משקלו של הדיבור - אור החיים הקדוש פרשת מטות-מסעי - הרב ברק בן ניסן שליט"א - רמת גן - כג' תמוז תשפ"ו

Kind: captions Language: iw אנחנו בסיעתא דשמיא בפרשיות מתות משאח נראה בתחילת פרשת מטות פרק ל פסוק בספרים שלכם זה עמוד תקצ" בפסוק כתוב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה השם איש כידור נדר או שבה שבואה לאסור שר נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפי ויעשה האור החיים הקדוש שואל כאן ארבע שאלות שאלה ראשונה למה הוציאו מהכלל את ראשי המטות. כל מצווה שמשה רבנו הביא אותה לעם ישראל, התורה לא מציינת שהוציאו את ראשי המטות מהכלל. לדוגמה, תפילה ערבית, עוד מעט נתפלל, יש שמה פרשת ציצית שמה כתוב דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם. לא כתוב דבר אל ראשי המטות ואל בני ישראל ואמרת עליהם או ואל בני ישראל. לא הוציאו אותם מהכלל. כל מצווה כולם כלולים בה. מתי אומר בני ישראל? כל עם ישראל בתוך המצווה. למה פה התורה צינה ואמרה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל? כלומר יש ראשי המטות ויש בני ישראל. ולכאורה פשטות הפסוקים שהוא מדבר לשתיהם. אז הוא מדבר לשתיהם אז בכלל לא מובן למה הוציאו אותם. שאלה שנייה שואל האור החיים הקדוש. למה כתוב אל ראשי המטות לבני ישראל? יש פה איזה לשון קשה. אם אתה מתכוון להגיד שהוא דיבר גם לראשי המטות וגם לבני ישראל, כמו שהזכרתי קודם, צריך להגיד ידבר משה אל ראשי המטות ולבני ישראל. חסר פה את האות ו'. חסרה האות ו'. >> אם אתה רוצה להגיד לי שהכוונה שמשה רבנו מדבר לראשי המטות שהם יעבירו את זה ל ל לבני ישראל. טוב, זה שאלה שהוא כותב אותה בהמשך. עלה לאמור. אז טוב לא לא נגיד אותה אבל או ככה או שאתה אומר אל ראשי המטות ולבני ישראל או אל ראשי מטות בני ישראל אם אתה אומר שדיבר רק אל ראשי המטות ראשי מטות בני ישראל אם דיבר אל ראשי המטות וגם לבני ישראל צריך להגיד ולבני ישראל שאלה השלישית שלו זה מה שהתחלתי להגיד קודם הוא שואל למה צריך את המילה לאמור מדבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור למה צריך לאמור הרי אם אתה אומר שהוא דיבר לראשי המטות ולבני ישראל למי יש להם להעביר את זה? למדנו שלאמור זה להעביר ובשביל מי להעביר? זה בשבילהם. אז אם זה שראשי המטות יגידו לבני ישראל היה צריך להגיד וידבר משה אל ראשי המטות לאמור לבני ישראל. זה מה שהתחלתי להגיד קודם שזה בעצם השאלה השלישית שלו. >> והשאלה הרביעית שלו למה כתוב זה הדבר? המילה זה מיותרת. אתה יכול לקרוא את הפסוק הדבר אשר ציווה השם. למה צריך להגיד זה הדבר אשר ציוה השם? >> [כחכוח] >> ברשותכם נקרא את השאלות בפנים אבל אני קודם כל אמרתי את הכיוון של השאלות של האור החיים הקדוש כותב האור החיים הקדוש ככה אל ראשי המטות צריך לדעת מה נשתנה את מצווה זו שפרט בה כתוב ראשי המטות ורבותינו זל בספרי אמרו לפי שבמאמר החצוצרות הקדים קריאת העדה לנשיאים זה בפרשת בעלותך אני חושב חש לומר שהעידה קודמת לנסים שמה יש הפרש התורה אומרת אם תוקעים באחד חצוצרה אחת או תוקעים בשתי חצוצרות בזה אתה קורא לכל העדה בזה אתה קורא רק לנשיאים של העדה אז שמה הקדימו את הקריאה של כל העדה לנשיאים היה מינה לומר שיותר חשובים העדה מהנשיאים התורה באה עשתה איזון תורה אמרה הנה אני נותת לך עוד פסוק פה אני מקדימה את ראשי המטות לבני ישראל כלומר שלא כך אומר הורחיים הקדוש, חשומר שהעדה קודמת לנשיאים, תלמוד לומר אל ראשי שהם הקודמים. זה פירוש אחד. למה הוציאו את ראשי המטות מכלל עם ישראל במצווה הזאת? ובמקום אחר אמרו זה עוד תשובה שבא לומר התר נדרים ביחיד מומחה. שאתה רוצה להתיר נדר אתה צריך ללכת בפני שלושה אבל יש לך אפשרות ללכת גם בפני אחד שהוא מומחה אחד שגמיר וסביר מוכר השם שלו אתה יכול לבוא אליו והוא לבד יכול לדון יכול להתיר האור חיים כותב את זה גם בפרשת תרומה כתוב בפרשת תרומה מדבר השם אל משה לאמור דבר לב בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר אשר ידבנו ליבו תיקחו תרומתי אז הוא שואל למה כתוב שמה לאמור ודבר שמה כפל אם אתה אומר לי לאמור פירוש הדבר שאני יכול להעביר את זה הלאה ואם אתה אומר לדבר אני יכול להעביר את זה הלאה אז הארוח חיים שמה כותב שאם כתוב לאמור אתה רק יש לך רשות ואם כתוב לאמור ודבר אתה חייב זה תשובה ראשונה שלו אבל מה התשובה השנייה שלו שבאמת וידבר השם אל משה לאמור שמשה רבנו יש לו רשות להעביר מה זה דבר אל בני ישראל אומר אל תקרא דבר אלא דבר דבר דבר זה מנהיג הפסוק אומר ידבר עמים תחתנו ולאומים תחת מה זה ידבר ינהיג את העמים תחתינו אז הנהגה זה דברות יש בדברי רבותינו דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור מנהיג אחד כמו שצריך ולא שתיים כל אחד ימשוך למקום אחר לא תהיה הנהגה אומר שם האור החיים הקדוש דבר אל בני ישראל דבר אל בני ישראל אתה משה רבנו יחיד מומחה שאמר אורחי מביא גמרא בבא בטרא שהקופה נגבת בשניים או מתחלקת בשלושה שעוספים כסף א צריך לקחת שתי אנשים למה לא עושים שררה על הציבור פחות משתיים משניים אז הוא אומר פה נכון צריך שלושה כמו שאמרנו שתיים שלושה אבל אתה משה רבנו כיוון שיש לך דין של יחיד מומחה דבר אתה מספיק לבד כך כותב האורחים הקדוש דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה אבל אם אחרים הולכים זה ויקחו זה לשון רבים זה לא אחד אבל אורחיים הוא לא מקבל את שתי התירוצים האלה הוא כותב וכל זה דרך דרש והסמחתות האור החיים רוצה פשט פסוט של הפסוק למה הפסוק הוציא את ראשי המטות בציווי המצווה בשונה משאר מצוות עוד צריך לדעת זה שאלה שנייה שלו למה הוא צריך לומר המטות לבנה שלא היה לא לומר אלא ראשי מתות בני ישראל והיה נראה לומר שנתכוון לדבר בסדר זה שלא תאמר שבא שלא באה המצווה אלא לראשי המטות ישראל לבד לזה אמר אל ראשי המטות לבני ישראל וכאילו אמר לזה ולזה פעמים שבשפה העברית לשון הקודש בתורה לא כתוב ו' ואפילו שלא כתוב ו' פירושו חיב חיבור העניין אתה יכול להגיד למישהו תביא לי קולה פנטה סודה אתה לא צריך להגיד לו ופנטה וסודה לא צריך אתה יכול גם להגיד אתה יכול גם להגיד רק במילה האחרונה ו' אתה יכול להגיד כל שתי מילים ו' יש הרבה דברי רבותינו דן ונפתלי גד ואשר שמו את זה את הו בכל מילה שנייה יש לך פסוק ראובן שמעון לוי ויהודה שמו את הו באותה במילה האחרונה פירוש פירוש הדבר שכאילו כתוב ראובן ושמעון ולוי ויהודה [כחכוח] אומר פה אור החיים הקדוש >> של כל מילה כתוב זה היה מורי זה יש הרבה יש שש סוגים פעם דיברנו על זה בפרשת צמות האבן העזרא מעריך בזה הרבה והזכרנו את זה פה בשיעורים כמה פעמים לפעמים לא כתוב לפעמים כתוב באמצע המשפט מור והאוהלות קציעות כל בגדותיך פסוק בתהילים לא אמר מור ואוהלות וקציעות מור והוועה קציעות ות כל בגדותיך צריך להגיד גם ו בקציעות למר יש כמה סוגים פה כותב אורחיים הקדוש בעצם כתוב על ראשי המטות לבני ישראל אבל פירוש הדבר כאילו כתובה ולבני ישראל מה הראיה אומר הרבה מקראות והגם שלא אמר ולבנה הרבה מקראות מדברים בסדר זה כדי אומרו ראובן שמעון כמו הפסוק שהזכרתי ראובן שמעון לוי ויהודה אוכאילו אמר ושמעון ומוד מאוד מעניין כי כמו שאתם מכירים אור החיים הקדוש הרבה פעמים כן מקפיד על חיסור ובפרט אם יש לך יתור של האות ו' המון הוא עומד על האות ו' למדנו את זה בפרשת והקל למדנו את זה בפרשת נשוא פרשת נשוא יש פסוק שמה כתוב אצל בני כעת שספרו אותם כתוב שהם היו 2750 הנה ויהיו פיקודיהם למשפחותם 2750 לא כתוב 2700 2700 שואל אור החיים למה לא כתוב 2000 הוא 700 תגידו לי נו מה אכפת לך אומר הנה בצל משפחת מררי ומשפחת גרשון אמר ו אצל גרשון היו 2630 התורה אומרת ו600 התורה לא אומרת 2600 אצל מררי כתוב שמה הוא זה כתוב לך ו' למה פה התורה לא אמרה ו' מסביר אור החיים הקדוש אולי רמז בחסרון ו' לקורח ואותם שמתו עמו שהיו מבני כעת זאת אומרת האורחים הקדוש לא אומר לך לא כתוב ו' כאילו כתוב ו' פה הוא כן אומר אם חסר התורה רוצה לעשות איזה חילוק הוא מביא פה עוד חילוק א אולי כי מספר ה-700 משונה בהדרגה ממספר ה-2000 מטעם מעשה קורח לזה לא אמר הוא 700 לא הוסיף על העניין ראשון להשוותם יחד. כי אם אתה תגיד ו' אתה מחבר אותו לראשון. זה למדנו בפרשת והקל אור החיים ארוך שמסביר שמה בחומרי גלם של המשכן על כל חומר גלם כתוב ו'. וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב והחסף ונחושת. זהב לא כתוב ו' כי אי אפשר להתחיל משפט באות ו זה דבר ברור אבל אחר כך אומר לך וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ואורות אלים מאוד דמים הכל ו' אומר למה הוא אמר הכל ו' הוא אומר כי בחומרי גלם חייב כל דבר ודבר לכל דבר יש לו חובה בתוך כלי המשכן היה חייב להגיד ו' כולם שווים בזה תשתמש יותר בזה פחות זה תשים בבגדי כהונה פה זה תשים ביריעות של במשכן אבל כולם שווים אבל במשכן עצמו אחרי שבנו את המשכן ויש לך את המשכן את האוהל לא את מכהו קרשיו קרסיו כותב האור החיים הקדוש שמה לא כתוב ו בכל דבר איפה שזה קשור למה שקודם לו ברמת הקדושה כתוב ו' איפה שלא אין ו' הנה כותב פה אור החיים הקדוש ככה את המשכן את אוו לא כתוב ואת אווכן זה קדושה אחת האוהל משכן שני את אוהלו ואת מכסהו. המכסה הוא ברמה של הקדושה של האוהל. את קרסיו לא כתוב ו' כי הוא לא דומה לדוגמה הקדושה של המכסה. ואת קרשיו זה דומה לקרשיו. את בריחיו, את עמודיו ואת הדניו. כל את השולחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים. הכל ו' כי הכל אותה רמה. >> אור החיים בארוכה. זה פה עמוד שלם באור החיים הקדוש מסביר איפה שזה דומה ברמת הקדושה לקודם. כתוב ו' דומה ברמת הקדושה לקודם לא כתוב ו' אבל פה אורחים מתייחס כאילו לא כתוב ו' וכאילו ישנו ו' אבל האמת היא שהאורח חיים לא מקבל את התשובה הזאת אבל תדעו שפה אור החיים ככה לכאורה באמינה שלו ככה למד אומר האור החיים הקדוש אלא שראיתי ברייתא וזה לשונה תניה יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד אולי באמת משה רבנו דיבר רק לנשיאים לכן כתוב ודבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל. תכף נראה מה נעשה עם לבני ישראל. אבל אולי דיבר רק לראשי המטות. אומר הברייט, אומרת הברייתה ככה, נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ זה הדבר. מה להלן בשחוטי חוץ זה נאמר לכולם? אף זו נאמרה לכולן. גם זכוטי חוץ זה נאמר לכל ישראל. אומר הם הקדוש, אם כן, אין משמעות אומרו לבני ישראל ולבני ישראל. למה? כי אתה רואה שהברייתא כדי להגיד שדיבר לכל ישראל הייתה צריכה לעשות גזירה שווה. היא לא הוסיפה ו' כמוני כאילו כמו שהרו חיים אומר הוסיפה ו אומרת לך ו לבני ישראל היית צריך גזרה שווה ללמוד שדיברו עם עם ישראל אומר האור החיים הקדוש שהרי הוצרכו בברייתא להוכיח מגזירה שווה וכבר אמרו זל וזה לשונם לעולם אל תהיי גזירה שווה קלה בעיניך אם זה ככה חוזרת הקושיה שלמה התורה אומרת ראשי המטות לבני ישראל צריך להגיד ולבני ישראל או ראשי מטות בני ישראל כמובן כמובן לפי פירוש הברייתה שזה גזירה שבה אז אי אפשר להגיד שדיברו אל ראשי מטות בני ישראל אלא דיברו באמת לבני ישראל זה קושיה שנייה שלו קושיה שלישית או צריך לדעת כוונת אומרו לאמור כי למי יאמרו בני ישראל ואם הכוונה היא שראשי המטות יאמרו לבני ישראל היה לו לומר לאמור לבני ישראל עוד אומרו זה הדבר קושיה רביעית מה בא למעט בתיבת זה כל הארבע קושיות הזכרתי אותם קודם רק עכשיו קראנו אותם בפנים כותב האורחים הקדוש, אכן התבאר הכתוב בהקדים מאמרם זה על שאמרו וזה לשונם. [כחכוח] התר נדרים פורחים באוויר עד כאן. במשנה בחגיגה כתוב לך שיש דינים בתורה, יש לנו דינים שהמקרא מועט והלכות מרובות ויש לך כאלה שהמקרא מרובה והלכות מועטות. שואלת הגמרא שמה מה היא נפקה מינה? מה אתה מספר לי את זה? הגמרא אומרת מה אומרת הגמרא נגעים ואועלות מקרא מרובה פרשיות צלמות תזריע מצורע יש לך פרסיות צלמות ושבת יש לך בתורה כמה מקומות כתוב שבת לא כתוב לך מלאכות שבת מלאכה אחת לא תבערו אש בכל משבותיכם ביום השבת וגם עליה דרשו רבותינו האם לחלק יצאת לאלו יצאת אומרת הגמרא שם אין דווקא מינה אומרת הגמרא אם אתה יש לך קושיה יש לך שאלה תלוי מה אתה לומד כדי שתדע מה לפתוח. אם אתה לומד נגעים והואלות, תפתח פרשת שבוע. שמה יותר ברור. שמה כתוב לך פסוקים ברורים. אבל אם אתה מסתפק בהלכות שבת, תפתח שולחן ערוך, תפתח תפתח גמרא, תראה בפנים כי חכמים העריכו בדברים האלה. היתר נדרים פורחים באוויר. יש מצוות כתוב שמה במשנה כמו הררים התלויים בשערה. כתוב בתורה רק שערה, משהו קטן ובנו על זה הרים שלמים. אבל יש לך דברים כמו נדרים פורחים באוויר. אין לך כלום בתורה. תורה לא כתוב שהולכים לחכם ומתיר נדרים. יש פסוק כזה בתורה. תורה כתוב אישה אפרה הבעל שלה, אישה בעלה יכול להפר לה. האבא שלה יכול להפר לה. לא כתוב חכם. אז אם מצאנו שיש אפשרות של הפרה ולא כתוב מפורש, אז זה התר נדרים פורחים באוויר. ובכלל כל דיני התר נדרים. איך פותחים פתח? מה זה חרטה? זה לא כתוב בתורה אומרת אומר האור החיים הקדוש ויש להעיר למה עשה השם מצווה זו סדר זה מה שלא עשה חן בכל התורה שכל דבר ודבר כתוב יושר וזו פורחת באוויר כל המצוות הקדוש ברוך הוא כתב אותם ברור יש אפילו מצוות שיש להם טעם יש מצוות שכתוב ליד המצווה גם את הברכה של המצווה למען ברכך השם אלוקיך יש דברים ימיך הבן יצחק כותב בספרו אם המלך על מגילת רות כתוב שמה שבועז בה מבית לחם ויאמר לקוצרים השם עמכם ויאמרו לו לברכה השם אומר מה זה ויאמרו לו המילה לא מיותרת לא צריך אותה ויאמרו יברכה השם בן איש חי כותב שמה כמה תירוצים אחת התירוצים שלו כותב הבן איש חי ונזכרתי בגלל שאמרתי למען ברכה השם אלוקיך אומר הבן איש חי עשיר אם אתה פותח את המילה עשיר ע זה ע י ונ ש זה ש ינ י זה יוד ור רש תיקח את האותיות האמצעיות שלהם זה י נכון בע יש לך י בש יש לך י בי יש לך ו' יש לך י זה שלוש ודים ו1 כמה גימטריה? 36 אומר קח את המילה אני פתח אותה אותו דבר יש לך עשאמצעות ישלך נבאמצעות ו יש לך י באמצעות וו 12 ועוד 10 של י אומר 36 פ 22 כמה חסר לעני בשביל להגיע להשיר כמה >> 14 אומר לכן התורה אומרת העבתנו די מחסורות דזה 14 אשר יחסר לו אומר לא חסר לו 14 כדי להגיע ללא של העשיר אומר לכן מצוות צדקה צריך לתת אותה ביד אומר זה מה שברכו אותו אמרו לו ויאמר הוא לא אברכה השם אמרו לו אתה תתברך שאתה תהיה לא יהיה לך מלא לא כלומר אתה תהיה עשיר הוא אומר עוד פירוש בשם הרב הגדד שמואל רבי שמואל דיוזידה ידוע שהאישה נקראת לא עם ו'ע עשה לו עזר כנגדו שה נקראת עזר יש כמה אז הוא אומר בועז אשתו נפטרה כמה ימים קודם הרי כתוב ותהום כל העיר אומר רשי במקום באותו יום מתה אשתו של בועז אז כל העיר יצאו היו קוברים מחוץ לעיר כולם יצאו ללוות זה גדול הדור היה שופט קראו לו אבצן ב בנביא בשופטים קראו לו אבצן בועז חי הרבה שנים, היה לו הרבה ילדים. הגמרא אומרת בבבא בטר שהיה לו 30 בנים, 30 בנות ועשה להם 120 משתאות. רבנו גרשום מסביר במקום 30 ו30 ו-120 איך חשבון? 30 ו-30 זה 60. אז הוא אומר הוא עשה להם כשהתחתנו. שהתחתנו זה קיבלת 60. אבל איפה עוד 60? הוא אומר 30 בנים. עשה להם ברית מילה ו-30 בנות כשנולדו עשה מסיבת הודיה לקדוש ברוך הוא. זה מקור בראשונים רבנו גרשום שיש נולדת ילדה גם צריך להודות לקדוש ברוך הוא זה לא רק להודות זה לעשות מסיבה אומר עשה עשה משתה ככה אומר הגמרא אומרת עשה 120 משטעות והוא מסביר את המשטעות ככה יש כאלה שלא מסבירים ככה >> פה אומר האור החיים הקדוש למה השם עשה ממצווה זו סדר זה מה שלא עשה כן בכל התורה שכל התורה כתובה בצורה מסודרת ויש דברים ברורים ופסוקים עם לימודים של הלכות אבל בנדרים זה פורח באוויר אכן הטעם הוא כי לא רצה השם שיהיה כתוב לעין כל אדם שהנדר והשבואה ישנם בהיתר אם היה כתוב מפורש בתורה שאתה נודר נדר אתה יכול גם להתיר את הנדר הנדר לא היה לו משמעות אדם שיש לו פתרון לבעיות שלו אין לו בעיות נכון או לא נכון אתה נודר נדר כדי לגרום לעצמך לך איזשהיא בעיה. בעיה טובה. אתה נודר כדי לא ליפול ולעשות משהו מסוים. ואם אומרים לך את האפשרות שאפשר להתיר את זה, אז מה עשינו בזה? אומר האור חיים הקדוש שבזה יזלזלו בן דרים ובשבועות. אמר לי מישהו בשיעור אצלנו ברמת לפני 27 שנה. זה קרה הסיפור. סיפר לי את זה היום. דיברנו גם משהו על נדרים בשיעור שמה. הוא אמר לי, הוא הלך למזוזה, לא יודע אם הוא עשה טוב או לא טוב, אני אומר לכם מה הוא עשה, הוא נשבע שהוא לא הגע בסיגריות. הוא אומר, הייתי מעשן רציני 27 שנה הוא לא נגע בסיגריה עד היום. זה היום הוא סיפר לי פעמים אנשים מפחדים מנדרים, אנשים ש מפחדים משבעות בלי נדר >> כתוב בלי נדר לא עוזר. >> הוא לא הוא רוצה >> בלי נדר לא עוזר. זה צריך לדעת עוזר >> למה? >> בלי נדר לא עוזר. אדם לא עוזר. אני מכיר ילד שאמר לאבא שלו שהוא מבטיח לו דברים אבא בלי בלי נדר בלי בעזרת השם אבא שלו כל דבר מבטיח לו זורק לו בלי נדר בעזרת השם לא עושה לו אין דבר כזה זה אסור בלי נדר זה אם אני אשכח לא יהיה עליי נדר זה לא אני זוכר ולא עושה את מה שאמרתי זה בלי נדר אדם עושים איזה התרמה נגיד נכנס מישהו לבית כנסת ואומר לו בלי נדר אני אתן נגיד בשבת עושים התרמות 500 400 זה אומר בלי נדר ר מתנת ידו בלי נדר זה לא פטור זה אם אני אשכח לא יהיה לי עוון אבל אם אני זוכר ביום ראשון צריך להביא לבן אדם את הכסף מה זה בלי נדר מה זה מילת קסם הפסוק אומר לא יחל דברו ככל היוצא מפי ויעשה פירוש הדבר לא יחל דברו ככל היוצא מפי ועשה זה שאדם לא יחלל את הדיבור שלו אל תוציא את הדיבור שלך חולין המשנה אומרת בפרק הזהב מי שלא עומד בדיבור מי שפרה בדור המבול ובדור הפלגה הוא יפרא מי שאינו עומד בדיבורו הגמרא שמה מדברת על ביזנס היא לא מדברת על נדרים ושבועות אמרת מילה לבן אדם תעמוד על המילה שלך אדם רוצה שהתפילה שלו בשמיים תתקבל נכון רבותינו מסבירים אל לא יחל דברו בעולם הזה אם לא יחל דברו בעולם הזה כשהוא יתפלל ויבקש מהקדוש ברוך הוא בקשות ככל היוצא מפי יעשה למעלה >> וואו >> הבן איש חי כותב סיפרתי לכם כמה פעמים כי יש את זה אור החיים בכמה מקומות שאדם צריך לפרט את התפילה. נכון? למדנו את זה כמה פעמים אני לא אחזור על מה שלמדנו. לא רוצה להעירך. רוצה לסיים איתכם פה. והוא הביא איזה מדרש שהיה אחד שהלך ביער, רצה חמור לרכב עליו, אמר, "תביא חמור, תפלל. עבר שר עם האתון, עם אמרו לו, תרים את החמור עד העיר." הוא בא לחכמים, אמר להם, "רגע, מה אני ביקשתי חמור?" אמרו לו, "זה מה שאתה קיבלת. מה שביקשת קיבלת, היית צריך לפרט." אומר הבן יסחי היה אחד היה עם הארץ לא יודע כלום מה החיים שלו היה הולך לבית כנסת להתפלל לא יודע לקרוא לא תופס סידור שום דבר הוא היה בא מוקדם היה שומע את החזן אומר איזשהו מקומן של זבוחים קודשי קדשים שחיטתם בצפון פר ושעיר של יום הכיפורים בסוף אומרים אלו ואלו סרובים בבית הדשן עכשיו זה שזה סוף בדרך כלל מנגנים בזה זה סוף המילים, סוף המשפט. והוא חשב שזה דבר גדול. הוא לא מבין אפילו מה אומרים, אבל הוא חשב שזה איזה משפט של ברכה מאוד גדולה. מה עשה? היה מברך את הילדים שלו כל ערב שבת, כלל שבת מה תופס להם? שם את היד על הראש. מה אומר להם? >> אלו בהם צופים בבית הדשא. זה מה הוא יודע להגיד? לא יודע כלום. [‏צחוק] יום אחד הגיע חכם אחד אצלו הבית, שומע אותו, שם את היד על הראש של הילדים, אומר, אלו ואנו נשרפים בבית הדש. תפס אותו הצידה, אמר לו, תגיד לי, מה אתה עושה? אתה יודע מה אתה עושה? אתה מקלל את הילדים שלך שישרפו, אומר לו איזה מילים כבדות אתה אתה אומר. ההוא שמע ככה נחרד. באותו הלילה באו בחלום לחכם הזה, אמרו לו, תגיד, מה זה הדבר הזה? לא, >> למה אתה >> מאיר לו, מתערב לו? >> אומר הקדוש ברוך הוא היה לוקח את המילים אלו ואלו נוספים בבית הדשן, מייצר מזה מילים של ברכות. אומר הבן איש חי, זה היה אדם תמים, היה אדם פשוט. >> הוא אומר, אבל היה אדם שלא שידע את הדיבור שלו. הפסוק אומר לא יחל דברו אל תחלל את הדברים שלך ככל היוצא מפיו יעשה מה זה יעשה למדנו כמה פעמים עשייה פירוש תיקון כמו בן הבקר אשר עשה ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ועשתה את ציפורניה אומר בגלל שהוא היה אדם שלא שינה את הדיבור שלו הוא לא נכנס לפלפולים הבטחתי נדרתי נשבעתי לא הוציא מילה מהפה שלא קיים אותה גם כשהוא אמר מילים לא טובות יעשה הקדוש ברוך הוא תיקן את המילים שלו והפך אותם לברכות כמה כוח של הדיבור חזק אדם צריך להיות אמרת מילה תשלם אתה צריך להאמין גם שאם אמרת ואתה תשלם הקדוש ברוך הוא גם ידאג לך >> זה מחלה ש >> כמו שהאדם רוצה שהקדוש ברוך הוא ידאג לו זה בדיוק פה זה זה ה זה ה זה מה שאומר הבן איש חי וגם הרב חידה כותב את זה על נדרים לא יחל דברו אל תחלל את הדיבור שלך אתה תגרום שמה שיצא לך מהפה והקדוש ברוך הוא יעשה גם יעשה וגם אם צריך לתקן את זה הקדוש ברוך הוא יתקן את זה ואז הוא יעשה אז ככה תרוויח לא כמו ההוא עם החמור שנתנו לו להרים כי היה לו מקטרגים שכתרגו על מה שהוא אמר צריך להיזהר מהדיבורים מחלה >> מוות וחיים ביד הלשון >> אהרון קודש הוא הוא שם כל פעם מה שם עש >> כן בזמן רבנו הארי נכון >> טוב צריך להיזהר ודאי אין ספק בכל מקרה שיש לאדם פתרון לבעיה אין לו אין לו בעיה אני נסעתי כמה פעמים לאור החיים הקדוש. עשאתי הרבה פעמים, אבל עשיתי כמה פעמים אנשים שיש להם אפשרויות גדולות. לא דן איתכם אם זה נכון מה שהם עשו, לא נכון. עוצרים איפה שרוצים, נוסעים על נטץ. אני אומר לו, תקשיב, אתה תקבל דוח. הוא אומר לי חלק מההוצאות החוציות שלי, הכל בסדר. החנה הלכתי איתו לכותל אחד מהם כמה אחד הלכתי איתו, אמרתי לו, תשמע, אין לך דוח. אומר לי, אז מה? חזרנו לאוטו, קיבל דוח. בחינה בכותל אדום לבן אתם יודעים שמה שעושים ימינה הוא מרים את הדוח הוא מכניס אותו לתא פה יש לו אני יושב בצד ימין הוא בצד שמאל הוא נוהג אני רואה ככה דוחות אני לא תגיד לי מה אתה משוגע אומר אני חלק מהצאות שלי אדם יקבל דוח אדם אחר שעובד למחייתו בשבילו זה בעיה אבל אדם שיש לו פתרון לבעיה אין לו בעיה אז אם אדם הוא נודר ויש לו פתרון לבעיה עוד לפני שהוא נדר הוא יודע כבר את הפתרון אז מה עשינו בזה זה אז הקדוש ברוך הוא לא רוצה לגלות את זה עדיף להשאיר את זה בשקט אומר האור החיים הקדוש ולזה נתחכם השם והעלים הדבר ומסר ההיתר לגדולי ישראל שהם ידעו ויבחינו חילוקי המשפטים שבהיתר אבל בפני כל ההמון יהיו נעולי דלת לקיים כל נדר וכל שבועה אתה מה שאמרת תדע שאתה חייב לעשות עכשיו תשקול מילים התרים זה לא בידיים שלך זה רק החכם יודע אם להגיד לך מה להגיד לך יש סיפור בגמרא אני חושב סוף כתובות הגמרא אומרת שהיה אחד שנדר נדר ובא אצל חכם אחד להתיר לו את הנדר אמר לו ניסה לפתוח לו פתח אמר לו אם היית יודע ככה היית נודר אמר לו כן אמר לו ואם הייתי ככה היית נודר אמר לו כן אמר לו ואם היית ככה היית נודר אמר לו כן אמר לו תגיד לי יש לי שאלה אליך אם היית יודע שתצער אותי ככה הרבה היית נודר אמר לו לא אמר לו מתיר לך את הדר [‏צחוק] צריך לדעת תמצוא פתח גם איך מוצאים פתח מה אפשר מה אי אפשר מה זה חרטה מעיקרה מה נשאלים מעיקרה על הסיפור או לא אומר האור החיים הקדוש כאמרו לא יחל דברו ככל היוצא מפי ויעשה וזהו שיעור הכתוב וידבר משה אל ראשי המטות עכשיו האור החיים אומר תירוץ שמתרץ את כל הארבע כושיות וידבר משה אל ראשי המתות שהם גדולי ישראל זה המצווה בשלמות מה היה לנו קושיה? קושיה ראשונה, למה הוציאו את ראשי המטות מהכלל של המצווה? ולמה לא כתוב ולבני ישראל? אומר ללא וידבר משה אל ראשי המטות נקודה להם הוא אמר הכל אבל לבני ישראל לאמור זה הדבר לבני ישראל אתה רק אומר זה מתוך הפרט כל הפרטים מכל הכלל הגדול שאמרת לחכמים הרבה פרטים להם רק אתה אומר יש פרט אחד כל מקום שאומר זה זה מורה באצבע זה מבטל את השער שמסבים רק את זה תדעו שיש מושג כזה של נדר אומר האור החיים הקדוש אבל לבני ישראל לא אמור זה הדבר פירוש כי לבני ישראל בכללות לא יאמר להם מהדיבור הנאמר לראשי המטות, אלא זה הדבר ולא הפורח באוויר שנאמר בעל פה לראשי המטות ובזה נתיישבו כל הדקדוקים. למה כתוב זה? כי זה בא למעד דווקא את זה, דווקא נקודה אחת של עניין הנדר. ולמה כתוב לאמור? כי באמת צריך להגיד לה מתוך כל האמירה יש רק אמירה אחת שאתה יכול להגיד להם. למור זה נקודה אחת. ולמה לא כתוב ו'? כי באמת זה לא תה רמה. יש ראשי המטות ויש לבני ישראל. ולמה הוציאו את ראשי המטות? כי יש לנו פה את ראשי המטות שהם מקבלים את כל החומר מה שלא קיבלו שרעה. האמת שהרוחיים הקדוש הזה הוא קשה מאוד כי הורחיים הקדוש כותב ולמדנו את זה כמה פעמים שב בזמן תקופתו של משה רבנו >> כל עם ישראל ידע את כל התורה כולה. לא סתם ידע. האורחים הקדוש כותב בפרשת ויקרא הושבו ישראל למשה בידיעה והוא כותב הוא ממשיך ואומר ואין סוד שלא הודיע משה לישראל אין דבר שהוא ידע והם לא ידעו מה ההבדל ביניהם אומר האורחים הקדוש הוא למד מפי הגבורה והם למדו מפי איש שמה יוצא מהדברים של הורחיים הקדוש אין דבר כזה בעם ישראל מישהו שלא יודע פרטים של דינים מסוימים יודע אולי אולי זה היה בתחילה, זה היה בסוף, לא יודע, זה פה פרשת במדבר, אולי זה היה לפני כניסתם לארץ, אולי כבר היה כבר א דור אחר, אבל באמת שאלה אם זה אותו דור זה קשה מאוד. עוד בפרשת חוקת הורח חיים הקדוש כותב ש לפי פירוש אחד שלו, יש להורחים שמה שלושה ארבעה פירושים מה היה עם סוד פרה אדומה. לפי הפירוש הראשון שלו רק משה ידע. מה שאנחנו יודעים ולמדנו כל החיים שלנו. פירוש שני שלו שמשה ידע אבל גם אהרון ובכל דור יש מישהו שיודע כי אם יבוא משיח עכשיו בעזרת השם לכם מישהו שידע לעשות אפר פרה אדומה פירוש שלישי כותב האור החיים הקדוש אפשר שגם בכל דור לא יודעים אבל בכל דור יעשו על דעתו של משה רבנו לכן כתוב ויקחו אליך על דעתך זה יותר דומה לחלק הראשון בפירוש אחרון רביעי שלישי איך שאתם רוצים תיקחו את זה כותב האורחים הקדוש שהוא משה לומר לכל עם ישראל לצוד פרה אדומה. רק מה? לאומות העולם זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור. לאומות העולם תגידו זאת חוקת התורה אבל לעם ישראל משה רבנו אמר להם אותה. וזה מסתדר עם האורח חיים שכותב שאין סוד שהוא לא גילה להם. אז באמת צריך להבין את הארוחים פה עם התירוץ הזה. אבל לפחות הארבע כוסיות שהארוח החיים הקדוש כותב פה מתיישבות לפי המהלך הזה. עוד ירצה על זה הדרך אל ראשי המטות בא המצווה ולבני ישראל לאמור. פירוש כי הנודר ונשבע מבני ישראל יבוא ויאמר לראשי המטות והם יגידו למו את שישנו בבל יחל ואת שישנו בהתרה כפי ההלכות שבאו במשפט זה. לפי הפירוש של אור החיים הקדוש כן עם ישראל ידע קצת בענייני נדרים זה הפירוש הראשון את פרטי ההיתר הם לא ידעו אבל ידעו פרטים בעניין נדרים לפי הפירוש השני הם לא ידעו שום פרטים הם רק ידעו שיש מושג כזה לנדור ולהישבה זה מה שהם יודעים מתי שאתה תתקל בזה ואתה תגיד את זה הרי רבותינו אמרו מן דחסידה ממונה לא חסידה שבועתא שבואה הייתה דבר חמור כשהשם אמר לא תיסא את שם השם אלוקיך על השם כתוב שנזדעזעה היה איזה יזוע בעולם היה יש פחד אז גם מישהו אנשים מפחדים ל יש סיפור על הסבא של הבן איש חי רבי משה חיים ש פעם אחת הוא רצה להשביע מישהו הוא אמר לו אני הולך להביא לך הוא ראה שהוא משקר אמר לו אני מוכן גם להישבוע אז הוא אמר לו אני הולך להביא לך שני לוחות הברית אתה מוכן להישבה אמר לו כן הלך ה רבי משה חיים והתכוון להביא ספר של השל ראשי תיבות שלנו חות הברית אין לו סנוחות הברית של משה רבנו לפני שבא להשביע אותו אמר לו הנה הבאתי ידי זה פה אתה מוכן להישבה אמר לו לא פחד להישבה אנשים יש להם גם שהם מוכנים הדור קצת >> כן יש כתוב מנדעה כל דבר שעביד לי גלויה אין שלא משקר אנשים לא משקרים בדבר שעטו יהודי תגלות אבל היום הדור השתדע אנשים אתה מראה לו אתה מראה לו תמ אומר לך לא אני חות הברית >> אתה מראה לו סרטון אומר לך לא אני זה משהו שאי אפשר >> לא אבל יש לכל אחד יש לו איזה נקודה שאם אתה יודע לגופיץ כן אז בדיוק אז יש את בגלל זה >> יכול לספר פה סיפורים על >> אם כבר דיברנו על חכמים זה חכמים ידעו לכן כתוב הביאו מתונים בדין חכם עובדיה בספרו ענף צבות מביא הרבה סיפורים איך חכמים ידעו ליגוע בכל אדם בנקודה הרגישה שלו כדי להוציא ממנו. לכן כתוב כל הדן דין אמת לאמיתו. נעשה שותף של הקדוש ברוך הוא מעשה בראשית. מה זה דן דין אמת לאמיתו? יש אמת היא לא אמיתו. מה יש אמת שהיא שקר? כל הדן דין אמת. נעשה שותף של הקדוש ברוך הוא. רבותינו מסבירים לפעמים הדיין רואה על פי ה מה נקרא דין היבש, רחוק היבש, הוא צודק מה שהוא אומר. אבל הדיין מרגיש שיש פה איזה עבלה. מותר לדיין להתחכם ולהציל לעסוק מיד עושקו, לעשות איזה איזה קומבינה כדי להוציא את מה שצריך בהתחמות מסוימת. ויש על זה הרבה סיפורים בדברי רבותינו. כל אחד בדרך שלו. הבן איש חי מספרים עליו ש פעם מישהו מצא מטבע, כנראה מטבע שהייתה שווה הרבה כסף. פעם הכסף היה שווה את הכסף. המטבע הייתה שווה את מה שהיא שווה. היום תיקח 10 ש₪ תתיך אותו הוא לא שווה 10 אגורות אתה צריך הרבה 10 ש₪ כדי שיהיה שווה כמה שקלים מבחינת משקל של החומר חומר גלם שלו אבל בזמנם היה כתוב לך על כסף מספר זה השובי של ה של המטבע עצמו מצא המטבע איךשהוא הרים אותו מישהו צועק לו זה מטבע שלי אמר לו תשמע משנה מפורשת באלו מציאות מאוד מפוזרות הרי אלושלום. מה אין פה סימן? אין לכסף סימן. זה לא איזה כסף ארוז גומיות סוגי שטרות תגיד לי. ודאי כסף. אם אדם רוצה נגיד חבילה עם גומיה שיש בה שטרות של 200, 100 או אפילו המספר של הסכום של הכסף. יש סימן הגומיה סימן שטרות סימן סכום הכסף סימן יש א אבל פה שטר או אדם מוצא מטבע אין סימן. כנראה מטבע יקר. הוא התחיל להתעקש איתו, אמר לו ההוא, תשמע, אני הולך איתך לדים תורה אצל הבן איש חי. הלכו אצל הבן איש חי. הבן איש חי ראה את ההוא עקרות, לא רוצה לעזוב את הסיפור. מסביר לו, אומר לו, "תקשיב, זה שאלה נשא את זה." אמר, "טוב, תצאו החוצה." השאיר את הדלת פתוחה והתחיל לדבר בק עצמו. להגיד, יש פה שאלה קשה מאוד. זה אומר שזה שלו וזה אומר שזה שלו. מה אני עושה? איך אני עושה? חייבים למצוא איזה סימן ברור במטבע דבר בכל תוך כדי הדברים הוא אומר הנה מצאתי סימן במטבע יש בצד ה העץ של המטבע יש נקב מי שיגיד לי את הסימן זה שנו פתח את הדלת אמר להם תראו שאלה קשה מאוד אני מצאתי סימן ומי שיגיד לי את הסימן אז אני נותן לו את המטבע סימן שהמטבע שלו באמת קפץ ההוא אמר יש נקב בצד של העד אמר לו הבן איש חי הנה המטבע אין נקב בצד של העץ כנראה המטבע שלך נעבד במקום אחר שבע >> היו יודעים להוציאים בור מפה התחקמות שלו >> הרב עובדיה מביא שמה סיפור היה אחד קראו לו רבי יאיר בכרח גאון גדול חיבר שוט חבות יאיר >> חיבר ספר מרק שישה כללים על השסלצות >> יש לו ספר אה יש לו ספר על השולחן ערוך מקור חיים אז הוא יום אחד בא אצלו איזה בחור עובד אצל בעל הבית, אמר לו, "תשמע, אני כל הכסף שאני חסכתי כבר כמה שנים, החבאתי את זה במרתף של היין. איפה יש חביות יין, יש מפתח רק לי ורק לבעל הבית שלי. אומר עכשיו זה סכום גדול, זה לא סכום מועט, כמה שנים אני עובד אצלו? אני לא מוצא את הצרור. אני חוסד בבעל הבית, אני מדבר איתו, לא מתייחס אליי. אמר לו, תביא אותו לדין תורה. הביא אותו לדין תורה. התחיל לשאול אותו שאלות, לחקור אותו. מבין הדברים מבין שזה אצלו, שהוא לקח את זה. רק הוא מתחמק בצורה חכמה שאי אפשר לו, אין הודעה. אמר לו הרב א חבות יאיר, אמר לו, תקשיב, אני מאמין לך לכל מילה. אני מבין שזה לא אתה, אבל אני בטור הרב של העיר. צריך עכשיו להוציא כרוז בעיר שנכנסו גנבים אליך למרטף ולקחו יין. רוב העיר הזאתי זה גויים. אז אם ככה כל היקב שלך זה נהיה מגע של סתם ינם הלך כל היין. ההוא שמע ככה קיבל חלחלה הלך הביא את הצרוק כמו שהוא הודה ולא בוש. לא יש התחקמויות. כל פעם יודעים לעשות התחקמות. הקדוש ברוך הוא נתן לחכמים מספיק שכל כדי להוציא להציל עני מדי מחזק ממנו. כן. טוב, זה תירוץ ראשון של הארוחים הקדוש. זה תירוץ שני. אומר האורחים הקדוש, ואם תאמר לכל הדרכים, הרי הסתיר גם בני ישראל ומצווה זו. זה [כחכוח] באמת שאלה. בין אם תגיד שרק אמרו פרט אחד, בין אם תגיד שאמרו שתי, אמרו כמה פרטים, אבל לא אמרו הכל, את ההתרים לא אמרו. הרי כתוב פה בני ישראל. ולמה צכור רבותינו זה ללמוד הדבר כאן נזכר מקודם מה אמרנו שלמדו מגזירה שווה זה הדבר אתם זוכרים משחוטי חוץ אומר האור החיים הקדוש יש לומר שלא צריכו לדון מגזירה שווה אלא לומר שמשה אמר הדברים מפיב לישראל אבל להודעת המצווה לישראל לא צריכו לגזרה שבה כלומר זה שעם ישראל שמע לתירוץ הראשון כמה נקודות בן דרים אבל לא את ההיתרים שלהם בתירוץ השני רק את נושא שיש נדר ושבואה. אומר אור החיים הקדוש, לא ברור אבל ממי הם שמעו. אתה יכול להגיד שהם שמעו ממשה רבנו ואתה יכול להגיד שהם שמעו מהראשי המטות שהם אמרו להם. אומר זה למדו בגזירה שווה. אבל להודעת המצווה לישראל לא צריכו לגזירה שווה. שרבותינו למדו זה היה דבר. זה היה דבר לומר שמשה רבנו הוא אמר ישר לעם ישראל, לא לראשי המטות שיגידו לעם ישראל. אבל את זה שעם ישראל שמע זה ברור שעם ישראל שמע וידע את זה וזהו מה שדקדקו לומר יכול שלא אמר פרשה זו אלא לראשי המטות כך לשון המדרש ולא אמרו יכול שלא נאמרה פרשה זו אלא לראשי המטות שאז תהיה הכוונה שלא נאמרה כל העיקר לישראל רק לראשי המטות עוד יש לומר שזולת גזירה שווה שהודיע שמצווה זו נוהגת בישראל הייתי יכול לפרש אומרו לבני ישראל כאילו אמר של בני ישראל. כלומר ככה, ידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל. זה פירושו וידבר משה אל ראשי המטות של בני ישראל. אם ככה אתה עדיין לא לומד שבני ישראל שמעו את המצווה הזאת. באה הגזירה שווה והגזירה שווה לומדת לך שהם שמעו. אחרי שיש את הגזירה שווה אפשר ללמוד שהלבני ישראל זה לא של בני ישראל אלא ממש אמר לבני ישראל. תראו את הלשון שלו. עוד יש לומר שזולת גזירת שב שהודיעה שהודיעה שמצווה זו נוהגת בישראל הייתי יכול לפרש אומרו לבני ישראל כאילו אמר של בני ישראל ויהיה הדבר שקול אולי אמר להם אולי לא אמר להם ואחר שבא הגזרה שבה שהצדיקה המצווה גם בישראל אנו מיישבים מה כתוב כדרך האמור שגם כן הוא אמר לעם ישראל רק מה אמר להם נקודה מתוך כל הכלל ואין להקשות לפי מה שפירסנו זה הדבר שבא למעץ שלא יאמר לכל שהנדרים ניטרים בפה והרי צריכה זה היה דבר לגזירה שווה כי הגזירה שווה גמר לה מתיבת הדבר ופירושנו מתיבת זה האורח חיים הקדוש למד את הלימוד שלו מהמילה זה אבל רבותינו למדו את זה מהמילה הדבר הגם שהיה אומר זה אשר ציווה השם כי אצל האורחים הקדוש אם היה כתוב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה אשר ציווה השם גם היית יודע שזה פרט מתוך הכלל לא צריך את המילה הדבר אז הם למדו את זה מהדבר ובדרך רמז עוד שתי דקות פשוט אני רוצה לא לעצור באמצע הפסוק. עובדי חמז התבאר אומרו לבני ישראל אמור זה הדבר. באמת לא טוב לדור ולא טוב לישבה. אתה רוצה תיתן. אל תדבר. כתוב שהלל הזקן היה מביא קורבן עד העזהרה. היה נודר והיה נותן. למחלוקת בדברי רבותינו. כתוב שטוב שלא תידור מתידור ולא תשלם. אבל יש דבר שהקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה שתידור. כן, זה אני רוצה שתידור. מה? שהאדם ישוע ליצרו. כלומר, היא שווה נגד היצר. שאדם יש לו איזה בעיה שיצר הרע מפטא אותו, מותר לו להישבע. כמו שהזכרתי קודם, יש כוח ביד של השבועה. אנשים מפחדים משבועה. יש פסוק, [נחירות בוז] יש גמרא ויש משנה במגילה. מה בין נדרים לנדבות? נדרים חייב באחריותה. נדבות לחבותן והמשנה בכינים מסבירה שבנדר אתה אומר הרי עליי בנדבה אתה אומר הרי זה אז אם אתה אומר על הקורבן הרי זה זה נדבה אם קרה לו משהו לקורבן אתה פטור אבל אם אתה אומר הרי עליי אתה חייב מה אכפת לי מה קרה לבהמה שלך תקנה עכשיו פרה חדשה תראו מה אומר בן איש חי בספרו בן איש חי דרשות רוב העולם מכיר בן איש חי הלכות אבל יש לו גם ספר בן איש חי דרשות הוא אומר כתוב בפסוק בתהילים קולי אל השם ואצעקה קולי אלוהים ואזין אליי הוא אומר מה זה קולי אל השם ואצעקה קולי אלוקים והזין אליי אומר הבן איש חי פה כתוב בפסוק וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה אומר שהקדוש ברוך הוא אומר לך אתה יודע מה אני אוהב אני אוהב נדבות לא אוהב נדרים אמרנו מה זה נדבה הרי זה מה זה נדר הרי עליי הוא אומר זה הדבר אני אוהב זה אני לא אוהב נדרים אתה מתחייב אחר כך לא תביא בעיות אני רוצה שתגיד זה מסביר הבן איש חי אומר המילה זה אם אתה פותח אותה אז המילה זה יש בה את האות ז י ונ ויש בה את האות ה שזה ה ואומר זה המילה אאזין אאזין זה המילה זה הוא אומר אתה רוצה שהשם ישמע את התפילות שלך קולי אל השם ואצעקה קולי אלוקים מידת הדין ואזין האזין זה זה אליי אם אתה יש לך בן אישח כותב שם מפורש אתה רוצה הוא מדבר שמה על תרומה אמר אתה רוצה לתת תרומה אל תגיד כשיסתדר וזה אני אתן הוא אומר תיתן אז תתפלל בזכות הנתינה שנתת השם ישמע כי אתה עשית זה עשית נדבה מידית הוא אומר זה קולי אל השם אל אלוק קים והזין אליי אומר האזין זה אותיות זה שאתה פותח אותם זה נהיה האזין הפלפלה פה אומר האורח חיים הקנוס גם משהו בסגנון הזה אבל נקודה יותר אומר כי כי האורחים הקדוש למה אני אומר נקודה יותר עמוקה כי הבן איש חיים מדבר על נדבות האורחים מדבר על נדרים הוא אומר לך כן יש מקום אחד השם אומר תנדור איפה הוא אומר ליצר הוא אומר כתוב אצל בועז חי השם שיכבי עד הבוקר דוד המלך אומר בתהילים נשבעתי >> והקיים לשמור משפטי צדקך נשבע זה הקדוש ברוך הוא מסכים אומר ככה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור לאמור זה עריות כך רבותינו למדו שאדם הראשון התחייב בשבע מצוות שש מצוות בני נוח שש מצוות המצווה השביעית עבר מן החי זה בא אצל בני נוח אדם הראשון לא קיבל מצוות עבר מן החי היה אסור לו בכלל לאכול בהמות אז שמה כתוב כתוב הגמרא לומדת בסנהדרין סנהדרין נז שם הגמרא לומדת לאמור זה גילוי עריות אז אומר האור החיים הקדוש לעולם יהיה אדם זעיר בנדרים על פי מה שאמרו ז"ל וזה לשונן לעולם יהיה אדם זעיר בנדרים אלף עיירות היו לו לעיני וכולם נחרבו על שבועת אמת הם נשבעו וקיימו אומר האורחים הקדוש הרי שהגם שהיו מתקיימים שבועתם נענשו ואמר אז אסור לנדור ואסור להישבע אומר האור החיים הקדוש ואמר אמר הכתוב כאן כי יש נדרים ושבועות שציווה השם אותם והוא אמרו לבני ישראל לאמור אין לאמור אלא גילוי עריות פירוש לחשש עריות מותר לך להישבה אומר וזה מה שכתוב זה הדבר אשר ציווה השם איש כי דור נדר דקדק לומר איש לא אמר כי דור נדר כי תדרו אדם איש זה בשיא הכוח שלו אדם שהוא כבר מבוגר מאוד זקן מאוד קשה לו לעשות עבירות כמו שהוא צעיר הוא לא יכול לעשות לעשות בכלל דברים ביום יום כמו שהיה צעיר. מה לעשות? מזדקנים, נחלשים. אז הוא אומר אשרי איש שהוא חוזר בתשובה בעודו איש. אומר האור החיים הקדוש לרמוז לתגבור את ניגוד התאווה. כי אמרם דל בפסוק אצל בועז חי השם שיכבי עד הבוקר שנשבע ליצרו. וכן אמרו בפסוק נשבעתי והקיימה >> תשמור משפטי צדקך. כי מצווה להשבר ליצרו. אף לב. זה חידוש עצום. אומר האור החיים הקדוש, אדם יש לו דבר, הוא יודע שקשה לו להתגבר עליו. בענייני ערבה התורה אומרת בזה אני מחסה לך מצווה. הוא לא כותב חובה אבל מצווה. יש לאדם מצווה כי זה יכול להגביל את האדם ולעצור את האדם. כי כמו שאמרנו אפילו שהדבר הזה אסור עליו אבל אנשים מפחדים משבועות, מפחדים מנדרים. זה משהו שמרטיע אותם. הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שנשמור את לשוננו. אמן >> שנקיים את כל מה שנוציא מהפה שלנו לטובה ולברכה י רצון מר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לדקות את ישראל לפי כך יראה להם תורה ומצוות >> [מוזיקה]