הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות ספירת העומר וחול המועד

Kind: captions Language: iw ניסה. היום זה יום גדול צריך לדעת. היום בעצם היה היום המכות הכי גדולות לשונאי ישראל היום. היום היה המכות הכי גדולות לצונאי ישראל. היום היה שבת הגדול. תודה להשם על הכל. נראה קצת בהלכות ספירת העומר מאחר השני של פסח, כלומר שבוע הבא, יום ראשון בא ערב קריא ליל ליל שני יתחילו להגיד ספירת העומר. יש לכות ספירת העומר הוא מחולק לשתי חלקים א' הוא מחולק למנהגי מספירת העומר כלומר אחרי פסח יהיה הלכות אחרות שאי אפשר להתחתן א מפסח עד יום למד בבוקר להסתפר א כמה להסתפר אנחנו גם נראה את זה בדיוק איזה שמחה מותר לעשות יש נוהגים ממדת חסידות כותב עובדיה לא לקנות בגדים חדשים כן יש וכידוע שיש אומרים שזה ימי דין לשונאי ישראל י רצון ויש אומרים שבעזרת השם יתברך זה חכמים לעם ישראל וככה אנחנו סוברים איך אמר אחד החכמים שהיום הזה יש לו כוח כמו חול המועד כמו חול המועד אז זה יש מנהגי ספירת העומר ויש הלכות ספירת העומר אז את המנהגים אנחנו נראה אחר כך. עכשיו אנחנו נראה את הדבר הקונקרטי שזה בעצם ספירת העומר. צריך לדעת שבגלל ספירת העומר ככה רבותינו אומרים שהרי כל חייל סן חרב נפלו מתי? בליל פסח. בזכות מה? בזכות מנחת העומר. בזכות מצוות העומר. כל חייל חרב מתו. המפל בזכות העומר. המה נפל בזכות העומר בימי גדעון עם סך הכל 3000 חיילים 3000 חיילים מול צבא גדול של מדיין עם גדעון וכולם אשריהם ניצחו ניצחו את כל הגויים בזכות מנחת העומר יש כמדומני עוד מדרש שאומר שבזכות העומר בזכות מצוות העומר בזכות מצוות העומר אברהם אבינו נו קיבל את ארץ ישראל זכות מצוות העומר אז ככה מצווה לכאורה שהיא קלה אבל יש לה הרבה כוח אז אנחנו אין לנו איתה מצווה ואנחנו מברכים נכון שזה לא מהתורה זה מדרבנן אבל צריך לדעת שיש כוח גדול איך אומר הרב סים פרץ שבברכה עצמה בברכה עצמה אפשר בברכה עצמה כל הכוונות של היום, כל הכוונות של היום נעשים בעצם הברכה עצמה. כל הכוונות הפוך לפי הארי צריך להיזהר לא לעשות כוונות כמו אייחוד אחי, כל מיני ייחודי, תפילות בכוונות. מי שיש למעלה את הסידור שנקרא סידור סולם עלייה, סידור הזה אסור לכוון בו בימי העומר שמבין בכוונות או ב בעבודת הקודש שיש שם כוונות אז לא מדבר על כוונה להחזיר בתשובה זה מותר לזה מותר יכולות שגם יחודים יש מקילים אבל בעיקרון הרי הרשש כותב חיים טובים הרשש כותב הרשש כותב לא לעשות כך כותב הרשש שום ייחודים שום כוונות לא לעשות בעומר אבל לדעת שכוונה אחת יש שזה כאשר עושים אותה מתי עושים אותה בספירת העומר וזה מרים את הכל למעלה השם זכנו בעזרת השם יתברך אז טוב קודם כל ככה למדו את זה ממה שכתוב בתורה וספרתם לכם מחורת השבת מיום אבאכם מתומר תלפה שבע שבתות ממימותי כן ברוך איך מברכים ברוך אתה השם לוקד מלך העולם אשר קדישן מצותיו וציונו על ספירת העומר איך ספירת העומר אשר כדי מצותיו מה השם ציווה אותנו השם לא ציווה אותנו מצווה דרבנן השם אמר ועשית ככל אשר יראוך כלומר מה שחכמים יגידו תעשה עשה בעצם שהטעם מקיים את מה שחכמים אומרים אז הטעם מקיים מצוות עשה מהתורה לכן הוא אומר וציוונו מה ציווה אותך לשמוע השם זקן לשמוע לחכמים אבל צריך לדעת שברכות לא מעקבות אם אחד אמר היום כך וכך לעומר אם אחד אמר היום כך וכך לעומר אז בעצם הוא יצא ידי חובת הספירה אם הוא אמר אם כך וכך לעומר יצא ידי חובת ספירת העומר יש כוח גדול בספירה עצם זה שאדם אמר כבר יצא ידי חוב ונראה שיש גם הרבה קולות בדבר ותכף נראה בדיוק את ה בדיוק את כל ההלכות בסיעתא דשמיא כן עכשיו אדם יכול לספור את העומר לא דווקא בעברית בלשון הקודש כל שפה שהיא אם הוא לא מבין עברי אז כל שפה שהיא גם חוץ ממכם אדם נמצא במקום שהריח לא טוב לא יכול לברך יכול לספור תר נשים פורות ממצוות ספירת העומר הועיל זה מצוות עשה שהזמן גרמה ואם רצו לספור בלי ברכה יכולות אבל לברך אסור אבל טוב אומר חם עובדיה מביא פה שוט יביע העומר ועוד שלא טוב שנשים על פי הסוד יגידו את ספירת העולם אם כי אם כי שהאשכנזים בכ כהילים בדבר אצלהם אנשים כן היו מברכות אני חושב גם בביתו של הרב קנייבסקי ועוד נשים היו ברכות אבל זה הכל טוב ויפה זה אצלהם אבל הספרדים לא מברכים כן מי שכותב את זה בן איש חי כותב את זה בשוט רב פעלין כך כותב רבי אליהומני כותב את זה בספרו החשוב קודש קודשים עם זכרונות אליהו שאין אנשים לברך על ספירת העומר. אין. וגם כותב שמה רבנו יוסף חיים שלאנשים אפילו להגיד את הספירה זה בעיה. אפילו להגיד את הספירה. אבל אנשים פטורות. מצווה לחנך את הילדים לספור. אפילו אם שכחו, דילגו על יום, כן ברכו, לא ברכו. אין בעיה שהמשיכו לספור בברכה. הועיל בכל זה בשביל חינוך. עונים אמן או לא עונים אמן? עונים אמן. אמן שאתה עונה זה גם חינוך. זה שאתה עונה לו אמן. האמן הזה זה לא אמן. האמן הזה זה בשביל חינוך. יש שאלה מאוד חזקה. ילד שהוא ספר ספירת העומר כד וקדין. באמצע ימי ספירת העומר הוא נהיה בגיל בר מיצה. האם הוא ממשיך לברך לספור עם ברכה או לא? מה שהוא בירך? עד עכשיו זה לא תפס. נקרא שהוא בעצם עכשיו הוא מצווה ומה שהוא עד עכשיו עשה זה לא מציווי זה נקרא שהוא לא ספר עכשיו זה ספירה אחרת אז אם הוא ממשיך בברכה ספק ברכות להקן חם עובדיה כן חם עובדיה כתב בזה תשובה בשוט יביע אומר כמה סימנים כתב וגם משוט משוט היקר שלו חבי דעת שאם קרה דבר כזה ילד לא מברך אומנם מי שהולך אחרי גדול ל הדור גם בן ציון הבא שאולדי קדוש בברכה הוא אומר שאין להם בעיה לספור ברכה גם חכם עובדיה בספרו זה הבי העומר שר כוח בספרו חזון עובדיה הוא כתב בעמוד רכב כן בעמוד רכא בעמוד רכב הוא כתב מכל מקום אין למחוט בקטן שממשיך לסבור בברכה כלומר גם חכם עובדיה מקבל את זה שאם הוא ממשיך יש לו על מי לסמוך למה גם הוא אומר זה מצד ספק לא לברך מברכות לא מעכבות כן עוד דבר אדם חשוב מאוד שיעמוד אבל חוץ ממכם זקן או חולה שלא יכול גם זה בסדר גמור ומצווה על כל אחד יספור ואם הוא שמע אם הוא שמע את החזן הוא כיוון לצאת ידי חובה אם הוא שמע את החזן הוא כיוון לצאת ידי חובה אז החזן מוציא אותו המנהג הוא שקודם כל החזן קורא בקול ואחריו הציבור שומעים אותו מברכים לא אומר שעכשיו ברך ונינו אמן כבנו לצאת חובה לא למה ענינו אמן לא בשביל לצאת חובה בשביל לענות אמן על הברכה שהוא ברך ואין כוונתם לברך לצאת ידי חובה אין כוונתם לצאת ידי חובה דרכו אלא לברך בעצמם אלא לברך בעצמה זמן ספירתו לא צריך לשים לב הוא בלילה ולא ביום אם שכח לברך בתחילת הלילה סופר כל הלילה כתחילה נכון לספור לאחר צ הכוכבים כמה זה יש כ 18 כן כן כן 18 כן היום זה אפילו פחות כתב זה 13 וחצי דקות 14 דקות זה כמובן זה דקות זמניות וכן מנהג המדקדקים להמת לצאת הכוכבים מרומת נעים שכב עד שיגיע ספירת העומר גיד איזה דבר תורה גיד להם זכה אותם אבל אם הגיעו לזמן בין השמשות ציימו ערבים מתי השקיעה השקיעה נגיד היא שבוע הבא תהיה בערך בשבע ו10 גמרו בשב ו-12 גמרו מנחה גמרו מנחה סליחה גמרו ערבית סליחה עשו כמובן לא טרת סתראה איך שהם עשו עשו גמרו יש כאלה מתפללים מוקדם גומרים בשקיעה ערבית תבוא עליהם ברכה קרה כזה דבר זה נקרא זמן בין השמשות ואם אתה תיתן להם ללכת יכול להיות שהם ישכחו מלברך את ספירת העומר כן יכולים לספור בברכה אבל אם לא שקעה חכמה לא יכולים לספור ואפילו בערב שבת אחרי קבלת שבת שזה נקרא שבת אבל לא שקעה חכמה שבת הם קיבלו אבל לברך על העומר אסור להם לספור אחרי ספירת העומר יש עוד מנהג יש כאלה נהגו גם ספרדים מברך מיד אחרי קדישתקבן של ערבית כלומר לפני שיר המעלות שיר למעלות סנרים יש כאלה ראיתי גם אצ ספרדים שעושים את זה בעיקרון זה לא מצוי יותר אשכנזים אבל מנהג בירושלים לספור אחרי אחרי עלינו לשבחים כן אחרי רינו ישבך אומר ואם אדם שכח או הזיד ולא בירך לילה אחד וגם ביום מספר יותר לא יכול לברך למה כתוב שבע שבתות תמימות תהיינו אבל אם הוא שכח בלילה וביום נזכר וספר בלי ברכה אין שום בעיה יכול לספור אין בעיה מנהג נכון בירושלים אומר הרב לספור בספירת העומר בבוקר בלי ברכה וזה דבר חשוב למה שמה מישהו שכח ואז אז הוא יזכר זה דבר חשוב אומר האחד אומר חמובדיה שהוא שכר לספור מתי נזכר בבין השמשות אז הוא בירך הוא הוא ספר בלי ברכה את היום של אתמול וחיכה שיעבור בין השמשות והגיע צא את הכוכבים וספר בברכה את היום של למחורת אין בזה בעיה אפילו שעכשיו מתי אני ספרתי את העומר מבין השמשות היום הקודם יכול שזה ספק לילה אז אולי איך אני עכשיו יכול לברך את היום שאחרי מקילים בדבר הזה דרבנן ומקילים בדבר הזה זה יכול להיות גם בשבת קיבל כבר שבת והוא נזכר שאתמול בליל שישי הוא לא ספר את העומר פה כתבתי שאני רשום בדבר הזה אבל הייתי חוקר את הדברים כתבתי תשובה בהלכה פה בגיליון שאין שום בעיה בדבר כזה שהוא ספור בלי ברכה אפילו שהוא כבר קיבל שבת אז זה כבר נקרא יום חדש אפילו אחי ואחרי זה שיגיע צת הכוכבים יספור בברכה תספור בברכה ספור בברכה אחד שטעם בספירת העומר ספירת השבוע מנ ימים הוא מנה מכון כן מנה מכון מנה נכון אומר דוגמה לדבר אדם אמר היום 14 יום לעומר אומר שהם שלושה שבועות קום שני שבועות צד אחד יכול להספיר לספור מכאן לבא חול כן חול ספור בברכה אם הוא הסתפק הוא לא ידע את יום הספירה אז הוא לא ידע היום 14 13 אז הוא אמר היום 13 ואם אני טועה אז היום 14 מתברר לו למחורת שהוא ספר נכון לא ידע כן מסתפק הוא לא ידע מה 14 13 לא יודע מה טע או שהוא פה כתוב משהו אחר פה הוא הימר את היום הימר הימר מחורת יצא שהאימור שלו יצא נכון יצא ידכו יכול לברך יש עצה יש עצה כך כתב ספר פסקי תשובות כל בן אדם עשות תנאי לפני ספירת האומר שכל פעם שהזכיר את הספירה שלא לשם קיום המצווה כתיקונה דעתו בפירוש שלא לצאת בספירה הזו ידי חובה ככה אדם יש לו ספקות אמר לא אמר שאנחנו מפחדים מה יהיה איתו אין לנו בעיה בדברים האלה אין לנו בעיה עכשיו כך הפוך אדם מספר את הימים נכון את השבועות לא נכון אם אדם מנה את השבועות נכון אמר היום שבועיים ימים לעומר אבל הוא אמר היום 15 יום לעומר יצא ידי חובה או חמ עובדיה כותב בחזון עובדיה מוריא גם אם טעה במספר הימים את המספר שבועות כן מנה נכון יצדכו מה שאני אמרתי לכם את ההלכה אדם לא יודע כמה היום 13 14 אמר היום 13 ימים לעומר אולי אני טועה זה 14 יום לעומר זה כותב בחזון עובדיה זה לא כתוב פה כתוב בחזון עובדיה בחזון שמחורת הוא בדק כבר היום הכוונה מחורת אחרי אחרי צת הכוכב הוא ראה שבאמת זה היה או 13 או 14 יצא ידי חובה אין בעיה אפילו שהוא ימר פה על יומיים יצא ידי חובה חוץ מכל בית ישראל אדם היה עונה לגויים שונא ישראל היה עונח ספור בא להם ביום ספור בלי ברכה אז אין בעיה בחורה ממשיך רגיל כן בכורה ממשיך רגיל יש יש אומרים כך כתוב בהלכה שהונן שמסר אונן שמסר את מתו לחברה קדישה יכול לקיים את כל התורה מצוות אין לו בעיה של עונה לכן אנחנו לא עושים את זה אומר חם עובדיה בחזון עובדיה יום טוב עמוד רמ הלכה כב במקורות שם בטור ב אומר באמת מי שעשה את זה יספור את העומר בברכה חידוש עצום ספור את העומרה עוד הלכה מביא פה הרב יצחק יוסף אלקות יוסף כל זה מחכם עובד קמבל יצחק עשה עבודה יפה היקרים האחים משפחת יוסף שמריך ימים בתור הורנו ורבנו רבי אברהם רבי יצחק רבי דוד רבי משה כל המשפחה כבודה שמאריך ימי בתו שתים ווא נפטר בהרצלי אדם גדול, תלמיד חכם מצו במשה יהודה היה רואה חשבון היה תלמיד חכם עצום מסר אולי 10 20 שנה לא יותר שיעור בגמרא בשס לא יודע לסיים עם התלמידים פעם פעמיים שלוש את כל השס וכל בניו זרע ברך השם עניו היה עניו הולך בלי חלק בלי מקבע לא ידעו בגדלותו פננו על יהודה בן מרים עכשיו התבשר לו שהלך לבית עולמו יהיה מנוחת תועים לי הקדוש ברוך הוא הרבה אנשים טובים לעיר ה העיר הזו זכר את המנהיגים מנהיגים טובים לעיר הזו שלכו בדרך התורה בדרך המצוות אז מי ששאל אותו חברו כמה היה אתמול לספירה להגיד לו אתמול היה כך למה שאם יגיד להם כך וכך כבר אתה אתה לא יכול לברך למה אתה כבר מנית מנית וכל מקום אם מנה את המספר לא אמר היום יכול לחזור לספור ברכה אם לא אמר היום יכול או התכוון כן היום כך וכך אבל ישראל צרן מזוז חכם כבן מפורש שהרי אני מכוון לא לצאת ידי חובך אין לי בני אני לא רוצה לצאת די חובך אז גם אין בעיה לא יעשה ככה אמר היום כך וכך אפילו לא ענה בלשון נעס כמו שאמרתי לכם יוצאים זה ספירת העומר בכל שפה עכשיו יקרא אחד יקרא ספירת העומר באמרית באמרית תקרא יצא ידי חובה יצא משנה לי באיזה באיזה שפה הכל בסדר הכל בסדר תודה רבה כי נמנן היום כך וכך לא אף על פי שלא קיבל הצד חובה קם מצוות צחוק כוונה לחזור אולם בשעה שנה לחברוכון בפירוש שלא לצאת ידי חובתו כן כוון כן לא לצאת ידי חובתו כן אז יצא ידי חובה אז אז הוא באמת הוא לא יצא ידי חובה ויכול לספור אחרי זה בברכה כך כותב רבי יצחק מביא את זה מציין לספר שותח ודעת ואם כבר חכם עובדיה אחרי זה בשט חזון בספר חזון עובדיה הוא כבר העריך בכל הדברים האלה בכל הדברים האלה יש עוד דבר אם אדם היום הראשון לחומר ככה והוא אמר לחברו תדע היום זה היום הראשון הספירה הוא לא אמר היום יום אחד אלא אמרת יודע היום זה היום הראשון של סופרים כותב בספר בסקטות תשובות כ שלא אמר אחד אמר ראשון יכול לחזור מברכה למה ראשון אינו אחד זה כגילה דעתו שלא רוצה לצאת חובה מי כתב את זה אומר פסקי תשובות בשם החזון איש עוד הוא כתב שם שאם אדם שאלן את חברו הם היום כך וכך כך לספירה היום יום ראשון ואמר לו כן כן יכול לברך מכיוון שהשואל הסתפק כמה היום יכול יכול לצאת ידי חובה אל לומד בשולחן ערוך ואמר היום כתוב בשולחן ערוך ביום השמיני אמר היום שמונה ממנה אומר שהם שבוע אחד ויום אחד אני זה בדיוק עכשיו אחרי השקיעה אמר את הדבר הזה אין לו בעיה רשאי לחזור ולספור כן כתחילה אומר הרב אומר פספר פתקי תשובות לא ביום הזה לא יגיד אותו דבר אחד מלק בעומר לג בעומר אחרי השקיעה בא מישהו להגיד את החנות להגיד לו היום מה היום לג בעומר אל תגיד או שבלילה ממש היום בקריאת שמע על המיטה לא להגיד את החנון למה היום לג בעומר יכול שלכתחילה לא יגיד את אבל קחו עכשיו הפוך תופסים את החבל משתי צדדים אחד שלא ספר את העומר ואמר לחברו תדע היום לג בעומר או שחזן בא להגיד את החנו אמר לו היום לג בעומר והוא שכח לספור את העומר הפוך יכול לתפוס את החבן עם שתי הצדדים ויכול שוב פעם לברך זה נקרא שהוא כן יצא ידי חובה יצא ידי חובה כך כותב מביא את זה עוד פעם קורא פה רבי עומר כך כתב בספר חזון עובדיה גם את הדבר הזה אותו דבר חידוש עצום אדם לא ספר את העומר אבל כתב במכתב היום כך וכך לעומר זה חידוש עצום כותב הרב יצחק באלקות יוסף יש אומרים שיכול לספור בברכה אבל הרב כתב בחזון עובדיה מפורש בדף כנראה רנט אם אני לא טועה רנט כן רנט כתב מפורש הרב שאם הוא כתב במכתב כן יכו יצא ידי חובה יש גם בספר חובה עורבנו גם בספר פסקי תשובות הוא כתב בשם שוט יביע העומר וזכרון יהודה שגם יכול לברך ספירת העומר עכשיו יש חידוש עצום זה ידנו רבי יעקב חידש לנו היום למשל ש נגיד היום 10ה ימים לעומר, תשעה ימים לעומר אז א הרב שלנו רבי דוד שיהיה בריא רבנו הגדול הוא לא אמר היום תשעה ימים לעומר היה אמר היום 10ה ימים לעומר פחות יום או כמו שאמר שרבי דוד למד ולימד אותנו היום 40 חסר אחת כמה זה 39 חידוש עצום כותב כב כותב בספר פסקי תשובות שיצא ידי חובה הוא הדין משאר הימים כן עכשיו כן אומר אבל עכשיו תיקח הפוך אחד שאלו אותו במקום לטעות היום תשעה ימים לא אמר תשעה ימים היום ארבעה וחמישה ימים ארבעה וחמישה ועוד חמישה גם יצא ידי חובה כך כתוב חידושים עצומים. חידושים עצומים כן וגם כמו שאמרתי לכם אני אותו דבר בעמוד רעט שלו חברו כמה היום אמר לו חמש ימים חסר אחת חמונות צדכ או שאמר לו שניים ועוד שלושה הוא שכח באותו יום יצא ידי חובה בשביל למחורת לספור בברכה גם אותו דבר אם אחד שאל אותו כמה כמה לעומר היום? היום טוב ימים לעומר. טוב, גימטריה. גימטריה 17 ובאמת 17 ימים יצא ידי חובה. אבל אחד אחרי אחרי אחד צאת הכוכבים שאל אותו כמה הם לספירה? אמר לו מספר הימים. למה מספר השבועות? יכול לספור ברכה טעם ספק ספקה. מה שאמרתי זה כבר כתוב פה. מי ששכח לספור ספירת אומר בליל שישי ונזכר לאחר שהתפלל ערבית למחורת בליל שבת. שקעה החמה יספור בלי ברכה יוכל אחרץ את הכוכבים של שבת ספור ברכה ספירת העומר של שבת יש הלכה קודם שקיעת החמה כחצי שעה לא יכ סעודה שתורק כביצפת כן אפילו התפלל מנחה כל עוד שלא קיים מצפת ספירת העומר אם התחיל בסעודה עוד קודם לכן הגיע זמן ספירת העומר לא צריך להפסיק סעודתו לספור שישיים הסעודה אבל מתחיל באיסור פוסק וסופר את העומר ואחר אחר כך ואחר כך ואחר כך ספורט מופתר לכתחילה לטאום פירות מפתר לכתחילה פורת יוסף אתאום פירות כיוצא לפני ספירת העומר כיצא בו לפני ספירת העומר פה כתוב בלקות יוסף העתיק הישן אני אצלי זה הישני כותב כ-60 גרם פת אסור זה נכון בזמנו שהוא הוציא את זה מתי ש קניתי את זה זה בשנת תשמח לפני בן פורת יוסף 30 שבע שנים 36 שנה זה ספר חזון עובדיה כת לאכול על כבצה בלי קליפתה כ-50 גרם עד 50 עד 50 וחצי אבל 50 גרם וחצי אסור ומה שכתב פה 60 גרם זה שעונתיים לא מותקן על הדהם כן חשוב שזה 3.2 אבל עם ספר הליכות עולם חלק א' עמוד שטז הביא מחלוקת כן גם הביא את הדבר הזה לכות עולם עמוד פרח הביא שבדקו את זה וראו שזה שיעור שלוש דרה 3 גרם לא 3.2 שתיים יש עוד דבר וזה חשוב זה לא אמרתי פה זה לא כתוב פה לפי הקבלה וזה צריך להדגיש חזק ושכרתי גם בשיעורים שלזכיר את זה זה טעות וטוב שאני מדבר איתכם נזכיר את זה בלי נדר צריך להפיץ את הדברים האלה מאוד חשוב לשים לב שישר ששוקעת החמה יצא הכוכבים מיד ספורטו אם אדם יש לו מניין בתשע ב10 בשקיעה בצת הכוה בן שב וחצי מיד ספור תעמ קח את הסידור ספור למה מרן רבי מורי ורבי רבי מרדכי שרבי אמר זה בשם הקבלה שמי שמברך מהר לא נותן כוח לקליפות כם שאתה מברך יותר מהר אתה מעיף אותם מי שברך מאוחר מזיק זה מזיק עושה מצווה הרחבה יש בזה נזק לכן אדם הקדים כמה שיותר עכשיו יש לו מניין רגע תדיר וש תדיר תדיר קודם קודם כל צריך לרך את העומר אחרי זה אתה להתפלל ערבית לא עשית את זה כותב את זה חם עובדיה חם בן ציון מביא את זה בספרו אור לציון שאין בזה בעיה גם יש בזה שאלה בספר א הדבר הזה וגם בפסקי תשובות הוא הרבה הרבה דיבר על ה דיבר דיבר על זה הרבה יש עוד דבר שלא דיברתי בזה זה אם אדם רואה שמברכים את העומר מבעוד יום מוקדם הוא לא רוצה עכשיו נגיד שזה בין השמשות הוא רוצה אז הוא מפחד אבל שהוא ישכח יכול לספור בלי ברכה ולהגיד לעצמו האם אני אזכור אז אני בעצם אברך עוד פעם מכוון עכשיו לא לצאת ידי חובה אבל אם שכחתי אני רוצה לצאת ידי חובה בספירה הזו זה תופס זה מועיל בשמע ישראל שאדם אומר בקורבנות שמה אדם לא מכוון צדיק זה חובת קריאת שמע זה לא קריאת שמע ש אדם מפחד שמעד שהוא יגיע לעמנות ים רובים עד שהוא יגיע לקריאת שמע של יוצר אולי יעבור הזמן זה יכול לעשות תנאי אם יעבור הזמן אני עכשיו יוצי חובה אם לא מכוון לצד חובה זה תופס הדבר הזה כן חלה אני התקתי פה בעבנותי המרובים בשם בשם פסקי תשובות למרוד לא יצא הספרים של מרן אבל אחר כך שיצא הספרים של מרן אחר כך שיצא ספרים של מרן אז ראיתי את זה מפורש פר הדור בספרו חזון עובדיה חו ספירת העומר יום טוב הלכה ג עמוד רלג שם כתב במקורות את הדין הזה וכתב שזה ממחזור ויטרי רשבא מרן צין רבי עקיבא היגר כן קרב לא כתב כמו פסקי תשובות פסקי תשובות כתב שאפילו לפני מספר את העומר לפני השקיעה אז אחרי זה הוא עושה תנאי זה מועיל חמובדה כותב לו אחרי בין השמשות אחרי סליחה בתוך בין השמשות כן עוד דבר זה רק צריך להדגיש את זה מאוד לגבי ספירת העומר זדרז איתה כמה שיותר זדרז איתה כמה פחות עושים להריז איתה כמה שיותר ולא לפחד אני מקריא לכם פה בשוט אור לציון חלק ג פרק דז הלכה א כתב לכתחילה יש לי ספור מיד בתחילת הלילה עד כדי כך שאמר לי השמ רבי שלום רפאלי שאצל חכם המורי ורבי רא שרעבי רוצה צאי שבת היו מתפללים ערבית ממש אחרי השקיעה. לא מחכים לצאת הכוכבים. מיד מתחילים ערבית. אפילו אם אני לא מטע את הציבור מיד בשקיעה. או חמש דקות. ככה אני הייתי מטורף. אני גם הייתי עושה את זה. הייתי אחרי לבד שם אחי הגדול הרב נם לא מגיע בערבית ממוצא שבת. אני ומורבי ועוד גם אין כוונות בזמן הזה. אז החזן אני. הוא ספירת האומר אין כוונות. אז אין כוונות לא צריך. צריך פובנים שברים השם ירחם בתו זה ממילא כבר לא צריך כל אחד זה כמעט ככה ש בכסף לא צריך את זה הוא אומר שוברים שהייתי ישר בחזן מיד שנגיד עכשיו השקיעה היא שבע ו10 שב רב כבר הייתי מתחיל ערבי הייתי מזריז מביא מניין מיד אז כמובן כמה זה לוקח 20 דקות ערבית כולם 20 דקות ערבית כלום ואז אפילו אולי כן מיד עכשיו אנשים באים ערבית ערבית כבר גמרנו ערבית מיד ספרים את העומר בצאת הכוכבים או חמש דקות אחר כך חשוב מאוד למה שהרב אמר גם פה ככה עושים פה מה עושים פה פה עושים לפני ערבית מוצאי שבת סופרים את העומר למה עד שהתפלו פה ערבית ועוד גיע איזה חצי שעה או רבע שעה אחרי צאת הכוכב זה חו הוא כותב שזה אחיזן לחיצונים אז מיד אומר החם בן ציון כותב אפילו אדם נמצא באמצע האוכל יפסיק יקום לספור אומר אדם מתפלל ערבית בשעה מאוחרת יספור מעט בצת הכוכבים קודם ערבית כן אומר דין הוא הלך מדין תמימות הוא לא הלך מדין מה שהוא אומר לכם אחיזה לחיצוני דברים כ לא כתב את זה הוא לא כתב את זה כתבתי בזה דיון ארוך בפוסקים יש בזה בדבר הזה אם זה מותר או לא מותר לברך מותר לספור קודם קודם הערבית צפואת העומר לא יש בזה את ה אצל החינו אשכנזים יש בזה את פשוט מנחת יצחק יש אומרים אל תפרוש מהציבור. כן. יש אומרים שהוא עוקר את התדיר. כן. טוב. טוב חברים שם שם ש עכשיו אנחנו בעצם סיימנו כבר את הלכות ספירת העומר עכשיו סיימנו ללכות ספירת העומר ברוך וברוך שמו סיימנו לכות ספירת העומר עכשיו כ שאנחנו נעשה אזו בעזרת השם יתברך עד כאן זכות תדעו לכם שזה מה שאני קראתי לכם זה לא דברים שבאו לי בקלות זה דברים של עשרות שנים שאני חוזר על אני נתתי לכם את זה ככה במגע של זהב מה שנקרא יש פה דברים שלא תשמעו את זה בכל עכשיו אנחנו גם אותו דבר הרבה הלכות ברוך השם זכיתי ככה עכשיו אנחנו נראה את הלכות אה הלכות חול המועד נעשה את זה בזם תדעו שזה גם הלכות חשובות לא הרבה לומדים את זה למדתי את זה בעיון מה זה בעיון לא אגיד לכם מקורות, תוספות א בית יוסף דברים כאלה אבל בעניעותי חרשתי את זה וחרשתי וכ קראתי הרבה ספרים למה רוב האנשים לא לומדים איתי הלכות חול המועד ככה בעיון ומפשקים וזה הרבה וזה חשוב מאוד יש הרבה הרבה הלכות בכל המועד ואנשים אומר בטח אני דתי הוא לא יודע שהוא רחוק מלהיות דתי מי שלא לומד הלכות ראיתי מקובלים בעבר לפני עשרות שנים לא יודעים הלכות פשוטות פה לא למדו מי שלא לומד גם אני הרבה הלכות לא יודע מה חשוב כל פעם קובץ על הד עוד דבר אתמול שיעור זה גם מה שעשיתי פה אתמול עם הרב עבדי מאברחים רבע שעה 10 דקות דיברתי איתם אמרתי מה יצא לי מהפה דבר איתם עכשיו להתפלל על המשיח ועל הגאולה עכשיו זה הזמן עכשיו זה הזמן ברוך השם היום הייתי חזן רציתי להביא למלכנו דקה וחצי בא איזה בן תורה אשרך מקב כזה מקב כזה אתה לא חושש לגיזה של ציבור איזה זמן של ציבור על הדקה הזאת אמרתי לו תסלח לי אתה שבחוץ דבר שעה אמר כן אני אדבר שעה אבל אתה יכול לגזור את הציבור תר חכם חשוב מאוד אתה לא יכול לגזור פה אמרת אתה רב המקום יש פה רב המקום אם הוא יעיר אתה צודק אתה יודע למה אני עושה את קודם כל מורי ורבי הרב שרבי אמר כל השנה צריך להרגיד אבי אמר מכם אתם הכיפורים העולם השתנה וצריך להגיד אבינו מלכנו דבר שני לך שיש אלפים של חיילים בקרב בקרבות בתוך עז מדברים על זה יש אלפים של חיילים שם זה אנחנו באמצע הזמן של מלחמה היום היה חשש להירטילים כבד מהחוטים השם הציד אותה אנחנו לא מבינים מה זה זה מלחמה ש מלחמה עם החזבלה יש את הטורקים שעכשיו נכנסים לתוך סוריית צבא טורקיה יכול להיות אימות היום כבר יש עכשיו התארגנות של מיליציות בתוך סוריה נגד החיילים עושים להם הערבים תוך הכפרים עושים להם דברים אנשים לא מבינים מה מה עם ישראל עובד זה לא גירד לו גירד לו אפילו תחות השערה קר ואמרתי לו במקום שתסתכל על כל היופי של כל התפילה שעשיתי לכם קצת מקם ודברים יפים שיהיה יפה אבל במהירות אתה עוד פע לעיר אומר לך מנחה חצי שעה איזה חצי שעה אתם מעריכים בעמידה רבע שעה אז אי אפשר להתחיל חזרה זה בגללכם אני שבע דקות שמונה דקות גמרתי את העמידה אני מחכה לכם אני מחכה לכם בעכם על הדקה וחצי הוא נותן לי מסר את לפעמים אדם יש לו עיניים רותות כל התפילה הוא יושב איתי על שעון בשעה כזו עמדת מדה שעה כזו גברת סטופר סטופר ברוך השם זה אדם עם עין רעה תלמיד חכם עין רעה כל התפילה על מה הוא חושב על מה הוא חושב העריך בתפילה את אני הסתכלת משה 1 התחילו מ2 אמרת 1 אני עמדתי עמידה 1 22 אמר כן אני יודע אמרתו טוב 1 37 1 32 אני התחלתי חזרה רובכם הייתם בעמידה וכול לקח עוד דקה ולא גמרנו ברבע גמרנו בזה 42 כולם מ-22 עד 42 כל 24 דקות כאשר בגללכם מתעכב ועל עוד דקה דיך אדם רוצה גאולה אם אדם לא מתפלל על הגאולה כמה חשוב להשקיע ולכן אתמול שיעור חשוב הרב אבדי, רציתי להכניס לאנשים בדם ובנשמה אז אולי צריך להפיץ אפילו קטע זה שעכשיו העיקר העיקרים או גלות או גולה או גאולה הכל תלוי באות אחת א' ידיו אמונה אבו השמש שפילה ובהלכות חול המועד ימים שבין בשם השם נעשה ונצליח היום י בניסן תשפ ה ימים שבין ראש השנה ימים שבין הראשון והשביעי של פסח וימים שבין הראשון והשביעי של חג הסוכות יום שמיני עצרת נקראים חול המועד כך כתוב מה כתוב בתורה מקראי קודש הלשון הוא חול ומועד לשון מוזר חול המועד חול של המועד כלומר זה מועד מצד שני זה חול בתורה קוראים מקראי קודשנו מזכירים אותם תפילת המוספים נקרא קודש שכל למעשה ברשות כן אסורים מעשיית מלאכה למה כדי שלא יהיה קישר מטחון שאין בהם קדושה כלל וכן ראוי לכבד את ימי חול המועד בכסות נקייה בבשר ויין שמח את הנשים גדי צבעוני ותכשיטי כן כבדו במאכל ומשתה כתחילה טוב לאכול פת בסעודת הלילנה בסעודת היום של כל המועד כתחילה אבל צריך לדעת שיש מצוות עשה שם זקן מהתורה לשמוח בכל המועד מצוות עשה מהתורה שאדם שמח שם זכנו שמח בכל המועד כותב בספר חזון יום טוב כן עמוד קסה לחוד חול המועד עמוד קסה כותב מפורש שיש בזה מצוות עשה מהתורה מצוות עשה מהתורה להבדיל פעם היה הרב מזוז אצלנו היה בהקבלת פני רבו סוכות בגן סקר בעמותינו המובים של מרן שאלתי אותו לגבי אבל מותר לשמוע בתוך כל המועד שירים בתוך הזה אמר לי שאין בעיה שיהיה לרפואה טוב שעכשיו הבנתי שהמצב שלו בעמותם רובים לא פשוט בית חולים מצב קשה עבו ביום לפני יום יומיים שרב מאיר מעיר ניסים בן חמסנה שם תן לו רפואה שלמה יש עוד דבר שהערה חשובה שהרבה הולכים לתל בכל המועד חשוב אבל ללכת במקומות צנועים שהרבה חושבים שיש מצווה לענות לרגל אין שום מצווה כזו זה זכר לא מצווה מהתורה ולא כלום מי שרוצה לכתל חשוב מאוד השעה היא של ההליכה 2 בלילה לפני זה זה אסור הגמרא כותבת שכל הצרות של השנה באים מהחג סקבה בדשטא ריגנה למה אומרת הגמרא הולכים כולם לבושים זה מתרחץ זה ההוא מסתכל אחד אלו עלינו באים דרור עבירה עושה מצווה הבא בעבירות כל הקיץ זה בעיה חמורה צדיקים הגדולים תדעו לכם מי שרוצה לראות צדיקים נסתרים ילך בשתיים שלוש ב זה הזמן אותם נסתרים ומי שהולך באמת שנעזור שמה בדיוק כך מונים חסרים מוניות דרייברים אין אוטובוסים בשעה הזאת איך יתן לו עוד כמה שקלים שיחכה לו רבע שעה 20 דקות סאזם סטו יחזור הכי טוב בעולם איזה יופי איזה אווירה זאת איזה אווירה יש שם זקן הייתי הולך הרבה לצערי כבר לא יכול אבל חברים עכשיו אדם שהתפלל כן תפילת שחרית ביום טוב בראש בכל המועצחה שחרית רגילה מה צריך להגיד יעניב צריך לשים לב יש דגש ביעלה ויבוא בכל בראש חודש שאדם בערבית לא אמר יעלה ויבוא לא חוזה כל המועד חוזה גם עוד דבר אה בדיוק חוזה יש עוד הלכה שצריך לשים לב עכשיו בכל המועד שיבוא קריא יום ראשון בערב צור ראשון ליל שני שמאותו לילה התחילו להגיד ברכנו ואם אדם אמר ברך עלינו צריך לחזור אותו דבר לא יגידו משיבור מרייד גשם יגידו נכון יגידו כבר איךשהור יגידו מוריד אתה נכון הוא מאיר פה נכונה שכדאי לחזור 90 פעם. למה? שאדם לא יהיה לו ספק אחרי זה שלעיה. זה שלוש הלכות שמאוד חשובות שצריך לשים לב ל א' מורידת. ב' ב בר ברכנו. דבר שלישי זה גם א יעלה ויבוא. יש עוד דבר שגם אומרים א אתה חוננתנו. למה? זה גם כמו מוצא שבת. אז מוצא יום טוב או את החונתן זה חשוב ארבע דברים תמיד צריך לשים לב אליהם מוצאי ה מוצאי סוכות לא יהיה את זה למה ברך עלינו המשיכו אם ברכנו עד א עד ימשיכו ברכנו עד ברך עלינו עד אין בחשבן זה המשיכו וכמו שהוא אומר עד שבני הצרת ימשיכו את א מוריד דתן משיח ברוך הוא מודגש שהם יגידו בשמחת תורה זה הוא צודק אבל מה יעלה ויבוא צריך להשיג זה הרבה טועים בזה עבר לפני עשרות שנים אז לא היה עדיין אנשים יודעים הלכות גם לא במקובלים אז כל ההלכות באים שואלים אותי יש שם של רבי יהודה קון זכרו בפר לומד קבלה אמר להם רבי אתם פה כולכם יודעים קבלה הלכות אתם לא יודעים טוב יש פה תלמיד חכם כי כולם 20 30 הוא יעלה עכשיו אגיד לכם כמה הלכות שתדעו מי היום בערב ככה תעלה מאיר תעלה תגיד להם בדיוק ההלכות שאמרתי להם אמרת להם שימו לב על מרידתה ריכנו יעלה ויבוא שאלתי אחרי המקובלים הגדולים מה אם לא אמר יעלה ויבוא חוזר אמרתו כן נו אנשים מלכות פשוטות למה לא היה ברוך השם היום יש אתחם אחיך בני הם דחמים אבל לא ידו ברוך השם היום ברוך השם היום כבר אנחנו לא נראים שם השם פרחו שם אתם יודע חמים דרמות שהיו תעצים תם יושבים בין גדולי הדור תלמד חיים גדולים השם בגדי זכה אותנו גם להגיע אליהם תלמידי חיים חשובים גם בקבלה ברוך שמו ברוך שמו שם זקן עכשיו עוד דבר הלכה פשוטה שלא חיים טובים שלא מניחים תפילין בכל המועים אזן בקבות הזו הקדוש ו שנהגו להניח תפילין בכל המועים וארץ ישראל צריך לשנות מנהגם כן וגם מי שמניח לא יברך אחד שחושב את עצמו חכם גדול וכל דבר חולק על הרב עובדיה כתב תשובה ענקית נגד הדבר הזה הסוף נתפסה אשתו בדבר נורא והיום השם ברח ראה הבעל הזה הביא את השרתה שלה אסף את כל המשפחה וראה את זה קבל עם דה רשע מרושך צה להיות פירוש כלל פעם ידעתי את הסיפור הזה אמרתי להם אל תביא אותו הוא כתב את הפס אז דיברו איתו אמר אני כן תדעו לכם זה אני יודע עליו דבר שאתם לא יודעים אסור להביא אותו אדם שאינו השם ירחם עליי חזיר אותי בתשובה שלמה כל עם ישראל כן עכשיו יש אחד שהוא יש עבודות שמות בעיקרון אסור לעבוד בכל יש דברים שחובה לעבוד כן לא שזה חובה או שזה מותר לפי הנה אדם עובד מה אתה רוצה שלך עכשיו בגדי שבת מה תגיד לו שבת דיל חוץ מותכם יש שמפנים את ההשפעה או לשע עכשיו אינסטלטור שיש דברים שמותר לעבוד עכשיו יש דברים של בכוח נפש או תכנאי שזה אוכל נפש כל מיני דברים כאלה מה תגיד לו מותר גם שמה צריך ללכת בגדים נקיים כן גם אומר גם שאדם אומר ביום בכל המועד אז גם להגיד שלום רגילים ניתן מה שזה מילה שידעו שבעצם זה ידעו שזה בעצם חולמ יש מצווה לשתות רביעית מיץ ענבים בכל יום בימי חול המועד מצווה לסמוח ביין אז אנחנו כדרכנו המובדיה בשבילו אפילו בארבע כוסות זה כתחילה מצע. מי שקצת חושב שיהיה סוטול דסוטול דסוטול אז אה אז יש מחלוקת גדולה בין הראשונים. האם בכל המועד אסור לעבוד מדין תורה ומדין דרבנן? וזה מחלוקת עצומה. הלכה למעשה חמובדיה פסק שזה דרבנן זה לא זה לא מהתורה דרבנן פקמינה בספק ספק רבנן לכולם ספק רבנן לכולם תגיד שזה דאורייתא אז יהיה אסור סתם לכבות חשמל אפילו שאין בעיה להדליק לכבות חשמל או כל מיני דברים שזה לא צורך דחוף אפילו לקשור קשר אפילו לדבר בטלפון כל הדברים אלה כל הדברים יצטרכו לחשוב כמה פעמים לפני שאתה עושה את זה למה אתה אומר ספק דאורייתא כן כן אתה יודע שהחזון איש היה נזהר בזה נזהר שם ספק דאורייתא לכן נזהר כמו בהלכות שבת לא היה נותן לידה על צמחים משום זה כל הדברים היה נזהר למה בגלל שהוא הוא חשש חשש כן חשש בדבר הזה. אבל מה כן מותר? הכוונה שיטתם שאנחנו אומרים דרבנן יש כמה דברים שזה יהיה מותר לעשות אותם בכל המועד. אנחנו עכשיו נראה את הדברים האלה א' דבר עבד כל דבר שהוא עובד מותר שלא חלב צל מקום בסדר. ב פועל עני אדם שאין לו אין לו כסף חייב לעבוד בכל המועד שיהיה לו כסף ג צורכי רבי ומתר לעשות בכל המועד ד' צורכי המועד עכשיו צריכים דברים למועד מה אתה רוצה צורכי רבים צורכי רבים חוץ מכותך אני עכשיו הביוב ברחוב נסתגיד העיריה לא תבוא תקן לך שבוע זה קראת צופך רבים או תקן כבישים ישבור באמצע הכביש חוץ מחים של עבור אופני פולי שלכם שלא יה בעם ישראל יכול לקרות משהו זה מותר זה צורכי רבים יש צורכי המורא צורכי המועד זה לא צורכי רבים צורכי המוראית צריך עכשיו להביא דברים לחג דברים כאלה זה מותר בעיקרון כן ויש מה שנקרא מעשה אדיות זה דבר חמישי שהדיות הכוונה זה לא היתר לעצמו אלא כשמותר לי לעשות דברים לצורך המועט יש הרבה דברים שמותרים במעשה אדיות אבל לא במעשה אומן כמובן שיש דברים שהם הם גם מותרים ו ודברים שגם מותרים ב באומן עכשיו אסור לפתוח חנות בכל המועד כן גם אם הוא רוצה לשבת שמה סתם או לסדר את החנות אסור אסור לעבוד אסור לטוח כל המים בבט בחנותו סתם רוצה להביא שלב דבר איתו שם קצת שב דבר דברי תורה ששלב אלינו כל מיני צדיקים נסלחים מה שמדיקים סתם כדור הנה אסור אפילו פעולות בנקאיות אסור אלא אם כן צורך המועד או להפקיד כסף בבנק אלא אם כן חושש שיגנה בו כן יפרו שקל שיהיה להם כיסוי לאחר שיש לו ריבית צריך לקנות דברים במועין מותר שלהם חשבונות מים או חשמל כן מותר הכוונה אם אין לו הרחתום בידו שאסור אסור אפילו דרך מכשיר אפילו להפוך כסף רביתה אה אפילו להחליף תודה אפילו כסף להחליף מדולרים וזה כל הדברים תראו כמה כל המועד זה דבר זה לא פשוט אמר אית בירושלמי לא היה מי שימנעמי הייתי מתיר לעשות מלאכה בכל המועד שכלום אסרו לעשות מ התירו לעשות עשות אסור אסור מלאכה מלאכה כדי שישבו ויזכו בתורה ועכשיו הם אוכלים ושותים פוחזים עדיף שהיו עובדים מכאן נראה שיש איסור גדול בצחוק בקריאת ראש בכל המועד יותר מאיסור עשיית מנחה שכל כוונת התורה שאסור לעבוד שם תלמדת תעמק בתורה עכשיו נראה ככה דבר האבד שאם עשו בכל המד הפסד מותר לעשות טוב בכל המד בלי ש בלבד שלא מעשייתו תריכה יתרה אפילו בהפסד מועה יש לי עד כן אפילו דבר אצור בספקדו ידי הפסד רושם יבוא לידי הפסד מותר לעשותו בכל המועד בלי נדרך מחר אני אמשיך את כל ההלכות יש הרבה פרטים לכות חול המועד בעזרת השם אנחנו רק נגענו מחר חשוב בעזרת השם סיעתא דשמיא יהיה פה דברים נפלאים בעזרת השם יתברך דברים נפלאים ודברים בהלכות כל המועל נראה עוד יש לנו פה הלכות שבירת הלשון השם זכנו נזכה לחזור בתשובה על הגל שיעור תורה שם לכם לא הגל חזן פעם הייתי חזן בזה מקום אמרתי ממש דקדקתי בעלמה דברי אחרוטה תמליך מלכותה קנה שם אחד תלמיד חכם חם עצום אני מסכן שונא ישראל לא יכול תמיד יש רבנים רק יודעים להעיר הערום זה העבודה שלהם כל הם רק להסתכל אומר למה אתה לא מדגיש אמרתי לו אל תדאג פעם בא אני אדגיש יותר שיצאתי משם אז הוא אמר לכולם אל תתנו לו פעם הבאה לעלות פה חזר אסור לתת לך מקרה הבן שלי היה שמה והוא לא ידע מפל שלי זה ברוך השם אמרתי לו אל תגיד אשתי מכירה אותו אל תגיד גיד לה כלום בבית שלו מלגלג מלגלג אומר זה נקרא ברבי בינן אם באמת הוא לא בסדרשור שלו זה לשון הרע לשון הרע בר כמה צריך להיזהר בזה אני מוכן למחינה גמורה אמרתי שוב ככה בדרך כלל מי שמאיר הארות תדעו לכם זה גם בבית שאתה לא סובלת אותו גם איש גם אישה מה שפחות אל תעירו ואל תעוררו במידים שם זקן לא להעיר הארות הולכת ככה אתה רוצה שאשתך תלך יותר בציון תביא אותה לשיעור תבוא לרב תלחץ שלו דוז תגיד לו הרב יעשה את העבודה אתה אתה י כל דבר אדם רוצה יעשה בחוכמה השם זקן אומר אדם מספר לך חטא ככה עשה ככה היה עבריה נסע אסור לך לספר את זה זה נקרא לשון הרב שאתה יודע שחבר שלך הוא היום צדיק פעם הוא היה פה שהיה אסור לדבר על דבר אליי שאני אחזור בשובה הבדיקה צריכה להיות נר שלש שעווה. להיות לאור נר שעברו. לא משנה. כל נר. קר שהוא לא נוטף. לא. הקר שלו חלב, שומן או אבוקה. כן. שמן שומן אבוקה. חששה אין בר שיכן בקת בדיקת חמץ. בתי כנסת בתי דרשות צריכים בדיקה. היום טירת רבי יהושע שווניצו היה לפני 400 שנה ויוסף פרנקו וחיים בנימין פרמנטילים בעל פתח הדויר וחי הכהן טונץ שאול חדד טונץ ודוד אל קיים מלוקו רבי יהושע ללו רבי משה הכהן דירהם אוטוץ בנתן רופא רבי אברהם דיין חלב במסעוד לוגסי שבי שלום השש דרך ארץ היה לו לא הכיר אותי נתן הסכמה על הספר הראשון איך שיבח איך הלל איזה יופי איזה זה ונתן בו קובזה או הצדיק הגדול שהיה ב כמה עשה חסד זה זוכר שהוא נפטר כמה עשה חסד היה בעל ראייה גדול בנתיבות תשס זוכר שנפטר רבי חנניה ברז'ל מי זה אבא של רבי יורם הברז יהיה לרפואת הנכד חידה בן דוד יוסף בן גאולה הקדוש ברוך הוא יתן לנו רפואה שלמה רע מן השמיים שמור ויגן עליו אומר המקטין עצמו בעולם זה דוכל לגדולה בעולם הבא והעניו אומר הזוהר הקדוש זה היה בספר במידות שלך ניצול מהכטרגע עשה לראש מבמות הגאי אבל מהגי הפוך להפך שאדם שומר על עצמו זה עולה ועולה ועולה ועלה ויעלה ויעלה ועלה ויעלה נשמת רבי מרדכי בן דנו יעזר הבואב נשמת מורנו רבי שלמה בן שמחה אומר או להרשע כגמול דה ועש לכם מצי זרה לבד ראשי תיבות מזל צי זמה פר מינן השם ירחם עליי יחזיר אותי בתשובה שלה ידע בבירור כי לעתיד לבוא אם אדם חס וכנה השם ירחם עליי יחזיר אותו בתשובה שלמה פוגם בעיניו אז השם ירחם עליי מה קורה לו השם זכנו השם זכנו שנזכה כולנו לשמור את עינינו מחר יהיה פה תיקון מי שיכול להשתתף זה חשוב מאוד לגאולת ישראל התיקון הזה כל מי שיכול לבוא לתיקון תבוא עליו ברכה