הרב מאיר דוד שמואלי - דיני נפילת אפים סימן קל"א סעיף א' - ד'

Kind: captions Language: iw רים בתאריך כו בסיון תשפ ה כמו שאמרנו תשפה בעזרת השם תשנת פדיון השכינה אמן א' דבר שני שנת תשפה שנת אהרת פנים אהרת פנים פירוש שעם ישראל ראוי את הקדוש ברוך הוא עין ועין וככה רואים השנה שאתמול בלילה הקדוש ברוך הוא עזר שהורידו חלק קדול מראש הנחש מאיראן של ה אטום שלהם כל ההרים שהיה שמה מספן ועוד וזה רק מראה כמה הקדוש ברוך הוא מראה פניו אלינו ראינו מעניין לסוריה ללבנון עכשיו איראן לאיראן הגדולה ולבנון החזקה מו יופוט פתאום דוב מניין ממש כלום זה רק מראה מי זה הקדוש ברוך הוא וקם אוהב את בניו שלח שליחים שעשו בערבך השם את הפאונה ישמור ציתם בעם של עם ישראל של כל מי שעוזר לעם ישראל שיהיה להם שמירה והגנה חזרו בריאים ושלמים עולם התו ימשיך ללמוד רופה השם על החולים לאצ כמו שאמרנו והמים להם חומה והמים זה אמונה זה החומה זה מגן על עם ישראל איך אמרנו היום שלא סתם כיפת ברזל זה כל יום פרק תהילים כל רגע זוכים לניסים לדעת שהיום סיפרו לי כמו שאמרתי שיש ילדה אמרה את כל התהילים רק מהזקות סיום מתוק מאוד סימה ספר שלם בזכות ההזקות כל הזקה קורעתי כמה זה דבר גדול אשרנו מתור חלקנו נאים גורנו שזכינו דבר כזה אז אנחנו בסימן קל אין לדבר היינו ואנחנו שוב פעם נחזור ראינו שבוע שעבר ביום רביעי כתוב אין לדבר בין תפילה לנפילת הפיים זו הלכה תדעו לכם שגם אני לא ידעתי אותו רבע אנשים טועים בהלכה טוב בחזרה אסור לדבר אבל בין התפילה לנפילת הפיים לא נגמרה התפילה צריך לדעת שזה מקשה אחת אסור להפסיק ביניהם שאלה קשה פה שהעבירו כל החברים, האם נפילת הפיים זה חובה? הכוונה אם אתה חייב לדלג משהו, אם זה חובה אסור לך לדלג או זה רשות? רשות זה אומר שאם אין לי ברירה אני מדלג, לא שאני לא יגיע. אז הוא מביא שרוב הפוסקים כתבו שזה רשות. מה הכוונה? ברגע שאין לי ברירה למשל אדם ממהר אז יכול להגיד את זה אחר. מדלג את זה. זה הכוונה. מביא שדת הפל הלב בשם הזוהר כף החיים דעת רבנו הארי זה חובה. וראשוני כמו רבי יצחק אבן גיע, רבי שר שלום גאון, רב נתרוני גאון ועוד הרבה ראשונים שסוברים שזה רשות זה לחובה. זה רק מה שמדגיש רבי דוד יוסף בסבור הלכה מספרו הלכה ברורה. הלכה ברורה פשוט שאף כל הפוסקים מנה שכתבו שרשות אין כוונתם שלא לומר אלא אם יש סיבה ראויה דלג אותו לאלא לאותר אותו צריך לדעת שהתפילה לדוד זה דבר חשוב עוד נקודה שימו לב כתוב נפילת הפיים כאילו וידוי איפה כתוב לא כתוב וידוי מרן לא כותב וידוי מל כתב נפילת הפיים. מה אומרים בנפילת הפיים? לא כתוב פה נפילת הפיים. תכף נראה מה בדיוק. אבל וידוי לא כתוב. מאיפה יצא לנו הווידוי? זה לפי הזוהר. מחילה. זה לפי הזוהר. ורבנו הארי מקור. המקור של הוידוי שלפני נפינת הפיים. כך כותב הזוהר פרשת פיקודי דף ריסב עמוד א' זה לפי גם כך כתב בשם כתב פרי יצחיים כך כתב את זה כך הביא של מי ציבור הרב חידה היינו אצלו ביום שישי היה הזכרה של חם מרחי אבל צריך לדעת שהיום אנחנו אומרים וידוי כל יום אבל צריך לדעת שפעם היו אומרים וידוי רק בשני בחמישי בלבד פעם היו אומרים בלב רק בשני וחמישי בלבד יש מאחנו אשכנזי האשכנזים שלא נהגו לומר וידוי ם רק נפילת הפיים מביא פה מי כתב את זה רק בשני וחמישי. כך כתב רב אמרם גאון. כן כתב הבית יוסף, שימו לב על המילים, שכך המנהג. סימן קלא סעיף א'. כלומר מה שאמ רבי ישראל עושה כל יום וידוי כן זה לפי הארי הוא מתנהג לפי הקבלה לפי הפשט לא היה אומרים וידוי כל שני בחמישי עם הזמן השתדרג הדבר מרן עצמו כותב שבבית יוסף שזה רק בשניח שכמובן וידאו איזה דבר חשוב שכחנום לעשות התרת נדרים וכולם זה חשוב מאוד תמיד לעשות את זה יש איזה קפדע או דיבור על מישהו שהכל תמיד יהיה בתנוותן תמיד חשוב גם להזכיר את זה שבכל תיקון נעשות התרת נדרים קטן שיגידו רק מותרים שרוים למה שכל מה שיש נגד האנשים הכל יבטנו אותם הרבה מהצרות באות מקפדות מכל מיני דברים כאלה מקפיד על זה וזה מקפיד על זה זה מאוד שכאן אומרים שזה לא טוב שס עושה כל יום וידוי דעת הארי שכל יום עושים וידוי סדר א'ב וצריך לאומרו בלשון רבי אותיות מלפך מל צפך מנצפ כ סופית כופלים אותה כמו בכ כ אומרים מנצפך כ סופי זה כ אומרים כזבנו כעסנו מרדנו מראינו דברים אחד באל כופלים וגם תגיד עכשיו בידוי ישבנו בגדנו אנחנו גם מוסיפים את המילים מענה השם אלוקינו אלוקי אבתנו מר גם זה עצמו תוספת אבל עכשיו אשכנזי שבא לספרדים שומע וידוי בד איתם אפילו שאצלהם לא כולם עושים וידוי בוידוי עצמו זה יד ימין על מקום הלב למה צריך לדעת שיש בזה מתוק לא יעשה כמו שיש אנשים שחושבים שכמה שהוא יתן מכה חזקה יותר אז יהיה לו יותר כפרה זה רק דבר סימבולי זה לא צריך לעשות מכה חזקה של מח שכואב לך שחטאת ונדעת שזה לא מכפר את החטא אם זה יותר חזק עוד דבר בשעושים וידוי אסור לסמוך עצמו שום מקום אלא אם כן הוא זקן הוא חולה יכול גם בישיבה כתב המגן אברהם של מציבור חס לאלפים מרן הבן שי גם כשאדם עושה וידוי ישחה קצת כך כתב סידור רב סדיה הגאון שצריך להתוודות בכפיפת הראש כך כותב מהראשונים המאירי כמו שעושה במודין השאלה ששואל פה רבי רפאי וידוי אומרים בקול או בשקרגים לומר את הוידוי בשקט שליח ציבור נכון שמר את זה בכל רבם שליח ציבור למה עושים בשקט שאדם לא אולי הוא חטא אותו עם משהו אם תחייב אותו להגיד בכל נעים לו אבל הרמפנו כותב שאם הוא משליח ציבור אז יגיד בקול והפוך אם מנמיך קולו גוררים בו גם את הבידו אומרים מזה הסדר א'ב זה לא נכון חושב שה מקובלים עוברים בשקט את הביטוי זה שהחמ זה בגלל שאם החזון עשה חטן היא לא יכולה חזון בגלל זה הוא צריך לא ח מה יעשה חזק יש לו איזה חטא שהוא יודע שלא נעים לו אז יבניע את זה בשקר ככה לא ידעו ולא יפגע לפי הקבלה אני חושב שלא אומרים בקול לא ראיתי את זה ככה ראיתי במקובלים שכולם אומרים בשקט בד לא אומרים בקבסת אומרים בשקט כן בגלל שהם מקובלים חז"ל מקובל א הוא אומר ככה נוהגים לומר בלחש גם שליח ציבור שליח ציבור נכון שיגיד בקור זה לא לא חייב ממש לא ח אמרתי המנהג של המקובלים להגיד בשקט אם זה שום בעיה לך אומר אדם עכשיו הלב בשטיבל עשה בידוי הכל גמר את התפילה עובר על יד בית הכנסת נכנס בשביל איזה משהו והם עכשיו אומרים וידוי נחזור איתם זה טוב שיגיע רק חתן מביא שם למה שתתף איתם חשוב מאוד להשתתף לא ביעבור ביעבור לא יש פה אז קודם כל מה שיעקב אמר לנו שיעקב בינתיים מדבר לנו רק התחלת הנפילת הפיעקב הקריא לנו לפני שכבודו הגיע שמרן לא כותב לו ויעבור מרן לא כותב כלום מרן לא כתב וידויים מרן כתב מפילת הפיים מפילת הפיים תגיד את הפסוק הזה מרן לא הכניס איך זה עצר שיהיה בריא מביא לנו שכולנו נוהגים לפי הארי זוהר והארי הוא הכניס אותם אז אנחנו נמצאים שמה ושמה כתוב שיגיד חתן בבין פשוט כך כתוב גם כשאדם אומר וידוי צריך לעמוד כמו שאמרנו אז גם שאם הוא אמר הוא עוד פעם עוזר ועומד כ רגע את ההלכה הזאת לא הבנתם מה מדבר חושב שמדבר על ההנה או מדבר על ב עוד דבר לגבי וידוי כשאומרים מותר להגיד וידוי גם בלילה אבל יעבור אסור בלילה חוץ מליל מוצאי שבת שגם בידוי לא אומרים קריאת שמע קריאת שמע בכל שעה אז הוא אומר ואם אדם עושה עכשיו אדם הולך לישון אומר וידוי זה עצמו, הווידוי עצמו זה רק לפי הקבלה, לפי הפשט אין בתיקון, אין במחינה בקריאת שבוע למטה, אין וידוי שמה לא אומרים וידוי אז לכאורה גם במוצא שבת לא יכול להגיד וידוי לפני חצוף, לא יכול להגיד וידוי. אותו דבר בימים שלא נופלים על פניהם, כמו ראש חודש. עכשיו יעקב אמר לי ששבוע היום בדיוק והיא בא ערב חמישי שישי זה חמישי זה זה ראש חודש את גם לא תאכל אז כל פעם שאין נפילת הפיים אין וידוי אבל להגיד יג מידות של רחמים זה אסור אם אתם זוכרים בהלכות ראש השנה שיעקב לימד אותנו פה אז הוא הביא ש בטח ברוך הבא שיעקב הביא לנו ברוך הבא שהרב פיינשטיין היה אומר שאפשר להגיד וידוי מחילה להגיד יג מידות של רחמים בלילה פני נחצות עובדיה כותב שאם אדם במקרה הגיע למניין כזה אסור לו להגיד איתםזה אז עכשיו זה מה שהיתאבר למדתן שמרן סימן בחינה קל' סעיף א' כותב שיהיה לדבר בין התפילה לנפילת הפל ככה מרן כותב הסבירו לנו פה כל החברים שהכוונה שפעם היה רק נפילת הפיים לא היה לא וידוי ולא ויעבור אז איך פתאום נפילת הפיים הורכבת היום עם שלוש חלקים וידוי יג מידות הכוונה ויעבור ואת הפסוק הזה שנופלים על פניהם איפה זה יצא אז אמר ששתי הדברים האלו ככה הסבירו לנו שזה יצא לפי הארי [מוזיקה] וגם נכנס אצלנו אחרי זה המנהג שלהגיד 13 מידות של רחמים שזה גם אבל במרן לא כתוב את זה אבל היום כבר זה נכנס זה חלק מהתפילה אדם לא יגיד זה יכול להות עליו כפדע למה אתה מדלק דבר שכולם עושים אז פה קודם כל רבי דוד כותב ככה ש בן איש חי קבדומני כותב שאדם שאדם אומר ג מידות של רחמים כן אז הוא נה את זה ביד כן שם השם אל רחור חנון שלא יתאהש שלא ד האמת שיש בזה מחלוקת מאיפה בדיוק מה זה שלא צריכים דות הרחים לכן הרב יהיה כותב הלכות עולם שלא כדאי לעשות את זה למה רוצה כאילו להגיד איך זה אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה תגיד 13 מידות האחרות אם כי שלפי הזוהר כן יודעים פל אמר לי שמה והדררבא מהדרזותה מפורש הזוהר בדיוק מסביר מה זה המידה הראשונה זה מתחיל מא ככה הוא כותב מפור אפילו אח לבד רוצה להגיד השם השם גיד השם השם לא יגיד למה דבר שבקדושה לא אומרים פחות מהסם יש איזה צרה או אסון יכול להגיד את זה רק מטעמי המקרא גם זה לא פשוט כן אבל אם יש צר צורה או יש בעיות קשות אז אפשר להגיד גם אין עניין אפשר להגיד אבל יעשו את זה בטעמי המקרא כאילו קורא בפסוק מקור שלא אומרים מגמידות באחיד כך כתב רב עמרם גם כך כתב רש"י בסידורו מחזור בטרי שוט רבי יוסף אין מיגס אור זרוע גראות אשרי כל כתבו את זה שלא אומרים יג מידות ביחיד יש כאלה אמרו זה עבוד פשו חטאה ונקה האמת שיש המשך לפסוק ונקה לא ינקה אז הוא אומר שלא חייבים להמשיך את ונקה לא ינקה כאילו עכשיו אתה אומר פסוק אז תמשיך את הפסוק כך פסק כך פסק רבנו יוסף חיים בספרו רב ברכות ורב פעני כך פסק רבנו בד יוסף למה לא אומרים את זה רק ברבים? כמו שראינו. ויש כאלה שכתבו שאין בעיה להגיד את זה גם ביחיד. מי זה? טור כתב ככה רבנו רבי דוד אבודרה. והרשביא כן להגיד את זה בדרך של קריאה בעלמה. כך פסק גם מרן בשולחן ערוך בסימן תקסה. לא פה הביא בשוט וכדעת שדעת רבנו הארי שאין היחיד לומר 13 אף בטעמי המקרא מרן הרב חידה עצמו פסק כדעת שולחן ערוך אני לפעמים עושה את זה למה יש בזה כוונות למתק את הדינים אומר עכשיו אחד תמה אומר עם הציבור השם אומר יהגידו הוא עושה לאט לאט מטו החזן שמע טיל לחץ כבר סיים עוד לא התחיל ויעבור יגיד את המקרא כל עוד שאתה אומר עם הציבור אתה לא חייב אתמ אבל ברגע שהציבור הקדים אותך אז אתה צריך להגיד כן טעמך לא מה הדין אם התחלת איתה הם לא סימו אתה התחלת זה יש מקיד ועוד יוסף חי רצה להחמיר בזה שיגיב איתם מהמק אשכנזים לא אומרים את כל היג מידות שאנחנו אומרים בשני וחמישי גם הם לא אומרים את הקטע הן מן חוש שב כיסרח תנא בח זה הקטע הזה חמובדיה כותב שכן יג מידות הוא מחמיר שלא להגיד יג מד כך פסק רב עובדיה ב תשובה בכתב יד כתב את זה נוהגים בשעה ששליח ציבור אומר ויעבור השם על פניו ויקרא אומרים בלחש ואחר כך אומרים בקול השם השם היום האמת שהציבור כולם אומרים את זה בק רק מה השם השם יפסיק ביניהם כי יש טעם פסק בטעמי המקרא כותב שרבנו בכי כותב על זה דברים קשים שלא יגיד את זה בבת אחת אני אעשה פסק ביניהם אנחנו אומרים ויקרא בשם השם. אז אומר ויקרא בשם השם כדאי להפסיק קצת בשם השם צה לומרה בלי להפסיק יש על מי נשמות מה שאומרים את ויעבור השם על פניו בשקט זה מנהג הארץ יש בשוט בדוד כותב שאדם מחלת לא יגיד את זה אשתו תן לזה הר אתה תתחיל השם השם הוא יגיד הוא יעבור השם על פניו ויקרא שיגיד השם השם אתה תגיד שאומר השם השם יש לכופף קומתו קצת בשחייה נאג חסידי בית אן ששוכים שומרים ויבור השם מפניו זוקפים ויקרא שוב שוכים שמרו בדרך כלל הציבור לא עושה את זה אז הציבור שומשם השם מדלג זה דילוגים שומע עם הציבור שומע עם השם השם שם יגיד איתם ועכשיו אחד לא חש בטוב איתם לא חש בטוב לצערנו הלך התפלל יחיד בביתו או שחוץ ממכם חוץ מכל בית ישראל עכשיו הזעקות פתאום מסכנה לא חשה בטוב חייב לה ישאר פלל יחיד בביתו אז לא יפסיק לדבר בין הלכה של החזרה אף על פי שהוא לא בציבור אפילו אחי מתפלל אפילו ביחיד אינו רשי להפסיק בני כתב את זה כך כתב א בספר פרים בגדים מה שהפסוק להס אסור להפסיק בדיבור זה גמרא מפרוש אין להם כן עוני דברים אה עוד דבר שכבר שעבר נמדו אותנו פה החברים שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים ספרדים אומרים את דוד אליך נפשי השם עשו אליך השם נפשי עשו זה מזמור כה בתילים האשכנזים אומרים את מזמור ו את פסוקים ב ויא פסוקים ביא איזה השם לפרפך תוכחתך תסרן אצךניחת אין מתו משרים רק פסוקים ב עד הספרדים אומרים את כל מזמור לדוד חש והזוהר החשיב את זה את המזמור הזה מאוד הפוך מי שלא אומר אותו בכוונה ויש בספר ה איילה שלוחה כותב מי שיגיד את המזמור הזה בכוונה לא יראה פני גינה מי ש יש כאלה המגן אברהם כתב שהם לא אומרים מפחדים מזה שמע אז רבי אלעזר אליעזר הגדול הוא אמר נפלא תפיים וגיסו מפחדים מזה אבל פשת את המנהג אומר רבי דוד אצל כל הספרדים כדברי הבן שלך אנחנו לא אומרים לפילת הפיים אתם רואים מרן כותב שנופל על פניו נהקו להטות צד שמאל במילים אחרות למרן היו עושים נפילת פיים אמיתית ככה המשמע ככה הוא אומר שנופל על פניו נהגו להתות על צד שמ שימו לב מה שלימדו אותי החוטים מחוטה יש פה שתיים יש פה אחד הוא לימד אותי שיהיה ברידו זה דינה נהגחו ש צדיק יסוד בני השם ישמור שתן לו נח אמן שמח אותו עם כל החברים צדיק השם מברך אותו בעזרת השם אז הוא אומר אומר לי החבר שים לב שהאשכנזים לא עושים ככה אתה ראית מה מרן כותב מרן כותב נוהגים לטות על צד שמאל אומר לו יש לך תפילין איך אתה תת על צד שמאל אתה לא יכול להישן על יד ששם תפילין לכן בבוקר אשכנזים נותנים מהצד ימין בערב הם נותנים במנחה הם נותנים מהצד שמ וכל מקום מעסקים מנהגות מאיפה יצא למעלה מרן מרן יצא לו מהגרה של מי ציבור טוב האמת שזה אחרי מרן מרן הביא את הראשונים פסק מרן הביא את הילה הביאות הגאוני עכשיו אחד אשכנזי הגיע להתפלל בבוקר כולם נופלים על פנים בצד ימין למה תפילין בצד שמאל תמיד נהג לעשות על צד שמאל לא ישנה כי אם נהג גמקום עושה כבוד מרוך אם האשכנזיה אז היא בא להתפלל אותו יום אין לו תפילין אז על איזה צד יעשה את הנפילת הפיים יוצא את זה צד שמאל אומר ואם אדם מניח את התפילין ביד ימינה הוא יתר האדם הזה זה הוא יטה את הפנים צמך את הפנים מצב נוהגים לתת נוהגים לתת בגד או טלית עליד בשעה שם פניו עליה בנפילת הפן לא חייב לעשות נפילת הפן דווקא מקום שמתפל מי שיתפלל ואמר נפלת הפיים ראוי שעוד פעם זה נפלת הפים חברים הלכה ב' כל זה בסיעתא דשמיא כותב הלכה ברורה על סעיף א' אני בטוח שיש עוד הרבה פרטים פה בהלכה שוב בספרים עוד דבר זה מה שרבי ישראל ממד אותנו נפילת הפיים יושב ולא מעומר השם זקן כל מקום שאדם מתפנל יש מקום יש מקומות שתיבלים בן פורת יוסף מלא מפה לפה אין מקום לשם אדם לפעמים חייב לעמוד מה יעשה אם יעקב נמצא אז הוא מפנהל אותו ש כל מקום יש את יעקב שיפנל את המקום שיש לו לב זהב כן נפלת הפיים מיושב ולא מעומד אומר נפילת הפיים יושב לא מעומד אומר אם אדם עכשיו פסע עשה שלוש פס שהתחילו להגיד נפילת פיים יעמוד במקומו מו ובר נפלא את הפ ואם אדם עכשיו לא יכול לעשות לא יכול לעשות עושה שלום בגלל שמאחוריו מישהו אז הוא לא יכול ללכת לשם לא יכול גם לשבת מקרה כזה אומר שיעשה נפילת הפיים בחינה בעמידה מאיפה יצא למרן שצריך לשבת מהריבש חלוקות משמע בשער הכוונות לכן כתבו כמה אחרונים לבוש של מציבור חסד אלפים על הרמה כתב שהיא מרה שסיים תפילתו בש שהציבור התחיל לומר תחנונה שאר במקומו ואומר תחנון לא חייב לשב לכן הביאו כמה אחרונים דברי המארים גם השיך ציבור צריך לשב בשעה שאומר נפילת החתן. אני מדבר עכשיו על עיקר הדין לדעת מרן השולחן ערוך אף במקום שאין ספר תורה אומרים נפילת הפיים אפילו יחיד מפל בטור לכן מנהג הספרדים דות המזרחק אם וד תאמין הרב טעמים כתובים בסידור מה? אשכנזים נוהגים שבמקום שאין ספר תורה איפה נעשה אבל יש שיעור של הרב עומר שמה עזרת נשים עזרת נשים צרי ספר ספר תורה תנך תנח תודה רבה שכרך גדול מאוד שכרחה גדול שח רבי יוסף אומר שה תפילה עם התינוקות יתן גזרות קשות בצורה דבר רצון שזה ימשיך כנרבה בכל מקום שיהיה להם סיעתא דשמיא לעשות מתמידים לדים דבר חשוב מאוד דבר הזה אומר אשכנזים יש להם מנהג עם אין סב תורה לא עושים לפני הפתח אמר אמרנו גם את הלכה ב' הגענו חברים להלכה ג סימן קלא הלכה מורבי נותן לילדים מייצר שופרות מביא שק של שופרות נותן לכל הילדים תן לכל הילדים לתפור הרבה בא נתקה היום בזכות מורבי 50 שנה יותר שדאג לכך שדאג לכך שאת השופרות הוא היה נותן לילדים אז הם לאט לאט קיבלו אומץ מתחילים לתקוע לתקוע בזכות זה יש הרבה מה נתקע בזכותו לו סמלי חושבים שנמצאים בריחו שהילדים משחקים עם שופרות ולא עם אייפונים טיפש מטופש של החיים נותן תן לילד שלו בטורסה את האייפון שלו אתה מתעסק עם רע מסכן שמה לתת לילד שלו את הרעם הזה לא להרגיל רוצה זה שמצרגיל את הילדים המחשבים כמו שאמרתי אדם שיש לו נגמרה לו עבודה כך כשר לא יגע בו יד הלוואי שזה יהיה לילדים שלו שלו לימוד שאבא אם מתאפק אז גם אני מתאפק אומר אם אבא לא מתאפק למה שילד הזה יגדל הוא לא יסתכל אז אתה יכול לדעת עכשיו הלאה מה הילד הזה הגיע הוא אברך על בחור ישיבה בגיל 22 צרבות רעה אח שלי צדיקים מכשירים יצאו לעבדות שבחם אז גם אתה הולך עם זה, גם אתה לילד שלו היום נורא הגענו להלכה ג שם מחזיר אותנו שו אין נפילת תפיים בלילה וליל השמורות נוגילים פול מהם שהוא קרוב ליום ככה כותב רבי דוד מקריט לשון שלו אסור לומר נפילת הפיים בלילה שימו לב נפילת הפיים פירושו לא וידוי פירושו ויעבור יש לו דין נפרד נפילת הפיים כמו שאתה אומר בלדוד ואתה יושב זה נקרא נפילת הפים אומר ואם נמשכה תפילת מנחה עד אחר צאת הכוכבים לא אומרים וידוי לא אומרים תפילת הפיים ידוי כמ כן אסור לומר סליחות 13 מידות הרחמים בלילה יש את רב שר שלום גאון שכותב שאפשר לעשות נפילת הפיים בננה אז מה המקור של זה אין אין נפילתיים בלילה כמו שאמרנו ונתורב סר שלום גאון שהוא כותב שמותר בלילה זה אומר לפני חצות לפני חצות כן והרמבם כותב זה שלא עשו בנ אם שחד תפילתו לא עושים לפילת הפיים כך כתב המקן אסור להגיד סליחות בלילה ככה בדברי הארי מנהגו להחמיר בזה מאוד למר שזה מזיק כך כתב רבי חיים פלצ'י כך כתב הרב חידה בקשר מדובר עוד הרבה שתורה אבל מותר לומר אמר וידוי נפילת הפיים בבין השמשות ספק יום ספק איך כותב התס שחולקים מה זה כמובן אבל מותר לומר נפילת הפים אחר חצות הלכן מותר לומר סליחות של עושה מידות הרחמים אחרי חצות הלו בית יוסף הביא את ה ביוסף אבואב יצחק הבואב בשם ספר צרורות שבליל השמורות קיב ניפול על פיניהם שהוא קרוב ליום לכן פסק בשולחרו אנחנו אמרנו לא רק שבליל השמורות אלא כבר מחצות אפשר מתי זה זמן חצות אמרנו 12 שעות בדיוק אחר חצי הזמן שבין סחץ השמש לבין שקיתה חצ צות כל עיר, כל מדינה יש לה את החצות לא שכולם הולכים כמו ירושלים אומר אבל תושבי ירושלים שים סליחות בארצות הברית ועוד זה יהיה עוד שעה שעתיים אומר הרב עובדיה שמכונים להצטרף איתם שמה זה גם משום גם כירו אומר אומר רבי דוד אם יתחרו בעשה את ימי תשובה מצבת מתח סוף זמן בן השמשפיקו אונו מלכנו או נפילת הפיים דגו על אבינו מלכנו למה אבינו מלכנו זה יותר חשוב מאשר נפילת הפ הגענו חברים להלכה ד' נהגו שלא לעשות נפילת הפיים בית האבן לא בבית החתם תן לא בבית הכנסת ביום המילה ולא כשיש שם חטא עם הבאים בשורת יוסף אז מאיפה יצא שבוללת כותב שלא עושה נפילת אפיים ולא גם תחנון וביתו זה גבי בית אוהב אפילו שהבל לא שם אומר גם ביום השביעי אפילו שכבר קמו מהבלות יש לך לגמור עד הלילה אבל קצת היום ככולו גם ש אומרים בגלל שמדת הדין מתוחה אז שומ שזה לא קשור אבל אם הוא מגיע לבית הכנסת האבל אומרים אומרים וידו פני הפת ולמה לא אומרים בית עווה זה תלוי בבית עצמו של אבל אם האדם יוצא משמה אין בעיה להגיד מה? אבל יש כאלה שיש להם מתפלל או מישהו אז באים קהל גדול ביום השביעי של העבלות עושים לו הזכרה שמה לא יגידו וידו יש להם על מהס כל זה לפי הפשט לפי הקבלה צריך לדעת שהוא אומר שזה כמו פגמים לא עושים לפי התפ עשו אמרנו חתן בעזרת השם רק שמחות משה רבנו תיקן ישראל שהחתן נוהג שתיבה דחופה שרבנו תיקן את זה. כך כתוב בירושלמים אל נחשבים עצמו כיום כימים טובים נוהגים שביום החופא הן אומרים נפילת הפיים סמוך לחופה תפילת שחרית אומרים מי כתב את המקור הזה? כתב את זה השיבול על נגד במנהג ישראל עכשיו הולכים לבית החתן כולם נאמרים גידוי בית החתן כן בית החתן זה מקום של שמחה שמה לא להבדיל להבדיל כמו להבדיל שםחם עלי לאבן זה גם לשמחה אותו דבר ואף ביום השמיני החופה החופה יום השמיני נוגים שהן נופלים על פניהם כל שדן עברו שבעת ימים מלאים מעת לת אף על פי שעניין של הברכות אין מונים מעת כגון אם התקיימה החופה ביום רביעי סמוך לשקת החמה אין נופלים על פני במקום שנמצא שם החתן עד יום רביעי שאחריו סמוך לשקיעת אח מה בודקים שיהיה להבדיל 24/7 צריך להגיד להם את זה כאילו בחתן מה זה להגיד סתם חתן מתל בשטלך צריך להגיד להם לפני אני חסוך בטח בטח ואם החתן הוא בחור שנסע בתולה או שהחתן הוא בחור שנסע על מן הגרושה או שהחתן הוא עלמן או גרוש שנסע בתולה אבל אם החתן הוא עלמן או גרוש והקנה היא גם עלמנה גרושה אין אומרים לפילת הפיים אלא רק בתוך שלושה ימים מזמן החופה שבע ברכות יש אומרים מסים רק יום ראשון יש אומרים שלושה עוד דבר מנהג ישראל מנהג זה הכל מנהגים שאין אומרים נפילת הפיים בית הכנסת שנעשה בברית מילה ביום המילה אומר ואפילו אם הביא הבן הסדקו המואל אינם נמצאים שם באותה תפילה אין אומרים נפילת הפיים כן כל שהמילה כבר נעסתה באותו זמן יש ארבע תק אה אם זה נסה דווקא ביום השמיני כ לא משנה לכאורה לא משנה שהבדל אם זה בארמה באותו זמן כן כן זה באותו יום כן ומי כתב את זה ככה כמה ראשונים כתבו את זה שבית הכנסת עליה מטה חז כותב אפילו אין אבי בן שכתבו דווקא שאחד ממשת המנהג כשהן אומרים בית הכנסת שהייתה בו ברית מילה אפילו בעני הברית אינם שם אותה שם לכן פסק משנה ברורה וכולי שעם בתי כנסת כמו שאמרנו שומר אבל בספר דרכי משה ויש שדורה נהגו שביום שהיה ברית בעיר כל העיר לא היו אומרים למה כדי שאליהו הנביא בא לעיר כך כתב המאמר מודחי שכך נהגו בעירו כך כתב גם מעלייה רבה כך כתב גם מישועות יעקב אומר אפילו היחיד שמתפלל באותו שין הוא אומר נפילת הפת חידוש עצום אז עכשיו ב עיר שכל יום יש שמה ברית לפי זה הפעם אין שם נפילת הפומר מקום מקום שנעשהו הברית אין אומרים נפלאת הפיים מחילה אפילו מתפללים שם כמה מניינים בזה אחר זה אפילו אם אין להם שייכות למילה אפילו שהמילה נעשת בחדר או בהזהרה הסמוכים בית הכנסת גידים פל שקם עניינים אין אומרים מה נפילתפיים ביום המילה ודווקא באזהרה הסמוכה ונראית לבית הכנסת אם יש כמה בתי כנסת בבניין אחד אז רק בית הכנסת שבו נעסת הברית לא אומרים יש עוד דבר שהבן איש חי דכה בתוקף שאין כזה דבר לא להגיד וידוי אם בעיר היה ברית כך כתב גם מביא את זה גם משוט יבי עומר וכך כתב משוד משפטי הוזל הראשון יציון שבן אישה אף פעם כמעט לא וידוי בכל עיר יש ברוך השם ברית לפי הבן שחי לא הפוך הבן שחי אומר שלא לעשות ככה כן להגיד בדיוק כן הוא שמה בן איש חי עם הסמוך אם זה בית כנסת סמוך בחינה אם הייתה המילה בבית הכנסת בבוקר אז גם במנחה לא אומרים שמה וידול הרמ רוצה להגיד שכן להגיד וך כתב דכה אותו פסקו הרבה פוסקים הטז של כנסתה גדולה תרדו אותו כף החיים מנהג ישראל שהן אומרים מה שאתם הראיתם לי כן שם עושים במנחה אז גם בשחרית כבר לא עושים נכון זה חידוש עצום כן אם אם עושים ברית בצהריים כבר בשחרית לא עושים פה עושים למה המקובלים אומרים וידוי לא בגלל הברית שאצלהם חלק זה לא קשור לברית צריך להגיד את זה מה הכבוד אם למקובלים בשחרית תהיה ברית ודאי שלא יגידו אבל הם לא יעשו כל מיני קולות. כוונה לפי הנחש אם אומרים לך שבבוקר היה שמה בריא במנך יהיה ברי אז בבוקר שלא יגידו זה הם לא ישמעו לזה הפוך הרב אם בבוקר יש ברית בצהריים גם להגיד יכול להיות כבר הגיע שם חלוט במקום הזה מנהג ישראל שלומרים לפני הפיים בית הכנסת שנמצא שם אבי הבן אפילו שהוא לא עושה שם את הברית אך כתב בספר שבולי נק ולא דווקא אבי אלא כל אחד משלושת עצמכם. כך כתב גם הרדבס. מלקת יושר כותב שזה לא עוזר שאבי הבן שם. צריך גם שהבריט שם. כך כותב גם רב פעמים שאם אין המילה נשא בית הכנסת אפילו שהביא הבן מתפלל שמה אומרים בדיוק אתה פשוט יבי העומר שנעלם ממנו דברי כל האחרונים עו חלק עליו למה הוא חלק עליו בגלל שהברכי יוסף כתב ככה בעוד הרבה אבל לא דווקא ויה הבן כמו שאמרנו שלושה בעלי הברית כך כתב בשו דברי מרדכי קריספי כך כתב הברכי יוסף גם אפילו הייתה המילה בבוקר אין אומרים נפלאת הפיים במנחה ביום המילה כמו שאחד מוצ יש פה דבר תמוע רבי דוד כנראה רבי דוד יוסף שהוא כתב את ההלכה הזאת הוא לא עדיין הוא לא ידע דברי אביו כותב אם המילה נעשה סמוך למנחה צריך לומר נפילת תפיים שחרית כל מקום הנהגים אפילו בשחרית כן אם אם המילה ניסא צמוך למנחה צריך לומר נפילת הפיים שחרית אפילו במקום שנמצא שם מלחם בעלי הברית מכל מקום נוהגים יש להם שלא להגיד יש להם על מה ששמח בוודאי שעצם הדבר אין זה נכון לעשות את המילה במנחה זריזים מקדימים למצות מביא פה למטה שמרן רב חידה כתב שחתן ביום חופתו דווקא בתפילה מוכן לחופה נופלים על פנים לכן הוכח בלקת יושב כן פסקו כמה אחרונים אבל מרח נהג כתב שלו בשוט יבי העומר כתב שהרוצים להקל יש להם על מה שסמו אומר מכל מקום שידוע שמילה אני עשה סמוך למנחה עיקר להלכה שיש לומר נפילת פים שחרית מעני עכשיו יש פה חידוש אם אבי הבן אינו יכול לבוא למילה לא עליכם כגון שנמצא בדרך רחוקה כמו עכשיו שעשרו איתם מטוסים אף על פי כן הוא עצמו אינו אומר וידוי נפילת הפיים ביום מילה אפילו שהוא לא נמצא הציבור שמתפללים הם אומרים וידור כך כותב שיש של אברהם מוטשטש מקום שעושים בו סעודת סיום מסכת סמוך לתפילה אין אומרים בו נפילת הפעם שמתם לב לא סיום מסכת הסעודה מלכו שלמדו את המסכת בהבנה אפילו אם לא סיים את המסכת אלא מן הציבור כולם שמחים מתוק נוהגים שלא לומר נפילת הפיים תפילת מלחם במקום שמכניסים אותו שעה ספר תורה נח כך כתב כך פסק מרן מנהג כמה מקומות שלא נאמר לפי את הפעם קו שם חתן בר מצווה ביום 13 שנה בא לבית הכנסת נניח תפילין כן כתב המכשיו נוהגים שלא לומר נפילת הפעם כל שיש פדיון סמוך יש נוהגים שלא מרבת הפים מנחה של טירת הצדיקים ואין לזה שורש ואין להם על מה שסמוך מי שבא להתפלל צנעים חי בים אם לא יכול בהם יאמר נפלא את הפים לאחר מכן הגענו ברשותכם להנחה בעזרת השם יתברך מחר כפליים לתושיה משיכים קבלת לשון הרע אודות רשע אסור להגיד וגם כולל את עצמו בהם גם בזה אסור כולל את עצמו היום יום רביעי יום ראשון כו סיבה קודם הבדיקה שבודק את המזון ראוי ראוי לבודק שילמד סוגי הבדיקה עדים יותר סוג המזון שהוא בודק אומר ומי שמזל ביסור חרקים אינו נאמן היום טירת רבים מימון יאפים ברפאל יוסף אבן רובי בישלום תשובה באהרון טוויל מעלי הכהן רבי שמעון אשרקי רבי אברהם ברזני רבי גבריאל מגידיש מגידיש טוב אשרי ושחק אה היום טירת רבי אברהם ברזני תלמיד רבי יהודה פטיה רבו של רבי עזריאל מנצברהם ברז זכותו יגן מאזות הצדיק נתבטה לדין יעקב השלם שבאבות הוא עמד כאן בגלות אבל מתוך שהוא צדיק תעכבד הדין שלו ישות בעולם ש כל ימי יעקב לא שרה הדין על העולם והרב התבטא אומר כל זמן שיש צדיק בתור אי אפשר שיהיה צער הכתיב לו משה בחירו עמד בפ פרץ הקדוש ברוך הוא נותן את הצדיק ואז נפרע וגובה את שלו לכן פני הרעה שצריכה לבוא נהיה גד לכן יוסף גן עלים אחד הצדיקים נסתרים שהדור הזה יש בו צדיקים הרבה יותר מכל הדורות כי הם לא מפורסמים הוא אמר יכול להיות למה יש הרבה תלמידי חכמים פשוטם שאף אחד לא שם עליהם נכנסים ויוצאים אלהם שום תפקיד ולא יודעים צדיקי עולם עצימת העיניים חוצץ לפני התאווה שם זקן והמצווה הזאת היא סוד גדול בדעת כי המחשבות האות אבות הטומא והמעשים עליהם השם זכה אותנו שנשמור אתם אמ תודה רבה רבי חנניה בן הקשה אומר צא הקדוש ברוך הוא לסיכון להם תורה מצחפץ Мать