הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות תפילה סימן צ"ב

Kind: captions Language: iw אנחנו מודים להשם על החסד שעשה לנו שבוע שעבר כל השפה הנוראה בכל ארץ ישראל פסוק אומר לולי השם עזרת לנו כמעט שכנה דומה נפשנו הוא יראה לנו כמה שאוהב אותנו יום הזיכרון שכל הארץ בערב התלקחה מי יודע הם לא זכותם של כל שנפגרו שנהרגו על קידוש השם הם שעמדו לנו שהם יעמדו בעד החיים בעד לומדי התורה בעד החיילים בעד השבועים בעד הפצועים שם ישמור ויגן על כל עם ישראל יתן עם ישראל רק ברכה ורק שפע ורק נחת וכל מי שלא דיבם ודיבנו טובה ולברכה היום ו ביר תשפה תלית חגורה אומר מרן בסימן צ הלכה א' תלית חגורה על מותנם לחסותו מלמטה ממותנה ולמטה אסור להתפלל עד שיכסה את ליבו ואם לא כיסא את ליבו או שנאנס במה להתחסות בחיסהו התפלל ויצא בפעמים ה שעברו למדנו הלכה שאדם רוצה לברך הוא נמצא ב חוף הים הוא לבוש חציגו אז אמרנו אין בעיה לברך זה לא נראה יפה אין בעיה ככ שישטוף ידיים שים כיפה ברך לעמוד על מידה להתפלל או לקרוא קריאת שמע אסור אסור עד שיחסה גם את ה את החלק העליון את כל הגוף שלו שיחסה בדיעבד אומר מרן בהלכה [מוזיקה] א' שאם לא חיסה את את ליבו התפילתו תפילה. קודם כל המקום הוא מסכת ברכות דף כ עמוד א'. כך פסק הרמב"ם טור, שולחן ערוך. הם כתבו את ההלכה הזאת. זה דבר ראשון. מרן פה כותב לכו תפילה. מה הדין קריאת שמע? ורוד שור מביא רבי דוד יוסף ש לציון ועוד שור כותב משלם ברורה ועוד שצריך מאוד להשתדל גם חמיר לכתחילה גם בקריאת שמ אנחנו במינים אחרות כבר סיימנו לכות קריאת שמע זה רק לכות לכות העמידה הרן מדבר פה על העמידה הרן לא מדבר על קריאת שמע הלכה למעשה מחמירים ב כתחילה מחמירים גם בקריאת שמע אבל מה שאסור מעיקר הדין זה רק בתפילה ועל זה כותב מרן שבדיאבד זה כשר אם הוא מתפלל בלי חולצה בלי גופיה בלי כלום כן זו בעצם ההלכה הראשונה הלכה ברן צריך לאזור אזור בשעת התפילה אפילו יש לו אבנה ואין לי בורא תרבה שהוא מכל נקראת אלוקיך מי ששם לב שאנחנו פה בהלכה הזו ציבור הספרדים תקועים אם ניקח את החסידים תראו כל חסיד שהוא בא לתפילה יש לו בכיס גרפן יש לו חוט כזה ארוך ואז הוא מסובל מסובל אה תן לזה מין חוט כזה ככה שחור חס זה לא ובזה נושים להם מנהג כזה גם מי שרוצה לעלות סים חז"ל שים גב מי שרוצה לעלות לתפיל לקריאת התורה שים גרת לא יודעים לעלות ציון בכל אומר וזה הלכה בשולחן ערוך הרל כותב צריך לאזור אזור שעת התפילה אפילו יש לו אבני אפילו שיש לו חגורה בסדר גמור למה? זה בעצם זה בשביל הכנה לתפילה. זה לא בשביל א קרדים. ליבו לא רואה את ה רק משום הכנה לתפילה. אז למה באמת אנחנו עושים? השעון שאל האיש, הגיע הרב מזוז, למה לא שמים חג? השאלה הזאת לפני קרוב ל-30 שנה. אני מגזים 20 שנה הסתפקתי בהלכה הזאת איך שהוא שמע אותי הבן של הרבניהו רבי יוסף שמואל אמר לי שהוא שלח את השאלה הזו לרב מאיר מזוז לפני 20 שנה לא יותר כתב לו בתשובה שזה נכון שלפי הלכה חייבים רק המנהג שלנו צד המנהג לא שמח לומר מעיקר הדיןזה נכון חייבים להשיג חגורה נפרדת לא נהגנו בזה אבל עיקר הדין באמת היה צריך לשים לך מה שצריך שימו לב זה רק בתפילה רק בעמידה שעולים לתורה זה מרן לא כתב זה חומרה של אחנו אשכנזים שהם מחמירים שאל אל תעלה לתורה בלי זה המצאות שלהם זה חומרה שלהם שלהם שיו מעיקר הדין זה לא צריך גם לאלה שמחמירים אבל אם אחד לא שם חגורה ורק לתפילה הוא שם חגורה זה נקרא אזור זה בסדר אחד אין לו אבנה אבל לתפילה הוא שם את האבנת שכולם שמים את זה כל הזמן הולכים אבנים אז זה בסדר יש אחד מהראשונים קוראים לו רבי סעדיה הגאון כותב כל מה שאמרו שצריך הגורה כל מה שאמרו שצריך הגורה זה דווקא בזמן הגמרא למה זה מי כתב את ההלכה הזאת כתבה את זה הגמרא בדף כה הגמרא כתבה את זה בדף כה שצריך שיהיה הגוף כן, זה בעצם הגמרא בדף כה וצריך לכסות את ליבו. זה גמרא במסכת שבת דף יודא. ברוך הבא. צריך לחגור אזור לחגור אזור בשעת התפילה משום לכל מקד. זה הלכה אחרת, מקור אחר. אז הוא אומר, הגמרא שדיברה, אומר אילי, גמרא שדיברה שאדם בשעת התפילה שצריך לשים חגורה. הגמרא דיברה שפעם היה, ברוך הבא היה חלוק. כמה שהיה חלוק ממילא הגוף מגולה, הלב שלו רואה אתה אצלהם שיש מכנסיים ויש בה מכנסיים חגורה. אז אומר הרב סג, רבי סעדה הגאון שלא צריכה באמת אזור. יש פרי מגדים. פרי מגדים כותב שגם הרמב"ם ככה דעתו. למה? הוא אומר הפרי מגדים. למה הרמבם מוציא את ההלכה הזו משולחן מכתבי הרמב"ם? אין את זה בהלכות הרמב"ם. בגלל שהרמב"ם סובר שבזמננו יש בהכנסה. כל זה נאמר זמן הגמרא בזמננו בזמן. יש כאלה שכתבו פה רבי דוד יוסף אלה שבחלט לא הולכים עם חגורה הם לא צריכים להם יותר קל מי כותב את זה רבנו חם שולחן ערוך לא הסכים אבל יש כאלה שאמרו שדעת השולחן ערוך גם כן הגענו להלכה ג' חברים יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מולה ויש אומרים שיש למחות שלא להיכנס בית הכנסת בגילוי הראש בשולחן ערוך סימן ב כזכורני כתוב אסור ללך רמבם בגילוי הראש אין ללכת בגילוי הראש שמה כתבו שזה כיסוי הראש זה מד מדין חסידות מזמננו כבר נהפך להלכה זמננו די לך המשנה ברורה בורח רק לשון מרן פשוט הנה מה הוא הלכה ו' סימן בספר שלכם דף ו' אסור ללכת בקומה זקופה ולא ילך ארבע עמות בגילוי הראש לא כתוב אסור כתוב לא ילך שרבה פוסקים כתבו שזה שמעיקר הדין זה כמו חסידות אז למה היו הולכים עם כיפה? שהתרגלו בזה וזה היום מישהו לא יראה שמיים הולך בלי כיפה יותר נראה שהוא חצר לו ביראת שמיים מי שהולך עם כיפה זה נראה שיותר הוא יראה שמיים לכן כבר זה נכנס השתרש אז צריך ללכת כל זה בשביל ללכת סתם ככה בשביל לברך זה רק להליכה בשביל לברך זה סימן ב סימן צא מרן כותב אסור יש אומרים סליחה שאסור להוציא הזכרה מפי בראש מגולי כן וש אומרים שלא יחנס בית הכנסת בגילוי הראש כלומר אם תלך בלי כיפה נו עוד אפשר לד אסור לך לברך את השם בלי כיפה זה אסור לך יש אומרים שיש למחות שלא ניכנס בית הכנסת בגדולש פשטות למה כתוב יש אומרים תכתוב שזה אסור בדרך כלל מרן שהוא מוצא בבית יוסף רק פוסק אחד הוא כותב שיש הוא לא כותב לא כותב את הפסק ההלכה פשוט זה ראינו ראינו את זה גם בעוד מקום לא רק פה ראינו את זה בעוד מקום שאסור לברך בגילוי חוץ מפה קודם כל משנה בורה כותב בסימן ב בסעיף קטן יא כותב שמה מה בזמננו איסור גמור מדינה להיות בגילוי הראש אפילו יושב בביתו למה כתוב תחסה את ראשך כדי שיהיה אליך המת השם אבל אומר המשנה ברורה בסעיף כת יב שכן שאסור לברך הוא הדין ללמוד בגילוי הראש ולא מענה בזה כיסוי הידוש חד גופנו ואין הגוף יכול לחסות את עצמו אלא אם כן אחר מניח ידו הראש יש מקיילים בזה בלילה שאין לו מי שישים לו את היד ואין לו כובע די ממה שחסה ראשו בידו מה אדם יעשה ימשוך את הבגד של הבית יד על היד ואז יחסה את ראשו אומר המשנה ברורה סעיף קטן יב הוא פרוק משערות מה זה פרוק פא אף שתפורים בבגד מתחתיו יש לך בגד מה הבעיה אסור מפני מראי טעם כלומר אדם שיש לו פאה לא צריך כיפה הפאה יש להבת אסור משום מראיתן אז למה לאישה זה אסור למה כל העניין של האישה שהיא לא נמשוך את העין הפאה היא ממשכת את העם גם זה לא נראה שמכסה את ראשה כל אחד יודע שזה פע שם ישראל. טוב, לא ראיתי פה שרבי דוד בריא כותב למה כתוב יש עוברים. אני משאר לעצמי שזה הסיבה. למה זה הלכה? אסור להוציא הזכרה פי בגילוי בראש מגולה. זה הלכה אומר למה מרן כותב יש אומרים? זה הסיבה שמרן כותב גם עוד דבר נראה פה למה אני אומר שיש אומרים שתדעו שזה הלכה גמורה גם נראה פה זה נא צריך חלק ב יש קנא אולי שמה צריך משנה ברורה חלק יעקב, אם אתה רואה שמה גם א מלכות יוסף סימן צ גם רוצה לראות את הלשון שלו חילה רבי אני בכוונה אמרתי א ידידנו להביא את זה למה אני רוצה להוכיח את זה סימן קנא 2 הנה מרן כותב במענין פה זה גם הלכה ו' סימן קנא הלכה ו מותר להיכנס לבית הכנסת במקלו תרמילו ופדתו ויש אוסרים לחנס בס סכין ארוך אשר כוח או בראש מגולה חינם מקבו תורתו או בראש מגולה כלומר מרן כותב גם פה ויש אוסרים כמו מרן כותב ויש אומרים בחינה רבית המרן כותב ויש עשר אומר אדם שיש לו מקבד בחלת צריך להשים גם מקבד אומר בברכת המזון הוא הולך תמיד עם כיפה זה שתהיה הכיפה מכנסה את רוב הראש ואז הוא לקרוא כת שמע מתפלל בכיפה שלא לצורך התפילה ניצורך שכיפת חסר בראש מי שאי אפשר לו לכסות ראשו זמן התפילה עובר שאני כתחילה אתל בראש מג עוד דבר אומר אפילו אנשים כתחילה יש לראות להם חבה ה לכסות ראשם בעת שם ברכות מתפללות בעת שלומדות תנך בחובה קדושן ראשי ומנענה בית הספר בית יעקב לעמוד על המשמע לראות התלמידות איך כנסות משעת שברכות ומתפללות בפרט משעת התפילה אפילו לשם אומר פה שבדיעבד איך הלשון שלו אומר בדיעבד משנה ברורה כותב שהוא כתב בזה ב כאן בסימן צ' אז אני קורא פה אומר כן יש אומרים אני קורא אתם עוד פעם שוב פעם את ההלכה שאסור להוציא סקרמפי בראש מגול כן רוצה להגיד שהיום בזמננו אפילו סתם ללכת בלי כיסוי ראש זה אסור ככה הוא כותב אז הוא אומר כל שכן לגבי תפילה כל שכן לגבי תפילה גם יעקב שיהיה בריא בלי ראיה פה הרי מה כתוב בו בהלכה ג' יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפי בראש מגולה ויש אומרים שיש למחות שלכנס כך בגילוי אז הוא אומר סתכל מה אומר מרן בהלכה ד'ובאים הקלויים מקש חשיב הכיסוי אבל הנחת יד על הראש לא חשיב הכיסוי. אם אחר מניח ראשו, ידו על ראשו, משמע חשיב הכיסור. כלומר, מה אכפת לך אם יש שוברים או לא יש אומרים? מה הדין של כובערת? אם זה רק חסידות אז למה הרן צריך להביא לי את מה שכתוב בהלכה דן כובעים? הרן דן בזה. משמע שזה באמת נת מרן שזה חובה את מה ששואל המשנה ברורה בביאור הלכה אומר רגע אבל כבר בסימן ב כתבת שאין ללכת בגילוי הראש אז מה אתה צריך להגיד עכשיו שמברכים אז אומר שמה 400 או אפילו פסיעה של ברכה אסור אומר ואין אין שכתבנו שמתז בזמננו עשו בכל מקום אפילו פחות מ-400 היום כבר גם סתם ברחוב עשו כלומר אלה שילדים שרצים כל מיני בחורים כים אופניים אז לפעמים רצים בלי מטפחד בלי מחילה בלי כיסור אסור צריך להיזהר בזה אז מה שמרן כותב פה בכל בית הכנסת או בראש מגולה ודאי שזה בזמן אומר אפילו אומר בזמננו יש מקום שדווקא אתה נכנס אתה צריך להוריד את הכיפה תי מחשימם שונה ישראל הנוצרים למשל סו לחנס לבתי טפים עם כיפה אנשים שיורידו את זה בינ למה למה עושים את הכל נגד התורה נגד היו מה הבעיה בהלכה ד מרן כותב כובעים הקלויים מכש מה הבן אמנ יש בזה חורים אפילו אחי אומר מרן בהלכה ה לא יעמוד אדם בהפונדתו ולא בראש מגולה לא ברגליים מגולים דרך השם המקום שלמדו ככה את פני הגדולים אלא בתי רגליים אומר איך עכשיו אדם הולך לחתולנה איך הוא הולך איך אנשים רגילים ללכת מכובד איך שאתה הולך ככה תמבים הולכים במכנסיים קצרים עכשיו יעבור אדם גדול הם גם יעמדו לפני אף על פי שאין ראוי שיתפללו כך מכל מקום אם קשה עליהם ללכת ללבוש מכנסיים ארוכים רשעים מעיקר הדין תפנל כך וכן מי שלובש חולצה קצרה בדרך כלל שהיה מקום לעמוד כך לפני אנשים גדולים רשפל כך אבל שליח ציבור אסור לו לא רשי לכן לא רשי לעמור לפני התיבה שהוא עם שרבולים קצרים מה יעשה טלית אומר אותו דבר עכשיו אדם מתפלל בלי נעליים בלי גרפן תלוי אם זה מנהג המקום ככה אז הוא יכול לעמוד להתפלל לשים נעליים אומר הרב דרבי דוד חוץ לארץ בארצות ספרן היו נכנסים לבתי כנסת בלי נעליים בפרט בטוניס עד היום נראה למישה שת בטוניס בכניסה שמים את הנעליים נכנסים אומר בזמננו נהגו בכל המקומות להיכנס לבית הכנסת בנעליים יש כאלה רצו להגיד שזה חילול השם למה הם נכנסים לבתי טפל שלהם בלי עדיף שנכנס עם הנעליים ולא נהיה רוצחים שפלים כבוד מה שם מכירים זה רק איך הם רוצחים? רוצחים בסוריה. רוצחו את הענבים. עכשיו הולכים רוצחים את ה שם לרחם את הדרוזים. לא רואים ממטר. לא רואים ממטר. [מחיאות כפיים] רבי יצחק יוסף מביא פה שאם אחד עכשיו רוצה ללכת עם גרטה לשים את הגרטה אצל המנהג של אביו לא אז לא יעשה את זה אומר זה מבזה את אביו לא יעשה אומר יש כאלה שרוצים לשים כפפות ולהתפלל קר להם עשו בשעת התפילה ראית עכשיו אחד נכנס למלך לשים כפפות כל שכן אם הוא שליח ציבור חי שחייב לך נס עם נשק אסור לו לעזוב את הנשק זה בדיעבד יכול לכנס עם זה גם פיג'מה שאחד עכשיו לא התפלל ערבית זכר בבית עם פיג'מה כבר החליף את זה מתחילה צריך להחליף כן כותב מפורש אסור לברך או להוציא אז מפיו הזכרת השם בגילוי הראש אסור כותב אסור אחד נפלה לו הכיפה הלל בלי כיפה צד מישהו יראה שמיים אומר רבי יצחק יוסף שציון צריך להיזהר לכסות את ראשו שהוא הולך ברשות הרבים כדי שיהיה קר שיהיה ניכר בין עובד אלוקים לאשר לו עבדו ויש בזה יותר עמדת חסידות והכיפה שעל ראש האדם לסמן הוא מופת שהוא שייך למחנה התורה מורה שמיים לך עליו שהולך בגלל ראש אדרבה יש בו משום הרייתי מי שמוכרח לשב בגילוי הראש כגון בבית משפט של גויים מותר לו להרהר בדברי תורה אז כם צריך להגיד תודה לביתי משפט אצלנו שאני נכנס עם המבט ועם הכל ומכבדים שמדברים על העם ישראל דברים רעים יש להם גם דברים טובים אומר שלום מותר להגיד גם בראש מגולה אפילו ש זה שם של השם זה לא שם של השם ש שלא נמחר אפשר רבי דוד מביא אני לבוש שפות שהגמרא מביאה מעשה בכהן אחד שהם שרט עם כפפות ואמר לו למה אתה עושה ולא שמה לא עליכם לא עליכם לא עליכם קרטו לו את ידיו בסוף אומר מרן בהלכה ו' דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו כשהם עטופים מה הכוונה שומד עמידה לשים את הטלית על הראש שלו או ששמת מגבר מעיקר הדין לא צריך את זה אומר ואם זה מפריע לו בכוונה רשי שלא לכסות ראשוט בעמידה מאוד חשוב שיהיה עליו תלית זה ראינו סימן צא סימן צב אומר מרן בהלכה א' היה צריך להתפנות לנקו אל להתפלל ואם תפנה תפילתו תואבה וצריך לחזור ולהתפלל מילה בשיעור שהוא ממש צריך להתפנות עד כדי כך שאם הוא עכשיו צריך להעמיד את עצמו 72 דקות הוא לא יכול להעמיד את עצמו כדי לוך פרסה אבל אם יכול להעמיד את עצמו שהוא פרסה יצא בדיעבד כתחילה אסור לא אסור להתפלל עד שיבדוק את עצמו תחילה יפה כתוב בגמרא מסכת מכות דף טז כל עם השני נקב עובר משום איסור אל תשקצו את נפשותיכם יש עוד איסור וגם עובר משום מקון עכשיו אם אדם רוצה להתפלל יש לו עוד עבירה שכתוב עיקון נקראת אלוקיך ישראל כתוב בכהלת שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלוקים הגמרא הסבירה תבדוק שאתה לא צריך להתפל אם עבר והתפלל תפילתו תועבה שלמד אותי רבי יעקב בדבר הזה הוא אמר לי שחוץ ממכם חס וחלילה שכותב ה בעלכם הבן איש חי שחס וחלילה אדם כזה לגויים התפילה שלו הולכת לסדרך חס וחלילה בן אדם שהוא לא נזרם מאוד מקפיד הבן איש חי מקפיד מאוד הבדה כתב שאם יכול קצת יתאפק ועכשיו לומד תורה הוא אומר גם ללמוד תורה אסור צריך לרוץ אומר זה כמה דקות יכול כם עובד אבל בן איש חי מחמיר בזה מאוד זה סתר אחר אומר אדם שהוא צריך להתפל בכל אופן היה צריך תפילתו טוע לגבי קריאת שמע, לגבי תפילה הוא צריך לחסוך בי קריאת שמע בדיעבד יצא אומר רבי דוד יוסף אפילו אדם יודע אם אם עכשיו ילך לשירותים יעבור זמן תפילה וגם לא יהיה לו מניין עבור זמן תפילה שלא יהיה לו מניין אסור לו להתפלל אפילו יכול להעמיד את עצמו עד שעה וחש אסור לו גיש צריך להתפנ הפסיד תפילה במניין מה אין שמה עוד מניין יש אומרים שעניין קריאת שמיים יכול להתאפק קדשה שעה וחומש 72 דקות אפשר לקרוא לכתחיל שילו להזכיר את שם השם אסור להוציא אומר היה יהודי אחד שהוא עמד להתפלל למה והוא היה צריך להתפנות אבל אמרו לו איך עשית את זה אומר אני הבנתי שאני יכול לחכות אחרי זה בסוף אחרי חצי שעה רשו שהוא מתפוצץ מה מתברר שהוא טעה בהשעה שלו מה אמרנו אדם שמתפלל לא יכל לחכות שעה וחומילתי אומר אדם כזה הוא ה הבדיקה שלו הייתה לא נכונה אז הוא יצא את זה חובת התפילה גם יש קדם שאם הוא יושב הוא לא צריך להתפנות מתחיל ללכת ללכת עושה לו פעילות חכמים אמרו שיעור הילוך פרסה אם היה יושב הוא לא היה צריך להתפתאפק אם היה הולך הוא לא היה יכול לחכות הולכים לפי הליכה לא לפי שיב הברכות או רק כל דבר בברכות תפילתו תועבה ברכות זה חצי קלט שלא צריך לחזור ביד אומר עכשיו אחד עומד חזן אותו מרגיש כב יכול להתפלל יכול צריך לעצור תן לי מישהו אחר ככה זה הלך להתפנות בדק בעצמו רע או שבאמצע המידה הוא מרגיש הוא יודע שהוא לא יכול לעמוד שם 12 דקות תפילתו תואבה אמרים כיוון שהוא שליח ציבור לא אומרים לו תעצור ותלך פנה יכול להתאפק אבל לא שעה וחומש כן שגדול כבוד הבריות השם זכנו אז הוא יכול להמשיך להתפל אותו דבר עכשיו קראו לו יעמוד משה לקראת התורה משה בזה כולם שומעים אור תעלה עכשיו הוא יודע שהוא צריך ללכת להתפנות יכול להתאפק יכול להתפנות לא יכול להחזיק את עצמו אפילו חצי שעה אז אם יעמוד המידה היא תפילתו תעברה כן שקראו לו יכול להח אומר ואפילו שלא קראו לו משמור אשכנזים קוראים משמר מרן בהלכה ב אם באמצע תפילתו נתעורר לו את רצון להתפנות יעמיד עצמו עד שיגמור ולא יפסיק בשעת קריאת שמע תעורר פורק את דרכו באמצע תפילה ما يبسك משעת קריאת שמם ברכותיה התעורר אומר לו לא משנה למה קורה כדרכו אומר ואם לא יכל להתאפק להעמיד את עצמו היה באמצע 18 צריך ללכת עכשיו מחכים לו שום כבודו מחכים לו אומר בכמה זמן עבר עבר חמש דקות תחילה הוא לא שלח ציבור אישי תומת תפילה שלך ציבור אמרנו יכול להמשיך בשום גדול כבוד הבריות אבל הוא בצורה פרטית הוא צריך להפסיק באמצע התפילה צריך להפסיק באמצע התפילה אסור לו להתפלל אדם שהוא בחינה מכותחים בחינה מהתפילה אדם שהוא צריך להתפנות עכשיו יצא שהוא חוץ מכבודכם היה בשירותים 10 דקות לוקח לו תפילה חמש דקות צריך לחזור על התפילה מהתחלה צריך לחזור על התפילה מהתחלה אומר אחד עכשיו הוא הלך להתפלל הוא היה הכל תקין איתו באמצע המידה הרקיש בלאגן. חמין ששבת עשה לו בלאגן. גמרת עמידה כן אמרנו עכשיו הוא גמר כי אין אבל אם הוא ילך להתפנות הפסיד קדושה. שפסיד את הקדושה אסור לו להנות את הקדושה שום דבר. אומר לגבי כל דבר קדיש כל הדברים האלה לא צריך לעשות חשמון כל הדברים האלה צריך ללכת איתנו אפילו שהוא יפסיד את זה אומר מרן בהלכה ג' צריך קודם תפילה להסיר כיחו ולהיות בכל דבר תודו אדם לפני שבא להתפלל צריך לבדוק שהוא נקי שזה משהו שמדריד אותו הכל תפה ד' צריך לרחוץ עדה במים יש טובים אין לו צריך לחזר אחריהם עד פרסה בני מד שהוא הולך בדרך ומצא מפניו אבל אם הוא צריך לחזור לאחוריו עד מי מתיירש עבור זמן תפילה ינקה אדם בצורה פה חי דבנקה הוא איזה הלכה הלכה שתמיד אנחנו אומרים אותה שתמיד ישראל אומר נטילת ידיים מה המקור של נטילת ידיים זה פה הלכה בשולחן ערוך סימן צב ב סעיף ד אומר מרן עד כל אחד חייב לרחוץ ידיים לפני התפילה ולא רק זה אם נמצא במקום שהוא הולך ועוד עוד 72 דקות רקיה לו מים אסור לו להתפלל עד שיגיע למים ואם קדימה אין לו אבל אחורה יש לו במדובר ברגל צריך לחזור ברגל קילומטר ליטול ידיים עכשיו פה אצלנו לא צריך לחזור קילומטר זהך אתה אדוני שהכל לא נמ לו נקה את ידיו במיד מנקה חן ציון אומר על ההלכה הזו שהרמב"ם כותב חייבים בספר בכלי בכלי אומר המרן לא פסק כלי אם יש לך כלי אותו קח את הכלי רש"י סיפר לנו חברנו רבי יעקב סיפר רבי יעקב שה אחד ששום קבלה לא רצה לקבל גם בלתי רק קבלה אחת גדול ידי היה בירקון צריך להתפלל בירקון קון פתאום הוא נזכר שהוא קיבל לקבלה ואין שמיים ירד להרקון רואה יד של ידה קטנה יוצא מהמים מבין שהרגע היא טבעה הצליח להציל אותו אם הוא לא היה יורד לקיים את ההלכה שהוא קיבל על עצמו את המתה אומר תראה מה זה הלכה פשוטה שאדם קיבל על מה הוא קיבל הלכה פשוטה בשו עכשיו אחד הולך שטף את הפנים שלו צ לא נקי שחוץ ממכם הוא מתעתש הוא צריך לקניח תו שלו מקנח מקיים הלכה בשולחן ערוך בסעיף ג' צריך קודם תפילה להסיר כחוב ולהיות בכל הטוב מקיים הלכה מקיים הלכה אומר מרן בהלכה רחץ ידיוסיח דעתו צריך נפילה לתפילה אם יש לו מה אף על פי שהוא לא יודע אם יה לוכלחות ולא יברך אם אין לו מים לא צריך לחזור ולטוב זה מה שובר שכתוב בהרייתא כל פעל השם למעניהו שאדם לחוץ את ידיו פניו כל הדברים האלה אומר אדם בהלכה וואומר מת בתפילה ונזכר שנגע במקום לא נקי פי שיחכך ידיו לחכך את היד שלו בכותל או בבגד אומר מרן בהלכה שביעית מקום מתונף על המקומות המכוסים באדם פי שיש בהם ממולי זהעיה לכן חיקך ראשו כבר אסור לגד מקומות כאלה באמצע תפילה ואמצע לימודתו השם זקן צ את כולנו מזהר בזה אדם היה בשדה והתפנה כשיעור 400 רק אחרי זה התפנה אחת טו דבר הרוק לא תפלל עד שישאר 400 והמתפלל לא ירוק עד שישאר 400 הכוונה הוא הולך לרוק ממש אין לו מטפחת או דבר כזה אז הוא צריך איזה מקום ללכת לרוק אומר מרן בהלכה י השם זקן טוב לתת צדקה קודם תפילה כל תפילה לא קשור לשחרית למה הוא באמסכת בבותר בליעזר אומר נותן פרוטה לאני אחר כך מתפלל כן ככה היה עושה אומר זה הפסוק אני בצדק חזה פניך השם מזקן בעזרת השם יתברך היום זכינו ללמוד שתי סימנים רבא רבי יעקב חברים יקרים זה ראינו כן שאם אדם חטא פעם אחת אז אין לפרסם את חיטהו למה יכול להיות שיחזור פה וכולי אומר לגנות את החוטה במזיד פעם אם היית מוכיח בן אדם צועק עליו איך אתה עושה איך זה היה חוזר בתשובה היום תצעק על מישהו שלא יחזור בשאלה עכשיו הייתי במשרד נכנס אחד שאשתו כועסת למה פרט בעלי תשובה מוכיח אותה כל היום מוכיח אותה אמרתי לה בטלפון אמרתי לו תגיד להתקשר אליי מבטיח לך שמהיום הוא לא יוכיח אותך בא התשובה צריך גם אף אדם את תוכח את אשתך אם אתה יודע איך להוכיח בנחת תוכיח אם לא את תוכיח מה תעשה תבוא לשיעור תורה או שיש איזה שיעור רבנים דבר איתה דבר עם הרב שכניס אתה בדרשה שלו הרבה אנשים שהחיקו את נשותיהם ודים שלכו בדרכיהם למה האירו אר מורבי אני יכול להגיד כמעט ולא העיר לי אף שם דבר כמעט ולא העיר לי גם אצל הרב שרעבי פללת יופי כמעט ולא הוכיחו אותה היום אדם מתפלל אצל בני תורה בני תירי היום בן תורה מוכיח את הבן שלו בלי מה את בעלי תשובה? למה הילדים של בא לתשובה? צתה כל היום מוכיח אותו. תגיד שתה היית בחור ראית כל העבירות עשית. אתה בא פתאום מדבר עם הבן שלך היום יום ראשון ו באיר לדעת רוב הפוסקים צבת ספירת העומר בזמן הזה מדרבנן לכן אין לומר רני בא לקיים צבת עשה. אז איך אומרים וציונו? שמע דברי חכמים היום טירת רבי לוי בר גרשום בר גרשום עלבת רבי יהושע כהן פרחיה תקע רבי באברהם פרדו תקפיאל אברהם ויטריבו ושאול הכהן מי זה רבי שאול הכהן אתה שומע היה רעבד ג'רבה רעבד ג'רבה לפני 150 שנה 100 170 שנה רעבנג'ר ביותר שאול הכהן אליהו פרץ רבי רבי אליעזר פפו מי זה רבי אליעזר פפ זה לא רבי אליעזר פפו אל יוסף מרדכי פרץ עכשיו רבי מרדכי ישראל שריזי לי רבי חיים סטעון ארץ החיים בשלום צלעי שלום יחזקאל מני בן של רבי רבי אלימני פאל יצחק חיים בבן ציון הכהן ג'רבה טוניס בשבתי בן חיים ביהודה ליוון הצלן זה באברהם הכהן הוא זה השכן שלי חכם בסדר גודל עולמי היה תפ לראות אותו ברחוב זה כל הזמן לראות ספר התורה מהלך אומר רבי אב פתח לדוד ברכין משת השם כל קרב את שם קודשו כמה שאדם מסתכל לדעת בעבדת בריבונו ש בכל יום ויום יש קרוז יוצא ואומר עד מתי תאים תאבו פטי שוב בנים שוים פעם משובותיכם בין משרקין אוזניו התורה מכרזת לפניהם בשקיע אדם הולך בעולם הזה זה זוהר ידוע חושב שתמיד ישאר שלו תמיד אדם חושב כן העולם שלי ואל ביתה לעולם השם ירחם שהוא יושב דנים אותו בשבת דינים וכולי השם יעזור שיש שום נזק אם לא מצא עליו סניגו השם שיהיה רק דברים טובים לענני בן הקדוש אומר רצה אה יש גם את זה שכחנו אומר הרב פה בן איש חי ידוע דאן עוון המזיק לישראל בשפע הפרנסה כמו הפריצות לכן כאשר הוא חיסרון שפע פרנסה בדור תחילת הכל הבדקו אחרי עוון זה כי עוון זה גורם שפע פרנסה יותר למעט שפע פרנסה יותר מכל העבירות שם ישראל בראשית כל ההתקדשות לא היה בעיניים ואפילו מי שמסתכל בדרך הקר הקראי גורם לו אתקר בירת ש גורם ראה לעצמו השם יעזור שהגויים יהיו עניים אמן רבי חנניה בן הקדש אומר צם