבן איש חי כסל האות הראשונה כ האות האחרונה ו זה שם הווייה באמצע סליי אומר זה ראשי תיבות לפורקנך סברית השם שעתך כיתי השם לכן הוא אומר כדאי שאדם כותב כסליו לכתוב עם י שיש שתי שמות השם א' הווייה וגם ועתך כיביתי השם שכל מה שהחשמל הצליחו זה היה בגלל שהיה להם בטחו מהשם כיוו בהשם לכן הקדוש ברוך הוא בעזרת השם בר חזר אליהם ושע אותם איפה שהם היו היום בבוקר קמתי עם שיר שממש על הגאולה ראה צורי אורך גלותי שיר כזה כמה ימים נ תחיש גאולה זה השיר שקמתי בבוק הקדוש ברוך הוא יראה וי תומר צור אורך גלותי כמה ימים נתח יש גאולה בעזרת השם ברך רואים איך השם עכשיו אנחנו בבחינת יאר השם פניו אליך רת פנים השם מחייך אלינו יר זה הוא מחיך לעם ישראל ר לך הפנים צוחקות איך כל סוריה משמידים אותה עכשיו כל ה נשק ש מ מלן מ פילן כל המטוסים שלהם כל זה מה ה שם צבא מי יכל לעשות שמה איפה הה מלחמת עולם אין אף אחד פשוט משמידים צבא שלם יותר מה שאפילו בששת הימים לא היה להם כזה חלון הזדמנות אין כלום רואים לך הקדוש ברוך הוא איתנו כואב הלב מאוד על שבעה חיילים אתמול שנהרגו שהקדוש ברוך הוא יעזור על ידי התפילות שעשינו שעושים כל עם ישראל השם ישמור ויגן עליהם יהיה רצון על ידי התורה הזו יהיה שמת כל מת עם ישראל רש רבי רבי שנון בן ב פואת כל חלי עם ישראל בריאים ושלמים שיהיה לכל עם ישראל בשורות טובות שפע פרנסה זיווגים ילדים שלום בית נחת מילדים רפואה בריאות ודירות טובות וכל משאלות ליבם לבן טובה לברכה של כל עם ישראל אנחנו בסימן יא אור החיים הלכות ציצית החוטין צריך שיהיו טבועים לשמ שיאמר בתחילת התביעה שהוא עושה כן שם ציצית או שיאמר לאישה תביא לי ציצית לטלית ואם לא היו טבועים אם אדם לא טבע את זה לשמע לא עשו לשמע פסולים עכשיו אדם הולך מה זה חוטים יפים רעה לתלית אמר זה כזה יופי איזה יופי כאלה חוטים יפים מבסוט אמר לו החוט זה לא כולם חוט בשוק חוט הזה צריך שיהיו טבעים לשמן שו במה עכשיו לטוות אותם צריך להגיד לשם מצוה ציצית אם הוא לא אמר את זה תכף נראה מה הדין עם גוי מכונה דין מה הדין של הציצית הזו שרה לכתחילה דעבד לדעת שמצות תעשה דאורייתא אדם לא רוצה דברים אם רוצה דברים איכותיים אז גם פה ידע אומר הרמ ויש מחמירים אפילו הניפוץ לשמע ניפוץ לשמע בהתחלה ניפוץ זה היה להוציא את כל הפסולת מהצמר לפני שמסרקים את הצמר מוציאים ממנו את כל הקוצים כל הדברים האלה אחרי זה עושים את זה כמו לשונות ארוכים את הצמר הזה ואז תובעים את זה לחוטים ניפוץ הזה אומר הרמ מנהג להקל היום ברוך השם כל כך אשור דרים יש היום הידור ניפוץ לשמע זה לא חבר זה עוד יותר טוב מחמ תבוא על הברכה מותר לעשות את זה במכונה ודאי בוודאי כן שזה לא מעיקר הדין אז איך טובים את החותים שיאמר בתחילת הטביעה שו שקן שם ציצית מה הדין אישה נראה לכמה ישה קשרה לקרות את ציציות לקשור את החוטים למרן אין בעיה ישה עכשיו רוצה להכין לך טנים ציצית צה לקשור לך מרן אין בעיה מה מחמיר ככה נראה ב בסימן יב מרן אבית אבל לטוות שיה חונה יש רבנו תם שהיה מחמיר אבל רוב רוב הפוסקים ה שאין שום בעיה זה מה שאומר מרנו שיאמר לאישה תביא לי ציצית למה בדרך כלל אישה חכמינו אומרים אין חוכמת אישה אלא בפניך מה זה פנך בטח רבי ישראל ראה את זה זה היה פעם בדור שעבר היה כמו עץ כזה דומה לידית של מרצה הוא רחב צר ורחב יש בו כמו איזה אחד קושרים את החוט שמה ואישה עושה ככה וזה מסתובב העץ הזה מסתובב כשהוא מסתובב הוא שוזר לך את החוט ה שוזר לך אותו זה נקרא פלך שכשהייתי ילד הייתי רואה את נשים שהיו עושות אתזה ככה היה להם פלך ו אין חוכמת ישה לה בפלך ישה הייתה יודעת הם היו חכמות אך צבות אחותי בדרך כלל זה המקצוע של אנשים לכן ה אומר שוא אמר לאישה תבי לי ציצית אבל טלית וצריך להגיד שזה יהיה לשם מצוות ציצית ולמה כתוב בתורה גדילים תעשה לך זה מי וודאי מה זה לך לשם המצווה לשם מצווה ציצית לכן נאמר לך מה המקור מקור גמרא סוכה דף ט מסכת מנחות דף מב עמוד ב שם הביאו מחלוקת אבל הריף והרוש שתי עמודי הוראה פוסקים הלכה כשמו אן שצריך לטות את החוטים לשמ עכשיו בחוטי הציצית שנטו שלא לש מצוות ציצית פסולים אדם יכול כל חייו להתעטף בציצית והציצית הזו הא קשורה היא פסולה למה לא תבו אותה לשם מצוות ציצית אז ה אומר טוב מה הבעיה לא גמרנו את השזירה בוא נסיים אותו ככה מ יש אומרים ככה בוא נפרק את החוט נעשה אותו מחדש גם לא אבל מה צריך להוציא בפיו בפיו לשם מצוות ציצית עכשיו יש לו חוט טובה אומר לשם מצווה ציצית אז הוא מתכוון חוטים יש לו פ חוטים חותים האלה אני טובע תופה אותם לשם מצוה ציצית אז לא כל יום הוא צריך להגיד יש לך פה את החוטים לחוטים האלה אמרת שאתה עושה שם מצוה ציצית וכל שכן אם אומר בפירוש שכל התיה שתה לאחר מכן כן תהיה לשם מצוות ציצית שאלה נשאלת פה חברים יקרים מה הדין אם אדם טובה שם מצוה ציצית אבל לא אומר בפה חושב בלב עושה כוונות הרשש הריני טובה לשם מצוה ציצית הוא לא אומר בפה חושב בליבו מה הדין אומר לדעת רבים מ הפוסקים אין הדבר מועיל שיחשוב בליבו אבל כן אם הוא התחיל חשב בדעתו קודם שהתחיל את התביעה שעושה לשם מצוות צצית והתחיל אמר בשפתיו שתובל לשם מצוות ציצית כשרים אחוי בוא נראה אבל עכשיו מה הדין בזה באמת מחשבה מועילה לא מועילה הרב דוד יוסף גם בודאי הרב יצחק יוסף הראשונים ציונ שמריך בתו שת במ כותב פה שיש ארבעה דעות בדבר דבר ראשון כן זה דעת השולחן ערוך שהמקור שלו זה כמו שראינו את ה את כל הפוסקים שהוא מביא ממה המקור שלו שצריך להוציא בפי ואם לא אמר בפי וכולי וכולי דבר חמור אבל זה המרדכי המרדכי כותב במלחות שצריך להוציא בפי בתחילת התביעה ולכן גם מרן כתב ת שיאמר למהר שיאמר לא מועיל במחשבה אתה צריך להגיד בפה זה דת אחד דת הרד בז רצה להגיד גם הב נחת ברוך צמח צדק בדוד זה מועיל אם חשב בדיעבד זה מוע דת רבנו זלמן הוא אומר זה ספק דאורייתא ח אומר זה לא ברור שזה אסור זה לא ברור שזה מותר אבל מה הדין מחמירים אל יש לנו גם שלנו נראית מוזר א אפשר להגיד מוזר זה הנציב הנציב מוולוז'ין אומר וכשר לכתחילה שאדם לא מוציא בפי כותב במחשבה הלכה למעשה מרן כותב צריך לומר בפיו לא מועיל שהוא חושב אילם כן בהמשך אמה זה ראינו להכים אבל לדעת רבים מן הפוסקים צריך להוציא בפי עכשיו מה הדין אם מנפץ מנפץ אז גם שמה כן אין הדבר פטום לאמר הש מצוות ציצית אבל כן דעת כמה מהפוסקים יחשו זה כ פוץ כמו שאמרנו זה יכול עי לכמה ימים הדיבור האמירה לכמה ימים נכון להחמיר שו הציציות מעבודת יד עכשיו יש פה שאלה יפה ועיקרה שבים לנו פה החברים האם הואים על ידי מכונה מה הדין מכוונה היום יש מכונות אדם מכניס למכונה חוטים זה צמר עושה לו חוט א צריך לעשות בעיה לפני שהוא לוחץ על הכפתור אומר לשם מצווה ציצית זה מועיל עכשיו אדם יקח קוף יגיד לו שם מצוה ציצית יעזור לו יקח גוי מה הדין שותה וקטן יגיד ז מה זה יעזו יש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים גם זה חשמל חשמל חשמל מבי זה לא בן אדם אז יש לנו כמה פוסקים זה אחד מהמפורסמים זה ברי חיים צן גם זכן הארון לקין כ אומרים מ שעושה מכונה פסול מצד שני יש הרבה פוסקים חסד אברם תנינה ועוד עוד הרבה פוסקים אומרים שזה כשר על ידי מכ כשר על ידי מכ ויש לנו מגדולי הפוסקים בדורנו זה הרב וזמר מושבת הלוי והרב הרב ציצ אליעזר ונדנברג בעזר ונדנברג שהיה מגדולי הפוסקים בזמן חן בזמן הרב עובדיה הם אומרים שזה קשה אם אדם תובה על ידי מכונה זה כשר אבל ודאי ש שיש מחלוקת בפוסקים לגבי הדבר הזה לכן אם אדם זה מה שיש לו כך כותב בהליכות עולם זה יכול לסמוך על זה אז אני סיכום ההלכה היא ככה נכון להחמיר שיהיו הציציות מעבודת ים היום ברוך השם זה עוד כמה שקלים עוד 10 20 30 שק וזה שנה שנה שנתיים שלוש כמה שנים יש לך הוספת כמה עשרות שקלים וקיבלת תביעה ביד אז וודאי שכדאי לעשות את זה למה זה לכתחילה מי שמקל יש לו על מי שיסמוך למה חמודה מביא הרבה פוסקים שאומרים שזה קשה יש כאלה עושים ציות ראינו משי למשי ציציות במש מה אנחנו אמרנו אתמול דאורייתא זה צמר החלי ככה אמר אחד יש לוש יש לו פקעות מוציא את החוט פקעות שהוא מושך אותה פקעות זה נקרא תביעה וצריך להגיד שהוא עושה את זה לשם מצוות צצי עכשיו אחד אמר לחברו ת לי את החותים האלה ש מצצ לא אמרו אבל הוא אמר זה זה שנתן להם את השלי כתבו לי את זה לשם מצוה ציצית ום חשבו על זה כיוון שהוא אמר והם חשבו אז בזה חוטים האלה כשרי למה הוא אמר והם חשבו כותב פה רבי דוד יוסף הלכה חשובה הרבה כותבים את ההלכה הז אדם הולך לקנות ציצית טלית יקח מאדם ירא שמיים כמו בשר אתה קונה מאדם ירא שמיים אב הוא חה גם חוי יקנה לשם יקנה בשם אדם ירא שמיים למה אמרו לי שברם ללוד אחד המקומות יש איזה אחד הרים אינני יודע להצביע אחד יש אישה מוכרת תשמישי קדושה טליתות קטנה אחד נכנס רואה גוי פיליפיני יושב שם מה העבודה שלו לקשור ציציות כל מה שקונים שמה מהודר מהודר יכול להיות שגם לא ר לו נראה תכף עעם גוי ישראל עומד על גבו אומר לו עשה לשם מצוות ציצית אומר הרב בשעת הדחק יש להקל זה רק שעת הדחק וגם מה שאמרת לו אבל אם לא אמרת לפיליפיני הזה גם משעת הדח קזה כמו אחד לא מוצא כם בבוקר לא מוצא את המכנסיים שלו יש לו ילד בגיל 16 17 יש לו מכנסיים בקושי עולים עליו אי אפשר לסגור את זה ואין לו ברירה הוא חייב ללכת עם המכנסיים הזה זה נקרא שעת הדחה האם ללכת בעם מכנסיים שהם לא מגיעות אך עד הסוף ולא נסגרות עליך זה בדיוק שעת בדיעבד של דעבד של דעבד לכן צריך להיזהר יש הרבה תקלות בדבר כמו שראיינו אישה עם כיסוי ראש אישה נראית צנועה נראית אישה חרדית דתיה חזקה והיא יש לה שמה יושב ועושה אני יודע את הציצי כושר גוי כושר את הציציות אז איך זה לכן צריך אדם יקנה רק מקום שיש איזה הכשר אנשים ירא שמיים שומך עליו ד החבר שלו כמו שאמרתי אנחנו פה בצילי הקוים טורג מה הוא אדם יר שמיים יודעים עושה יש לו אנשים שקושרים את זה רוש אדם עשה בשבילה צריך ללמוד את ההלכות האלה כשאדם קושר את הציצית צריך ללמוד את זה עכשיו כמו שאמרנו בסעיף הראשון נשים כשרות נשים כשרות תבות מהרן לא כתב פה לקשור מרן כתב לטוות לעשות את החוו לשזור אותו קודם כל לטוות יש שתי שלבים יש טביעה ויש שזירה תביעה זה שאתה מייצר את החו יש לך פקט של צמר גפן פקט של צמר ומזה אתה מגלגל אותו מגלגל אותו שאתה עושה חוט זה תביעה שזירה אתה לוקח את החוטים אתה עושה כמו צמה אתה קולע אותם זה נקרא לשזור את החוט פוץ לתביעה ניפוץ זה לפני התביעה זה הצמר הוא עדיין לא חוט הוא רחב כמו לשון לא רחבה הראו לי את זה והם מסרקים אותו ומסדרים אותו זה נקרא ניפוץ ניפוץ זה בעצם להוציא במילים אחרות את ה פסולת מהצמר זה ניפוץ אמרנו זה רק חומרה זה לא מעכב ומי שאין לו את זה אז כד חינה הוא יצא דחול את הניפוץ שמים אין לו את זה יש רבנו תם רבנו תם עשר הטלת ציצית בבגד על ידי אישה כן אבל להלכה למעשה לא בתביעה בקשירה אשכנזים מחמירים ומרן לקמן זכורני בסימן הא בסימן הבא מרן מק אומר מרן בהלכה ב תבע את זה הגון וישראל עומד על גב ואומר לו שעשה לשמע כמו פה הפיליפיני הזה עומד את האישה אומרת לפיליפיני תגיד השם מצווה ציצית הוא לא יודע מה זה אומר הרמבם פסול להראש קשר מה אומר רבי דוד יוסף כותב ככה חוטי ציצית שנטבעו על ידי גו או על ידי חירש או שטה או קטן אפילו ישראל עומד על גבו ואומר לו השם מצוות ציצית פסול ואיין להטיל בבגד הציצית בשעת הדחק כשאי אפשר בעניין אחר יש להקל שישראל גדול עומד על גביו ויאמר לו לשם מצוה ציצית ונכון שגם יעזור לו בזה על מה מדובר על התביעה מכל מקום צריך שיעמוד על במשך כל זמן התביעה וזי מפעם לפעם שעשו לשם מצוה ציצית ויש מחמירים שהתביעה נמשכת זמן רם אפילו בשעת הדחק אפילו ישראל עומד על גבו יאמר לו מפעם לפעם עשה לשם מצווה מה אם ישראל התחיל תבות והגוי ממשיך אותו זה ודאי שזה כל הדברים האלה זה לא שווה למה זה גוי צריך שכל אורך החות החוט הזה הוא צריך להיות לך יב גודלים נכון אז יב גודלים צריך להיות כולו כשר אי אפשר שחלק ממנו יהיה כשר וחלק זה עכשיו יש פה שאלה מי אמר לך פה שתבן גו ישראל עומד על גבם לרמבם פסול ראש כשר כולנו יודעים רמבם וראש בדרך כלל מרן פוסק כמו ר שימו לב לשון מרן הרמבם פסול ראש כשר מה הכנס לי פה הראש עכשיו תגיד לי מה הדין כשר או פסול שש לנו כלל יש ויש הלכה כב יש מרן כותב יש שומרים ויש שומרים הלכה כ מה יש שב מש הרמבם פסול להראש כשר אז יש ויש לכאורה הלכה כביש הלכה כ הראש זה אחת הסיבות שבשעת הדחק זה קשה יש אנשים יש פוסקים הביאו סתירות ממרן על מרן מקום אחר שהוא כתב הפוך להראש פסול בעומד גוי על גביו ולה הרמבם להר להראש כשר מחילה ולה הרמבם פסול פה מרן הפך הם מדברים על זה את הסתירה הזא יש אומרים ככה שב שבשאר הדברים זה יותר חמור לכן לא מועיל ש בגוי פה זה יותר קל איך איך איך בהחלט אפשר להקל במכונה הרי במכונה גם תגיד השם מצוות ציצית הרי זה חשמ לייש אומרים שלא ראינו שצריך לשמע כמו שאדם עכשיו למשל כותב ספרות צריך שזהה לשמע זה כל רגע הוא צריך המעשה עצמו צריך להיות לשמע פה וצריך להגיד לשמע אמרתי לשמע אפילו שבשעת המעשה עצמו גוי עשה את זה או מכונה עשתה את זה לכן יש מכילים למכונה אבל בעיקרון איך הוא אמר אם גוי עומד על גביו מחילה ישראל עומד על גביו זה רק בשעת הדחק זה קשה תחילה וודאי שזה לא מורים זה כמו איזה לחם שלפני שבוע נשאר לך בבית לא קיבל עובש יכול לשרות את זה במים כול אין בעיה אתה תשבע אבל מי רוצה לאכול כ אומר מרן צריכים זירו שהו זורים לשמ אנחנו כתוב בתורה ועשו להם הציצית הכנף פטין מה זה פטין פטין זה לעשות טביעה ואחרי זה זה לשזור את זה זה נקרא פ בחוטי הציצית שלא נשזרו או לשם מצוה ציצית פסולים אפילו בד לא רק התביעה היא צריכה לשם מצוה ציצית גם אחרי שאתה שוזר את זה לוקח כמה חוטים יש כבר חוט אתה רק מחבר כמה חוטים זה עצמו צריך לשם מצוה צצי אם לא עשה את זה את זה החוטים האלה פסולים לכן זה לא פשוט הדבר מצוה מן המבחר לעשות שזירת החוטים משמונה חוטים דקים משולבים זה בזה לכן מנהג ישראל ן זה מעכב לכתחילה כדיי לעשות את זה כפול שמונה ככה יש איזה מקורות בפוסקים שמביים את את המספר הזה שת העניין הזה של השמונה כך כותב הרמבם כן מביא את הדבר הזה ששמונה טוב בכל אופן אנחנו עכשיו חברים הלכה אם נפרקו מזירת ונעשו 16 חוטים קשרים וא שנשאר בשזור כדי הניב ראיתם בחוטים בסוף החוטים לפעמים נפתחים אז השזירה היא נפרמה וכשר כל עוד שנשאר לי בחוט כדי עניבה זה כשר אתה יכול לנשות עניבה מזה לעשות קשר עניבה זה קשה אפילו שהוא הוא ארוך רובו נפרם לך אל אמרו חכמינו אדם הולך לקנות עשה אלי ו עשה שופר נאה ספר תורה נאה וציצית נאה וגם החוטים לא קנה איזה חוט דק שהוא כל רגע יכול להתפס לו באיזה שולחן וקרן ק עוה קנה טוב טובה עוד דבר לפעמים נהיה פתיחת השזירה איפה נהיה למדת איפה החור שאתה מכניס את החוטים אז יוצא לך ארבע מפה נכנסים ונאים ככה בצורה כזו הארבע האלה או חלק מאלה נפרמו זה פסוק בלולאה אם הם נפרמו באזור הלולאה אז זה פסול לכן יש כאלה קושרים היו קושרים לחוטים בראש שלהם אם זה בעיה היום אני חושב ששמים דבק של כמה שניות יש כאלה שמים דבק של כמה שניות וזה מועיל אבל מה שאמרו לי היום היום החוטים הם בן פורת יוסף כל כך טובים שזה בן פורת יוסף הם לא נפרדים יש הום את הפתילות תכלת האלה ש אדם צריך לדעת אל תטוש תורת אמך אדם רוצה לך בדרך השם זכן ני גם אני כולנו תסתכל מה רבותיך עשו ותלך בדרך הזאת תראה שיה לך הנהגה של רב שרב יגיד לך שוא עושה את קח את כל גדולי הדור חם בן ציון הבשי חם עובדיה הו גדולי הפסיקה את הרב מזוז מחילה אתילה את הרב ווזנר את הרב אלישיב את א רב אויר בך כל הזק הדור הפסקי הדור בבא סלי רב שרעבי אף אחד לא שם תי תחלת מרדכי אליהו הה רבי דוד בצרי רצה לקנות את זה מרדכי את מה גדולי ישראל עשו אבל מה גם פעם לא היה שהרצועות של התפילין לא היו שחורות משתי הצדים היום למשל הם לא עשו את זה פעם לא עשו בגלל שלא היה מי שיעשה את זה מי שיכין בוודאי שלארי זה יותר טוב שזה שחור משני הצדדים לא עשו אז אין בעיה אתה רואה שרבנים קונים אין בעיה בפתי תכלת אתה כאילו מראה שאנחנו יודעים מה הצבע אמיתי ואני הייתי פעם במכון המקדש בסיור טיול יראו לנו שמה שמונה אופציות יותר או פחות של אפשרויות הפוסקים מה זה התכלת ואם ך זה מביא לך חילזון יבשו לך איזה חילזון זה ירא לך איזה דג אומרו זה מהדם של הדג הזה זה הביא לך גרעינים של איזה צמח אומר זה מהגרעינים האלה הוא מביא לך פרחים אומר זה מהפרחים יש שמה כמה רק סוגי פרחים שמהם עושים צבע תחלק וכמה סוגי בעלי חיים לא יודע כן מה איך להגיד לכם את זה שיש כאלה אומרים אז מאיפה אתהה יודע מה זה בפתית חל עכשיו אם אתה עושה את זה ואתה לא יודע מה זה אז זה סתם זה לא עשית כלום אז עד שיבוא אליהו לא עושים דברים כאלה גם זה נגד רבותיך רבותיך לאשו נכון שהרב מזוז הוא ראיתי בהם זה הוא כותב ממליץ על זה ועוד יש כאלה ששמו את זה מתחת הבגדים תלית קטן עשו לא ראיתי את אבא שלי ושעשה את זה וכל הגדולים לא ראיתי אתכם בניר שעושה את זה לכן השם מחזיר אותי בתשובה לפני תכלת אני צריך שלעשות את הפה שלי פתיל שלא לדבר לשון הרע שאני אזכה לחזור בתשובה לשמור את פה לשוננו אז י ש לדגדג בפתי תחלת פני פתי תחלת יש לנו עוד הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה תשומה לעשות בוא נראה הלכה ד' אורך החותים השמונה אין פחות מארבעה גודלים ויש אומרים 12 גודלים וכן נוהגים ולמעלה אין להם שיעור גודל חברים זה זה נקרא גודל הגודל שאומרים פה זה נקרא רוחב גודל רוחב גודל יש מחלוקת ידועה בין שתי גדולי הפוסקים הרב חיים נאי והחזון איש חזון איש אומר הם בדקו אצבעות באונות של אנשים גודלים הם אמרו שרוב הבהונות שהוא בדק חזוניש ש אומר זה 2 וחצי סנט רבי חיים נאי אומר שזה 2 סנטימטר בדרך כלל העולם נוהג לא מדבר בבני ברק לא מדבר חזו שניקי לא מדבר על רב קניבסקי שוודאי שפרי טיפוחיו של החזון איש וכולל חזון איש ודאי שכולם יעשו כמו החזון איש ששמעו לו אבל רוב העולם כך כותב חם אוביה הולכים מפי רבי חיים ני ומה גם שאינני מבין אבל בחפירות של הכותל למטה למטה למטה שהגיעו לשער קורי של המקדש ויש במסכת מידות את השער הזה את הרוחב שלו כמה עמות הוא בדקו טוב זה יצא לפי רבי חיים ני אז מה האמת כל אחד ישה לפי רבותיו בעיקרון זה שני סנטים ז שאתה אומר הוא צריך להיות 12 גודלים כוונה 24 סנטימטר החוט הגדיל מה זה הגדיל הזה זה אורך החוטי הגדיל הוא יותר גדול למה אתה לוקח את החוט הזה עם ארבע חוטים הארבע חוטים האלה אתה מכניס אותם בחור ואתה מוציא אותם שוב פעם אז זה שמונה אבל שהם ארבע עכשיו את אלה אתה לוקח אתה קושר אותם חמש קשרים שתי קשרים ראשונים עושה חוליה שתי קשרים עושה חוליה שתי קשרים עושה חוליה שתי קשרים עושה חוליה שתי קשרים 7 ש 11 13 ן 78 ש 78 11 13 אז כל זה לוקח 100 100 חוטים בסוף כבר הגודל הזה הוא נהייה לך פחות ה 16 קודם כל זה נהיה לך שמונה כבר למה הוא כפול שמונה וגם כל הקשרים כבר נהייה קטן לכן אומר אורך הח שמונה חוטים הם לא פחות מארבע גודלים ויש שומרים 12 גודלים ולמעלה אין להם שיעור אומר מרן בהמשך ואורך אחד מהחוטים יהיה יותר ארוך כדי שיקרו בו הגדיים היום אשכנזים כנו אשכנזים שמשים את השבע הם עושים שבע ליפופים חושב שגם התימנים עושים ככה אבל הספרדים לא עושים ככה ספרדים עושים את החוט מכניסים אותו מאחורה ועושים לו כמו קשר כזה עוד פעם עושים מכניסים אותו מאחורה עושים כו קשרת לפי הבן איש חיי יש איזה חלוקה ש ש 11 1 אז מחלקים שלוש שלוש אחרי זה אחד עוד פעם בשמונה שלוש שלש שתיים 11 עוד פעם שלוש שלש עושים עוד פעם את ה א 3 ש ש 9 אז עושים אחרי זה שתיים אחרי זה 13 13 ממשיכים ארבע ואחרי זה משאירים אחד יש לו חלוקה לפי הבן אשח אבל בעיקרון היו כורכים אותו למה יש לך חוט את החוט הזה אתה צריך להשים לב שהחוט הזה יהיה ארוך יהיה ארוך אז הוא אומר שיעור האגודל 2 סנטימטר א לפי זה אורך החוטים הם 24 סנטימטר למה הוא אומר שזה 12 גודלים כ 12 גודלים צודק אני אמרתי 8 סנטימטר מי ששמע אותי הרגע זה טעות זה לא זה לא זה לא שמונה זה 12 סמט למה 12 מפה והחוט ממשיך זה 12 סך הכל 24 סמט ן אם זה תכף נראה מה הדין אומר שלדעת רבים מהפוסקים שו זה מעקב אפילו בדון הוא אומר ואם אין לו חוטים ארוקים כאלה יקצר במספר חוליות איך הוא יקשור חמש שש 10 חמ כלומר שם הויה יעשה בצורה כז חי חילה חילה כן 10 ח כן כמו שאמרנו 10 ח שח אז בשעל חכ אין לו חוטים יש לו חוטים קצרים עכשיו רוצה לעשות חוקים חוטים ארוקים יש אומרים הפוך צריך ש שליש ושני שלי כלומר החוטים שקשורים הגדיל קוראים לזה גדיל אפו ש קשרת לשליש והחוטים צריכות להיות ש כלומר זה אם זה אם אתה אומר 12 סנט 12 סנטימטר חלק את זה את ה1 לשלוש חלקים ארב ארב אר אז זה ארבע וזה שמונה יש אומרים שצריך לדייק בזה יש אומרים שלא השם זקן השם זקן ר הלכה אין עושים את הציציות מהצמר נכס בקוצים שהצו רובצים ביניהם ולא מנימים אנישים בהמה ולא משרש טי שהורג משאר בסוף הבגד תע משוי משום ביזוי מצווה אדם צריך להקפיד שזה הקריבי ונה לפחתך אתה לא תלך תביא צמר למלך מכל מ שאתה אוסף בשדה שהלכו פה ככבשים ופה נתפס להם באיזה קיר קצת צמר ובאיזה קוצים צמר או שנשר להם צמר ואתה לוקח זה לא יפה אז לכן לא עושים את החוטים מהדבר הזה עוד דבר כתוב בתורה ועשו להם ציצית מה זה להם משלהם לכן כתוב בהלכה בהלכה ו אם עשה מצמר גזו אסור כתיב עשו להם משלהם אומר יש לנו כל אם אדם גנב דבר ועשה בזה שינוי מעשה אז לא צריך להחזיר את אותו דבר יכול להחזיר את השוי שלו אם יש לו שתי שינויים ודאי כלומר פה היה לך צמר הצמר הזה עשית אותו חוט את החוט הזה קשרת כן אדם גלב עץ בול עץ עשה מזה עכשיו קורה את הקורה הזו הוא כבר קבע בבית לא צריך לש זה כבר יש פה שינוי שינוי שם זה הה עץ נהיה קורה או שינה או פציע אותו אם הוא גנב עץ תחזיר עץ הוא גנב עץ אבל הוא שינה אותו אבל במצוות במצוות כמו בציצית לא אומרים את זה זה שם גזל עליו לכן אם משה מצמר גזו פסולים דכתיב עשו להם בשלהם אבל אבל מה שאני רואה פה מחילה אני רואה את הרמה הרמה כותב דווקא שגזל החוטי אבל אם גזלת צמר והשם חוטים כן הוא אומר הוא אומר שזה קשר ככ הוא כותב חוטי ציצית באמת חוטי ציצית גזולים כך הוא אומר הרן כותב הסאן מצמר גזו הסאן מצמר גזו אפילו אם גזר צמר כן נכון אז יש מחלוקת פה אומר לי הרב חזן יש מחלוקת בין מרן לרמה ומרן גם אם גזל צמ וסם חוטים ויש פה שינוי זה לא מועיל לרמה זה מועיל זה מחלוקת בין מרן לרמה לכן אם גזן סן הכוונה גזל את הצמר לרמה זה כשר אבל למה זה פסול כן עכשיו אחד קנה ציציות חברו הלך קנה אמר לטור ג'מה תביא לי לא שילם לו עוד שבוע שבועיים שיהיה לו כסף אין זה שום בעיה זה לא מיד צריך לשלם על זה ודאי ש מצווה לשלם מיד הלכה שביעית חוטים שעולים הלוואי זהלא הדרה בעיני כד אדם שאל חוטים מה זה שאל לקשור אותה מינים אחרות זה ישאר אצלך מה תביא לו חוטים אחרים בסדר גמור משתחווה בהמה אומר מרן בהלכה חן שמרה פסול לציצית שת חווה לפי שאתה נטוע כשר שרה נשת לא עליכם אם אדם חיטים שנעשו מצמר של בהמה שעבדו עבודה זרה צול עכשיו אם היה כזה מצב שבהודו כש משתחווים לל לכבשים ועושים מהם כבשים האלה עושים רוצים לעשות חוצי ציצית זה יהיה פסול זה יהיה פסול יש פה הלכה ט הלכה חשובה יעשה נקב באורך הטלית לא למעלה משלוש אצבעות ולא למטה מקשר קשר גודן עד סוף הצי כן שנאמר על הכנף ואם היה למטה ממלא קשר גודל היה תחת הכנף איפה זה היה על הקרן אז מה הלכה למעשה הלכה למעשה צריך לעשות את הנקב כולו בתוך שלוש אצבעות משפת הבגד כמה זה שלוש אצבעות אמרנו בעיקרון 6 סנטימטר רבי דוד כותב ככה בשיעור שלוש אצבעות היינו בין חמישה לשה סנטימטר בקשר גודל היינו 4 סנטימטר צריך לעשות את החור למעלה מ4 סנטימטר אבל לא למעלה מש סנטימטר ח ש כלומר בין לבין אומר רבי דוד עניין הלכה למעשה נראה שהמקום הנכון ביותר הוא בתחילת הסנטימטר החמישי משפת הבגד ונקב כולו בתוך הסנטימטר החמישי כלומר שימדוד ארבע סנטימטר וסת הבגד ואחר כך יתחיל את הנקב תחילת הסנטימטר החמישי לא הכוונה שהוא עשה חמישה לא הכוונה עבר ארבעה ברגע שנכנס עברת ארבעה נכנסת חמש זה נקרא כן שאנחנו אומרים בין חמישה לזה מקום הנכון זה בסנטימטר החמישי מה הכוונה סנטימטר החמישי אחריה בסנטימטר שמה מתחיל הסנטימטר החמישי אומר בדיעבד עשה את זה בש וח סנטימטר זה קשר לברכה כן ה מסה אחר 5 סנטימטר הכוונה בתוך שש קש מאיפה בודקים לא ב סון אלא בקו ישר בודקים אומר ואם אדם עכשיו באמת עשה עכשיו יש כאלה יש להם עצבים בידיים הם קושרים חזק מה קורה מקבצים את סוף הטלית שמה את הכנף את הקרן הזאת מקבצים אותה עכשיו אתה מודד אתה לא רואה שיש לך 4 סנטימטר אתה רואה פחות מרוב שהוא קיבץ את זה זה כ ש מעיקרון יש את זה כל מה שנהיה זה בגלל הקשירה זה קשר נראה מרן בהלכה י רחוק מהכנף מלא קשר גודה ונקו מחוטי הערב שלא נשאר בו כשור כשר כ שיה קשור העיקר מה היה בשעה שהטלת את זה אם בשעה ששמת את זה אבין אז זה היה למעלה מ4 סנטימטר עכשיו פתאום נקר לך קצת החוט הציצית זה רד לך במקום שזה אסור שיהיה כמה שבשעה ששמתי את זה זה הה במקום כשר זה מצוין עכשיו גם נלך הפוך אם אדם שם קשר את זה עשה חור למעלה מש סנטימטר זה פסול עכשיו לאט לאט נקרע המקום זה נהייה בתוך חמ סנטים כוד שבשעה שהוא שם את זה זה היה פסול זה לא מועיל אם זה נקרא אתה לוקח אותו לכיוון האחד אתה ממשיך איתו עד הסוף אם שמת את זה במקום שלו וזה נקרא זה קשה אותו דבר אם לא שמת את זה במקום שלו זה נקרא והגיע למקום שלו זה פסול זה מה שאומר מרן בהלכה י מהה רחוק מהקנה לא קשר גודל ונקו מחוי הערב עד שלא נשאר בו קשור כשר שהיה בו קישור בשעה שהטיל בו ציצית אומר הרמה ולכן נהגו לעשות עמרה עושים תפירה מסב ראתם א שמכים את הזה יש כאלה בהחלט היו אז בזמנו טניה כל החברות הם היו עושים גם אם שמתם לב לוקחים איזה בד ממשי בד מבריק הוש עושים עוד תפירה עליו למה למה הם עשו את זה בשביל לחזק את הקנה שהוא לא ירד לו לא יקרע לו אומר עכשיו אחד ר עשיתי טעות איך עשיתי דבר כזה זה בתוך 4 סנטימטר אחרי שלוש אז הוא אומר אני אמצא פטנט פרסי חכם הלך תפר לו שמה עוד סנטן של בגד זה לא מועיל מה היה בשעה ששרת בשעה שקשר היה לך שלוש סנטים מה בגלל שהוספת את זה זה נקרא תשה עשוי יש תשמוע אני רוצה להקריא לכם שער הכוונות מחילה פריץ חיים כתוב שמה ככה יש בכונה אתה בספר שער כוונות בספר פרי עץ חיים שרבנו הארי נהג לעשות שתי חורים לא יודעים ראייתם את זה שכן זים יש להם טלית קטן בפרט שתי חורים כמו צר כך כתוב בארי שארי היה ככ אב ראו את רבי שמואל ויטן שרבי חיים וויטן תלמיד של הארי לא עשה כך שאלו איך הרב שלך אמר כתב שער הכוונות מי כתב את שער הכוונות הוא כתב את זה אתה כותב שהרב עשה ואתה לא עושה אומר כן אומר הוא ידע שזה לא מעכב ורבנו ארך הוא לא שינה את מנהגו אומר הבן איש חי ואנחנו מנגן לעשות חור אחד ושמעתי שגם החסידים בירושלים עושים חור אחד מסתם הכך ה מנהגו של הרשש וככ היה מנהג בתל אז הוא אומר אבל נו אבל למה ארי לא עשה כ אומר הארי בא מאשכנז ובאשכים עושים שתי חורים אז הוא המשיך הוא כתב מה באשכנז נהגו אבל לא שזה קבלה פעם ראיתי בזמנו אחד אחד ה החילים את הדרך אז הוא קנה לי בתור יל הוא קנה לי טלית קטן עם שתי חורים אומר שכך כתוב בשער כוונה רגע הבן שלך כתב שלא עושים ככה כף החים כתב שלא עושים ככה אבא שלי לא עשה ככה לא עושים את זה לכן אשכנזים שיהו בריים א שם נוהגים שימשיכו במנהגם ספרדים לא נהגו בדבר הזה לא נהגו לעשות שתי חורים תראו תראו בחנויות אז הלכה למעשה אנחנו לא עושים יש פה הלכה מאוד מעניינת ומאוד יפה הלכה יא אם הגדיד שקוראים אורליו הוא רחב לא טיל בציציות תיל פסול תעל כנפי בגדיהם כתיב וזה אינו נחשב מהבגד אבל הולה השיעור מלו קשר גודן חקת שלוש צבעות כיוון שהנקה בתוך הבגד וטוב שימדוד ולא הגדיל והיה טוב שלוש אצבעות י מקדים כן זה ראיתם ראיתם את התימנים הם בטלית שלהם הגדולה יש להם לכל אחד יש פונפונים כאלה בסוף הטלית הם עושים כמו רשת כמו תחרה כזו כו רשת יפה כמו משושים כאלה מאוד יפה זה אדם שהוא עכשיו בא להטיל את הציציות צריך להיזהר לא לא להשתמש בזה או לא למדוד לפי זה לכן אם שמתם לב היום הם חותכים אתזה מתחת למרובע הזה של הכנף אין את התחרה הזו של התימני למה אתה נכנס לבעיה בזמנו אני מהראשונים אולי הראשון שקניתי דבר כזה ראיתי טלית כזו יפה אמרתי אני קונה לעצמי זמנת טלית אז זה לא היה כל כך מצוי שהתימנים עושים עליו את השירות מאוד יפה אז מי היה מתפלל לפני 20 30 שנה ב מקובלים 30 שנה היה מתפלל רבי דוד מצ בכי מורבי יודו לכם טובים אותי רבי דוד מצרי אמר לי מה זה בעיה איך אתה עושה דבר כזה עכשיו מאיפה אתה מודד עד איפה הבגד לא זה ממשיך לך יש לך פה בעיה בקשירה ביררתי את זה הרבה אז בזמנו ברה הרבה הלכות כל דבר בודק טוב טוב טוב בדקתי שגם חכם עובדיה עצמו היה לו תד כזה ושלחתי מכתבים קיבלתי מכתבים כמה מגדולי ישראל ובירכתי את זה ודיברתי עם פוסקים בדבר הזה יצא שזה קדחים היום כבר פשוט התפשט כבר הדבר הזה חושב שגם אחי הרבנו כברש את הדבר הזה הדבר הזה כבר פשט מאוד מאוד בעולם ברוך השם זה מה שאומר הבגד הגדיל שקוראים אורליו רחיב לא התי ב ציציות למה אין בפה זה לא נתב שתי וערב שתי בלבד או ערב בלבד לכן לא הלכה יב חברים ענין של יופי הרב או שיש בזה עניין של יופי בלבד אין בזה שום דבר א הלכה יב מניין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ום מוסיף פסול יחתוך ר ראשי החוטים ארבעה תכוון בכנ כפנ ואז יהיו שמונה אתם רואים כל מי שהלך עכשיו כל מי שהולך וסופר את החותים אחרי שקושרים אותם רש שמונה האמת שהם ארבעה זה כל חוט כפול שתי לוקחים ארבע חוטים ארוכים כמו שאמרנו 24 סנטימטר משכילים אותם בחור ועושים את זה שווה ושווה ככה רואים שהו לא יהיה מדי קושרים שתי קשרים א ש שם מצווה ציצית קושרים קשר אחד קושרים קשר שני אבל לא יחד חזק צים תבת אין בעיה עשים כ עושים יפה שהוא משוחרר קצת ואז עושים שבע ואחרי זה עושים שמונה ואחרי זה עושים 11 ואחרי זה עושים 1113 אבל זה קודם כל צריך לדעת שזה ארבע 4 * 2 זה יוצא שמ מאיפה זה יצא כתוב ככה כתוב בתורה גדילים תעשה לך על הבע כנפות כסותך גדיל זה שתיים ככה רבותינו למדו גדילים זה ארבע פירוש הדברים דינים כוונה ארבע שאתה רק ארבע את הארבע האלה אתה מכניס ממילא זה יוצא לך בסך הכל שמונה כן ולמה איך איך נהיה שמונה כתוב בפסוק פתיל תכל פתיל עשו להם גדילים אתה צריך לעשות את זה פתיל פתיל זה כבר כפול שתי כפול ש הכוונה החוט הזה הוא נכפל כפול שת כככה למדו רבותינו ולכן יש לך שמונה שמונה חוטים אסור להוסיף על מניין החוטים ואם מוסיף חוט אחד פסול וצריך להסיר את החוט הנסב ואחר כך יקשור בבגד מחדש ועכשיו יש כאלה אומרים אין בעיה כמה חוטים צריך ארבע אין בעיה יש לו חוט שהגודל שלו זה 48 סמטר אומר אין בעיה כפל אותו כפו שתיים ואז הכניס אותו הנה אראה לך ארב חוטים אחרי זה בא חותך אותו בצד אחד יש לך ארבע הכניס עוד חוט אחד כזה הנה אראה לך שמונה אין בעיה אבל אם החכם בלילה הזה לפני שחתה תחיל לקשור פה יש לי שתיים שהם בעצם שהם הולכים ככה שם בעצם ארבע חוטים שהם אחד בגלל שפה נכנס שתיים ופה שתיים רק מה אני פה צריך לחתוך את זה שזה יהיה שתיים פה ופה כבר זה שתיים זה פתוח הוא לא התחיל לקשור בצורה כזאת אז פסול זה מה שאומר מרן בהלכה יג יזהר לחתוך ראשי החוטים לעשותם שמונה קודם שיקרו שם קרח אפילו חוליה אחת וקשר אפילו קשר אחד ביניהם פסו משום תעשה ולא מנ עשוי שהרי בפיסול נסע אז מה צריך לעשות לפרום מזה המגדילים תעשה לך אומר המרן בהלכה יד בסימן יא יקח ארבעה חוטים מצד זה מה אחותי מצד זה עכשיו איך עושים איך עושים עכשיו אחד רוצה לדעת אישה רוצה לדעת מה הבן שלה אומר אמא כן יי בני מה אתה רוצה מוק אמא את יכולה לעשות ספרדיה במרוקו אמא את יכולה לקשור לי את הציצית הי יודעת הלכות טוב למדה הייתה בשיעור יודעת איך עושים אמרתו כן אז היא איך היא תעשה אז אומר אדם קודם כל צריך לקחת להכניס את ה ארבעה ולעשות קשר אחד ואחרי זה עוד קשר כמו שאמר נגיד ישם מצוה ציצית ומאוד חשוב אנחנו בתור ילדים היינו יודעים את זה את הארבע עכשיו אתה לוקח ארבע זה פה ארבע וופה ארבע תיקח בסוף הארבע כל ארבע חותים תעשה להם קשר אחד עניבה למה אני כל פעם הולך וקושר עוד פעם הולך וקושר שבסוף אני אדע למה אם זה לא יהיה קשור יכול להיות שאני אקח עכשיו שתי חוים מצד ימין ושתי חוטים מצד שמאל ואני אקשור ובסוף מה יקרה שאני אראה ארבע מפה וארבע מפה אני לא יודע אם ארב הארבע שיוצאים מפה זה ארבע מפה ומה הבעיה אם נכת לי חוט אחד הכוונה החוט נכת הגיע ליד הקשר העליון כיוון שהחוט הזה הוא הוא יוצא מהצד השני זה קשר אם יש לו גם אם השני חתך שקדי עניבה זה כשר אבל אם אני לא אם אני עכשיו לא יודע איזה חוט זה זה נחתך לי ובצד השני נחתך לי עוד חוט ואני לא יודע מאיזה חוט זה מחילה ייחתך לי שתיים אני לא יודע מאיפה זה תגיד שתיים יחתכו לי פה אולי שתיים האלה בתוך הקשרים זה חוט אחד זה פסול ברגע שאני יודע שפה זה זה קבוצה זה ארבע זה ארבע וזה ארבע של פה אז גם חתכו לי פה שתיים אני יודע שיש לי פה בצד השני יש לי פ פה כשרים לכן צריך לעשות פה פלח שדם עושה קשר ואז הוא מתחיל לקשור ש מחתך לחוט אחד אחר כך הציצית הזאת ייה קשרה הכי טובה כמובן זה להחניף לכן אומר יקח ארבע חוטים מצד זה רבע חוטים קשור שני קשרים אחר כך יקרו חוט הארוך סביב השבעה קצת סביב השבעה יש לך חוט אחד שהוא ארוך אז אפש ר שבעה כמה הוא לא כותב קצת ריחות קושר עוד פעם שתי פעמים חוזר ועוד פעם עד שיהיה חמישה קשרים כלל קשר כפו שתיים וארבע אווירים ביניהם ואין שיעור לכריכות רק שיהיה כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה אגודלים בסך הכל צריך שהיה לך ארבעה אגודלים בסך הכל ארבעה אגודלים כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים כן ועניו שמונה גודלים שמונה גודלים ונוהגים לכרוך באוויר ראשון שבעה כריכות בשני תישעה בשלישי 11 אז פה צריך להגיד ככה נוהגים לקרו בראשון שבעה בשני שמונה בשלישי 11 ברביעי 13 שעולים כולם 40 זה לרמה למרן אבל אנחנו עושים ככה אנחנו עושים שבע ושמונה שזה כמנין תן למה כתוב בפסוק כטל אורות תלך אמרו רבותינו תל זה 39 אורות אמרו רבותינו אורות כן ורות זה בגימטריה 613 וציצית זה גם בגימטריה 613 600 בגימטריה מחילה 600 אם השמונה חוטים וחמישה קשרים הרי לך שמנה הציצית זה בגימטריה 600 וצדק זה 90 י זה זה 10 הנה 100 צי 200 ת 400 הרי לך 600 זה מה שהוא אומר כית אורות טל יש לך פה 39 קשרים הכוונה ביחד 78 11 איפה באורות מה זה אורות זה ציצית ציצית זה אורות למה יש לי שמה זה 613 איך 613 613 הציצית היא 600 וה והחמישה קשרים ושמונה חוטים זה גימטריה 613 כי מנין תריה גם מצוות הם עכשיו למה אנחנו עושים 78 11 13 78 7 ועוד 8 זה 15 אז יק עכשיו 11 זה 15 ו-1 זה 26 זה שם הווייה ב-13 זה כמנין אחד השם אחד למה עושים 7 8 11 13 גימטריה השם אחד כל טלית כל גדיל יש לי השם אחד איך השם אחד שבע כריכות שמונה כריכות תתן זה השני הרי לך 15 זה יק של השם אחר כך יש לי 11 15 ו1 זה 26 זה שם הבאי כבד כן אחר כך יש לי 13 13 גימטריה אחת הנה לך 7 8 11 זה 26 זה השם וה-13 זה אחד השם אחד לכן עושים את זה 7 ש 11 1 יש עושים כמניין הבייה י כ וק בחוליה הראשונה עושים עשרה בשנייה חמש בשנייה שש היה לי פעם איזה נרוין כזה שהייתי יל אז עשיתי לי טלית כזו ככה עשיתי עשיתי יקוק הבנתי שזה חשוב זה פחות עושים את זה זה עושים אם אין מספיק מקום בחוט אז עושים את זה אבל מן התורה צריך לדעת מן התורה מספיק חוליה אחת בת שלושה כריכות לאחרי הקשר כפול זהו אם עכשיו עכשיו מה נפק מנ אמר לדידי רבי יעקב יש אחד אין לו טלית וכל מי שמניע תפילין בלי טלית וקורה קריאת שמע כאילו מעיד דו שקר בעצמו והטלית שלו זמרל מתה אז הוא רוצה אבל עכשיו את הטלית אז הוא יכול ויש לו עכשיו חוטים הביא חוטים הוא רוצה לבד אומר ש מצוות ציצית מכניס ארבע עושה לי פלח עושה שתי קשרים עושה לי שלוש כריכות שתי קשרים עושה ככה הב כנפות לוקח לו 10 דקות שבע דקות חמש דקות יכול לברך ברוך אתה השם מהתורה זה קשר כותב רבי דוד מהתורה זה כשר מן התורה די בקרך חולי אח שלושה ככ אחרי זה אחרי זה תפתח את שתי קשרים כן תפתח את שתי קשרים תעשה לך תעשה שבע שה 11 מהתורה זה מספיק אפשר לצאת עם זה גם גם לצאת עם זה ברשות הרבים בשבת מקום שאין עירוב זה בגד אם אתה יוצא בגד ארבעה כנפות ואין זה זה נקרא טלטול אז ככה אין לי בעיה ולמה צריך לעשות קשירה שכתוב בתורה לא תלבש שעת נס מרשים מחדי אי בגדלים תעשה לך רבע כנפות כסותך שם מותר שעת נס אין איסור שעת נס אלא בקשירה אז אם אתה אומר מותר ואף על פי שזה שעת נז מותר אז איך אין לי פה שום איסור של שעת נז לכן אם אני כושר אני מגיע לאיסור שטס והתורה אומרת שמותר פה שט נס אז לכן צריך לעשות שיש קשרים ולכן מזה למדו רבותינו שצריך להיות וצריך שיהיה שתי קשר אבל מאיפה יצא לגדיל שכתוב בתורה גדילים תעשה לך מה זה גדילים גדילים זה לגדל זה לכרוך לכן צריך גם כריכה לא כתוב כמה רבותינו באו ולימדו אותנו במנחות לט אפילו חוליה אחת כשרה כך פסק הרמבם אנחנו אמרנו שלושה למה יש אומרים כתוב במנחות כמה שיור חוליה כדי שיקרו וישנה ושלש כלומר שלוש שלוש פיפות שלוש פעמים לפף את זה לכן עושים את זה בצורה כזאת זה מה שאמרנו שעושים ואמרנו מנהג ישראל ככ הוא אומר זה מנהג ישראל לעשות את ה7 ש 11 13 ויש כאלה גם עושים 78 11 13 אתה מסתכל בחוליות אתה רואה זה צר זה יותר חר זה יותר רחב וזה רחב הרבה זה יש כאלה משום הידור מצווה עושים את זה זה שים שבע עושים לו מרחק קצת ואז עושים את הקשר שמונה עושים מרחק פחות 11 טיפה כדי ש-13 והשבע והשמונה יהיו אותו דבר משום מידור מצווה זה מה שומר שמחמירים בשום הנו המצווה המצוות שהיו כל אחד מבת ועד שבות עכשיו אחד אומר אומר לנו הרב רועי אחד זה יש לו נרבים כמו שהיה לי שהייתי ילד פעם מה זה ילד זה גיל הלך עשה יקוק מחר מישהו אמר לו לא זה השם אחד 78 111 זה גם יק זה הווייה אחד אז הוא אומר טוב אני אתיר את זה מותר לו להתיר זה י כו ככן לא י בסך הכל מספר אז אפשר אין בזה בעיה ועכשיו מדי פעם הקשרים האלה מתרופפים בסוף בשבת התרופף לו הקשר רוצה לעשות לא יעשה את זה למה יש אומרים שזה מישהו חייה משום כושר יש מחמירים ולא מדברים אישה שמכניס הציצית בבחור אם אין ו פנא לקשור כל הקשרים לכרוך כל החוליות גוד שוא סמוך לכניסת שבת החיל לו התפילה ורוצה להתפלל בציבור ואין ותת אחרת הכניס חוי הצתות בכנף הבגד קרוח כמה קרחות וקשור עליהם שני קשרים ולאחר מכל ארבע כנפות לאחר מכן רשי לטלף בף בצ בטלית זו ולברך לברך עליה כן מותר לצאת ב בשבת וכולי יש אומרים שצריך לדגדג שיתלה אומר מרן בהלכת תו הציציות לאורך הטלית בדרך כלל מה זה אורך שאני בא להתעטף עם התנית שימו לב הרוחב ה פה האורך הוא פה איך אנחנו מתעטפים לא מהמה מהרוכב מהאורך לוקחים את הטלית ככה ברוך אתה השם מקים לך העולם שים ככה לפי הכוונה בתן לפי הפשט תפוס בשתי ד הרב שרבי תופס בך אנחנו מכבדים אותו עושים מה שה עשה אנחנו וךה השם כ אלוקינו מלך העולם אשר קדיש במצוות וציונו להתעטף בצצ ככה צריך אשר קדשנו במצוותיו פסי וציוונו להפסיק להתעטף למה אם תגיד להתעטף זה ה ה זה הע לכן אתה אומר להת עטף התעטף תת וט ט זה יותר מדגש ט מתעטף בציצית מתעטף בציצית א שם את זה עליך תראה כל הטלית לאיזה כיוון הורך הוא פה צריך הרב לנהר גם לא לא אם אם זה היה אם זה היה טלית לא מקופלת כל הלילה אומר הבן שחין מחז בזה חיצונים יעשה ככה ינער אותם אבל צריך לדקדק שיתלה הציציות לאורך הטלית דבנה שתהייה נוטפת על הקרן פירוש תלוי על הקרן מם היה ברוחבו לא היה נוטף אם עכשיו אתה שמת את הציציות פה אז זה לא נוטף ש רק לקרקע היה ת יש אומרים שאין לתת שום בגד בנקי הטלית שמכניסים הם ציציות אן הלכה למעשה אנחנו לא לא עושים לא עושים את זה מאיפה למדו את זה שהיא נוטפת אומר ש אקן ציצית הכנף כנפי בגדיהם שתהייה נוטפת על הקרן שתהייה נוטפת על הכרן כלפה חוץ ככול זה הפטי יה כלפה חוץ טיל כלפי חוץ כן ואז זה נוטף על הקר בחוץ אני אומר לא עשה את זה לשון מרן איך לשון מרן יש אומרים שצריך לדקדק שתלה צציות לאורך הטלית לבין שה נוטפת על הקרן פירושו תלוי על הקרן על האורך לא על הרוחב ם היה ברכבו לא היה נוטף אשר כלפי קרקע היה תלוי קרקעת סימן יב חברים זה מה שאומר מרן יש לך פה ארבע פה ארבע נפסקו כל חוטי הכנף ונשר בהם כדי עניבת כל החוטים הפסוקים ביחד קשר מה זה כל חוטה ודאי ביחד כן אומר ביחד לא הכוונה בחוטי הכוונה חוט אשתר בכל אחד משמונה החוטים כל אחד מהם כדי עניבה כן אדם רואה היה לו זה פתאום נחתך לו פה נחתך לו פה אין לו עכשיו להחליף יש כדי עניבה אז זה כשר ברגע שהוא עושה חוט כפול שי גם אם האחד נכת לו לגמרי אז בשני זה משלים לי וגם אם השני יהיה בו כדי עניבה זה כשר יש פה מרן ארוך אנחנו נדלג ע עכשיו בוא נראה הלכה ב איך צר כדי תוך שחוטים אבים לא יכול ם דקים ה בהם כדי עניבה כשר אומר כמה זה כדי עניבה אומר 4 סנטימטר א סנטימטר זה נקרא כדי עניבה כך כותב רבי דוד יוסף אומר ואם החוט הוא עוה מאוד אבל אם היה דק היית יכול כדי עניבה כל לפי אילו היה דק אילו היה דק אז זה כבר קשה עכשיו אחדו או טוב אם נקרא אז בוא בוא אני אחבר אותו אני אקשור אותו זה לא מועיל אחרי שזה נקרא לא מועי מרן מביא בהלכה ג' כדי עניבה ל רשי מן הענה רי אפילו נחתך כל הענ לא נשת כדי עניבה אלא מנגדים כשר נהג העולם כ רשי בענף ענף זה הכוונה החוי זה הכוונה פה גמרנו את סימן יב סימן קטן אמרנו את סימן יג ארבע ציציות מעקבים זה את זה כל זמן שאין בכל ארבעה אינה מצויצת כהלכתה ויוצא בה רשות הרבים חייב חטאת גם אם מברך על זה הרי זה ברכה לולה אם אדם סה רק בשלוש אז אין לו צריך ארבעה לכן חייב ארבעים לא עשר זה לא בגד אומר מרן בהלכה ב והיא מצויצת כלכתה מותר לצאת ברשות הרבים זה לא משנה טלית קטן טלית גדול אזה אומר מה הדין בזמננו שאין לת זה לא משנה גם בזמנינו שם תכלת זה קשה אומר אפילו בליל שבת שאין חיוב לבוש ציצית ש אין לא זמן ציצית מותר ללבוש ציצית צא רשות הרבים התימנים אם שמתם לב ככ אני שמתי עם לב ום הולכים ע טלית בלב שבת הם חוזרים עם זה אצלנו ראיתי כזה דבר חוזרים את זה לבית עם הטלית לבית ראייתם דבר כזה אה אחרי הרבית עכשיו הלילה זה לא זמן ציצית איך אתה חוזר עם זה מותר לבוש את זה עצ דרשות הרבים מלה תגיד ביום אז אין לי בעיה ש תטו בלילה אין לו מצווה אולי זה טלטול אומר לו כן שצצות הנוי הבגד בטלות לגבי הבגד מי כתב את זה כך כתב הרמבם כך כתב בשוט פאר הדור וכה דברי רבו הריף בתשובה שכתב להחמיר בזה אומר מרן בהלכה ג אם נודע לי בשבת שוב בכרמלית שהתת שלי פסול לא סירנו מעליו עד שיגיע לביתו לגדול כבוד הבריות כן עכשיו הוא רואה ש זה לא מדובר במקום שיש עירוב מקום שיש אירוב אין לי בעיה מקום שאין אירוב כ מני דרבנן גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה ש ש אסור טיטול שא אנו מדי רבנן אבל אם הוא ברשות הרבים צריך תוציא את הטלית תשאיר אותה שם לא יכול ללכת איתה אבל אומר אומר רבי דוד יוסף ב נינו אין כמעט נושא של רשות הרבים גם פה בכביש החוף ממולנו מרחק 2300 מטרפה שזה אזה כביש שנקרא רשות הרבים אבל שוברים פה 600 אל גם פה אני חושב שאמר את זה רבי יעקב גם בד בחיים טובים רבי אברהם כ שהם אומרים בתוך מכונית ם לא הולכים ברגל אפילו שומרים פה חצי מיליון למעלה מחצי מיליון ום נכנס פה מישהו למשרד אומר לי יש פה הצאה מכמה אנשים לקנות את כל הבניין אנחנו נתן לך מקום תקנה מקום אחר מה דעתך על זה אמרתי לו תגיד לו אם יש לו בן אם מוכן למכור לי את הבן שלו מוכן למכור את הבן שלו מוכן את הבן שלו לא אז איך איך הוא רוצה שאני אמכור את הבן שלי לא מבין א ע זה נאמר אמרתי לו מה שהיה אצל שלמה המלך שהיה שמה את אבישג הזה שהוא רצה למלוך אז בא דוד אמר נשבע לבת שבע חי השם כמלך שלמה ואז אחרי זה הוא בא יקש סליחה משלמה המלך אמר לו אתה מורד במלכות אמר לו עכשיו צריך לכרות את ראשו וקרת את ראשוו מי שמדבר ככה זה נקרא מרידה מה רוצה יש פה מקום של תורה רוצה לכרות פה את התורה א תגיד לבן אדם הזה אמר לך החברים שלך עכשיו תרים טלפון אליו תגיד לו שאני קורא לו שהוא חצוף ושיותר לא ידרוך פה בישיבה איך עלה ברעיון למכור את המקום הזה לעשות אותו חולי מקום של קדושה מקום בית שמגדלים בתור את יודע מה זה כמה זה חשוב בית של תורה כמה הישיבה הזו היא מגינה היא מתפללת על עם ישראל אתמול ששמעו שככה נהרגו חיילים עדיין רק דן שהיה ארבעה לא גילו על כל השבע לצערנו ישו פתחו אמרתי להם כולכם לוקחים את כל השופרות זה ה21 נודן א תעשה הקפות כולם ביחד תגיד להם כולם 12 פעם ויעבור איך יכול להיות קורה להם סונות כאלה באותו יום גם מרוקו קברו חמש גם שבע חיילים איך אדם יכול להיות רגוע אני פלה לי על הישיבות שלא עושים כל יום תפילות צר לי מאוד שכולם ה צריכים להשתתף יש הרבה שעושים ואכפת להם וכואב להם צריך לעשות תפיה הדבר הזה א זה היה הלכה חברים הלכה הלכה גימה וזה גם בעצם הסתיים סימן יג עכשיו אנחנו הגענו לסימן יד ציצית שעשה גוי פסול תכתיב דבר אל בני ישראל פוקי גוי כתוב בתורה כתוב בתורה דבר בני ישמת ועשו להם ציצית אותנו בני ולא גויים לא גויים ואפילו ישראל עומד על גביו ואומר לשם מצוה אסור איך אמרנו דעת הרמבם אם הגוי אומר אתה אומר לו תגיד להרבה פסול ראש קשר אם הגוי לא אומר אתה אומר לו אתה אומר אתה אומר השם מצוות ציצית פסול לא מועיל לכן הא ציצית שעשה גוי אם הוא עשה תלת סונה אומר כן אבל אם הגוי עשה את הח אם היהודי עשה את החוליה הראשונה ולא עלינו לא עלינו הגוי השיך את שאר החוליות כמ ש מהתורה הציצית כשרה ברגע שיש חוליה אחת מועיל שהגוי יסיים את שער הכריחו מעיד וודאי זה לא טלית השם רחם עליי אומר מרן אישה כשרה לעשותו להבדיל גוי אישה כשרה לעשותו אומר הרמה ויש מחמירים וטוב לעשות כן לכתחילה שאיש ולא אישה אבל דת אומר רבי דוד יוסף דת רום רבותינו הראשונים מרן השולחן ערוך שאישה קשירה להטיל חוצה ציציות בבגד הטלית אפילו כ תחינה וכתב מרן הבית יוסף שכך מנהג העולם להקל מותר לכתחילה אף לברך על טלית שה ציציות שבאו טלו על ידי אישה אשכנזים נהגו ביד הרמה וטוב להחמיר לכתחילה שאישה לא תעשה את זה טוב להחמיר לכתחילה כן אומר ככה היה אומר בספר האשכול כתב שאישה פסולה משום שאינה מצובה במצוה ציצית כן באמת שכך דה בפסיקת זוטרי דבר ל בני ישראל פרט נשים כן מדבר בפרט אנשי אומר אבל דעת רוב רבותינו שאישה כשרה להטיל חוטים בציצית מי כתב התוספות הגות ממניות שמרי ומר ככה הורה רבנו יהודה לאשתו לעשות את הציצית היה כנראה בעלי התוספות אולי לכן כתב המרדכי בשם רי שאיין בעיה וכך פסקו התרומה האשכול הסמ הסמ הראש הרטבה רמבן רעוה רעה סליחה הרש מיצל משץ בשם רבנו שמחה וכן המנהג וכך הובא בברכי יוסף רבנו הרב חידה כן פסקו בחידושי רבנו קרקש חידושי הרמה הרן התור כות חיים רבנו רוחם האגודה אול מון ועוד ראשונים תראה כמה אנשים פסקו כמה גדולי הפוסקים פסקו שאין בעיה שאישה היא כשרה כן אין בעיה גם לברך ע זה אין בעיה לברך על זה למה גם המנהג אומר אתה רוצה להחמיר תחמיר לעצמך אבל לא להגיד לאנשים אר להחמיר לעצמך נהג האשכנזים הם מחמירים עכשיו נצר בשבילנו נאמנת האישה לומר שהתל חותים בבגד השם מצוה ציצית אומר ואדם רוצה אשכנזי רוצה אין בעיה תעשה את השתי קשרים הראשונים ותקר ותיתן לאשתך שתמשיך קטן שלא הגיע למצוות קשר לה תלכו צ הציצית אפילו כחיים אשכנזים אומרים יש אומרים שגם ילד לא יעשה ילד הגיע לגיל 13 אתה לא יודע בשתי שערות או לא אשר לכתחילה לתי חוצי זיל כמו שאמרנו א חזקה נרבה אבל מה צריך שיגיד לו שיגיד תראה שילד אמר בשם מצוות ציצית אומר מרן בהלכה ב הטי לישראל ציציות בבגד בלא כוונה אם אין ציציות אחרים מתוקנים לכשירות שסמוך על הרמבם שמשיר אבל כן לא יברך עליו אומר למה אתה שמת את הציציות בשביל מה סתם אתה בא לקשור השם מצוה ציצית והרמבם לכן זה קשור הרמבם מכשיר דעת רשי ציצית הזו סונה יש לסמוך אבל כמובן לא אפך על זה יש לך אחרי זה תפתח את זה ותגיד שם מצווה ציצית כן אומר וטוב שהוציא בשפתי בפירוש שמאה שו שמת ציצית שעוש כן השם מצווה ציצית מכל מקום אף אם לא הוציא ב ו אלא רק חשב מחשבתו שעושה כן שצ ציצית שרה טלית אב לברכה מי כתב ככב את המשנה ברורה ואם כיוון בפירוש שעושה אשם מצוות ציצית דבר ראשון ואשאר לא חשב ודאי שזה וראוי למי שקונה טלית מוכנה ציציות עליה שיברר הדבר מי שהציל הטיל את הציציות עשה אותם שם ציצית ם אמר ה אמר לחברו תלה ציצית בבגדי שם מצווה ציצית וא חברות טלה לו הוא לא אמר שרה הטלית כן ואם לא כיוון אומר צריך לפתוח ולחזור ולהשיג ויש שומה גם אפילו שומ פטור מהמצוות כן חיב בציצית הלכה ג השואל מחברו תלית שנה מצו מצויצת פטור מתית בציצית כל 30 יום כתיב כסותך אחר 30 יום ח מ דרבני מפני שנראת כשל שאלה שאלה כש מצו יצאת מברך עליה מ את גם לצאת איתה ואם קיבל אותה במתנה על מנת להחזיר וכולי ם קיבל אותה לתקופה של יותר מ-30 יום לא יברך עליה יש ספק ברכות לעקל מה אמרת צ חדשות ש במדה כן מה הכוונה במדה אותם בלי כלו בחנות מה השאלה צריך אין בעיה וד שאיין בעיה אומר אדם שאל מחברו טלית מצוצת כלכתה למנת להתפלל מה רשי מעקר הדין אברך עליר טלית פשוטה היא טלית שעולה מחילה וכן פשת המינ מכל מקום הגיד ו תתן את זה במתנה על מנת להחזיר אם עכשיו לוקח אתזה בשביל לעלות את התורה או כהן הרוצה לעלות את הדוכן לא יברך עליה ואם נתנה לו בפירוש במתנה ל החסיר והשואל מכוון לקיים מצוות ציצית רשאי לברך עניה ואם אחד עכשיו שואל טלית של בית הכנסת כן יכול להשתמש בה מי שאין לו טלית מברך עליה אבל אם רק נתרמה לצורך השליח ציבור בלבד אין שאר המתפללים רשאים להתעטף ברוך השם היום יש כל כך הרבה טליתות שכבר שמים אותם גניז הלכה ד' מותר ליטול תלית מחברו לברך עליה מלבד שכפל אותה מצה מקופלת כל זה מדובר כן בתנים דלהלן שלא יעשה כן קבוע רק באקראי שלא יצא מבית הכנסת למקום אחר כן ושלא תבוא הטלית לידי אפסד והמשאיות נמצא כדי לשאול אותו ואם הוא יודע שבעל בעל הבגד מקפיד כן אז אסור לו להשתמש בזה אדם שקיבל קיבל טלית צריך להחזיר אותה מקופלת או שאדם מקפל את הטלית שלו בשבת יקפל אותה לא יקפיד על הקיפול איך שיצא לו יקפל לא עכשיו התחיל לדקדק את זה בדיוק בקיפול הראשון אותו דבר אומר רבי דוד אסור לשאול ספר של חברו שלום דעתו שמה היקרה בשעת הלימוד וב זה ל ידי הפסד הלכה אחרונה תלית של שותפים חייבת בציצית כתיב על קפה בגדיהם כמה אנשים ביחד קנו א בעזרת השם יתברך נזכה בציבור ללמוד את פרק את סימן סימן טו בעזרת השם והשם זכנו שכבר ביום ראשון נזכה ביומיים האלה בעזרת השם השם זכנו לגמור את כל לחות ציצית גג גג יום שני ונתחיל בעזרת השם יתברך ללמוד את הלכות חנוכה נראה הלכה בשמירת הלשון כן ודיי יהיה להצלה את כל עם ישראל לשון הרע לאפיקורס אמרנו מצווה לגנותו ל לבזותו לבזותו מי זה אפיקורס מדיחים אחרים מקיום התורה בשמירת מצוותיה ודווקא שאתה יודע שהוא באמת אפיקורס איך אמר אחד אפיקורס זה בן אדם שלמד ושנה ושנה הוא פירש אומר וגם כן כל דבר כל דבר שזה לתועלת וודאי הרשע ספק לשון הרע כמו ספק ספק פצצה תראה יזה רימון ברחוב זה רימון אמיתי לאכילה או רימון של פצצה אתה תרים אותו ספק מכבד תתקרב אליו לשון הרע עלבמה מחלוקת כן אם זה השקית המריבה דיבר איתי אחד לצערי שלחנו היום לצפון נסענו לשמה צפון דברו איתי שעה בן אדם שהיה מנהל תלמוד תורה וסילקו אותו וכולי וכולי והוא סיפר לי את הצד שלו וכולם חושבים שהוא רשע אומר שעשה הכל על פי דעת תורה ואם הוא יגיד בעלי המקום מי דיבר עליו ועוד וככה ישקט מעליו כל המריבה יהיה סכסוך גדול בכל המשפחה ששונאים אותו אנשים מקללים אותו אנשים מדברים עליו לשון הרע אבל לא יודעים את האמת אומר בשנים שנים שנים חושדים בו אבל מתוך היראת שמיים שלו הוא לא הולך לגלות את האמת לפעמים אדם שומע צד אחד ונראה לו שהוא תלמיד שלו ומתפלל אצלו בטח אם הוא אומר בטח הוא יודע הוא צדיק כמה פעמים קרא לי את זה פה שמעתי אחרי זה את הצד השני התברר לי שטעיתי טעות חמורה באמת הוא שם מחל מלוק ש באמת הצד השני היה צודק לכן תמיד אסור להאמין עד שלא תשמע את השני זה כלל יהיה בידיך אדם מדבר על או שמע את אשתו מה היא אומרת השם זכנו שלא גם אני וכולנו לא נקשה כל עם ישראל בניב ח נאמר בתור יתם אותו מכן למדו שלה לנו זמן ציצית אחנו ציצית אנחנו ואן לברך בגד שלשו ביום הבגד עצמו בדרך כלל אפשר גם ביום ואין לברך אלא על בגד ואין לברוש בגד של לילה שיש בו ארבע כנפות ואין בו ציציות הו שלה הסיר מני תתת קטן גם בעט בלילה מותר לכתחילה לקשור את הציציות בלילה אף על פי שזה שעת פטו על פי הסוד אסור לפוש תלית גדול בלילה וצריך להסיר את זה היום פטירת רבי יצחק טולידנו לפני 300 שנה 340 שנה רבי אברהם רוזינס הוא זה גם כמעט 200 260 שנה רבי אברהם אבוק הבוק הבוקר רב קהילת קודש פורטוגזים בתוניס תרם רבי אליהו לבי רב בית דין בלוט בלוב סליחה ר אברהם גגין ר רבי רפאל דבוש יעקב אלזרע בבא יאגו בן בבא חברותא של בבא סני רבי אהרון חמו תלמיד רבי דוד אבוחצירה בדיוק השבוע הבא זה תרת ראשנו זה ההזכרה שלו בסון ד גדול רבי מעודד שרעבי רבי יוסף עמרם נבי רבי משה סופר בגדד רבי עקיבא הכהן ג'רבה יצחק תודן י יצחק בוטבול בקנס חותן עם רבי יהודיה עובדיה יוסף רבי יעקב יה בתים רבי משה חביב הצר רבי אופר חי ברדה זה הצדיק הזה ששב השנה שעברה עשית הזכרה גדולה באלעד זה הצדיק הזה שהוא עשינו בשבילו הרבה היה חולה היה חולה במחלה נכון כמה התפללנו בשבילו היה יהודי יקר ש ביקרים מה שלכתי להספיד אותו כן עשינו היה שמה התעוררות גדולה אמר אמר אליהו בכל ראשי ישיבה רואה נאמן אתה ו אדם אתה וא אותו אדם אתה בין המלך והמלכה ש התעסקות שלך לגבי הקדוש ברו בר הוא אינה כמי שעושה חסד אלא כבן שחייב לעשות כוחו ולפדות את אבי ואמו מוסר עצמו למתלים שמי שאינו בן המלך הוא עושה טובה עם המלך והמלכה ודאי זה נחשב שעושה חסד עם כונו כן אומר אדם צריך לדעת הכל לעשות בשביל להקים את השכינה מהפרה השם יזכה אותנו ש יזכה כולנו בעזרת השם יתברך סיפר לי בחור אני רוצה להתחזק מה לעשות אני בא הביתה בן הזמני כן והם כולם שקועים במכשירים השם רכים סרטים ודברים כאלה אבא אחד בא עם בנו בן השבע תצילי אותו הוא רק בן שבע שקוע בזה כל היום פניתי הבן אמר איך אני יכול בלי זה ההורים נותנים לילדים סרטים אינטרנט אייפון כול מנא מראין בשין השם רחם עלי למה הכנסת את זה הבית שתי אותו השם יעזור לנו שכולנו נעשה תשובה גם אני ביחד איתכם חנניה בן הקשה אומר צה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל לפיך בא להם