הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות בית הכנסת סימן קנ"א - קנ"ג

Kind: captions Language: iw חברים יקרים, אנחנו היום בן פורת יוסף נמצאים בתאריך יגמוז תשפה. היום יום רביעי. אתמול התחלנו את אחד הסימנים החשובים ביותר שזה הלכות בית הכנסת, סימן קנ"א. קראנו בו בסיעתא דשמיא, למדנו בו ארבעה סעיפים חשובים מאוד. עכשיו הגענו להלכה ה כתוב בהלכה ה סימן קנא. סימן קנא היו לבית הכנסת שני פתחים הוא יכנס אדם פתח זה אותו דרך לצאת לפתח השני לקצר את החוק רק לב אדם רוצה לחנס לבית הכנסת קצר הכל יגיד פסוק יגיד הכל אסור למה עכשיו יש לו אפשר להגיע לרחוב שני דרך הבית הכנסת הוא יכול להגיע דוגמה הדרך השנייה חסומה רוצה של חסד אז זה אסור אבל אם היה הדרך עובר קודם שנבנה בית הכנסת מותר שלנו למשל היה לו עליכם בשכונה מגרש כדורגל ה משחקים אין שם מביאים קבוצות מבחוץ מהרחוב ומיני בוסים ששחקו למה לא הם מי שישחק זה ה חסידות סקור לא יודע איך היא זכתה אולי שמעכס לעיריה כל המגרש הענק הזה ענק קנו את הכל טונות של כסף הם ס ו כולל גם את המועדון שיש שמה מרכז קהילתי גם את הגג שלו הם קנו סו על כל זה מרחוב לרחוב רחוב הטורים עד רחוב יהודה מכבי כל זה בית מדרש וחזל עם תלמוד תורה מקבועות אלף איש יש יש טובים שמה כל השכונה טובלת שם באים מאוד מקומות קרוב ל1לף איש אם זה חמש בתי כנסיות למטה עוד בתי כנסת ענקית חוץ מכל כל התלמודו עוד ה שלם ניטויה עוד הם חופרים ובונים עדיין הורסים מרחיבים איזה שש שבע בתי מדרש יש להם ויתי יום אחד שהוא יורד דרך היה במקווה אז הוא מקצר דרך הבית מדרש אמר אותו איך אתה עושה את זה אומר לי מה אתה רוצה זה היה פה היה לנו מפה קיצור דרך דרך המגרש הולכים לבית אומרים במגרש קצרים את כל הדרך זה בדיוק מה שכתוב אם היה הדרך עוברת קודם שנרב בית הכנסת מותר לכן אם לא נכנס בו תחילה כדי לקצר דרכו אדם מגיע להתפלל אחרי זה הוא נזכר שהוא צריך להיות לרחוב השני מותר לעשות את דרך אבל אם נכנס להתפלל בו מותר לנ למי שנכנס פתח זה לצאת בפתח ח גם שמותר שהיה דרך חשוב שלא לעשות אותו כן יש גם צריך לדעת שאם אדם למד או התפלל כותב מותר יש כאלה שכתבו זה מצווה לעשות את זה כאילו מהפתח שנכנסת שאת תצא מצווה בית המקדש ככה יפה בית המקדש אשר נכנסים צד אחד יוצא מצ זה בעיקרון כתוב במשנה קמפנדריה מה זה קמפנדריה הגמרא שזה כאילו כמו ראשי תיבות שאדם רוצה לקצר את דרכו שול להקיף אז כמו שאמרתי ש הפוך אומר אבל עם כל כוונתו בכניסתו זה רק כדי לקצר ואז הוא עושה תרגיל שהוא שב לומד שמתפלל לא רוצה להתפלל רק רוצה בשביל לעשות תרגיל זה אסור גם אם אדם נכנס ליפול לחברו מה תגיד גם אדם ספ לחברו יכול לקרוא לחברו אמרנו אבל לחנס לקרוא לחברו בתוך בית מדרש זה אסור חכם מאוד מה יעשה צריך לקרוא פסוק או לחכות קצת או משהו נכנסת קרוב לחברו עכשיו הוא רוצה לעבור אז הוא אומר אני כבר נכנסתי מותר זה כבר קצר דרכי זה מותר למה הוא נכנס ביתר אם אדם דבר מצווה רוצה לקצר דרכו גם אסור בן איש חי כן שאם אדם נכנס לבית הכנסת קרה משהו רוצה לצאת כלומר הוא נכנס על דעת לקצר גם דעת בירול אחר כך רם עובדיה מחמיר בזה שמותר לו לקצר בכניסה בכניסה מותר לו לקצר זהו מה הכוונה לקצר אדום מדובר שאדם רוצה להכנס לבית מדרש זה נמצא בית מדרש משתי רחובות כי נכנס בתוך הבית מדרש הוא לא צריך להקיף את כל השכונה מה שנקרא זה אבל אלה שמקצרים את דרך הבית מדרש צריכים להגיד פסוק או משהו כלומר אם אדם עכשיו רוצה סתם ללכת רוצה לקצר בתוך הבן שלך ממקום למקום רק בגלל הקיצור זה צריך להגיד משהו. אומר מרן, חברים, הלכה ו' מותר להכנס לבית הכנסת במקלו, תרמילו בהפולדתו ויש שסרים להיכנס במסכין הרוח בראש מגמישה דברים. יש מקן, יש תרמין, יש פה כמו חגורה עם א כמו ארנק כזה. שחתי את השם שלו. יש את זה בברזיל. פאץ' פאץ'. תודה רבה. זה אסור לך זה אסור לחנס עם זה לבית לבית ה בית המקדש. מה הדין? בית הכנסת מותר. מה אומר מרן? סכין ארוך כוונה נשק או בראש מגולה זה אסור. מבולת בלי כיפה נכון גם הרב כותב מה אתה רואה יש אוסו זה הלכה למעשה אבל מידת חסידות אומר רבי דוד לא לכנס במקלו תרמילו שימו לב, בצעיף הזה יש חמש דברים. יש מקלן, יש תרמין, יש אפונדה ויש א סכין ארוך ויש ראש מגובה. הרן דיבר על חמש דברים. המקור שזה זה משנה. משנה במסכת ברכות. משנה מביאה את כל הדברים האלה לגבי בית המקדש שלא לעשות את זה לגבי בית המקדש. יש כאלה רצו ללמוד את זה שהוא הדין לבית הכנסת. אז אמרנו זה רק מידת חסידות. מעיקר הדין אין זה בעיה. ככה אמר. גם צריך לדעת שמי שכתב את המסעיף הזה מה ככה כתב ככה פסק הרמב"ם. מה יעשו לי שנכנסים עם נשק? מה הם הם יכולים לשים את זה? זה נשק ארוך שזה על הכתף שלו. לא יכול עשים זה תחת השולחן זה יכול להיות סכנה סוגם חוקית אה כן אז אחרי זה צריך לשבת שנה שנתיים צ מקור הוא שאסור לכנס עם סכין ארוך הכוונה נשקת תשבץ תשבץ הזה תמיד אמר איך כתב גם אכותח כך פסק מרן מפל פליים שבבית יוסף הוא השמיט את זה הביא בשמ אז יש לך מובדחם מביא בשוטיכה ודעת חלק ד' אמר מה יעשה אדם שנכנס עם נשקים אם יכול לכסות אותו אנסה אותו אם זה אקדח או דברים כאלה טוב מהסד שנשק מה יכול לעשות עכשיו אדם צריך סכין הוא רוצה לקלף פירות כן אתה אומר אסור לך נשים סכין זה מותר מה אתה רוצה שלא לא יכנסף את הפרי עכשיו הכלי נשק ומחוסה שיש אחד מגיע עם סכין יפני או דברים כאלה לפי הקבלה לא כדא שמשעת התפילה יהיה נפגר זה אם עכשיו יוציא את השים את זה בשולחן זהזה ילדים יכולים לגעת שלא ישכח אז בזה ודאי שישאיר אותו שלא יהיה סכנה זה רק חסידות של הכוונה אז זהו, עכשיו יש עוד דין אם חוץ ממכם חוץ ממכם יש עיוור רוצה לחנס עם כלב נחיה אז מה תגיד לו אם תגידו שאלה אז הוא לא יכל לכנס להתפלל אז אז הוא אומר אם אם יש לו צער גדול הוא לא התפלל אם ככה אם לא תיתן לו לך נס הוא לא יושב באמצע הציבור יושב באיזה צד זה לא מפריע לציבור הוא לא נובח לו דבר כזה אז אפשר מי כתב את זה כתב את זה שהוא דגרות משה אומר טוב שישב סמוך לפתח שלא לבלבל עץ הציבור. כן. כתב רבי מלובביץ' גם כתב אותו דבר. הלכה שביעית חברים. יכול ארוק בבית הכנסת ולד שישפשפנו ברגליו או שיש שמה גמי שאם ירוק לתוכו לא יהיה נראה. מר כל זה מדובר פעם שבתי כנסת לא היו מוצפים אז אין בזה בעיה דרנו בדורנו מי שיורק באמצע סלון באמצע בית הכנסת שר חפוז מה תגיד על החבד נקיות זה לא כולם אז הוא אומר שכל זה בזמננו שהרצפות מ השטחים הבתים מרוצפים בית הכנסת או שטיח אדם בביתו מחמיר על זה לא מה שאתה עושה לא עושה בבית אתה לא יכול לעשות בית הכנסת לכן הוא אומר יש להחמיר שלא לרוק על רצבת בית הכנסת מרכז של קל וחומר שלא יעשה את זה בפני אנשים חבד חבד זה המנהג שלהם שהם משתחווים לעבד וריק הם יורקים חבד כולם רגילים לזה אבל הם לא עושים משהו עושים מה שהוא כתב עושים את זה בעל משבח כן אבל לא כולם עוד דבר אומר מרן ב אומרים שהרב רב של אופקים הרב שמשון פינקוס פעם בא לבית ישן וזרק את הבדיל של הסיגריות בתוך הסלון. אמרת לו אשתו מה קרה? לך אז הוא אומר שהוא בא לבית הכנסת ראה מישהו מעשן לאמצע בית מדרש סורק את הסיגריה את הבדל מכבד את זה ברגל ומשאיר את זה אמר שלא יה קטרוגו מה ככה מתנהגים אז עשיתי אצלי בבית שאם מישהו יקטרג בשמיים אחי עושים ככה בס יגידו הרב שמשון פילקוס הסנה מה הרב חושב צדיק איזה מחשבה הייתה מה שהיום צריך להיזהר על גבי ריקה זה כן זה ניירות טישו הרבה אנשים קנחים ת שתי רעות הם עושים א' עושים תצוגה של הניירו טישו שמים על השולחן שמים על הכיסא ש זורקים על הרצבן דבר שני לא מפנים אז מי שמקנח ת שים בכיס הנייר שלך עד שאתה יוצא לא צריך לשים משהו אף אחד לא צריך לבוא לעניין מקומות יש כוסות זה זכוכית שאנשים ממלים את זה בטש ההוא אחר אחד צריך לבוא לשתות סיגריות סיגריה יש מיש צריך לבוא אחרי זה לשתות תחשוב מה הוא מרגיש אתה דוכה אותו כתוב אלוקים יביא במשפט על כל נעלם זה רק פני חברו רקנה פני חברו אז לכן ההלכה למעשה היום לא יורקים זה היה בזמנה הלכה חטא תש רגליו כנכו קודם שכנס ב להתפגל ראוי שלא יהיה עליו בגדיו שום נכנס אז הוא אומר מה זה ראוי שיקנח רגליו קודם שנכנס למה פעם לא היה ריצוף אז היה בא בחורש הכל היה עתית אז היו אם אתם לא יודע אם אתם יודעים בבתים היה כמו ברזל שנכנסים לבתים כדי שאדם מקנח את הרגליים שלו מכל אות לפני שאתה נכנס קנח אפילו שאתה תכנס ממילא זה לא מרוצף אפילו אומר גם ראוי שאדם יהיה לו בגדים יפים על בגדיו שהוא נכלוך דבר לכן מאוד חשוב לשים לב שאדם נכנס גם נקי ומסודרים להבדיל עשו למה היה לו מעלה דרגה גבוהה למה היה הולך לכבד את אבא שלו אז הוא היה לומגדי החמודות אומר תראה מה הוא עשה בשביל אבא שביל אבא שבשמיים איך תבוא תבוא בכבוד אבא שלא יכול לראות שבאים אנשים עם הכנסיים קצר הוא לא היה מבין שיש דבר כזה הוא לא היה מבין את זה לא הכל את הדבר הזה מישהו היה נרדם על ספסל שם זה היה שתי דברים שהיו היה מאוד מקפיד ומעיר היה מעיר לנו בעלי תשובה שבאים הם ככה באים רבי הוא הרגיש שכאילו אתה מבזה את בית השם שאתה היית בא עכשיו לפני ראש ממשלה או שר בצורה כזו לא היית שתי דברים שהיה פותחת עכשיו אנשים לא יודעים שהם לקים בית הכנסת הם עושים קיימים הלכה כמו ציצית כמו תפילין זה מצווה המצווה הזו כתוב כתובה פה סימן קנא סעיף ט נוהגים בהם כבוד לכבדן לרבצה ונוהגים להדליק בהם נרות לכבדה כלומר הכבוד איך איך מכבדים בית הכנסת אומר אתה צריך לכבד מה זה לכבד לטא בארמית לטא קוראים לזה מכבד למה זה מכבד אותך שבית נקי שבית מלכ מראה השם חולה לשפוך מים למה פעם זה עפר את שפך מים זה נהיה לך אבק היום שפוך מים לא על האבק אתה צריך על האבק שעל הרצפה לנקות אותו אבל לדעת שכל מי שמנקה בית הכנסת מנקה אין קץ לצחו ונוהגים להדליק בהם נרות נזיק חבדה אז באור צרת לדעת שאין אה אין חיסכון בבית הכנסת גדבר מדליק אלה אם כן יצאו משח למה אין עניות במקום השירות אדם שיש בית הכנסת השם דואג למקום אז אי אפשר להדליק חלק אורות חלק לא אתה מבזה את המקום היית בארמון עשו חס חיסכון בתאורה זה ארמון של המלך זה נקרא מצווה הלכה שאדם מדליק נרות בבית הכנסת קיים מצווה איזה נרות פעם זה היה מנורות תאורה היום זה לא מנורות תאורה היום זה זה ממש מנורות אמיתיות לאורוסנטים ועוד כל הדברים שיש אלם יום הזכרה של אותו ענק באמת שהדברים שאמרנו פושמתו גם בישיבה נכד של רבי ח סילבני הרב עוזי משולנה אומרים שהוא היה ניצוץ יוסף הצדיק הוא היה צריך להיות משיח בן בחינה משיח בן יוסף היה לו כוח להיות משיח בן יוסף קליפות הרגו אותו כנראה הם הרגישו שהוא השטן שלהם הרבה תפילות שעשיתי שמה למעלה שהיה פה סיפור עם האנטפדה של הערבים והיו פה עצורים שהם לא עשו משורה אז שמו אותם בשבת ואפשר את הגשת אלה אז אמרו לי לשלוח מניין דווקא אצל עוזים משולם שהוא יכול לפעול בשמיים עשיתי שמה כמה מניינים צלו זה משול מה שנייה ניסים ונפלאות גם לפני חודש עשיתי בשביל איזה בחור אמרו לי שהוא יכול לפעול בשבילו ירד קצת מדרך השם כך מניין אז אני כבר הולך סבא שלו קבוע אז אי אפשר לזל רבי חיים סילבני רבו של הרב שרבי אז הם מפללים מצו פללים מצ הוא קבור ביהוד ביהוד יש גם עוד קבר חשוב של אחד מהשבטים הקדושים שזה יהודה קודה הוא קבור שמה יש ב ספר של מוראנו הרב חיים פלצ'י כותב מי שמדליק אורבית הכנסת לא שולט בו שטה אומרים אומר גם איך זכה שאול להיות מלך בגלל שסבא שלו היה מדליק היה מדליק א נורפים נורות טוב אומר מרן אז יש אנש אנשים שהם חושבים מה עכשיו הם ינקו זה ביטוי תורה אמרנו שהרב הרב חיים זונפד יוסף חיים זוןפנד אמר שזה עדיף מלימוד תורה יש לאדם אפשרות או ללמוד או לנקות ש אלא אם כן הוא יפול מזה רוחנית שלא יהיה לו תורה או שיעור תורה יפסיד אבל כל אחד שמתפלל בסידור חזיר את הסידור למקום מנהג האשכנזים להדליק נרות ממש אמיתיים על יד החזק מנהג הספרדים שלא עשו את זה הגענו להנחה יהודה אפילו לאחר שחרבו עדיין בקדושתם כשם שנוהגים בהם כבוד בישובם כך נוהגים בהם בחורבנה חוץ מכיבוד וריבוץ ואם עלו בהם עשבים תולשים אותם הניחים אותם מקומם שום מגמת נפש ושאירו העם ותאירו חם משתלים לבנות את העומר בית הכנסת שהוא חרב זה לך שיש פה קדושה צריך צך למגו כבוד אתה לא יכול לדבר שם אתה לא יכול לעשות שם הולילות כמו בית הכנסת למה כתוב פסוק שימות מקדשכם מה זה ששימות מקדשכם אפילו בשעה שהם שוממים הם קדושים ים אחרי בית הכנסת ועלו ממקומו בית הכנסת מקום אחר והם מדעתם נחזור לשם לגדר את המקום של בית הכנסת גם האדמה הקדושה אסור לקנות שמה שום דבר אסור לקנות שם יש אבל אופנים אנחנו נראה שמוכרים את זה שבעת טוב העיר או שזה בית הכנסת פרטית ודברים כאלה שהקנו בעקרו זה אסור ולא רק זה תכף אנחנו נראה הלכות מפורשות אם רוצים להרוס אותו לבנות חדש אין כבר לא מכיל את הבית בשער לא מכיל את הבשר גם לפי הלכה זה אסור אלהם כן יש להם בית הכנסת אחר חילופי וגם זה עצמו דיון פוסק הלכה חמובדיה מכן יש כאלה חושבים שאחרי שבית הכנסת חרה מותר לדבר מותר זה או שעשו בו תנאי אומרים רגע עשינו לו תנא אין תנאי בבית הכנסת צריך לדעת תנאים לא מועיל בבית הכנסת בבית הכנסת גם תעשה תנ אם כן מעיקרה תקדיש אותו לבית הכנסת נותן משהו אחר ככה שלא יקשלו אנשים הלכה יהוד אם איש בית הכנסת תתנו עליו להשתמש בו מותר להשתמש בחורבנות אבל בישובו לא מעלת צריך לשים ש כל זה בחוץ לארץ מרן אפילו כילו אפילו בחורבנו תשמיש בגונה כזרה וחשבונות של רבים לא מעלה את המבית הכנסת שבחוץ לארץ והבתי כנסת בארץ לא מויש שום תנאי בעולם גם זה חרב שומב אלא אם כן שאתה מוכר אותו שאתה בונה אותו אתה לא בונה אותו בשביל הקדושה הגענו להנלחה יב חברים שלי יש לי להיזהר משתמש בעלייה של שעל גבי בית הכנסת תשמיש מגונה קבוע של גנאי הוא נשכב שם שעת שיסתפק השתמש בהם בית הכנסת יש בו קדושה הגג שלה מה אומר מרן ש אם אדם יכול להיזהר צריך להיזהר מה הכוונה רוצים לבנות בניין לגבי בית הכנסת אז כדאי שאת הדירות שהם בין כל הבניין בבית הכנסת עשו מזה מרכז משרדי או משהו כזה גם לא לעשות על זה שירותים זה בעיה עכשיו מחרו את הגב גג פועד אם זה קרוב כמה אסור להשתמש אז בהתחלה היו כאלה שלא שמו לב ללשון הזה יש להזהר חשוב שזה אסור מרן כתב לשון של זהירות כלומר זה חסידות אבל מה הטס כותב שחוץ ממכם לא עליכם אף אחד ביתך הוא גר מאית הכנסת ולא עליכם מתו לו ילדים הוא טולה את זה בזה שהוא גר בית יש לי אחד חבר טוב צדיק הוא בעל גדול שהוא גר מעל בית הכנסת כזה באמת נרק לו ילד ילד שצו אין לו נחת וגם הוא עצמו הלך ממחלה תיר מורח צריך לדעת שבהלכה למעשה האמת מחלוקת ראשונים יש מזה יש כאלה כתבו שבאמת יש בזה קדושה זה אסור לגמרי ומי שהריך בדבר הזה זה פשוט יביע אומר והוא הביא את כל השיטות בדבר הזה אבל צריך לדעת שמהרם מרוטנבור הסתפק אם זה מותר כל מקום הוא כתב יש להיזהר אבל שימו לב שיש אחד מערית מערית כתב שזה אסור מר זה דו כן פשוט המערית המן אמר שהסתפק מחילה והוא יקל בדבר אבל מה למה באמת זה מה הרעיון שזה אסור למה צריך לדעת שהקדושה של בית הכנסת בוקעת ועולה עד ועד השמיים באמת הוא הלך לפיך מרדכי אליהו והיה גר בזה אבל בכל אפל חוץ ממכם הוא ניזק מזה ואמר משוד פאר הדור כותב שבעיקרון אפשר לגור רק לא איפה שיש שמה את הספרי תורה אמרנו שמהרם מסתפק בדבר אבל כתוב שאם הוא היה רואה אם הוא היה רואה את דברי הרמבם שפשוט לו אז הוא לא היה עושה את זה אבל גם כל שמתירים אסור לעשות איזה דבר מבוזה גבי עזרת נשים צריך לדעת שיש בזה מחלוקת גדולה לדעת הרבה מהפוסקים שיש בזה קדושה שומ קצת קצת פחות למעשה יש איזה קדושה גם אנשים השם זכה אותי השתדלו לא לדבר בתוך בית הכנסת טוב חברים, אז זה בעצם מסתיים הסימן הזה, סימן קנא. יש לנו עוד סימן חשוב יותר בהמשך, אבל פה זה גם לגבי מאוד חשוב הסימן הזה שמגיע כן והסימן הבא שאחריו הם סימנים מיוניים ברוך השם בוא נראה אותם הלכה סימן קנב יש בו רק סעיף אחד אסור לשבור בית הכנסת כדי לבנות בית הכנסת אחר שם למולה שלא יבנו אחר אלא בונים אחרי תחילה ואחר כך סותרים את הישן מה קראו מסכת מגילה שאסור לעשות את זה? מה הסיבה? שתי סיבות לדבר. או משום שיעוטה או משום שאין להם הכוונה אם תיתן להם להרוס מחר הם לא יבנו. אז מה איפה התפלל לו הציבור? יש הרבה אנשים שהם גברים. בוא בוא אני אהרוס. טוב ואני אבנה. התחיל לבנות. לא משתלם לא משתלם. לא עוזב. זה הולך. רוצה שבית הכנסת יהיה חרב. טיה יש כ בית הכנסת הנס. בעל הנס. שוב מכניע יודע יש לו בבית הכנסת קבלה לקחת את העבודה רש יש יש צלעים החליט שהוא לא עושה את העבודה בלילה בא אליו רבי יהודה פטיה אומר למה אתה לא בונה את בית הכנסת אמר לו אני ניקתי לך את כל הסניים בעל בית הזה הלך בודק את האדם מה אין סניים בנה את הבית הכנסת אני שמעתי את זה מהקבלן עצמו מה מהבן שלו תראה מה זה הרב הגיע הגיע בלילה ואמר לו מה אתה דואג? הקיתי לך את כל הסליים. אז מרן כותב אין סותרים בית הכנסת בית הכנסת אחר שמראה להם תקנה אלא בונים מאחר כך מה עשו עכשיו העיריה לתת את אותו שטח נראה תכף שחמובדיה כותב שאם אין מקום אחר יש רק את זה אז מקילים אומר ואני מילה שהראשון חזק אבל אם חרבו יסודתיו נתו כותליו ליפול סותרים אותו מיד מתחיל מנותו במירה ביום ובלילה מה יגידו השכנים הרל כותב ביום בלילה שמה תדחק השעה השעה ויהיה וישאר חרב אפילו אומר אם אתה רוצה ברגע זה זה אין ברירה אבל ברגע שיש לך ברירה אסור מר אפילו שאדם בונה גם במקום אחר בית הכנסת יותר לא שתמשו בזה כל עוד שמתפללים סוכה לקחת אחת אבנים אומר טוב האבן הזאת טובה לי בוא נעקור אותם כ אפילו את זה זה אומר מרן אומר הרמה שזה כמו שאמרנו המקור הוא מסכת מגינה ועכשיו מדובר בקהילה עשירה מאוד אוליגרכו הכי אסור ויש להם מקום אחר כן אין להם אפילו להרוס כותל אחד להחיל את הבית הכנסת אסור אפילו רוצים לבנות משהו יותר נעים יפה הסכל מקום זה תדעו לכם זה עבדכם גם ישב הזה הרבה על סוגיה הזו שכתבתי את הספר בית הכנסת כהלכה זה היה הנושא הכי קשה זה היה הנושא של לסתור ולבנות ואני אקרא לכם מה שכותב חמובדיה כל מקום אין אסור זה רבי דוד יוסף אל כשאין להם בית הכנסת אחר קבוע להתפלל בו ואחר שעשו את בית הכנסת הראשון תכו להתפלל מקום זמני עד שיבנו את החדש אבל אם יש להם בית הכנסת אחר כבר תפנל בו יש שם מקום לכל הציבור להתפלל מותר להרוס את הראשון מבנת בנות אחר מקומו אפילו קודם שנו את השני זה איך אמרתי למה רוב הפוסקים כותבים שהטעם הטעם שמה שמה לא יבנו פה יש לך כבר בית הכנסת מה אתה מפחד גם אם לא יבנו יש לך בית הכנסת אז לוקחים את זה בטור צירוב גדול ומכילים אבל אם אין להם בית הכנסת אחרת אסור אז מה יעשו יבנו אולי מקרבון או משהו כזה הוא הזכרו מקום דברים כאלה אומר ואם אין לה מקום אחר לבנות אותו חמים נערוס את המקום הזה אוקיי מה יעשו לדעת כמה פוסקים יש לי כן בשעת הדחק יש לסמוך עליהם כלומר בהלכה הקודמת מה שהביא חכם עובדיה יש להם מקום אחר ויש מקום לכולם אין א ביתי גם כאן הם לא הורסים בעיקרון בית הכנסת לא כן טוב זה ברירה אומר מקום שאי אפשר למצוא פועלים מקום שאפשר למצוא פועלים יהודים עדיף פועלים ודים אם אין אז הוא אומר יעשה על ידי גויים שם שאסור להרוס בית הכנסת כמה ככה אסור להרוס בית מדרש אומר עכשיו עברו מקום הציבור עבר מהמקום הזה ולא לא לא באים לגור שמה יותר שכונה שעזבו אותה ואין שמה יותר יהודים וגם לא יכולים לבוא לשמה רוצים להערוס בית הכנסת יש לנו חדש התחילו לבנות את החדש ואחר כך יקרו אבנים הישן ויתנו בית הכנסת החדש לכן אם גזרה המלכות שלא להתפלל עוד באותו בית הכנסת ואי אפשר להשתדל יותר שיותר מתפלל בו יכולים לבנותו במקום אחר מותר להרוס אותו על מנת לבנות אחר מקומח אפילו קודם שבנו את בית הכנסת השני גזרה המלכות שלו מה יעשו חייבים להרוס אותו אותו דבר גם עכשיו אדם רוצה לקחת שכירות אחרת בית הכנסת יש לו בית לקח בניין שכירות לבית הכנסת עכשיו כבר הציבור לא נמצא באזור הזה רוצים לקחת לזכור במקום אחר אז חייבים בן משלם כל עוד שנמצאים שם גיד לא אני כבר אתה יודע מה אני כבר אני בטל את השכירות ועכשיו יש לנו עוד מקום מה נשלם חודש אחד פעמיים אסור אתה צריך אסור לך לעזוב את המבנה הזה עד שבפועל שכרת את המקום אחר ואתה יכול לכת לשם כל זאת שאתה לא יכול לחנס אתה לא יכול לעשות את המקום הזה אם רוצים למכור את בית הכנסת ולקנות בית הכנסת אחר במקומו לא ימקרו את הראשונה עד שיקנו קודם לכם מקום אחר קור בית הכנסת אם לא מדובר בבית הכנסת של כרחים גם אז כל עוד שלא כל עוד שהוא נשאר בתור בית הכנסת אסור לקחת ממנו בחלקים כמו שאסור לערוס בית הכנסת, אסור להערוס גם חלקים בית הכנסת אפילו יש אומרים עכשיו אדם רוצה לעשות חור בית הכנסת בשביל לשים קופת צדקה דברים כאלה הלכה אנחנו מכילים טז למשל היה מחמיר בדבר הזה עובדיה כותב שאין אין מקילים בדבר הזה לא רק שאסור להרוס בית הכנסת גם אסור ראיתים בית הכנסת גם אסור כל דבר צריך להיות רק בשביל בנייה דאורייתא דרבנן זה עוד דבר כל שהריטים בפנים שזה קדושת בית הכנסת יש כמו שיש איסור נטיצה, יש איסור מניעת בניין לבית הכנסת. אדם שהוא לא נותן לבנות בית הכנסת זה נקרא שהוא הורס אותו. או שבפרט עם בית הכנסת הוא נמצא והוא עכשיו סוגר אותו דברים כאלה על ידי רשויות וזה זה נקרא בן אדם הזה נקרא שהוא הרס בית מדינו לפניו סימן קנג מותר לעשות בית הכנסת בית המדרש אבל לא מבית המדרש בית הכנסת אדם עכשיו רוצה לקחת בית הכנסת אומר מהיום יבוא פה כולל זה יותר קדוש אחד אומר לו אנחנו רוצים לצלק את הכולל שיהיה רק בית הכנסת זה נקרא לסתור בית הכנסת זה נקרא להוריד מקדושתו זה אסור אסור לעשות בית המדרש בית הכנסת יש במדרש גדולה במשה בית הכנסת הבעיה היא על הגג של בית הכנסת יש שמה כולל אחרי זה בנו בניין גבוה על הגגש שם זה מקום יפה רוצים להעביר את הכוללים לשם לכאור הוא הופך את זה מבית מדרש לבית אומר בעיקרון אסור לס גם כן אולי עשו שם שיעורי תורה דברים כאלה אומר כמה זמן צריך לתבוד בית הכנסת שיתקרא בית מדרש יש פוסקים שכתבו שעה בעצם זה שלומדים שעה זה כבר אומר מרן בהלכה ב בני העיר שמכו את בית הכנסת יכולים לקחת תיבה דהינו שמניכים בו ספר תורה או לוח שמעמידים עליו ספר תורה מכרו תיבה יכולים לקח מטפחד מדפחד לכם ספרים מה הכוונה מאיזה ספרים היה פעם חומשים דבר כן הביאים כתובים ספרים כן מהם ספר תורה יבחנו יכולים שהוא תתן לסורה אפילו אם בנו במקצת המעות דבר שקדושתו חמורה אין יכולים שלא תה מוטע לקדושה קנה צריך לדעת בהלכה למעשה כמו שאסור לסתוב את כנסת להרוס בית הכנסת אסור גם למכור דברים ולקנות בזה דברים שמבחינת הקדושה בחוט כן עכשיו יש לך ספסלים אתה לא יכול למכור ספרים כדי לקנות ספסלים כל דבר אדם צריך להיזהר אומר בדיוק עכשיו שמכרו בית הכנסת נגיד יש להם קם בית כנסת והוא שלא ועכשיו הוא רוצה לבנות משהו מרכזי ואז הוא בנה משהו מרכזי סדניאי רוצה למכור את הבית ברגע שמוכרים בית הכנסת אסור לקחת בזה מה צריך לעשות בכסף הזה הכסף הזה יש בזה קדושה אז כל דבר שהוא מוכרים צריך לקחת דבר יותר קדוש אדם מכרו נביאים אז אפשר לקנות בזה תורה אבל אם מכרו תורה אפשר לקחת בזה נביא אסור להוריד מהקדושה, צריך רק לעלות מהקדושה מרן פה כותב מכו מכרו בית הכנסת מותר לקנות בזה תיבה שמניחים על את הספר תורה זה קדושתו יותר יכול להיות שזו פורחה גם בתיבות של פעם של מה שהעירייה הייתה יכול מרן מביא את כל הסדר עכשיו מכרו שאר כסף הכסף הזה גם יש איזה אבל אם גבו מעות עכשיו לבנות בית הכנסת או אחד לא כאלה שהוא יותר קדוש קב בין אתה ש תשמיש קדושה ונשאר כסף וזה אפשר לעשות בזה דבר דברי מצווה אחרים כלומר אם אכו בית הכנסת וקיבלו כסף וזה הכסף הזה נשאר תמיד בקדושה לא יכול לעשות בזה שום דבר אחר להוריד מהקדושה שלו אבל אם גבו את הכסף אז זה דין אחר אומר מרן בהלכה ג ספר תורה שנמצא בו טעות דינו כחומשים מה הכוונה כחומשים הוא יותר קל בקדושה שלו גם לגבי מכירה או דברים כאלה יש שאלה חמובדיה אם כן בזה מה הדין מותר עכשיו לקחת היכן לשים בזה ספר הפתעות עושים בזה שופרים כאלה אז תכם מרדה והתבט והוא ראה שזה מותר אבל פעם היו נזרם בזה לא היה שמים שום דבר כך פסק מרן הראשון לציון בשוטך בטעולר עכשיו עכשיו הם בנו היכל ענק יש להם עוד היכל רוצים לשים שם ספרים סת זפריה מותר כאילו אתה מוריד מהקדושה שלות האחד צריך לדעת שאיכל זה תשמיש של תשמיש של קדושה אם זה התשמיש של קדושה זה קדושה אסורה כן שזה רק תשמיש תשמיש מכלים זה מה שאומר מרן בהלכה דעניתי מותר לקנות בדמי קדושה אחת קדושה אחת קצב יש משפט אומר אני לא מוריד מהקדושה אבל אני מכרתי תיבה ואני קונה בזה תיבה מותר אסור מותר לא מרן מביא מזה יש ויש הלכה זה מותר יש ויש הלכה כמה יש בדיוק אם גבו מעורך בית הכנסת רוצים עכשיו בית הכנסת או בשביל תיבה או מזפחת רצו לשאל אותם אסור לשנות אפילו מקדושה קלה לדושה חזבו מה עוד אסור עשו בהם דבר שגבו בשבילם ונשאר כסף זה מה שאמרתי לכם לפני זה מהלכה ב' שמותר עכשיו יש פה הלכה פצצתית הלכה ו'כרים בית הכנסת וכן שאר הדברים של בקדושה אפילו ספר תורה לספקת התלמידים ולשית מדמה מוכים בית הכנסת אין עכשיו לשלם משכורות לאברכים מותר למכור בית הכנסת ולא רק זה מותר אפילו למכור ספר תורה להבין שתבין כמה חשוב רבנו שתבין כמה חשוב תבין כמה חשוב הנושא הזה של של אה א לימוד התורה בורך אומר מרן אל תבזה אדם אומר רבי הרב ישראל רד אל תבזה אדם שעשה לך עבד אסור לספור זאת לאחרת למה אם מטרה מטרתך לנקום בו אלא אם כן כוונתך למנוע לזה כפד אבל מה הפסד אבל אמרנו יש בזה תנאים אתה מתכוון לתועלת אתה בדקת, אל תחליט מהר, יכול להשיג את התלת בדרך אחרת אסור להשים שקר להיזהר שלא יצא אבד יותר משה שמגיע לו היום יום רביעי חברים יגמוז חות כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הכלי חייב בהגלה משום בשבילי גויים עוד דבר אומר מרן אומר פה הנכה לכר שיתבשל בשולי גויים מסורי משולי גויים שהוא דרבנן יש להקלח שרואה ידי הגדלה שלוש פעמים יום טירת רבי יעקב פיטוס איתוניס במשנת תקע בחיים תולידן חיים שלום שקדוד אוחיון רבי יוסף וזיאן רבי רפאל אדרי צדיק מרענן מי שלא מעטוף שהוא לא הכניס את עוזים משולם אומר הנותן צדקה גורם שפע בכל העולמות כולם ולא רק זה אלא כתוב שנחילת הצדקה מבטלת את הדין רבי יוסף פתח ואמר פסוק כינו כאשר העם כולם משלום בנבן בעבנסינה הקדוש ברוך הוא חס עליהם ואין הדין שולט עליהם אף על פי שכולם עובדים עבודה זרה כוכבים מזלות הקדוש ברוך הוא איתנו שמעת בן חקי חיים בן רבי ער שלומה סולי בין שמחה לפני שמה ש כן נכון אין כזו מציאות שאדם לא יכול לגבור על התאווה של המש ש עושה עבירה חנס ויראה איזה אדם בוש ממנו יפסיק אז גם פה צריך לדעת לכל אחד לשכוח לברוח מהעבירה רבי חננה בן הקדוש אמר רצה הקדוש ברוך הוא בקו יש מניין רבא שבדקת חסר אחד