הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות קריאת התורה סימן קל"ה - קל"ח

Kind: captions Language: iw חברים יקרים, היום כוח מעשיו ויגיד יעמו כט כט כט ערב ראש חודש תמוז אמר לי אתמול אבי מה זה ראשי תיבות תמוז תביא משיח וזהו זה טוב אז ככה יהיה ככה ירחם עלינו להביא משיח ונזכה בסת השם כידוע תמוז ראשי תיבות זמני תשובה משמ משמשים הבאים זה הדברים לשמעת כל מתי עם מו ישראל לרפואת כל החולים כל הפצועים שם יפתח שערי הזיווגים הילדים יש לם בית המכת בריאות הפרנסה אמן חזרה בתשובה של כולנו ארי יוסף בן קרין יאלה כל יהודי שצריך ישועה אז ראינו והתחלנו בעצם הלכות קריאת התורה התחל נושא חדש סימן קל קל נעשה הרצה מאחר וכבר קראנו הצעיף י ברך בשני בחמישי ובשבת במנחה קוראים שלושה עולים שלושה אין פוחטים מהם ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירים בנביא למה בעצם יש את השני שני חמישי ובשבת עזרת תיקן ישראל שהיו קוראים בתורה יום שני וביום חמישי למה שלא יהיה שלוש ימים שודי בלי תורה הרי בשבת היו כולם בית הכנסת שמעו תורה מה עם עד שבת הבאה אמר עזרה כן שיקראו גם שני וחמישי כדי שיכינו את השבת הבאה התחילו לדעת מה הנושא של הפרשה הבאה עצם קריאת התורה ביום שבת בחגים ימים טובים גם חול המועד ה בעיקרון משה תיקן להם ניסן משה תיקן שיקרו בתורה לפני זה לא לא יהיה עניין של לקרוא בתורה תודה רבה אצל האשכנזים אם יש שלושה חתנים או בעלי ברית הם מעלים עוד אחד אבל הלכה למעשה אצלנו אתמול אמרנו שאנחנו לא עושים את זה שלושה לא משנה יש שמחות לא שמחות שזה יתנו לו פתיחה זה יתנו לו הגבה זה תנו לו רימונים חלקו ביניהם את המצוות שאף אחד לא יפגע זו ההלכה זוהיא ההלכה הראשונה הלכה השנייה הנכה ב' סימן קלה מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורא מנחם 85 בשבת הבאה כלומר שבת שעברה היינו פרשת בשנה חילה וישלטח יעקב היינו פרשת וישתח יעקב מלאכים סיימנו אותה אחריה מה מתחיל פרשת קורח. לכן השבת מחר למשל בשחרית קראו פרשת קורח. שבוע לפני יומיים ביום שני קראו פרשת קורח. במנחה בשבת קראו פרשת קורח. בשבת אתה קורא את הפרשה הנוכחית, אבל כבר מאחל ממנחה בשבת אתה מתחיל את הפרשה הבאה. אומר הרמא ואם ביטלו שבת אחת קריאת פרשה בציבור שבת הבאה קוראים אותה פרשה שכת השבת שבת שעברה זה היה הרבה מאנשים פחדו לצאת מהבתים למה זה היה עדיין מלחמה מלחמה שחה 12 ימים פחדו לצאת יש אנשים שלא הלכו לבית הכנסת אולי יכול להיות בתי כנסת שסגרו אותה שבת הנוכחית שהם יבואו צריכים לקרוא את כל הפרשה הקודמת כלומר הכהן עולה הוא קורא את כל הפרשה ושלוש פסוקים מהפרשה הזאת הנוכחית שרשת קורח וככה אחרי זה מתחילים את העוד שישה עולים למה לא מדלגים את ה את ה את הפרשיות ברגע שלא שמענו אז חוזרים עליה אותו דבר אם היה לא דווקא היה מלחמה או דבר כזה השם יעזור אלא גם אם היה דבר אחר שלא היה להם מניין אם לא התפללו אז גם זה חס וחלילה אולי קטטה או משהו חו משנה מה שהיה בגלל זה לא קרובת תורה שבת הבאה רבי דוד יוסף כותב בספרו הלכה ברורה ששוב פעם חוזרים את כל הפרשה אבל קוראים את הפרשה רק בשבת אבל אי אפשר בשני וחמישי להגיד טוב בוא עכשיו נקרא את כל הפרשה שבת גם כאשר אתמול אמרנו אם דילקת שתי פרשות. מה הכוונה? הפרשה הקודמת הייתה פרשה כפולה. גם הפרשה שתבוא לך היא פרשה כפולה. גם אתה אפילו אחי שלך לקרוא שלוש פרשות. אז א גם בדוגמה הזאת אתה קורא שלוש פרשות. שבת אחד יהיה לך שלושה פרשות. אז הגענו אתמול. ראינו סעיף ג'א. כהן קורא בתורה ראשון. אחריו לוי ואחריו ישראל. במשנה בגיטין כך פסק הרמב"ם משום שלום תקנו שהכהן ראשון לביא אחריו וישראל אחריו שלא יהיה מחלוקת זה יגיד אני רוצה ראשון אני רוצה אני ראשון אני ראשון יש אחד כתוב בתורה בקידשתו לקרוא ראשון לקבל ראשון הכל זה כהן כהן נורא ראשון כהן בראש לכן קודם כל כהן רב לוי ואחרב ישראל אומר מרן בהלכה ג' ד סליחה המנהג פשוט שאפילו כהן המארץ קודם לקרוא לפני חכם גדול ישראל הוא שהכהן יודע לקרוא שאם אינו יודע איך לקרות איך יברך על התורה פעם מי שהיה עולה היה קורא אז אם הוא לא יודע לקרוא זה אז הוא לא יכול לא יכול לו היום יום יש לך ברוך השם בעל קורה או שיש בעל קורא אז הוא לא הוא והוא לא קורא זה בעיה הלכתית מנהג פשוט שאפילו כהן המארץ קודם לקרות לפני חכם גדול בישראל שהכהן יודע לקרוא למה הוא יגיד לו אני חכם גדול עכשיו תתחיל עם דוד עם מטר איך אתה יודע מי גדול מי קטן אין בזה אי אפשר אפשר אתה יודע יש גדולי ישראל יש לך כל מיני אברכים כל אחד יגיד אני גדול אני גדול תמיד הכהן ראשון בזה אומר אבל אם זה בבית פרטי למשל חמובדיה היה לו בית הכנסת בבית שמה הוא לא חייב שכהן יעלה ראשון כיוון שזה אצלו בבית וזה גדר של גדול דור כמו חם עובדיה שאומרים ממילא הוא צריך לעלות ראשון אבל גם שזה בבית שלו אז יש כללו יותר שזה בבית שלו אז אמרנו אתמול יכול לעלות רואים שחמם עובדיה ככה פעם היה עושה מעשה שהוא היה עולה ראשון הכוונה במנחה בשבת אומר הבעל חוץ ממכם כהן שהוא נסע גרושה חנלה הוא לא עונה ראשון מפסיד או שאחד הוא יודע שאסור לחנס לבית קברות הוא נכנס הוא מצפצף על הלכה הוא לא שומר לכות כהנה אז אתה רוצה רגע אתה לא רוצה אתה לא רוצה בקידשתו הבית כבר אתה רוצה לעשות מה שאתה רוצה מה אתה רוצה לאכול את העוגה משתי צדים שגם יכבדו אותך זה לא הולך אם אתה לא מאמין בכהונה אז אתה לא יכול לקבל את המתנות של הקהונה עוד פעם המקובלים לא יוסו את ההלכה הבאה שאני בא להגיד שניים לא סתכלו על כסף יש מקומות מסתכלים על כסף כל עולה זה כסף כל עולה זה החזקת המקום מקום זה ביזנס עכשיו באו להם שלושה בעלי בריתות או שושה חתנים זה מנחה בשבת או שני ורביע וחמישי זה בסדר בשבילהם הם יעלו הם שלמו אז אומר מרן אומר המחילה אומר ההלכה ברורה מביא פשוט מארי קולון מביא את זה אומר שאפשר לבקש סליחה מהכהן ולהעלות את השלושה בעלי ה האירוע, שלושה חתנים, בעלי בריתות או חתן בעל ברית או חתן בר מצווה, לא משנה מה אפשר. ואז הוא טוב שהוא יצא מבית הכנסת הכהן אבל לא חייב יכול להישאר למה הם משלמים עכשיו סכום גדול יש לו חתן הוא רוצה לצאת בסכום כמה מאות שקלים שתלם לבית הכנסת הגענו להלכה ה ספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע לא רשי להפסיק קוראים ישראל מקומות כהן שקוראים כהן צריך לעלות באמצע קריאת שמעותיה לא אשכנזים מכילים בזה ספרדים לא אבל זה מדובר בקריאת שמע אבל אם אדם נמצא בזמירות וקוראים לו להעלות את התורה לכהן מפסיק הולך ועונה לתורה אין בעיה הולך ועולה לתורה אבל אם באמצע 18 ודאי שלא ואלוקי נצור שיעשה עושה שלום אותו רגע אומר עכשיו אומרים לא רוצים שהכהן יעלה ראשון אז מחכים אסור לחכות גם לא גם לא מחכים הספר תורה בתוך האור אותו דבר, כהן שלא מתענה בתענית ציבור, לא משתתף, לא יכול לעלות כהן. הגענו להלכה ו'. חברים, אם נכנס הכהן לבית הכנסת, אחר שהתחיל ישראל לברך לחקות את התורה, אני לא פוסק. אבל מה ברכו את השם עבורה? זהו מפסיק אפילו שאמר הישראל ברוך את השם ובורך הוא יורד והכהן עולה היה כהן בבית הכנסת לא ידעו לו ישראל פתאום לא דע להם וואי לא שמ פה כהן הלכה למעשה לא צריך אחרי זה לעלות אותו עכשיו אם אין כהנים עולה ישראל לעמוד ישראל במקום כהן כהן הזה שאול ואם יש כהן אז הוא עולה ראשון אין לוי הכהן עולה עלייה שנייה אומר כן כן אחרי זה הוא רוצה לעלות בהמשך התורה צריך שיהיה הפרש בינו לבין צריך להיות ישראל לפניו ואחרי זה כהנים בשבע עליות אשכנזים אלה הם לא מעלים פה אבל מה גם לוי מותר לנו אבל מה צריך להגיד אף על פי שהוא לוי צריך להגיד אף על פי שהוא ישראל שלא יחשבו שיש בו איזה פסול ולכן הוא לא עלה כהן עכשיו הוא אומר לא ידעו שיש כהן כעלה ישראל אז הנביא אומר רגע את הכהן לא ילדם בואו תעלו אותי אומר מרן לו אם אין כהן בית הכנסת קורא ישראל במקום כהן לא היה לי אחריו לוי, לא היה כהן אז הלוי מפסיד הכוונה את העלייה השנייה ופה כתוב אם אין כאן כהן ורצו לעלות הליבי לתורה לליד שלישי ורביעי יש להם על מה שסור רק מה יאמרו אף על פי שהוא כהן אף על פי שהוא לוי הלכה שביעית חברים אם היה אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן סבור שאין שם לוי התחיל לברך רכות את התורה מפסיקים אותו לא ידע שיש א לוי תחיל להגיד ברכו את השם בורך ברוך אתה השם לא מפסיק אם אין לביא בבית הכנסת כהן אומר מרן בהלכה ח אם אין לבי בבית הכנסת כהן שקר ראשון ברך שני וקורא במקום לביא אבל לא כהן אחר עכשיו טוב אמר אז יש אתה עלית יש עוד כהנים תעלה כהן אחר לא למה שלא יגידו שהיושן פגו הם לא יודעים רגע למה הוא עולה עכשיו בגלל שהביא שהוא לא בגלל שכנראה הוא לא היה בסדר כנראה הוא פסול אומר מרן בהלנחה ט וכן לא יעלו שני לויים זה אחר זה כדי שלא יגידו שאחד מהם פגור תמיד צריך הפרש של ישראל ביניהם אותו דבר אומר מרן בהלכה נהגו לקרות כהן אחר כהן והפסק ישראל בני כמו בן לוי לוי ישראל לוי כהן ישראל כהן אומר החזן אף על פי אומר ה חזן אף על פי שהוא נביא וחוזר שוב פעם הנכה י נהגו לקרוא את כהן אחר כהן והפסק ישראל ביניהם ואומר החזן זה כבר היינו כמו שאמרנו האשכנזים נהגו שלא לעלות ישראל אחר כהן אלא לעולם אחרי שעלה כהן עולה אחר רב ליבי ואחרב ישראל עוד נהגו האשכנזים שלא לעלות כלל כהן ולוי מניין שבע עולים שאת הדחקה יש פה חידוש גדול בזה אמרנו את זה אתמול במנחה ביום הכיפורים יש לנו ראשון כהן שני לוי שלישי ויש שאומר זה תמיד שמפטיר של יונה שבר יש כהן אחד שרוצה לקנות מפטיר של יונה הלכה למעשה מכלים על פי שזה נקרא כהן אז אין פה עכשיו לוי או שיש לוי כהן לוי עוד פעם כהן מכילים בזה מה יגידו אף על פי שהוא הוא כהן אבל מותר לעלות כהן אחר כהן לעניית שלומפטיר כמה שאחרון אומר קדיש שחר קריאתו והקדיש מפסיק ביניהם כל שכן שום טעוון לתורה כהן אחר כהן על להיות אחרון ומפטיר שמציאים שני ספרי תורה חברים אנחנו הגענו להלכה יאללה הגענו להלכה יא עשינו בעצם חזרה מהלכה א' עד להלכה י. יש מי שאומר שאם קרא החזן כהן או לוי ואינו שם כן יעלה כהן לא יקרא לאחר בשם שום גמו של ראשון אלא יעמוד אחר מעצמו אז קורא למישהו אחר אבל לא יגיד לו יעמוד עכשיו יעקב עובדיה לא יגיד את זה למה אם אתה אומר יעקב עובדיה אתה בעצם כאילו אתה אומר שהכהן הוא לא טוב רגע אבל אין פה כהן תכין חברים, הגענו להלכה יב. עיר שכולה כהנים. זו הלכה מעניינת. אני זוכר שרבי אבי שהיה בשיעור מאוד מאוד התעניין בהלכה הזאת ואמיר גם שיתף איתנו פעולה בהלכה הזאת. למה? זוהיא הלכה באמת מוזרה. אומר עיר שכולה כהנים. ג'ר ג'רבה. כן. ג'רבה ג'רבה. כן. ג'ר כולם כהנים. יוב קוני בנק החולה בתפילה היו בתפילה ש היה מסובך לסים לא הרב מזוז לא קשור לג'רבה הרב הרב היה גר בג'רבה שלוש שנים נכון הוא לא ג'רביי נולד בטוניס אז יש יש היום מושבים שזה ג'רבה כן בתקנדובזה בתקנד זה אז מה שמה למשל עכשיו בשבת במושב בפרטוספזה 40 א 40 כהנים כדי ללכת זה משהו מרגש בכיפור יש שלוש מדרגות פרת יוסף מילים כולם זה לא של 2 מטר זה 4 מטר כל מדרגה רק 4 מטר כל מדרגה זהו 4 מטר אם לא יותר קש זה ארבע יש יש שש שש שש דלתות להכלות ששבע דלתות חלות מוציא ספרים בשבעה שבע ואז כל ה ארבע שלוש בזמן לא הייתי ש כמה ספרים יש 100 בא אלב סורוצקי נשה גם חדר תראה נפלא חשוב בפני השמאל אבא שלי מאוד היה מרוגש מכהנים שכ עכשיו באמת הכהן גמר את השבעה ברכות הוא צריך שיבוא לפה קשר אליו ש כהן בכוונה אז הגענו להלכה עיר שכולה כהנים כגון ג'רבה יש ישראל אחד ביניהם ישראל קורא בראשון טוב ראשון בעלי התורה מה הוא קורא ראשון הוא הקורא ראשון הפכ צרות הפכים בצרות כן מה אתה רוצה למה הראשון הכהן הזה יגיד אני יותר טוב מך השני אגיד אם יש להם סדר בספרים שהפרשה הכהן [מחיאות כפיים] כולם רוצים להיות רשי [מוזיקה] עיר שכולה כהנים מיש ישראל ביניהם אותו ישראל קורא ראשון משום דרכי שלום כל שאין בהם ישראל כדי סופקם או שאין שם ישראל כלל רואה כהן אחר כהן בחינה בחינה מחברים כל שאין בעם ישראל כדי סוף או שאין שם ישראל כלל קוראה כהן אחר כהן שאין בזה משום דגם שמה יכולים לעלות כמה כהנים יש עכשיו וגם מה עולה וגם מהעולה יכול להיות לך 10 10 כהנים עולה אם יש כהן ישראל כהן ישראל מה טוב אין שהכל יודעים שאין שם אלא הכהנים די עיר שכולה לביאים יש כזה דברים אמרו לי ברמת השרון איזה מקום כזה זה שכונה כולם תימנים ולביאים שמעתם דבר כזה אה יש אחד גם מקום כזה רחוב מלא כולם כל התימנים מביאים כולם מקווה שלא גנבו את זה שתמנו אבל אם כל המניין כהנים מה זה מי את מי מברכים בביתת כהנים כאילו אמר הרב אמר שיש יש אב מינה שכאילו הכהן הוא מברך ישראל הכהן לא מברך את הכן גם מתברך בעצמו בברכה זה בשביל ישראל תשעה תשעה כהנים מברכים והכל אחד יש הוא שמכריז על הברכת כהן שזה שצריך להגיד הוא לא עולה ברכת כהנים הוא מה הוא עובר על מצוות א מצוות עשה אולי הוא מתפלל על כישראל מה זה משנה אנחנו בעיקרון בעיקרון ברכת כהנים זה לא רק לאנשים של בית הכנסת כל הלים הם מתברכים צברכים ברכך עברך טוב תראו לכם בעזרת השם שבני המקדש מידע נס אמן אמן היום היום לא מחר חיים שבסדה אבל יש כזה דבר יש כזה דבר הלכה כזו בשולחן ערוך בסימן קפה בס בסימן א לא סימן קכח בס מה הלשון מרן אה יש לך שמברכים להחם שבשדות שאנשים והתף עוונים או זה אנשים תף זה נכון אבל יש הלכה שעד 10ה הנה בית הכנסת שכולה הכהנים אם אין שם אלא עשרה כולם עולים לדוכן למי מברכים לאחם שבשדות ומי עונה אחרי אנשים ת ואם יש שם יותר ראשים באות להתפלל בבוקר הפרים מעשרה יעלו ויברכו והשרה עונים אחרים זה חשוב לי ואם יש שם ספר מעשרה ההיקרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחרי אז איך יודעים מי יעלה מי לא יעלה עושים טוב תן במוסף אתן בשמים שני שני אתה שלישי חמישי אתה אז רגע ואם יש 20 30 מה עושים? אם הם יותר מ-10 אז 20 30 עולים רק אני מתחילה חזן לא אבל אם הזה חזן שהוא גפשו כן הוא מכיר לא כנראה יש בזה כמה שיטות בהנחה הזו. יש כאלה אומרים שכהן אחד קורא את הכל שהוא פגמו כאילו שלא יהיה. אז אחד קורא את כל הפרשה. אחד קורא במקום שבעה. כל השבע מברך כל אחד ואחד על כל פרשה. איזה יופי בביש בדיוק מה שאתה אומר ברך לפניה לחיה וכן הביא את השיטה הזו מי כתב את זה מארי בוא כך כתוב התוספות מרדכי הם כתבו את הדבר הזה לשיטה שנייה שיטת רבנו ירו שכתב שיקרא כהן אחד פעמיים ואחר כך יקראו נשים וקטנים ואם אין שם נשים לא יקראו בתורה כלל שכן כתב הרמה שם הרם מרוטן לכן כתב בשמוכ פלא פלא פלא אנחנו הלכה למעשה לא עושים ככה להלכה למעשה כולם עולים כמו שאמרנו יש יותר מעשרה אז ה יותר עולים והשער שומעים למי מברכים שואל עם של הסדות אומר ואם יש שם ישראל אחד בלוי אחד אז הוא יהיה כהן לוי ישראל ואז הוא מתחיל עם כל הכהנים הלכה גברים אם קטן קורא בתורה בציבור סתכלו בסימן רפב אמרנו שזה רק משום כבודה הכל אם אין כהן על הסומר שאין יודע לקרות היום מסימן קלט מה שמה כתוב מעיקר הדין לא היו מעלים עיור למה עיור לא רואה לא קורא לך תעלכה למעשה היום מעלים סומ שהוא לא יפגע אחיה במקובלים שהיה אחד מימון בקיא בקבלה ואף על פי שהוא עבר והיה לו סידור בכתב בריא הוא היה מכוון בכתב הזה הלכה יד בני אדם החבושים ב האסורים אין מביאים את סם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפור היום ברוך השם כמה צריך להגיד תודה בת סר של הארץ יש לך בית הכנסת ועמך רב ועמך הכל פעם לא היה כלום היוצא לגויים בסור עם כל הלמ יש בצור מיוחד של א מי שחוזר בתשובה בתוך הכלא יש להם שם כל לומדים גם כיפה סו אבל מה עושים היום? מכינים ארון. ברגע שמכינים ארון אז אין בעיה להביא. אבל מותר להוציא ספר תורה להעבירו מקום למקום כדי לקרוא פרשת זכור. מכילים גם אדם חשוב או שיש עשרה בני אדם אנוסים ואנחנו נבוא בבית הכנסת להוציא ספר תורה להעבירו מקום למקום ויש שיקור פרשת השבוע הזוהר כותב שאסור להעביר ספרים מקום למקום אפילו להעביר בית הכנסת אפילו מעביר מלמעלה למטה זה לא טוב טוב שהיה 10ה אנשים מלווים ש לצורך או לצורך? לא לצורך. היום היום מכלים שמים ארון קודש אם זה ארון הם יחדים למקום מעבירים הלאה חברים לפי הזוהר הקדוש אני מקריא לכם יש אחרונים שבארו בדעת הזוהר הקדוש פרשת רביחי שאין להוציא ספר תורה ממקום למקום אפילו כדי להגרום בית הכנסת לבית הכנסת אחר חששו לזה להחמיר עד כן אסור להעביר ספרי תורה לבית האביל מקור שלא כן כתב מרוציאה מזירות שמשון הביא פשוט יביע העומר את הדברים האלו יש מקילים לבית האבל יש אמרנו מערב רבי רבי משה בר רבי הרב מאיר פדמה נראה לי מהרב מפדמה הוא כותב אם מכילים ארון קודש או תיבה או יום או יומיים לפני זה אפשר להביא יש פטנט שרוצים להעביר ספר תורה מקום למקום לקחת תחתוך את החוט שלו לכת לסופר שיחתוך את החוט זה פרום פרום זה כבר לא ספר תורה אין לו קדושה של ספר תורה ואם זה באזוב בא תפר את זה מחדש יש נוהגים להוציא ספרי תורה לחובה שלמחת תורה בהקפות שניות מורידים איתם הנוהגים כן יש להם על מי לסמוך הוא דבר שמיים בספר תורה שאר ספרי תורה יוצים יוצאים לקבל את פניו שמוציאים ספר תורה מהאיכל ונגיד לבית ואין בבית אחד מחסים אותו בטלית או באיזה מפחת זה מספיק זה בדיעבד זה לא לכתחילה לפי הזוהר זה חמור מאוד גם צריך שם גבוה שלא ישו לנו שיוכלו לשבת לנו מה זה בחדר מך בתי כנסת מישהו בבית חל בבית זה הלאה הלאה ממשיכים חברים שלי הגענו חברים לסימן קלו בשבת ביום טוב ביום הכיפורים קוראים אחד לוי אחר לוי סליחה תלמידי חכמים הממונים על הציבור ואחריהם תלמידי חמים רואים למען אותם אחר כך בני תלמידי חכמים שבותיהם ממונים על הציבור ואחר כך השי כנסיות בכלומר להלכת החייב כהן לוי ישראל מי זה הישראל מי שעוזר לבית הכנסת כוונה בניהול זה דואג כמו אבי חי פה דואג לבית הכנסת או כמו כל אלה שדואגים ועם סדרים ועם כוסות ועם זהגים זה נקרא דואג דואג מעלתו הכי גדולה מי שדואג לא צריך לת עכשיו בוא נראה סדר העליות. תמיד מורבי שי אמר שיהיה בריא. הוא תמיד מורבי זה לא היה מובן. הוא היה עולה תמיד רק שווה. לא סמוך, לא שלישי, לא מפטיר, אף פעם. שביעי זה אולי הכי נמוך. בשכל קר אפשר לחשוב שהוא רצה ענווה. הוא לא רצה להתבלט. הוא ידע שהוא דווקא היו מכבדים אותו. אמר, לוקח את הענייה שאנשים לא כל כך מכבדים פרטו, מקובלים, הכוונה פחות רוצים אותה. שלישי זה דרגה הכי גבוהה. אחרי זה סליחה שישי שלישי מה זה דרגה נמוכה מר רוצה את זה יכול להיות שהוא ידע שאולי הוא קשור הנשמה שלו קשורה למלכות אולי סתם בשבסוד הוא נותן יכול להיות שהרב שרות שלישי שהרב שרבי אמר הרב אז הוא היה מעלה אותו שישי נכון ואז הוא לא רצה משהו הרב שרב היה מעלה אותו שישי הרב פעם אמר שזה הפריע לאנשים פשו כןיש הוא קיבל להיות חזן מהרב את כל התפילות שאף אחד לא יעלה אמר לא רוצה פה אף חזן חזן שלוש תפילות מה חילק הרב אמר לו למה חילקת אומר לא רוצה כינב סינח הלך נתן את הפקידים שלו לאנשים שלא יקנו בו עד היום לא רק מה שהוא מקבל הוא גם השם הוא לוקח לא משאיר לאחרים כלום. קשה לו לראות שמישהו גדל, מישהו זה הוא הפוך. כתוב זה בספרים גם ש אדם רוצה עכשיו לקנות לאבא שלו לאמא חות ימים של כולם שמי שמוותר על עלייה על זה הוא עושה לחת רוח להורים שלו בשמיים יותר מכל העליות יותר מהקדישים עכשיו רבים אותו מבזים אותו תן למי שרוצה היה לי כזה דבר של חזן להיות באיזה מקום והגבאי אמר לי אתה עול בא אלי אחד מתפללים אומר להם זה של אבא שלי אמרתי רגע אבא שלי חייב בכבודו אני יכול לזלזל בעצמ לא כדי של אבא שלי אחרי זה אמרתי ואם היה פה מורבים מה היה אומר היה אומר לי תוותר הרגשתי אליו אמרת תהיה תלמיד חכם חשוב עשיתי את זה אמרתי אני חושב עם שלי מה היה אומר לי תוותר תוותר מוותר אז לדעת הארי צריך לדעת ככה אומר הארי החשוב מכולם זה השישי שישי זה היסוד ואחריו השלישי ואחריו הכהן ואחריו הלוי ואחריו הרביעי ואחריו החמישי ואחריו השביעי מר הדרגה הכי נמוכה לכן ביום הכיפורים שולים בו שישה מי זה השישה אז השישי שישה זה השישי ביום טוב שולים בו חמישה חמישי הוא חשוב כמו כולם שני וחי ובשבת ובמנחה דעת האריה שלישי חשוב מכולם רב הכהן ואחריו בליבי בגלל זה את המוסיפים הם עושים אחרי שישי שלא היה בספירה חוץ מי שיש שלוש ספרי תורה פה אנשים מתבלבלים שיש שלוש ספרי תורה הם עושים מוסיף לפני שישי בשביל שיגידו קדיש בשישי מפה לקחו אנשים מתבלבלים בכל הזה מעלים תמיד עושים מוסיף לפני 60 זה לא נכון הרב ואז תיקן אותם שעשו שישי שיעשו מוסיף אחרי שישי רק שם מוציאים שלוש ספרי תורה שיגידו קדיש בשישי אז עושה את המוסיף לפני שישי היה פה הרבה סתם טעיות לא שישי יוצא שהוא לא מקבל את העליה שלו זה מה שהוא למה אבל זה הבלבול בא מהשלוש מלא אתה מלא מוסיף לפני שישי אתה מלא מוסיף עלה חמישי נכון מה זה לפי הסדר מה זה יוצא שהוא שישי הוא קיבל את השישי עליה שישיתקה עזוב את הקריאה הוא עלה שישי בדמה מה שהוא כנה ב1000 שקיבל עוד פעם לא שמעתי מה אתה אומר שמה מה שאומר מישה אנחנו דיברנו הרב לפני שנה על הנושא הזה לפני לפני ראש שנה שמה שעולה כהן לוי שלישי רביעי חמישי עכשיו לפני שישי מעלים מוסיפים המוסיף הזה אחרי החמישי שהוא עלה שהוא מעשה הוא השישי בעליה הוא עולה השישי לפי הסדר של העולים מספר העולים הוא השישי אז הוא קיבל את עולה השישית כן עושים אחרי השישי ואז הרב אמר לא עולה שישי יעלה ואחרי השישי בין שישי לשביעי על מוסיפים ככה שישי מקנה את העלייה שלו הוא קנה אותה אתה אומר שהמוסיפים שאלו בעצם הוא לקח ח את השישי ההוא שילם 1000 שק מישהו אחר על השישי בקנוש הרב הבלבול נבע אז שפעם אחת היה שלוש ספרי תורה ואז הרב אמר לעלות הרב פעם אחת אמר שהיה שלוש ספרי תורה היה בכלל אז מי אם עושים מוסיף לפני שישי אז השישי אומר קדיש והשביעי אומר קדיש והמפטיר אומר קדיש מפה הם לקחו את זה אנשים שלקחו את זה יתבלבלו לקחו את זה לכל השנה עד שהרב סידר את זה מה אצלכם צה רבי אברהם מעלים מעלים שיהיה קדיש איך מעלים הכוונה שיהיה קדיש כן מעלים שיהיה קדיש שיש שלושה ספרים כן כן יש שלושה ספרים ומעלים אחרי השישי אחרי השישי מעלים אותו אתה מוסיף לא שש הוסיף אותו גם צליחה לא למה הם חש הוא מחלק את הפרשה הוא לא קורה לפי הסדר שרשום הספר זה כן בסדר זה נראה את זה תכף השישי הרי שישי השישי שאומרים שישי זה שישי ש לא מעלה מוספים אחד קורה קטע מה הוא מחלק פשוט הפרשה אבל אין מוסיפים יש הוא לא לא עוצר שהוא עושה מצפים מחלק את הפרשה פשוט לחלקים קורה בנץ הראשון הכהן קורא כמו בשנים חמיש רק את הקטע ראשון שני שלושה אנשים לישראל שומעים מה רבי אברהם יוסף עושה שהוא רוצה לעשות מוסיפין אז הוא לוקח את הפרשה עכשיו כבר מחלק אותה נגיד בכמה אפשר לעלות אם יש שבע עולים 12 נפצר יותר משב צך אולי ששור גדול אה ציבור גדול שש הוא צריך לבדוק כמה צריך פחות ממספר העולים חמש שש עד שש כן ככה אחרי 60 אתם שומעים מה עושה זה רעיון יפה אומר שריאת הכהן תגיד עמוד וחצי עמוד או שתיים את זה מחלקים כמו בשני וחמישי את הראשון כן מחלקים אותו לשלוש חלקים ככה הוא כבר מעיקרה לוקח את כל הפרשה מחלק אותה לאיזה 13 חלקים אז זה לא בעיה החלק השישי המספר שש אז הוא בעצם השישי רק המפתיר המשלים זה יהיה באמת הלא שביעי זה תהיה 12 מספר 12 וככה שאין כזה דבר שמוסיפים הכוונה רואים שישה עונים פתאום עכשיו מוסיפים ג שישי מוסיפים מחלקים את למה תכף נראה בחמובדיה שם תמיד שמוסיפים צריך שיהיה פסוקים חדשים לא להסתמך על פסוקים בשנים בשני וחמישי בשבת במנחה לדעת רבנו הארי השלישי חשוב מכולם יותר מהכהן הורי לכל אדם משתדל לעלות את התורה לאכול לפחות פעם בחודש אה בחודש כן מותר לקרוא עליה לתורה למישהו בעל עבירות כן אפילו רואים עכשיו זה אחד זה רשע הכי גדול בערך לא היה מעניין הסיפור הזה בית ח אומר פה רבי דוד שון לציון בזמנן שרוב רוב רובם שהם מחללים שבת עושים את זה בחמת חוסרדיים לא באים לחלל את השבת לפגוע בשבת הם פשוט לא מבינים את לא להכניס בדיוק מעולם לא למדו ולא ידעו חומר האיסור בעצם בא לבית הכנסת מאיר מאידלכה שמאמינים בהשם יתברך ואנם כופרים בהקר מותר לעלות לתורה מקום שאין לחוש שמה יבואו על ידי מחלוקת בהבה נכון שיוסיפו לתורה באופן שיעלו לתורה שבעה אנשים שומרי תורה מצוות שאה בסך הכל ש אפילו עוד עליות אחרות לתת ל אם הוא גם קורא בתרוצה לחזור לך ממקום שאין לך שם יבוא על ידי מחלוקת ובר נכון שסיפה מספר העולים לתורה בפ שאלו התורה שבעה אנשים שומרי תורה ומצוות אין לענות לתורה אנשים שהם רפורמיים או סרבטיבים או אנשים ש נשו אישה נוכרית או מי שמחלל שבת בפרסיה ועושה בשת נפש ודע חומר האיסור לכן אין לענות את התורה אנשים כופרים בתורה בדברי חכמים זכונה ברוך סתם ככה באבירה מותר לנו טוב אפילו לא חזר בתשובה זה מוסיף לא מוסיף זה תמיד יותר קל הבעיה שהוא ממש חלק מהשיבה מיף יותר כאן נכון כן הרב מה לגבי אם הוא קרא צריך צריכים לחזור אחריו אם הוא קרא בתורה בעצמו עלה אלו איזה אחד נגיד שהוא לא שומע שב עושים מוסיף מה אתה אומר אם עלה אחד שלא לא ידעו שהוא לא שומע שבת גילו באמצע הרייה שהוא לא שומע שבת עדיף עדיף לאפגע הוא קרא בתורה לא שומר שבת הזה זה מה הוא אומר לעשות מוסיף אם אתה תקרא בתורה אחריו אתה תשפוך לו את הדם לא לא חוזרים מה שהוא עשה רוב רובם של אנשים לא יודעים מה זה שבת בחל חלים שבת לא שם נגד השם אבל הוא יודע לקרוא יודע לקרוא בתורה מדבר על בן אדם שהוא מחלל שבת והוא קורא הוא לא רק מברך הוא גם קורא בתורה אם צריך לחזור אחר לא רק ברך טוב השם יראה עליי רוח תשובה שאני אחזור בתשובה חברים סימן קלז כמה פסוקים צריכים לקרוא בתורה ביום שקוראים שלושה אין אין פה חתים מעשרה פסוקים וגם פסוק וידבר השם משה לאמו עולה מן המניין ויסליק ענייניו ובציר מעשרה פסוקים אומר עכשיו גמרנו גמר נושא בתשעה פסוקים פרשת עמלק שאין בעיה תשעה פסוקים מספיק שזה תשעה פסוקים שאנשים זה כבר כפייתי מסכנים אומר מרן בהלכה ב' אין קוראים עם כל אחד פחות משלושה פסוקים שניים קוראים שלושה שלושה ואחד קורא ארבעה הכוונה בשני וחמישי או במנחה בשבת אשר רק 10ה פסוקים ואחד מקבל ארבעה ואיזה שקרא ארבעה הרי זה משום אומר מרן בהלכה אין קוראים כל אחד פחות שלושה פסוקים זה ראינו עכשיו הנחה ג חברים אם דילק פסוק אחד ולא קראו או במנחה בשבת או בשני וחמישי אפילו 10ה פסוקים בלא הפסוק המדולק לא חוזר אם דילק פסוק אחד הוא לא קראו או או אם הוא במנחה בשבת ובחמיש וקראו 10ה פסוקים ולא הפסוק הזה לא חוזר ממלאו חוזר אבל בשבת עצמו דילג פסוק אחד חוזר וקורא מה זה תראו מה זה השבת שקוראים שבעה עולים זה חמור אפילו אחר שהחזיר את הספר תורה ואמר קדיש חוזר וקורא בירושלים מו אפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא בתורה פרשות המועדים זה כמו בשני וח50 כפי שכבר קראו פרשת שבתות שלהם אז ראינו ככה, אני שוב פעם חוזר על ההלכה, אם בשני וחמישי תדגו פסוק לא חוזרים עליו, אם קראו בסך הכל 10ה פסוק, אבל אם זה בשבת עצמה שבת זה העיקר שני וחמישי זה משה תיקן שיקרו בתורה בשבת עזרת תיקן שיקרו בשני וחמישי כאילו זה תקנה זה לא תקנה של משה רבנו חשוב זרה זה ודאי שחשוב לכן שמה אם דילק פסוק בסך הכל הלך 10ה זה בסדר אבל בשבת עצמו אם דילקת פסוק אתה צריך לחזור אפילו אם הכנסת את הספר תורה אתה צריך לקחת לפתוח את הספר תורה עם עוד שניים ולקרוא עוד פעם בתורה לא צריך עשרה צריך אם דיל פסוק אחד וגם קרא שמונה פסוקים אחד העולים קרא שני פסוקים במנחה או בשני וחמישי כן צריך לחזור ולקרוא אפילו אם גללת ספר תורה חוזר וברך לפניה ולאחוריה אומר בשבת בבוקר אם דילג פסוק כל עוד שעדיין לא הלכו הציבור לבתיהם צריך לחזור ולהוציא ספר תורה ולקרוא אותו פסוק שדילק עם עוד שני פסוקים אחרים אפילו שקראו שבעה עונים זה מברך לפניה ולאחריה ‏Ja. חברים הלכה ד' אם קרה אחד שני פסוקים צריך לחזור ולקרות אם לא קראו בין שלושתם אלא תשעה פסוקים אבל אומר בסך הכל עשינו 10שה פסוקים אבל אחד קראת לו שני פסוקים שני פסוקים לא יוצאים ואם לא קראו בין שלושתם מן תשעה פסוקים שלושה לכל אחד צריכים לחזור ולקרות לדבר פרשת עמלק אם קראו פחות משתשעה צריכים לחזור לקרוא חברים, הלכה ה אם קרא פרשת פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלה ספר תורה חוזר ומתחיל פותח ומתחיל מראש הפרשה תתמד הארץ מרך לפני אחרי ה לא סיים נכון לא סיים נכון חוזר אומר גם אם אמר קדיש גם גל את הספר תורה גם עשה הפטרה הלכה ו חברים קורא בתורה ראשון וקרא השני מה שקרה ראשון מוסיף על מה שקרה ראשון שלושה פסוקים אפילו שניים המקום דלא אפשר אותו ש שניים עולים מן המניין אינו עולה מן המניין חוץ מפרחים שום דא אפשר ש אומר שקוראים עוד בתורה ואחד חוזר עוד פעם מהתחלה צריך שלושה פסוקים חדשים אפשר לחזור על הפסוקים הקודמים ראינו תמיד שיהיה תוספת. אז בזה בעצם חברים סיימנו את סימן קלו. עכשיו אנחנו בסימן קלח הקורא בתורה לא ישאר פרשה אחת פחות משלושה פסוקים נגמר הנושא אל תשאיר שלוש פסוקים למה פני שהיוצאים יאמרו מרו אחריו לא יקרא לשני פסוקים הנשארים עכשיו אז מי שעל יש פחות משתי פסוקים אז מה זה שעלה אחריו מה וכן לא התחילו פחות משלושה פסוקים למה אלה שנכנסים רואים שהוא פרשה שיש בה שתי פסוקים אז יגידו בטח קוראים רק שתי פסוקים אז בעצם אנחנו גומרים גורמים לאנשים נחש ההלכה לכן אסור אומר שמקומות אצלנו שהחומשים מסומנים מותר להפסיק בלוכיר כותב הרב דוד יוסף אין המקומות המסומנים בחומשה בחומשים עולים מורדים למה היה אחד מי שהדפיס את התנך הראשון זה היה אחד נוצרי הוא כתב כב ראשון שני שלישי הוא חשב לפי השכל כן למה עיראקים ואלה בירושלים סכ להגיד קיצוניים אף פעם לא מפסיקים בחומש חומש התנך הראשון הדפיס אותו נוצרי והוא חילק את הימים ראשון שני שישי רבי יוח יש הרבה חסידים שאף פעם לא מפסיקים בראשון שכתוב בשני אומרים זה נוצרי את זה לא מגיעים בזה את הפרקים לא את העליות העליות עליות ראשון שניצרי אותו יודע שנוצרי עשה את זה אבל להבדיל זה לא כתוב בגמרא שזה משה רבנו סידר עליות שני חמישי לא הוא עשה שיהיה שבע עליות אבל איפה כל העניות הוא לא כתב אין לך מקום שכתוב נכון ככה כמה הרב אומר אתשמסור אה יש כבר מסומנים אחורה שלומנים אומר יש אומר ספר תורה עם הנבי מסורה אמיתית מסורה זה אתה מתכוון התנך הזה תנך שמצאו ב לא יודע אם תמעס יש כאילו יש תנך שמצאו בסוריה הרב צובה הרם צובא הוא התנך הכי עתיק נראה לי ההוא הדפיס את זה הנוצרית הדפיס הדפוס הראשון שיצא הוא הדפיס אז הוא כבר עשה הדפסה לפי יש תנך כתב ין זה תנך זה כתר הרמצ גם מגהים למה יש שינויים בתורה כאילו יש שינויים משל השקה תימני צוע דקה כותבים בא' אנחנו עושים ב שזה 10 הבדלים בין ספר תורה אשכנ ספרדי בערך אהשכנז חמש לא לא באשכנזי ספר ספר בין תימנים לספרד כן אשכנזים וזה אין שינוי ספרי תורה שזה רק בכתיחה ראיתי שיש עוד אחת ספרדים כן יש עוד אחת אומר אבל אם מצאו טעות בספר תורה אבל הם צריכים לחזור זה פחות משת פסוקים אין בזה דבר עוד דבר הוא אומר פה הלכה זה לא במרן קורא בתורה יפתח בדבר דבר טוב סיים בדבר לא נעים למי שעולה צים לו מות יומה נמצא משהו טוב חתיכך בכל אשר תעשה זה אבי אתה צריך לראות מהאדם אוהב ורא פה יהיה רפה יש דברים הרב בני יותר הוא מובח להביא הם עושים רבו ימיך איך כיבי רבו ימך ויוסיפו לך שנותכם זקן הם עושים לא גם פה שעולים עושים ביירבו ימיך זה פסוק יש כאלה לא מכירים את הפסוק אז אומרים כי רבו ימיך הפסוק היא כבי רבו ימיך כב מישהו שומע או עיוור לא יתנו לו לעלות בתורה פרשת שכתוב עברת ושבוך כדי שלא או מי שיש עליו חשש על עריות לא יתנו לו פרשת האריות של יגידו בטח מתכוונים עליו משהו אז ברוך השם היום היה סיעתא דשמיא מיוחדת הספקנו הרבה הרבה סימנים לכן מסימן קלה וסיימנו אין פה עד יוסף ארבעה סימנים הגענו לסימן קלט מן תורת יוסף תרגע תגיד שילו שיסדר בחילה רבי הצלחנו שילו שילוז בחילה בתחילת אסור לדבר ללשון הרע כן אבל אם הוא אפיקורס מותר מי זה הפיקורסדם שכופר אבי אומר הפיקורס זה אדם שהיה בישיבה וכופר אבל כל אחד שאומר לך אני הפיקורס אני זה והוא הוא באמת אפיקורס הוא לא אפיקורס למה הוא לא למד מאיפה הוא יודע הוא לא למד אז מה זה אפיקוס למדת פעם אומר אני יש לי השגות על התורה תודה רבה בוא תלמד תשיג השגות אבל אם אחד אומר לך שוא תלמיד חכם שנה לפרה זה נקרא לא דווקא פיקרוס גם מוחזק לרשע עובר בזדון על עבירות הידועות הכל בו ניאוף כולם יודעים את זה זה דבר סו תודה לא רבה לך על הכל יש אדם לא יודע מותר לשמוע אסור לדבר יחשוב כמה פעמים לפני שהוא מדבר לפני שהוא שם אח אדם הגורם למחלוקת ומריבה בין אנשים נקרא בעל מחלוקת אבל אם תגיד אל תתייחס אליו הוא אוהב לעשות א אקשן מצב מה שנקרא למה אתה אומר עליו לשון הרע אתה יודע שהוא עכשיו יעשה מחלוקת אז אם זה יעזור באמת בלי הגזמה מותר טוב חברים איזה יום היום יום רביעי מה התאריך כט ציון קודם השימוש בקמח חייבים לנפותו מאחר שמצויים חרקים שונים והוא בגדר מהות המצוי שחייב בדיקה זאת בין בחורף בין בקיץ היום יש מארזים מיוחדים נתולים א שזה כבר מונופס אבל אם זה היה בשם בשמש רבנו זה לא מ סגור הוא הרמנטי הרמנטי השאלה במה בוקום בואוקום פה עכשיו אמרת את המילה מאחר והשימוש בין הפם מותירה התסברות של קבח במיוחד מקום חיבור הרשת המסגרת יש להקפיד מאוד הניקיונה למה? שרית הקמח היא הופכת לתולעים. מי ששכח ולא ניפא את הקמח ונזכר לאחר האפייה מודקים את הקמח שנשאר. אם לא נמצא בו שלוש תונה מאכל מותר ואם אם נמצא בו שלוש שנאים מאכל אסור. היום טירת רבי יעקב שאול העבד הזמיר ויהושע סרירו מפורסם אצל הפרס מרוקאים משאול מולחו רבי יצחק בן בניסטי גטיניו משמואל יום טוב מיוחס שלמה דנה שומע היה טונצי רבי אברהם סמנה אברהם שחב רבי יהושע פרג'י פיטוסי טונס זה היה צדיק גדול זה היה הוא הוא סבא של השכן שלי בשכונה שהוא אמרת טבילו אותי במקווה של צפת לקחו אותו עםונקה שהגיעו למקווה הוא קם טבל ועלה לאנקה אחרי שהוא נפטר תוניסאים זהר מהתוניסאים שהם מתים אתה הולך לבית כברות הייתי אדם לבד יכול פתאום מישהו לקום לך ויושב פראג'י פיטוסי כן כן זה יצי מחלוף אלסרי תלמיד בבא סלי זה לא הרב של בית שעל זה הבית שעה אסר זה היה היחיד שהיה עושה השבעות וכותב א קמיעות והיה אומר שאפשר להשתמש עליו זהו היה מוציא רוחות הזה היה לו היה יודע להסתכל במים גיד שמות הקודש נראות ב אסור להשתמש בו זה מים וזה נהפך לו למראה הוא רואה את הכל צריך לראות מישהו רואה איפה הוא הולך איפה הכל יותר חזק מהשבק סכנה לעשות את זה ומישהו פעם פגם בברית יקבל פיצוץ אליהו פנחסי מה היום פטירת הרב אליהו פנחסי חבר שני ראש ישיב מחכמי ורבני ישיבת יקרי ירושלים ברות עליה דברי אלא אח רבי יוסף ושלום ורבי שמואל פנחסי נוחתו כבוד בסנהדריה היום הייתי בסנהדריה לא שמתי לבן יום הייתי אצל מורבי עשינו תפילה שם גם רבי ישראל מלכה הוא חתם עדן ללו על דברים שנגיד זה גם לילוי נשמתו של חברים הוא נתן לי את המקום שלו אצל הרב פנחס הוא היה דורש לפניי זכותו אני 20 שנה דורש היה מדבר עם הבחורים מאוד בן נחת היה מסכים שיזרקו בחור משמרנו כל זמן שצדיק בדור אין מידת הדתי נכונה לשלו זהו מה שכתוב יקבו המים אלו הצדיקים ספים לבית עולמה שהוא מקום אחד כנסו לעולם הבא מה כתוב ותראה היבשה כל זמן שצדיקים בדור אין מידת הדין יכולה לשלוט בהם אומר להשמיד למשה בחירושל לבד למה הדבר דומה? מלך שהיה לו פרדס יום אחד נכנס לגינה ראה שהכל מלא קוצים מחורה הוא ברך הוא רואה ורדים רואה זה אבל נשארו קצת קוצים הוא לא נוגע בקוצים למה אומר יש פה ורדים אבל אם לא רואה את הוורדים לוקח טרקטור שמר שהוא לוקח טרקטור גומר עם הכל בגלל שיש ורדים אבישה הייתה לא מהורדים נכון אומר שהצדיקים נקראים ורדים מהקוצים שעושה תיקונים לאח מי שעושה תיקונים הוריד את הקוצים מסכן אה זה הרב יש לי את זה עד היום בבית היינו בשבקס בישיבה כן מקובלים הרב בן הוא חילקסי כזה ימי ורדים ימי ורדים כן תודה רבה נראה לי ימי ורדים לא ירר אדם ביום וכולי כל בדת יש לי רמ שם זקנו שהולכים בדרך גם אני נזכה לשמור את אלינו מול לאברהם ברוך הבא עוד כלל גדול שלא ימצא פתח לשלוט בו תי עיניך עד שתעבורנה השם יחזיר אותי בתשובה שלמה אמן אמן א חנניה בן הקשיה אומר אתה יש בניין אה שתיים יש למעלה אולי נראה