אור החיים הקדוש פרשת עקב - הרב ברק בן ניסן שליט"א - ירושלים - יג' אב תשפ"ו

Kind: captions Language: iw הפסוק אומר והיה עקב תשמעו את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר אדוני אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבר לאבותיך כותב רבנו אור החיים הקדוש צריך לדעת אומר והיה מה יהיה ידוע שהאות ו היא מהפכת את העתיד לעבר ואת העבר לעתיד אתה אומר למישהו לא יהי כדבריך אמן כן יהי רצון פירוש הדבר יהיה ככה לעתיד יהי זה פירושו לעתיד אתה מוסיף ו בתחילת המילה יהי אתה כותב והיא זה נהיה עבר יהי זה עתיד אבל אם אתה שם לב ו' בראש תיבה זה נהיה דבר שכבר היה עבר המילה היה זה עבר אבל אם אתה שם לה ו בראש התיבה והיה זה פירוש נהיה לעתיד אז הו היא מהפכת אז אומר האור החיים הקדוש פה כתוב והיה עקב תשמעון צריך לדעת תאומרו והיה מה כי זה דבר שהולך על העתיד. אם השמירה שהוא אומר בסמוך כתוב בהמשך הפסוק ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד לא היה צריך לומר אלא עקב תשמעון ושמר ומהצורך בתיבת והיה בכלל תיבת ועיה מיותרת או צריך לדעת אומרו עקב ולא אמר אם תשמעון כדרך חומרו אם בחוקותיי לא כתוב עקב בחוקותיי תלכו כתוב אם בחוקותיי תלכו יכל גם פה לומר אם >> אם תשמעו למה צריך להגיד והיה עקב תשמעו ורבותינו ז"ל דרשו עם מצוות שאדם דש בעקביו תשמעון וזה דרך דרש רש"י כותב כך לפי הפירוש הזה מתיישב רק השאלה של המילה עקב למה כתוב עקב רצו לרמז לך על העקב מצוות שאדם דש בעקבה מצוות קלות האור החיים הקדוש כותב פה כמה תירוצים והתבי בר על ידי חומרם זל אין בעיה אלא שמחה בגמרא כתוב מסכת מגילה כל מקום שכתוב ויהי לשון צר כך כתוב בגמרא במגילה בדף י ארוח חיים עומד על זה הרבה בפרשת שמיני איפה שכתוב והיה לשון שמחה מסקנת הגמרא שמה איפה שכתוב והיה בימי ויהי בימי זה ודאי צער הגמרא מקשה והיא ביום השמיני הגמרא אומרת זה יום שמח זה יום שחנכו את המשכן. אומרת הגמרא שזה היה לקדוש ברוך הוא חבים כי זמן בריאת שמיים וארץ. אומרת הגמרא אבל מתו נדב ואביהו בניו של אהרון אז יש שמה גם צער. ד הגמרא ויש שמה עוד כמה פסוקים. יעקב אבינו ראה את רחל כתוב גם והיא אז הגמרא מביאה שמה שהוא ראה שהוא היא לא תיקון עמו. אז גם שהיה שמחה היה משהו שקשור בצער. אבל ויהי בימי זה ודאי צער. והי בימי שפות השופטים והי בימי אחשוורוש יש בן איש חי בספרו עם המלך כתוב אצל בועז והנה בועז בא מבית לחם שואל למה כתוב והנה ויבוא בועז מבית לחם מסביר שמה בן איש חי שהמילה והנה מחולקת לשתיים יש בה וה ויש בה נ והוא כותב שרבי יוחנן כשה שהבריונים שרפו בגמרא בגיטין שמה שרפו את האוצרות שהיו היה להם אוצרות ל21 שנה היא שמה שלושה שירים גדולים בין ציצית הכסדימון בן גוריון וקלב סברוע אז רבי יוחנן אמר וי לשון צער שמע את זה הקסר וכעס עליו קרא לו נזף בו אמר לו אני לא אמרתי וי אמרתי ו אז רבותינו אומרים במדרש רבי יוחנן ניצל בין ו לו. ו זה לשון צער. אדם רואה איזה דבר משהו שקורה לא טוב, שלא נדע מצרות, אומר וואי וואי וואי וואי ככה מדברים העולם. וכשאדם משהו שמח אומר ווא ווא ווא ככה מדברים זה וזה ו זה אומר המדרש לא אני אומר הו וה זה של הוהיה והיה לשון שמחה הו וי זה ה זה לשון צער הבן איש חי שם ממשיך הוא מסביר ביום ותהום כל העיר עליהם אמרו אז נעומי אומר באותו היום מתה אשתו של בועז ככה כתוב יצאו לקבור אותה מחוץ לעיר אז יצאו כולם כל לעיר לכבודו של בועז ובדיוק רות ונעומי ורות באות משדה מואב אז הוא אומר בועז ישב שבעה אדם שיושב שבעה לא יכול לבוא לצאת מחוץ לבית לא יוצא מהבית שלו אז הוא אומר הוא לא יכל לבוא לעסק שלו שבוע ימים העסק שלו זה הקציר איפה שהעובדים שלו עובדים אומר זה דבר אחד כך הוא אומר וכי דרכו של בועז לשאול בנשים שואל מי הנער הזאת אז הוא אומר בועז עכשיו הוא רווק כי נפטרה אשתו והמילה נ וה האותיות נ וה זה אותיות שאין להם זיווג ואתה לוקח את האות א' ואתה מחבר אותה לאות טה מקבל 10 אה טבח גז נכון לוקח את האות ב שם אותה עם החטא 10 לוקח את הגמ שם אותה עם הז 10 לוקח את הד' עם הו 10 אבל הה נשארת לבד אין להבן זוג אותו דבר גם במאות אתה לוקח את הי שם אותה עם הצדיק קבל 100 לוקח את הכ שם אותה עם הפק קבל 100 לוקח את הל שם אותה עם העוק את המ שם אותה עם הס 100 נשאר לך נ הנ אל אז הנ וה זה אותיות רווקות אז הוא אומר והנה בועז למה אמר והנה בא להגיד לך שתי דברים גם ו עכשיו הוא יכול להיות שמח מקודם לא יכל להיות שמח וגם נ וה עכשיו הוא רווק אז הוא מחפש אישה אז הוא ש למי הנערה הזה ככה מסביר שמה בן יש חי בכל מקרה והיה לשון שמחה והנה אדון הנביאים בבנועם דבריו להאיר במוסר נעים כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות כל אשר ציווה השם לעשות אני לא יודע אם כוונת האור החיים הקדוש פה כשישמור לעשות פירושו גם ישמור וגם יעשה כך פשטות הפסוק ושמרתם ועשיתם אותם גם שמירה וגם עשייה או פירושו של הורחיים הקדוש כשישמור לעשות הוא לא אומר כשישמור ויעשה כשהוא ימתין לעשות עצם ההמתנה שאדם מצפה מתי תבוא מצווה לידו ויקיים אותה מחשבה טובה בחומצרפה למעשה יש בן איש חי בספרו בן איש חי דרשות על פסוק בכלל בפרשה אחרת פרשת חוקת על כן יאמרו המושלים בו בואו חשבון תיבנה ותיכונן >> ירסיחון מביא שמה הבן איש חי אומר יש שתי אפשרויות לקיים את כל התורה אדם לא יכול לקיים את כל התורה דיברנו על זה שבוע שעבר הזכרתי את עניין השבת אגב גם פה מרן החידה כותב עקב תשמעון אומר קח את האות ב של המילה עקב תצרף אותה לת והש של התשמעון קיבלת שבת אומר מה נשאר מהעקב נשאר ע וק כי לקחת את הב שמת אותה עם הת והשן של התשמעון ומה נשאר מהתשמעון מ עו ונו אומר ק וע גימטריה עם מנעימנע זה גימטריה 170 קע 170 הוא אומר מ עונ נעוון. אומר, אם אתה תשמור שבת, אתה תימנע מעוון. ככה הוא מסביר פה את הפסוק הזה. יש לו עוד פירושים על הפסוק הזה, אבל זה הוא כותב על השבת. הזכרנו שבוע שעבר. אבל אומר הבן איש חי, כתוב עיר סיכון, רבותינו אמרו סיחנה ועיר, הוא אומר, זה אדם נקרא עיר קטנה. גוף של האדם נקרא עיר קטנה. יש הכל בגוף של האדם. רבותינו מסבירים בעולם יש דשאים, יש עשבים אדם יש לו שערות יש בבריאה סלעים, יש לאדם שיניים יש בבריאה מעיינות, יש מעיינות מתוקים, מים שאתה יכול לשתות אותם, יש דברים מלוחים כך אדם יש בו דמעות. דמעות שבאות משמחה הם דמעות שהם לא מלוכות. דמעות שבאות מעצם דמעות מלוכות. יש מקומות בעולם אי אפשר לזרוע בהם. נכון? יש מדבר, אין גם הכף יד של האדם אי אפשר לא יוצא לא צומח בהכלום יש אה הזרע של האדם זה הילדים שלו אז בבריאה יש פרי וברך פרי בתנך הופר הפרי באמתך הפרי עדמתך למדנו יש את זה בפסוק הבא בפרשה יש כל מה שיש בבריאה יש בבן אדם בכל מקרה אומר שמה בן איש חי אומר יש שתי אפשרויות לקיים את התורה או שאתה חושב עכשיו טובה טובה השם שרפה למעשה מתי יבוא מקרא זה לידי ויקיימנו אור חיים ככה כותב באחד הדברים שהוא מסביר את הקורבנות אומר מתי יבוא מקרה זה לידי ויקיימנו לא זוכר באיזה פרשה ויש לך אפשרות שאתה לומד את התורה שאתה גורס את התורה הרב חידה כותב בפרשה שלנו והיה עקב תשמעון תשמעון הוא אומר מתי שאדם לומד תורה לשמע בסוף ימיו אומר לו הקדוש ברוך הוא שאדם נפטר חרוך מקרא שקרית או שני משנה ששנית מי זוכר אחד לא זוכר כלום בגמרא יש אני חושב בבבא בטר אמר חכם אחד אנאצבעה בקירה לשיחה כמו שאדם מכניס אצבע לתוך לתוך חור יש חור באדמה איך הוא מכניס בקלות את האצבע אומר כמו שקל להכניס ככה אנחנו שוכחים קל לנו לשכוח את הלימוד שלנו תוספות שמה אומר בשם רח אני חושב אומר התוספות כמו אנחנו שלומדים מסכת אחת זוכרים אותה טוב עוברים למסכת השנייה שולחים את מה שלמדנו קודם מה נגיד אנחנו זה עם בארזים >> כן טוב ככה כתוב בכל מקרה לענייננו יש שיחה מצויה אדם לא זוכר אומר הרב חידה מלאך בא אם אדם למד תורה לשמע מלאך בא מזכיר לו את כל הלימוד שהוא למד פה בעולם הזה אומר זה והיה לשון שמחה תהיה שמח עקב תשמעון ישמעו לך את מה שאתה למדת כך כותב מרן החידה בכל מקרה אומר בן איש חי כיאדם מצפה למצווה לעשות אותה מחשבה טובה השם צרפה למעשה ודבר שני כמו שאמרנו זאת התורה למנחה לעולה למנחה לחטאת להשם אדם שלומד תורה לא צריך להביא קורבנות למה תורה מכפרת גם כשאדם לומד תורה כאילו מקיים קיימת את מה שהוא למד. למה? כי הוא אין לו את האפשרות לקיים במעשה. הלימוד עולה כמו מעשה. אז הוא אומר, זה פירוש הפסוק. על כן יאמרו המושלים, >> בואו חשבון. אומר, זה אופציה ראשונה. אלה שמושלים בעיצריו אומרים בואו חשבון. בואו נחשוב כל הזמן איך אנחנו עושים מצוות. הוא אומר ותיבנה ותיכונן. עיר סיכון. אמרתי לכם סיכון פירושו שיחה נעה. שלומדים מדברים את התורה. זה גם כן כאילו אדם לומד את התורה או אחדות גם אחדות עושה שמצטרף מה ששלך נהיה שלי מה ששלי נהיה שלך מה ששלנו נהיה של השלישי מה של השלישי נהיה שלנו כך כותב אור החיים הקדוש פרשת פיקודה ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה רבי עקיבא ככה אמר אומר מה זה זה כלל גדול בתורה כי כשאני צריך להעביר לך מצוות שלי ואתה מצוות שלך אליי חייבים לאהוב אחד את השני אם אני לא צ לא אוהב אותך אז אני רוצה שהמצוות שלי ישארו אצ לכן אומר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה כדי לקיים את כל התורה את כל התרייג מצוות אתה צריך שיהיה ואהבתה לרערכה כמוך פה אומר הרוחים הקדוש אלא כשישמור לעשות כל אשר ציווה השם לעשות אבל פשטות הדברים אני אוהב לדייק באחם הקדוש פשוט הדברים הכוונה גם שמירה וגם עושיה אבל אפשר להסביר פה גם ככה אז ישמח ליבו ויגל כבודו אבל כל עוץ יחוש יחוש של האורחים הקדוש פה זה גם אם הוא חש הכוונה מרגיש וגם יחוש לשון יחשוש אם הוא חושש או הוא מרגיש שחסר אחת מכל מצוות השם בין מצוות לא תעשה בין מצוות עשה עליו אמר שלו מול שמחה מה זו עושה מה יש לך לשמוח האור החיים הקדוש כותב את זה גם בהמשך הפרשה בהמשך הפרשה יש פסוק והיה אם שמוע תשמעו כותב האורחים הקדוש פירוש והיה לשון שמחה ותנדבר אם תהיה שמחה של מצווה אז אתה יכול לשמוע והוא אומרו אם שמוע תשמעו כי אמרם זל שלו שיבח שלומ אל השמחה של מצווה אבל שאר שמחות עליהם אמר ולשמחה מה זה עושה זה פירוש אחר בבעיה אם שמח תשמעו אבל זה גם פה הוא מביא את הפסוק שעל שלמה המלך שאומר שמחה מזו עושה גם בתחילת כי תבוא אורחיים הקדוש כותב והיה כי תבוא אל הארץ אומר מה זה והיה לשון שמחה אומר מתי יכול אתה יכול לשמוח אמר והיה לשון שמחה להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ אדם יושב בארץ ישראל על ידי חומרו אז ימלא סחוק פינו זה עוד בעיה לשון שמחה אומר האור החיים הקדוש אדם שהוא מספיק שיש לו חשש קטן שהוא לא קיים כל תרייג מצוות אין לו מה לשמוח יש אור החיים בהמשך הפרשה יש פסוק כתוב כל המצווה אשר אנוכי מצווה אתכם היום תשמרו לעשות למען תחיון ורביתם ובתם ורשתם את הארץ אשר נשבע השם לאבותיכם שואל פרים הקדוש מה זה כל המצווה צריך להגיד כל המצוות לא כל המצווה מה יש לך מצווה אחת וגם למעלה אמר לך והיה עקב תשמ תשמעון זה מה שאנחנו קוראים בפסוק שלנו הנה קורא לכם את הלשון שלו צריך לדעת מה מצווה היא זאת ועוד הלאו כבר אמר העקב תש שמעון ושמרתם ועשיתם ומה מקום לחזור ולומ לומר כל המצווה כותב פה האור החיים הקדוש אכן אני קורא לכם את הלשון שלו כי זה אור החיים מאוד קשה אם אתם רוצים לראות אותו עמוד תרלו פרק ח פסוק א' אכן אינאיש משה השכיל בליבות בני אדם כי רוח אחד יטעם כקטון כגדול זה לא משנה אם אתה אדם גדול או אדם קטן יש איזה קו משווה בין כולם שזה מתי אותם והוא סולם להמעיט בעבודת השם ולצאת מדרך החיים והוא כי בעשות האדם עם מצוות השם שתיים או שלוש מאשר תבונה בהקרא התגלגלו המצוות האלה ומהגם אם יחזיקו באחת מכל מצוות השם בתמידות ובזריזות יוולד בהם הולדה רעה להתעצל בשאר המצוות הבאים לידם שאדם הוא רגיל באיזה מצווה והוא דבק בה בגמרא יש ששאלו אני חושב את בנו של הביה במה אביך זעיר אמר בתלית בציצית כל אחד היה זהיר היה לו מצווה שהייתה כמו מעודפת עליו שהיה מדקדק בה בגמרא כתוב במסכת מנחות מנחות מג תניה היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך 100 ברכות בכל יום שנאמר פסוק בפרשה שלנו ועתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מהם מה כי אם נראה הגמרא שמה אומרת אחר כך מיד רב חיה ברב אביה בשבתה ובימתוה טרח וממלא להו באספר מק ומגדה שתיקנו 100 ברכות תיקנו אותם על הסדר של האדם פירוש הדבר אדם שהוא התפלל כל התפילות שלוש תפילות ביום ואדם יאמר כל ברכות השחר, ברכת טלית, ברכת הברכה של התפילין יש לך ברוך שאמר ישתבח, יש לך בבוקר שתיים לפניה, אחת לאחריה או בערב שתיים לפניה, שתיים לאחריה. כל המצוות האלה אדם מגיע ל-100 ברכות בקלות. הבית יוסף שסופר 100 ברכות הוא מגיע ל-105. רק הוא סופר גם כן שתי סעודות ביום ובכל סעודה הוא סופר אותה שמונה ברכות כי הוא מוסיף גפן גפן ועל הגפן בזמן השולחן ערוך פוסק שצריך בכל סעודה לברך הגפן את הבר ברכת המזון של ברכת המזון בעצמו כתוב שמה בפוסקים שלא נהגו לעשות היום ביחיד אבל פעם גם ביחיד היה מברך על הגפן בברכת המזון על הסדר יש לך 100 ברכות. מפה יש ישנם שרצו לפתור נשים מ-100 ברכות בגלל שאישה אין לה על הסדר. אישה לא חייבת בשלוש תפילות ביום. מחלוקת גדולה בין אחרוני זמננו. אני חושב שהרב נר והרב משה שטרנבור הרב תשובות והנהגות הרב נר עליו השלום נפטר שטרנבך שבדל חיים טובים הוא חי גר בארנוף אני חושב הוא כותב שהם כותבים שנשים פטורות חכם עובדיה בהליכות עולם פרשת וישב שנה ראשונה על הבן איש חי כותב שאישה חייבת וגם הוא מביא בשם שוט ישיב משה אני חושב בשם הרב משה הרב אלישיב עליו השלום הם שתיהם נפטרו עליהם השלום שאישה חייבת מחלוקת לכאן או לכאן מצמן גרמה לא הזמן גרמה דנים פה לא לא הזמן עכשיו על זה אני הבאתי את זה בשביל הנקודה הזאת ישנם פוסקים שאומרים שחייב 100 ברכות רק כל יום אבל בשבת לא חייב 100 ברכות למה אם אני אמרתי לכם מקודם שתיקנו 100 ברכות שזה על הסדר ואתה ביום שבת אין לך על הסדר כי אתה צריך לטרוח למלות אז אז יום שבת פטור מלעשות 100 ברכות ככה יש שרצו להגין אה אבל בגמרא כתוב שרב חיא ברדרביה טרח וממלא להו בספר מקר מגנה הם אומרים כן אתה יודע למה הגמרא אומרת אותו היא נותנת הגמרא אומרת אותו בגנל להגיד לך שלא חייב הוא היה תורח עושה מלדי חסידותה ישנם שאומרים לא גם בשבת חייב חייב אדם לברך 100 ברכות בכל יום רקו זה הייתה מצווה המעודפת שלו הוא היה מאוד מחמיר במצווה הזאתי, מדקדק במצווה הזאת. אז אדם חלום אני לא אומר על מוראים אומר אנחנו דקדקים במצווה אחת או שתיים מרגישים שאנחנו >> אן עשינו כל התורה כולה. אני זוכר לפני כמה שנים עשיתי עם קבוצה של אנשים חלקם ברוך השם חזרו בתשובה לגמרי אבל חלקם רחוקים מאוד עד היום צאתי איתנו לכיוון צדיקים בלילה אחרי השיעור היה לי שיעורים שלי בערבים אחרי השיעור יצאנו ב10 ב4 כבר יצאנו מאזור צפת היינו במירון ובצפת ובמירון הם עשו ארוחה עשו על האש ודברים אחד מהאנשים אפילו לא נכנס סתפלל במירון כלום אני שומע אותו בצפת אומר למישהו בוא בוא השעה 4 כמה מצוות עשינו היום שואל עם ישראל טוב גם זה טוב אבל אדם חושב מרגיש נסע עשה איזה פעולה א אם צדקת מה תיתן לו כמה אדם חייב לעשות לקדוש ברוך הוא מי גדימני והשלם אינסוף למה שנעשה גדולי עולם פחדו מיום הדין מה מה נגיד אנחנו אומר האור החיים הקדוש אם אדם מחזיר זיק מצווה שתיים שלוש ממצוות השם מאשר תבונה משהו שבא לו זמן דרך אגב נתקל בזה בתמידות ובזריזות מה זה יגורם להם יוולד בהם מולדה רעה להתעצל בשאר המצוות הבאים לידם ומהגם אם יהיו בידם כמה וכמה מהמצוות יותר משתיים שלוש שתמלא נפשם בקצת מהמצוות גידו אני עושה יש לי מצוות קבוהות אני יש לי שיעור קבו קבוע יש לי דברים קבוהים מהמאות תראו מה הוא כותב עכשיו זה לא כל כך מאפיין את האור החיים הקדוש ככה הוא מלמד כף זכות אבל תראו מה הוא כותב וממאות פשט נגע זה ובפרט בלב ההולכים בתורת השם אלה שלומדים תורה להבזות המצוות הקלות בראותם שהם לומדי תורה ומקיימי רוב המצוות ומה זה גורם וזהו הסובב ייסורי האנשים בני תורה יש להם ייסורים אומר הורחים הקדוש וזהו הסובב ייסורי האנשים וימעט כבודם וירבו יגונותם וישפה לאדם וישח איש זה פחד לקרוא את המילים האלה אני בזה קראתי לכם גם פים לא רציתי להגיד בעל פה את המילים האלה אני זוכר לפני כמה שנים הלכתי הייתי עם הילדים בראשון לציון אמרתי לא אשתי אני צריך להתפיים מנחה היה גם בין הזמנים אמר לי טוב כמה זמן תחזור אמרתי לה הראשון חצי שעה 40 דקות אמרה לי מה ככה לוקח זמן מנחה במנו רק רבע שעה אמרתי לה בראשון פתח אליהו קדימה יש מצוות בני תורה מרגישים חלום פע לא בא לקטרג חלום אני אומר מה כתוב תראה שלומדים תורה ועושים דברים גדולים באמת עושים דברים גדולים לפעמים בדברים הקלים מרגישים ככה שאפשר לגפל אותם >> לא אומר הורחיים הקדוש לא אומר ואשר לזה בא נביא השם בתוכחותיו ואמר כל המצווה. שמתם לב פה אצלנו הור החיים הקדוש כותב במוסר נעים בא בנועם דבריו כותב דברים עדינים פה הוא כותב תוכחה כותב מינים קשות ואמר כל המצווה היא חס לכללות התורה למצווה אחת וציווה על כולה לביתה בשיגיון הנזכר כל אחת מכל המצוות כל מצווה מכל המצוות אתה צריך לדקדק בה לא לוותר עליה בסוף כולם מקשה אחת והוא מביא פה משל מאוד מעניין ונתן טעם שאין עליו תסתכל אני קורא בתרלז פשוט דילקתי התחלנו פסוק ראשון >> אבל קפצתי לאיזה בנושא שדיברנו מעניין לעניין באותו העניין ונתם שאין עליו תשובה ואמר למען תחיון ובתם להתכוון במאמר תחיון על דרך אומרם זל כי באדם יש רמה איברים ושסג עידים וכנגדם בא דבר השם לשמור שעשה מצוות לא תעשה ורמח מצוות עשה סתם מעניין תדעו רבנו הרמבם בהקדמה ליד חזקה כותב שיש 248 מצוות עשה כנגד רמה איברים ויש שסה לא תעשה כנגד 365 ימות החמה הוא לא אומר כנגד הגינים ראיתי שמסבירים שיש גידים הרבה יותר מ-365 רק מה העיקריים 365 רבנו הרמבם היה רופא אז הוא לא רצה לכתוב כנגד ה אמר כנגד ה ככה ראיתי שמסבירים אותו אומר האור החיים הקדוש וך נגדם בדבר השם לשמור שעשה מצוות לא תעשה ורמחה מצוות תעשה והנה תראו איזה משל יפה הוא כותב ישאר אדם בבוא על עבר אוגיד אחד איזו מיחוש או מחאוב ויצעק ליבו באוי ואבוי ממחאו אדם עכשיו הולך לרופא כל הגוף שלו תקין כואב לו רק השן כואב לו רק האוזן הוא בא לרופא צועק מה כואב לי האוזן אומר האורחים הקדוש האם יקבל מענה לצעקו באמור לו אלא לך רמ איברים ומהם רמות שלמים ואם חלק מרמח יחלה אין ראוי לקבול על זה הרופא אמר לו בחרך אתה יודע הרופא שואל שאלות מה כואב לך איפה איך הראות שלך איך הלב שלך פתאום הרופא אומר לו תקשיב טוב לא מבין אותך יש לך 248 איברים 247 הכל תקין אחד כואב לך יאללה שחרר לחץמה אתה תקדם יש דבר כזה אומר הוא לא ירגע זה לא ירגיע אותו אומר האור החיים הקדוש האם יקבל מענה לצעקו באמור לו לא לך רמה איברים ומהם רמז שלמים ואם חלק מרמה חלה אין רב לקבול על זה למה אתה צועק על זה וזה דמיון שמירת המצוות שהם מיוחדים כנגד האיברים והגידים וכשאדם עובר ומבטל אחת מהנה יפעיל הכאב בשכנגדו באיברים ובגידים וכשם שאין תשובת בריאות רמז בריאות של 247 איברים מועלת להעביר הרגש כאב העבר תשלום הרמח העבר המספר 248 שמונה שהוא הכואב כמו כן לא ישלימו רמז מצוות עשה לחסרון האחת תשלום רמחים >> לא עשית שתי מצוות טובות לא עשית שלוש לא עשית 10 10 >> 247 >> 247 מי הכל עשית יש לך הכל בידיים אחד לא עשית צריך לכאוב לך כמו שכואב לך אוזן השן טוב שיניים זה לא מה זה כן שיניים זה דבר גדול שיניים כן יש בספרים ש אני לא פוסק, אתם תשאלו פוסקים, אבל יש שכל מכה שהיא מכת פנים מחללים עליה שבת והפוסקים דנים לגבי שיניים כי שיניים זה משהו פנימי גם זה לא משהו חיצוני אה >> זה >> כן אומר אור החיים הקדוש כן זה ראשי איברים אני דיברתי 248 איברים זה 24 ראשי איברים של גמרא בקידושין אומר האורחים אם הקדוש ברוך הוא מוכן לא ישלים שמירת שסד מצוות לא תעשה לביטול אחת תשלום שסא והוא מה אמר כל המצווה פירוש בכללותה שלא יחסר כל שביך לעשות תשמרו לעשות פירוש בין מצוות לא תעשה בין מצוות עשה והטעם למען תחיון זה תלוי בזה וכשאתה מחסר אחת מכל המצוות אתה מחסר כנגדו חיות עבר אחד מהאיברים שלך ואם תאמר השתנה המשל הנמשל שהמשל שהוא הרגש אבר אחד לפי שהוא הוא מחריב לכל אחדות הגוף. מה שאין כן המצווה, המצוות אדם אומר בסדר שכואב למישהו אוזן, כל הגוף שלו סבור. כואב לו עושה כל הגוף שלו סבור. אבל הוא אומר, כשאדם לא עושה מצווה אחת, הוא לא מרגיש. אומר, על זה הנביא אומר לך משה רבנו לזה בא מאמר הנביא בלשון זה כל המצווה פירוש שגם מצוות התורה לאחת יחשבו. הגם שרבים במניין יסוד אחד ובניין אחד להם ומעתה הם שווים ממש לדמיון הרמוז. פה ממשיך האור החיים הקדוש ואומר שאם אדם ככה התנהג שכל מצווה מהמצוות הוא יקח אותה כאילו היא המצווה היחידה והוא ידאג לעשות אותה כמו שצריך תראו מה הוא כותב ואומרו רבותיתם פירוש שבאמצעות זה לא יהיה להם מונע מהטובות ויחיו וירבו ואומרו ובתם כאן העירם הערה גדולה כי מי לנו גדול במצוות ובעבודת השם כמשה נאמן ן הקדוש ברוך הוא וצהולמת שבאחת עלתה לו ביית הארץ הוא עשה את כל המצוות כל מה שעושים שייך לו רב רב לאחל תוסף דבר אליי אומר הור החיים הקדוש כל המצוות שעושים זכויות שלך מה אתה רוצה עם כל זה באחת שעשה לו כמו שהשם אמר לו חשב שככה התכוון השם הרי השם אמר לו בפרשת בשלח להקות בסלע הוא חשב ככה מדברים לסלע עם כל זה ונמנע מבו שמה אפילו אחר מיטה טוב זה לשיטת האורחים הקדוש ככה הוא לומד תדעו שיש מפרשים שכותבים ילקות ראובני מביא אותו גם א מרן החידה ב בספריו בחומת הנח בעוד וגם מביא את זה רבי אליהו כהן מזמ בספרו חוץ של חסד שמשה רבנו אחרי פטירתו מלאכים לקחו אותו ושמו אותו במערת המכפלה כן כך כותב מרן החידה מפורש הוא רומז את זה כתוב אל מערת צדה המכפלה מערת צדה המכפלה ראשי תיבות משה ככה הוא כותב זה והוא מקשה הרי כתוב שזה ארבע זוגות יש את תירוצים שלו אבל דברי אורחיים הקדוש מעשמו אחר מיתה יכול להיות מתכוון גם שלא הביאו אותו עם ישראל אבל מלאכים כן הביאו אותו טוב אני לא אין לי עסק בנסתרות כדי לא לעשות מחלוקת אז אני אומר ככה וזה לך עוד שצריך לשמור ולעשות כל המצווה בשלמות וחוץ מדרכנו נתכוון במאמר תשמרו לעשות לומר שצריך שיהיה האדם יושב ומצפה מתי תבוא לידו המצווה לעשותה ככה פרסתי לכם מקודם את האורחיים למעלה שאמרתי אמרתי לכם כשישמור לעשות פירושו שימתין מתי יבוא לידו ויעשה אומר האור החיים הקדוש עוד דבר כתוב בגמרא במועד קטן בני חיי ומזונה לאו בזכותה תליה מילתה אלא במזלה אם יהיה לאדם בנים יהיה לאדם חיים יהיה לאדם מזון כל זה לא תלוי בזכות תלוי במזל גאוני עולם רבנו הארי היה הלולה שבוע שעבר דיברנו עליו נפטר בגיל 38 כך מביא הרב א הרב מאיר מזוז עליו השלום יום שהוא נולד בראש צד נפטר בשנת של לב האורחים הקדוש 47 רבי נחמן בברסלב גם הרמה הרמה רבי משה יסרליש בגיל 32 אני עושה >> גם הילה שלו בלג בעומר פטר מאוד צעיר 30 32 משהו כנ >> 33 >> אה לג לא זוכר זכרתי צעיר מאוד לא זכרתי כמה הרב אליעזר פפו גודי עולם נפטרו צעירים איך זה איך זה הדברים האלה זה לא תלוי בזכות זה תלוי במזל אומר האור החיים הקדוש התורה באה להגיד לך חידוש כזה משבנו מבטיח כל המצווה אשר אנוכי מצווה אתכם היום תשמרו לעשות עם את כל המצוות שאני נותן לכם אתם תדאגו שכל מצווה היא תהיה המצווה המעודפת שלכם ותעשו אותה לפי כלליה ודקדוקיה גם אם נגזר עליכם לפי המזל שלא יהיה ילדים חס ושלום או חס ושלום נגזר חיים קצרים או חס ושלום נגזר להיות עניים זה ישד את המזל. הוא אומר זה מה שהפסוק אומר. כל המצווה שאדוכם מצווה אתכם היום תשמעו לעשות מה יקרה. למען תחיון זה חיים ורבויתם זה פריאה ורבייה ורשתם את הארץ זה פרנסה טובה. תן לכם את הלשון שלו. הוא מביא רעיה מאברהם אבינו. אברהם אבינו ראה בהצתגננות שלו שהוא לא יכול להוליד. הקדוש ברוך הוא אמר לו צא מהצתגנינות שלך. נכון גמרא בשבת. אמר לו אני שם את צדק. מה אתה רואה? רואה צדק פה אני שם אותו תר אותו במערב ואני שם אותו במזרח אני עושה מה אני רוצה איתו אומר למה כתוב אצל אברהם אבינו עקב אשר שמע אברהם בקולים וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותרותיי הקפיד אברהם אבינו על כל מצוות אמרו בגמרא ביומה יומר כח אני חושב אברהם אבינו אפילו היה עובה תפסילין היה שומר הרוחם הקדוש כותב פרשת לך לך אפילו סתם יהינם אפילו פתעקום היה שומר ככה הוא מביא ש הוא מלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין הוא אומר זה היה של מלך סדום אבל הוא אמר לו לך אתה תביא לו למה ממני הוא לא יאכל אז הוא אמר לו תביא אתה לא כדי שזה לא יהיה סתם פת פת עקום ולא יהיה סתם ינם אומר אור החיים הקדוש עוד התבאר על פי דברי ממזל שאמרו בני חי יום לא בזכותה תליה מלתה אלא במזלה עד כאן ואמה אמר משה כאן להם בדבר חידוש שאם ישראל התעצמו לשמור ולעשות כל המצווה בכללות יבטחו משלושתם יחד והוא אמרו כל המצווה למען תחיון הרי חיים ורביתם הרי בנים ובתם ורשתם הרי מזונה ארץ ומלואה בתים מלאים כל טוב ומעתה כל המתעצם בשלמות התורה והמצוות מובטח בבני ובחייה ומזונה וזה לכארות אברהם שהמזל היה מגיד עליו שלא יהיו לו בנים ולצד שהתעצמו בשלמות בעבודת השם נשתדנה המזל והיה לו בנים טוב זה אור החיים שקראתי לכם עכשיו זה קשור למה שדיברנו פה שאדם צריך להקפין בין מהמצוות לא תעשה בין מהמצוות עשה והוא אמרו והיה היה לנו פה שתי שאלות באור החיים הקדוש שאלה ראשונה המילה והיה פירושו מה שיהיה הוא אומר מה יהיה לא כתוב הוא אומר ואמא מה יהיה כתוב בו ושמר אז תגיד לי העקב תשמעו ושמר תוריד את המלוויה לא צריך אותה משאלה שנייה הייתה למה כתוב עקב אומר האור החיים הקדוש והוא אמרו והיה שמחה תהיה לך עקב תשמעון פירוש עקב הוא סוף ותכלית כדרך שמצינו שישתמשו אולי צריך להגיד שהשתמשו עם ה אני לא יודע פה כתוב עם י שישתמשו זה לא שישתמשו הוא רוצה להגיד ש רבותינו השתמשו בזה כבר >> כן ש אתם מבינים אתם מבינים מה אני אומר לא יודע אם זה נכון אני מפחד להגיע הגאות אבל שישתמשו טוב אולי כי הוא מדבר על הטוב לא יודע שישתמשו אני קורא מה כתוב שישתמשו חז"ל כלשון זה בלשון המשנה בעקבות משיחה כי בגמר זמן ביעתו יקרי עקבות כמו כן אמר עקב תשמעון את המשפטים ושמרתם ועשיתם אז הוא זמן השמחה וכל שלא הגיע לזה אין לו מקום לשמוח כל זמן שאדם לא קיים כל התורה כולה אם נגיד שזה לקיים ממש זה קשה כי אין לנו אפשרות לקיים כל התורה כולה בטח לא בדור שלנו שאין בית המקדש ודברים כאלה אבל גם מישהו לא כהן אין לו מצוות של כהונה ומישהו כהן אין לו מצוות של אדם שהוא לא כהן כמו פדיון הבן כמו ברכת כהנים שלא קשורים אליך כנראה אולי זה גם חיבור למה שהזכרתי קודם באורחים שקראתי עכשיו שהכוונה המתנה לקיים את המצוות וכמה אמר חסידי ישראל שהפרוש אב לא בליבו וצעלתו בפניו. ראינו את זה ברוחים פרשת דברים. כי אין נכון לשמוח מישהו עתיד לעמוד בבושה וכלימה לפני מלך הגדול. יש הבדל בין בושה לבין קלימה. בספרים כתוב שבושה דאדם מתבייש מעצמו. קלימה אדם נחלם ממישהו. יש שמסבירים בדיוק הפוך. אומרים לא נבוש >> בעולם הזה >> ולא ניקלם לעולם הבא. לאישן למפי הפשט השני שהוא מתבייש מאחרים ונחלם במעשים שלו אמרתי יש ראיתי ככה ראיתי ככה כי בעולם הבא כתוב שאדם הוא ליד אנשים מראים לו מה שעשה אז לכן כתוב לא נבוש בעולם הזה לא ניקלם לעולם הבא אבל יש ככה וככה שמפרחשים בכל מקרה זה שתי דברים שונים את הים שאני בא להגיד אומר האור החיים הקדוש ואין צריך לומר מי שמחוייב ראשו למלך זאת אומרת לא רק לא הספקת לעשות מה שהקדוש ברוך הוא אמר לך לעשות לעשות בעולם הזה אלא גם קלקלת אז איך אדם כזה יכול לשמוח וכפיזה שיעור העקב הוא סוף שמיעת כל המשפטים פה גם נראה קצת לשון האור החיים הקדוש סוף שמיעת כל המשפטים הכוונה שאדם שומע שומע פירושו שאדם לומד יש בבן איש חי הוא מביא פשט יפה על זה הרבה מקשים פה מה זה והיה ומה זה היקם הוא אומר כתוב בגמרא ב בגיטין גיטין דף ס הגמרא אומרת שמה אני חושב רבי יהודה בר נחמני בתרגומונה דרבי שמעון בן לקיש אז הוא אמר כתוב אחד אומר כתוב לך את הדברים האלה פסוק אחד אומר על פי הדברים האלה לכתוב או על פי על פי זה בעל פה אומרת הגמרא מכאן אתה למד דברים שבכתב אה אתה רשע לומר בעל פה דברים שבעל פה אתה רשע לכותבן אומר הבן איש חי אומר אבל כתבו לפעמים ביטולה של תורה זו היסודה לעשות להשם לפוך תורתך אז הוא אומר והיה עקב תשמעון הוא אומר מה זה והיה עקב תשמעון אומר תשמעון זה אותיות תשם עוון תחלק את המילה לשתיים תסם עוון הוא אומר בסוף הדורות היה צריך לכתוב להם את התורה למה אם לא היו כותבים להם את התורה התורה הייתה משתכחת אז כתבו את זה כבר התנאים בשביל הדור העקב הדור האחרון אחרון אז הוא אומר והיה לישון שמחה בדור האחרון יהיה תורה תורה שבעל פה אבל מה תשמעון תשם עוון כי זה לעשות איזשהו עוון כדי לקיים את התורה את לעשות להשם אפרו תורתך אומר אבל זה רק יהיה בדור הזה עד שיבוא משיח אבל שיבוא משיח כתוב מיד ושמר השם למה נתנו לך לכתוב ושמרתם ועשיתם אותם כדי שתוכל לשמור ולקיים את התורה אם לא לא תדע אותם אומר אבל שיבוא משיח נגיע לעולם התיקון ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד שנשבע לאבותיך מה השם הבטיח לאבותינו כי לא תשכח מפי זערו כלומר כבר לא יש שיחה בעולם לא יצטרכו לעשות את העוון שלכתוב כי אנשים ילמדו תורה ויזכרו אותה הוא מביא והיה עקב תשמעות כך כותב רבנו מרן החידה עליו השלום אומר לעתיד לבוא נלמד תורה מפי הקדוש ברוך הוא שנאמר וכל בנייך לימוד השם >> לימודי השם לומדים מהשם שלומדים מהשם לא שוכחים כתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך השם צבה אותו ירשו רבותינו אם פני הרב דואים למלאך השם תורה יבקשו מפיום לו תורה לבקשו מפיו ראיתי פעם אני חושב בהקדמה של הרב משש לאחד בספריו הרב שלום משש אני חושב לשמש ומגן הוא כותב שאם הוא מביא כמה פירושים אני חושב ששמה ראיתי הנה אומר פירוש אחד אם הפנים של הרב דומים למלאך פירושו שהדברים שלו ברורים אומר תורה יבקשו מפור מביאמל תורה לבקשו מפור אבל ראיתי גם מפרשים שאם פני הרב דואים למלאך שאדם מסתכל על הפנים של הרב שלו זה גורם לו שהוא לא שוכח את הלימות שהוא מסתכל בכתוב שמה שרבי מאיר אמר אמר אחד החכמים אני זכיתי שראיתי ראיתו מאחורה נכון מי זה היה >> רבי בן לוי >> שראה את רבי את מי ראה >> רבי ראה את רבי מאיר >> אמר ראיתי איתו רק מאחורה שאדם רואה את הפנים של החכם אז הוא זוכר יותר יש בן איש חי בספרו עוד יוסף חיים מי שם את זה פה זהמת השם שם את זה פה אני חייב לקרוא לכם משהו בבן איש חי אני לא יכול לספר לכם את זה בעל פה וגם לא לא להגיד בעל פה כי זה מפחיד מה ש >> זה מפחיד מה שאני הולך להגיד לכם אבל זה יכול גם לחזק אכם אבל לך תחילה ודאי לו לעשות את הדברים האלה אבל אני זה בן איש חי מדהים יש פסוק בפרשה וידעתה היום לא זה פסוק פרשת חנה וידעתה עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנוש אלוקך מיסרק כותב הבן איש חי למה אני חלק לא אקרא של הזה אומר למה אמר וידעתה עם לבבך וידעתה בלבבך מה זה וידעתה עם לבבך אני קורא לכם את הלשון שלו ונראה לי בסיעתה דשמיא דידוע כל מעשה רע לא שנה השם יתברך אלא בעבור הכוונה והמחשבה המצורפת עם המעשה ההי אם תהיינה לרוע כאדם עושה פעולה רעה אומר הבן איש חי הקדוש ברוך הוא שונא את הפעולה הזאת רק אם גם המחשבה של האדם לרוע לא רק המעשה לבד לרוע והראיה ההפרש שיש בין מזיד לשוגג, שזה חייב מיתה וזה פטור. מה ההבדל בין מזיד לסוגג? שתיהם עשו את אותה פעולה. >> ההפרש הוא זה המחשבה. זה הכוונה יש כוונה ויש מחשבה, אבל ניקח את זה עכשיו כאחד. יש בן יצחי שלומד ששם הוויה האחרון זה כנגד המעשה והו זה כנגד הדיבור וה הראשונה זה כנגד המחשבה וה' הראשונה זה כנגד הכוונה. אז יש כוונה ויש מחשבה. אבל בוא ניקח את זה עכשיו כאחד. לא ניכנס לפרטים האלה. אומר שזה חייב מיתה וזה פטור רק מצד המחשבה והכוונה אבל המעשה הוא שווה בשתיהם ומכל מקום השוגג הוא מאוס לפני הקדוש ברוך הוא. ולכן האדם מקריב בעבורו חטאת. וכל זה איירי. כל זה מדובר במי שעושה מעשה רע ולא היה לו בכוונה כלל לא רעה ולא טובה. אז הוא צריך להביא קורבן. מה זה מעוס כי הוא לא הרגיש מעיקר הבמה שעשה על כן אף על פי שאינו חייב מיתה ומלכות הנה נקרא חוטה ומעשה שעשה מעשה לפני הקדוש ברוך הוא אומנם אם האדם עשה מעשה רע לטובה הוא עשה מעשה רע אבל הכוונה שלו זה לעשות טוב כדי להוציא מזה פועל טוב גדול מאוד כמו עניין אהרון עליו השלום שעשה להם העגל בעל כורחו למה הם הרגו את חור חור היה נביא הוא היה כהן. אם היו הורגים ביום אחד כהן ונביא, לא היה להם מחילה. ככה כתוב. אז הוא העדיף להגיד להם זהב, טשטש אותם. בסוף יצא העגל מהסיפור הזה. בעל כוחו כדי להציל את ישראל מן כליה. וכן יעל שמסרה עצמה לביאת מאה של סיסרה. הגמרא בנזיר נזיר כג אני חושב הגמרא אומרת שמה שבע בעילות בעל אותה הסיסרה. בספרי רבותינו המקובלים כתוב שמזה יצא רבי עקיבא בהמשך הדורות כן ניצ רבי עקיבארליך נפל >> כן יש שמה שבע שלוש פעמים יש שמה קר שכב נפל יש שמה שבע פעמים יש שמה כפילויות ב >> זה שופטים ד' אני חושב אומר ה אומרת שמה הגמרא היא עשתה את זה עשתה עבירה אבל היא רצתה לשמר רצתה להציל את עם ישראל כדי שעל ידי כן תהרוג אותו ותציל אלפים רובבות מישראל היא רצה להחליש את כוחו גם נתנה לו חלב לשתות כדי ל להרדים אותו. הנה לא מבעיה דאין מעשה כזאת נמאסת לפני הקדוש ברוך הוא אלא אדרבה מקבל האדם שכר טוב בעבורה ועל זה אמרו רבותינו זכרונה לברכה גדולה עבירה לשמע ממצווה שלא לשמוע זה הגמרא שאמרתי בן נזיר מסדר מלכה >> ועוד יש זה גמר טוב הגמרא מביאה את זה הוא לא מביא פה את הגמרא בן נזיר אבל אנה >> ועוד נכון גם זה הגמרא מביא אבל הגמרא זה קודם הגמרא מביאה את זה >> מה בן נזיר >> בסדר בסדר, תכף להיכנס אני זה גמרא בן נזיר מה שאמרתי ועוד יש עניין נסגב במעשה האדם בעולם הזה באיסור והיתר תקשיבו טוב אני קורא לכם משהו מפחיד עד עכשיו מה שקראתי גם קצת מפחיד שאם עשה איזה עוון במזיד אשר ראוי שתחול עליו הקללה והפוענות האמורים באותו עוון הנה אם האדם אחר עשייתו לא בשעת עשייתו אחר עשייתו כבר עשה את הפעולה לא טובה אחר עשייתו את העב עוון במזיד תחרט תכף ומיד ויסכים בדעתו לתקן את אשר העיבות אין בגזלה וגניבה זה בין אדם לחברו אין דבר אחר הרי זה לא תחול עליו הקללה והפוענות אפילו שעה אחת שמעתם מה שקראתי אני אני לא יכול להגיד לכם את זה בעל פה זה רק אם כתום >> ורק בתנאיחר >> אבל פי שהוא לא תיקן כן זה מה קרת ורק בעניי שיהיה הוא מסכים ומחליט בדעתו לתקן העיבות שעיבה כגון להשיב הגזלה אשר גזל וכך יוצא בזה. זה מילים של הבן איש חי והוא מספר פה סיפור. את הסיפור אני אספר לכם בעל פה כדי לא לגזול מזמנכם. אחר כך אני אקרא לכם את המסקנה שלו. כתוב א'ב גד רבותינו דרשו א' אמונה. ברכה אדם מתעסק ביושר. אמונה זה יושר. יש אמונה להאמין בהשם אבל יש אמונה זה יושר. כתוב כל העוסקים בצורכי ציבור >> באמונה. >> באמונה. מה הכוונה שמאמינים? כוונה ביושר. מתעסקים ביושר אז הקדוש ברוך הוא ישלם סכרם אמונה יש לך ברכה >> ג >> גנבה גזל דלות >> כלומר מי שגונב מה העונש שלו >> פסוק אומר אנשי דמים אומר מהצו >> לא יחצו ימם מספר פה הבן איש חי יום אחד עשיר אחד בא לפני איזה רב גדול אמר לו אני יש לי קושיה אני מולטיימיארדר כל הכסף שלי בא מגזלה אומר לו, איך אתה מסביר את זה? שאתה שרבותינו אמרו אמונה, ברכה, גזל, גניבה, דלות, איך אתה מסביר את זה? והוא אומר לו, בוא אני אספר לך גם איך נהיה לי כסף מהגזלה. אומר, אני גדלתי בבית של העני עניים ירודים. אבא שלי התפרן אומר, "לא היה לי אף פעם כסף בכיס. פעמים ככה בפורים נותנים קצת פורים היה לי כמה פרוטות של נחושת אומר אבל אבא שלי היה שולח אותי ללמוד אצל איזה רב ואני הייתי מלא בעבותו תאוה לרב הזה הייתי משוגע על הרב הזה אומר יום אחד אני מגיע לרב הזה אני רואה אותו רועד מקור אומר לו כבוד הרב מה עד כדי כך אומר לו כן אומר לו תשמע תן דינר אני קופץ עכשיו לבית מזח פה הולך למוזג ככה כותב הולך למוזג מביא לך צלוחית פעם היו באים לחנויות מקומות דגנות באים עם כלי מהבית יש בה משניות מיצוי המידות אבא שול היה שם כל הלילה יש בה ב במשניות ש אתה מודד כבר את המכין אבל אחר כך שסובחים לך ליטר נשאר עוד אתה מדת ליטר אבל יש ליטר בתוך דבוק בתוך הזה צריך עד שזה טיף אחר טיף יש משניות על זה לא משנה עכשיו אמרתי לכם אני לא אומר לכם הלכות >> אבל יש דברים כאלה בקיצור ההוא אמר לו אני הולך להביא אני אלך הביא צלוחית תביא לי דינר א דינר כסף דינר זהב זה שובי סטוחית שונה ואני הולך ואני קונה לך מהמוזג אמר לו הרב תשמע אני גם תפרד אין לי לא איפה לתת לך אבל ברדי חפש פתח את הארנק שלו מפשפש בזה רואה הכל פרוטות נחושת כמו ה10 אגורות פתאום הוא רואה דינח של כסף אז הרב מסתכל כל בא לתת לו פתאום הרב קולט שזה מזויף אז החזיר את זה בחזרה ל לארנק מה יעשה עם זה אמר לו אותו העשיר מספר עכשיו לחכם עכשיו ביו של גדן אמר לו אני הייתי ילד אמרתי לו תביא את זה אמר לו מה תעשה עם זה אין זה מה לעשות עם זה אמר לו אני אביא לאח שלי הקטן לשחק בזה אומר ואני חשבתי מחשבות אחרות אומר אני הלכתי הביא לי את הדינר רצתי לשכן לקחתי ממנו צלוחית ריקה צנווחית בינונית שזה עולה דינר כסף הלכתי למוזנג אומר כולם היה להם קר לא רק לרב שלי היה קר אז זה היה תור של אנשים נהיה סכרחורת בחנות הוא בא עם הצלוחין אמר לו תמזוג לי אבא שלי קופא מקור חייו עכשיו נה ההוא מזג לו זה מזג לו וודקה דומה למים וזרק לו את המטבע ההוא זרק את המטבע ישר לקופה לא בדק מטבע מזויף לא מזויף זה הבחוצי כזה היה ערמומי לא פשוט הלך לקח את הצלוחית של הבודקה שפח אותה לצלוחית אחרת מילה בצלוחית הזאת מים חזר אליו אמר לו תקשיב אבא שלי לא בא לו וודקה אבא שלי בא לו יין אמר לו אני לא מוכר יין אמר לו אז קח את הצלוחית לקח את הצלוחית שפח אותה לחבית של אבותקה והוציא דינר נתן לו דינר זהב ההוא נתן לו דינר כסף זה קיבל דינר זהב ההוא היה מזויף זה קיבל אמיתי טוב הלך לרב שלו עם הצלוחית האמיתית של ה עכשיו יש לו בידיים גם צלוחית וגם זם אמר לרב שלו תשמע הנה הבאתי לך אמר לו מאיפה הבאת לי אמר לו לו ממישהו אמר לו טוב לווית לוית שתה אחרי יומיים בא הרב שלו החזיר לו דין זהב מה ש מה ששילם נתן לו כמה נמצא בידיים שלו אומר ואני היה לי על הראש במחשבות מה עשיתי אני אבל אני התכוונתי להעב שלי אומר אני אמרתי אני חייב להחזיר לבן אדם הזה אני לא אחזיר לו שתיים אני אחזיר לו 10ה זרובים 10עשרה דינרים של זהב התחלתי לעשות הבאתי ככה מביא הבן איש חי אומר הלך לבית ספר מכר כל מיני דברים א דברים קטנים אני אקרא לכם את ה ונמצא אצלי שני דינרים כסף שבאו לידי בגניבה בערומה משל אה הכל היה של כסף אחר כך זה של זהב אני טעיתי. אחר שעשיתי הערומה הזאת, נתחרטתי והסכמתי בדעתי להשיב הגזלה לבעל השכר חמש ידות. לא הספיק לי השבה של כפל שאמרה תורה שניים ישלם. ואמרתי אני אשיב לו 10ה דינרים. 10ה דינרים של זהב. אומר הלכתי עשיתי. תראו מה הוא אומר. התחלתי לעשות בשני דינרים שביידי סחורה בדברים קטנים אני מקרים לילדים בבתי הספר והצלחתי בעסק זה ובימים מועטים נעשה אצלי קרן 100 דינרים. וחשבתי בדעתי לעקב השבת הגזלה עד שירוויח עוד והשלם לה המוזג באלש ההוא ואז במקום 10ה דינרים של כסף חשבתי שאשלם לו 100 דינרים אומר וכך עלה עד שעלה בידי סך של קרן 1000 דינרים וחזרתי והעיקבתי השבה של זה חשבתי בעתי להשלים לו 200 דינרי זהב העיקבתי השבה הוא מסביר פה באריכות אומר ואחר שהתעשרתי ונעשה בידי עושר יותר מ-20,000 דינרי זהב אמרתי אתה הגיע העת לקיים את דנדרי אשר נדרתי לשלם למוזג ההוא 200 דינרי זהב בעד שני דינרים של הכסף פה נכנס הזהב אני מקודם התבלבלתי אומר אמר איך אני אשלם לו הזמין את הרבי שלו ואת ה ואת המוזג ועשה סעודה לכל עשירי העיר המוזנג בא לא מבין מה הוא עושה בסעודה הזאת הוא לא ברמה של העושר של האלה שההוא נהיה מעשירי העיר הבחור של הזה אומר בסוף הסעודה אמרתי לו ולרב הוא כל זה הוא מספר לחכם אומר לו אמרתי להם תשאר אל תלכו טוב נשאחו אומר לו המוזג תגיד לי יש לי שאלה לך נשאחרו הרב לבד עם ה עם העשיר הזה אומר לעשיר תגיד לי מה נסגר איתך הזמנת אותי פה מה אין לי קשר איתך ב לא ברמה של אלה שהבאת אמר לו בדיוק בשביל זה הבאתי אותך סיפר להם כל הסיפור כל הקומבינה שעשה עם הצלוחית עם הדינר עם כל ה טוב אמר לו תראה אני גנבתי לך לך שתי דינרי כסף. הנה שתי דינרי כסף. אני קיבלתי על עצמי לתת לך 200 דינרי זהב. הוציא שקית 200 דינרי זהב. שילם לו הכל נגמר הכל טוב. שואל אותו עשיר את הרב הגדול איך זה שכתוב שמי שעושה עוון של גזל >> עוון דלות אומר איך זה אצלי? עכשיו אני קורא לכם אבל מה ש מה שהענה לו זה הכל ב אני קורא לכם בפנים כבר לא רוצה להגיד לכם בעל פה ויע ואתה אדוני הגדנלי אם כנים הדברים שאומרים ברמז גד שהוא לרמוז גניבה מביאה דלוד איך הגניבה שגנבתי הביאה לי הצלחה גדולה ועושר וברגע הראשון עשתה פרי כי אחר הגנבה בדינר הראשון שלקחתי צלוחית של שכר בדינר המזויף עלתה בידי הצלחה תכף שלא הרגיש המוזג בזיוף דת השכר גם אחר שלושה רגעים לקחתי ממנו בהורמה דינר הטוב ומאז ועד עתה אותם שני דינרי הכסף שבאו בגניבה עשו פירות ופרי פירות עד שהגעתי לעושר רע וכבוד גדול שאני עומד בעתה ויען החכם ויאמר לו הנה בפעם הראשונה אשר הצלחת לקח צלוחית שחר בדינר המזויף סיבת הדבר היה זה מפני כי אין אמת הדבר שעשית הוא עוון וגניבה וזה עוון גדול אך אתה חשבת שאתה עושה מצווה בזה הדבר בר לאחיות נפש רבך זה מה שהתחלתי להגיד לכם שאדם עושה את העוון >> אבל אז זה עבירה לשמע תראו מה הוא אומר ולא היה לך פנייה של הנאת עצמך שלא חשבת שתיקח מרבך דמ שכר על כן מאחר כי בלבבך עלה כוונה של מצווה לכך הצלחת ולא עשתה העבירה של הגניבה פועל רה במעשיך לסתור מטרת לבבך כמה המחשבה של האדם יש לה קורח ונעשה לך נס שלא הרגיש המוזג בדינר המזויף. אך בעורמה השנייה שמילת צלוחית מים ועל ידי כן קיבלת דינר כסף. לא היה לך בזה כוונה של מצווה, אלא אתה עשית הרמה בצלוחית כדי לגנוב מן המוזל דינר הכסף. אמנם מאחר שתכף ומיד באותו היום נתחרטת על מעשיך והסכמת לעשות תיקון להשיב את הגזלה. בסוף שילם לו כפול. ראיתם 200 הביא לו של זהב 200 דינרי זהב על שתי דינרי כסף הייתה כוונתך לטובה כדי לשלם בעד גזלת שתי דינרי כסף 200 דינרי זהב לכך הרע נגזר מן השמיים על כל הדמים הבאים לאדם באיסור גזל וגניבה שלא יצליחו הבעלים בה וכמו שאמרו רז"ל על גד שהוא גנבה דלות הנה גזירה זו נסתלקה מעל שני דינרי הכסף שבאו לידך בדרך גנבה ולא עשתה גזירה זו פועל בעסק שלך אלא אדרבה שרתה הברכה בעסק שלך כי כוונתך שהייתה לטובה דחתה גזירה זו מעליך ואדרבה הביא עליך ברכה והצלחה כי גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא טוב ליבך בדבר ויודע שאתה תקיים מחשבתך הטובה אשר חשבת וכאשר הוכריח סופה על תחילתך נמצים אני מסכם בדברי הבן שע ואני מסיים חוזר לאורחיים קדוש נמצנו למדים מכל הנזכר להעל דכל מה שיעשה האדם אין בטוב אין להפך אין גוף המעשה עיקר, אלא העיקר הוא מה שהלב מכוון וחושב בה. זה מבהיל. מפחיל להגיד את זה. חשלום שלא ישמע ש אפשר ללכת חשלום לגנוב ולעשות דברים דורים ודאי שלא. אבל הילד הזה בסיטואציה שהייתה או יעל עם עם אשת חברנים עם סיסרה או אהרון הכהן ע עם העגל כמו שאמרנו עם עם ישראל דעם גוף המעשה האם מצווה גמורה. תראו מה אני קורא לכם. והכוונה שבלב אינה טובה הרי זאת המעשה נמאסת לפני הקדוש ברוך הוא. שמעתם אדם עושה מצווה גמורה אבל הכוונה שלו כוונה לא טובה זה מאוס אצל הקדוש ברוך הוא. יש מעין זה אדם כתוב בירושלמי בפאה בתחילת פאה אדם מאכיל את אבא שלו פסיוני מביא לאבא שלו דברים טובים אבל הוא ורש גיהנם. זה דומה לזה. זה לא בדיוק זה. אבל כי שמה אומר לו פה לא רק חושב פה חושב >> הרי זאת המעשה נבסת לפני הקדוש ברוך הוא ואם גוף המעשה הוא איסור והכוונה שבלב שהיה לו במעשה ההיא היא טובה ונכונה הרי זאת היא רצויה לפני הקדוש ברוך הוא ונותן שכר לאדם בעבורה וכמו עניין אהרון הכהן עליו השלום בעגל ועניין נהל עם סיסרה וכמו עניין מעשה הנפלאה הנזכרת לאל כתוב פה הנפלאה אולי מעשה הנפלא שהסביר לו החכם החכם אשר כוונת ליבו הטובה היא סיבבה לו ההצלחה מתחילה ועד סוף ודחתה מעליו הפוענות הגזורה על הממון שבא לאדם בדרך כנבה זה מפחיד מה שקראתי לכם למה אמרתי את זה כי נזכרתי כי דיברנו פה על מחשבה שאדם חושב לעשות מצווה כאילו עשה כמה יש כוח במחשבה זה תראו אדם עשה מעשה לא טוב לכול עלמה לא טוב אף אחד לא אומר שזה טוב אבל המחשבה שלו הייתה טובה ובאמת נתחרט אפילו אחר מעשה לא בשעת מעשה ובאמת שילם ועשה זה עצר את כל הקטרוגים בדרך ונתנו להגיע להצלחות גדולות ובאמת כמו שהוא כתב הרב אמר לו הוכיח הסוף על התחלה שאתה באמת רצית לעשות ככה ולשלם את זה טוב בוא נקרא עוד פירוש באור החיים הקדוש עוד נתכוון לומר שאין שמחה לאיש אלא בסוף השם יעה כל וכל עוד שלא גמר אדם עבודתו לא יאמין בצדקות מעשיו על דרך אומרו אין בקדושיו לא יאמין בפירוש הראשון של האור החיים הקדוש שקראתי זה נשמע מה שאדם צריך באמת לעשות את כל המצוות או לפחות כמו שהסברנו שיכול להיות שזה כוונת רבנו אור החיים הקדוש כשישמור לעשות שימתין יחשוב לעשות את כל המצוות כן בפירוש הזה משמע רק סוף ימיו אדם יכול לשמוח זאת אומרת לפי הפירוש הראשון אם אדם באמצע ימיו עשה את כל המצוות יכול לסמוח לפי הפירוש השני רק בסוף ימיו אין בעבדיו לא יאמין ומלאכיו ישים את העולם בקדוש לא יאמין. אל תאמין בעצמך עד יום אותך. יוחנן כהן גדול נכנס עשרות שנים ובסוף היה מה שהיה. אדם אף אחד אין אין אדם אפוטרופוס לעניין הזה. אז לכן הוא אומר והיה לשון שמחה עקב רק בסוף. עוד נתכוון שצריך שילמוד התורה בשמחה ולא בעיצבון כי דברי תורה אסורים להבל. זה פשט מאוד מעניין באור החיים הקדוש. למה אבל אסור ללמוד תורה? כי התורה משמחת. למה אסור ללמוד תורה בתשעה באב? כי התורה משמחת. האור חיים הקדוש אומר ככה. אתה יודע למה אסור ללמוד לאבל? כי הבל עצוב. אסור ללמוד תורה שאתה עצוב. למה אסור ללמוד תורה בתשעה באב? כי אתה עצוב. אסור ללמוד תורה שאתה עצוב. תראו את הלשון. עוד נתכוון שצריך שילמוד התורה בשמחה ולא בעיצבון. כי דברי תורה אסורים להבל. למה? כי הוא בעיצבון. פלה ופלה אומר והיה עקב תשמעון זה צריך שיהיה בשמחה עוד רמז על דרך אומרו לפחות נקרא עוד את שתי הרמזים הפסוק הזה ארוך לא נראה לי נספיק את כולו לפחות את שתי הקטעים הבאים שמדברים על והיה עקב תשמעו עוד רמז על דרך אומרו פיקודי השם ישרים משמחי לב משמחי זה גימטריה חיים בן עתרמחי זה 398 אם כולל 390 99 חיים בן עתר 399 האמת שגם זה מה שכתוב בפסוק והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה אני חשבתי שאפשר לפרש בסוף בעקבת דמשיחה והיה עקב תשמעון מה תשמעון את המשפטים האלה האלה ראשי תיבות ללמוד אור החיים הקדוש אומר האור החיים הקדוש והוא אומרו והיה השמחה תהיה עקב תשמעון הוא פירוש עקב שכר אם היה יורשלי הייתי שם את פסיק אחרי אתה הפסיק אחרי העקב והייתי מנקד את זה שכר עסק התורה תשמחו אבל בסדר טוב אני לא זה ככה כתוב אני מסביר מה כתוב הוא משתדל להסביר מה כתוב הוא פירוש עקב שכר עסק התורה תסמחרו והוא מה שרמז התנא באומרו מצווה גוררת מצווה ששכר מצווה מצווה שהיא השמחה בדרך כלל שכר בא בסוף נכון מתי הייתה מקבל את השכר של העבודה שלך שסיימת אותה זה דומה למילה עקב. עקב זה בסוף אני מסביר את זה לפי הגרסה שהם שמו פסיק אחרי המילה שכר. עבד דברי זה משהו נדיר שעבד עברי השכר הוא בתחילה הוא גנב. צריך עכשיו לשלם לך לבן אדם גנבו ממנו משלמים את זה מראש אבל באופן כללי שכר זה בא בסוף. האורחים הקדוש כותב בפרשת בית חנן פרשה קונם הוא כותב דבר מאוד מעניין על השכר. יש פסוק שמה הוא צדקה תהיה לנו האור החיים הקדוש מסביר אה הנה זה פה זה בדף שלנו זה תרלד את יכולים להסתכל הוא מסביר שיש פה שתי עבודות יש עבודת השם מאהבה עבודת השם מהירה אתם רואים הוא נגד עבודה מאהבה אמר אתם רואים זה אינו בחיוב העבד אבל אם אני מדלג איכם קצת למטה הוא כותב ככה ודבר זה בו צתדק אדם ויקב לשכר גם כפי הדין כשאדם עובד את הקדוש ברוך הוא מאהבה, מגיע לו שכר על פי הדין. והגם שכפי האמת עלינו לשלם שכר לאלוהינו ברוך הוא, שיתעיימנו ערבות, נעמות, נעימות, מתיקות אהבתו בליבנו, מתוקים וערבים לאין תכלית. זה מילים של אורחיים הקדוש, זה להשתגע. אומר, אתה נכון שאתה יכול לקבל שכר לפי הדין, אתה עובד את השם מאהבה. אבל הוא אומר, "תדע לך שאתה באמת אתה צריך צריך לשלם שכר לקדוש ברוך הוא, שנתן לך את הזכות לבוא לימוד תורה." אומר החם הקדוש, אז רגע, אז מתי יהיה שכר? על מה יהיה שכר? אם כשאני לומד תורה אני מבסוט זה השכר. מתי אני אקבל על מה אני אקבל שכר? אלא שיטול אדם שכר על התעצמותו עד שהסייק טעון בחיים. עד שאדם מרגיש מתיקות בלימוד, לוקח זמן, זה לא על היום הראשון. עד שאדם בא לשיעור תורה עובר שכחורות בדרך אגרה דפירקה רייתה אומרת הגמרא בברכות שכר אדם בא לשיעור תורה כמעט שוכח כל מה שדיברו אבל הריצה זה השכר אגרה דירקה חי אתה אומר גם פה עד שאדם מגיע לשיעור עוזב חברים עוזב דברים עוזב עיסוקים עוזב פה עוזב שם על זה הוא מקבל שכר כשהוא כבר התיישב ללמוד אין לך הניה יותר גדולה מהלימוד זה השכר עצמו הלי לימוד תורה שהוא לומד אגב האור החיים הקדוש כותב ככה גם לגבי עבירות הוא כותב שאדם שעובר עבירה הגמרא אומרת בסותה ממש בהתחלה דף ה ד שמה אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות אז האדם בשמיים יוצא על סעיף נפשי אין חודש מה זה משוגע היה בן אדם אנשים מענישים אדם שהוא משוגע שעושה עבירה עושה בעיות >> אומר יוצא על סעיף נפשי אומר אבל מה >> הוא הכניס אז בא אין עונש אומר יש עונש על מה העונש? על הדרך >> הדרך היית צחי בדרך היית נורמלי היית בסדר איך הבאת את עצמך לשם זה על זה מקבלים עונש ככה יש אור החיים שאומר טוב זה לימוד כף זכות אדם טוב חשבונות השם בכל מקרה אומר פה אור החיים הקדוש והיה עקב תשמעון השמחה תהיה אחרי שאתה שומע מה אחרי שאתה לומד תורה שכר מצווה מצווה מה השכר של המצווה זה השמחה יש בספרי רבותינו שעל השמחה אדם מקבל שכר בעולם הזה שכר מצוות בהיעל מלקה היום לעשותם ח לקבל שכר אבל על השמחה שאדם שבח במצוות זה כן הוא מקבל שכר בעולם הזה רבנו הארי כך מביא הרב חידה בספרו לב דוד לב דוד זה ספר של מרן החידה שמה 32 פרקי מוסר לב 32 שש פרקים הראשונים שונים כתב אותם רבי חיים ויטל הוא ממשיך מהפרק השביעי מהשביעי כולל השביעי זה של מרן החידה בפרק יד אני חושב הוא מביא את זה שרבנו הארי אמר כל מה שהוא זכה למה שזכה שהוא קיים את המצוות ואת התורה של עמד בשמחה תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה עובדו לבב מרוב כל חס ושלום נשמע שאדם מקבל את שיש עונשים בתורה זה שאדם לא עשה מצוות או עשה עבירות זה לא כתוב הכל עשית, הכל אדם עשה, אבל לא עשה את זה בשמחה. אומר האור החיים הקדוש, והוא אשר אמז התנא באומרו, מצווה גוררת מצווה, ששכר מצווה, מצווה שהיא השמחה. עוד רמז למה שאמרו בספר הזוהר וזה לשונם. מעניין באורחים הקדוש משמע פה שה השכר של המצווה מצווה סתם מצווה פירושו זה התורה כך הוא לומד פה זה לא כל מצווה כי הוא כותב עסק התורה תשמחהו זאת אומרת שהוא ילמד תורה הוא ישמח אז כאילו שכר מצווה מצווה זה השמחה שתבוא לו בלימוד התורה וגם כן אחרי הלימוד תורה כי זה מצווה גוררת מצווה זאת אומרת זה תוך כדי וגם נמשך לאחר כך עוד רמהז למה שאמרו בספר הזוהר וזה לשונם דלת חדותה כמקודשה בריךו כשעתה דישראל משתדלי באוריתה אין שמחה לקדוש ברוך הוא כמו הזמן שעם ישראל משתדל בתורה והוא אמרו והיה סתם סתם שמחה כללית למלא עולם הקדוש ברוך הוא כשהוא שמח כל העולם בשמחה ופשון ושסון יש הבדל בין שמחה לשון שמחה זה דבר חדש שסון זה דבר שהיה לך ונאבד ממך וחזר אלי עליך ססנוכי עלמרתך זה לא זה אומרים את זה לילד בברית למה הילד הזה למד כל התורה כולה עכשיו שהוא ילמד אותה פעם שנייה זה לא שמחה נסון ססנוכי על אמרתך לכן כתוב שאומרים לחתם אל הכלה כל ששון כל שמחה החתן הכלה נעבדה ממנו אז בשבילו זה כל ששון מחזירים לו אותה הייתה חלק ממנו איך הוא שם אותה איפה ששם אותה ששון אבל הכלה זה כל שמחה ככה יש מסבירים אומר הרב וכשהוא שמח כל העולם בשמחה ושסון האור החיים הקדוש כותב גם שכשאדם קראתי לכם את זה אני חושב לפני כמה שבועות פרשת לך לך הוא כותב סובע שמחות את פניך ברגע הנה פה בפרשת נלך לך פרק יב פסוק ז וירא השם אל אברהם ויאמר לזרחה אתן את הארץ הזאת הבן שם מזבח לשם יראה אליו אומר אומר האור החיים הקדוש, כי לא החשיב אברהם אבינו את בשורת הזרע ואת נתינת הארץ לכלום בערך שמחתו בגילוי שכינתו יתברך לקיים מה שנאמר סוב השמחות את פניך זה השמחה הכי גדולה זה את פניך ואני קרבת אלוקים ליתו בעצם אז גם שהקדוש ברוך הוא שמח זה אצל הקדוש ברוך הוא השמחה הגדולה ביותר שיש לכל הבריאה כולה אומר האור החיים הקדוש עקב תשמעון ורמז בתיבת עקב מידת התורה שיהיה אדם הולך עקב בצד גודל בענווה ושפלות. כל מה שזכינו לתורה זה בגדל הענווה. מרן החידה כותב באחד מספרו, לא עשה חן לכל גוי ומשפטים בל ידעו. הללויה אומר לא עשה כתוב מה כתוב מקודם מגיד דבריו ליעקב חוק ומשפטיו לישראל. לא עשה לכל גוי. אומר לא אמר לג לגויים את התורה והמצוות. למה? כי בל ידע ידעו גומטריה ענווה בל ענווה אין להם ענווה אומר אין להם ענווה תורה לא יכולה לשכון בתוכם יהושע בן נ כולו היה עניו כולו בגלל זה זכה משה רבנו זה היה רבו בוודאי לא לא שכרתי את יהושע כי משה ברור לכולם הענווה שלו התורה אומרת את זה יהושע תמיד נקרא משרט בתורה אתה לא מכיר דיבורים שלו בקושי שתיים אדוני משה כליהם זה דאג למשה רבנו אבל משה יהושע היה ענב מאוד. כתוב בתרגום אתם בן עוזיאל בפרשת שלח לך על הפסוק ויקרא משה להושע בן יהושע כתחמה מושיע בנתנות דאושע הוקרא שמי יהושע ראה את הענווה שלו הרב חידה כותב באחד המקומות כל החומשים שלנו מסתיימים בגימטריה של ענווה חומש בראשית מסתיים באות מימות יוסף בן 110 שנים ויחנתו אותו וישם באהרון נכון >> במצרים >> בחומש שמות פרשת פיקודה גם מסתיים שמה מסעיהם זה גם מ אז קיבלנו מ ומ כמה זה ביחד >> 80 ויקרא בחוקותיי מסתיים ירחו ירחו זה ו' >> זה 86 במדבר מסתיים סיני זה י כמה קיבלנו 96 וחומש דברים מסתיים בל לעיני כל ישראל היה מע 30 ועוד 96 >> ועוד 96 כמה זה? 126 >> 126 גימטריה עניו אומר עניו זה למה רמד את זה בסוף התורה בסוף של החומשים ענווה זה בסוף ככה אדם צריך להיות עניו ענינו תורה תשחרו זה מה שאומר אור החיים הקדוש שיהיה אדם הולך עקב בצד גודל בענווה ושפלות ואז יסכיל לשמוע בלימודים אומר והיה עקב כך לומד אור החיים הקדוש את הפסוק אם אתה תהיה עקב תהיה נמוך אז תשמעון אז תוכל להקשיב תורה תוכל לזכור תורה תוכל ללמוד תורה אומר האור החיים הקדוש והוא אומרו תשמעון ואז הסכי לשמוע בלימודים והוא אומרו תשמעון גם בחינוי לנשמעים לומר שבאמצעות שאדם ישים עצמו כעקביים יתגלו לו ויבין סתרי תורה אני חושב שהרב חידה כותב בשם רבנו אפרים בעיה עקב תשמיעון סופי תיבות אבן אתה רוצה להבין את התורה תהיה עקב תהיה ענה אז יהיה לך הבנה בתורה אומר ואפשר שרמז באות הנ למה תשמעון והיה עקב תשמעו למה תשמעון אומר הרב שישיג אבין 50 שערי בינה ולדרך זה גזירת הכתוב היא תשמעון כלומר והיה עקב התוצאה זה תשמעון השכר זה תשמעון שאם ישיג מדרגת הענווה ישיג לשמוע דברי תורה ואומרו ושמרתם פירוש שעל ידי הזכלה בתורה ישיג לשמור ולעשות שהתורה מגנה ומצלה מן החטא שהיא השם יראה גם מביאה לידי קיום המצוות שהוא המעשה אם אדם לא לומד איך יעשה מעשה אדם חייב ללמוד והתורה גם מגינה עליו ברגע שאדם היא מגינה היא מגינה עליו מן החטא אז הוא נשמר מלעשות עבירות שמירה בתורה זה לא תעשה וברגע שהוא לומד אז הוא יודע גם מה לעשות אז יש לו גם כן מצוות עשה הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו באמת שנתחזק >> גם במצוות עשה לעשות וגם להישמר ממצוות לא תעשה וגם שנזכה להיות ענבים ולשמוע ולהבין בלימודים >> לזכור מה שאנחנו לומדים כתוב ויזהרו מבני עניים שמים תוצא תורה יש ברבותינו >> יש ברבותינו עוד דקה אחת יש ברבותינו שאומרים שבמוח של האדם יש פה בן איש חי הרבה על המוח הוא כותב והיה עקב צריך לשים את התפילין על החלק האחורי של המוח אומר זה הכוח הזוכר לא מסביר פה עניין של הספירה אבל יש המוח יש מוח שהוא יותר לח ויש מוח שהוא יותר יבש כשאדם יש לו מוח לך הוא פחות זוכר >> הלכלחות היא מוחקת אדם שהמוח שלו יבש הוא זוכר יותר זה כמו עץ ואתה חוקק עליו לכן יש מ רבותינו מסבירים יזהרו עם בני עניים שמהם תצא תורה כי מה קורה לילדים עניים בוכים הרבה בוכים יורד להם דמעות אז המוח שלהם מתייבש >> שהמוח שלהם מתייבש מה שהם לומדים הם זוכרים לכן יזהרו בני עניים שמם תצא תורה אני חושב כך כותב >> מי אומר את זה >> אני חושב כך כותב בספר זכר עשה מביא את זה בשם הקדמונים לכן גם כתוב שלחם סגולה לזיכרון שאדם אוכל לחם הלחם הוא שואבסופך >> הוא סופג כן ככה כתוב כתוב בספרים אני לא אומר דברים שלי יש הרי כתוב יש איזה צמח שנקרא בלדור בשפה של הגמרא רבותינו זה נקרא חלתית >> אומרים שהחידה לקח את זה לא >> ככה כותב אז ככה ככה אומרים ונפגם לו עבר הזרת אני חושם נפגמה לו אבל רבותינו אמרו הדור הדור צריך לבלדור כשאדם חוזר חוזר אז זה קשה צריך הרבה אבל כשאדם המוח שלו יבש יותר אז הוא זוכר יותר הזיכרון שלו שם יזכה אותנו שנוכל לזכור את הלימוד שלנו של הפת >> הפת היא שאתה יש לך נגיד רוטב אתה שם את הפת היא מייבשת >> ככה זה מיבש עניים מה אוכלים עניים אוכלים לחם ככה כתוב בספרים השם יזכה אותנו שלא יהיה לנו עניות >> ושנוכל לזכור את כל התורה כולה לכן יהי רצו ונו אמן >> רבי חנניה בן הקשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא את ישראל לפי בא להם טוב