
אור החיים הקדוש פרשת במדבר - הרב ברק בן ניסן שליט"א - כג' אייר תשפ"ו - ירושלים
ברוכים הבאים : למרכז העולמי להפצת תורת רבינו האור החיים הקדוש. למידע נוסף: 0525705704 לקבלת שיעורים באור החיים הקדוש הירשמו לערוץ : https://www.youtube.com/channel/UCI35TpeYsgfo7CxDq8mefUA והפעילו את הפעמון או בואצאפ : 0525705704
Transcription
Kind: captions Language: iw בסיעתה דשמיא השיעור להצלחת אלירם כהן הקדוש ברוך הוא יערך ימיו בטוב שנותיו הנעמים >> גביע את המזלום מעלה מעלה >> ולהבדיל שהשיעור יהיה ליל נשמת דן בן לאה שהיום פקודת שנותו רוח השם תנחנו בגן הלב >> אמן אמן >> אנחנו בפרשת במדבר זו הפרשה הכי קצרה באור החיים הקדוש במדבר ומסא שתהם קצרות אני חושב זאת אפילו יותר קצרה הפסוק אומר וידבר אדוני אל משה במדבר סיני באוהל מועט באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור האורחים הקדוש כותב רבותינו זה על דרשו הבנות יקרות בפסוק זה רש"י במקום כותב שהקדוש ברוך הוא סופר את עם ישראל מתוך חיבתן מונה אותם כל דבר שהוא חביב אצל האדם אדם סופר אותו דבר שבמניין לא מתבטל כך אמרו הגמרא בביצה למה כי הוא דבר חשוב הוא נהיה חשוב המספר הופך אותו גם להיות חשוב פה זה חביבות יצאנו ממצרים הקדוש ברוך הוא מנה אותנו לנו פסוק אומר כ-600,000 רגלי הגברים לבד מת ואחר כך שעם ישראל עשה את העגל הקדוש ברוך הוא גם כן מנה אותם היינו מספר 600,000 3550 אחר כך עם ישראל עשו משכן הקדוש ברוך הוא לפני שמשחה שכינתו על המשכן הקדוש ברוך הוא אמר לבנות אותם עוד הפעם כמה היו 600,000 3550. האורחים הקדוש יש לו פה שתי שאלות. שאלה ראשונה, כמה שאלות יש לו? שאלה ראשונה למה לא בוא נתחיל ככה במדבר סיני זה דבר פרט, דבר כללי, זה דבר גדול. באוהל מועד זה דבר פרטי, זה דבר קטן. באחד לחודש השני, בשנה השנית. באחד זה פרט. אחד לחודש זה יום אחד לחודש. תודה רבה. בחודש השני זה כבר יותר כלל. היום הוא פרטי לעורמת החודש. בחודש השני בשנה השנית. שנה השנית זה כבר כלל יותר גדול מאשר החודש בתוך השנה. הבן איש חי בספר יוסף חי כותב אחד לחודש זה א' אחד בחודש השני חודש שני זה שתיים זה ב' בשנה השנית זה גם שתיים שנה שנייה זה ב' זה ב' ב וא' ראשי תיבות ב' ב וא' ראשי תיבות של מה >> בבא >> בבא באבא בשפה של רבותינו זה שער בבא קמה בבא מציאה זה שער פתח אומר הבן איש חי הקדוש ברוך הוא פה מנו את עם ישראל בשביל לבנות אותם צריך שיהיה להם הגנה ושמירה הרי המניין יכול לעשות נזק ולא יהיה בהם נגף לבכות אותם כתוב פרשת כיטיסה וזה גם פה בפרשת כיטיסאור החיים הקדוש מסביר שלמנות את עם ישראל צריך שתי תנאים. תנאי ראשון שיהיה צורך במניין. אתה מוציא אותם למלחמה. אתה עושה איזה פעולה שאתה צריך לדעת את המספר. ב' על ידי דבר, לא על ידי למנות ראשים. >> מטבע. >> כל אחד יתן משהו. לא משנה מה. בפרשת כי טיסה. כיוון שזה היה אחרי העגל שמה עשו את שתי התנאים. ספרו אותם כי היה צריך לדעת מה מספרם אחרי שהיה מגפה והיה צריך והיה את התנאי השני על ידי משהו אבל למה שמה אמרו לתת כסף כיוון שעשו את חטא העגל היה צריך כופר לכפר על נפשותיכם באופן רגיל שרוצים לספור אותם רק כדי להוציא אותם למלחמה או אחרי שחוזרים לא צריך לתת כסף עצם זה שהם נותנים משהו יש כתוב שמה ויפקדם בתלאים אצל שאול המלך חרסית >> חרסית יש כמה שרבותינו אמרו שעשו על ידי פעולה של משהו מסוים אבל סתם למנות אותם זה לא שייך אי אפשר אומר כי המניין עושה לא כל כך טוב אומר לכן עושה עין הרע ככה הוא אומר אומר לכן כתוב פה שהאו את כל ראש עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם אומר הבן איש חי יש פה פה אחד לחודש זה א' יש פה בשנה השנית זה ב' קיבלת איזה מילה אב אומר ואחר כך כתוב שספרו אותם מבן 20 שנה ומעלה כל יוצאי צבא בישראל תפקדו אותם לציועותם אתה >> ואהרון אומר אתה איך קוראים לך משה זה מ מתחיל במהרון איך מתחיל א' זה אם הוא אומר יש פה א והם ואז הוא מביא בשם רבותינו הקדמונים שכשאב והם נמצאים ליד הבן לא יכול לשלוט בו עין הרע פלה ופלא בהלכה כתוב בשולחן ערוך שלא מעלים הבן אחר האבא שמישהו עין הרע אבל טוב צריך לראות כי מקום אחר הבן יצחי כותב מספיק שאבא יהיה ליד הבן לא יודע אבל ככה הוא כותב בעוד יוסף חי הוא אומר זה לא בשמו הוא מביא את זה בשם ספר הקנה הוא מביא בשם הגרה דקלהש הביא בשם ספר הקנה הוא אומר שאם נמצאים ליד הבן לא יכול לשתות עליו עין הרע. יכול להיות שהסבר הוא כשאבא ואמא בגשמיות יבוא מישהו להזיק לבן שלהם והם לא יתנו לו, הם ילחמו עד שתמיד יש יותר חזקים. הם יעשו הכל שלא יגו בארץ. אז כנראה גם ברוחניות זה ככה שאבא ואמא נמצאים זה מונע העין הרע. אז הוא אומר פה אומר הקדוש ברוך הוא למשה פה אפשר לספר אותם. למה אפשר לספות אותם? כי יש פה לבית אבותם. רמז פה את האבות הקדושים. ויש אותה ואהרון זה מ וא' זה הם אומר גם בלעם בלעם שרצה לקלל את עם ישראל הקדוש ברוך הוא תשטש אותו כתוב בפסוק כי מראש צורים הראנו ומגבעות אשורנו רבותינו אמרו הביטו אל צוחוצבתם ואל מרכבת בוכרתם מי זה הביטו אל צוחצבתם זה אברהם אבינו זה אבות כי מראש סורים הראנו זה אבות ומגבעות אשורנו מי האמהות אומר רבן יש חי הקדוש ברוך הוא נתן לבלעם לדמיין את נשמותיהם של האבות והאמרות מסביב לעם ישראל לא יכול לקלל אותם כי מה הקללה שלו עין נאום הגבר >> עין זה היה בילם אז הוא אומר זה מה שרמז גם בתחילת הפרשה בתאריכים באבא באבא זה שער הוא אומר שער מה זה שער שער רבותינו אמרו זה נמשל התורה איפה מקום אחד רבן יש חג כותב חוכמה. למה? כתוב בגמרא בשבת מכריז רבי עניי ואומר וילו למי שעושה טרעה לדרתה ואין לו דרתה. הוא עושה שער לדירה אבל אין דירה. אדם צריך קודם כל לעשות את הדירה אחר כך את השער. הדירה זה יראת שמיים, השער זה התורה. כל שיראת חטא קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. אז קודם כל תעשה את הדירה, תבנה את היראת שמיים שלך, קודם כל תלמד אור החיים הקדוש, יהיה לך יראת שמיים, אחר כך תלמד מה שאתה רוצה. פלה ופלא. רבנו אור החיים הקדוש ז"ל זה גימטריה אלף אחת. יראת שמיים זה גימטריה אף אחד אחת. לב הפל הכל בידי שמרי חוץ מהירת שמיים הכל בידיים של בית של מעלה. אבל שאור חיים הקדוש נכנס לתמונה חוץ מיראת שמיים עושה מה רוצה בשמיים פלה ופלה אומר זה באבא אומר תדע זה שער אתה רוצה שימנו אותך כדי למנות אותך תלמד תורה וזה נשמח לסוף פרשה קודם מה כתוב בסוף פרשה הקודם אלה המצוות שרציוה השם את משה אל בני ישראל בהר סיני ומיד וידבר השם אל משה כאן במדבר סיני מה קיבלנו במדבר סיני קיבלנו תורה בפרשת ויקרא מה יש פסוק כתוב? מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאון תקריבו את קורבנכם. שם כותב הבן איש חי אותו רעיון. הוא כותב שמה שסבא שלו, רבי משה חיים, היה הרב גדול בבגד. ויום אחד בא אליו ישמעאלי אחד וכתב על פתק בבא א' בכתב השורי. אמר לו, "מה זה?" הוא אומר תכף הוא מיד סבא שלי ענה לו ראשי תיבות בראשית ברא אלוקים הוא אומר זה בבא אומר תחילת העולם כל ההתוסדות של העולם זה על השער אמרנו מה זה שער שער זה התורה סתכל באורייתא וברא עלמה אומר הבן איש חי בכל בהמה בכל מילה יש את האות הנמוכה באותה מילה כלומר בוא ניקח את המילה בהמה האות הכי קטנה בא זה האות ב נכון כתוב מן הבקר מין הכוונה מן התפל מן הקטן שיש בו אומר קח את המילה בהמה האות הכי קטנה זה ב' האות ה זה 5ח מ זה 40 ב זה שתיים בקר מן הבהמה מן הבקר איזה אות הכי קטנה במילה בקר גם שתיים ומן הצאן איזה מילה הכי קטנה בצאן מה קיבלנו >> אומר הבן יש חי אדם צריך ללמוד זה מה שהתורה אומרת לו מן הבקר ומן רצון אדם צריך להיות כמו שור לעול וכחמור למסע בשביל ללמוד תורה אומר ולמה אמרו צאון אומר צעון זה סמל לעושר הגמרא בחולין אומרת >> חולין פד אני חושב אומרת הגמרא השטרות צונך שמעשירות את בעליהן אומר אתה תמיד תחשוב כאילו כל מלאכתך עשויה כאילו אתה צאון יש כזה אור החיים גם פרשת דברים כותב ודי זהב אומר בתחילת הפרשה כתוב אל הדברים שדיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מולסוף בן פרן ובלטופן ולבן וחצרות אומר מה זה די זהב שתי פירושים פירוש אחד די זהב תגיד מספיק לזהב אז יש שמה שתי פירושים פירוש אחד מספיק לאסוף זהב פירוש שני מה שיש לך תחשוב שזה די שזה מספיק אם אדם מסתפק בהכרחי יהיה לו זמן ללמוד תורה אומר מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן הבבא הזה שאמרנו תקריבו את קורבנכם תדעו איך אתם להקריב את עצמכם ללמוד תורה ולהתחזק במצוותיו של הקדוש ברובר ברוך הוא פה אור החיים הקדוש שואל למה אמר במדבר סיני שזה דבר כללי מדבר זה דבר גדול אוהל מועד דבר קטן זה מקום נקודתי כמה היה אוהל מועד משה רבנו שהקדוש ברוך הוא אמר לו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו משה רבנו נעלם דום לא ידע מה לעשות אומר אומר הנה כתוב במדרש הן השמיים ושמי השמיים לא יכללוך אמר לקדוש ברוך הוא איך אני אבנה לך בית אני יכול לבנות לך בית כל העולם לא מספיק לך אין לנו הסגה מה זה הקדוש בלתי מושג בנבראים הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד אמר לו השם לא כמו שאתה חושב ככל אשר אני מראה אותך אני רוצה 20 קרשים פה לא כתוב ככל אשר אני יראה אותך ככל אשר אני >> מראה אותך אומר האורחים הקדוש הראה לו את המשקל של מעלה אמר לו גם פה זה קטן גם למעלה זה קטן אותו דבר אני רוצה תעשה לי למטה אומר האור החיים הקדוש אוהל של מועד זה קטן. אחר כך שימו לב באחד לחודש השני בשנה השנית אחד לחודש זה הקטן החודש השני יותר גדול בשנה השנית עוד יותר גדול אומר האור החיים הקדוש משקל הדיבור של התורה לא אותו משקל במיקום של הדברים התחילו אצלך בגדול בכללי ועברו לקטן לפרטי ואחר כך בתאריכי הזמן אמרו לך את הפרטי משמה הלכו לכללי כותב האורחים הקדוש כך רבותינו זל דרשו הבנות יקרות בפסוק זה ונשאר להעיר זה מעניין הלשון הזאת אין בשום מקום ככה ברוח כאילו הכל טוב כל הפסוק בסדר יש רק נקודה אחת צריך לבדוק אותה למה לא ישוה השם מידותיו יתברך בשיעור הדברים כי כשהזכיר הודעת המקום הקדים מחברת הכללות כוונה חיבור הכללי זה במדבר שהוא מדבר סיני ואחר כך הזכיר פרט המקום ואמר באוהל מועד וכשהזכיר הודעת הזמן הקדים זכרון פרט הזמן ואמר באחד לחודש השני ואחר כך הזכיר מחברת כללות הזמן ואמר בשנה השנית ונראה כי הכתוב אדרבה הזכי לדבר בשיעור שווה והוא על דרך אומרו הנה מקום איתי שמקומו של הקדוש ברוך הוא הוא תפל לו. יש הבדל במקרא אם כתוב איתי לבין אם כתוב עמי. אם כתוב איתכם או כתוב עמכם. יש פסוק בפרשת בשלח. אומר יוסף לאחים שלו, התורה מספרת פקוד יפקוד אלוהים אתכם ועליתם את עצמותיי מזהכם. >> הוא לא אומר עמכם איתכם. פסוק הבא. ויקח משה את עצמו יוסף >> למה התורה שינתה אם יוסף אמר להם איתכם הוא אומר שימו אותי במטוס קשרו אותי לכנף מה אכפת לי אני רוצה שימו אותי בארץ לא אכפת לו איך יביאו אותו איתכם העיקר קח אותי ויוס משה רבנו שהתורה מספרת עליו אומרת עמו לא אומרת איתו כותב התורה תמימה שמה הארוח חיים גם מאיר את השאלה הזאת תורה תמימה כותב שיש הבדל בין איתו לבין עמו. איתו זה תפל לו, עמו ברמה שלו. אם אני הולך איתך לאיזה פגישה שאתה בפגישה הזאתי היא נוגעת אליך, פגישה עסקית, לא יודע מה, אני הצטרפתי אליך כי אחר כך אנחנו צריכים לנסוע לאיזה קבר של איזה צדיק להתפלל או לשבת ללמוד. לא משנה מה הצטרפתי אליך, זה נקרא שאני בא איתך, אני לא בא עמך, אני לא ברמה שלך, זה העניין שלך, לא שלי. אבל אם אני אלך איתך לפגישה שהעסק הוא של שתינו אנחנו שותפים ונהיה לך העסקה זה יהיה עמו אומר יוסף אומר להם מה אכפת לי פה תשימו שימו בתחתית של המטוס רק תיקחו אותי איתכם אבל משה רבנו נהג בו מן הכוון ויקח משה את עצמות יוסף עמו ברמה שלו יש אורחיים הקדוש בפרשת בשלח מפחיד אומר מה זה פקות פקוד אלוקים אתכם מזה מזה איתכם למה היה צריך כי ישבע השביע את בני ישראל אמו למה שבועה על שבועה הרי הוא השביע אותם שישביע הוא גם את הילדים שלהם כותב האורחים הקדוש זה נדיר כזה דבר באורחים הקדוש כי בדרך כלל האורח החיים הקדוש מלמד כף זכות הוא לוקח נקודת זכות לכולם כמעט בתורה חוץ מדתן ואבירה גם פה הוא מסביר משהו קצת חובה הוא אומר יוסף פחד שעם ישראל כשיצא ממצרים הרי הם יוצאים בחוש רב ואחרי כן יצאו בחוש גדול כתוב במדרש כל אחד מעם ישראל היה לו 40 חמורים יש מקום אחד כתוב 90 רבותינו אומרים זה ביזת מצרים זה ביזת הים שהיא יותר גדולה בכל מקרה היה להם שמה המון המון רכוש פחד יוסף שהם התעצלו לקחת אותו כי המקום של העצמות שלו יתפוס מקום שבמקום זה יכולים לשים כסף וזה. אז הוא היה מוכרח להשביע אותם שישביעו את הילדים שלהם שהדבר הזה יהיה מוכרח שהם חייבים לקחת אותו. אין משחק. אני אקרא לכם את הלשון של האור החיים הקדוש. זה פלא מה שהוא כותב. כותב ככה אומר עוד ירצה לרמוד על שני דברים. הרחקת הנזק ועל הקרבת התועלת. הרחקת הנזק כי הצלתם מעוני מצרים ומעול סום ועקרבת התורת שיצאו ברב טוב לבית ישראל דכתיב ואחרי צו בחוש גדול וטעם שרמז להם דבר זה לפי שהוא נוגע לשבועה שלא יהיה להם דבר זה סיבה למניעה לב יעלו עצמותם למה לצד שיו טרודים באשפת און וטעינת כסף וזהב כיבה כאומרם ז"ל שאין לך אדם מישראל שלא טען עשרה חמורים מכסף וזהב של מצרים מקומות באמת כתוב 90 ו0 אבל אורחים נוקד ככה וזה יהיה סיבה לבניעת הדבר תקשיבו טוב לזה אמר השבע השביע לאמור פקוד יפקוד גם פקידת העושר ואף על פי כן תדחקו עצמותיי ותסבלו עצמ תדחקו עצמכם ותסבלו עצמותיי הגם שיהיה להם מאמצעות כן הפסד כשיעור מסאו מכסף וזהב השיעור של המסע שהם לוקחים אותו הם יפסידו את המקום הזה לשים שים בו כסף וזהב אז אולי הם התעצלו היה מוכרח להגיד להם את זה בברכה היא ותמצא שכן עשה משה כאומרם זל שבמקום שיטעון כסף וזהב טען ארונו של יוסף במקומו ונתן שכרו על הדבר משה רבנו ברוך הוא נתן לו פסולך פסולת תהיה שלך אבנסן פרינון תעשר מזה משה רבנו אומר האור החיים הקדוש אני חוזר לתשובה לשאלה המדבר סיני כללי אוהל מועד פרטי ובתאריכים זה הפוך אומר האורחים הקדוש, כיוון שהנה מקום איתי והכל תפל אצל הקדוש ברוך הוא, כי הקדוש ברוך הוא הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו, יוצא שאיפה שהקדוש ברוך הוא נמצא, זה הכללי. ואיפה שהקדוש ברוך הוא כביכול לא נמצא, אין מקום כזה, אבל לעומת הקדוש ברוך הוא התבטא בתורה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם פירושו אני פה. אז כאילו בשאר המקומות זה לא המקום שלו אבל הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו אומר האור החיים הקדוש יוצא שאוהל מועד זה הכללי ומדבר סיני זה הפרטי המדבר הגדול הוא נהיה קטן והאהל מועד הוא נהיה גדול עכשיו הפסוק מדבר מצוין וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועד התחיל בפרטי ועבר לכללי ואחר כך באחד לחודש השני בשנה השנית גם כן התחיל בפרטי ועבר לכללי. עכשיו נראה את הלשון של אורחים הקדוש בפנים. אומר האור החיים הקדוש, ומעתה מחברת הכללות הוא אוהל מועד. סליחה, דילגתי שורה, זה אסור לדלג באחיים אפילו עוד. ולערך זה יהיה תפל כל המקום לגבי המקום אשר חונה שמה אלוהים. ומעתה מחברת הכללות היא אוהל. הוא אוהל מועד והמדבר הוא פרט אפלו. ולעירך איך תדע את הכוונה הזאת ולעירך כתוב בכוונה זו סידר סמוך לזה מאמר באחד לחודש בשנה השנית אם כן מאמר באוהל מועד ומחבר את הכללות ולזה נסדר באחרונה כסדר שנה השנית שנסדר אחר מאמר באחד לחודש רמז לך הקדוש ברוך הוא בתורתו תדע לך למה שמתי את התאריכים ככה וליד במדבר סיני כי תלמד שגם במדבר סיני המדבר זה הקטן זה הפרט אפילו שהוא ענק ואוהל מועד. זה הכלל כי שמה אני נמצא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אומר האור החיים הקדוש ותדע כמה הוא מופלג מקום אשר שם. ממה שמצינו שבשתי אמות שבין בדי אהרון עמדו רווחים 60 ריבו של ישראל. הרי שהגם שהוא לעין מועט הוא מרובה לצד השוכן בו. ברוך הוא. האור החיים הקדוש כותב בפרשת הזריע שהרוחניות לא תופסת מקום. אדם יבוא ישאל אותך איפה העיניים שלך? אתה יכול להצביע לו איפה האוזן שלך? איפה אפילו הריעות והלב שלך? זה מוסתר אבל אתה יכול להגיד לו כיוון אבל אתה יכול להגיד לו איפה הנשמה שלך? ישאל אותך איפה הנשמה שלך? אדם לא יודע להצביע איפה היא נמצאת. למה? כי הנשמה רוחנית לא תופסת מקום. היא לא יושבת באיזה פידה כמו הלב תופס מקום, הראות תופסת מקום. כל הגוף שלך מונע מהנשמה. אומר האור החיים הקדוש, הנשמה זה חלק אלוה ממעל, לא תופס מקום. 60 ריבו עמדו רווחים בין שני בדי ארון שתי מטר ארבע אמבות מה זה שתי מטר? כי מתי שיש את השכינה, השכינה נמצאת אין בכלל מושג של מקום. אין מקום. זה מה שהוא אומר פה. לכן מדבר סיני הוא נקרא הפרטי לעורמת אוהל מועד שהוא נקרא הכללי הגדול. אני קורא פסוק שניסאו את כל ראש עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם אור החיים הקדוש מאוד מעניין אבל לפני כן אני רוצה להגיד לכם איזה פירוש מעניין שכותב הבן איש חי הבן איש חי שואל מה זה שאו את ראש כל עדת בני ישראל מה זה קל הרב חידה כותב פה פירוש הרב חידה זה לא לא בנמצא היה גאון עצום הוא נולד בשנת תפד נפטר בשנת תקסו יא אדם חי 80 שנה חיבר עשרות עשרות של חיבורים אמר לי זה אברך פעם לא קראתי את זה בשום מקום שמרנחידה חלה וקיבל על עצמו שאת הספרים שלו הוא יקרא על שם האיברים של הגוף שלו ובאמת יש לו ספרים מכף מראש ועד כף רגל יש לו ספר ראש דוד, פני דוד, מרית העין, עין זוכר, יעיר אוזן, צברי שלל, פה אחד, שפה אחד על זה על מגדה של פסח הספרים האלה יש לו פה אחד ושבא, יש לו ספר א ציפורן שמיר, יש לו ספר לב דוד, יש לו ספר פני דוד, יש לו ספר מורה באצבע, יש לו ספר כף אחת, יש לו ספר ברכי יוסה. כל הגוף מאפלה מפלה אולי שכחתי חלק מהספרים יש לו מלא מלא ספרים יש לו גם ספרים בלי ש בלי שמות כאלה יש לו כיסא רחמים יש לו ספרים גם כאלה אהבת דוד יש לו יש לו כך הרבה ספרים >> אבל זה פה כן שם אבל זה עוד פעם זה שם לא דיברתי על שם של איברים של הגוף אפלה פלה מה שזכה מרן החידה הוא כותב שאו את ראש כל עדת בני ישראל מי זה ראש כל בני ישראל מי ראש >> הקדוש הקדוש ברוך הוא הוא הראש. הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, תספור אותי איתכם. אני רוצה להיות במניין איתכם שהוא את ראש כל עדת בני ישראל. אומר כמו שכתוב השם מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. אומר מה זה מנת חלקי וכוסי? אומר כמו איש לפי אוכלו תחוסו על השם. כוסי כמו תחוסו. זה להתמנות. הוא אומר ומצאנו שהקדוש ברוך הוא נצטרף למניין עם ישראל. כמה ירדנו למצרים? ב70 נפש. אבל שאתה מונה אותם לפרטים כמה יש? >> 69. ורבותינו מתחבטים יוכבת נולדה בין החומות היא הה מי המשלים לשעים? אחד אומר יוכבת אחד אומר יעקב אבינו. אור חיים ככה נראה לי לומד פרשת ויגש. יש כאלה לומדים השכינה מה שהיה הרב חידה אומר שאומרים יוסף אומר הנה גם שמה הקדוש ברוך הוא הצטרף איתם למספר ב70 נפש גם הוא אומר גם פה אני רוצה תספר אותי רבותינו הביאו בשם הראשונים >> גם בחירת יוסף >> טוב מה זה צפות צפות הקדוש ברוך הוא לא >> משה רבנו אה לא באתי להגיד >> רבותינו אומרים ככה ככה דרך בתורה כל מקום שהמניין הוא של פרד ויש לך רק ספרה אחת כדי להשלים אותו לעשרות התורה תעגל אותו לעשרות כמה מלכות אדם צריך לקבל מהתורה >> וכמה כתוב בפסוק >> כתוב בפסוק 40 יקנו ליוסיף באו רבותינו והם הם דרשו למה כי הם הבינו ש 39 והתורה הוסיפה כמו אותו דבר כמו שהזכרתי עכשיו אצל ה ירדנו למצרים ירדנו 69 התורה הגלה את זה לכמה ל70 כמה ימים צריך לספור את העומר >> וכמה כתוב לנו בתורה >> תספרו 50 יום אבל כמה זה בפרטן של דברים 49 קח דרכה של התורה מאחד לעשרות שזה יהיה פר התורה תעגל אותו ככה כ רבותינו אומרים למעלה אבל >> מה כן זה מה שאומר פה הרב חידה אומר זהו תיקח ג תמנה גם אותי הבן איש חי כותב שאו את כל ראש עד בני ישראל פירושו תרימו מה זה תרימו הוא אומר שיום אחד בא אליו אדם תשמעו סיפור איש חי מספר בא אליו אדם והתחיל לדבר לא יפה על על היהודים שגרים בערי אירופה בשנים ההם רבנו איש חי נפטר בשנת תרסב אני חושב כמה זה 120 ומשהו שנה 130 שנה וכנראה באו אליו קצת יותר קודם נגיד 150 שנה פלוס מינוס היה התבוללות היה בעיות היה >> השכלה >> כל ההשכלה וכל הדברים האלה אז התחילו לדבר לא טוב אמר לו תשמע הם אוכלים נבלות וטרפות מחללי שבתות ואמר דברים קשים אמר לו בן איש חי כך הוא כותב אמרתי לו מי הכניס אותך לתגר הזה מה אתה למה אתה מבקשים ממך לשלם את זה? מה אתה רוצה? תגיד דברים טובים. תוציא מהפה שלך דברים טובים. אמר לו, "וכי אתה מוצא בהם דברים טובים?" אמר לו הבן איש חי, "כן." אומר לו, "בוא אני אספר לך סיפור." אמר לו, היה מלך אחד שהיה לו חבר יהודי שהיה עושיר גדול והיה מאוד קרוב אצל המלך. אבל היהודי הזה בעוונות הרבים הלך למקומות אחרים. היה אוכל מאכלות אסורות, מחלל שבת, עושה דברים לא טובים. יום אחד המלך הזמין אותו עם עוד שלושה מלכים אחרים לבוא לעשות איתו איזה סעודה. הסעודה הזאת ברור שהיא לא כשרה. והוא הלך לסעודה הזאת. אחד המלכים שהיה מוזמן לסעודה הזאת כאב לו שהמלך ככה מזמין את היהודי. אמר, "אני אבזה אותו." הלך, לקח 50 ילדים גויים, אמר להם, כשיעבור היהודי עם הכרכרה שלו, אתם צועקים לו יהודי, יהודי, אין ספור פעמים עד שבן אדם הולך, לא נעלם ממכם, אתם כאילו לבזות אותו. באמת ככה היה העשיר הזה נוסע, מגיע למקום לעצום את ההיא, כולם צועקים לו יהודי, יהודי. הוא עצר את הכרכרה, אמר לעוזר שלו, כמה כסף יש פה באשתך בארנק? אמר לו 1000 זהובים אמר לו תביא אותם חילק אותם לכל ה-50 ילדים טוב המשיך לדרכו לבית של המלך הוא שומע את אחד המלכים מדבר אומר אני דאגתי שיבזו אותו בדרך אני שלחתי את הילדים שיקראו לו יהודי יהודים כשיושבים בסעודה אומר לו אותו מלך ששלח את הילדים אומר לעשיר ביזו אותך הילדים האלה היה צריך להביא אותם למשפט כאילו עכשיו הוא נהיה חבר שלו, הוא לא אומר לו אני עשיתי את זה. זה הוא אמר לחברים בצד אומר לו אבל מה הם ילדים זכנים אי אפשר לשפוט אותם אבל צריך לשפוט אותם אמר לו היהודי העשיר הזה אומר לו למה צריך לספוט אותם אומר לו אמרתי לך צעקו לך יהודי ביזו אותך אמר לו לא ביזו אותי אמר לו בוא אני אספר לך סיפור עוד סיפור על סיפור אמר לו היה אחד אבא שלו הוריש לו ים של כסף ובתוך כל הים של כסף השאיר לו איזה יהלום יקר שווה עון עתק. הילד הזה אחרי שאביביו נפטר לא תמיד ילדים לשמור את הכסף של ההורים ול יש כאלה ילדים להכפיל לשל יודעים והילד הזה היה לא עלינו עושה דברים לא טובים אני יודע קלפים אלכוהול פירק את הכסף של אבא שלו כל הכסף הלך אבל מה נשאר לו >> היהלום היקר ההוא שכל העולם מדבר עליו הלך לבנק הלך לצ'ינג' שם אצלו וגובה כסף על החשבון הזה זה בא אומר תן לי 200,000 תן לי 500,000 תן לי 20,000 היהלום שווה איס אינסוף אומר אחרי תקופה בא לבנק הבנק עצר לו את הזה הוא אומר לבנק אני לא מבין יש פה אבן אומרים לו אין תתחיל לשלם בא אליו איזה חבר שלו אמר לו תקשיב האבן שווה עשרות מיליונים בקור אותה תחזיר את הכסף לבנק ואחר כך תוכל לחיות כמו מלך אמר לו אמר לו, "אבן הזאתי מדברים עליה בכל העולם." אומר, "כל זמן שהאבן הזאת על שמי, שמזכירים את האבן, מזכירים אותי." אומר, "אז כל הזמן אני נזכר לטובה." הוא אומר, הכסף יבוא יום, אני אעשה כמה לראות, אני אחזיר לבנק. אבל אם אני אמכור את זה לבנק ואני אבדה את זה בכסף ואני אקח את הכסף, כבר האבן לא תהיה על שמי. אומר לו אותו עשיר, לאותו מלך גוי, אומר לו, הקדוש ברוך הוא נתן לנו ים של כסף, נתן לנו ים של מצוות, נתן לנו מכל המצוות גם יהלום שכולם מדברים עליו שאנחנו יהודים. זה היהלום. אומר, עשיתי עבירות, אכלתי מאכלות אסורות, עשיתי דברים לא טובים, אבל אני לא מוכר את האבן היקרה הזאתי בחיים. אומר, אני חשבתי שהיא כבר נמכרה ממני, שבאו הילדים הקטנים האלה וצעקו על יהודי יהודי, הם הזכירו לי שהאבן העיקרה הזאת היא עוד אצלי. אני הבאתי להם 1000 זהובים, היה לי 10,000, גם 10,000 הייתי נותן להם. אומר הבן איש חי, זה מה שהתורה אומרת פה. את ראש כל עדת. גם אלה שהם פשוטים, עושים עבירות, הם לא במקום. אל תבזה אותם, אל תדחה אותם. תסתכל על החלק הטוב שיש להם. יש להם מעלה אחת לפחות שהם יהודים. ואז הוא מדבר על יהדות אירופה לפחות בזמן שלו שהם היו מלאים את עצמם ויש נקודות טובות הוא מוצא בהם שהנקודות האלה שמרו עליהם את השם יהודי. יש אור החיים הקדוש פרשת האזינו אני אזכר עכשיו אני חייב לקרוא לכם אותו. האור החיים הקדוש כותב אה איי אני לא זוכר את הפסוק אני אקווה למצוא את זה מהר. אה רק שנייה אחת הנה הנה. אה ישתבח שמו לעד כתוב פה כיין השם עמו ועל עבדיו תנחם כי יראה כי אז אלת יד >> ואפס עצור ואפס עצור ועזור ואמר א אלוהמוצור חסיו בו תראו מה כותב האורחים הקדוש ואמר ישראל אלוהמו אגם שאין מעשיהם מאוגנים אמת השם נזכרתי בזה אף על פי כן יבוא בטענה לפני אלוהים הרמוז בתיבת צור והוא חסיו בו כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצוות השם אף על פי כן כל מחסיהם בהשם ועליו סובלים דלות ושפלות ונהרגים על קדושת שמו ועומדים ומצפים לצור גועלם והוא אומרו חסיו בו אפילו שאומרים אלוהמו אין אבל בשעת האמת צור חסיו הוא פנה פנה כך כותב הבן איש חי שהוא עד לאותו אדם האור החיים הקדוש הוא קצת הולך פה בפירוש קו אחר בכלל של נושא ושאלה כתוב אני אקרא לכם את לשון האורחים הקדוש בתחילה זה לשונו של רש"י צריך לדעת מספר זה למה כלומר למה בכלל צריך לספור אותם ורשי זה לביא דברי המדרש שאמרו כי כשבא לאשרות שכינתו בתוכם חזר למנותם עד כאן וזה לא יספיק ליישוב הפשט כי לא היה לו למנותם קודם חודש >> סליחה צודקת הייתי כי היה לו למנותם קודם חודש ניסן לא אחר כך גם בהפלגת זמן חודש ימים האור החיים הקדוש אומר למה צריך לספר אותם אז הנה רש"י הביא דברי רבותינו שעכשיו השם בא להשרות שכינתו אז הקדוש ברוך הוא אומר צריך לספור אותם אמרנו מקודם תחילת השיעור דבר שבמניין חשוב לא מתבטל אומר האור החיים הקדוש אבל אם זה מתי שאתה בא להשרות שכינתך מתי אשרת שכינתך במשכן בא' בניסן פה מתי אתה סופר אותם בא' באייר באחד לחודש השני בשנה השנית אז זה לא לשרות שכינתושרות שכינתו נגיד היה מפספס אצל השם אין פספוס אבל כאילו היה אומר למשה עוד יום יום לפני יום אחרי חודש אומר אור החיים הקדוש גם בהפלגת זמן חודש ימים זה זמן לא לא קטן אומר הור החיים הקדוש ונראה לי בהקדים לחקור זאת כי במספר שאחר העגל יכול להיות שחודש הרי אנשים נולדים בחודשים מסוימים וככה מדברים שהוא יהיה בחודש א סיוון הוא יהיה בין ככה וככה באותה שנה מישהו אחריו יהיה בחודש תמוז הוא יהיה בן ככה וככה אז חודש זה כבר זמן שכבר עושה מספר אחר של אנשים כי זה מה שהרוחי פה רוצה להגיע ונראה לי בהקדים לחקור זאת כי במספר שאחר העגל שהוא מספר שבפרשת פיקודה מקודם אמרתי את זה באו לכלל חשבון 600,000 ו3550 הרב חידה רומז את זה במילים שהאו את ראש כל עדת בני ישראל ראשי תיבות גימטריה 603 זה 600,000 ו3000 550 כנראה זה חצאים אז הוא לא מנה אותם ס 301 ר 501 כל עדת זה 90 אז זה 591 בני ישראל זה 12 12+ 591 אתה מקבל 603 גם בני ישראל זה גימטריה 603 כן ישראל זה תקמא ל 541 ועוד בני 62+ 541 אחד תרג זה המספר 600,000 ו3000 מעניין שלא מצרפים את ה-550 אבל ככה כותב הרב חידה הוא אומר וזה גם תרייג אומר למה תרג זה המצוות ועוד עשרת הדיברות יש לך תרייג דווקא הוא כותב משהו מפחיד הבן הרב חידה הוא כותב פסוק הבא אומר מבן 20 שנה ומעלה כתוב בגמרא בשבת פט שמה עם אברהם אבינו הקדוש ברוך הוא אמר לו בניך חטו בחול של שמך אני חושב שיש את זה גם בשבת אצל רשבי שמה בדף לג כתוב שעד גיל 20 הקדוש ברוך הוא לא שופט אדם רבי אליהו הכהן מזמיר בספרו חוץ של חסד כותב מבן 20 שנה ומעלה מבן 20 שנה ומעלה השם שופט אדם ואז הוא מקשה על עצמו הרי כתוב מבין חודש ומעלה הוא אומר איפה שאפשר לדרוש דורשים מעניין אבל הוא כותב הרב חידם ש מה זה מבן 20 שנה ואמר לה כותב דבר מפחיד אבל אני אני הבאתי את זה פה לקרוא לכם בפנים כי זה אני מקווה שזה פה כי זה לא דבר שאפשר להגיד אותו ככה ב >> כן הוא כותב לא זה לא פה זה בחומת הנח טוב זה בחומת הנח הוא כותב שבגיל 18 אדם מתחתן בין 18 לחופה ועד גיל 20 >> יהיה לו כבר ילד. הוא אומר ולמה השם עשה ככה? כי מגיל 20 אפשר לשפוט אדם אז שלא נדר מצרות לוקחים לבן אדם את הילד וזה יגרום שהבן אדם חוזר בתשובה. ככה הוא אומר מבן 20 שנה ומעלה. מפחיד האור החיים הקדוש הזה אמר לי החידה הזה אמר לי אבא אבא שקול שנפטרה לו ילדה הוא אמר לי דבר לא יודע לא קרה לא ראיתי את זה בשום מקום לא יודע אם הוא אמר לי את זה גם בשם מישהו כתוב שהמת משתכח מן הלב אומר מת משתכח מן הלב איפה שזה מיטה טבעית פירושו שבן קובר את אביו נכד קובר את צבו א אח קטן קובר אח גדול כן אבל אם שלא נדע מצרות אבא קובר את בנו, אמא, כאלה דברים לא משתכח מן הלך אף פעם אומר לי זה כמו כך הוא אמר לי כמו חסר לי אצבע כל הזמן רואים אתזה >> אי אפשר גם לנחם אנשים כאלה זה רק אנשים שעברו את זה יכולים לדבר עם אנשים שיש להם גזה דבר שלא נדע מצרות אבל כך מסביר פה מרן החידה אדם צריך להתחזק כמה שיכול יש בפסוק פוקד עוון אבות על בנים אין לנו השגות בזה היום היום הרבה דברים זה גלגולים קודמים דברים שאין לנו בהם יד ורגל כן להבין מה היה, איך היה. פעם שמעתי סיפור, שמעתי את הרב דוד יוסף, הרב הראשי מספר, הייתי באיזה הזכרה והוא היה שמה, הוא סיפר ש בזמן רבנו הארי, לרבנו הארי היה הייתה אחות >> ואחותו לא היה לה ילדים הרבה שנים והייתה משגעת אותו. רבנו הארי זה לא זה פקד מלא אנשים עזר להרבה אנשים אמר לו מה אתה לא מביא לי ילד משהו הייתה משגעת אותו יום אחד בשעת רצון אמר לה בירך אותה שיהיה לה ילד תוך שנה נפקדה רבנו הארי היה סנדק היה ברית רבנו הארי היה שמח וטוב לב וא אחרי שנתיים הילד הזה נפטר היא באה לאח שלה אמרה לו תגיד מה מה נסגר עד שהתפללתשתי ודיברנו עשית הוא אמר לה תשמעי בזמן בעלי התוספות אחד מבעלי התוספות הם היו גרים בארצות צרפת ואירופה ו היה לו עוזרת בבית גויה הוא ואשתו הלכו לבית כנסת בראש השנה תפילה ארוכה השאירו את הילד הקטן עם העוזרת העוזרת חטפה אותו ב לפי בקשתו של הכומר באותו מקום ולקחה אותו. הם חזרו הבית, לא ראו את הילד, הילד קטן, ניסו לשאול אותה שאלות פה שם, ראתה שלוחצים אותה יותר מדי, עלתה לג, קפצה ומתה. עכשיו אין להם שום קצחוט בכלל מאיפה להתחיל את הסיפור הזה. הילד הזה בינתיים באמת היה אצל הכומר, אכל מאכלות אסורות. מה יעשה? נמצא בבית של גויים. ולהתנהג כמו גויים. כשהוא הגיע לגיל 15 הוא היה לו קצת מאומעם בראש שלו שהוא לא הוא לא הבן של ההורים האלה פה הוא לא קשור למשפחה הזאת והתחיל לחשוב מה הוא עושה באיזשהו דרך התגנב והלך לרב של אותו מקום שהכומר היה זה כבר בעיר אחרת לידה אבל זה לא כמו היום שהמדיה עושה את הכל קרוב מרחקים ואמר לו תקשיב הרב אני אני לא אני לא אני זוכר משהו אני גדלתי בבית של ודים, אני לא קשור לסיפור פה. אמר לו הרב, תקשיב, אני זוכר שהיה משהו. היה פעם דיבר לפני כמה שנים, אני אבדוק. אמר לו, יש לך איזה סימן בגוף? אמר לו, כן. יש לי איזה שומה באיזה מקום בגוף. ניסה לתפוס את הרב ההוא. באמת זה הילד. לפי הסימנים הכל. זה הילד. הילד הזה באמת חזר לבית וריו. עלה, נתעלה. הכל היה מצוין איתו. היה תלמיד חכם גדול. אפלה פלה. שהוא הגיע לשמיים אחרי 120 שנה עשו לו דין וחשבון אמרו זה אכל מאכלות אסורות אז אמרו תראה עד גיל 13 לא שופטים בן אדם לקחו אותו ילד קטן מה יעשה אבל באיזה גיל הוא הגיע לרב >> 15 כמה שנים הוא כן אכל מאכלות אסורות >> שנתיים חיפשו מי אפשר להוריד לו נשמה כזאת גבוהה שהיא תהיה פה אבל רק שנתיים שתינק ותאכל אוכל כשר מבית כשר ויבוא על תיקונו אומר אני מכל הדברים שביקסת ממני סידרתי פללתי הבאתי לך את הילד זה מה שיכולתי לעשות אנחנו אין לנו יד וחשבונות בהקדוש ברוך הוא מה עושה איך עושה כמה עושה כתוב בפסוק בפרשת בגמרא בברכות מובא את זה אז ימלא סחוק פינו פרק כן עומדין אז ימלא סחוק פינו ולשוננו רינה רבותינו אמרו אז יהיה הרבה סחוק בעולם לעתיד לבוא יהיה הרבה סחוק למה אנשים יבינו דברים? לא צחוק, לא מתגלגלים בצחוק. צחוק של הבנה. אנחנו לא מבינים מה קורה בעולם, איך קורה. יש שמסבירים שלא נדע מצרות אדם צעיר נפטר, השאיר ילדים, הילד העריך ימים. הילד נפטר בגיל 90 ואחר כך הבן יותר זקן מאבא והנכד יותר זקן מהסבא וכל מיני. יהיה הרבה סחוק בעולם. הרמב"ם כותב, עד שלא יבוא משיח, אי אפשר לדעת מה יהיה. אבל כך אבותינו הביאו וכתבו. טוב, נחזור לעניין שלנו. אומר האור החיים הקדוש, בספירה של עם ישראל הייתה ספירה שיצאו ממצרים כ600,000. צריך להבין למה כתוב כ אבל זה לא השיעור עכשיו בפרשת א לא פרשת בוא שלח איפה זה כתוב לא זוכר. וספירה שנייה, פרשת פיקודי אחרי העגל 600, 3,550 והספירה שלנו 600, 3,550. עכשיו בדרך אומר האור החיים הקדוש, איך יכול להיות שלא גדלו עם ישראל משהו במספר? אתם צריכים להבין מה זה גדלו? לא שעכשיו נשים ילדו, זה לא הבעיה. כי אם נשים היו יולדות, לא היו סופרים את זה. סופרו פה מאיזה גיל? >> 20. >> מגיל 20. זה אומר ש20 שנה אחורה לא ילדו. זה מאוד קשה להגיד ככה שחצי שנה לא נולדן אף אחד בעם ישראל. ומה תגידו שמתו? הרי כל זמן שהתעסקו במשכן לא מתו. ככה כתוב. אמר מביא פה מדרש. אז קשה איך יכול להיות שאותו מספר השני 600,000 3550 הוא עולה בקנה אחד כמו נכון המספר השלישי עולה בקנה אחד כמו המספר השני 600,000 לא רק זה האורח חיים הקדוש מחזק את השאלה יותר שעם ישראל יצא ממצרים כמה הם היו 600,000 שספרת אותם אחרי חצי שנה הם היו בדרך היה עגל מתו כ3000 איש נכון >> 3000 היה צריך להיות ועוד ה3550 650 ועוד ה600 קיבלת 600 65 650 פה מאחרי העגל עד המשכן אין לך אפילו אחד שיתבס אין לך אחד איך יכול להיות דבר כזה עכשיו נראה את השאלה שלו בפנים אומר האורח חיים הקדוש העגל שהוא מספר שבפרשת פיקודה באו לכלל חשבון 600,000 ו3550 שיש במספר זה נוסף על מספר יוצאי מצרים בהמשך זמן שישה חודשים הגם זה מה שעכשיו אמרתי אף על פי שכילה בהם העגל בשלושה מיני מיתות היו אנשים שעבדו עבודה זרה עם עדים והתראה היו עם עדים בלי התראה והיו בלי עדים ובלי התראה זה מה שרשי מביא שמה במקום וכל אחד היה לו מיטה אחרת. היה מגפה, חרב בני לוי והשקעת אפר העגל. משה רבנו טחן את העגל ויזר על בני ישראל ככה ויתחן עד אשר דק. נתן להם לשתות ישכו סות. כך כתוב ברבותינו. ובמספר שלפנינו שהוא אחר שישה חודשים אחרים ממספר השני רואה שלא הוסיפו על מספר הקודם. הקודם לא אפילו אחד. איך יכול להיות דבר כזה? אומר האורחים הקדוש, והדבר כמעט זר למעוד שלא הוסיפו, שיך ייתכן שבהמשך זמן זה לא יבואו מהם לכלל 20, כמו שאמרתי, לכלל 20, כי ילדו אותם לפני 20 שנה. ומה גם שלא יראה להם חיסרון? לא מצאנו שהיה להם איזה מגפה בדרך מאחרי העגל, אז כבר צריך רק לגדול. ונוסף שהיו >> מה בטבעי? לא היה. >> הנה, תראה מה הוא כותב. ונוסף שהיו עסוקים ממלאכת המשכן. ומה כתוב על מלאכת המשכן? הנה תראו עכשיו והגדלה קושי לפי מה שאמרו בפסיקטא וזה לשונם החלק הראשון נוסף שהיו עוסקים מלכת המשכן יכול להיות שכונת האורח החיים הקדוש שהם היו עסוקים ואז הם לא יכלו לחטו הרי ה אין אין מיטה בלא חטא ואין ייסורים בלא עוון כמו שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון רבותינו נרשו ביום הראשון למניין העוונות כי אתה תרוד עכשיו במצוות יצאת מכיפור ראש סוכות ארבעת המינים אתה היית מגיע למנוחה ולנחלה כביכול בסוכות זה נראה לי החלק הזה עכשיו הוא מוסיף ויגדל הקושי וזה תשובה למה שמושיר לפי מה שאמרו בפסיקתא וזה לשונם ויהיו כל הפקודים אוללנו אומר בק ל600,000 למדנו שכל זמן שהיו ישראל עסוקים במלכת המשכן לא חסרה מהם נפש אחת אז הנה סגרנו את הפינה שהרתה לא מתים אין איזה מגפה הכל נעצר מבחינת חיסרון חייב רק להתרבות מוכרע אומר האור החיים הקדוש דבריהם זה לפי לפי הנראה רחוקים לפי המספר קשה להבין את זה שאלו אדרבה בהשכיל על דבר אנו רואים שחסרו יותר ממה שחסרו במעשה העגל הגם שלא היה עסוקים במרכת המשכן כי כמו שאמרתי קודם עד העגל הם התווספו ב-6550 אבל 3000 מתו בעגל אז כמה הם התווספו רק 3550 זה גם פה לא קרה אז זה יותר גרוע כביכול ממה שקרה אצל העגל אכן אומר האור לפי מה שעלה בידינו שכל שבט לוי שוקלים שקלים אין קושיה כי במספר שבפרשת פיקודה היו הלביאים בכלל המספר אבל במספר שלפנינו לא נכנסו הלביאים ומעת הרי שהוסיפו כל מספר הלביים פלה ופלה אומר האור החיים הקדוש במספר הראשון לא הראשון 600,000 אני מדבר השני והשלישי אבל אני קורא לו ראשון השני במספר הראשון בפרשת פיקודי 600,000 3,550 נמצאים שמה כל שבט לוי במספר השני 600,000 3,550 אין את שבט לוי אז כמה התרבנו את כל שבט לוי שבט לוי מבן חודש היו 20 ומשהו א000 תסתכלו בפסוק לא מבן חודש היו איזה 8000 אורחים עומד על זה בסוף הפרשה אז אני לא יודע כמה הם היו מגיל 20 אבל עדיין הם היו כמה אלפים אז התרבנו את כל מספר שבט לוי עכשיו זה תשובה מה שאלנו? איך יכול להיות שהיה חסר? לא היה חסר. הפוך. התרבה והתרבה יותר. אומר האור החיים הקדוש ולזה אמר בסמוך למספר מיד והלביאים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם. למה אתה אומר לי את זה פה? להגיד לך תקשיב שים לב המספר הזה הוא בליבים. הוא מספר בליבים. לכן יש לך הסבר. אם יקשה לך תתקשה למה המספר תועם. ולא היה צריך לומר שאני רואה שלא התפקדו במספר הקודם ואין אמת אם אמר הכתוב כאשר ציווה השם כמו שאמר הכתוב אחר פרשת הדגלים הייתי אומר כי בא לשמנו שקיימו מאמר השם שציוה שלא יפקדו אותה וממה שלא אמר אלא והלביאים לא התפקדו בתוכם הרי זה מראה באצבע כי נתכוון לומר אל תתמע על המספר שהוא בשווה למספר הקודם בלא תוספת שהרי והלביאים לא התפקדו והרי לפניך היתרון דבר >> ופירוש דברי פסיקתא יציץ וזרה. האורחים הקדוש כותב גם בספרו ראשון ציון במגילת אסתר שהקדוש ברוך הוא אוהב שהחשבון מדוקדק. ולכן כתוב אצל אחשוורוש וימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מאוד ובעת קוש שבע ועשר מהמדינה. אמרו רבותינו במדרש, מה ראתה לשלוט על 127 מדינה? אמר הקדוש ברוך הוא, תבוא אסתר מבנות בניה של שרה שחיית 127 שנה ותמלוך על 127 מדינה. אור חיים מסביר פה דברים, בסוף הוא אומר לזה אמר כי גם זהו סיבה למה שנוגע לישראל. כי נתן לו השם גדולה שמלאך בכל העולם לטעם הנזכר ונתן לו חשבון זה בדיוק לעורר זכות שרה לאסתר המושיעה את ישראל כי כאשר יהיה החשבון בדיוק יסייע לזיכרון טוב שהחשבונות מדויקים הקדוש ברוך הוא אוהב את זה אומר האור החיים הקדוש תכף נקרא אותו אבל אני אגיד לכם אותו בעל פה מה הייתה השאלה שתי שאלות היו אחד איך יכול להיות המספר תואם אבל הרוחים התחיל בשאלה קודם למה באחד לחודש השני תספור אותם באחד לחודש הראשון. אם זה מתי שאתה בא להשרות שכינתך הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד תעשה את זה בניסן הרי המשכן היה מוכן כבר בכסלב הקדוש ברוך הוא אמר לו אמתן אני רוצה לחכות לדתו של יצחק יש מחלוקת אם יצחק נולד בא' ניסן או בטו בניסן אבל אני רוצה לחכות לחודש ניסן יום לדתו של יצחק אמר לו כסב מה איתי אמר לו אפצא אותך אל תדאג קיבל את מה >> חנוכה >> חנוכה אומר האור החיים הקדוש הקדוש קדוש ברוך הוא שכולם אצלו נזכרים בזכירה אחת הוא רוצה שהחשבון יהיה מדויק באחד בניסן זה לא היה יוצא אם משה היה סופר 600,000 3550 מתי המספר יצא ככה באחד לחודש השני אז השם אומר למשה רבנו תספר לי אותם באחד לחודש השני שהמספר יהיה תואם למספר הקודם שהיה ליתם אומר האור החיים הקדוש עכשיו תראו בפנים הוא פירוש דברי פסיקתא יציץ ושרה אומר אור החיים הקדוש כי ממה שמצינו חשבון עצום כזה זה לא הפרש של איזה הפרש של אחד שתיים זה בהפרש של אלפים ויוצא מדויק זה זה אומר דרשני אומר האור החיים הקדוש כי ממה שמצינו חשבון עצום כזה ששווה במספר שני לשלפנים למספר הראשון זה יגיד כי איננה שהיו במספר הראשון ובשישה חודשים שבין שתי המספרות לא נהדר מהם אחד מעניין שהורח חיים כותב מספרות צריך רק מספרים מספרות >> וכל אותרוחיים הקדוש זה והמוספים במספר מלאו חסרון מספר הלביאים שהיה בכלל הראשון ולא בכלל מספר השני הרב רבי יעקב אבו חצרע כותב שלמה צריך למנות אותם הוא רצה ישראל זה ראשי תיבות זה כתבו כבר קודמים לו ישראל ראשי תיבות יש 60 ריבות יות לתורה אבל אין 60 ריבותיות לתורה ואתם תכניסו ספר תורה למחשב יצא לכם 304,805 >> זה המספרגים >> יש על זה הרבה דברים בספרי מרן החידה במטבח קדמות מעריך בזה הרבה הוא מביא תשובה בשם סבא שלו שכתבו את זה בשם סבא שלו אחר כך הוא אומר לא לא יכול להיות שסבא שלי כתב את התשובה הזאת. הוא מביא תשובה שלכל אות יש מילוי. אז אם תיקח את המילוי של האות יצא לך 600,000. הוא אומר כל אות יש לה לפחות אות אחד מילוי. >> אם יש לך 304,000 עזוב את ה-85 כפול ש אתה עברת את זה. יש לך אותי יש להם שלוש יש לך ג'. ג יש לה י מל עוד לא תגיע. הוא אומר זה טעות סופר. זה לא סבבה שלי אמר. הוא מביא כמה תירוצים ליישב את זה. התירוץ שאחי הוא סומך עליו את ידו בשם הבח לא יודע אם אני זוכר טוב אני חושב בשם הבח אומר את זה אומר ש יש בספר תורה מילים שהם חסרות נגיד א לעולם יש בתורה לעולם בליב תפות ו אחזוזות ו1 יש בחוקותיי שזה לך בלי ו' זשת >> כן יש יש כמה הוא אומר אם תיקח את כל האותיות שחסרות ותמלא אותם במילים החסרות אתה תקבל שישי ריבון הרי גם בגימטריות עושים חשבון לאוד שהיא לא נמצאת כאילו היא נמצאת זאת אומרת יכולים לכתוב לך נגיד בחוקותיי יעשו לך אות גימטריה עם שתי ו'ים כי כשאתה תכתוב את זה ולפחות ככה זה נשמע זה נשמע עם ו'ים כי יש לנו בתורה אם למקרא והם למסורת אם למקרא איך אתה קורא הם למסורת מה כותבים לך יש קרי ויש כתיב מה לעשות זה ככה תורה שאל כל דבר יש את החידושים שלו ואת העניינים שלו אז הוא ככה אומר בכל מקרה כותב רבי יעקב בו חצר כדי לכן כתוב שהאו את ראשו את ראש זה ראשי תיבות ראש הוא אומר ראש ראשי תיבות 60 ריבו אותיות 60 ריבו אופנים ככה הוא מסביר אומר ולכן הקדוש ברוך הוא רצה שיספרו אותם כדי שעם ישראל יזכור כל הזמן תקשיב אתה צריך ללמוד תורה תזכרו למה סוף סופרים אותכם לפי מה שאמרתי בבן איש חי בתחילת השיעור זה מצוין כי בזכות התורה אתה נשמר בספירה זאת אומרת אתה מוכרח ללמוד תורה כי התורה היא זאת ששומרת אותך אבל הוא קצת הולך מהסיבה שכיוון שיש 60 ריבו אותיות לתורה כי אנחנו 60 ריבו נשמות בכל נשמה יש כמה נשמות אבל אנחנו 60 ריבו שורשי נשמות אז הוא אומר כל אחד חייב ללמוד תורה כדי לחלק שלו של התורה שזה כאילו לא הולך לאיבון הרי אדם יש לו חלק בתורה שרץ שלו אף אחד לא יכול לחדש את זה ואף אחד לא יכול להגיע לזה. האורחים הקדוש כותב בפרשת כי תצא וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל עבדת אחיך אשר תובת ממנו מצתה הוא מסביר שזה הולך על הנשמה וכן תעשה לחמורו החומריות של הגוף שלך אומר אדם צריך להתנתק מהחומריות וכן תעשה לשמלתו כידג ללבוש לנשמה שלך בחולת תיו בגדיך לבנים הגמרא בשבת אומרת זה הנשמה דיבר מעשה ודבר שלישי וכן תעשה לכל עבדת אחיך אומר מי נקרא אחיך הקדוש ברוך הוא מה זה עבדת אחיך הוא אומר שהקדוש ברוך הוא הביא נשמה לעולם ויש לה חלק של תורה שרק שלה זה נאבד מהקדוש ברוך הוא וכשאתה מביא מישהו לשיעור תורה והוא אומר חידוש אתה עושה השבת עבדה לקדוש ברוך הוא כך כותב אני אקרא לכם את האור החיים בפנים אורחים אפלה ופלה פרשת כי תצא איפה זה וכן תעשה צה >> לחמורו שנייה אחת הנה כותב האור החיים הקדוש ואומרו וכן תעשה לחמורו לפי שיש באמצעות האדם שלושה דברים האחד הרכבת הגוף ב' חלק הרוחני שבאדם הנשמה השמלה שהזכרנו ג' חלק התורה המאורסה לכל אחד מישראל כנגד הרכבת הגוף אמר כן תעשה לחמורו כנגד חלק כמו ויחבוש אברהם את חמורו חבוש את החומריות שלו וכן תעשה לשמלתו כי בחינה זו תיקר שמלה כי אומר במסכת שבת משל המלך שחילק בידי מלכות עכשיו תקשיבו וכנגד חלק התורה אמר וכן תעשה לכל עבדת אחיך וקראה כתוב עבדה כמו שרמז רשבי משל למי שנאבד לו עבדה מי מחזר על מי כי חלק העולה לאיש זה חלק התורה שהשם נתן לכל בן אדם שזה חלק הנשמה מה הנה הוא עבוד מהעולם כיוון שאין זולתו יכול להשיגו כאמור בדברי המקובלים ובאמצעות השבתו בתשובה הנה הוא מוצא אותה למעלה אורחיים הקדוש מסביר אחיך זה הקדוש ברוך הוא אין אליה הצדיקים שיקרו אחים להשם כמו שארותך שכנוי זה מדרגה יותר מעולה שבכל הכינו אשר התקנו בהם יחידם זה שעם ישראל צריכים להיות באחדות כשעם ישראל באחדות זה מחלף אחר עם הקדוש ברוך הבן איש חי מוסיף בו הוא מביא אתם יודעים היה בפרשה שלנו יש דגלים הדגלים עם ישראל כינה במלאכים שהשם ירד להר סיני ירדו איתו רכב ריבותיים אלפי שינען השם בא עם סיני בקודש לא זוכר את הפסוקים טוב כתוב ירדו ריבות של מלאכי השרן הקדוש ברוך הוא היה בתוכם כמו מלך בגדוד גם עם ישראל אמרו גם אנחנו רוצים אמר להם הקדוש ברוך הוא אין בעיה סידר להם את הדגלים כתוב מרן החידה אומר איזה דברים אני אזכר ישתבח שמו לעד ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם מה זה בתוכם אומר הקדוש ברוך הוא נמצא בתוך תסתכלו יש ארבעה דגלים לכל דגל יש שלושה שבטים הדגל הראשון של יהודה אצל יהודה היה יהודה היה אה היה עם יהודה נתנאל בן צוהר נכון היה איתו אני חושב זבולון ישכר זה נתנאל בן צוהר זה השני איך קוראים לנשיא שלו שלכר >> איך >> נתנל יש לו מילה אל בסוף המילה נתנל הדגל השני זה דגל מחנה אפרים דגל מחנה אפרים מי היה השני איתו מנשה איך קוראים לו הנשיא של מנשה >> גמליאל בן פדצור איך השם שלו גמליאל גם הוא ישועל שמתם לב מהם אמצעים יש יהודה ישכר ויש זבולון זה אצל ישכר יש אפרים יש בן השכר מי איתו השלישי השני זה גמליאל היה אצל דן דן היה מעסף לכל המחנות היה איתו אשר אשר מי היה שלו מקודם זרקתם שם >> גיאל בן אוכרן גם הוא יש לו הוא גם אמצעי מי נשאר נשאר לנו דגל מחנה ראובן >> מי היה איתו היה איתו שמעון שלומיים שד צורי שדי בארבעתם יש אל בשם האמצעי אומר זה ושכנתי בתוכם אני בתוכם הוא אומר גם בהקרבה של הנשיאים בפרשת נשוא בין א' ב ג הב היא אמצעית בין הדו הה היא אמצעית בין הז ח טח היא אמצעית בין טי נכון עכשיו בין י ליב יא האמצעית נכון? החטא היא בין הזין הט. אומר, תסתכל, אותם אנשים השמות שלהם הם באותם ימים. ביום השני מי הקריב? נתנל בן צוהר. זה האל שלו. נתן אל. ביום החמישי מקרים אני חושב גמליאל יש שמה גם אל. אחר כך ביום השמיני >> גם היה שמה פגאל או שלומי, לא זוכר. אותו דבר ביום ה-11 הוא אומר תצרף. ב' זה 2 ה זה חמח. כמה זה? >> שבע יום ה השמיני זה 8+ 7 >> 15 היום ה-11 11+ 15 >> 26 כניין של הבעיה כך כותב מרן החידה אומר זה ושכנתי בתוכם זה הקור נמצא איתנו כל הזמן בשמות הכל אני אחזור לבן איש חי שאמרתי לך בן איש חי אומר כל הבן איש חי אומר פתגלים שהתחלתי להגיד לכם אני לא נכנס עכשיו לדבר איתכם למה הדגלים היו איך שהיו? מי היה בכל צד זה ארוך שנים הבאות בעזרת השם אבל דבר אחד בכל דגל של ראש של מחנה היה אותיות מהשמות של אברהם יצחק ויעקב בדגל של יהודה היה האות א' של אברהם האות י של יצחק והאות י של יעקב בדגל השני של ראובן היה את האות ב של אברהם היה את האות צדיק של יצחק והיה היה את האות עין של יעקב בצר ככה הוא כותב בדגל השלישי של אפרים היה אות של אברהם האות ח של יצחק והאות ק של יעקב רחק ואחר כך בדגל האחרון של דן היה ה מ מאברהם היה ק מיצחק והיה את הבת מיעקב אומר למה השם עשה את זה אומר השם רצה להראות להם אתם צריכים להיות מאוחדים אתם באתם זה מה שהוא אומר הפסוק אומר פה סאו תסתכלו על הדגל שהוא גבוה את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם תסתכלו על האבות שלכם הוא מסביר בהמשך בדגלים כתוב שמה אין לי פה חומש אם היה לי חומש יש חומש מחילה תודה רבה כתוב שמה באצל ה אצל הדגלים כתוב מנגד הוא מסביר מה זה מנגד הוא אומר אפילו אם עם ישראל עושים דברים נגד הקדוש ברוך הוא, כביכול לא עושים את המצוות שהקדוש ברוך הוא אומר, אבל כיוון שעם ישראל מאוחדים, הם ביחד, הרי הם חנו ביחד. הנה אני אקח לכם את הלשון שלו. אומר, זה גורם שהם א שהקדוש ברוך הוא לא מעניש אותם. כמו שכתוב, חבור עצבים אפרים אנחנו. וגם כתוב רבותינו אומרים אה הנה איש על דגלו באותות לבית אבותם את האותיות של לבית אבותם את האותיות של האבות יהיה על דגלו יחנו בני ישראל הם יהיו ביחד מנגד אפילו אם הם עושים דברים נגדים אומר הקדוש ברוך הוא כיוון שיש משהו שמאחד אותם סביב לאוהל מועד יחנו אני מוותר להם שור חיים בפרשת האזינו על הפסוק אדוני בדד ינחנו >> ואין אמונחר אומר האורחים הקדוש עליו השלום הקדוש ברוך הוא רואה שעם ישראל בדד הם לא מתערבים בגויים והם בד בבד אחד עם השני מה זה בד עלי אחד בבד אחד הם ביחד מאוחדים השם רואה שהם בדד ינחנו עושה להם הנחות ואפילו שהם עובדים מעבודה זרה ואין עמו אליך אם אתה אומר ואין עמו אז מה מנה יש עמו אומר השם מחשיב אין עמו כמו חבור עצבים אפרים אנחנו לו זה מה שאומר פה מנגד אפילו עושים דברים נגדים כל מה שהם משל אנחנו ההורים הילדים שלנו רבים אנחנו משתגעים אפילו שזה רפאים מריבות של רגע אתה משתגע ילדים קטנים בטח גדולים אוי ואבוי ילדים גדולים שרבים איזה צער עושים להורים תך הקדוש ברוך הוא רואה את הילדים שלו רבים באמת עכשיו אתה בתו אבא מוכן אל תכבד אותי אל תריב עםמח שלך העיק כך שתהיו באמה ככה הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה מיוחדים זה אחד הדברים שכתוב פה בתחילת הפרשה וידבר השם אל משה במדבר סיני כותב מרן החידה במדבר סיני גימטריה בשלום יוצא בדיוק 378 הוא אומר בגלל שפה היו בשלום ויחן שם ישראל נגד הר כל המקומות הלכו במריבות >> ויחנו ויסעו ויחנו אבל פה ויחן איפה שהגיעו למצב שהיו רגועים היו ביחדן זה כבר עולם אחר זה כבר מחלף אחר עם הקדוש ברוך הוא רק נסיים את האור החיים הקדוש המילים שלו אי אפשר לסיים אורחיים אף פעם רק שת >> כן ולזה נתחכם השם לומר למשה לשת ראש בני ישראל ביום אחד ביום אחד לחודש השני בכיוון עכשיו אני רוצה שתספור אותם שהיה זמן שהגיע המספר למספר הראשון לבד הלביאים מה שהזכרתי קודם להעירך במה שאמר בפסיקטא שהמספר עצמו הראשון היה כמספר השני ולומד אחד ונכנס אחר במקומו והטעם לצד שהיו עסוקים במלכת המשכן על דרך ואתם הדבקים בעל שם אלוהיכם חיים כולכם היום רבי יעקב אבו חצרה באחד מספריו כותב משכן ראשי תיבות מיטה שולחן כיסא ונר עכשיו מה כתוב ועשה לו עליית הקיר כתנה אצל אלישה >> הוא אומר זה האדם צריך לעשות בגוף שלו משכן לשכינה אומר ואתם הדבקים בעל שם אלוקיכם חיים כולכם היום שאדם עושה מצווה עושה איזה פעולה בזמן שהוא עושה את הפעולה יש לו שמירה מהשמיים כל זמן שאדם נמצא בתוך כדי מצווה והוא באמצע ללכת למצווה הוא באמצע דרך למצווה יש לו שמירה אומר האור החיים הקדוש בגלל זה כל זמן שהיו עסוקים במשכן לא מתו קרה להם שום דבר ונוכל לומר גם לדברי המדרש שהביא רש"י שכשבא לעשות שכינתו בתוכם שבחר בזמן זה לטעם הנזכר ודווקא כמו שהזכרתי גם המספר תואם כי הזמן הקדוש ברוך הוא ידע שזה הזמן המכוון סיפר לי מישהו באשדוד בשיעור יש לי שיעור באשדוד סיעתה דשמיא הוא הלך לטבריה בחופש לקנות עם הילדים נופש הלך לקנות קצת בשרים לעשות על האש אז עד שהקצב חותך מסדר לו הוא רואה שיש לו זקן שהזקן לא נראה זקן א רגיל, זה נראה כמו כאילו לא עלינו היה אבל אז הוא מדבר איתו תוך כדי אז הוא מספר לו אומר לו אבא שלי נפטר באמת לפני כמה שבועות ואני עדיין עוד לא הסתפרתי והוא מראה לו תמונה של אבא שלו על הקיר אומר לו זה אבא שלי אומר ריך ימים חי לי 90 ומשהו שנה הוא אמר לו אתה יודע מה המעלה של אבא שלי מה היה לו איזה דבר הוא אומר כל מוצאי שבת איך שהיה מסיים את ההבדלה היה יורד יורד למטה למכולת יש מקומות יש מכולת 246 היה יורד קונה משהו לשבת הבאה כל החיים שלו היה עשוק במצוות שבת יש כזה אור החיים שמסביר ככה ושם הרו בני ישראל את השבת תמתין לשבת כל הזמן תהיה כל הזמן המוקט שלך זה השבת הנקודה הוא אומר אתה יודע מתי אבא נפטר אומר לו איך שסיים את ההבדלה לא היה לו את הצ'אנס אפילו ללכת לקנות אין עצה ואין חוכמה ואין תאונה נגד השם אבל עדיין רואים אדם שומר מצווה תפוס במצווה זה מה שאומר החור החיים הקדוש ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם >> הם כולכם השם יזכה אותנו להיות דבקים בשכינה >> להיות דבקים בתורה ושיהיה בינינו אחדות כל הזמן נזכה כולנו לגאולה שלמה במרה בימינו וכן יהי רצון ונאמר אמן ‏am




