הרב מאיר דוד שמואלי - דיני נפילת אפים סימן קל"ג - קל"ד

Kind: captions Language: iw רגע רגע הדעת השלוש נשים ש היום כח בסיון תשפח מי קמח ישראל אחד בארץ מי קעמך ישראל ווא אחד בארץ זכינו ברוך הוא יעזור לעם ישראל נכנסו לכביש הגאולה דברנו עוד שלב של יראת ברוך הוא יעזור השם יתברך הכביש הזה ימשיך עד הגאולה, עד משיח צדקנו. פרשה שלהם פרשה חשובה מאוד פרשת המחלוקת. השם זקן את כולנו שנברח ממחלוקת אמן כנראתו יהיה בינינו אהבה וחבה של סנה קנאה ושנאה ותחרות לא נכעס ולא נכעיס את אבינו שבשמיים אז אתמול זרכינו לסיים את סימן קלב ובעצם הסימן הזה הקודם זה כל נוסח התפילה מה עושים אתמול ראינו הלכות חשובות שא' שאדם גומר את התפילה אומרים אוים נפילת הפיים וצריך שבין נפילת הפיים הכוונה בין התחנות לבין התפילה עצמה בין החזרה אסור לדבר אם זה משהו אין אין ברירה אז אין ברירה אבל בעיקרון אדם צריך לשמור את הפה ולא לדבר כל אסור להפסיק עוד פרט חשוב שלמד לנו רבי יוסף שבעיקרון במרן לא כתוב שעושים וידור מנהג שעושים וידוי עושים ויעבור בעיקרון בעיקרון אין וידוי ואין ויעב רק אצלנו הונהג מה זה נפילת אפיים נפילת הפיים זה פסוק לדוד שאנחנו אומרים את הפרק לדוד אליך השם נפשי עש הפרק הזה זה בעיקרון ה הנפילה תפילת הפיים. למה קוראים תפילת הפיים? באמת בזמן מרן היו באמת אדם לוקח את הראש שלו ושם באמת על היד. איזה יצמים? בבוקר הוא לא שם על צד שמאלת תפילין פה אם הוא יתר אז באמת הוא שם צד שמאל. במנחה הם שמים בצד ימין. גם האשכנזים אכן האשכנזים. אז יש להם בהחלט פרק אחר אחר שהם לדוד לך השם נפש. אחרי זה ראינו תוד יש תחנון בשני וחמישי תחנון שם אומרים ויעבורי ועוד אשכנזים לא עושים את זה ספרדים אומרים את כל הב יש רבי דוד מביא גם חמובד סתם שאדם יגיד ויעבור לבד ודאי שלא צריך עשרה וגם יש זמנים שאומרים זמנים שלא אומרים בעיה איתה שאדם יחיד הוא הפסיד הוא כותב שפעם אחת יגיד ויעבור בטעמי המקרה ויבור המקרה אחרי זה היינו אומרים משוב לציון לפי הארי לא היו אומרים פסוקים בלחש פסוקים בכל אחרי זה תפילה לדוד תפילה לדוד אגב זה תחנון עצום הקטע הזה בתהילים זה משהו מדהים זה אומרים היום היום שיר של יום כפי הארית זה הכנה הכנה לשבת שלושה ימים האחרונים שלושה הרשבים הראשונים זה בעצם מושכים את הקדושה של השבוע שעבר אומרים שיר של יום אחרי זה אומרים כבד השם חזק מצבך פיתום הקטורת פיתום הקטורות רואים פעמיים זה הגנה על התפילה זה כמו מעטפה אשרי גם שמתם לב אומרים פעמיים לפני התפילה וחטא אבל גם ומלחה בשבת גם למה רבותינו כל אומר תילד הילד לדוד שלושה פעמים ביום הרי זה כזורה בני העולם הבא לכן אומרים את זה שלושה פעמים ואת מעלת מעלת פיטום הקטורת אומר על קדושה טובה לציון צריך להיזהר בה מאוד עוד הוא מביא משחרה בית המקדש כל יום קללתו מרובם של חברו והעולם על מה מתקיים? אני תכף ראה סימן קלג אנחנו מתחילים אותו על קדושה דסדרה על קדיש דאגדתא וקדושה דסדרה כלומר הקדיש אומרים אחרי דרשה קדיש הזה יש לו כוח גדול מאוד קדיש הזה יש לו כוח גדול מאוד פשכנזים זה לא משנה יש נפילת תפיים אין נפילת תפיים תמיד תמיד אומרים להמנצח מזמ דוד די הנחה שם ימצא זה לא משנה זה לפי האשכנזים לפי הספרדים לא ביום שלא אומרים תחנון אז לא אומרים למנצח עוד דבר מביא פה שהם עושים ברית זה סימן די עושים נפילת הפיים מתי לא כן איזה יופי אומר אפילו בצהריים יש ברית כבר בבוקר רוצה להגיד שלא אומרים אומר פה עכשיו היום הייתה פה שאלה בישיבה היום יש פה חופה האם אומרים עכשיו יהיה פה מנחה תפילת מנחה בתפילת מנחה הזו האם הגידו את החנון או לא יגידו את החנון אם החתן נמצא רק אה רק אם החתן אז בוא נראה ברשותך. נוהגים שביום החופה אין אומרים נפילת הפיים תפילת סמוכה לחופה. כגון אם החופה התקיימת אחר תפילת המנחה. ודווקא בתפילה סמוכה לחופה הנון אומרים נפילת הפיים. תפילת שחרית ביום החופה שאינה סמוכה לחופה. אפילו החופה מתק תפילת החמה. אומרים תפילת הפיים. עכשיו שאלו אותי פה מנחה שהיא באמת סמוכה. יגידו את החנון או לא? אז אמרתי להם כן זה לא נכון. מה שלא אומרים למה? ממש סמוך. כלומר המנחה שהייתה בו בצהריים כן אומרים זה לא נקרא סמוך. לא אם החתן נמצא גם הוא אומר גם אם החתן במקום אחר הלך להתפלר במקום אחר החתן ברגע שהוא חתן אחרי רק אחרי יום רק אחרי אתה צודק כן זה מה שהוא אומר נוהגים שביום החופה אין אומרים נפילת הפיים בתפילת סמוכה לחופה כל אם החופה מתקיימת אחת תפילת מנחה אין אומרים נפילת הפיים במנחה דווקא בתפילה סמוכה לחופן אומרים נפילת הפיים נפילת שחרית אומרים נפילת הפים אומר אפילו עברו שבע ימים אבל לא עברו שבע ימים מעת לעת כל עוד שלא עברו מעת לעת עדיין לא אומרים תחנו אומר גם להפך אם היה ברית בבוקר אז במחק כבר לא אומרים שם באותו בית הכנסת לא אומרים שם נפילת הפן האמת שש ששמתי לב שיש הבדל בין ברית לבין חטא. כלומר שיש ברית בצהריים כבר בבוקר כבר לא אומרים נפילת הפ שיש חתונה כנראה שזה שתי סוגים של מצוות אחרות כנראה אומר שזה נקרא יום טוב שלהם של אבי הבן סנדק והמדן זה נקרא יום טוב שלו אז עכשיו אנחנו הגענו לסימן קלג בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בטרא שמתם לב תמיד בבוקר שאתם אומרים אני משבח אני משבח לפני זה יוסף ואומר ברכו את השם ברוך למה אומרים ברכו את השם ברך אומר למה? יכול להיות שיש אנשים שיכרו לבית הכנסת. הם לא שמעו הם לא שמעו את הברכו. לא שמעו את הברכו. זוראים בדמאה ברנה קצור. לא שלמו איתה ברכות. שלמו את ההברכות מלא. אנחנו מוציאים אותם מדי חובה. מה קורה בשבת? אמר לנו הרב רבי שלום שבשבת אתה לא צריך להגיד ברכו בעיקרון. למה? למה מי שלא שמע ברכו שמע ברכו בקריאת התורה. הוא שמע ברכו בקריאת התורה. אז לא צריך להגיד ברכו. אז למה תראה שאצלנו בשבת כן אומרים ברכו? זה מצד המנהג. מעיקר הדין בעולם התקנת ברכו זה בשביל לאנשים שהם הספיקו להגיד לא שמעו ברכו לפני ישתבח אנשים האלה כן אז הם בעצם עכשיו יוצאים זה חובה בדבר הזה שמחות שלמות גם שמחות של שמחות כות שלמות חות שלמות בנו כמה השם חייב לאיראנים האלה עשרות שנים של יתומים ואנמנות בגועי תראו עשרות שנים עשרות שנים עשרות שנים הכל בא משם [מוזיקה] או שפר משהו או שפר שפר לא רק זה גם המלחמה נגדם הושבטו הרבה חתונות הרבה שמחה ירד מעל זה בתורה טו תורה המן לא ביקש רק להשמיד גם את התורה להבד הוא יגן על התורה יגן על ישראל אז לכן הוא אומר שבשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר כדש בתך אפילו במקום שנהגו לאומרו במכול שמה לא היחידים בית הכנסת שבו ברחו שבת ביום טוב אין אמור לאמרו הכל באים לבית הכנסת אומר זה לדעת הפשט דעת תערי ברכו זה לא נתקן בשביל את זה יש בזה טעם על פי הסוד לכן אין הדבר אין הדבר כדי להוציא אותם שלא שמו ברחו לטועף בשבת ויום טוב אחר התפינה יש לו מה ברכות אפילו עם כל הקל שמו ברכו כמה פעמים קודם לכם כן מנהג הספרדים דודות המזרח וכמה קהילות השקים יש פה שאלה חזקה מאוד אומר אמא אם אתה אומר שלא להגיד ברכו בגלל שאמרת שמעת קריאת התורה אז רבי שלום אומר אז בשני וחמישי גם יש לך קריאת התורה למה אתה אומר ברכות דבר יפה הביא רבי יוסף אומר שבאמת בלוח ארץ ישראל של הרב תוקוצ'ינסקי הוא כותב שבשני וחמישי לא צריך להגיד ברחוב כן העידו בשם מחזון איש בספר פסקי תשובות אולם מערי בשאר הכוונות פרי העץ חיים כתב יש כוונה מיוחד תברכות מתבאר בדבריו ש בשבת ביום טוב בשלמה שכן הוא על פי דעת הארי כן כתב מרן הרב חידה חזיק ברכה שכן מנהג ארץ ישראל מצרים כן כתבו עוד אחרונה רב פעלים כף החיים פל הלב רוח חיים פלט שיד אהרון חסדלפים זה בעצם חברים יקרים סיימנו סימן קלג עכשיו אנחנו מתחילים סימן קלד תראו איזה סימן יפה תראו מה כתוב בו ונוהגים להרבות בתחנונים בשני וחמישי ואומרים והוא חו ואומרים אותו בכל רם ואם לא אמרו מעומד עובר הוא על התקנה ונקרא פורץ גדר שונאי ישראל לכן נוהגים לאומרו מעומד אבל עוברים אותו בלחש מה שנוהגים לחבות תחנו משני וחמישי משום שהם ימי רצון ולכן נוהגים גם להתענות מתי ושני חמישי לא כתוב ראשון ורביעי כתוב שני וחמישי שני וחמישי זה אומר ולמה ממרצו שעלה משה רבנו למרום כדי לקבל את הלוחות השניים עלה ביום חמישי ורד ביום שני לכך נוהגים להרבות בהם את החנונים אחר חזרתה אתה השליח ציבור מי כתב את זה כך כתב לפני אלף שנה בסידור רב אמרם גאון כן כתב ברכות חיים כל בו ועוד ראשונים כן לכן כתבו שיבולי לקת וטורות חיים אז ממילא אומר רבי יוסף הרבה אנשים עושים חנוני ביום שני וחמישי מים ראשון שון ורביעי אומר נשארו יתומים צריך מישהו שיעזור להם אז אומר ימים שאתה רואה שאין מי שיתפנל בשבילהם שיעשה עושים בשביל מנהג הספרדים ואדות המזרח לומר בשני וחמישי שלוש שלוש פעמים 13 מידות הרחמים ספרדים כמה מקומות נוהגים להגיד ארבע פעמים למה אנחנו אומרים בתחנות אחרי זה אנחנו אומרים עוד יג מידות אומרים אנשי אבונה אומרים עוד יג מידות דותמנו מראות ואז אומרים ארבע פעמים והרב דן הסביר לנו את זה על פי הכוונה מה העניין שלהגיד ארבע פעמים עוד חזון המועד כן בספר חזון ד ספרדים נהגו להגיד ארבע פעמים אבל האשכנזים לא יש כאלה שנהגו שבחלט לא לומר וידוי כל שני וחמישי מנהג ג הספרדים לומר וידוי בכל יום יש כאלה שלא היינו נוהגים את שלנו יש אשכנזים תראה השר ישר מתחילים לדוד מתחילים את המזמור שלהם אנחנו זכינו שיש לנו את זה הביאור החום שאנחנו אומרים זה בסוף שני וחמישי בתחנונה או בסליחה בארוך בסוף זה למה תראו זה ידוע זה כתוב שמה אומר איפה יצא בורח בורחו הזה אומר היה היה כמה מגדולי ישראל שרצו להרוג אותם מדומן אפילו זרקו אותם לכבשן האש והם ניצלו הוא בא מלאך ולימד אותם את הנוסח של והוא רחו ואם תתבוננו בנוסח הזה תראו איזה סודות נפלאים יש בנוסח הזה זה לא סתם סודות נפלאים יש בנוסח הזה לכן אומרים את הנוסח הזה אומרים וצריך להגיד אותו בכוונה במתינות ולא מרוצה ולא בכ ושלא בכוונה ויש אומרים שצריך לומר בורחון בכל רם לכן הוא דעת מרן השולחן ערוך יש נוהגים לאומרו בנחש וצריך להגיד את זה מעומד לא מלכות שמחה מישהו לא מרגיש כל וכל שכן מי שלא אומרו כלל ר עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר יותר מינה אז מה יהיה לו? בעזרת השם יבוא הנחשים יכלו את הנחשים מי זה הנחשים? האיראנים, כל שונאי ישראל שהשם ישמור ויגן על כל היהודים. אז כל מה שהיום אנחנו עושים צריך לדעת שזה ודאי שזה מנהג כדור. אבל זה זה ככה נהגו בספרד. אבל לדעת שבזמן קדמון, קדמון, קדמון לא היה את כל זה. תפילה לא הייתה כמו שהיה. מה שאנחנו ראינו כן שכל נוסח התפילה ישבו מה שלימד אותי אתמול ביוסף בשיעור באוצר היומי הוא לימד אותי פה הוא ראה לי מפורש כתוב שכל הנושא הזה שהגיע של ה יג מ כל הנושא הזה של כל מי שהגיע כל כל הדברים האלה כל התפילה בחי ישבו 120 חכמים שקראו להם כנסת גדולה. מה היופי שאמר למו רבי יוסף? שתדע לך שב ב-120 האלה היה שמה למעלה מ-80 נביאים. שכנסת הגדולה. מי זה כנסת הגדולה? אומר היום סכה לעשות פה חופה לשמה אומר היום אם יבוא לך נביא בחיים אתה לא תראה נביא הלוואי שתמצא מישהו בערוח הקודש המצ אין מושג של נביא יודע מה זה 80 נבי מה 80 נביאים היום לנו רבע נביא 80 נביאים והם ישבו וכתבו לך את התפילה אתה יודע מה אתה בחלט מה אתה מה אתה מדבר אתה מבין אתה קולט משמעות איזה זכויות צריך לבן אדם להירשם לישיבה ולא ליפול ולהמשיך בישיבה זה שי חזיק קמד של שבע שנים שמונה שנים בישיבה זה זכות איזה זכות תודה תודה לאבא שבשמיים תודה לאבא שבשמיים כמה צריך להודות לו היום מסתיים שמה 12 ימים של נחימה אבל איך הסתיים עם טיל טיל ארבע הרוגים חמש לא יודע כמה ארבע חמש ארוגים למה הקדוש ברוך הוא בא להגיד לך תדע לך כל טיל שנפל מתוך מאות טילים זה יכל אחד כזה לקבוט היינו יכולים להיות עם כמה אלפי הרוגים הם אלפים של משפחות שקולים לא עלינו מה יכלנו להיות מצועים מה יכלנו להיות חורבנות היחנו יותר הוא הציל אותנו כמה אנחנו צריכים להגיד אותו ולכן תדע אל תזלזל בנוסח התפילה אבל אתה עכשיו מתפלל אצל ספרדים. לפעמים אתה מתפלל אצל אשכנזים, אתה יש לך נוסח אחר, להם יש נוסח אחר. זה נקרא לו תתגודדו. לא. זה מנהגים. מנהגים. אין איסור. אין איסור שלא תתגודדו. חברים יקרים דיברתי עם כמה שים לא יודע אם מוכן להגיד צריך לקבל את זה שמחה אה הוא יבוא בזרת בעת השם הוא יבוא בערת השם הוא יבוא עשו תפילה למעלה בעזרת השם הוא יבוא הלכה שנייה אנחנו בסימן קלד הלכה הלכה ב' בדיוק כל זה הלכות בשולחן ערוך אומר מרן שאדם הגביע את הספר תורה אם ראיתי ממנו פה פעם חבר איך תופס את הספר תורה אה אה מפה ועוד מפה יופי והכתב כלפיה כאן שים לב שהאשכנזים עושים הפוך פה הכתב הוא לא כלפי הפנים שלך הכתב צריך להיות כלפי הקהל לא כלפי הפנים שלי ראיתי מישהו שעושה את זה ויערתי לו כמה פעמים המשנה זאת כן מה שאנחנו מתפללים בבוקר הם לא זה כבר צריך כנראה שהוא היה אצל אשכנזים למד מהם את זה שהמנהג שלנו ש שהוא מראה פני הוא הטעם רואה את הגב של הספר תורה הציבור רואים את הפנים של הסכנזים עושים הפוך זה מרן שולחן ערוך מראה פני כתיבת ספר התורה לעם העומדים לימינו שמנו מחזירו לפניו שכנזים לא עושים סיבוב שלם אנחנו עושים סיבוב אנחנו עושים ככה מחזירים שומע שמצווה על כל האנשים ונשים לראות את הכתב ולכרוע ולמר וזאת התורה שעשה משה תורת השם תמימה וכולי נוהגים לעשות כן נחשקו בתורה זה מה שאמר לרב שילו שכל זה בן פורת יוסף ברוך שזה נתן ברור שזה גידל כאלה מתלמידים יקרים בן תורת יוסף פור בן פורת יוסף תודה רבה לבורא תודה רבה לבור בורא הוא אומר שתדע לך שמצווה גם עוד דבר שים לב מה שרבי יוסף מאיר לנו אומר לנו שגם ספרדים לפני קריאת התורה הם עושים את ההגבואעה פני קריאת התורה אשכנזים עושים אחרי קריאת התורה זה מה שאומר הרמא תסתכלו בקלד הלכה ב' ונהגו לעשות כך אחר שקראו בתורה אבל כשמוציאים אותו אומר שלח ציבור גדלו והקהל אומרים רוממו אברח ירחם עמוסים יש אומרים לומר על הכל התגדל לכן נוהגים ביום טוב ושבת בשביל להחזיק את התורה בימין שאלי הראשון לקרות אומר ברור שנתן תורה שתחזיק את התורה בימי מה זה באמי לך שהוקחים את הספר תורה מתאים אותו אתה תופס את רובו ביד ימין זה הכוונה אתה מגביע אותו אתה מגביע גם בימין וגם בשמאל לא רק זה שים לבאשכנזים ספר תורה שלהם זה מבולגן זה קלף רוא אותו ככה זה כמו ספר כזה אתה יכול לשים אותו ממש שאתה מרגיש את צד ימובד כותב בשעה שאומרים סגיד נקמה מקברך שמה אז נוהגים להשתחוות בזמנו אמר לנו החתן רבי שי אמר לנו שמתי צריך לעמוד בברוך בשלום מתי צריך לעמוד רבי מכאל שמוציאים את הספר תורה מאחד את זה צריך לעמוד המנהג הוא בשעה שפותחים את ההיכל כבר עומדים מעיקר הדין לא צריך שזה הספר תורה באיכל לא צריך לעלות שאנחנו באים להרציא אותו ספר תורה בהיכל עדיין המנהג שלנו המנהג שלנו לעמוד למה מי כותב את זה הרשב כותב שהעמידה רק בשעת עגבת הספר מאיפה יצא לנו כך כותב המשנה ברורה. לכן אם אתם שמתם לב הכיפורים שים ברכת כהנים יש ספר תורה היכל פתוח מפנים גב מפנים גב לספר תורה איך אתה בגלל שזה גבוה מעל בגלל שזה גבוה מעל 10ה טפחים אז אתה יכול לעשות את זה כן איך אתה יכול לעשות את זה בגלל שזה גבוה מעל 10ה תפחים לכן אתה יכול לעשות קרדין אפשר לעשות דברסו האם אנחנו אומרים שים לבשכנזים כל פעם אומרים בריך שמדמר על כל פעם שפותחים את הכל ספרדים רק ביום שיש מוסף כמו בשבת או בראש חודש הנה עכשיו בעזרת השם יבוא עלינו ועלכם ראש חודש טובה זה ראש חודש שיבוא עליהן ועלייכם זה יהיה יום חמישי ויום שישי כן חמישי ושישי ימים האלה יומיים יומיים האלה שיבואו זה ספר תורה יום שישי למשל צועל לעשות תעני תמיד עושים פה תעניש פה אנשים שעושים פה תיקון ביום שישי יום שישי הזה אין תענית למה אין תענית אומרים בזה ראש חודש בראש חודש אין תענית אשרי ישראל ראש חודש אין תענית נוהגים לומר ברך שמי מיד פתיחת היכל מתי שאומרים והם ממתי מצד ספר תורה מכם למה ברך שמי ומרש שפותח ספר תורה לפני אומר ואם ספרדים רוצים להגיד להגיד ברך שמה יכולים להגיד על פי שהמנהג שלהם לא ככה כתוב ככה כתוב הלשון של הזוהר רבי יוסף הזוהר כתוב קד מפקין ספר תורה בציבורה שמוציאים אריה שמוציאים את הספר תורה בציבור אז אומרים ברך שמא שהוא באיכל למה מיכאל שזה באיכל אתה אומר ברך שמ אז הוא אומר זה רק מצד המנהג כן כתב בדיה מורנו ורבנו הרב חידה כתב את זה מפורש כן הסכים מורנו ורבנו הרב עובדיה בלכות עולם אה זה רשום שם בפתיחת שח נכון אבל מה לשון בזוהר לשון בזוהר קד מפקין ספר תורה מפקין פירושו מוציא בציבורה אז אומר ברך שמ זה נגד מה שכתוב באמת בשוט רב פעלים כותב שהשם מוציא שומרים מה שהוא אומר קד מפקין הכוונה שפותחים אומר בעקרות משה אומר אתעיר לאף מרגרות משה אם אתה תשים לב מתי צריך להגיד אותו בשעת תוצאה אז איך אתה בא להגיד אותו בשעת ההוצאה לא אומר ככה מצד המנהג מה שאמרת אותך פשט המנהג שאפילו לכתחילה אומרים ברך שמיד עם פתיחת ההיכל או שאתה מוציא אותו לכן כתב בדיה מרן הרב חידה איפה כתוב איפה קבור הרב חידה צד ימין של הרב שרה רב חידה הוא נקבר בלבורנו לפני 250 שנה ואז זה העבירו אותו מי קבור על יד הרב חידה אחרון דורנו חרון רבי מרדכי ג שיבו את הרב היו אותו בארון קטן מרדכי אליהו ראה שם ארון הכניס את ה קופסה שלו בתוך הקופסה שהגדולה שם את עצמו צמוד בתוך זה אמר לרב חידה אמר לא יפה שאני אגע בעצמות שלך הרב חידה בן סדר את הגוף שלך אז הוא אמר לו רבי משה אמר לרב חידה אתה תסתדר לבד שמעתי את זה באוזניים מהרב הרב מרדכי אלי שמעתי את זה שהוא אומר את זה הוא אומר שכל העצמות תחו אחד עם השנייה. הוא שמע רעש בתוך הארון. תק טק טק טק טק טק טק טק טק טק טק. העצמות הולכים מתחברים אחד עם השני וככה עשו לו את שלחו לו בשושו העדה החרדי ח מרדכי אליהו שהביאו את הרב חידה רוב הגוף שלם או לא? כוונה אה תודה אמר להם הרו של הלכה שלא יוצאים לעשות לוויה הביאו נפטר בחוץ לארץ וכבר רוב הגוף שלו נאכל לא יוצאים אמר לא אצלו זה שם עיניי ראו ולא זר אני ראיתי בעיניים שהביאו את רבי משה חלפון הכהן הוא נפטר לפני כמעט 70 שנה בטוניס לפני איזה 10 שנים יותר הביאו אותו חפרו את הקבר שלו בטוניס הביא אותו לקבורה בארץ כמובן אזה לוויה עצומה הייתה לו בבני ברק למה עושים את זה לא הוא מפריע למשל הוא שמח לקבור בלהיות קבור זכות תשובה בבי העומר הזה מנטיפיורים להביא את מנטיפיורים לארץ במצווה למה כתוב בזוהר אלה שנפטרים בחוץ לארץ באים להיכבר בארץ הקדוש ברוך הוא כועס עליהם אומר מה אתה חושב שזה ארץ ישראל? זר של קברות אתה אומר חי בחוץ בא להיכבר פה לא בית קברות לכן אבל הוא מטפיורי היה בחוץ לארץ הוא נשאר שם להציל את כל היהדות כן הלו אחרי כיוון שהוא נשאר שם כיוון שהוא הלך להציל כ שהוא הלך להציל את כל היהדות אז אמר שהיביאו אותו אבל הוא הרב משה חלפון הכהן הביאו אותו שאז הביאו אותו זה היה 57 שנים אחרי פטירתו רציתי מאוד להיות בהלוויה שלו הלוויה שלי יצא ממרן בית מדרשו של מרן רבנו בתסף לא הספקתי להגיע עד שמה אז אמרתי אני יכול להגיע להרמלחות בינתיים אף אחד לא היה בהר המלחות חיכיתי שם עד שיבוא עד שיבוא אנשים. כשאני מחכה אז אני רואה הגיע אוטו של חברה קדישה ומוצאים גופה ואז אמרו לי זה רבי משה חלפון הכהן ואני רואה עלה ואני רואה מת שוכב עליה והיה טלית והטלית לא חיסתה את כל גופו ואני רואה בן אדם שלם ממש רגליים של בן אדם רגיל אני רואה רואה את הבשר רואה ממש רואה רואה את הבגד שמחסה אותו ממש אני רואה אותו ממש שלם רואה ממש שוקיים נרחיים אמרתי מה אבל עברו 57 שנים מפטירתו בן אדם לא הרכיב לא הרכיב אמרתי את זה סיפרתי את זה בישיבה אחד החברים שלי הקרט קברנים שאל אותם אחרי זה הם סידרו שם תכריחים אמרו לו שכל הגוף שלו היה שלם כל הגוף שלו היה שלם 57 שנים רימה לא פגעה בו את רימה לא פגעה בו בצדיק הזה אתה מבין מה זה רימה היה צדיק יסוד עולם רימה לא פגע בפני ככה עשו לוהיה גדולה קו הוא פעם אחת הייתה נשים לא עליכם מפילות עוברים אז הוא רשם למישהי פתק אמר לשים את זה הלך יותר לא יפול לך העובר מי שרוצה להיפקד אחרי פטירתו אחרי פטירתו נ פתחו את זה כתוב שמה בורא עולם תעזור שלא יפול לילד הפתק הזה עובר מאישה לאישה ומי שנושא את זה לא עד היום יש לו השפעה לא כתב שם שמות הקודש כלום מה כתב בורא עולם ביקש בקשה פשוטה בקשה פשוטה שלא היא פעלה כל כך חזק. פעלה מאוד מאוד חזק. בקשה הפשוטה של פורת יוסף. אחד סיפר לי שהוא הביא בקריאת מלאכי את הרב הנזיר ממרוקו, לא יודע מי זה. זה נפטר לפני 200 שנים. הוא אמר שהוציא אותו מהקבר, הבשר שלו היה חם. 200 שנים. אבל הוא קיבל שיתוק חצי שנה שהוא נגע בו. הוא גם האדם נראה לי שהביא תמער חובה. תמער חובה. בחיים ויטה אותו גם מדמסק קברו אותם בקריית מלאכים שתי המלאכים בדמות אנשים מלאכים בדמות אנשים מלאכים בדמות שם זקן שהרב יחזור בתשובה כולם חזרו בתשובה נוהגים לומר פסוקים בדברי שבחשם יתבר יתברך שנתן תורה לעם ישראל שם פתיחת האיכל יש בזה מנהגים שונים בקהילות עם ישראל ספרדים אשכנזים איזה פסוקים יש אומר בימים טובים בראש השנה ביום הכיפורים יש נוהגים לומר שלוש פעמים ויעבור לא ויעמור ויעמור אין מרחשב מחינה שם השם אל רחום אולם דעת עד כמה מקובלים שאין לו מהר אומר וכן ראוי לנהוג דעת מורים ורבי רב שרעבי שכן היו עושה ככה עושים גם במקובלים אצלנו וככה אנחנו עושים פה בישיבה אבל ודאי אצל בטח אצל מרן רבנו ודאי יוסף לא עושים אצל רבי ככה נעב מביא פה הביא פה רבי דוד יוסף הראשון ציון הביא פה כמה מקורות את זה הביא את רבי גאון רבי ניסים גאון שם רב בשם רם בשם רם רם גאון שאין לומר יגמידות ביום הכיפורים שח להיות בשבת אפילו יום הכיפורים כל שכן יום טוב יש אומרים שלא לומרו שלוש פעמ שאר הקוונות כתב שאסור לו מריג מידות בליל שע הזה מובא בספר כף החיים אמת שמרן הרב שמיץ את זה אתה שומע רבי אלהו מניה חסיד גדול כותב בספרו שיח יצחק שבכה קודש בית איפה זה הבית אן חברון נהגו לומר נראה לי נהגו לומר לומר או שהוא מתכוון באמת עלאל בתם הוא לומר בראש השנה ביום הכיפורים יג מידות והוא הוא השמיט את זה עובדיה לא נהג בזה טוב, בכל אופן אני אומר לכם רק שזה ידוע דברי מרן עשו רעש גדול שיצאו חמובדיה צריך לדעת שזה נכון חם עובדיה ואצל הרב שרבי כן היו זה אנחנו תלמידים שלו בבית הכנסת שלו. אז הוא אומר בשעה שאדם מוציא את הספר תורה מאכל יוציא את זה ביד ימין. למה? כתוב ומקבלו ביד ימין שנאמר במינו יש דת למה. ואם זה כבד לו כך ביד שמאל. מישהו יתר שאומרים שהוא את הספר בשמאל כל אדם אומר גם שמוליך אותו יקח אותו בצד ימי איפה כלומר שאתה מגיע לתיבה רבי יוסף אמר תקפיד שזה יהיה בצד ימי אבל מה אם שמתם לב האשכנזים המנהג של השליח ציבור הוא מוציא את הספר תורה מההיכל אל התיבה ספרדים לא נהגו להקפיד בזה זה אבל לא יתנו את זה לילד קטן. ככה הוא אומר רבי דוד יוסף. עוד דבר ידוע לפי הרב חידה הוא כותב שמי שאשתו ברעיון יעשה פתיחת אחד. באמת ראינו פה כמה פעמים שעשינו זה פועל פחד פחדים אחד. מה שהרב הזכיר את הצד ימין כן צד ימין הכוונה של ה מי ש זאת אומרת כלפי מי שלוקח את הספר תורה. קודם כל מי שלוקח את הספר תורה שים את זה בצד ימין זה א'. גם שבאים לתיבה יבואו בצד ימין של מי שלוקח מי של כן צודק איזה איזה צד ימין מי שזה לוקח למה כשהוא לוקח אז הצד הפנים שלו זה לגב של האח של התיבה אם באמת הוא אם אתה תסתכל צד ימין של התיבה זה הצד השמאלי שלו זה לא הצד ימיני שלו אתה יודע בחזור הפוך כלה הגיע רק אומר אומר רק תבין דבר אחד שבאמת אני עכשיו הוא שם לב שהיו מוציאים מהאהכל אצלנו, שהיו מוציאים מהאכל אצלנו אז היו באמת שמוציאים מאכל אצלנו אז גם אני זוכר עכשיו אצל הרב שרבסים כמו שהוא אומר לוקחים את זה בצד ימין והיינו הולכים מצד ימין שזה הצד שמאל של התיבה למה שאתה בא לתיבה אז הגב של התיבה אליך אתה לא בא כלפי הפנים של הטבע לכן הוא צודק בגש הוא כמו שהוא אומר בדיוק בחזור הפוך. בחזור הפוך. בחזור אתה עובר כלפי צד ימין האמיתי. רק מה יש בזה? מנהגים שונים. זה צריך לדעת שיש הרבה ספרדים שמוציאים את הספר תורה פתוח. אפשר בעקפיד לסגור את זה. יש בזה מנהגים שונים. למה? מה העניין של ספר תורה הפתוח? זה עניין של האורות. יוצאים אורות גדולים. לכן אתה פותח ולכן. בשעה שגמרו את הקריאה אז בעצם כבר האורות נסגרו. לכן סוגרים. מוציאים פתוח אבל מוציאים פתוח אבל מחזירים סגור יש הרבה מקומות יגיד לכם אצל הרב משה מה עושים מחזירים פתוח נתניה כל ראיתי מקום אחד ש מוציאים פתוח נכון כל המקומות סגור גם בהלכה גם ביציאה כן ככה כתוב הבן איש חי מי שקורא את הבן אישחי בצי כן ככה כתוב הבן איש חי של הרב שרבי הקפיד שזה יהיה פתוח מדבר בןשחה שציים פתוח בכדמין פותחים בהיכל הרב סוגרים וציאים לא סוג שלי לו אמר גם הרב פעם לא תתי לרב גם שזה קצת שאתם מחזירים סגור הכל סגור סגור אצלנו גם כן סגש מה רק שמוצים אבל בירושלים של כל הספרדים מוצאים פתור בירושלים זה הכל אבל הרבה כן הרבה בתי כנסיות בירושלים וצאים פטור ככה ראיתי איך שהרבי ככה עשה כמריטר טריד שמאל יש שום שיכול לעשות את הספר בשמאל יש חולקים יש להוליכו דרך ימין נכון יש לו ליכו לצד שפה נכון זה בדיוק מה שכבודו אומר מנהג האשכניזים ברא ששליח ציבור זה ראינו הוא כותב רבי דוד כותב מנהג רוב עדות הספרדים הולך את הספר תורה מנאכל לבהמה שהוא פתוח מה המקור שלו הביא הלכות קטנות דוד אמת טוב הוא לא כותב בן איש חי כותב עי סגור כותב עיין טוב אשכנזים נהגו לרכוש שהוא סגור ומנהג הספרדים בירושלים שגם שעת החזרת הספר תורה לאחד מחזירים אותו כשהוא פתוח ככה הוא כותב אומר הבן שחי כתב שהמנהג מקומו להחזיר סגור ונתן טעם זה על פי הארי אומר אבל מרן רבנו עובדיה יוסף היה מחסיר אותו שהוא פתוח כן אין אצל הרב שרבי נהגו בחזור סגור סגור בטח בטח מסומכים עליו בגלל שהוא היה בעל רוח הקודש ידע הכל עשה בטח הוא ראים הוא לא רק עשה דברים היה רואה שזה מזיק הוא לא היה עושה היה רואה את הכל בצורה ברורה ברור לו שבילי ד שמיאק שבילי דנרדה הארי היה מלווה את הספר תורה השם זקן זה אבא שלי באמת היה תמיד מלווה את הספר תורה כמו הארי פשוב אומר אבל אם שמתפללים רבים בית הכנש דוחק אין חיוב על כל אחד אליו אביוותו אומר וצריך להגבע את הספר תורה לרות פני כתיבתו לעם שמצווה על כל האנשים למה יש אור גדול אם אדם מסתכן בפרט את האות הראשונה של שמך תסתכל כן, גם צריך לדעת שמי שקורא בתורה זה הכי מעלה הכי חשוב. למה כל האורות, רוב האורות לוקח מי שקורא בתורה. אתה יודע את זה לכן זה חשוב. מנהג האשכנזים להגביע שהכתב כלפי כלפי המגביע ספרדים זה בדיוק הפוך. ור גם מראה הכתב לימינו ולשמאלו, לפניו לאחריו. לפי לפי הבן שלך עושים שתי סיבובים אומרים וזאת התורה נוגעים לכרוע כן שתי סיבובים שתי סיבובים בן אומר לעשות שתי סיבובים לא סיבוב שעושים זאת התורה עושים סיבוב תסתכל במשח עוד סיבוב שתי סיבובים אתם עושים ככה שתי סיבובים מקובלים מקבידים לעשות שתי סיבים אצלנו לא היה פעם ספרי הפטרות זה את הדברים דורות אנחנו לפני 40 שנה זה תחיל סעם לא היה ספרדים לא היה שף לא קוראים לא סתם תדעו שספרי הפטרות תודה רבה למוראנו הרב תודה רבה שכבודו אז הוא אומר שספרי הפטרות באמת זה כתוב כמו ספר תורה אצל אשכנזחמש שנים האחרונות לא יש לנו אחד כזה הרב קור כזה ומציאים אותו אני לא זוכר שקוראים בו מניחים אותו דרך הולכים לילד לקח כן זה ילד קטן אומר סדר קריאת התורה ביום חמישי ושני בו יד סעיפים השני בחמישי בשבת במנחה קוראים שלושה אין פוחטים עליהם ואין מוסיפים ואין מפטירים בנביא אני באמצע שיעור תורה לא צריך משהו כן שמה או או או שיכניסו את זה תגיד לו שיכניס את זה לבפנים וכבר אני אדאג לזה אני באמצע שיעור תורה והשיעור תורה מוסרט כן כן שנייה שחו שתיה ששכזכן שזה יעמ שרי משרד מזה כאלה טובים וצדיקים מי קעמך ישראל מי קעמך ישראל מי קעמך ישראל אין כמו עם ישראל בעולם אין כמו עם ישראל בעולם איזה חסד שהם עושים כמה הם טובים כמה שעם עם ישראל הם טובים כמה שעם ישראל אין לנו הבנה כמה עם ישראל הם מיוחד אין לנו הבנה אומר מרן סימן קלה בשני וחמישי בשבת במנחה קוראים שלושהם פוחדים מוסיפים שימו לב לרמה רמא כותב אם היו שני חתנים בית הכנסת והם ישראלים מותר להוסיף קרות ארבעה למה בשבילהם זה יום טוב אבל אומר אבל תדע לך מי מ מ מי כתב את זה עזרה הסופר למה הוא למה הוא עשה את זה משה רבנו עזרה הסופר כדי שלא ישאר עם ישראל שלוש ימים בלי דו יבוא רגע מכינה ודו יבוא רגע כן למה למה עשו את זה בשביל שלא יהיה שלוש ימים בלי תורה בר מינן לכן אמר כל פחות שיקראו בתורה שעם ישראל שמע אותו וצים לעבודה יהיה להם עבודה קשה להם חיים קשים אצלנו לא נהגו כמו שכתבו ברמה וכל אלה ש בחינה בחינה שמוסיפים על זה נג שלומי לקומשת שתי ועוד לחזשים את זה שחקים שגל שרים ישראל מאיפה יצא את זה לרמה מהמורדכי הביא בשם הרצווה שפעם היו שלושה חופות ביום אחד באי עלינו והם שניים שניים כהנים אחד כהן ושניים ישראלים והורה שביום חמישי יכולים לעלות שלושה חתנים לתורה שהחד יעלה כהן שניים האחרים יעלו שלישי שלישי ורביעי על פי שאין להוסיף על שלושה עולים מרדבק כמו מועד מרן הבית יוסף בי דבריו אומר לא נהגנו כאן יש אומרים שזה רק לגבי בעלי ברית יש אומרים שזה גם לגבי חתמית אומר ב תסתקו הלכה תסתכלו הלכה ב סימן קלה מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קוראים במנחה בשני וחמישי בשבת הבאה איפה שהפסקת מה קראנו שבוע שעבר פרשת שלח לך שבוע מה אנחנו מתחילים ב-75 קורח אם ביטלו שבת אחת קריאת פרשה בציבורש שבוע שעבר רבי לא היו בבית הכנסת לא רבי לא היה בבתי כנסת שבת הבאה קוראים אותה פרשה עם פרשה שייכת אותה שבת רואה הנה עכשיו שאלו אותי באמת שאלה שבוע שעבר הרבה לצערנו הרבה בתי כנסיות סגרו אותה בנות רובית השם ירחם למה פחדו מתפילת טילים פחדו הנחה הבואה בא נהג לקחת אותי היה פחד מאוד אומר הייתי אולי חמש סרט של בתים של אנשים שונים כל הבית נהרס כל החלומות ספריות קודש לא פעם רואים דבר שספריית קודש זה הסכופית של הכי דקה קודש הכל ק ישר אני ראיתי חמש כאלה 10 הבית מאחור לא נשאר בו זכר בגל שביל אוקטובר היה סיפור כאלה על סוכות שלספרי תהילים ספרות קודש ראיתי את הרבני הזה לומר שהבן החזון שלא יפול בני לעולם כי הוא נפל הוא לא היה בן זה היה פשחץ הוא אמר לצערי פה מאוד מתחזק אבל עדיין עושים פה בשבת עדיין מי שלא מי שמ סיבה האמיתית דיברתי איתו אישית גם כן דרך מישהו מודמות אז הוא אמר הסיבה האמיתית זה בגילה לאייפונים הוא אמר הוא אמר שעכשיו הוא הולך לבוא כל מי שהוא קשור לתורה הקדושה אוהו אוהו כל מי שקשור לתורה הקדושה ודאי שהוא יגאה אבל כל אלה שהכו שמחה שהם לא קשורים צריך להתפלל עליהם אני אמרתי את זה בדרשה ש ביום ראשון כדאי לשמוע אותו פרשה חשוב אומר אז איך יעשו שואל רבי יעקב איך יעשו אם שבוע שעבר רבי יעקב לא מפספס עד תפילה בציבור אחד בבוקר הוא זריז כב מוקדם אומר מה יעשו עכשיו שבוע שעבר לא כולם קם פחדו מהזקות חשבו שהתהילים מחפשים אותם כמה תהילים היה יש פה פה 10 מיליון איש. מה יש 10 מיליון טילים? כולה חמש טילים ו10 מיליון מפחדים מחמש טילים כנס לממט לא אם אתה מפחד כמה סבירות שחמש טילים יפגעו בך 500 טילים כמה סבירות ל10 מיליון אפילו בהלכה זה נקרא בטל בירור כל עם ישראל שרק נוראות טובות עם ישראל מהשווי ששבוע שעבר אמר לו קרה שבת שמבוא הכהן קורא את כל פרשת שלח לך שלוש פסוקים מפרשת קורח ואז ממשיכים ואפילו שזה ייש שתי פרשיות גם סימ אבל לא יכולים לעשות את זה ביום שני וחמישי אי אפשר להשלים את הכל אין כזה דבר או בשלישי אין כזה דבר אומר ולא רק זה ויעקב אומר אפילו שלא עלינו למה לא קראו בתורה? לא בגלל שהיה יריטילים. רבו בבית הכנסת היה כזו מריבה, החליטו, הלכו זה רב עם זה, זה רב עם זה. החליטו חלק כמוה אתם רבים, אנחנו לא מתפללים. פתאום רואים אין מניין. אין מניין. לא קראו בתורה הם התחילו את הפרשה ולא שימו קטה. ברמינה שלה. למה? אין רע בבית הכנסת. אדם שאין לו רע לא בטא לרע מעשיו כמו ערב רב מסכן יחזרו ויקראו בשבת שאחרי כל הפרשה שעבר ויקרא הכה עם כל הפרשה של השבוע שעברה שלושה פסוקים אותו זה שרוש דווקא שזה היה בשוגג ולא במזיד יש חולק ממנחה הם לא יכולים לקרוא את כל הפרשה אומר עכשיו ב יעקב שואל טוב ביטלו לא קראו את השבת הקודמת עכשיו מה יעשו בשני וחמישי בשני וחמישי קוראים בגלל שקראו פרשת פרשת בשלח אז הם קוראים את פרשת פרשת קורח שבוע שעבר שהם לא קראו מה יקראו אומר לא זה הם קוראים בדאי את קורח שם לא קראו קרו אבל אחד שלא קרה ביום שני לא משלים אין אומר וגם אם זה מספר לספר אומרים זה דווקא באותו ספר גם וגם יש שתי פרשות מחוברות גם אם יש לך לקרוא שתי פרשות מחוברות זה לא משנה מר אפילו שהוא הבית הכנסת היחיד גם מר אפילו עם רוב הציבור כבר קראו שמעו את זה בקומות אחרים יש מעוד שלא שמעו רוצים להשלים להם אפשר הם רוצים להתחשב בם אין בעיה אין בעיה תקרא לש אסורה כין מעשו 106 יש עוד זמן 10 דקות מסכימו הציבור לחזור ולקרוא וכולי אומר לפי זה יש ללמוד עניין תושב ארץ ישראל שהיה בחוץ לארץ ובא לפה ולא שמע קריאת התורה בגלל שסדר הפרשות שנה קוראים אם הם רוצים כו אז זה לא חובת יחיד, זה חובת ציבור. אומר אם ציבור טעו הגיעה פרשת מטות משא והיה קוראים מטות בטעות קראו גם משא מה יגידו שבת הבאה הם פטורים לא פטורים הנה עכשיו הגענו להכה היפה של הכהנים הלכה ג כהן קורא ראשון בתורה ואחריו לוי ואחריו רב ישראל למה בני דרכי שלום יגידו למה הוא ראשון למה הוא אחרון מה המקור משנה בגיטין דף מט עמוד א כך פסק הרמבם רבעל הכל כך כתב כן יש אומרים שזה דאורייתא שהכהן היה לראשון אומר אפילו חוץ מכבודך הכהן המארץ שמה רב גדול כהן קודם זה מה שאומר בהלכה ד' המנהג פשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם יודעים לקרוא חכם גדול ישראל שהכהן יודע לקרות ש יודע לקרוא איך יחלתו יש מתירים להעלות תלמיד חכם מקום כהן עניין מתקיים בית פרטי למשל חכם עובדיה הוא לא תמיד היה נותן לכהן אמר לפעמים הוא היה הולך היה גדול הדור אבל יש חולקים בזה שאומרים שברגע שהחכם יתן לעם הארץ כאילו מזלזל בעצמו בשביל זה השם כתב הרמבם מנהג פשוט שהיום אפילו כהן עם הארץ קודם לקרוא לתלמיד חכם אומר אבל הבית יוסף אם בא הכהן לכבד גדול הדור שיעלה נותן מחיך אומר בשוט מלכת אלעזר היה תמיד קורא לבית המדרש של תלמיד חכם במקום כהן וימר שדין כהן דווקא בית הכנסת של הכל אבל לא בית הכנסת של הציבור ואם אין כהן יעלה התלמיד חכם הגדול לא עלינו כהן שמירדתו וחזר ממשיך להיות כהן כהן שנשע אישה פסולה לכהונה פרושה חללה זה כן היא לא רשעלות לתורה ראשון כן כהן שנטמע ומזיד למתים גם לא לראשון השם ירחם אומר ואם עכשיו עכשיו יש הרבה שזה כמה אוליגרכים ויש הרבה אנשים עכשיו יש הרבה חתנים וכהן הוא לא חתן ור רוצים להגיד לכהןח לנו תן לנו תן לנו את הרשות הפנ לכהן על חתנים דברים כאלה אין לנו מספיק מופי ההלכה אפשר אם הכהן מרשק וטוב שיצא הכהן מחוץ לבית הכנסת חילה את הקריאה ויאמרו אף על פי שהוא שאין כאן כהן יעמוד ישראל עם כלום כהן אפשר לעשות את זה אבל חס וכמקובל לא עושים דברים כאלה. עושים איפה שמקום שרוצים פלוסייה, מקום שפרסים למשל לא אוהבים פול. לא אוהבים פול פרסים אין בעיה. אומר אם ספר תורה פתוח קראו לכהן לעלות והכהן באמצע קריאת שמע לא מפסיק. קוראים ישראל במקומו. כל מקום אף למנהג אשכנזים אין לקרוא אותו לעלות את התורה. שלא הפסיק באמצע הפסוק אם קראו לכהן לעלות את התורה שהוא באמצע אלוהי צור כדין נמצא באמצע קרת ממ ברכות יעשה מיד זה עושה שנה אפילו לא הוציא את הספר תורה לא מחכים לכהן הוצאים את הספר תורה אפילו באמצע התפילה כהן שלא מתענה ביום תענית ציבור לא יכול לעלות כהן אומר מרן בהלכה ו' אם נכנס הכהן בית הכנסת אחר שהתחיל ישראל ברכה את התורה אין לו פוסק אבל אם אמר ברכו את השם הבורך מפסיק לא נעים מפסיק ואז הכהן עולה ואומר ברכו את השם ברוך אם טעום ואלו לתורה יצרים במקום כהן מחמת שלדוש שיש שם כהן לא ידע הכהן אחריו כן יש אומרים שהם עשו דבר כזה הוא לא עולה בני ש אם אין כהן בבית הכנסת עולה ישראל במקומו שהתחילו שם מנחה אה תגיד להם שהתחילו מנחה כן שהם רוצים למה אני בשבע מתחיל ערבית מה שטובה ערבית בשש ערבית אני עושה שעשו חשבון שלא עשה מנחה שעשו את זה אולי בסוכה שהתפילה לא תהיה למעלה תגיד לי כן כן הרב ז אמר 106ש אם אין כהן בבית הכנסת עולה ישראל ראשון ממקומו ואומרים אם אין כאן כהן יעלה ישראל קום כהן רצו לעלות לוי ראשון מקום כהן ראשים לעשות כן רצו לעלות לוי לנשום מקום כהן השם נסים אומרים קודם לכן יעמוד לוי במקום כהן מי יש ישראל תלמיד חכם יש להקדימו לעלות את התורה הראשון במקום כהן רק שהליבי גדול בחוכמה יותר מ-20 האמת שאנחנו אף פעם לא נגש כהן שיש כהן אז כהן אין אין כהן לא מעלים לוי זה נודע לנו אחר כך שחמם עובדיה הוציא את הספרים שלו חם עובדיה לא ישים את זה בכלל המשומרים אמריה אם אין שם כהן פרדה חבילינה יש שומרים לא פשוט מרמרוטם הוא כתב שיכול ר עובדיה כותב, רבי דוד יוסף כותב הנחה נראה שיש בנידונינו ספק ספקה להקל שמה כך הפירוש השני של רש"י אם אין שם כהן רצו לענות הלוי תורה לליד שלישי או רביעי יש להם על משור שמרו אף על פי שהוא כהן אם היה כהן וליבי בית הכנסת וקרא הכהן סבור שאין שם לי בתחיל ברקות התורה שני אין מפסיקים אותו תביא את הספרים האלה שנקרא אנחנו קוראים בהם בסוף אם אין לוי בבית הכנסת אין אם אין לוי בבית הכנסת כהן שקרא ראשון ברך שני וקורא ואומר כן מה אומרים אף על פי שהוא כהן אם אין לביעי כהן יעלה במקום לבי אומר וחוזר וקוראצ כן בכל מקום עושים אין לויים יש חוזר מברך יכול להגיד גם ברכו את השם הבורך אומר אפילו זה אותם פסוקים כגון בעליות בכל המועד סוכות וכל הדברים האלה אומר אבל לא יעלו שני לביאים אחד אחרי השני או גם כהן אחד אחרי השני לא עולים עושים הפסק של ישראל אה אה אה אה אה תנחה אה שוצ'ו אשכנזים נהגו שלא לעלות ישראל אחר כהן אלא לעולם אחר של הכהן עולה אחר רב לוי ואחר רב ישראל ונהגו עוד האשכנזים שלא לעלות כהן כלל כהן ולוי במניין שבעה עולים אלא לעלייה ראשונה בשנייה בלבד רק בשעת הדחק מקילים בזה אשכנזים שלא לעלות כלל כהן ולבי מיד שבעה עולים אלה עליה ראשונה אשכנזים מחמירים את זה רק בשעת הדחק ויש באשכנזים שנהגו שלא לעלות כהן לוי אפילו אחר שהיו שבעה עולים אלא רק קודם המפטיר בן לי מנהג הספרדים כן אז אם מותר לעלות כהן לביטיר מכל מקום במנחה זה חידוש עצום מנחה של יום הכיפורים אוהו אומר בכל מקום במלחה של יום הכיפורים שהשלישי הוא המפטיר אוהו אוהו פשו לכן בשחרית ומנחה של תשעה באב ששוע מפטיר יכול לעלות כהן יש צורך בדבר מותר לעלות כהן אחר כהן לתורה בעליות האחרון שמשלים ומפטיר לכן מותר לעלות ביום שמחת תורה שלושה הכהנים בזה אחר זה יש פה עוד הרבה הלכות חשובות לגבי כהנים אנחנו בעזרת השם יתברך כבר נראה את זה ביום מחר מחר יום יום יום שלישי לימוד הזה הזור שעזרת השם מי שלא יכול לדבר שידבר השם תמיד ישמע את תפילותנו יצא לנו מעלה לפינוצך כמה שיעזרו לעלות לפי תם דרך שלהם הכל מלא שמה שתייה חטיפים קרח הן הן זה ש הן אין הבעל רשאי לדבר לשון הרע לשתו כשם שאין האישה רשעית תדבר על בעלה השם החזיר אותה בתשובה לשון הרע על ילד קטן אסור לספר לשון הרע לילד קטן השם מחזיר אותי בתשובה שלמה וגם לעולם הארץ כל שכן שהשם מחזיר אותה בתשובה לא נדבר על שון הרע תלמיד חכם השם רחם זכה כולנו לחזור בתשובה שלנו הוא ניתן בעיה שקט היום יום שלישי כח בסיון רות ורקות צריכים בדיקה קודם אכילתם מותר לבודקם גם בשבת ואם מצא חרק גדול מותר להסירו בשבת ואין בזה משום בורר לכן הדין בקינמות הניכרות בבירור על גבי קליפת הפרי עלים ירוקים שנגועים מותר להסיר את העלים הנגועים חרה כשנפל לתוך משקי כמ שהוא ניכר הוא צף זה נקרא ברור ועומד היום טירת רבי דידיה משה מוזנגו רבי יד חי חזקיה ואברהם חיים אברהם חיים הדדי רבי יצחק אסמג'ה בחיים אלעזר מזרחי בחיים כסטיב שלמה נחמיאס רבי חיים ביטון רבי רפאל רסיאני רבי ויצב איתרו הכה כהן אנחנו לא מבינים את השמות האלה שומות של חכמי טוניס אשר שעם ישראל זהחמים חשובים היו אומר השם זקן אומר עיר שיש בצדיק שם זקנו כמו שהיה פה את הרב עמור סירות צדיקים היה פה את הרב ססי או נתניה יש את הרב עמוס שמזכה את כל מקום אין מידת הדין יכולה לשלוף דבר אחר תראו אמרתי להיום בבוקר בבית כל עוד שרבי אלעזר היה חי אף פעם לא היה והיה והיה ירי טילים מהדרום אף פעם באר שבע לא נפל טיל רק שהוא נפטר התחילו לבוא שם טילים אף פעם לא הגיעה הזעקה לטיל ב באר שבע של רבי נעזר שהוא נפטר התחיל לבוא כל הבלאגן אין להם מגן בעין להם מגן עושים שם תפילות מספיק אפשר בית תורה אבל אין פיתום בקטורת אין לא עושים את זה דבר אחר ויאמר אלוהים קבוע ממתם אתה שמקום אחד רבי תנחום פתח בפסוק הזה צדיק עבד ונישם הלב כאשר הקדוש ברוך הוא מסתכל בעולם רואה שבני אדם צדיקים ורשעים הרבה הרבה פרחים בעולם עושה דין בעולם על הגויים וכמה הדור הזה מלא צדיקים כל אברך הוא צדיק כל בחור ישיבה רבי רפאי זה צדיק כל אחד זה צדיק כן כן כל בחור ישיבה זה צדיק מה אתם חושבים כן כל מי שלומד בישיבה הוא צדיק כל מי שלא מת שם לב הוא צדיק הוא מסתכל אדם באישה אפילו מכוערת אפילו לא בגדים שלה כל מ שיש בו יראת חטא תציל לעצמו שמו אמר שתה תיזהר מהמכשירים אמר לי אחד שהוא צדיק רוצה להגיד לכם היה פה בשיעור שמע את השיעור הניתוקים ניתוקים אומר לי אתה לא מאמין איזה מסירות נפש עצומה עשיתי וניתקתי דברים נוראים זה לא שייך בהחלט שהוא יעשה את זה הוא בא פה לשיעור אולי פעם בחודש קיבל עליו שיעור תורה פעם בחודש זה כל כך השפיע עליו אומר השפעה עצומה להערירר אדם ביום של תטומ השם זכנו כולנו החזיר אותי ואת כולנו בתשובה שלמה שמור ויגן על כל עולם התורה כל החיילים כל השובים כל הפצעים מניין רבי חנניה בן הקשה אומר ‏Ja.