הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות נשיאת כפים סימן קכ"ח סעיפים א - ג

Kind: captions Language: iw ספו הגיע החבר היינו בהלכות ברכת כהנים בן פורת יוסף בן פורת הלאי והיום היום בעזרת השם תאריך הוא יב בסיון תשפה הלכות בהפלא פלאים ששבוע שעבר שהתחלנו את ההלכות האלה ולא שמנו לב שזה בדיוק הגיע הזמן של פרשת נסו בדיוק פרשת נשוא כולם יודעים שזה ברכת כהנים אבל לא שמנו לב לזה ברוך השם הנה זכינו כן בשבוע שעבר ברשותכם ראינו הלכה ראשונה בעזרת השם ונקרא רק את ההלכה ראשונה ונחזור ונתקדם אין אין ניסיאות כפיים פחות מ-10ה זה ראינו שבוע שעבר והכהנים מהמניין אחרי זה נראה לקמן כל החברים ישאלו מה הדין אם כולם כהנים איך עושים ניסיאות כפיים זה גם נראה סיאת כפיים מהתורם דרבנן ראינו רוב הפוסקים אומרים שזה מהתורה לא כמו הגאון יאבץ וכל שאומרים שזה מדרבנן יש כאלה שרצו לחלק בין ברכת כהנים ראשונה לשנייה כמו שחרית מוסף שמוסף זה דרבנן שחולקים על זה שאומרים בחוץ לארץ זה דרבנן הנחה למעשה תמיד ברכת כהנים זה מהתורה השאלה שבוע שעבר ראינו מה הדין האם היהודי ששומע ישראלי הוא גם מקיים מצוות עשה מהתורה או לא ראינו הוא כותב שדעת רבים מהפוסקים כך כותב רבי דוד יוסף כך כותב רבי דוד יוסף הראשון לציון שדעת רוב הפוסקים שזה גם מהתורה מה שראינו גם שבוע שבר שברכת כהנים בבית המקדש היה אחרי ה עבודת הכהנים בבית המקדש זה לא היה בתפילה למה היום שמים את זה בתפילה כנגד העבודה זה היה בעבודה עוד דבר ראינו שאם אדם טעם ולא טעו ולא עשו ברכת כהנים כל הם צשים שלום הם בער שהמורה מברך אתס בשלום אי אפשר לעשות אבל עמדו אותנו פה הכהנים שאם כן עשו ברכת כהנים אבל דילגו פסוק. אז אחרי מברך את עמו ישראל בשלום שמה כן חוזרים ברכת כהנים אבל בלי ברכה. כן עוד הלכה ראינו שבוע שעבר. מה הדין היו עשרה ועצו? אז אין בזה בעיה. עוד דבר ראינו מצווה מן המחר שיהיה דוכן זה לא מעקב. עוד דבר ראינו שהיה שירי כנסת הגדולה ועוד שהיסתפק מה הדין אם זה לא בית הכנסת עכשיו עושים עניין ברחוב עושים עניין בלובי בבית האם יש עניין רק איפה שיש היכל ספר תורה אז היה שירי כנסת הגדולה הסתפק בדבר הזה אבל רוב הפוסקים כותבים שלא צריך שיהיה בית הכנסת כך כתב פרי חדש ועוד כך כתב גם מקף החיים בשם רבנו הארי שם בזה זה מהר שאלה אם אדם לא כהן רוצה לעמוד על יד הכהנים הוא לא לא מברך אז מי שלא כהן אסור לעלות לדוכן כן אם הוא רוצה להגיד ברכת כהנים בלי ברכה אסור לו גם לעמוד על ידם זה לא דבר טוב לא אסור זה לא דבר טוב עוד הלכה שבוע שעבר סיימנו מה הדין אם עכשיו הרב אמר שזה סגוה לעמוד לכ כן לעמוד בדוכן בת דוכן צ רפואה שלמה דבר שני ראינו אם עכשיו אדם שם את הילד שלו את היד סליחה שם את היד על הילד שלו מותר אתה לא כהן כהן שם ידיים יש כאלה אמרו יד אחד מותר שת ידיים אסור הלכה למעשה ונכון שראינו בזה כמה וכמה פוסקים הלכה למעשה זה חמובדיה כותב שאפשר לשים גם שתי ידיים אם זה בעיהם זה לא מעיף אותך לשים שתי ידיים שלא אם עכשיו אחד רוצה להגיד ברכת כהנים על בן אדם הוא שם עליו שתי ידיים מותר לו לעשות את זה הלכה למעשה זה מער גם אם אתה לא כהן ואתה רוצה לעשות ברכת כהנים הכוונה לא בזמן הברכת כהנים אתה יכול לעשות הלכה למעשה יש כמובן כאלה שהם יחלקו על הד למעשה אין בעיה אז זה בעצם סיכמנו מה שלמדנו שבוע שעבר ביום רביעי כל דיני ברכת כהנים בהלכה א' נכון לעכשיו הגענו לסעיף ב' קוראים כולנו סעיף ב סימן קכח כהן שלא לעובר איסור איסור בדיוק איזה יופי הוא שואל שאלה שזה בדיוק השולחן ערוך עכשיו צריך להגיד לו חזקו בו כל כהן שאין בו אחד מהדברים המקבים עם מהקבים אם אינו עולה לדוכן היית צריך לשאול מתי יבוא משיח אף על פי שביטל מצוות עשה אחת הרי זה כעובר בשלושה עשה אם היה בבית הכנסת כשקראו כהנים או הם אמרו לו לעלות או ליטול ידיומר שלושה שלבים אמרו לו תול ידי אמרו לו תעלה הוא שומע כהנים והוא לא עולה אז כתוב בגמרא מפורש כתוב במסכת סותטה מסכת מנחות שעובר בשלושה עשה הירושלמי כתוב שעובר בעשה אחד והרמבם ככה סובר כן שהרי זה כעובר לא ממש עובר אלא שמתם לב מרן לא כתב עובר כן בגמרא אצלנו כתוב שעובר ירושלמי כתוב שהוא עובר על אחת הרמבם כותב לא הוא כעובר על שלושה אבל לא בפועל בכל אופן עובר על עשה איזה עשה כתוב קודו את בני ישראל אמרו אבותינו מסכת סותטה שזה הכוונה שהוא חייב לברך את את האנשים בבית הכנסת כל זה דווקא אם הוא נמצא בבית הכנסת לא נמצא בבית הכנסת אז מי אמר לו לברך לא אמרו לו אז הוא לא עובר על איסור רק הוא גם מפסיד ברכה אז זה לא משנה אם אמרו לו לעלות את הדוכן לא אמרו לו כהנים אז יודע שהכוונה לברך כתב הור זרוע זה לא משנה גם הפה חייב לברך או לא חייב לברך חייב לברך מה בברכת כהנים לעלות למעלה כן למעלה או סתם שוא אותך ברחוב לא למעלה בבית כנסת ברג שיש ברכת פה הוא חייב לברך חייב לעלות לברך הפה שקפידו יוצא מהבית כנסת ואם לא אם הוא לא יכול לברך משום סיבה שעכשיו הוא רב עם מישהו אז הוא לא רוצה לברך אותו רוצה לברך למה הוא מרגיש כעס שהוא בדאון הוא לא מרגיש את ה כל הזה זה אז שיצא מבית הכנסת אבל צריך לדעת שברגע שאתה מברך ברכת כהנים אתה עצמך מתברך אתה לא מברך אתה מתברך אתה מברך ומתברך כמו שאמרנו אמרו לו ליטול ידיים כך כותב המרדכי כן, יש אומרים שגם אם לא אמרו לו לעלות עובר בעשה אחת. אבל הבית יוסף לא מסכים עם זה. דווקא שאמרו לו, רגע שלא דיברו איתו, אין לו שום בעיה. עכשיו מה הדין? הוא שמע אומרים לו הלו הלו כהן כהן כהן זה היה רצה כהן איפה אתה הולך ברגע שאמרו לו את זה ש גם אם הוא יצא עובר בס כל עוד שלא אמרו לו יש שומרים הביא את זה בשם יש אמר הוא לא נמצא בשעת ברכת כהנים אומר עכשיו לא אמרו לו הוא כהן אחד גם לא שמע כהנים אומר אפילו אחי אף במקום שאין הכהן מבטל מצוות עשה הוא לו לכהן שיעלה לדוכן יברך את עשו כמו שכתוב בתורה וברך מברכך איך כותב הרמבם שהוא הוא עצמו גם מתברך כהן שלא עולה אבל יש עשרות כהנים שעולים אפילו אחי בטלס עכשיו אם הוא כהן יחיד גם על פי שהחברים שלנו פה לימדו אותנו שבחיד יש אומרים שזה דרבנן בכל אופן נטור כותב בשם רבנו פרץ שכהן אחד בבית הכנסת אינו עובר למה אומר כתוב אמור להם לא אמור לו כך כותב בסמ כך כותב אכות חיים ככה הם הם הם מבינים שזה ככה כתוב בירושל הטור לא כותב ככה זה הטור כתב בשם רבנו פרטור דוכה אותו כך דעת מרן אף על פי שלא קוראים לו כהן אפילו אחי כן יש כאלה רצו להגיד אפילו שלא מזהירים אותו והוא כהן יחיד עובר הנשא עכשיו בוא ניקח דבר אחר חוץ ממכם כהן שהוא בן גרושה זוחנה אז כולם רואים קוראים לו כהן כהן לא יודעים שהוא בן גרושה שלוש שהוא בן חננה אז הוא לא עולה יוצא לבחוץ אפילו שהוא ישמע וזה ודאי שהוא לא עובר על עשה מה הוא מה הוא השם יש מגן אברהם רצה להבין בבח שם הוא פסול כאן הרי ברגע שאומרים לו לעלות הוא חייב לעלות טוב אמרו לו לעלות בשעת ברכת רצה ולא עקר רגליו עבר מצוות עשה אפשר לעקור רגליו ב אדם לא מתחיה ברכת כהנים לא עוקר את רגליו צריך בשבצא ללכת חיל ללכת חברים הגענו להלכה גמה אם עלה פעם אחת ביום שוב אינו עובר אפילו אמרו לו עלה לכאורה הוא גם לא צריך לעלות יכולה באותו בית הכנסת בעיקר הדין כן אבל הלכה למעשה משנה ברור כך כותב זה נכ למעשה כותבים שכדאי לו לצאת מהבית הכנסת לא להיות שם גם אם הוא קיים את המצווה ואנשים לא יודעים שהוא כבר קיים את המצווה גם יש בזה חשד וכל הדברים האלה אותו דבר גם להגיעה לתורה פעל פנצו במניין שני והוא כהן אומר לו תעלה זה דין אחר זה דין של קידשתו הוא יצא דרך אין מקמים מצווה בשיטה שפעם שנייה אסור לו לברך הלכה למעשה כותב כתוב בפוסקים כך כותב גם הרמבם שהוא כמה פעמים והוא מברך צריך לברך כן אפילו כמה פעמים שאמרו שאסור לו לברך אבל חם עובדיה חולק כל המשנה כל הביאור הנחה הזו כתבתי פה בצב דברי מרן רבנו עובדיה יוסאו ילקות יוסף חלק א' ידוע שילקות יוסף חלק א' הרבה הרבה יש שמה הרבה הרבה כיתובים [מוזיקה] וכמובן נתן את זה למוראנו הרב רבי יצחק שדפיס את זה בספרו זוכר שזה יצא קוט יוסף חילה מכבוד הקל קוט יוסף יצא לפני 40 שנה יותר 39 40 שנה כל כך שמחתי בספר הזה קראתי אותו הייתי עדיין רווק היה לנו דבר כזה כל הרווקים של פורת יוסף כולם עונים לאוטובוס בראש חודש וכל מי שעולה לאוטובוס הזה כולם מתחתנים באותו ש עושים תיקון כל הלילה תיקון כרט בציון הינו באים בלילה זה לא מדובר על היום שיש לך כבישים וכל הדברים נתן בן עוזל היה איזה מבנה קטן שבילים כל מי שהיה איתי זה הרב ירחי נראה לי שהוא לא היה נשוי הרב יצחק ברכה שהוא כבר היה נשוי הוא בא ליוע אותנו עוד הרב חנון רב בן ההר גם אבריחים באו רב נקי כולם היו באים מביאים ממש מחיצות של סוכה שמים סביב לקבר עם לוסטות שמים שם היו גם מבשלים והיו היו לומדים כל ה היו להם לימוד שם שהם קראו עשו סעודה והכל להם מסביב ורים וגבעות מדבר חיות בר וחיות הקודש אני הלכתי שמה להתפנות או משהו ממש פחדו עליי איפה אתה הולך פה סכנת איזה וואו אחד שים סיבת סיום טוב היה שמה שהרגשתי כמה ימים את הקדושה של המקום הלך איתי כמה ימים אותו שנה זה תמות מוז באדר התחתנתי פחות משנה רק היה אחד שלא היה מתחתן לב כל שנה לא מתחתן היה עוף מוזר לא יודע למה בסוף גם הוא התחתן ברוך השם אבל אין דבר כזה שתחתן זה תימני אחד צעיר מאוד פה בישיבה שעשינו פה מבצע כזה בלילה מני צעיר יש לו איזה רכב נהג ומושכף חוטי בטעות העביר אותו לטייל לפה ומניח הזה הוא מהאלה שהיינו שמה עשינו פה בישיבה נסענו כל הישיבה באיזה לילה עשינו ממש מבצע והיו כמה שהיה להם מאוד קשה להתחתן והתחתן בזכות ה לימוד שמה ש ממש דבר עצום צדיקים מה זה כוחו של צדיק ממש כל מי שהיה באוטובוס חוץ מאחד כולם התחתנו אף אחד לא היה נשאר הבא אותו לילה אין פורת אז זה למה אני מספר את זה יצא אלקוט יוסף קניתי אותו בעליה לאוטובוס התחלתי אותו עד שגמרתי את כל הספר הזה קוט יוסף הראשון לא היה דבר כזה בעולם כות תוסף הספרים אין הלכה ברורה אין כלום שום ספרים בהלכה עכשיו אתה רוצה משהו הלכה של ספרדים רוצה הלכה לספרדים אין לך ספרים שאתה יכול לדעת לא היה לציון חם בן ציון לא כתב כלום חם עובדיה כתב יביא אומר וחבדה רובן היינו לומדים חבדת אבל לא היה ספרים אין ספרי קיצורים כמו זה הספר הראשון שיצא ידע יש לי את זה עד היום ספר דבר ראשון שקרה אחרי זה יצא בקצב משחק שלא היה שיך לקרוא את הכל כשקרא זוכר איך אני פותח אותו ביצירושל 40 שנה כז הוא יצא והנה תראה מה היום ספריות שלמות כל הארץ יצא כבון זה אין לי ספק זה בזכות מרן מרן רבנו בדס עמל ויגע בתורה וזיקה מה שיש לו זיכה לבניו זכה רבי יצחק רבי דוד רבי אברהם קודש הקודשים במשה לבנות והחתנים משפחות עוד דבר אומר מרן כן אומר מרן בהלכה ד' שכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשות חוץ לבית הכנסת אלא בשעה שהחזל אומר כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא נכנס סח עד לבית הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים ביכאון אסור לו לשמוע כהנים בתוך בית הכנסת אז למה הם רוצים לצאת מדובר בכהן חלש או שהוא חולה סיבה למסיבה הוא לא יכול להיות הוא אמר שמה אין מקום צפוף או צפוף כמו שהוא אומר מאוד או שיש ריחות בר מינן מה ש עכשיו כל הבוסים של השכונה הגיע והכי טוב שהוא יצא הכהן לפני שהוא שומע את זה לחזור לבית הכנסת שישמע שש שילח ציבור הוא י מודי ושוב יצא קודם ברכת כהנים אומר אבל אם הוא יצא לפני רצי אין מניין לא יש שם שרה אומר עכשיו יש הרבה כהנים כל המניין במורכב חמש ישראלי ושר כהנים עכשיו אם הם אם הם יצאו הכהנים לא לא יכולים אחד שתיים כול לא יהיה מניין אסור להם לצאת אומר ואם הם יצאו כן שהם באותו רגע נוכחים 10ה אז מבטנים את הברכת כהנים כן מביא פה הלכה מר מה הדין ישראלי שנמצא בחוץ לארץ יום שני נגיד בחג השבות יש להם יומיים אצלהם זה חג יש להם ברכת כהנים יש להם מוסף יש להם ברכת כהנים עכשיו יש שם מי ישראל מהארץ רוצה לעלות במוסף לעשות ברכת כהנים אסור לו הוא לא קשור לזה ספק ברכות העק ואם הם רוצים מאוד שעלה אבל לא יברך זה ברכת ברכת כהנים בלי ברכה חברים הגענו להלכה ה אומר מרן אסור לכהנים הוא אומר הוא לא אומר אסור אומר לא שהכהנים לא יעלו כן לא יעלו הכהנים לדוכן לבמה הכוונה בנעליים אבל בבתי שוקיים שרי מה זה בתי שוקיים מכנסיים למה פעם לא היה מכנסיים מה היה פעם היה גלימות זה היה נראה קצת כמו פיג'נה זה לא היה מקובל מי שהולך עם מכנסיים הוא היה נראה עוף מוזר כמו שמישהו עכשיו ילך עם שרוע בדיוק כמה שאמר לי רבי וחשוב מאוד לחשוב על זה באמת הוא עושה הלכה למעשה יום שלישי עוד יומיים זה הזכרה של אותו ענק בניסים יגה שרוצה שם זקן להדליק לו נר מי שרוצה יראת שמיים אמיתית ישמע את השיעורים שלו ממש יראת שמיים אמית גם בקברו, מי שבירושלים נמצא איפה מקום ההספ של קהילה ספרדית, תפילות שם ממש מתקבלות עשיתי את זה כמה פעמים הרגשתי שם גם מי שיכול לעשות דילו נשמתו של הצדיק הזה הוא מחזיר קרת יש לנו פה חבר שהוא היה עד נוכח פה על יהודי שיש לו עשרות דונמים משהו במרכז העיר בתל אביב עיריה בנתה זה דברים זה מושנים אותם בתביעות והם תמיד אוכים אותו אמרת לך שך לקבר שלי זה היה איתך הוא לא פה בשוב היה פה בשבת לא זה עוד שבוע שעבר אמרתי לו ללכת לקבר של הרב ניסים למה הוא היהמחלה והרב ניסים אמר שאם הם יחזרו בתשובה שלמה ובאשתו המחלה תענו ככה כן כן נרבהב וכן נפס יש לו שטח לשטח הזה לא רוצים לשלם אתה יודע איך קברו תבטיח לו מעשר הלך לקברו מבטיח מעשר הוא אומר שבאמת הוא ניצח במשפט יש פה צדיקי עולם אמרו לו רגע אבל העצה הגיעה מהישיבה אז תענה קצת את הישיבה בכמה קופקת אמר לו התחייבתי כן התחייבתי מאמין שהוא יהודי טוב אבל רואים אף על פי שהצדיק נפטר צה להפיץ גם את התורה שלו את הדיסקים שלו עשה הרבה למען עם ישראל יש לו כולל היום עד היום יש לו כולל הכולל שלו בן פורת יוסף בית יפה שיר בנים שיר בנים מיוחד אז הלכה למעשה כותב מרן לא יעלונה מה הבעיה הבעיה היא המקור הוא קודם כל צריך לדעת המקור הוא הגמרא כותבת רבי יוחנן בן זכאי תיקן שלא יעלו הכהנים לדוכה שתי טעמים א' כבוד הציבור פעם הנעליים לאים מספיק מחו נקיות היו באים מהחור אז תית לפעמים אמר אתה בא לברך בן אדם נעליים מלך נכון שים את זה רחוק דבר שני אומרת הגמרא שמה יפסק לו רצוע שעת ברכת כהנים חמת שמתייב מתבייש שנה לא פתוחה שם לכושר רע הם יחשבו שאין לא נוצא כפה מחמת שהוא פסול קונה כול לא טוב כהן שאין לו נעליים כאלה מה עם סרוכים מקשה מה אפילו הכי אסור אומר אפילו שאין לו רצועה אסור לו לענות עם נעל אפילו אתה אומר נעליים שלו ואם זה של בד לב סינתטי אסור זה קודם כל רק דבר מרן מדבר להנחה כן מה שמורנו ורבנו יותר טוש מאיר דוד למד זה שנים כותב בשוט חבדה חלק ב' סימן יג הוא מביא שמה שבחוץ לארץ למשל שמה יש הרבה שלא רוצים להוריד את הנעליים הדוכן אז הוא אומר אומר חמובדיה עדיף שאם הם יכולים שלא יעלו לדוכן אלא יעמדו על גבי כך ואין כן למחוט בידם אפשר לדבר איתם דרכי נוח שלהם שיש להם על מה שיסמוכו בפרט שיש לחוש שאם נצריכים לחלוץ עליהם יבואו להתבטל מצוות עשה שלת כהנים יש כהנים שהם לא רוצים להוריד את המערי חוץ לארץ, חוץ לארץ הנה ויש מקומות בחוץ לארץ שנהגו להקל לשת כפיהם לא לחלוץ על הרב שעומדים על גבי כך ואין למחוט באדם שיש להם על מה שסמוך שיש לחו שאם צריך להגיד להם לחלוץ יבואו להתבטא מצווה מה תעשה שזה קטן בגלל שהקר לא רוצה לרצה להגיד בגלל מזג אולי יכול להיות לא שמעתי מעולם אבל יכול להיות שכתבו את זה צריך להסתכל פסקי תשובה סף לכל המחנות אומר אומר רבי דוד כותב ככה לדעת כמה פוסקים אסור לעלות לדוכן בנעליים או אפילו בשעת הדחת כגון שקשה להם לחלוץ נעלם נגד ארץ ישראל שהכהנים חולצים הנעליים קודם בברכת כהנים אפילו שאינם עולים ממש לדוכן אלא נוצים כפיהם עליו כך ויש מקומות בחוץ לארץ שנהגו להקן בלי חליצת נעלים ואינם עולים לדוכן ואין למחוט באדם שיש להם על מה שסמוך מפרד שיש לחוש שאם צטריך להגיד להם לחלוץ את הנעליים יבואו להתבטל ממצוות עשה של ברכת כהנים אומר עוד דבר טוב זה הלכה למעשה חמובדיה אומר לא לא להלחיץ אותה הרב צריך לדבר ולאט לאט עם הזמן השם יעזור ודאי ששומעים עם ישראל טובים הם שומעים עכשיו מה הדין בגרביים גרביים מותר להם לעלות או לא בית המקדש הלכו בלי בלי גרביים באמת בספר האגודה כתב להחמיר בזה מרלו כן אבל הלכה למעשה אנחנו לא מצריכים אותו כן קודם כל מותר לעלות אותי בגרביים שעל הרב אפילו גרביים כאילו אתה אומר שאסור אתה בא לדמות אותו לקהם בית המקדש בית המקדש היה לו גרב עכשיו נגיד נעל יש לו את הזה של הנעליים שהוא לא יגע ברגל ואז הוא נגיד עם תפילין לא צריך לחלוס עש צריך לגרוף את הגרביים הוא יגע בכף רגל זה בעיה עם התפילים ידיים כן אומר בזמן הזה שברוב המקומות אין אנשים מרגילים הלכת רכיפים לפני לגמרי לפני גדולים אדרבה צריך שיהיה לבוש בגרביים כל מקום הזה מעקב אומר ואם הוא שיהיה בריא מהחן נועכיפות הסוגות הוא הולך שיהיה בריאים סנדלים בלי גרביים עכשיו ברגע שהוא עולה לדוכן אז הוא מוריד את הנעל את הסנדלין מה קורה בלי בלי גרביים אומר רבי רבי דוד אין בעיה שהוא יעלה לי לדוכה שהוא בלי גרבי כך כתב פשוט לקרות משה פשוט קנ תורה בהלכה ויהיה פשוט ציצני אומר בזמן הזה שברוב מקומות אין אנשים רגילים אבל אם למשל עכשיו תיקח בטוניס מקומות כאלה ששמה אנשים הולכים לחפים הכוונה באים עם זה שמה שנ נכנסים בית הכנסת הם מחולצים את הנעליים אז כל מקום אומר אבל אלה הקיפות הסוגות הם ככה הם הולכים אז מה תגיד פני הכבוד הלאה אומר אבל אם זה גרבי עור אם אחד איזה עשיר עכשיו מישהו פילק אותו בגרבי עור את הכהן אה טוב להחמיר שלא יפה טוב להחמיר שלא לעלות בגרבי האור ואם עשויים מבד המכופה באור יש להקל בזה איך כתב המגן אברהם חוץ מכבודכם חוץ מכבודכם אז אם הוא רוצה לעלות עם נעליים צריך להסביר לו אם הוא רוצה הוא לא שמע לך ויכול להיות שאם אתה תוכח אותו יותר לא יבוא אז תשתוק תן לו יש כאלה שואלים מה הדין לעלות במגפיים נעליים אני מבין מגפיים תליים מגפיים זה ככה אומר בהפרי הפרי החדש כותב שיש להחמיר בדבר הזה שלא לתתו לבן אדם כזה אז בזה בטח צריך להיזה נראה ביזיון וגם עוד הלכה הוא אומר פה הרב דוד יוסף גם אלה שחולצים את הנעליים כך צריך להלכה לא עשינו את זה יש הרבה אנשים אין להם רגשות שמים את הנעליים מול בן אדם לפעמים לא נעים לבן אדם ששמים לו נעליים צריך הכהן לחשוב איפה הוא ישים את הנעליים באמת שלא לפגוע בשני חושב שכה צריך ללמוד את ההלכה זה ההלכות של הרב חובה שזה יהיה ככה אז כן מי שלא לומד פרמינה גם חשוב שהרגליים של השם זקן יהיו תמיד הקף חוץ כבודכם יש לו ריח לא יע למה דבר מנן לא עליכם הוא זה בוסם שם טוב בכל המקום בהחלט נעליים וזה לא שמול אנשים אבל אם הוא לא שומע לא שומע מה לעשות לא שומע לא שומע מה שאנחנו צריכים לדעת שברכת כהנים זה אחד הפצצות המתקתקות של ישועה צריך התבטלות להאמין שהברכה מתקיימת בעזרת השם הברכה תתקיים הלכה ו' חברים אף על פי שנתלו הכהנים בשחרית אדם עכשיו קם בבוקר שתי את ידיים הגיע לבית הכנסת התחיל את התפילה יש מגיע לעמידה מגיעים לחזרה אומר רגע אני נטלתי ידיים ידיים נקיות אומר מרן אף על פי שנטלו הכל עם ידיהם שחרית חוזרים ונותנים מדה הפרק שהוא חיבור היד והזרוע הלוי יצק מהמלדיהם קודם לכן תול יד אז הוא צובה הוא מצווה ליטול עוד פעם הרב מה אתה אומר הוא מצובה ליתול עוד פעם בטח אני מקריא שוב פעם מתמרף על פי שנדבע קונים אתהם שחרית עוזרים הפרק שהוא חיבור היד והזור אבל מה ומה אנחנו נקן חברים אדם יודע שידיו קודם כל זה פסוק סעודכם קודש ברוך הוא את השם זה לא סתם כך כתוב בתהילים כך אמרו במסכת סותטה וכך פסק הרמבם עכשיו על פי שהוא נטל ידיו צריך עוד פעם ליטול ידיים כן כמו שאמרנו נראה לכמה עד שלא מברכים על זה אבל מה שלימדו אותי פה כל החברים פעם שעברה שאפשר יש זמנים שאי אפשר לעשות את זה משל אם הוא ילך הוא בית הכנסת ענקית בית הכנסת צפופה הכוונה היא מילה באיזה 200 300 500 מפל אם הוא ילך ויבוא בקריאת התורה מרוב האנשים הוא יפלס אומר דבר יפה אם הוא חזן שכח לי חזן מה עכשיו אתה רוצה שהוא ירד או שעכשיו הוא צריך לעבור בפני המתפללים ואגב מאוד צריך להזהר אני רואה אנשים דקדקים קלהקחמורם לא רואים מטר עוברים עלך ככה מדקדקים יתנו לךות וכחי הדור אבל הם הם עוברים על מרן בשעת נפש עוברים ככה מתפלל זה עובד עובר במעבר צודקים לא עובר במעבר למה אתה עובר על ח למעשה אומר טוב, אם הכהן צריך לעבור בפני מתפללים או כמו שאמרנו חזן או שהוא כן בית הכנסת גדול או שאם הוא יצא אז לא יהיה מניין רוצה ליטול ידיים עוד דבר יש לו עוד אונסים לא משנה דווקא אונס כזה לא יכול עכשיו ללכת שכואבת לו הרגל עכשיו מאוד חזק נתן ידיים לפני זה בכל האופנים האלה לא צריך ללכת ליטול ידיים רק אם הוא יודע שהוא לא נגע כן אבל אם הוא יודע שהוא נגע במקומות המתונפים או שהוא חלץ את הנעליים הוא נגע בנעליים זה צריך ליטול ידיים עוד פעם אם יש לו את כל הונסים האלה מספיק שעושה מיד או ש כן אם אם הוא יודע שידיו מסתפק בהם יעשה בהם דבר שהם קיות אחד מהכורה אצלנו אמר לי שגם אם אני לא מספיק נגיד אני בוקר רגליים ממש צריך לעלות לרבי מה אם אני יודע שהידיים שלי נקיות עדיין אז לא נתו מה הוא אמר אם הידיים נקיות אם יודע שהם נקיות בקרתי רגליים ואין לי זמן ללכתים חז אני ראיתי פעם מקרה מביש היה איזה חסיד שבא מחוץ לארץ לא בארץ סוג חסידים שהם לא בארץ עם אנשים מאוד תקיפים איזה ילד ספרדי לא נתן ידיים ועלה לידו מה זה צעקות הוא נתן זה אתה נגד מורון אתה נגד מורון מורון כותב נכון מרן כותב אתה צם זקן שאני אחזור בתשובה אבל גם מרן כתב שלא להלבין פנים ברבים צעקות שהוא צרח עלה כמובן אחרי זה גיבדתי את הילד וחיזקתי אותו נפשית לכל לגרום לו שהילד הזה יותר לבוא לבית הכנס מה? אבל עכשיו אחד נתן ליד, עכשיו אחד חלץ נעליים, נגע בנעליים הוא במקום מטונף, אסור לו לשת כפיים עד שיתו לדע. אומר, ולכן הכהן יזהר. אומר ואם יש מוסף מהמקום אז צריך לשים לב שבאמת ידיו יהיו יהיו כן ידיו נקיות אם יש לו או נשיא אבל הלכה למעשה הכי טוב במוסב לך ליטול שכל האריכות של התפילה וקריאת התורה כבר הגג ירד איזה מקום בראש או דבר כזה ששם מלמולי זהב הלכה שביעית חברים נתן הכהן לדם שחרית ברך על נטילת ידיים לא צור לברך כן שאומרים הנה עכשיו זה לא ברכת כהנים רגילה אני בא עכשיו ברכת כהנים אז מה הבעיה אז עכשיו אני לברך אסור לו לברך אבל אני צריך לדעת כן הלכה שניטלה את הידיים של של שחרית אותו דבר ה נטילת ידיים של ברכת כהנים זה בדיוק גם מברך נטילת ידיים לא מברך לשא הלאה חברים יש פה הלכה מה שרבי אמיר אמר אם אין לו מים ליטול ל ידיו קודם ברכת כהנים אין הדבר מועיל אם ינקה אדם במיד מנקה צריך שיתול יד במים דווקא אבל אם הוא מסתפק נראה שזה בסדר מה המקור של הדבר המקור של הדבר הוא מביא את אה כן מביא הוא אומר צטריך להסתכל בספרו מציזה מקום ולכן אם היה לו מים לא היה לו מים קודם תפילת שחרית וקניח ידם לא רשית כפיו עכשיו לא מברך. עד איפה נוטל ידיים? עד סוף הפרק של הים. צריך לדעת הלכה למעשה שנותן ידיים עד סוף הפרק של היום. עוד דבר הולחמיר שיטלו הכהנים ברכת כהנים כמו בנטילת אדם לסעודה ידענו שבכלי רביעי ימים באים מכוח גבר מים שלא נשתנו מראיהם ישו לכל הפכות רביעית וטוב שלא יהיה דבר חוצץ על ידיו שנותם להבקת כהנים טוב להחמיר להסמיר עד כמה שאפשר תדע לבקת כהנים ולא חכה אבל אין הכהנים צריכים ללחוץ רגליהם יש שנוהגים לתת מי פסמים בשבת יום טוב אן לעשות קמפנים חשש איסור מוליד רכה מקד שהרב היו נותנים רקים אבל הכהנים מותר להם לשים מי בוסם על ידיהם זה אין להם בעיה מנהג ישראל שהלוי יוצא כמע על ידי הכהנים לכן קודם לכן נותן הלוי עצמו את ידיו זה זוהר אם אתם זוכרים מה ספרת דצניעותה למדנו את המקורות וכולי אם כל מקום נתן הנביא ידיו שחרית השי לסמוך את ידיים שחרי שלום של השני אם אין שם כהן לוי בכור הרב אמר לא אה הרב אמרנו שמדנו זה מה שהרב אמר שהמצווה רק על ידי לוי כן שזכור ל כן אתה צודק הכף החיים כותב שלפי שפשט הזוהר דווקא כן לוי ולא קורא לו בכור אם אין שם בכור עדיף כהנים יתנו על ידם ולא יצוק כהן אחד על ידי חברו. אם יש לב לוי והוא תלמיד חכם והכהן גדול עם הארץ נכון שלא יצוק הלוי מים על ידי הכהנים לחשש שזוות התורה כלומר לתלמיד חכם הוא יכול לא לטול תלמיד חכם לא ליטול את ידיו הגענו חברים להלכה אחסיעשמ שחברך רוצה לספר לך בגנות הזולת ואינך יכול להישאר מראש עם הדבר נחוץ צריך לשמוע את הפרטים כן תכן שהמידה עשוי להביא לך תועלת איך לשאול אותו או להתחיל לשמוע ברגע שאתה רואה שזה שון הרד את הפסיק כמה לא התפללו מנחה מחינה מנחה האם טובים האם טובים תודה רבה הנזק שבשמירת שמיעת לשון הרע למה ברגע שיש שומעים אז יש מדברים אין שומעים אין מדברים היום יום ראשון יב בסיון חיוב מלכות על אכילת שרצים רק אשר בריה שלמה ואסורה מהתורה חצי שור אסור מהתורה חרקים קטנים מאוד הנמצאים במים מן פירותים נגד ששמש בעין חד אסורים באכילה היום טירת רבי דס שרף רבי יעקב יושון לופיס בדוד פרדו דוד חיים שמואל חס רבי אברהם לרידו שלמה סוכ משה תחן דם משה תחן חנדנו מחלוק שרבית רבי משה בן חבי שמואל צהרי שכר ידיד דיין רבי ניסים עליכם אין כן כל זמן שישראל עושים רצון ריבונם הרי על שולחן המלך הם אוכלים כל הסודות להם תם הצמחה שלהם נותנים את הכל להם את התמצית תהיה לגויים כל זמן שישראל לא עושים רצון רבונם הם הולכים לגלות והסעודה הולכת לכלבים ועם ישראל מקבלים את התמצית למה הם מקבלים את התמצית הגועל שלהם אוי למלך היושב ומצפה לשולחן העבד השם יעזור לעם ישראל השם יתברך להם את השפע שלהבד האי שירד דבר השם יזכור כאשר הוא יהודי ויאמין בתורה בפני אבותינו ולא יצאנו יצרו השם זכנו חס וחלילה להסתכל קומות אסורים כלם אומר הקדוש ברוך הוא ותרן חס וחלילה הוא חייב שונאי ישראל רבי חנניה בן קשה אומר צא הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפי חם