פנינים מאור החיים הקדוש פרשת בהעלותך - הרב ברק בן ניסן שליט"א - ירושלים - ח' סיון תשפ"ו

Kind: captions Language: iw דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות דבר ואמרת צריך לדעת למה כפל לומר דבר ואמרת גם במילות שונות מעניין בפרשת אמור האור החיים הקדוש שואל למה כתוב אמור ואמרת ולמה לא אמר דבר ואמרת כאילו למה שינית מכל התורה כולה ששמה אתה אומר לי דיבור ואמירה ופה אתה אומר לי אמירה ואמירה אמור ואמרת והתבאר על פי דבריהם וזה לשונם למה נשמחה פרשת מנורה לפרשת נשיאים לפי שראה אהרון חנוכת נשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות ערב בוקר וכולי. עד כאן. ראיתי באחד הספרים כותב ששבט לוי היה שבט עני. כי שבט לוי לא היה גם בביזת מצרים וגם ושעלה אישה משכנתה ומגרת ביתה. ולכן גם לא היה להם מה לתרום. לכן הם גם לא נתנו. ככה ראיתי שמסבירים כי זה לשון המדרש. רש"י מביא את זה במקום. לא הוא ולא שבטו. זאת אומרת גם שבט לוי בעצמו לא נתן. אומר האורחים הקדוש, הנה דבריזל צריכים ביאור. מה נחמה זו עושה לה חלישות דעתו של אהרון על חנוכת הנשיאים שלא היה בכלל? הלו אין מעשה המנורה מקביל לחנוכה גם לחנוכה הכוונה חנוכת המזבח לא הכוונה יש אגב יש תירוץ שמתרצים שהקדוש ברוך הוא אמר לו חייך שאני נותן לך דבר שהוא לדורות אם זה לא לדורות שנחרב הבית נגמר כבר כל העניינים שהם הביאו קורבנות ושאר דברים ולכן על השאלה ששואלים למה דווקא אמר לו במנורה כי למנורה יהיה המשך על ידי חג החנוכה זה גם על ידי חשמוני ובניו שזה גם כן רבותינו אמרו שזה שייך לאהרון הכהן אומר האורחים הקדוש יוחנן כהן גדול זה כהנים זה משפחה של כהנים אומר האורחים הקדוש אלו אין מעשה המנורה מגביל לחנוכה גם למה לא הניח דעתו בכל הקורבנות שהוא מקריב תמידין ומוספין והקטורת מנחת חביתין של כהן גדול אין את זה לכל אחד זה אני חושב שהרמבן מוסיף את זה הרמבן גם שואל את השאלה הזאת גם בהקרבת החנוכה עצמה של כל הנשיאים הרי הוא מקריב ולמה לא ריצהו אלא במנורה והתיישב העניין בט לב למה שאמרו במנחות בפרק שתי מידות דף וח וזה לשונם כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן עד כאן ולסברת החולק על סברה זו וסובר דקבי הנרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים ויכופפם למטה עד שהיה מתיבם ומקנחם וחוזר וזו כפם כבר הראשונה היא תמוכה עכשיו מדברי ראשי דיבור מתחיל של פרקים וכולי יש מחלוקת בגמרא שמה האם הנרות שבמנורה היו חלק כל המנורה הייתה מקשה חתיכה אחת הרבה מהמפרשים פה מרן החידה ועוד כותבים שזה רמז לתורה שזה חתיכה אחת רמז לעם ישראל שהמנורה נמשלה לתורה ראיתי יש ספר נקרא חומש הגראה לקטו כל מיני דברים של הגרה ושמו את זה על החומש. הוא כותב, יש פסוק שכתוב, פתח דבריך יאיר מביא פתאים. הוא אומר, יש במנורה היה שמה 22 גביעים. לכל קנה היו שישה קנים היה שביעי. לכל אחד היה שלושה. 3 * 6 18 לאמצעי היה ארבע ש 22 גבעים היה שמה תשע פרחים שבעה קנים והיה שמה 11 כפתורים רשי עושה חשבון צלם בפרשת תרומה תראו זה דברים ברורים הוא אומר התורה כל החמישה חומשי תורה כל פסוק ראשון רומז לאחד מהם פסוק ראשון בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ שבע מילים זה כנגד שבע קנים בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ בשמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש ואתו באו זה 11 כנגד ה-1 כפתורים ויקרא ויקרא אל משה וידבר השם אליו מאוה אל מועד לאמור זה תשע כנגד תשע פרחים במדבר וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועל באחד לחודש השני בשנה השנית לצאת מארץ מצרים לאמור 22 כנגד 22 גבעים דברים אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פרן ובין טופל ולבן בחצרות >> ידי זהב לא משהו פה לא טוב 17 >> במדבר 17 אז משהו לא ספרתי טוב כן אז זה דברים זה 22 במדבר 17 אבל 17 לא אמרתי לכם את זה מספר אז הוא כותב שתי דברים דבר אחד הוא כותב היה חמש מלכיים חמש מחטות ושבע נרות אומר זה 17 אבל הוא מביא חשבון אחר רשי כותב גובעה של מנורה היה 18 טפחים וזה עד ירכה עד זה אומר שטפח לא נמנע אז אז זה 17 ככה הוא אומר רגע אז צריך לזכור את הפסוק וידבר משה וידבר השם אל משה במדבר סיניות >> באוהל מועד באחד לחודש זה ה-10 השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמו כן זה ה-17 קודם כנראה פספסתי עם היד את הספירה אז הוא אומר זה פתח דבריך יאיר פתח דבריך יאיר התורה אמרנו נו התורה מנורה זה התורה הוא אומר בפתח בפסוקים הראשונים של כל התורה זה יאיר יאירו שבעת הנרות רבן איש חי כותב בספרו אם המלך היה עכשיו חג שבועות יש פסוק כתוב עינייך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריה אלא ציוויתי את הנערים לבלתי נוגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישבון הנערים. מסביר שם הבן איש חי אומר מה זה והלכת אחריהן הוא אומר יש אני אומר לכם דברים פשוטים שכתובים אני לא מבין סודות כותב יש חמישה יש חמש גבורותפח וכנגדם יש גם חמישה חסדים אומר הם נמצאים בחסד גבורה תפארת נצח הוא אומר וכל החמישה נמצאים ביסוד וכל החמישה עם היסוד נמצאים במלכות הוא קורא לזה חמש בהתפשטות ושתיים בכללות כי זה עם הכולל זה לא פשוט אז הוא אומר ככה אומר רות היה צריך למתק את הגבורות שבה אז הוא אומר אמר לה עינייך בשדה אשר יקצרון והלכת אחרי הן אומר מה זה הן הן הוא אומר הן אם אתה לוקח את המילה בעלותך את הנרות הנרות זה אותיות הן רות אומר והמילה הנרות זה חמש נרות חמש שאמרנו אותם חסד גבורה תפארת נצחות היה צריך למתק אותם אצל רות בתוך כל כולל כל השבעה של השבעה נרות שיש פה הוא אומר לכן גם בבוקר אומרים הביה אברה מסדר סדר המערכה משמרת הגמרא ליבדבא שון יש שמה חמש נרות הטבת חמש נרות ודמה התמיד קודם להטבת שתי נרות אומר למה חילקו שתיים וחמש כי יש חמש חסדים פשוטים שתיים השניים אומר זה כללות שבכללות זה לא פשוט לכן גם חילק את זה הבעיה ככה הוא מסביר יש שם פסוק כתוב ישלם השם פעולך הותים מזכורתך שלמה מאים השם אלוהי ישראל אשר באת לחסות בצ בצד כנפיו ותחת כנפיו לא זוכר את הפסוקים קראותו אומר אומר הבן איש חי אומר מה זה ישלם השם פעולה ידוע למדנו את זה גם לפני כמה שבתות באורחיים הקדוש אי אפשר בפרשת בחוקותיי אי אפשר לקיים את כל התורה כולה אדם איך לקיים כל התורה כולה יש מצוות שלא שייכות היום הלכתה למשיחה בעזרת השם במרה בימינו אבל כרגע אין אותם וחוץ מזה יש מצוות שלא שייכות בבן אדם נולדה לו בת ראשונה איך יעשה פדיון הבן שהלכות טכנית הוא לא יכול לקיים אותה אומר הרב בן יש חי איך מקיימים? על ידי שמדברים תורה, על ידי מעשים עושים בידיים, בכף, אבל הדיבורים הם בפה. אומר, ישלם השם פעולך. אומר, ישלם להשלים לך את כל התרייג מצוות פעולך. אומר פעולך תחלק אותה לשלוש מילים. פה על כ הוא אומר בזכות שאתה לומד בפה זה כאילו אתה עושה אותו על כף. כאילו אתה מקיים אותו בידיים. פע הולך פה על כף. אומר זה ישלם. מה שי משלים לך את זה אבל זה כשבן אדם רוצה שיש לבן אדם רצון ביחד עם הלימוד של התורה זה עושה כאילו מקיים את זה יש בפלא עץ הוא כותב כתוב בגמרא שכל מי שמביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים אז הוא אומר היום אין ביכורים ביכורים זה אחד מ-24 מתנות כהונה אומר אתה רוצה קדוש אדם אומר אם היה היום ביקורים הייתי מביא לכהן הקדוש ברוך הוא אומר לו בוא בוא נראה נתתי לך אפשרות להביא לחכם תביא לחכם דורון אם הבאת לדורון חכם מעלה עליך כאילו הבאת ביקורים כך אותה לו עץ בערך ביקורים יש מדידות לקדוש ברוך הוא כי כך מועד אני משרים אשפות אדם כל השבוע עסוק על פרנסתו ועל כלכלת בני ביתו הקדוש ברוך הוא אומר אין בעיה אני מבין אותך אני לאלא לא בא אליך בקטנות אבל אם יש חג אתה אמור בחג וללמוד הנה אין עבודה בחג כי יקח מועד אני משרים משפות אני אראה אם האדם הזה זה שהוא לא למד, הוא לא למד בגלל שהיה עסוק בעבודה, בפרנסה, או בגלל שהאדם הזה באמת לא רצה ללמוד. זה חשבון אחר. אדם שלומד תורה, תדעו לכם, יש לו בשמיים פרוטקציות. זה ידוע. הגמרא אומרת במסכת ברכות שלא רצו להכניס את לוי למטבתה דרכיה לישיבה של רבי אפס. אבא של שמואל היה הולך. ובסוף ששמואל שמע את זה מאבא שלו שלא מכניסים אותו בגלל שהוא לא היה נכנס בשיעורים של אותו חכם בעולם הזה והוא ראה שעושים לו חשבון כי היא רואה את אבא שלו צוחק ובוכר אומר לו למה אתה צוחק ובוכה אמר לו אני צוחק כי עושים לך מלא חשבון בשמיים אני נהנה אני מחייך ואני בוכה כי אתה עומד למות אני בצער עליך אז הוא אמר לו אם ככה עושים לי חסבון בשמיים תגיד להם שמחר יכנסו את לוי למטבתה דרכיה אומרת הגמרא ועילו ללוי יש כוח לתורה אדם שלומד תורה זה כוח אחר אדם שלומד תורה לא אי אפשר להכניס אותו לגיהנם ככה אומרת הגמרא בחגיגה אצל אלישע בן אבויה יש כוח מיוחד למי שלומד תורה הרב יצחק אבו חצרע שלו ספר אלף המגן הוא מביא פסוק שקראתי קודם וזה מעשה המנורה מקשה זהב עדרכך מקשאי כמרא אשר ראה השם את משה תי עשה את המנורה הוא מסביר שמנורה זה תורה שבעל פה. הוא אומר סופי תיבות של המילה מנורה. אם אתה פותח את המילה מ נר וה מה קיבלת? משנה נכון? מ של המנורה זה מ נ זה גם נ. ר זה ש וה של המנורה זה ה אומר זה משנה אומר התיקון הכי גדול זה שלומדים משניות תורה שבעל פה והוא עושה חשבון שצריך למתק את שם השם שם של דין איך ממתקים אותו גם במנורה הוא עושה חשבון שלם שם אלוקים הוא נהיה גם 300 הוא לא רק 86 בפשטות שלו. איך הוא נהיה 300? אם אתה פותח אותו, יש לשם אלוקים שלוש מילויים. יש מילוי של ה שזה ה ה ויש הא ויש. אם אתה עושה את זה קיבלת 300. א' ל זה 111. ל זה 74 וד 1115 ועוד ה זה 15 וי קיבלת 200. י זה 20 יוד ומ זה 80 מ קיבלת 300 הוא אומר שהמנורה זה גם גימטריה 300 200 זה ר מ ונ זה 90 וה וה זה 10 זה ביחד הוא עושה חשבון שלם על זה טוב נחזור לעניין שלנו האור החיים הקדוש מסביר שעל פי הגמרא שיש מחלוקת האם הנרות היו קבוהים במנורה או לא? יש דעה שהנרות היו קבועים במנורה ויש דעה שאומרת שהנרות לא היו קבועים במנורה. אומר הרוח ויש עוד מחלוקת תכף נסתכל בזה האם הנרות היו קבוהים היו עומדים מזרח למערב או צפון דרום? ראשי מראשי נשמע שזה היה מזרח מערב רש"י כותב ג' המזרחיים וגמ מערביים כנגד האמצעי סימן שזה היה עומד המנורה הייתה עומדת ככה לפי זה האמצעי זה הנר השני כי הוא הנר המערבי הוא לא האמצעי אבל הוא המערבי כי הוא השני והמזרח אז הוא נקרא מערב יש שאלה פה מה זה אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה לפי רש"י שמאירים להם אמצעי צריך להגיד ששת לא שב יאירו שבעת הנרות יאירו ששת הנרות יש שמסבירים שפני המנורה זה השולחן שהוא נמצא ממול המנורה דרך של מלכים שיש להם על השולחן אור הקדוש ברוך הוא לא צריך אור וכי לאורה הוא צריך בפרשת תצבי אורחיים הקדוש כותב באריכות למה כתוב צב לשון זירוז כי הקדוש ברוך הוא לא צריך אור אז כאילו יש צריך לזרז את העם להביא למשהו שהם מרגישים שהם לא מביאים משהו שלא צריך כי למה צריכו? אבל הביאו על זה משל שהיה אחד שעיר למישהו כל הדרך וכשהגיעו לעיר הוא אמר לו תדליק לי משהו. ככה הקדוש ברוך הוא אמר בעלותך את הנרות תעשו לי משהו שאתם נכנסים איתי לארץ כל הזמן שהיו במדבר היו הולכים לו הראש של הקדוש ברוך הוא. אומר האור החיים הקדוש כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן. אתם יודעים בהלכות תבילת כלים אדם שקונה כלים מגוי צריך להטביל אותו להוציא מטומאת הגוי להעביר את זה לקדושת ישראל אם אדם הוא לא יכול להטביל כלים רבותינו אמרו שיפרק אותו יש אפשרות כזאתי שאדם מפרק אותו בצורה שאי אפשר להשתמש בו אחר כך שהוא מרכיב אותו אז גמר הכלי נעשה על ידי היהודי ואז לא צריך להטביל את הכלי ברגע ברגע שאתה מפרק את הנרות מהמנורה, כל פעם שאתה מפרק, אי אפשר להדליק במנורה שאתה שם את הכוסיות בחזרה, אתה כאילו חונך את החנוקיה, את המנורה כל פעם מחדש. אומר האור החיים הקדוש, אז בגמרא כתוב מסלקנו בניחן באוהל. מה שמע בגמרא? שהנרות לא היו קבועים במנורה. ובולסברת חולק על סברה זו וסובר דקבי הנרות, אז איך היה חונך אותם? הרי זה קבוע. לא יכול להוציא אותם. סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים והיה כופפם למטה עד שהיה מטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה. נראה מדבריו שהיה איזה חוט דק. זהב הוא חומר גמיש והיה חוט דק שקשור מה מהכוס לתוך המנורה עצמה והוא היה נקפל בתוך ה שהיו שמים את זה היה מתקפל בפנים וכשהיו מוציאים אותו היו מנקים אותו ומחזירים אותו אבל עדיין זה היה מקשה אחת זה לא היה יוצא לגמרי תראו את הלשון של האור החיים הקדוש זה מחלוקת של תנאים בגמרא ואני אומר אם לא הייתי שם חיים הקדוש אומר אם אני הייתי בזמן התנאים >> הייתי מוכיח ודן מלפניהם מהכתובים דלקי הנרות יש פסוק בפרשת במדבר וכיסו את המנורה ואת נרותיה אם אתה אומר וכיסו את המנורה ואת נרותיה שמע מינה זה שתי דברים שונים אם היה הנרות בתוך המנורה קבוהים היה אומר את המנורה נגמר הסיפור אומר האור החיים הקדוש הראשון ממה שמצינו כשהזכיר כל פרטי מעשה המנורה לא הזכיר פרט זה שעשה למול פני המנורה יאירו שאם הנרות קבוהים כשהזכיר המעשה חל זכרון הדבר ועוד ראיה אחרת ממה שאמר כתוב בפרשת במדבר ולקחו בגתכלת וכישו את מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלכחיה ואת מחטותיה ואת כלא שמנה הרי זה מראה באצבע שאין הנרות קבועים לב פלה שאם לא כן הרי הנרות בכלל המנורה הם יש בדברי רבותינו יש תוספות בב בטרה אני חושב קיג יש גם בגמרא בבובא קמה ש קשה להגיד את זה אבל ככה כתוב שהאמוראים לא יהיו בקיים בפסוקים אור החיים הקדוש כותב שהאמוראים לא היו בקיים בברייטות מוכיח בכמה מקומות הכוונה שכיוון שתורה שבכתב היא רשומה אז אדם לא לא שם לב לזכור אותה תורה שבעל פה אם אדם לא יזכור אותה, אין לו אותה, אז הוא שם לב לזכור. היום לא זוכרים מספרי טלפון להבדיל אני אומר פעם זוכרים עד היום אנשים זוכרים מספרי טלפון שלפני 30 שנה למה היה צריך לחייג אותם בידיים היום רק מעבירים לך את המספר אפילו אתה לא רואה איזה מספר זה אתה מכניס אותו לטלפון אתה אז אין לי בך לזכור את זה ככה יש מרבותינו שאומרים שלא היו בקיים בפסוקי תורה יש בגמרא בברכות בעלי מקרא בעלי משנה שמה כתוב במפרשים יש גדול הדור במקרא ויש גדול הדור במשנה יש גדול הדור בדרך חרץ זה נראה שזה לא היה משהו חתיכה אחת כדי ליישב אותם אני אומר את זה מה יש פסוק בתורה איך שמה כתוב שאמר לו שכתוב טוב אז הוא אמר לו עד שאתה אומר לי שכתוב טוב מי אמר שכתוב טוב אמר לו תביא ספר נספור יש איזה גמרא כזאת לא זוכר איפה רואים שלא היו בקיים תוספות דן בזה שמה במסכת בבא קמה אומר האור החיים הקדוש ולא היה צריך לפורתם אלא ודאי שאינם כבואים ולזה הוא צריך לפורתם כמלקח מחטותיה שהם בפני עצמם יש פה באבטר אני רוצה לראות בפנים הרבה זמן לא ראיתי את זה אני אומר לכם דברים קשים אני גם בבא כמהים יש שוב ראיתי כזה בדברי הימים האור חיים מביא עוד פסוק מהנביא >> ואת המנורות ונרותיהם הרי זה מגיד כי בזכרון מנורות לא יכללו נרותיהם תודה רבה חזק וברוך הנה תוספות בבט קיג אומר התוספות לא קרא לכם הכל תריו נמית בקוקת תיבה פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים זה פלה ופלא צריך יש פה אריכות דברים אני לא נכנס אכם לכל זה חרתי שיש דבר כזה הנה הוא מביא פה הנה בבא קמנוני מפני מה לא נאמר בדברות הראשונות שונות טוב אמרתי לכם כתוב טוב לא זכרתי זה גמרה בבא קמבם אמר לו עד שאתה שואלני שאיני יודע אם נאמר בהם טוב או לא קלח אצל רבי תנחום הוא אמר לו שמה תביא ספר נספור שנייה רגע אני אראה בפנים קשה להגיד ככה על גדולי עולם אבל ככה זה מה שתוספות אומר הנה כתוב פה אמר לו אמר רבי שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חיא ברבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב בדברות האחרונות נאמר בהם טוב אמר לו עד שאתה שאלני למה נאמר בהם טוב? שאלני אם נאמר בהם טוב. אם לו שאיני יודע אם נאמר בהם טוב אם לו קלח אצל רבי תנחון ברחן אליי שהיה רגיל אצל רבי יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה ווא שלח אותו ללח שאל אותו שמה כתוב טוב לגבי כיבוד אבהם כתוב למען תב לך ורכת ימי אז באחד כתוב באחד לא כתוב וגם ראיתי לרשי זל שם שכתב את זה לשונו להוציא מלב מפרשים נרות היו עשויים מגופה של מנורה והדוקים בה שהרי כתיב מנורות ונרות ותיהם עד כאן יו שם דבר בך למטה ש שפשטיות הכתובים יגיד כי לא כבי הנרות וכפי זה נשכיל כוונת תשובת השם לאהרון עם הקו הזה שהנרות לא היו קבועים שאתה מדליק ומטיב את הנרות ערב הבוקר פירוש מעשה המנורה שמוריד הנרות כי הם לא קבועים במנורה צריך להוציא אפשר צריך להוציא אותם ומניחן באוהל ומקנחם וחוזר ובונה אותם מחדש ומדליקה הרי הוא כל יום כעושה מעשה חדש שמחנך הוא המנורה בכל הדלקה והדלקה ואומרו מדליק ומטיב ערב הבוקר ולא מצינו הדלקה אלא בערב שרגה בתערה מהענה נר בלילה ביום ביום מה עוזר נר עוזר בלילה לא עוזר ביום הלכות בבדיקת חמץ אתה בודק לאור הנר ואם אתה ביום אם זה אחדרה כתוב בודקים לאור שלה יש לה אור חזק לא צריך נרה נר לא מועיל אומר פה אור החיים הקדוש הרי נר מערבי היה צריך להדליק אותו בלילה היה נס גדול עם נר המערבי היה שם שמן לכולם אותו דבר כמידת חברותיה היה מתחיל בה ובא היה מסיים למחורת היה מתחיל נכון היה מתחיל בה אחר כך מטיב את הח מדליק את החמש נרות כן היא הייתה דלוקה כל הזמן היא לא הייתה נכבת זה הנס שהיה בה בחורף היו שמים פטילות דקות שזה יגמ ילך לאט בקיץ היו שמים עבות שישב יותר מהר כי אותו כמות היה תמיד בקיץ או בחורף זה לא משנה כשהיה מגיע הלילה היה מסדר את הנרות מדליק בה את הנרות השניים, מכבה אותם, מטיב אותם ואחר כך מדליק אותה עם הנר השני שנשאר, עם השתי הנרות. זה היה עדות שהשכינה שורה בישראל. ככה רבותינו אמרו, נר מערבי, עדות לכל בעיה עולם שהשכינה שורה בישראל, שלא סז השכינה מבית המקדש. בבית ראשון לא היה קווי הפרע, אבל בבית שני הרבה ניסים שהיו בבית ראשון לא היו בבית שני. זה מה שאומר פה הור החיים הקדוש. לכן כתוב פה בוקר וערב. הרי למה צריך בוקר? בוקר לא מטיבים את הנרות, רק בערב. אומר, היה זמנים בעם ישראל שהיה צריך להטיב את הנרות גם בבוקר. כתוב בגמרא ביומה שחוץ מהזמן של שמעון הצדיק, כל 40 שנה ששמעון הצדיק היה מחייל בכונה גדולה בבית שני, היה כל הניסים של בית ראשון. אבל כשבש היו קונים שמה כהונה בכסף, הגמרא מביאה שמה בתחילת יומה היה בית מקדש ככה לא גם הבנייה שלו לא הייתה בנייה כמו בית מקדש של שלמה המלך כתוב שה הזקנים היו בוכים והצעירים היו שמחים הצעירים היו שמחים רואים בית מקדש מבחינתם זה מפואר אבל הזקנים סך הכל כמה עבר 70 שנה בין הגלות הראשונה לגלות לחורבן הבית בית הראשון לבית השני שהעזרה הסופר העלה אותם אז אלה זוכרים אלה שהיו בני 15 20 אז הם בני 90 85 הם זוכרים את הבית ששלמה המלך בנה איזה פאר איזה אדר היו צוחקים על הבית הזה כאילו זה בית אף על פי שרבותינו אמרו שבית שני חורבן שלא קשה מבית ראשון כי בית ראשון התנחמנו בבית שני אבל בית שני עדיין לא נושענו אז כביכול עדיין אנחנו תפוסים על הבית שני אבל מבחינתם באותו הזמן בית שני היה פחות מ יש באחד הראשונים כותב שיעקב אבינו היה בהר המוריה והוא אמר אין זה בית >> ככה אכן יש אלוקים במקום הזה >> שלא ידעתי אחר כך הוא אמר אין זה כי אם בית אלוקים יש שרשמים עכשיו מה כתוב יש אלוקים במקום הזה הזה באי הידיעה אחר כך כתוב כתוב אין זה כי בית אלוקים הזה זה בית ראשון אין זה בלשון המעתה זה בית שני וזה שער השמיים זה בית שלישי אבל למה זה אין זה כי חמישה דברים שהיו בבית ראשון לא היו בבית שני יש שמה כמה דברים נר המערבי אה >> לא זוכר יש לא זוכר היה כמה דברים היה להם דמות של כלב שם היה דמות של אריה היה צריך להביא עצים כל הזמן להוסיף היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. בית ראשון לא היה צריך בית שני כל הזמן היה צריך לשים אש. היהוד >> כן נכון. כן כמה דברים לא זוכר. אומר האור החיים הקדוש ולא מציאנו הדלקה אלא בערב. הרי אמרו במסכת תמיד כי נר מערבי צריך להיות דולק יומם ולילה. ובתורת כהנים אמרו וזה לשונם להעלות נר. נר מערבי דולק הדיר. מצאו שקבע מדנו ומדליקו ממזבח העולה. שמה יש כל הזמן אש. שהיא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. עד כאן הרי שישנה להדלקה והטבה לילה ויום ונמצא שמחנך בכל יום המנורה ולפעמים פעמיים כי אם זה הכל טוב אז זה רק בלילה אבל אם יש בעיה מרוויח שמחנך אותה גם ביום חונך אותה גם ביום והם לא חינכו אלא פעם אחת המשבח והוא מה שכפל הכתוב מה הייתה הקושיה שרחים הקדוש התחיל למה כתוב דבר ואמרת כפל לשון ושינוי בלשון דבר דיבור הצריך למצווה ואמרת מענה רחם ישב הדעת מחולשתה שאמרנו שחלשה דעתו של אהרון וישיבו כי שלא גדול אז יש פה גם את המצווה עצמה הרבותינו גם דרשו פה מלמד שלא שינה ושואלים מה זה שלא שינה אבל דבר שני אומר האור החיים הקדוש יש פה אמירה כמו הפיוס יש פה איזה דבר טוב להסביר לאהרון הנה יש לך דבר שהדבר דבר הזה נמצא אצלך כל הזמן גם תתפרש תיבת ואמרת לשון מעלה על דרך אומרו השם האמרת שישיבו שלא מעולה מכולן וגם לסברת האומר כבי הנרות זה שאמר שהנרות קבועים מה נעשה איתו איך נסביר את ה חנוכה של המנורה שאהרון עושה כל יום שהקדוש ברוך הוא מפייס את דעתו בזה הנה הוא אומר שהיו הקנים שבו הנרות דקים שהיה היה יכול לכפוף ולהוריד הנרות למטה עד שיקנחם ולחזור ולעלותם ובאמצעות הקינוח יחשב כמחדש והיה הוא מחנך בכל יום ויתיישב ערך הכתוב עצמו כמו שכתבתי גם דבר ואמירה אותו דבר רק מבחינתי אם הוא היה מוציא לגמרי או שזה היה תפוס במקצת בעלותך את הנרות צריך לדעת למה לא אמר בהדליקך ורבותינו ז"ל דרשו בו דרשות רבות יש אומרים שהיה עולה מחלוקת אם זה היה אבן או שזה היה מעצה שיטים דווקא מינה הרי למדו שהיה במשכן מכה בפטיש שמה הסבירו שהיו מסתטים בסלע שואלים איזה סלע איפה יש סלע במשכן יש שמסבירים זה האבן הזאתי שאהרון היה עולה עליה להדליק את הנרות ככה ראיתי >> אה >> המשנה אומרת מעל משנה בית >> טוב אז ראיתי שכל כותבים שזה היה מעצה שיטים >> אומר האורחיים הקדוש צריך לדעת למה לא אמר בהדליקך ורבותינו זהל דרשו בו דרשות רבות גם צריך לדעת למה לא ציווה השם מצווה זו ביום ראשון כי היא מצווה נוהגת מיום ראשון בעבודה ועוד הלא היא כתובה המצווה עצמה שמצווה כאן בפרשת תרומה והעלה את נרותיה והעיר אל עבר פניה מחברים פה את שתי הפרשיות כדי להגיע לזה שיש ל ל למנורה 11 פרחים כמו שדיברנו מקודם הרי פה כפתור כתוב כפתור הפרח זה תחת כל קנה אז יש לך שישה קנים שישה קנים אז יש לך רק שש נכון איך הגעת ל-11 רבותינו לומדים שמה כתוב משוק סוכדים כפ גביעיה כפתורי ופרחיה מאות רבים >> שתיים >> שתיים סליחה תשע פרחים שתיים ופה כתוב זה פרשה אחרת בעלותך שלנו שמה זה בתרומה עד ירכה עד הנה יש פה עוד אחד ועוד השתיים ההם שלוש באמצעי היה שלושה שלושה ועוד השישה שבכל אחד היה אחד זה תשע פרחים כן ככה מחזבים רבותינו חושב רש"י כותב את זה בתרומה אז למה חזר ולמה חזר לשנותה? עוד למה אמר יאירו ולא ציווה לנוחם למצטוות העיר כשיעור בעלותך כמו שאמר גם כן בפרשת תרומם ועיר אל עבר זה היה נסח שזה היה עובד כדי להראות כך כותב רש"י במקום שהקדוש ברוך הוא לא צריך אור שאתה רוצה אור אתה רוצה שהאור יהיה יעמוד יפה ויעיר לכל הסובב פה היו הנרות מאירים הלהבה הולכת עקום להבה הולכת ישר להבה איפה שלא תסובב את הגפרור הלאבה תעלה למעלה. פה היית שם את הפתילות והלאבה הייתה הולכת לכיוון הנר האמצעי. והנר האמצעי היה הולך לכיוון מערב, שכינה במערב. אז היה הולך לכיוון המערב והנרות היוכים לכיוונו. אומר האור החיים הקדוש, אכן במה שהקדמתי במאמר חז"ל התיישב הכל על נכון. כי יאמרו בעלותך לצד שהנרות לא היו קבוהים. יצב השם שבכל העת אשר יורידם לקנחם ויעלה אותם לסדרם במקומם יסדם כדרך שיעירו אל מול פני המנורה הוא צריך לסדר את הפתילות ככה גם לכוון אותם לצד שיהיה לכיוון הנר האמצעי ולזה לא אמר גם כן תאיר כי איך אין המצווה בשעת הדלקה שיוצדק לומר תאיר אלא המצווה היא על סדר הנחתם שיניחם בסדר שיאירו אלמול אם לא היה פה עכשיו אש, האש עולה כל הזמן, אבל היא תלך ככה, אז הנרות צריכות להיות אתה תעשה מה שאתה יכול. בכל התורה כולם הוציאנו בכמה מקומות שכל אחד עושה מה שיכול עד איפה שיהיה לו גר מבתיה שהיא הושיטה את היד זה מה שיכלה לעשות זה מה שעשתה לפניה נוח יכל לעשות תיבה במידה שיכל לעשות הקדוש ברוך הוא כבר הכניס את כולם לתיבה אפשר להכניס את כל החיות ואת כל הבהמות 2 ש מהתורה שבעה שבעה בתוך 150 א 300 מטר איך יה דבר כזה וזה רק קומה אחת אחת היית שלהם אפילו אם שלושת הקומות היו שלהם לא לא מובן בשכל אתה מה אתה יכול לעשות תיבה של 300 עמות זה מה שאתה אמר זה מה שתעשה לי אני כבר אסתדר משה רבנו שספר אותם הלך לאוהלים שלהם חיכה בחוץ היה יוצאת בת קול אומרת לו כמה ילדים יש בבית בן חודש למה הולך שישאר בבית שלו הקדוש ברוך הוא יגיד לו אדם עושה מה שיכול ההשתדלות יש בה ספרים שההשתדלות מעוררת רחמי השם מעורר את רחמים העליונים. רואים בן אדם משתדל מרחמים עליו. לכן יש עניין בהשתדלות. ההשתדלות היא לא היא לא מועילה. היא מוכרחת. אבל כשאדם עושה יש פלא יועץ כותב שיש אנשים שנגזר עליהם עושר ולא יעזור מה יעשו בחיים. לא יעבדו כן יעבדו. יהיה להם עושר. שתם אנשים נגזר עליהם עניות מתאמצים. בן עזרא אמר יש בספר אוצר המכתבים של הרב יוסף משש הוא מביא מכתב שלם של אב בן עזרא איזה מאמר שכותב אם אני אמכור נרות לא יהיה חושך אם אני אמכור תכרחים לא ימותו אנשים עושה מלא יש כאלה אין להם מזל אבל ישנם כאלה כותב הפלאעץ שלפי ההשתדלות ככה המזל שלהם אם הם השתדלו אם הם לא השתדלו בגמרא כתוב יש מחלוקת גדולה בגמרא בשבת עם עם ישראל בתוך המזל או עם ישראל מחוץ למזל מעל המזל יש שמה דעה אחת בגמרא בשביל רבי חנינא שיש מזל לישראל אבל רבי יוחנן ורבי עקיבא ושמואל וא הגמרא מביאה נראה לי חמש שש אמוראים ותנאים הגמרא לא אומרת לפי סדר היא מתחילה עם רבי יוחנן עוברת לר לשמואל אחר כך לרבי עקיבא אחר כך מביאה סיפור עם רב נחמן בר יצחק שאמרו החוזים בכוכבים לאמא שלו שהוא גזלן אדית מי צמה לו כיפה ותמיד דיברה איתו על יראת שמיים וכשיום אחד נפל לו הכיפה הוא היה עץ של תמרים עם השיניים הוא זה כן ככה אמרו רבותינו אז שמה בגמרא נראה מהסיפורים של הגמרא שלעם ישראל יש כוח לצאת מהמזל אנחנו בתוך המזל אבל איך אמר אומרת הגמרא הקדוש ברוך הוא אמר למשה לאברהם אבינו מה אתה רואה צדק במערב אני שם אותו במזרח מה הבעיה כאילו את אותו כוכב שאתה חושב שהוא מורה לך משהו לא טוב, אני אשים אותו במקום שזה יהיה בסדר, אל תדאג. לכן אמר לו, הבטנשמימה ספור כוכבים הבת נשמימה פירושו תסתכל על הכוכבים מלמעלה, מלמעלה למטה כי כשהבתה בתורה תמיד מלמעלה למטה. אז איך אתה אומר הבת? אברהם אבינו היה ברצפה למטה העלה אותו שם אותו מעל המזלות אמר לו שבתנה תסתכל אתה למעלה הם למטה תדרוך עליו מזלות שמה הגמרא מספרת ששמואל היה אחד קראו לו אט בשס היה מתעסק עם שמואל בכל מיני מקומות יש גמרא בשבת במקום אחר שמספרת שפעם אחת הוא ראה את שמואל יושב בשמש אז הוא אמר לשמואל חכימה דודאה חכם היהודים בישה מבה טבה השמש היא רעה הביא לו איזה פסוק שהשמש רעה לאדם אמר לו איך אתה נמצא בשמש היא יכולה להיות טובה לאדם אמר לו שמואל שנה יום הכזה היום הכזתי דם שמש טובה לאדם ביום הקזה שהלך אמרו לו תלמידיו טוב אתה אמרת לו איזה תשובה שכחרת אותו מה באמת אבל באמת יום הקזה השמש טובה לאדם אמר להם לו, ישנם ימים בימות הקיץ, ימים מסוימים שהשמש יפה לאדם. אומר, ולא רציתי ללמד אותו. אם הייתי אומר לו ככה, היה משגע אותי, התלמד אותי גם את הימים, לא רציתי ללמד אותו. חמוד משהו. >> הנציב מבולוג'ין בספרו העמק דבר כותב על המנורה פה שלנו הוא כותב, אמרתי לכם מנורה זה תורה. עושים פה כל מיני חשבונות שגם שבע זה כנגד שבעה ספרים. עשנו חמישה ספרים. אבל וי בנסו אהרון חומש במדבר זה זה עוד חומש אז יוצא שבע חכמות בנתה בתה חצבה עמודי השבעה >> אז זה שבעת הנרות אז הוא מסביר שכל החוכמות יש שבעה חוכמות בעולם כל השבעה חוכמות האלה נמצאים בתוך התורה שלמה המלך ידע את הכל מתוך התורה הרב חידה כותב כן עשה את המנורה כן זה גימטריה 70 שלמה המלך עשה 10עשרה מזבחות 10עשרה מנורות כל מנורה יש לה שבעה קנים 7 * 10 זה 70 זה כן כן עשה את המנורה עשה גימטריה שלמה יש שמסבירים גם שמה ישלם השם פעולך אותי משכורתך שלמה >> שלמה זה שלמה תזכי לראות את שלמה יושב לכיסא מלכותו >> האבות הקדושים נתנו שנים מהחיים שלהם לדוד המלך דוד המלך הוא רגל רביעי במרכבה אדם הראשון נתן לו 70 שנה אחר כך התחרט אדם הראשון התחרט יש דעות פגם לא משנה לקחו את ה-70 האלה נתנו לו אברהם יעקב ויוסף כך כתוב בזוהר יוסף היה בחינה של יצחק כל מה שקרה ליוסף עליות ירידות היה בבור בור זה גימטריה יצחק בור זה 208 כתוב ויבק אותו אביו פשטות הפסוק יעקב בוכה על על יוסף הרב חידה לומד בקותו לא כתוב שיוסף בכה אומר יוסף בוכה הוא אומר איפה בוכה יוסף אז למה לא כתוב יוסף אומר והבק אותו אבי יצחק הוא בתוך יוסף הוא הבוכה הוא אומר ויגטם להביא את כל כבודי במצרים ותרד אליי פן תברש אתה וכל אשר לך אומר מי מדבר לאבא שלו ככה תראה מה אני כמה אני גדול תבוא אליי לפני הוא אומר זה לא יוסף מדבר זה אבא שלו מדבר זה יצחק מדבר כי בן זכונים הוא לא ועשה לו כטונת פסים זכונים גימטריה יצחק כך כותב הרב עידה בכמה מקומות הוא רוצה זה אריכות לשון אברהם אבינו נתן חמש שנים לדוד המלך הוא היה צריך לחיות 180 חי 175 אמר לו השם ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תיקור בסיבה טובה רבי חיים פלצ'י כותב שהיורצל אברהם אבינו זה בחודש תבט ווא אומר תקבר בסיבה טובה ראשי תיבות לבת אומר אברהם נפטר בחודש תבט הוא לא אומר תאריך בחודש אבל ככה הוא כותב אז לקחו לו חמש שנים הביאו ליוסף >> יעקב נתן לדוד כן מחילה יעקב נתן לו 33 שנה יעקב אבינו היה צריך לחיות 180 הורידו לו 33 שנה מהחיים ה-33 שנה האלה הלכו אצל דוד 33 ועוד 38 יוסף חי 110 שנים אביו חי 147 אדם צריך לדאוג חמש שנים לפני פטירת אביו אז אם 147 יוסף היה צריך למות בגיל 142 והוא מת באיזה גיל >> 110 כמה שנים נשאר מ-110 ל-132 32+ 380 זה ה 70 שנה שקיבל דוד המלך אז כולם שואלים אני כבר הקדמתי לכם שאדם הראשון התחרט ולא אבל יש מדה אמר ש שלומד שגם אדם הראשון נתן לו וגם וגם האבות נתנו לו אז אם זה ככה צריך לחיות 140 אז יש שתרצו שדוד המלך באמת לא היה יושן יותר משיטי נשמ אז גם הלילות שלו >> היו חיים לכן כותב הפלא יועץ באחד מהספרים שלו הוא כותב אומרים כל יום כל שבת יומם מצווה השם חסדו >> תפילה דל חיי כתוב בגמרא בחגיגה וגם בעבודה זרה כל הלומד תורה בלילה חוץ של חסד משוך עליו ביום אז הוא אומר מה יקרה אדם לומד תורה בלילה יחשיבו לו את זה כאילו הוא חי בלילות יקצרו לו את החיים כמו דוד המלך כל חיות 140 כמה חי חי 70 אומר יומם מצווה השם חסדו ובלילה שירו שירו זה התורה ואתה כתבו לכם את השירה הזאת אבל תפילה לאל חיי מתפלל על החיים שלי שלא יקצרו לאדם את החיים כי הוא לא מתורה כך כותב על פלאץ הרב בן איש חי כותב ישלם השם פעולך הוא תהיי מזכורתך שלמה אומר ישלם השם פעולך פעולך תוציאו את המילה עין מהמילה פעולך מה תקבלו >> כפל הוא אומר יהיה לו כפל עין פעמיים עין דחיה 140 שנה יקבל גם מדוד מהאדם הראשון וגם יקבל מאברהם יעקב ויוסף יעקב יעקב זה יוסף זה כמו יצחק לכן הקדמתי כי זה בא ממנו טוב אומר האור החיים הקדוש ובזה נתיישב למה הוא צריך לחזור לצוות לזה כי לצד שעד עתה היה משה עושה כסדר זה בשבעת ימי המילואים מי שטיפל במשכן בשבעת ימי המילואים היה משה רבנו יש מחלוקת עם שבעת ימי המילואים והתחילו בכג אדר והסתיימו לראש חודש ניסן ואז ויהי ביום השמיני זה יום השמיני למילואים שהוא א' בניסן כמו שכותב רש"י או וימיני זה הכוונה חטא בניסן ויש לזה דווקא מבחינת הפסוקים בדברי רבותינו יש לזה יותר א נראה יותר יותר חזק למה כתוב בגמרא בסוכה פרשת בעלותך ויו אנשים טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות >> פסח >> פסח באו למשה רבנו מי האנשים האלה מנד אמר אחד נושא ארונו של יוסף ומנדה אמר אחד משאל ואל צפן שהוציאו את נדם ואביהו בקותנותם הוציאו אותם מהם שהם שהם נפטרו אומר אני חושב שזה דעתו של רבי עקיבא אומר מוכרח שיום השמיני זה חטא בניסן ולא יום השמיני למילואים של משה רבנו שזה א' ניסן. למה? כי אם זה היה א' ניסן עד יד הם כבר לא טמאים. נגמר להם טומת מת. אבל אם זה בחטא בניסן עד תול החודש כבר הם לא היו יכולים להימנות על קורבן הפסח ולכן הם עדיין היו טמאים וצריכו לחכות לפסח שני. אומר האורחים הקדוש וחס השם שידין אהרון בדעתו שאין מעקב סדר החתן ואדרבה יותר הוא סדר נכון שיהיו הנרות ישרים פיפיותיהם ולא באלכסון הנה לפי הרוחים הקדוש שהזכרנו הוא צריך להכין אותם באלכסון לזה ציווה השם שיאמר לאהרון שדבר זה מעכב ובחר לסדר מצווה זו כאן ולא סדרה עם סידורי הקורבנות אשר ציווה השם והעבודה המעכבת להודיענו הקפדת אהרון וריצויו מה שנזכר במאמרם זל רוח הסביר קודם שהריצוי לאהרון שיש לו כל יום חינוך למנורה ולפעמים יכול להיות לו פעמיים ביום אם זה יצא מצב שהמנורה היא כוותה את צריך להדליק אותה שוב אל מול פני המנורה טעם הדבר התבאר על פי דבריהם שאמרו במסכת שבת וזה לשונה מחוץ לפראורת העדות וכי לאורה הוא צריך וה כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו אלא עדות לבעולם שהשכינה שורה בישראל מה היא עדות אמר הרב זנר מערבי שנותן בו שמן כמידת חברותיו מהעניין אני חושב שכתוב שמה חברותיה וממנו היה מדליק ובה היה מסיים עד כאן על פי הדברים האלה יצב השם להאיר אל מול פני המנורה שהוא נר המערבי להראות כל נר והנר שלו בא אלא בשביל העדות אשר יגיד נר הפונים אליו כולם להראות ניסו הנזכר מה שראיתי שדקדקו התוספות הטם בת מיד וכי לאורה הוא צריך מטעם כל 40 שנה ולא אמרו ועלו כל העולם כולו לאורו של מקום אני דעתי אינו דקדו כי תצדיק התמיה מהמורגש להם יותר מדברים הבאים באמונה כי השם ברא שמש וירח המירים לעולם היד מה הוא כותב למה צריך צריך להגיד שהיו 40 שנה לאורו של א של הענן הולך לפניהם יומם עמוד אש לילה תגיד השם מאיר את כל העולם כולו הוא אומר זה דבר שהם מעמידים השם ברא עולם עשה שמש הרע כוכבים אבל זה הם ראו בחוש שאתה מוכיח למישהו בדבר שהוא רואה בחוש הוא מרגיש המורגש יותר חזק מהדבר שאדם מאמין בו אומר כי תצדיק התמייה מהמורגש להם יותר מדברים הבאים בהם אמונה כי השם ברא שמש וירח המהירים לעולם וליח זה התיישב עם האיש שהביאו משלי כל הקורבנות יעוין שם דבריהם ויש לנו לחקור זאת מעתה שלא באה המנורה אלא להגיד ניסה שבנר מערבי היה מספיק בנר מצידה אחד ונר מצידה שני אז למה צריך שלוש מכאן שלוש מכאן ויש תאומר כפי הפשט שהוא לנוי שאחר שהוא צריכה בייתה לרמז הנזכר אין נכון להביא בית השם אל הדבר מתוקן ונכון במנורות ובדרך רמז ירמוז בשבעה נרות לאומות העולם שהם 70 אומות האורחים הקדוש נראה לי פה מתכוון נרות הכוונה האש לא הנר עצמו כי הנר הזה הולך להתכבות הוא תכף יגיד שאומות העולם קווים והולכים זה מוכרח שזה הולך על האש עצמה כל אחד ירמוז לכלל העשירים ורמה זה אורחים כותב בהרבה מקומות גם בפרשת משפטים כתוב אם בגפו יבוא בוא וגפו יצא עם בעל אישו ויצאה אשתו אמו כותב שם אורחיים הקדוש שמה כתוב כי תקנה עבד דברי שש שנים יעבוד אז הוא מסביר מה זה שש שנים הוא מסביר את זה על החיים של האדם שאדם בא לעולם הזה ו הנה ולזה תצווה התורה לאדם כי תקנה עבד ע דברי פירוש עברי עובר כי אינו קיים לעד כי מי גבר יחיה ולא יראה מוות על דרך ימיו כצל עובר וזמן קביעות עד 60 שנה על דרך אומרות תבוא בקלח אלקבר מרו בשס כי בן 60 שנה הוא זמנו של אדם ללכת כחושבן בכללח בכללח גימטריה 60 שאז הוא קעלות גדיש וזהו אומרו שש שנים פירוש כל ימיו הם 60 אבל זה שש שנים לא כתוב 60 אומר כמו פה כתוב שבע אומר 70 אומר הורים הקדוש והגם שאמר שש יש חשבון שיכלול כללות אחד וכאן כולל העשירים ובשב שביעית פירוש ב10 שנים השביעית יצא לחופשי הדרך אומים חופשי יש חשבון כזה ברבותינו יש צירוף של אותיות אייק בחר גלש דמתיק זה אחד 10 ו100 אם אתה מוריד את האפסים כולם זה אחד נכון אחד א' זה אחד ואתה מוריד מ-10 את האפס זה גם אחד כאילו טוענים שזה יוצא שגם באחד יש שייכות ל10 ויש אייכות גם ליותר מזה זה זה מה שהאורחים הקדוש כותב פה אומר האור החיים הקדוש כי כל אחד ירמוז לכלל העשירי ורמז ככולן מאירים לנוכח המערבי שהם ישראל שהם בחינת המערב כידוע לודי חן ורמז גם כן שכולן קלים ונר ישראל לא יכבה ותמצא שהערת הנרות אינו אלה בלילה והוא סוד הגלות שנקרא לילה מה שאין כן בבו זמן הישועה מתייחס לבוקר כמו שכתוב כתוב כתיב אתה בוקר האורח חיים כותב את זה בפרשת צו כתוב שמה א היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ויש המזבח תוקדבו מסביר שמה עד הבוקר זה הבוקר של הגאולה אורחים הקדוש למד ש 1000 שנים שלנו זה יום אחד אצל הקדוש ברוך הוא וכמו שיום אחד שלנו זה מתחיל מהערב ומסתיים בסוף היום יום ויה ערב ויהי בוקר ככה 1000 שנים אצל הקדוש ברוך הוא 500 זה לילה הראשונות 500 שניות זה יום אומר והגאולה לא תבוא ב-500 של הלילה הגאולה תבוא רק ב-500 של היום לכן הוא אומר כתוב השם חוננו לך כיווינו הייה זרועם בקרים שתי בקרים אתה בוקר וגם לילה אומר בא בוקר אחד לא נוסענו בא לילה הבוקר השני זה הבוקר שאנחנו נבשו לכן גם הוא ועוד רבי הרמחל ועוד גדולי העולם הם עלו בשנים האלה של שנת תק ווכמה שנים עוד אחר כך עלו לארץ ודאגו לבוא לארץ למה תק מתחיל 500 של היום אנחנו כבר בצהריים מבחינת החשבון אנחנו תשפו החיים הקדוש עלה לפה לארץ לפני 285 שנה שזה היה בתקא באמצע תקא >> הנס >> כן ממש בהתחלה כן יש מכתבים שהוא כותב באיטליה לכל מיני א קהילות שזה הזמן לעלות לארץ לקפל את העניינים ולבוא כי זה הזמן של ה שראוי לגאולה מעניין הוא גם בפרשה שלנו פעם כתבתי על זה הרבה באריכות אבל אני לא זוכר הכל אפשר להגיד לכם עכשיו הפסוק כתוב וזה מעשה המנורה מקשה זהב הדרך אחד מקשה כמרא אשר ראה השם את משה כן עשה את המנורה בזמנו כתבתי על ידי שהארוחים הקדוש הקדוש ברוך הוא ראה את הנשמה שלו למשה רבנו כמראה אשר הראה השם את משה הראה ראשי תיבות רבנו אור החיים הקדוש עד ירך עד מקשהי רבותינו לומדים מה זה עד ירכה עד מקשהי כתוב בגמרא במסכת מלאכות כט שמשה רבנו ראה דור דור ודורשו ושראה את רבי עקיבא אמר לה הקדוש ברוך הוא תביא את התורה על ידו ירך זה מה שמחזיק את הגוף כתוב ברה קרעה דאבואה הרגליים מחזיקות גם גם כלכלית כתוב ואת כל היקום אשר ברגליהם אמרו בגמרא בפסחים איזהו דבר המעמיד את האדם על רגליו אומר זה הממון יש כוח אדם עני חשוב כמו מת הוא מרגיש כלום חוכמת המסכן בזויה. אדם שיש לו כסף, יש לו יותר ביטחון מאשר אדם שהוא תלוי גם בסוגים, אבל אדם שהוא עני הוא מרגיש שבור. אז הוא אומר עד ירכה מי יחזיק את התורה, יעביר את התורה תביא את זה בשבילו. הקדוש ברוך הוא אמר לו, לא. אמר לו, שתוק. שתוק. ככה עלה המחשבה לפניי. אמר לו, טוב, תראה לי את הסוף שלו. סיבב לו את המסך. הראה לו סוקלין את בשרו במסכות של סורקלין את בשרו במסכות של ברזל ופרחה נשמתו אמר זאת שכרה אמר לו שתוקח עליו מחשבה לפני זה נשמתו ירכה זה הירך של נטיית התורה שתיהם מקשה היא מקשה אותיות משה קשה היה קשה למשה רבנו קשה למשה רבנו איך הקדוש ברוך הוא עושה ככה אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו סטוק רבי אליהו כהן מזמיר בספרו המדרש אליהו כותב למה אמר לו כך עליו המחשבה מחשבה לפני מה זה כך גם מה אתה מסביר לו תגיד לו שתוק נגמר הסיפור אומר הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה רבי עקיבא עד גיל 40 שהלך ללמוד היה אומר אם תביא לי חכם אין שכנו כחמור למה חמור מגיע לעצמות כלב לא מגיע לעצר אומר אומר הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו קח קח גימטריה 40 אומר לו סתוק קח 40 עלתה מחשבה לפניי אני רוצה לעשות לו מידה כנגד מידה למה עשה כלום בשרה ובסקות של ברזל כמו שהוא רצה לקחת חכם ולנשך אותו כחמור להגיע לעצמות של החכם ככה גם הוא הגיעו לעצמות שלו זה רבי עקיבא זה לא מה נגיד אנחנו מידה כנגד מידה לא בטלה אבל אמרתי לכם מי שלומד תורה יש לו פרוטקציה זה תזכרו צריך להתחזק בתורה ככל שאדם לומד תורה מחליקים לו את הדין בשמיים שאדם לא לומד תורה באים איתו בדקדוקים יותר גדולים יש בשם רבי משה אלשך מביא זה פלא יועץ באחד מהמערכות שלו שהיה אחד שהיה מנגן למלך ואבל היה גם בחור בעייתי היה חבר של אנשים לא כל כך טובים ויורה באום מחסל את ההוא באים למלך אומרים לו תקשיב הגן שלך בחור בעייתי אמר להם המלך לא לדבר איתי הרב הוא בא כל יום רביעי נגן לי שחררו את הבחור אחרי תקופה באים למלך עוד פעם צמע מה אי אפשר ככה בן אדם מכה את ההוא מסכן את ההוא אומר להם הוא בא פעם בשבוע יש לו שעה איתי עם הכינור שחררו אותי עם הבן אדם שלוש ארבע חמש פעמים יום אחד אמרו לו מלך תקשיב אתה יודע שבאמצע שהוא ניסה לעשות איזה מטען חבלה הלכה לו היד אמר להם מה עכשיו הוא לא יכול לבוא לנגן יותר תביא אותו עשה לו צירוף תיקים כל מה שעשה טירף לו מכה אחת הביא אותו בחשבון אומר הלשך הקדוש אומר אדם שלומד תורה הוא מנגן לקדוש ברוך כתוב בפרשה בסוף פרשת א האזינו וזה המצווה האחרונה בתורה ועתה כתבו לכם >> את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל תימה בפיהם ועתה כתבו לכם את השירה הזאת את השירה הזאת ראשי תיבות אור החיים הקדוש גם הזאת ראשי תיבות זוהי תורת אורחיים אומר כל זמן שאדם בא לשיעור באים מקטרגים אין אדם, אין צדיק יעשה טוב בארץ ולא יחת. באים מקטרגים עליו. הקדוש ברוך הוא אומר, זה בא לשיעור. פעם בשבוע מנגן לי, שחררו אותו, לא רוצה לעשות לו כלום. באים, אומרים לו, תשמע, עשה עוד עבירות, עשה כ אומר השם, זה מנגן לי. שחררו אותו מהסיפור. אבל שבן אדם מפסיק לבוא לנגן לקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מה יהיה מה יגיד עליו כף זכות? יגיד מנגן לי. אומרים לו, לא בא לנגן. הקדוש ברוך הוא עושה לו צירוף תיקים. לילה לחקים אביר >> יותר קשה יש בגמרא בבמותמות קכא אני חושב הגמרא אומרת שמה רבי עקיבא היה בספינה ונפל מהספינה ורבן גמליאל ראה שהוא טבר בים ובא להעיד על אשתו שהיא מותרת בא להגיד שהוא מת פתאום רבי עקיבא מגיע איך מגיע ראיתי לך בעיניים שאתה טובע. אמר לו דף של ספינה נזדמן לי ועל כל גל וגל שבאניעי לו בראשי. שמה דורשת הגמרא כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף מותרת מים שאין להם סוף אסורה. הנה זה מים שאין להם סוף הבן אדם חזר. שמה מסבירים מה זה דף של ספינה נזדמן לי ועל כל גב גל שבא. יש הרבה הסברים אבל יש שם מסבירים דף זה דף של גמרא דף של גמרא נזדמה לי אדם נמצא בלב ים איזה קשה זה לתפוס לב ים גלים של החיים אדם תופס חתיכת העץ איך כבר אין כוח לתפוס גם לתפוס צריך כוח אתה מקבל מי שעשה פה פעם אה באופנו הים עם גלגל מאחורה משפוצים לו מים לפנים ומתעללים בו הוא לא הוא בסוף נשבר שחר מה יכול לעשות פה אדם בלב ים תופס חתיכת קרש לא עוזב אותה אומרים רבותינו אתה יודע למה כי הוא יודע שזה הסיכוי היחיד שיש לו לשרוד הוא ימות עם הכרש אבל הוא לא יעזוב את הכרש זה האופציה היחידה שיש אדם טוען בחיי חיותו יש לי עבודה יש לי טרדות מהבית טרדות מהחוץ כל החיים שלנו כמו ים כמו גלים סורים אדם כדי לעבור את הגלים האלה חייב לתפוס דף של גמרא חייב לתפוס תורה לא יעזור מה יהיה הוא חייב להיות תפעוס הוא לא יכול להגיד קשה לי לבוא לשיעור מה זה קשה לי לבוא לשיעור יותר קשה לא לבוא לשיעור הנה תראו את רבי עקיבא תפס את החתיכה הזאת עד שהגיע לחוף מפתחים שאדם לומד תורה יש לו אמרתי לכם יש לו פריבילגיה אצל הקדוש ברוך הוא זה אין חוכמות דברים מסתדרים לו כל הלומד תורה מעוני תופה לקיימה מהאושר מי שלומד תורה ועושה מה שהקדוש ברוך הוא אומר הקדוש ברוך הוא דואג לו בדרך שלו בזמן שלו רבי שמעון בן פזי למה קורא לו רבי שמעון בן פזי רבותינו מספרים שרבי חיא אמר שמי שצריך כסף שיבוא ילמד תורה זה היה תפרן זה רבי שמעון בא ללמוד ישב איזה חודש ימים לא השתנה לו בבנק כלום ואין לו מה לאכול בא לרבי רבי חי אמר לו תגיד מה אמרת אמרת יש כסף מי שמה אין כסף אמר לו חכה עוד מעט והקדוש ברוך הוא ישלים את כל העניין על הצד הטוב ביותר לא עברה שעה קלה נכנס בן אדם עם מכלי פז כלי יקר שהביא אותו למתנה לרבי חיה אמר לו רבי חיה מה קרה אמר לו אני הייתי בים היה שערה בים ואני נדרתי שאני יוצא לחוף מפתחים אני מביא לך את הזאת זה ירושה מאבות אבותיי יש לו גם ערך א כן זה לא זה לא רק השובי שלה יש פה משהו רגשי גם לדבר הזה אמר לו קח אותו תפדל תעשה מה אתה רוצה עם זה קרא לרבי שמעון נתן לו את זה על שם הזאת בא מקליפס קראו אותו רבי שמעון בן פזי רבותינו אומרים שאחרי כמה זמן התחרט על זה בא לרבי חיא הבין כמה התורה יקרה כמה התורה יש בה לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז לכאורה הספע קשה על הרשע לא יערכן זהב וזכוכית משמע שאין ערך לתורה ותמורתה כלפז משמע יש ערך לתורה רבותינו אומרים הלא הולך על שתיהם לא יערכ לכן הזהב הוא זכוכית ולא תמורתה כלי פז גם כלי פז לא שווים את הערך של התורה יש עוד הסברים מה זה כלי פז פעם דיברתי איתכם בשיעור אבל באופן כללי התורה אין לה ערך מי יש לו ערך של התורה אי אפשר לאמוד את הערך של התורה הקדוש ברוך הוא שכל העולם שלו כל העולם ברשותו הוא ברא יוצר יש מעין לומד תורה כל החוכמות של שלמה המלך למד אותם מהתורה ככה הייתי כותב הגרה שאמרתי לכם קודם הוא כותב שהחשבון שאמרתי לכם מקודם 11 וה17 כמה זה 11 ו-17 ביחד >> 28 >> 28 ועוד תע כמה זה >> 37 >> 30 וכמה >> 372 >> ועוד שבע של הקנים >> 44 שהוא פה לא מסתדר בחשבון 22 22 >> ועוד ה11 כמה זה? >> 33 ועוד ה והתע כמה זה? 49 זה מסתדר זה 49 אני לפעמים לא זוכר מה לעשות הוא אומר זה 49 והגוף של המנורה >> זה 50 הוא אומר ומשה רבנו התקשה במנורה כי לא קיבל את שער ה-50 ותחסרה הוא מעט מאלוקים הוא אומר המילה מעט מחולקת לשתיים בתורה שבכתב יש מט פנים בתורה שבעל פה יש 70 פנים אומר מעט מט וע ככה הוא מסביר שמה בכל מקרה זה שמשה רבנו לא קיבל שער החמישי כתוב כי לא יראני האדם >> וחי האדם גמטריה 50 אף אחד לא קיבל שער ה 50 ככה הוא לומד אבל ברבותינו יש שרבי עקיבא קיבל שער ה50 דיברתי על זה בפסח פה שהייתי וגם משה רבנו קיבל שער ה50 בתחילה קיבל אחר כך שבאו הערב רב לך רד לך זה גימטריה 50 רד הוריד אותו 150 אחר כך בסוף ימיו הן קרבו ימיך למות הן הננו נתנו בחזרה את שער ה50 אבל בכל מקרה שלושה דברים כתוב שמשה רבנו נתקשה בהם והקדוש ברוך הוא הרא לו אחד מנורה וזה מעשה המנורה כל מקום שכתוב וזה מורה באצבע ובראש חודש וגם באשר עצים וזה לכם הטמא ככה רבותינו אומרים אומר האור החיים הקדוש עובדרך רמז רמוז בשבעה נרות לאומות העולם שהם 70 אומות כל חד רמות זה כלל העשירי ורמז כי כולן מאירים לנוכח המערב ישם ישראל שהם בחינת המערב כי ידוע לי חן דרמד גם כן הנרות אינו אלא בלילה והוא סוד הגלות שנקרא לילה ושאין כן בבו זמן הישועה מתייחס לבוקר כתיבת הבוקר יכבה נר האומות וישאר מכללותיו נר ישראל שהוא הולך ואור הנכון היום גם רמז במצוות הדלקת הנרות שיכוון המדליק בהדלקתם שתהיה הערתם למול פני המנורה שהכל יהיו לצורכי ישראל המתייחס ס להם שם פנים כידוע על המבינים טוב אני לא מהמבינים דברים של אור החיים אבל קראתי לפחות מילה מילה זכותו הגדולה תעמוד לנו זרענו אחרינו עד עולם זכה לראוב את המשיח צדקנו במרה בימינו >> ומלכנו רבנו אור החיים הקדוש ברושנו וכן י רצון מנו אמן >> אמן >> רבי חנניה בן הקשה אומר הקדוש ברוך הוא קות ישראל לפי כך להם תורה