הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר רמ"ו

Kind: captions Language: iw אנחנו נתחיל. טוב חברים היום אנחנו ביב. האמת שכבר נכנסו ביג תשפו. תסדר לי יום ראשון בבוקר. אני מגיע לכל אצלכם. בערך ב10 11 רפואת בתביעי. כן. תודע. אני כן בסדר אני בא במיוחד מן הבא 11 אולי בבוקר סוף סדר בסדר אפשר לחשוב בסוף סדר בסדר אין בעיה שום דבר שר פה השם מצדר לי לפני איזה שיעור אצל הרב א אצל הרבז שם אלפה אתה חברים ירובין דף כ"ח סדר רמ ויקא אשר יטו אותי אלוהים בית אבי ואמר לעשה חסדך אשר תעשי עמדי כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחיו וקומו עליי בעלי הגיבה ושומו עליי את הביתות לילה אותי תמו מול פלקשנו מותח פגש ישראל כי עשו זמון ולה בישראל לכולכם מני ישראל דבר צבע לו כון האיש לאמור לא נלך אישה עולו ונסוה ביתו תסדבר שנעשה לגיבה עליה בגורל אין אין תורמים מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תורמתו טורבה מזיד עשה כן כלום וכן בן לוי שאלו מעשרת בן מפריד שלה ועונך שוגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה כלום רבי יהודה אומר אם היה יודע בבתחילה פיר שהוא שוגג לא עשה כלום אומר רבי עובדיה ברטנוא אסור לעשות תרומות דבר טמא הטהור ואם תרם משוגג התרומה תרומה מעשר תבלן מעשר ראשון שלא נתן ל תורת מעשר ומפריש מזה השאר מסותיו יודע בתחילה שהוא תבן כן לא עשה ולא כלום תוספתא חבר ומי שאינו נאמן על המעשרות שלקחו פירות שרשו שתפו רשעי לומר לו כך אתה חיטי ואני סורים מתי יין ואני שמן כל דבר שמותר למכורות דמי רשע לשות כן לקחו גד שדועה עבית שלמעתן של דין זה מהעסרת שלו וזה מעשרת שלו קחו ואחר כך שתבו צריך לעסר על הכל כן אתה שומע מהלי כל אחד ירש זה ירש את זה וזה ירש את זה כל אחד עושה ירושה בנפרדת עושה מעשר בנפרד זה הביא עומרי שיבולים שלו וזה הביא עומרי שיבולים שלו זה הביא שדה שנים זהתים שלו זה הביא שדה ענבים משלו זה הביא שדה ענבים משלו בתוך גת אחד אחד מעשר ואחד שאינו מעשר מעשר מעשרת שלו ודאי גרב אנוכי שרשו את אביהם נוכי רשי לומר לו תולת צלמים ואני כלים את היין ואני פירות למה יין זה יין עסך אונקלו סגר חלק מאחי חמיר על עצמו ולכן כל יום המלך ישו אתמרחץ רשי לומר תהיה שבת מחלקך וחלקי בחול חברים אנחנו מסכת עירובין דף כ"ח עמוד א' אכל פוטיתא בר מינן מי שאכל שרץ המים לוקה ארבעה מלכויות נמלה חמש צירעה לוקח ששמעית פוטית המלקה משום אשר רצה שורץ על הארץ אל אמר רבי עופות דקבני מה פגדול קרקעופות מי גדולי קרקענינו דמר וד בדות הארץ אפות בכלל אומרת העופות ממה לומדו מהבוץ מהמרבה עופות מה הייתה ממדפות מה תעמ הגמרא מדופת כספר כלל בתפטרה דווקא עיקר עשה כלל מוסיף על הפרט והתרבה להוא כל מיני הענלה הוא קללה קמה למה כל דבר לא דמ מלא שני צדים מה דמט עופות כסבר גל דקמה דווקא גלל פרט ואין ג כלל בכלל אלא משהו בפרט כן דחרינה לא אומרת הגמרא מכל הנה קללה בטרה לרבו אקוד המלא רד משה צדים אמר רב יהודה משמד שמואל בר שינה שמי דרב עושים עירובי תחומין בירקות שיש בהם מליכות קוראים לזה פעפועין וכן עושים בצמח ירק שקוראים לו חלוגלוגות וכן עושים בצמח שקוראים לו גודגדניות אבל לא בשחת שאוכלת בזה בעלי חיים וגם לא בתמרים רעים מה קוראים להם כפניות אומרת הגמרא איך אתה רוצה להגיד בגוד גדניות שעושים מערבים וה כתוב ש זה לא בריא זה איך אפשר לעשות בזה את מעשרות הגמרא איך וכולי תרגמה שלא הוגשו מי ביתם לעולם חסוכי בנים מילותן מערבים נזיר בים ישראל בתרומה לגב דזה חזי אחה גב חזי חזי מי בתקמרב בהן דקוקה מדאי זה בא ממדי כוונה מפרס אומרת הגמרא חזיז לא מערבים ואמר דמרב קשות חזיז מערבים בהםברכים לבור פרי אדמה מה אמרת הגמרא לא קשה אה כמדת רב לבן אה לבטר רב לבן אומרת הגמרא וכי בבן אבירוב דעלמה ואתני הפול ואסורה ותיתן שזרן ירק לתתו אצל כל אדם זרן חיה ומעשר ורקן פטור שכלים והגרגר זה טוב לעיניים שזרן ירק מזכרים ירג וזרע זר מזכרים זרע וירק אז אנחנו בדף מסכת ירובין דף כח עמוד ב אומרת הגמרא, אם זה גדל בגינה, כולם אוכלים אותו. אומרת הגמרא, למה זה טוב? שכן דורות הראשונים פלפל שוחקים את הגירגר, מטבילים אותו את הצליל. רבי זראק בר חליש מגרסה, היה חכם בישראל, קראו לו רבי זרע, שהוא היה חלש גרסתו, היה איפה? מה היה עושה? היה הולך ויושב על הפתח של איפה שחכמים עוברים. למה? היה אומר, אני אלך ואעבור שמה ואז אני אקום לחכמים, יהיה לי מצווה. בא יצא בא תלמיד משבתו של רבי יהודה אמר לו מה לימד אותך בא? אמר לו קשו דברכים עליו בורא פרי האדמה. אין אמר לו אדרבה יבך מסתברה מאיפה הוא בא מהארץ בחתו ברופא אדמה מחילה כשו מברכים עליו באדמה חזיז שהכל מה זה חזיז שחת שזורעים לבהמות מין עסף שזורים את זה לבהמות אומרת הגמרא וזה גדל בארץ הפוך כשוט זה גדל מהאוויר אז למה על כשוט ודאי לא צריך לבריך האדמה שהכל נכון תגיד לאביה שצריך לבוא לסדר את העזרת נשים גם נזרזו הלאה אומרת הגמרא כשוט גמר פר מפרי ויחזיז דב גמר פרי אומרת הגמרא חזיזעקרבה פשוט מאוויר יש דבר כמו ה כמו הזה איך קוראים לו הקמאין ופטריות מאיפה איפה זה גדל? מה מברכים עלמין ופטריות? אלי >> פשוט ויאמר לאלי מה מברכים על על פטריות? שהכל >> שהכל למה >> ש אומר זה לא גדל מאדמה זה גדל מאוויר לא דבר אלי זה טוב שאתה בא גם גידולי מים אי שהכל למה זה לא גדל מהאדמה נכון שלומי פשוט נמ מה מרעה כן לקחנו היום באמת מישהו שעשה בשבילך כן אומרת הגמרא כפניות אין מערבים תן הקור מה זה קור לדבר הגדל בדקן כן תודה רבה לכבודו ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומת אוכלים כפניות ניקחות בכסף מעשר מטמות טומת אוכלים רבי יהודה אמר כ זה כל דבר קר כסף מע כפניות לכות דבריהם תורות מן המעשר אומרת הגמרא תם בדיסנחה תקל זכר או או עזור לסדר את העזרת נשים יהיה לך זכות ירחי במ רבי יהודה שהם פטורות בין ישראל תניה עם עובדה לא הוזכרו פגי בתוני תנים קטנות אלה עניין שתחבו מעשר בלבד אומרת הגמרא קוראים לה מקום הזה טובינה חייבים במעשר אלא לעולם נצחה אלא משום דין עניין טומת אוכלים שנה דמ רבי יוחנן רבנו מתקן על ידי האור כן אתה יכול לצלוט אותם זה יהיה טעים חנמיל ויכול מדה קן ואחד יתמר דרבי יוחנן אתן שקדים המרים קטנים חייבים גדולים טורים שקדים המתוקים שהם גדולים הם מרים שהם גדולים מתוקים חייבים במעשר קטנים פטורים מעשר רבי שמעון רבי ישמעאל ביוסף שם אביב זה שקדים אמרים שהם קטנים ומתוקים ובין זה ניסו לפטור למה לא נגמרו אמרלה זה לחיוב זה לחיוב אמר בלילמ רבי יהודה הורה רבי חנינה בציפורי זה וזה לפטור למה דמר זה מהחזה תודה רבה שהיית סכל למצוות הילוי למתקן על ידי האור אמר מור רב אומר קור הרי הוא כעת זה כל דבריו יקח בכסף מעשר תנא מה זה קור אתה יודע מה זה קור יש היום לבבות דקל מה זה לבבות דקל מה מברכים לבבות תקל חבר שלי >> קול >> יופי זה בגלל שזה היה גדל בר אבל היום מברכים על זה אדמה למה היו מברכים על זה אדמה למה מגדלים את זה היום בחוץ לארץ במזרח הרחוק כמו בננה >> זהו אז הוא בגלל שהיום מגדלים אותו בשביל זה אז אי אפשר לברך עליו העץ אף פבי שהוא עץ הוא לא עיקר הפרי של הדקן הכי מלב האדמה ירד הרגה למה מגדלים אותו לזה אם לא מגדלים אותו לזה אתה צודק כן שה מגדלים אותו לצורך זה מברכים עליו האדמה לכן תראה שיש לך קופסאות שימורים יש שמה את את הזה הולכים עליו בורך אומרת הגמרא כפניות מתכפרים לכל דבריהם תורות מן המעשר יכין בא להם רבי יהודה שם תורות בן עשר והתני אמר ד לא זכרו פגני אלה במעשר אומרת הגמרא לעולם לא נזחקן וכולי מרכים עליו אמרנו על הקורע הזה כעץ לכל דבר היקה בניו שקלו לקור שדיגנו בשם ניקה בניו מקל למד אמר שזה נחשב אוכל והתניה והשיניה אין תמים טומת אוכלין אבל אור שש שלקובש שחשב אדם תמים טומת אוכלין אלא מרבה ברכה הודק בניו תמכור אמר בורא פרי אדמה שמואל אמר שהכל נהיה בדברו רב יהודה אמר בורא פרי אדמה אוכלו שמואל אמר שהכל נהיה בדברו כן שסופו להקשות ברכים מענה בור פרי אדמה אמר לראש שמואין הבדה שיננה מה זה שיננה אדם משונן מחודד זה הכוונה כבותך מסתברה צנון סופים עליו בברי אדמה צנון אם תשאיר אותו באדמה זה נהיה קשה מה אתה מברך עליו שהוא רח האדמה כלומר אנשים נותנים את הצנון על מה לאכול אותו שהוא רח את הדקל מי נותע את הדקל בשביל לאכול לבבות דקן פה אמר רב דמה שמואל כשוט וחזור רובן בהן כן בפרי אדמה קשות בקמה שתי סעודות אמר ויחיין כמנו היין זיז בקמה כתוב והמרב כמזת דיקה אמר בחלק מערבין בק סלקתך אלא בירקת דקה קריתה באו מפולין חין לא אמרו פולין חיים כמה שוים כמ אדם מערבים בטרדין חין הנה סלקה כתיל גבר חיה מר מינן סלק זה אדם דבר מאוד בריא הסילקה הזו הלימד של התרת דבר בריא מאוד למה זה מלא ברזל השם זכנו אנחנו עכשיו תלמוד ירושלמי אמר רבי אלעזר אומר רבי אלעזר אומר אדם אדם צריך לקרות שמן השם מעשר אני אלא שדמאי חכמים קורא שמן צריך להפרישו מי שקרא שמן תרומת מעשר מעסרנית של ודאי לא תלמ שבת כהנועני לימודים נכון אצלו יכלו בלבד שיודעים רבי בוא בא רבונה אמר אוכל פירות בולין מעשר עני חי מיתה מה הייתה מדרב מכיוון שהוא יודע שהוא בעוון מיתה מפריש מה היתמד רבנן לא כך קורא שם לא צריך להפריש הוא מפריש מעשר שני תניה נאמר שני נמל הראשון דבר חכים הם רואים מי שנאמעשה ראשון נאמן שני מי שעושה מעשר שני זה לא אומר שהוא עשה מעשה ראשון מה היעמה משום שאינו חשוב להקדים משום שהפריס שני חזקה שפריש ראשון שנינו רבי אליעזר אומר צריך לקרות שבמסר אני שדמי הראשון צריך מה עם שני ש אין לרב בו טובת הנאה צריך להפרשו עני שיש בו טובת הנאה לא קושר כן הוציא לכם שנים מתוך ביתו אמר להם פדוי נאמן פדוי לי פדוי לכם לא נאמן מה ניתן רבי רביעזר רבי אליעזר אומר הנמן השני למן הראשון אמר רבי יוסף דברי הכל סו כתוב ביכורים מהתוסת ביכורים בטהרה פתורה בן אדמי אף זה שום שני פטור מן הראשון אתה רבי חנינא רבי עמי רבי אליעזר היא מבחינה מתניתה לא יתנו בשבת תניה בורים מלוכים חל מתנות הכיום טוב בן שמת שומיום בית הלל מתירין אומרת הגמרא לפה מנהה אלפה מן הדה עד הלפה מנהה היא יום טוב היא שבת ומנדה קם בלימודים שנו לימודין לא לא סלקנו לאכול בזחברי אדם לא יאכל דבר שנקר שהוא שייך לו תן לא יסרב לא יבציר אדם חברו ש יודע שהוא לא רוצה אתה יודע החבר שלך לא רוצה לאכול אצלך תגיד לו בוא בוא בוא אתה יודע שהוא לא אז הוא אומר אה הוא מכבד אותי אז הוא החזיק לך טובת הנא זה נקרא שקר ולא הרבה בתקרובת שיודע שלא מקבל אומרת הגמרא בתקבורת בתקבורת בתקרובת ידע שאנו רוצה הוא מתרחנו חסמלה תנה אין מולכים לבית האבן בכל זכוכית צבועה שהוא טוענות טענת חינם תנ שש בעקום ישראל לגבאים קופים צקם של ישראל של עקום נסים בני ישראל עקום אם כול ישראל כולקום את ישראל תעקום לכם אדם יש שכנים גויים ברמינן צריך גם [נחירות בוז] להתייחס אליהם בר מינן אבל בלי ישראל קום מכניסים עקום כני ישראל דרכי שנן ימי יום שתה של הקו מה הוא סבר שרמנחה דרכי שלום מתי אני יום שת של הקום מסאו ברוך המקום שחקנו מהם רמבם הלכות מילה אמן מברך קודם עמל מי שעושה מילה מברך קודם שרשנו על המילה מן בן חברו ברך ציון למה בן אביה בן ברך אשר גדש מצכסו ברו של אברנו מצווה להן מצווה לאבא למולד בנו יותר מצווה שמצרים וכךמכים בכה זו היו שם ישראל לומדים אומרים שם שנכנסתו לתורה לברית כך תורה חופה מעשים טובים אחר כך ברך אביב בן או המן ברוך אתה השם שקידשית בבטן חוק בשרוסם צבחתם בעוד ברית קודש כן מסכה זאת חן כן צורנו צווה להציל שרנו שחר מל בריתנו ברוך אתה השם קורא את הברית ו הבן מברך שהחיינו עמל את הגרים ברך למול את הגירים נטיף מנו דם ברית שמיים שמ לא בריתי אמרת ברך למול את העמלים את העבדים לבי מל עבד של אחרים ברך המל אדם גדול צריך לכסות רבותו שברך גר שמן מן קטן שנולד שומה הוא שמטיפים דם ברית צריכים דרגון סמר בינן חד תבן אין זמנים עניו כך כותב ארבע תורים כתב הרב מברכים עליו בתחילה בסוף כל דבר של ניסוך נסיגל אמרו א מזמנים עליו מה אמר שלא ברחו עליו רשבם כתב שש חוק אחד נזרם פת של גויים אחד זר אחד כהן אוכל חלון כן עושים עושים זימון כתב רי שמן דבריו שנודרים הנה זה מסרפים לזימון כמה מזמנים כזית רבודה אומר כבצה כנן בכזנ עד שיהיה כזית שולחן ערוך סימן רש ‏Yeah.