הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות נשיאת כפים סימן קכ"ח

Kind: captions Language: iw דשמיא בתאריך חסיון תשפה השבת עם כל עם ישראל נראית בסיעתא דשמיא פרשת נסוף הקדוש ברוך הוא אומר שכל עם ישראל נשוא את ראש צריכים להרים את הראש להאמין כוח שהקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד היום אנחנו הגענו בין פורת יוסף בסימן קכה בסיעתא דשמיא נראה אם הלכה ברורה גם בעזרת השם הסימן הוא דיני קדושה פה שתי סעיפים אומר מרן בהלכה א' אין הציבור אומרים שליח ציבורן הקדושה אלא שותקים ומכוונים במה שהשליח ציבור אומר עד שמגיע לקדוש ואזונים הציבור ואז העונים הציבור קדוש שתזכר שהוא קדש רואים פה הלכה שאנחנו לא עושים אותה בשולחן ערוך כתוב שהציבור שודקים לא אומרים נקדישך ונעריצך המסיח כמו שאנחנו אומרים רק אומרים קדוש קדוש קדוש מאיפה יצא הדבר הזה שכל עם ישראל היום רואים לקדישה זה מנהג האר כך כותב הארי בא בשאר כוונות מביא פה בהלכה ברורה וזה לשונו צריך שתאמר משניח ציבור כל סדר הקדושה מילה במילה מן הקדישך ונעריצך צי סיום כל הקדושה כולה אומנם שתי תיבות שנבדשך ונריצך צריך שתאמר אותם בכל רב שאר התיבות עד הנייד קדוש תאמר אותם בלחש אמת שזה גם לא רק מנהג הארי זה טוב לפי הארי אומרים רק שתי תיבות בכל את השאר אומרים בלחץ של מה שנחש ש היום מנהג העולם מנהג העולם אבל גם לפי הארי אומרים את זה בשקט לא אומרים את זה בקול הכוונה חוץ משתי תיבות נגדיש שח שאומרים בקול היום כבר כל הציבור אומר בקול כתוב ברי שנגיד את כל ה נגיד שך בקל אבל ככה העולם ככה נוהגים יש להם סמך. אומר שאפשר להגיד את זה עם שלח ציבור. הארי לא כותב להגיד את זה בק והם עושים את זה בק. אולי זה בשביל לשתף אולי בשביל ש להביא כוונה לאנשים. אומר הרמה ויש ליסא עיניים למרום בשעה שומרים קדושה מרך קדוש יר מנין לשמיים וכן מן העניים גופם הנושאים אותו מן הארץ ואין לדבר באמצע הקדושה ומי ש אמר כבר קדושה בא לבית הכנסת ומצא ציבור עונים קדושה חוזר ועונה עמהם שאלה האם הקדושה זה מהתורה דרבנן אומר לי בהלכה ברורה לדעת כמה רבותינו המקובלים אמירת הקדושה היא מצוות השם לתורה וקודם שיאמר קדושה צריך לכוון קיים מצוות עשה שנקדשתי בתוך בני ישראל מי זה אומר את זה רבותינו המקובלים אבל הפוסקים כותבים שאין הקדושה למדיר בנה מה שאמרו רבותינו שקדושה אינו אלא בעשרה אינו אלא הסמחת בהמה אבל אומר רבי דוד יוסף מנהג ישראל לשון ניציון כדעת הארי שכל הציבור אומרים כל נוסח הקדושה מילה במילה ביחד ממשל ציבור עד סיום כל הקדושה אז הבית יוסף מביא את הראש. הראש כותב שהציבור לא מביא. וכך פסק מרן בשולחן עמו. וכך כותב הרמב דרכי משה. שכך פשט המנהג. כך כותב הלבוש שכך וכך הובה שכך מנהג א הגרה רק מה שרבנו זלמן כתב שאם מנהגם לומר איתו יכולים להגיד הוא לא כל כך שמח בזה בסדר כדברייהם מחילה, כדברי הראש, גם הרמב"ם כותב שהציבור לא אומר בק. ככה הוא כותב. מביא רבי דוד שכן מוכרח עם סידור רבי סעדיה הגאון. בן סד אז כמו שאמרנו מה שאנחנו עושים היום זה מנהגם קבלה אבל זה שאנחנו מוסיפים שאנחנו אומרים את זה בק אומר הרב דוד שולצי ציון יזהר השליח ציבור שאומר לו מתם משבחים ואומרים לכן שומר בדברי קודש כתוב לומר שיסיים כדי שהציבור יתחילו מר כבוד השם קומו וימלוך השם אבל שלא יהיה באמצע ואז הם מתחיל אלא הם כן יודע שממתינים לו ואם אחד אמר לפני השלח ציבור קדוש קדוש קדוש צריך לחזור ולומר קדוש עוד פעם ואני יאמר אותו בלחץ אז הקציבור אומר קרא את זה אני קדוש קדוש פני זה זה קדוש קדוש מה זה אומר הקדוש קדוש כשמזה קרא לזה זה חץחים לא מישהו בציבור יש פלה של צריך להגיד א אם הוא עושה ככה זה לא טוב לא טוב בטח זה אומר שצריך לחס שאלה גם השליח הציבור אומר קדוש קדוש איתם או שהוא מחכה שהם יסיימו ואז אז בקול יותר מכולם כן הוא יכול להגיד בקול יותר מכולם לחכות שהם יסיימו ואז להגיד קדוש קדוש בזה מחלוקת אומר בדברי יוסף אירגס חכם גדול ידוע נראה לי בזמן מרן בית יוסף זמן הארי כותב שיגיד אמא כאן שמה כך כותב גם הרמבם מה שני בין זה לזה בקדושה אמר בגלל ש שאומרים את זה אז צריך להוציא אותה על ידי חובת קדוש קדוש מי שלא יודע וגם יש כאלה באמצע התפילה אז הם רוצים לשמוע אותו לצאת ידי חובה מכוונים אותו אתה מכוון ומכוון מי שבאמצע התפילה הוא מתעכב ואז החזה צריך להוציא אותנו למעשה לא כדי שיגיד לבד הקדוש קרוצ לקבלוציא אותם [מוזיקה] שבות אומר אחד בציבור שמ שומע את כולם ביחד הוא לא שומע את הציבור שצמו מוציאות שומע עונה כן יוצאים דחובה עם אדם שומע קרפון מה שאתה אומר זה ה תלוי במנהג המקומות יש מקומות ארבע שהשל שליח ציבור אומר ביחד כמו שאתה אומר יש כאלה שלא יודעים אז איך הם יצאו ידי חובה והכל שלו נבלא בכול שלהם באמת ככה איך עובדיה שכדאי שהשליח ציבור יגיד לבד כך אחרי הציבור כלומר אם יש כאלה בלחץ שמוצאים את זה חובה שומעים את החזן אומר קדוש קדוש זה צימן קכה סעיף כן אז אם רוצים כאילו להוציא אחרים אז בעיה ש שאתה אומר עם השע ביחד עםציבות אבל מה זה להוציא אחרים שבאמצע תפילה? זה הכוונה צ כן מי שמצא תפילה בלחש הוא לא הוא לא עולה לא כלום רק מקשיב יש פה מדרש מאוד יפה יש נוהגים לתת עיניהם למטה בשעה שומרים קדוש יש יש נוהגים להסתכל למעלה על פי מה שכתוב בספר היכלות אמר הקדוש ברוך הוא לאורדי מרכבה ברוכים אתם לשמיים לארץ אמרו ותגידי לבניים מה שאני עושה בתפילת שחרית ומנחה בשעה שאתם אומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותם ואמרו להם עיניכם לרקיע כנגד בית תפילתכם שעה שתו לפני קדוש למה הוא אומר תראו איזה דבר יפה אומר סו לרקיע שאין לי הנאה אומר זה פחד פחדים מי שקורא את המדרש הזה הוא מתרגש אין הנה לקדוש ברוך הוא בעולמו באותו שער שנה של עם ישראל נוסים לת שמיים אומר ואני מסתכל בעיני ועולה לפניי כרח אומר הקדוש ברוך הוא אין לי הנאה בעולם כמו שאומרים הקדוש מרמים את העיניים לשמה מקפיד בזה קצת הציבור מרים את הענן זכות ככה אני מיד שראיתי את המדרש הזה אני מקפיד על זה אם הקדוש ברוך הוא אומר שאין לו ענאה בעולם רק כמו זה הארי היה סוגרת א יש אומרים שאפשר עיניים פתוחה אומרים שהשכינה מולו כאילו מסתכל על השכנה אבל בזה היה לסר הרש אנחנו לא כנראה רע כן חושב שאצלנו לא מקפידים בזה ויש הרבה פוסקים שכתבו שאינם יוט מה קורים כותב שבשאר הכוונות כתוב שיסגור אתם מקובלים הם חייבים להשאיר עיניים בתוכות למה הם עוברים על כל הכוונות של הקדישה השניים שהם תוחות את רואות את הכוונות מסכים על הסידור לא ספרים למנאה גדולה לקדוש ברוך הוא בשורים קדוש קדוש מנהג ישראל שמן קדוש מגביע עיניהם מן הקרקע מגביעים עקבה מן הקרקע בכל פעם שכון קדוש מנהג זה יסודתו באר קודש ממדרש צנחומה שתיים יעופף מכאן תיקנו חכמים לעוף אדם על רגליו יש היום משפט ברחוב תעוף על עצמך יש משפט כזה בן תעוף על עצמך, תעוף על החיים. אז הוא אומר שזה מדרש מדרש שלחומה. כתוב במדרש שלחומה, מכאן תיקנו חכמים נעוף אדם על רגליו בשעה שאומר שליח ציבור קדוש קדוש. מתי תעוף על החיים? שעה שאתה אומר קדוש קדוש. ככה המדרש אומר. אומר ולמה כתוב ב קראנו בשלשום חג השבועות בלילה הנביא שאומר וינועמות הסיפים מכל הקורא ששמה ראו לו את כל העם את האופנים חו את הקודש כתוב אומר איזה רע שיש שם אז אומר זה כמו המלאכים וינו עמות הסיפים מכל הקורא היו מתנענים מזעזים פנימת המלך כל שכן אנחנו שצריכים לפחד מהשם הם מלאכים יש להם כוח יש להם עוצמה והם מפחדים שאדם הוא בחינם מה יש בו אין בו כלום על מה תגאה מה תגע הבן אדם יש כאלה אומר קופצים קדוש קדוש קדוש 20 חלק אז הוא אומר שלא צריך לקפוץ כגביע עצמו קצת ראיתי בכיסוף טוען שהכותל הגביע שלוש פעמים באותו גובה התונן באותו גובה לא התונן שונה אחד לשני כן. אז בוא נראה מה שהוא אומר. איך איך באמת עושים את זה את הקדוש קדוש. אומר ה הרב ערמה הביא בשם הרי ריקנתי. היה אדם גדול מקובל שבקדוש הראשון הגבע קצת בשני יותר בשלישי יותר. אומר הכף החיים לפי הרי לא לעשות. אלא מה צריך שיהיה שווה? [מחיאות כפיים] אז אומר רבי פיה הבן איש חי גם נעשות ככה קצת קצת חמובדיה כותב לא אומר כמו הכף החיים לא אותו כל פעם אותו הרמה אבל לא לקפוץ לא כל דבר שהוא יותר מדי זה מריח השם מעניי לא בריא ונוהגים להרים מעקבה מן הקרקע גם כשאומר ברוך כבוד השם כמו וגם לאחשם לעולם עוד דבר אסור לדבר בשעה שבועים קדושה אמר רבי אלעזר ורבי יוסא פעם אחת הייתי מהלך בדרך מצאתי את אליהו הנבי זכור לטוב 4000 גמנים תולים אמרתי לו מה אלה אמר לי כעס שדבר אומר על מה 4000 גמלים אומר לו חרון אף ורוגז למי שמדבר בקדושה כל המדבר אומר עליו הכתוב ולא אותי קראת יעקב זה הכל על הגויים ששם גם ראיתי יש אנשים שעושים קפת קפיצה קמת כפות או שניין או שצור אז מה שאתה שאלת לגבי איך עושים את הזדילוגים שך מובדיה אומר תעשה את זה רגיל לא אחד יותר מהשני אומר עכשיו יש כאלה צדיקים שמחזיר אותי בתשובה הם כל הזמן לומדים תורה מתי בפרט הם דקדקים ללמוד בחזר כל היום היה לך זמן ללמוד תורה בדיוק עכשיו יש חזרה אתה בדיוק עכשיו גם יש כאלה צדיקים שבתוך הנקדישך בתוך הקדיש זה נקרא יצר הרע אסור כך כתבו מפורשים מפורש עשו הדבר הזה אומר עכשיו אחד שמע קדושה חייב לענות עוד פעם אומר חייב לענות עוד פעם עוד דבר שאדם אומר קדושה כדאי להצמיד את הרגליים אומר כן למה אתה דומה למלאכים יפה וכתוב וכאן ורגליהם רגל שרה וטוב נשאר ככה עד אחרי האל הקדוש לא נשב תן אם כן כואב מהרגל יש כאלה שאחרי לאזור המילה זהו כבר הולכים אומר שליח סיבור ששכח להגיד קדושה נזכר קודם שסיים אה חב אתה קדוש יחזור ואומר קדושה וימשיך אתה קדוש נזכר אחר שחט הקדוש יאמר קדושה אדם אמר חזן בטעות אמר אתה הקדוש הקדוש ברוך אתה השם חי אמיתים אתה הקדוש ברוך אתה השם הקדוש יגיד שם אבל אם הוא אמר אתה חונן חוזר לראש התפילה אומר את הקדושה במקומו שזה כן ציבור היה עלים ככה כנס אומר מרן בהלכה בטוב לכוון רגליו שומר קדושה משליח ציבור טוב שהרגליים יות צמודות כמו שאמרנו ורגליהם רגל שרה כך פסק בשולחן ערוך אומר אדם שמע כבר פעם אחת גדושה עכשיו עובר שומע פעם קדושה חייב לענות חייב לענות אומר מה הדין אם התחיל החזל להגיד קדוש פתאום רואה נעלמו לו עשרה אז אין בעיה כמו שאמרנו ברגע שאתה מתחיל חזרה או קדיש מתחיל בעשרה ונעלמו אתה יכול להמשיך לא רק זה מה שלתנו רבי יעקב אתה יכול לחזור תמשיך את כל החזון כל החזון בדיוק אז הוא אומר אומר שעכשיו הגענו ברשותך לסימן קכו פתחו משנה ברורה סימן קכו שלח ציבור שטעם ודילג אחד מכל המוחות שמזכירים אותו שליח ציבור שטעם ודילג אחד מכל הברכות שמזכירים אותו יודע לחזור אין מסלקים אותו למה פעם יהיו מתפללים בעל פה אז אם אתה זוכר תמשיך אם לא לא אבל אם דילג ברכת המינים מסלקים אותו מיד שמה הפיקורסו חילה בטעה הם מסלקים אותו אם טעה בברכה טעה אבל אם לא טעה אלא דילג אותו סימן שפיקורס אם באמצע אמר אז כנראה שהוא לא ידע להמשיך מקור הדין כידוע שם שמואל הקטן הוא חיבר את זה למה בדורו רבו אלה שהיו מלשינים ודברים כאלה לשלטון אז הוא תיקן את זה ש לא עלינו שאף אחד לא לשיט חברו הם מגיעים אפילו די פיקוח נפש אז ברגע שהוא הפסיק באמצע זה לא אומר שהוא חס וחל הכופר פשוטה לכן לא מסלקים אותו אפשר להמתין לו גם כמובן שסדרת אותו אם שליח ציבור לא אמר ברכת למינים הורידו אותו פעם הבאה אפשר להותוך הזה שליח ציבור כמובן שמסבירים את ההלכה דין שליח ציבור אומר בהלכה ג' שטאב ודילג ברכות את התפילה שאין מעבירים אחר דרכיו תחתיו אלא אם כן יודע לחסור תקן אתו אפילו אם דילג שתיים או שלוש ברכות זה שהיה דבר בשוגג נזכר שהיה דבר במזיד מעבירים אותו מיד כמובן אם אדם דילקטה פתאום שם זה דגתי זה מה שכ אומר לו עליכם חוץ ממכם חוץ מכל עם ישראל שיוש שנקרא רפורמה לא יכול להיות שהבן אדם זה רפורמה על אתה לא יודע מי הוא לא מאמין בתחיית המתים לא מאמין בגולה עתידה לא מאמין בגמול שכר ועונש ה הוא כופר והפיקוס ואסור למהו של יח ציבור אפילו חד פעמי הלכה ב שליח ציבור שיטה ולא יודע לחזור למקומה מוד אחר תחתו מבחי תחילת הברכה שתעז אם היה טעות באמצעיות אם היה בשלוש הראשונות מתחיל ב שלוש אחרונות מתחיל ברצח אם אדם לא יודע איפה צריך לחשוב איפה אתה בראשונות חוכב לזה מלכים בים איפה לך אמר לו אומר אדם שעכשיו שלח ציבור שתה אחד שעונה לא יתחיל לעשות א מיד יעלה מה הכוונה תרך בניך הלכה ג' חברים כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שח ציבור חוזר מתפלל בין אם טעה כמותו מתפלל בכל רב חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח ולא הזכיר שליח ציבור יעלה ויבוא סיים את התפילה אין מחזירים אותו תוח ציבור שתפילת לוספים שלפניו מזכיר בראש חודש אבל אם נזכר קודם שסיים פינתו חוזר לרצה ואין בזה תור ציבור אומר בכל מקום שיחידה בתפילת 18 צריך לחזורחוץ בשחרית של ראש חודש למה הוא תכף עושה מוסף בזה יוצא דרך עכשיו פותר אותו מהראשון כן רק את חזר כל זה דווקא שסיים את תפילתו אומר בהמשך הדינה אמור שלא אמר ילד ויבוא סיים תפילתו אין מחזירים אותו זה רק בשחרית של ראש חודש שסומך על תפילת המוספים הוא נמתע מתפילת החזרה של מוסף ראש חודש אני תפילת 18 במוסף ולא הזכיר קורבן מוסף לא כדין יחיד זכר קודם שסיימת תפילה חוזר למכה רביעית ואם לאחר כך ואם זה במנחה ודאי שהוא חוזר למה אין לך יש לך פה את מוסף מה זה חוזר חוזר הוא מדובר בא בלחשם היה בלחש אז עצם החזרה זה חזרה זה כבר ח נקרא שהוא חזר אומר שליח ציבור שאתה אומר רבי דוד יוסף ראשון ציון בתפילת החזרה בשחרית של שבת פלל תפילת חול לא הזכיר שבת וסיים את התפילה גם פה אינו חוזר סומך על מה שמזכיר בתפילת פוסף אם רוצה לחזור לתפילה יכול אבל אם לא סיים תפילתו חוזר מיד לברכה רביעית מזכיר ששבת ממשיך אתה אומר שליח ציבור שטעה ממי חול המועיד ולא אמר ילד עכשיו מדובר בחזרה נזכר לאחר שסיים את התפילה בדיעבדנו לא חוזר סומך על מה שמזכיר את המועד תפילת מסר אומר מרן בהלכה ד' אם ת שליח ציבור שמתפלל בלחש לעולם אינו חוזר מפלל שני תורח ציבור אלא סומך על התפילה שעושה בחזרה בכל רע הוא שלא טעם בשלוש ראשונות שאם טעם בשלוש ראשונות עולם חוזר כמו שהיחיד חוזר שומע זה חידוש עצום מביא מי שירד ומש שחליף אותו אומר בני זה חידוש עצוב בני אומר אה אומר שזה חידוש עצום אומר אם זה שלוש ראשונות תמיד הוא חוזר יכול אבל גם שלא יתוצר את זה שמישהו מהקל את החזר אומר מכל מקום טעם והתפלל תפילה של חול בליל שבת ולא הזכיר שבת בתפילתו לא יחזור ליסמוך על מה שאומר מאן שבע אומר כמו שאם אדם לא אמר בשחרית צומך על מוסר בנחזן אותו דבר בערבית אם הוא שכר מתפלל תפילה של חול סומך על שבע שזה מספר לא נשבע אדם בבגש אומר עכשיו שליח סיבור של לדוגמה שצריך לחזור עשו ברכת כהנים לא חוזרים ברכת כהנים סימן קכז שליח ציבור כשהגיע שליח ציבור למודים שוכים ממה ציבור מה שלימד אותנו אמיר גם בניה בדו אותנו שתי הצדיקים האלה שאם אדם באמצע המידה ושומע מודים אתה צריך לעשות ככה שזה כן אלא אם כן בסוף ה שלא בסוף ה כאילו לא חייב להגיד את המודים אבל השתחרות הוא חייב אסור אסור אסור להגיד את זה אבל להשתחבות לחיות הפוך הוא עניין שני מודים לא אתה אומר במניין אחר הוא שומע כן פה לבנץ מניין משני הגיע אה אתה מתכוון באותו בית הכנסת עכשיו אתה מתכוון מניין שני בחדר לא לא לא באותו בית נס אותו מקום כמו פה אומר שאדם שיגיע שלח ציבור למודי דבר על החזרה שוכחים ממו ולא ישכו יותר מדי ויש מי שאומר שצריך לשחוט גם בסוף הרי יעקב וטוב לחוש לדבריו ראית כזה הלכה פעם ראשונה לא שכחתי אדם שולה שים לא ראינו דבר כזה יעקב שבסוף מודים עושים משתחות נכון בכל מקום עשו כמנהג כאילו בברוך ההודעות כאילו כן לא ראינו דווקא כזה שום אף פעם שנה מזה התורה תביא פה מקורות הדבר הזה. אומר בסיום הודים דרבנן אומר ברוך אל האודות לא אומר ברוך אתה השם אלא הודעות כן המנהג למה הוא אומר שבירושלמי כתוב ברוך אתה השם אומר שהראש ככה היה אומר ברוך אתה השם גם הביא את זה ספר ארו כך מאירי אצלנו בגמרא זה לא כתוב בית יוסף כותב שלא עושה את זה אומר מרן בהלכה ב' אם אין כהנים לא עליכם לא עלינו כמובן הרב שבי מאוד הקפיד שיהיה כהנים השם זכה אותנו זכות תורה שתמיד יהיה לנו כהנים נכון שלושה כים רבי שלום הכהן שלושה כהנים שמיים מדבר כן אבל אומר שושה שושה שת שתי פעמים למה יש אומרים שם שתיים זה דאורייתא דוריתה נכון יש אוקפיד שיהיה הוא מאוד מאוד רצה שיהיה כהן שיעשה כוונות כן בדרשה של כן עד שהוא מצא אחד רבי אחד דבדו כהן מיוחס רבי דוד הכהן היה עושה הוא היה צדיק קדוש הוא היה שוחט על בס קם הייתי רואה אותו מקובלים היה בא בשתיים שלוש קבוע היה תלמיד חכם כולם כל המקובלים לא למדו גמרא כמו שהוא רואה ממש הוא בא מישיבה פה ד גמרות ש היה להם מידות טובות אומר ברכת כהנים הייתי מול הכהנים שעובר עוד פעם שמת היה להם לב טוב כל הזמן המקובלים שהיינו גם אית מבוגרים היו מברכים אותנו בלי סוף כל הילדים כל הם ברכה כל הם מברכים אתה זוכר אני הייתי שמה פעם אחת זכיתי להרים לו את הרגליים למונית רבי דוד הכהן צחם בהתחלה בהתחלה שבת אולי סמר הנהג מונית שלו שפעם קח נהג מונית היה לו תמיד גרביים לבנות כאלה על הרגלות כאלה שהוא רצה לקחת בבאס זה אומר שירדנו מירושלים השלג אי אפשר ללכ אמר לו שם את היד על ההגה אמר לו תיסע הכל בסדר אומר הנהג מונית, כל הדרך נפתחה להם ונס אותה אישה אחת זה סיפר לרבי בניהו אחי הגדול שלא היה לה ילדים אמרו לה היום רבי דוד הכהן מסיים צום של שלוש ימים לכיברך אותך תפקדי בילדים סיפר לי את זה את הסיפור זה לפני 40 שנה שמונה ילדים כזכורה ללוות והם היו ענטנים לא היה גאווה או משהו מש גובה עיניים כולם דברים כות לא היה גאווה היה הכל אתה חושב שהוא חבר שלך מדבר כבר לא היית הוא סיפר לאישית שהוא חלם את המשיח בכותל דיבר איתו ואמר לו מתי תבוא תגל אותנו רוצים צבסיים היה בקשר מאוד טוב הוא לא הלכים אף יהודי של של שתי הילדים שלו נרגו במלחמה חושב שהו שתי בנים שתיהם נהרגו ממלחמה מר צדיק גדול גדול אבל הוא לא היה עצוב או משהו תמיד היה שמח מישהו שיק את הילדים שלו שמח אבל כולם כיבדו את מורבים שיהיה כולם כיבדו אותו שמותם דחמים גדולים אמר שהוא ממשיך אז הוא ממשיך אז פה אוכל כועל משהו נותנים לו כבוד על מה היו צדיקים כל הזמן הם מברכים אותם לפני 40 שנה לא יודע מברך אותי שאני אתחתן שצוב זה הבחו תמיד מה ש מבקשים אחרי זה מבקש ברך עליך ילדים כל הזמן המקובלים מברכים אותנו אנשים מדברים אומר מרן בהלכה ב אם אין כהנים אומר שלח ציבור אלוקינו לוקן ברחן ברכה משולשת עד ואני אברכם אומר כמה זה חשוב אומר ברכת כהנים שיש אבל כהן אחד צדיק שס יתן לו כוחות תמיד לעשות תמיד את התיקונים אומר כהן כזה אומר בשעה שאתה שומע את הברכה שלו זה יש עת רצון בשמיים כמו מנחה בשבת קודם הכהן יש לו כוח. כמה אותיות יש בברכת כהנים? 60. כמה יהודים בעיקרון? 60 ריבו כל עוד כנגד 10,000 יהודים כמה יש כוח בברכת כהנים שהנו מבינים מה השם זקן השם רחם על מדבר לזכות לנצל אתת כהן שני לא פעמים אתה מאמין את שש טרות א אז תסתכלו שם בדף הזה שיש כאלה תופסים את הדף עם הכוונות תראו כמה כמה מעלות אבא שלי שמישאל לו מחלה כזה מביא אותו שיעמוד הרב יעקב יוסף למשל הושיב אותו ממול הכהנים שברכו אותו כוח גדול יש ברכת פעם אומר ש יוצא יוצא עוד מעלה ב של כן חים של מחוברים צד אז נכנסים את הבר זה מה שאמר שמואל אני אמרתי רב שמואל רואה דברים שאתה לא רואה אומר לך אתה חושב שאתה יכול אמר שהוא בבית חולים אז כל הזמן היה תמונה שמישהו שנותן לידיים הוא ראה כל הזמן את אמא שלי של אבא שלי שנמצאתי איתו כל הזמן אמרו לו לא אתה טועה זה סתם תפנה אמר לו כל הזמן ראיתי שיעור לי מגינה הוא רואה דברים שאנשים לא רואים לא כולם יכולים לראות גדל באווירה אחרת בהשראה אחרת ששים שאנחנו לא זוכרים מסתובב הרבה בתקווה היה מכיר עשרות צדיקים נסתרים וצדיקים היה הולך איתם זה לו כמו אובי כזה זה לא צדיקים זאת אומר בכל הארץ לחפש אותם להיות איתם בקשר לקבל ממ סוג של נשמה אומר אין הציבור עונים אמן כשאין כהן ירצו מפניך ברכה ברכה משת הכתובה ברכה השם ישמברך אומרים כן י רצון לא אומרים אמן הרב אומר בזמנו שאומרים את יברך השם אז יש הרבה שאומרים ברוך ברוך שום לא צריך להגיד ברוך ברוך שום רק שאומרים ברוך אתה השם ברוך שם אני אומר שם השם לבד צריך להגיד ברוך השם כמן סתם דקת כן לא ש אומרך שבה אליך אז השם יש כאלה מהכל כן שיש כהן אז שהוא אומר השם יש הרבה מהכל אומרים ברוך ברוך שמו מה אתם נוהגים לא אומרים גם אצלנו שלא אומרים גם אצלנו כולם אה אתה יודע שרוב הספרדים עד היום אולי לפני שהגיע רבי אברהם יוסף היו אומרים נכון פעם לא היו אומרים גם פה אומרים הרב חלק גדול המקובלים תמיד אומרים ברכה השם מול ברקוב כן אולי יכול להיות שזה משהו לפי הקבלה יכול להיות כ שיש בזה כוח יש כבנות של כן יכול להות שזה בגלל הכוונות יכול להיות שזה בגלל הכוונות שמה צריך שואל אותך הן אומרים אלוקינו אלוקי תן ברכה משולשת אל במקום שאילו היה שם כהנים הן נושים כפן בתפילת שחרית בתפילת נוסף לכן בתפילת מנחה שמפללים בתענית ציפור סמוך לשקיעה תפילת מנחה שבכל יום כן שבלו אחי אין הכהנים עושים כפיהם אין לו מר כן לוקח עכשיו אם הוא שכח הוא לא אמר שליח ציבור אלוקינו אלוקי אבותינו אז זה לא חוזר מח זה פשוט יכול לחסוך אין בעיה ברוך השם אז הגענו לסימן קכח סימן המיתולוגי למה קוראים לו מיתולוגי או כל החברים לימדו אותי את הסימן הזה עם טור בבית יוסף כן פתחו לי לימדו אותי ואז קרא לכן אנחנו חלילים להם הרבה הם לימדו אותנו פה את הכל שברית את הכל עם המקורות עם הכל הם פתחו את כל המקורות ולימדו אותי את הכל צריך להחליף חלק חליף חליף עכשיו משנה ברורה לי בהלכה ברורה נמשיך אומר מרן אין סיאות כפיים פחות מעשרה והכהנים מהמניין ואין לזר ניסא כפיו אפילו עם כהנים אחרים שעות שאל האיש זה רבי יעקב שהוא לימד אותנו רבי בן נקש שניים דותנו את ההלכות יעקב כתב לי פה בגיל היום שלימד אותנו הלכות ברכת כהנים בתבת תשב כמעט שלוש שנים כמעט שלוש שניםזה נכנס ברכת כהנים שעוד שאל האיש רבי יעקב האם ברכת כהנים מהתורה דרבנן וענה לנו האיש ויעקב ורבי בן שברכת כהנים יש בזה שלוש דעות בפוסקים ככה ענה לנו האיש א' אומר לנו שיש גאון קראו לו יעבץ בספרו מור וקציעה הוא כותב שזה רק מדרבנן כן וכך כתב עוד בספרו שוט שאלת יעבץ ישמור הוקצאה וזה זה הוא כותב שזה דרבנן מה מדברים הרב על הנוסח או על הברכה עצמה שיש לפה מצווה לברך ברכת כהנים זה הברכה מה זה ברכת כהנים יעקב לימד אותי שברכת כהנים זה הפסוקים פסוקים זה לא נוסח אז הרב לימד לנו בזמנו שכהן שלו עולה בברכת כהנים אפילו אם הוא הולך מברך מישהו ברחוב והוא יצא בדורייתא וזה חובה שלצ אומר החבר אומר דבר נכון שיש אומרים שכהן שהולך ברחוב או מישהו מבקש ממנו ברכה שלא יברך אותו לפני זה למה יש אומרים שאם הוא בירך אותו כבר יצא ידי חובת ברכת כהנים כהן שלא זכה להתפל מזה שקיים מצווה לברך לברך מישהו הוא גם אמר שיש מצווה לכהן לברך אמר הכהן לא יכול להגיד לו אני לא רוצה אני אלך כהן צריך לברך אלא אם הוא קר בירך אז קוראים לו לבוא לעוד מקום זה הוא לא חייב אבל מה כתוב בתורה ואני אברכה מי שמברך שמיים מברכים כל כהן הרב מארץ זה שאלה יפה שאמיר נכנס לישיבה שאל את השאלה שלך מה הדין כהן חוץ קרותכם רשע שדאורייתא זה רק בבית המקדש רוצה להגיד היעבד שכל מה שאמרו אז אנחנו ברוך השם חברים היום תאריך ח בסיון תשפה מתחילים סימן קכ"ח שזה דיני הלכות ברכת כהנים אומר מרן אין עושים כפיים פחות מעשרה והכהנים מהמניין ברכת כהנים מאיפה למדנו את זה למדנו את זה כתוב בתורה כותב ברכו את בני ישראל אמור להם כך השם ישמרך איך השם פניו אך קצא השם פניו בניך שם לךשמו את שמיע בני ישראל דאורייתא או דרבנן אומר המור קציה זה דרבנה דרבנן כל מה שנאמר דאורייתא זה רק בבית המילות יש משהו קצת יותר יפה מזה זה המבית מבית כותב כן זה דאורייתא רק בתפילת שחרית אבל מוסף אם יש מנחה שזה צור זה דרבנן זה דבר יפה דבר שמתקבל בשכל וכי מה היה בבית המקדש מוסף? היה בתלמיד ששחר. זה מה ש אבל הספרי כן כך כותב הרמבם הגדולים ועוד כותבים וככה דעת דעת רבים מגדולי הראשונים והאחרונים שברכת כהנים כמו שאמר אנו ישראל היא מהתורה כך כותב הערך השולחן פרי מגדים בני שלמה כך גם הוכח ממחילה המקור מחיילה תוספות במנחות אור זרוע תשובות חכמי צרפת רדבז קריאת ספר מגן אברהם אמנם הקריאת ספר חילק בן שחרית שער כך כותבים אחרונים מגן אברהם חתם סופר רבנו זלמן חסד לאברהם תאומין ידיהו רוגונ צד חמת הגאונהדרת כל אלה כותבים שזה דאורייתא ולמה אומר הספרי כתוב במדרש אין לי אלא במקדש זה דאורייתא מה שאומר היעבץ הגבולין מניהם כל הארץ מנלה תלמוד אמר בכל המקום אשר הזכיר את שמי אבוא אליך ברכתיך אם ככה למה אומר בן כתוב בפסוק שום את שמו לשכנות תדרשו במקדש אתה אומר את השם יוצא ש יוצא אולי הייתי אומר שזה לא מהתורה אומר לא אף פה קבולי וכך דעת הרמבם אומר במדרש רבא אמר הקדוש ברוך הוא לאהרון לגדולה מזאת אתה מוכן כל זמן שבית המקדש קיים קורבנות נוהגים אבל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל אינם בטלים לעולם יש כאלה יהודים שמשמיים רוצים שיברכו את יש כאלה משמיים שהקדוש ברוך הוא רוצה שם יבכו השם זקן והלכה למעשה באמת זה דאוריתה יש שאלה אם בחוץ לארץ בארץ ישראל זה דאורייתא בחוץ לארץ מה אומר המשנה ברורה גם בחוץ לארץ עם דאורייתא פה לא יודעים כלום לא יודעים ששחרית שמה זה גם דאורייתא כן לא אמר שדוד אשכנז באירופה לי הוא אומר רבי יוסף אומר מה הדין אם יש רק כהן אחד זה דאורייתא או דרבנן אומר זה מחלוקת האם זה דאורייתא או דרבנן הדבר הזה עוד שאלה שעוד שאל רבי יוסף צדוק. הכהן שברך את הרבי יוסף שיבוא בבוקר בעזרת השם מקיים מהתורה. ככה אומר בניה מקיים מהתורה. השאלה עכשיו כל החברים פה שעושים לנו ברכת אנחנו גם יוצאים מדי חובה מהתורה או לא יוצאים מהתורה אנחנו גם מקיימים מצוות עשה מהתורה או לא חידוש עצובן אומר אני מקריא לכם מה שומע הראשון ציון כה שיבוא לפה מדוד אומר דעת רבים מהפוסק אף ישראל השומע ברכת כהנים פי הכהנים מכוון לקבל את הברכות הרי הוא מקיים מצוות עשה מהתורה אבל איך אמר פעם אחת החזון איש אין דבר בלי מחלוקת בישראל ואם ראית דבר בלי מחלוקת אני הראשון שחולק ואף זו מן השמועה ואינה יודע מתל אביב. בכל אופן, כותב החתם סופר שהכהן מקיים מהתורה. אבל דעת רוב הפוסקים, כותב החתם סופר, אין מצווה עלישראל להתברך פי הכהנים. כן? כך הוא כותב. אומר גם כך כותב הרטווה, אין חיוב על ישראל להתברך, אלא היא המצווה של הכהן לברך. כך הסביר גם הקרן נורא. יש אומרים שיטה שלישית, אין עליך חובה להתברך, אבל אם אתה מתברך אתה מקיים את זה מהתורה. כלומר, אתה לא חייב, הוא חייב מהתורה אתה לא חייב, אבל אם אתה הולך, אתה מקיים את זה. עכשיו מה הדין? דאורייתא או דרבנן? אם הזה אמרנו רוב הפוסקים אומרים שכן. המקור הוא הוא ספר חרדי שיש מצווה על יהודי להתברך בני כהנים. מקבלים דבר. כך כתב גם ההפלה בית אפרים כך כתב שוט חבות יאיר הביא אותו ספר חרדים. הרבה הרבה פוסקים כתבו את הדבר ככה יש הרבה ראשונים הביא חידוש רבי דוד מביא את רבי יונתן מילול שכותב מביא תוספות בראש השנה שאומר ככה אומר כל זה אומר רבי דוד עיין באורך בשוט של אביו מורנו ורבנו את של רבנו עובדיה יוסף שוט יבי העומר וגם בשוט יכבדה שהם כתבו את זה כן בזמן שהבית המקדש קיים חברים מתי עושים מרכת כהנים אחר עבודת הכהנים בבית המקדש ועושים את זה בתפילה בזמננו התפילה היא עבודה היא עבודת הקורבנות לכן תיקנו חכמים בשעה שאומר של הציבור חזרה אחר ברכת ההודעה קודם שיתחיל פסוק סוג שים שלום למה זה עבודה איפה אנחנו עכשיו נמצאים בקטע שנקרא עבודה לכן שים שם אומר ואם התחיל שים שלום ולא יעשו ברכת כהנים באמצע באמצע הברכה יפסיק יעשו שים שלום חוזר אחורה אחרי ברכת הכהנים החזל מתחיל עוד פעם שים שלום אבל אם אמר המברך את עמו ישראל בשלום בירך חוץ ממכם חס וחלילה הפסיד סידו את ברכת הכהנים יש שוט הלכות קטנות אנחנו לא עושים כמוהו אומר אם הוא שכח והמר מברך אתמו ישראל בשלום מחזירים את ה את ה את החזן לשלוש ראשונות יצא השם אלוקינו ככה הוא כותב אמאירי כתב בשם הגוני שלא עושים את זה לא חוזרים בן אדם שהוא בלחץ שיש ברכת כהנים צריכו לעצור אם היא ראה שתאוו הכהנים אחר שאמרו ברכה השם בשמך א השם פניו אליך כונקה הם חשבו שבפסוק האחרון ישא השם פניו אליך מהשם לך שלום חילו בטעות רק שגם המשיכו בשים שלום יחזרו ועשו עוד פעם ניסיאות כפיים לברתם ואמר ברך את עמו ישראל בשלום שם מלכות החזירו הכהנים פה כן החזרו סו כפיים עוד פעם יגידו בלי ברכת הכהנים אומר כל מרחם עובדיה ברכת הכל כהן הכהנים כולם מתעכבת אין כזה דבר לדלג כותב הרב עובדיה בתשובה מביא את זה מראש השנה וכולי איך איך נפתחה ההלכה תיקנו חכמים שלא יסאו הכהנים כפיהם אלא במקום שיש מניין של 10ה אנשים ככה תקנו חכמים איפה המקור מקור במשנה במסכת מגילה בדף כג עמוד ב אין ניסיאות כפיים פחות מ כך פסק הרמבם מאיפה לומדים את זה בגזרה שווה כתוב וישא אהרון את ידיו לם ביברכם וכתוב כבר תברכו את בני ישראל בני ישראל תמיד זה השרה כהנים עצמם מצטרפים למניין השרה מי כותב את זה כך כותב הרמבם טור שולחן ערוך כך כותב רבנו מנוח שהם ברכת הם בכלל העשרה הם בכלל העשרה וזה עצמו זה זה דרבנן כלומר זה שצריך עשרה זה דרבנן אם התחילו בעשרה ויצאו ממשיכים ששעון שאל האיש רבי יוסף האם חייבים דוכן כמו לעלות על מקום גבוה אומר מצווה מין המובחר שאלו הכהנים לדוכן לברך ברכת כהנים מכל מקום אין העלייה לדוכן מעקבת ורשאים לברך גם אם עובדים על הקרקע מי כותב זה הרדבס שאין עלייה לדוכן מהכבד שאם לא כן יתפללו עכשיו יבטלו מצוות עשה מהתורה אם אין דור אם אין דוכן אומר רבי כותב בשוט לשון לימודים מעשים בכל יום שמתפלים במקום שאין שם דוכן ויש שם חכמים שלמים וכן רבים ואין פוצא פה ומצפצף וכך כותב בספר החינוך מנהגנו היום ש הכהנים אינם עולים לדוכן מצווה מן המבחר שיהיה בעזרת השם זכה בעזרת השם שהישיבה קיבלה אישור ברוך השם הכוונה ירד מן המשפט עכשיו יקבלו אישור להרים אותה לגובה בעזרת השם השם זכה אותם להתפלל על זה שירים ברגע שנרים כל כ לעשות גם דוכן בעזרת השם אמן אם מתפללים במקום שלא בית הכנסת ואין שם מכל בספר תורה אף על פי כן עושים הכהנים את כפיהם לא הבטנו מצוות נישאות הכהנים וככה המנהג בכל המקומות שעושים כפיהם אף ומקום שאין בו אחד וספר תורה יש בספר שירי כנסת גדולה מסתפק אם אין בספר תורה מסתפק בזה אומר ספק אבל רבים מאחרונים הסכימו אומר רבי דוד יוסף שלא צריך ואם אין זה בסדר מי שאינו כהן כך כותב הרמא אסור לו לענות לדוכן לנסת את כפיו אפילו שהוא לא מברך אפילו שהוא עולה עם עוד כהנים אסור לו לעלות למה כתוב בכתובות כ תברכו כד עמוד ב כברכו את בני ישראל אתם ולא זרים אומנם בשבת אמר רבי יוסי ממי לא אבר דברי חברי חבריי יודע אני שני כמרו להלדך נעלה איך יעלה לא שהוא יברך אלא אומר לא שהוא היה עולה ומברך הוא היה עומד בדוכן הוא לא היה מדבר עכשיו שעות שאל האיש רבי ישראל שאל רבי ישראל יש אנשים אומר אנחנו לא ראינו את זה במקובלים אבל הרב ביניהם עושה את זה ועוד אף פעם לא אנחנו לא ראינו את המנהג הזה ארב בתי כנסת שהיה ברכת כהנים אבא קורא לילד שלו כמו רבי יוסף לוקח את כל ההפוכים שם תחתיו שם עליהם את הידיים ואיך הוא עושה שמה הוא כהן כהן שם ידיים אתה לא כהן אומר מטר לכל אדם להניח ידיו על ראש בנו תלמידו לברך אותו פסוקי ברכת כהנים ואין להקפיד שזה יהיה עד אחד אין בזה בעיה יש בערך יום שבן אדם מדבר אומר כל מיני דברים ואומר שיש לך הצלחה וד זה וגם חיים שעומדים עם הגב הם הוא בא מברך והבן אדם שהוא בא להתברך הוא עם הגב לכהנים אז זאת אומר אתה עכשיו ברך אותו ברכת כהנים אתה צודק צריך יש אומר התורה תמימה אומר שלא ישים שתי הדמים שים מיד אחד אבל הוא הביא פה שהרב עובדיה הביא שאפשר שישימו את שתי ידיים ובאמת בספר קוד ברוך הוא כתב להחמיר שיהיה עד אחד שנוד בדה אומר דווקא אומר את כל ברכת הכהנים אבל חתמ לנו דבי יהודה אומר גם שאתה אומר את כל הפסוק ואתה לא כהן אתה יכול לשים את שתי ידיך תברך אותו יש כאלה אומרים שאסור לברך דווקא בעולה לדוכן בורא כתב שמנהג העולם להקל לברך את חברו פסוקי ברכת כהנים ואין בזה בעיה מדובר שמה להסתכל על הכהנים זה דבר יפה לכן יעקב אמר שכב שתחלנו מצימן קכורה שאתה מאוד אוהב את ההלכות האלה אז הוא אמר מכאן עד שסתיים הסימן הזה אתה חייב כל יום לבוא רבי יעקב חייב אותך לבוא יש כאלה שרצו להגיד שאם הוא נשוי יוסף בשתי ידיים בך אבל אם הוא לא נשוי יגיד ביד אחד למעשה אז היום למדנו הלכה אחת תבינו שסימן קכח יש בו 45 הלכות לאם טוב שהגיע הכהן לפה עכשיו אז הוא ילמד איתנו ביחד ונלמד יפה ביחד והכל הכל בצורה טובה. יש פה מישהו שלא תפלל ממך? יופי. עוד מי לא יתפלל מנך? יופי. פלת חבר שלי. עוד יופי. אנחנו יהיה לנו עניין. שמיעת לשון הרע במקום שהדבר נחוץ. שם זקני שלא לקבל. גם אסור לשמוע לשון הרע שאני לא מקבל את משמעות תורה הרע. לשון הרע אסור לשמוע. בעזרת השם יתברך שם זקן תנו נחזור בתשובה של תחילה היום יום רביעי חטא בסיוון סו מן התורה לאכול שרצים שקצים ורבסים צריך להיזהר מאוד שלא כניס פי שרץ שלושה מני שרצים שרץ המים שרצה הארץ העוף היום טירת רבי יוסף יחיאן רבי יוחנן קני רבי דל פסי רבי אברהם פינטו רבי משה חיימין ויושע מונסנגו רבי יעקב סילוה טנס ויוסף הדהן ויוסף ש הכהן בעזר חוצני הלוי בקבוס ימון טונץ רבי יעקב יפרח טונץ טונס אומר שישראל עושים רצונות של מקום ניזונים משולחן המלך משל המרך שהתקין סעודה לבני ביתו כל זמן שו עושים רצונו אוכלים סעודה עם המלך ונותנים לכלבים חלק העצמות בשעה שלא עושים רצון אבינו שבשמיים המלך נותן את הסעודה לכלבים מי זה אמריקה כל אלה כל מיני גויים שונאי ישראל מקבלים דובאי הם מקבלים ועם ישראל מקבלים העצמות לשבור להם את הראש אמן אמן כן יהיה צ מקבל גם את הבשר וגם את העצם כתב רבי ניסים פרץ שתו תיקון היסוד 40 קודם הסתלקותו שפגם זה הוא חילול השם נורא ממדרגה ראשונה השם יזכנו שנחזור בתשובה שמה גם אני איתכם ביחד פירות הקדושה רבי חנניה בן הקדש אומר רצה הקדוש ברוך הוא זקות ישראל צרך רב להם אמן תורה