אור החיים הקדוש פרשת בהעלותך - הרב ברק בן ניסן שליט"א - בני ברק - י' סיון תשפ"ו

Kind: captions Language: iw פרק ח פסוק ג אנחנו נמשיך מכאן בעזרת השם צדיק >> פרק ח פסוק ג >> הדברי תורה בעזרת השם לרפואת ויקטור חיים מזרח בן מזל השם ישלח לו רפואה שלמה >> אמ >> ולהבדיל לעילוי נשמת יוסף בן זריפא יום פקודת יום השביעי שלו יום השיבה נשמת יצחק בן יוסף >> נשמת יצחק >> בן יוסף >> בן יוסף בת >> ברוך השם תניחהם בגן עדן >> זה לילוי נשמת או רפואה לא >> הוא אומר משהו >> אה >> ריקה >> בת ש >> רפואה שלמה >> כן כן >> חולה >> בפיקה חולה שלמה >> רבקה בת >> בת >> בת ששלח לרפואה של סיסטר >> למה יוחד >> אנחנו בפרק ח פסוק ג >> ברשותכם אני קצת אחזור על פסוק פסוק ב' הפסוק אומר כאן וידבר השם אל משה לאמור בפסוק השני בפרשה אומר דבר אל אהרון ואמרתה אליו כן בעל על אותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות האורחים הקדוש שואל שאלה שהוא שואל אותה בכמה וכמה מקומות שבוע שעבר גם פרשת נסו שאל אותה להרבה מקומות למה כתוב גם דיבור וגם אמירה זאת אומרת יש פה שתי שאלות גם למה כפל ולמה שינה את הלשון יש לרוחם הקדוש כל פעם את הקו שלו בתירוץ בשאלה הזאתי הרבה פעמים הקו הוא דומה פה כותב האור החיים הקדוש שבט לוי זה שבט שלא לא היה בחנוכת המזבח. מי שחנך את המזבח זה כל השבטים חוץ משבט לוי. הכהונה הכהנים. הכהנים זה הלביאים. אותו אותו שבט. ואהרון היה קשה בעיניו. למה לא זכה להיות חלק מחנוכת המזבח? אמר לו הקדוש ברוך הוא, רש"י כותב, לא הוא ולא שבטו. גם השבט שלו לאמי. זה שמסבירים ששבט לוי היה שבט עני כי הם לא לא קיבלו לא בביזת מצרים ולא בביזת הים כיוון שהם לא היו בשיבוד ובעבדות אז הם לא קיבלו ככה כתוב וגם את הגו אשר יעבודן אנוכי וכולי ואחר כך כתוב ואחרי יצאו בחוש גדול ככה יש לומדים שבט לוי לא קיבל א מה מה מהשלל הזה בכל מקרה אהרון אמר לקדוש ברוך הוא היה קשה בעיניו, הוא רוצה גם הוא לעשות משהו בחנוכה. הנה אני קורא לכם את לשון רש"י. רש"י כותב: "למה נשמחה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. כמו שאמרתי לכם גם שבטו לא היה. כמו שהזכרתי שמסבירים שלא היה להם הם היו עניים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, "חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות." ועל זה הורחיים הקדוש עומד פה ואומר, יש מחלוקת אם הנרות היו קבוהים במנורה או לא. למן ד אמר שהנרות לא היו קבועים במנורה. שככה גם לומד אור החיים הקדוש, הוא כותב פה, "ואני אומר, היא לא הייתי שם, הייתי מוכיח לא כבי נרות." מביא פסוק כתוב וכיסו את המנורה ואת נרותיה. אומר האור החיים הקדוש, יוצא שכאשר אהרון הכהן כל בוקר הוא לוקח את הנרות, נר כאן פירושו כוסית זה הנר פה שאהרון לוקח את הנרות, הוא מוציא אותם מהמנורה והוא מקנח אותם, מסדר אותם, מנקה אותם ומחזיר אותם ואז הוא שם את השמן ואת הפטילה ומדליק את הנרות. זה עצמו כל פעם הוא חונך כלי במקדש מחדש. כשאתה מפרק לי כאילו ביטלת אותו מה מהשימוש שלו מהייעוד שלו ובגע שאתה מוציא ומחזיר אתה כל פעם חונך אותו עוד ראשונים שואלים את השאלה הזאתי הרמבן מוסיף עוד הוא כותב הרי כהן גדול מביא מנחת חביתין בכל יום ויש עוד דברים שהקדוש ברוך הוא יכל להגיד לאהרון יש לך את זה ואין את זה לאחרים אבל כל הדברים האלה גם ארוח חיים כותב פה הקורבנות וגם מי היה מקריב בכל הימים שהנשיאים הביאו את הקורב בנות שלהם זה גם כן האהרונים והכהנים אז היה לו גם חלק בזה אבל הוא רצה חלק משהו בכלי במקדש משהו בכלים עצמם לא משהו שעובר וזה אמר לו הקדוש ברוך הוא יש לך את המנורה המנורה ברגע שאתה חונך אותה ואתה כל יום כביכול מפרק אותה ומחזיר אותה את הנרות למקום אז כל יום אתה חונך מחדש החיים הקדוש אומר זה למן דאמר רגע ואז יובן מה זה דבר ואמרת יש פה ציווי של מלך ויש פה אמירה שמסעדת את ליבו של אהרון היה לה אהרון בליבו איך רש"י כתב רש"י כתב לפי כשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו זאת אומרת זה משהו שעבר לו במחשבה הקדוש ברוך הוא כבר מיד זה מאוד מעניין יש בן אישחי שכותב לא קשור לפה אבל אני רוצה להגיד נקודה עם אהרון הוא כותב שלמה צריך להתפלל אומר הבן אישחרי הקדוש ברוך הוא יודע את צרכיך יותר ממה שאתה יודע מה אתה צריך הקדוש ברוך הוא יודע הכל יודע מה אדם צריך להתפלל? הוא יודע תעשה מה שאתה מה שאתה יודע תיתן לי. אז הבן איש חי מסביר בארוכה שהתפילה היא לא בשביל שהקדוש ברוך הוא צריך לדעת מה אתה צריך בשביל לתת לך. התפילה בונה. ככה הוא אומר. האותיות של התפילה בונות כלים ועל ידי שיש כלים הקדוש ברוך הוא יודע מה אתה צריך. אז הוא יתן לך באותם כלים. אתה עושה בית קיבול לקבל את התפילה. ואם אתם זוכרים, דיברתי פה פעם בנשחי אחר שאמר שיש הבדל בין אם אדם מאחל למישהו או שאדם מתפלל וזה קורה או אדם מתפלל על משהו וזה קורה. כאשר זה באיחול, הדבר הזה לא בטוח שיחזיק מעמד, אבל שבדבר בא על ידי תפילה יש לו בית כיוון. ואז הוא הביא ראיה מאלישה עם השונמית שהוא אמר לו, "מה אתה צריך? מה את צריכה?" היא אמרה לו א בתוך עמי אנוכי יושבת. ואז העוזר שלו אמר אין לה ילדים אז הוא אמר לה שנה באה חובקת בן הוא לא אמר שום לשון תפילה הוא רק אמר לשון איחול ומה קרה לילד הזה אחר כך הוא מת צריך לרוץ עוד הפעם וכשהוא רצה לשלוח עוד פעם את גחזי המקל היא אמרה לו אל תחזב בשבחתך אל תעשה לי איחולים אני רוצה תפילה כותב שמה בן איש חי שתפילה זה שבע מילים יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו אחרי שאתה אומר את זה תגיד מה שאתה רוצה ואתם תראו שברוב ככל התפילות שלנו מסודר הלשון הנוסח הזה הוא מביא ראיות כתוב חוכמות בנתה בתה חצבה עמודי השיבה אומר אם אתה רוצה שזה התפילה תהיה חצובה שהדבר יהיה חצוב אז זה צריך חצבה עמודי השבעה תגיד את השבעה מילים האלה בכל מקרה אז הוא מסביר שצריך לעשות כלים ל יש גם רבי נחמן בברסלב באיזה תורה שלו שכותב שאדם מקבל משהו בלי תפילה אז יכול ללכת ממנו כי אין כלי זה לפי הבן אישע הזה זה מסתדר מצוין אומר הבן איש אבל יש מקומות נדירים שהקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם בלי כלים וזה מסתדר כמו שאומרים בתענית ציבור תרם יקראו >> ואני אענה עכשיו למה נזכרתי בזה כי פה אהרון כאילו עוד לא דיבר לפי מה שרשי מביא דברי רבותינו הוא רק חשב אבל כל כך אהרון חשוב אצל הקדוש ברוך הוא שהמחשבה שלו כבר גרמה שהקדוש ברוך הוא מיד א כאילו מיד נתן תשובה אומר למשה רבנו תקשיב תגיד לו יש לו את המנורה כלפ כל פעם שהוא חונך אותה, מטיב, מדליק, מקנח ואחר כך אז הכל בסדר. עולה לו כאילו הוא חונך כל יום וזה מה שאמרו שלך חייך שלך גדולה משלהם כל זה טוב למן ד אמר שאומר שהנרות לא קבועות במנורה למן ד אמר שאומר שהנרות קבועות במנורה מה נגיד הרוחם הקדוש לומד שזה היה קבוע זאת אומרת זה היה קשור למנורה אבל זה היה הזהב הוא חומר גמיש מבחינת החומר גלם שלו והיה אפשר להרים את ה את הנר את הכוסית הזאתי והיה פטיל מזהב שהוא תפוס לתוך המנורה. כלומר, באמת לנתק אותה לא יכולת לת >> כאילו יכלת אם אתה רוצה לקרוע או איזה משהו אחר, לשבור משהו אחר, אבל כמובן שלא, אבל אני אומר זה זה כבר נושא אחר, אבל זה היה חלק מהסיפור מגוף המנורה ועדיין גם בזה יש לך חנוכת המנורה. ברגע שאתה מוציא את זה ואתה מוציא את זה מהכאן שלו ואתה מחזיר אותו אז גם בזה יש לך את הפעולה של החינוך וזה מה שהאורחים הקדוש לומד פה הדיבור והאמירה הדיבור זה המצווה של המלך ואמירה זה מה שנותן תשובה אמירה זה תמיד הוא כותב לשון א >> אמרת לשון גדולה התגדלות כן זה אמירה שמסעדת את הלב של אהרון הכהן אנחנו עכשיו נקרא פסוק ג' אורחיים מאוד מעריך פה כתב פה משהו על הגאולה ועל אומות העולם הם הם 70 אומות אנחנו הנר האמצעי נר המערבי אפם לא קבע עד לכל בי העולם שהשכינה שורה בישראל יש פה בן איש חי כותב שיש שם קדוש שנקרא כסה בפז >> כסא בפז הוא אומר זה שם שסגולתו להצלחה אם אתם זוכרים למדנו באורחים קדוש בפרשת וישלח שאמר יעקב לעשיו חנני אלוקים וכי יש לי >> קול שמה מסביר האורחים הקדוש בשם הזוהר שאברהם יצחק ויעקב נברכו בברכה בכל מכל ק כל כל מה הברכה הזאתי זה שפע של הצלחה ברגע שאתה נתת משהו זה כבר הושלם אצלך אתה לא זה הצלחה ענקית זה לא אין לך אף פעם הפסד אז תמיד אתה מוצלח ומרווח כותב הבן איש חי קח את המעילה קל אם תפתח אותה. אז כל זה כ. כ זה כופ ולמד. אז כ ופ זה 100. למד זה 174. 174 זה גימטריה של השם הקדוש הזה כסא בפז. או >> הוא אומר אם ה הוא אומר וזה לא אמרתי כיסא אמרתי כסף. בגלל זה הדגשתי. בגלל זה גם אמרתי קודם כסה בפז. הוא אומר ולכן כתוב והכבשים הפריד יעקב. נכון בפרשת ויצא. ואז כתוב שמה פני הצון אל עקוד. עקוד זה גימטריה 174. זה אותו גימטריה של אותו שם. הוא אומר וזה השם מוביא בשם רבי שמשון אסטרופולי שזה השם שעם ישראל יצאו בזכותו במצרים. ולכן כתוב ויוציאהם בכסף וזהב >> ואין בשבטיו כושל. כסף וזהב זה כסף זהב זה אותיות כסף בפז. אם אתה לוקח את המילה כסא מוציא לה את הה שם אותה בפז לוקח מהבפז את הפה שם בה. אתה מקבל כסף זהב. ככה הוא מסביר מה זה נוגע אלינו למנורה. הוא כותב אבותינו אברהם יצחק ישראל יעקב אבינו קראו לו ישראל ודוד הם כתוב שהם ארבעה רגליים של המרכבה אז הוא אומר משמה בא כל השפע של ההצלחות של עם ישראל אומר קח את הסופי תיבות שלהם אברהם מה האות הסופית שלו מ >> יצחק זה ק כמה זה ביחד 140 יעקב זה ב' כמה זה ביחד >> 142 נכון >> וסליחה לא לא אמרתי לכם טוב לא לא לא לא לא >> לא אמרתי טוב ישראל אמרתי נכון זה ל זה 170 וד זה ד זה 174 174 זה גימטריה הקוד גימטריה כסף בפז גימטריה מה שהזכרנו אומר ומה זה קשור לפה הוא אומר זה המילה מנורה אומר המילה מנורה האותיות שקודמות לאותיות מנורה זה מ קלד לפני המ נכון בע ל >> זה לא לפי הסדר אבל לפני המאה ל בצור >> שנייה מנורה מנורה נכון >> רגע לפני הנ בא המפני המר בא הק לפני המא ל ולפני ה באה הד אומר קיבלת את אותו שם שזה סופי תיבות של השמות של האבות עם דוד המלך וזה גימטריה של השם הקדוש הזה הוא אומר וזה שם של הצלחה גדולה ולכן כתוב בפרשה שלנו כתוב אל מול פני המנורה יאירו >> יאירו ולכן כתוב מקשה תעשה המנורה זה הכל חתיכה אחת ככה הוא מסביר הוא אומר נר זה נשמה הרי נר השם נשמת אדם ועם ישראל הם חצובים משבע ספירות הבניין עושה כל מיני דברים חלק אני לא מבין בואו שלא תתבלבלו אני רק אמרתי לכם מספרים שזה יפה לאוזן זה נשמע גם טוב אחר כך הוא מסביר גם למה כתוב בהעל אותך את הנרות אומר יש ב' וה ב ה עלותך כל בוקר מי שלא מתחיל את התפילה וברוך שאמר וקופץ ללילות השם מן השמיים ולהשתבח הוא נתקל בהי הבא מסדר סדר המערכה משמה דגמרא ליבד בשעות מערכה גדולה שנייה מה יש בהמשך שמה והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד דם התמיד קודם להטבן הוא אומר חילקו את זה לשתיים חילקו את זה לחמש ולשתיים הוא אומר למה הוא אומר קודם כל זה רמוז פה בעלותך יש ב' ויש ה עלותך זה שתיים חמש הוא מסביר שזה כנגד שבעה ספרים שיש לנו יש לנו חמישה חומשי תורה אבל יש בו מנסו אהרון כתוב שזה ספר בפני עצמו אז יוצא שבמדבר מחולקת לשלושה ועוד יש לך ארבעה זה ביחד שבעה על זה גם אמרו חוכמות בנתה בתה חצבה עמודי השיבה ואז הוא מסביר שמה שמעניין הוא מסביר את זה במגילת רות בצורה יותר זה בספר המלך אבל בפסוק הרבה בהמשך לא איפה שאנחנו נמצאים יש פסוק כתוב כתוב עינייך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריה אלו ציוויתי את הנערים לבלתי נוגעך וצמית וה וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישבון הנערים אני חושב שאמרתי לכם את הפסוק נכון אז הוא אומר מה זה והלכת אחרי הן אז הוא אומר שיש יש 10 ספירות יש כתר חוכמה בינה זה לא מדברים על זה אומר אחר כך יש לך חסד, גבורה, תפארת, נצח, עוד חמש. אחר כך יש יסוד מלכות. אומר, בחמש האלה יש חסדים וכל החמש האלה כלולים בתוך היסוד ובתוך היסוד כלולים כל החמישה עם היסוד. זאת אומרת, יש לך חמש שהם התפשטות בפשטות ויש לך שתיים שהם בכללות. הוא אומר לכן עשו חמש ושתיים. זה מה שפה כתוב. הטבעת חמש נרות, אחרי זה הטבעת שתי נרות. אבל הוא מדביר שמה דבר מעניין. אומר הוא היה צריך למתק את הגבורות שבה אומר לכן כתוב בעלותך את הנרות הוא אמר לה והלכת אחרי הן קח את המילה הן שים אותה ליד המילה רות איזה מילה אתה מקבל >> נרות >> הנרות זה מה שכתוב פה בעלותך את הנרות הוא אומר היה צריך חמש דברים אצל רות למתק אותם זה הנרות ככה הוא מסביר בארוכה >> פטיר בן חי מאוד א >> דוד אתה חוזר לי על זה >> טוב אה א יש הרבה על המנורה זה באמת ארוך אבל רוצה להספיק איתכם אור החיים הקדוש אנחנו הגענו לפסוק אמל ויעזקן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה הוא אומר הבן איש חי גם כותב וזה מעשה המנורה אומר מה זה וזה מעשה המנורה אומר המנורה זה התורה מנורה זה גימטריה אש והתורה נקראת אש זה כותב מרן החידה אבל הוא אומר לא חוכמה רק ללמוד צריך גם לעשות וזה מעשה המנורה הוא אומר זה מה שאתה יכול מה שאתה לא יכול הוא אומר עד ירך עד מקשאי אומר מה זה עדרכך עד מקשיים אומר כל התורה יש בה מלא קושיות אומר אבל אתה צריך לדעת שהכל זה חתיכה אחת עד ירכה עד יריכה זה הסוף של התורה ופרחה זה התחלה מה זה פרח שבא פרי קודם כל יוצא פרח אומר מתחילת התורה ועד סוף התורה תדע זה הכל מקשה אחת יש לך לך קושיות נכון אבל תדע זה חתיכה אחת כמראה אשר ראה השם את משה זה גם תורה שבא על פה בשביל לתרץ הרבה דברים בתורה שבכתב אתה צריך את התורה שבעל פה באמת רבי יצחק אבוך חוצר כותב שהמילה המנורה סופי תיבות שלה זה גמטריה המשנה איך אתה כותב מנורה מ אז יש לך אותה נעלם את זה מ זה שתי ממים נ מנורה נ זה עוד נ >> אה ר זה ש וה ה זה ה ה ה זה ה זה משנה הוא כותב המשנה כי הוא כותב המנורה אז הוא כותב המשנה אבל זה אותו דבר זה גם גימטריה חיים בן אתר חיים בן אתר גימטריה המשנה כן גם יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא יהודה הנשיא זה גימטריה חיים בן עתר כן פעם חשבתם הנשיא זה 366 >> יהודה זה 30 נכון 30 ועוד 396 >> ועוד 366 396 ועוד שתי מילים יהודה הנשיא 398 ואם הכולל הכללי זה 399 גימטריה חיים בן אתהר גם משנה משנה 395 ועם ארבע אותיות 399 גימטריה חיים בן אתר אפלפן >> פעם כתבתי פה על הפסוק הזה הרבה שלחתי פה לחלק מהחברים כמראה אשר הראה השם את משה ראה ראשי תיבות רבנו אור החיים הקדוש היה לי פה אריכות דברים פעם דיברתי על זה אני לא רוצה לחזור סתם על דברים טוב אני קורא פסוק ג' ויעסקן אהרון אל מול פני המנורה אלה נרותיה כאשר ציווה אדוני את משה כל הפסוק הזה כפול ולא ברור שאלות של הרוחים אני אומר לכם ויעסכן אהרון כאשר ציווה לשם את משה ומה זה אל מול פני המנורה אלה נרותיה זה מה שאמרו לו לעשות אז אם אתה אומר לי ויעסקה לא צריך לתוב אל מול פני המנורה הבן איש חי כותב פה דבר מאוד מעניין תראו מה זה כוח של מחשבה ורצון המשכן היה כבר מוכן בכפי כסלב הקדוש ברוך הוא אמר למשכן למשה רבנו תקפל את הכל תביא קונטיינר שים את זה באחסנה אני רוצה לחנוך את זה בחודש שנולד הבן שלי יצחק יש מחלוקת אם יצחק נולד בא' ניסן או בתו ניסן אבל הוא נולד בניסן אומר אומר הבן איש חי ויעזקן אהרון זה עכשיו עכשיו בא' בניסן הוא אומר כאשר ציווה שם את משה זה בקפה כסלב. הוא אומר מקפה כסלב שכבר הוא יכל בפוטנציאל יש פה כבר את המנורה ואפשר לעבוד עם הדברים האלה. השם מחשיב לו כל הזמן כאילו קיים את המצווה. ככה הוא מפרש את הכפל של ה כתוב ברוט ישלם השם פעולך ותאים מזכורתך שלמה מעם השם אלוהי ישראל אשר בת לחסות תחת כנפם. זה גם אחד הפסוקים שלא מתחיל באות ו'. הרי כל רות מתחיל דיברנו על זה הפסוק שאמרתי קודם עינייך בשדה מתחיל בעין זה העין של ישעיה שאמרתי לכם ופה זה י ישלם השם פע הולך כותב הבן ישעי מה זה ישלם השם פע הולך אומר אדם שרוצה לעשות לקיים את התורה הוא לא יכול מי יכול לקיים כל התורה כולה יש מצוות הלכת למשיחה יש מצוות לא כרגע לא אדם נולדה לו בת ראשונה איך יקיים פדיון הבן אין לו אומר כשאדם כשאדם עושה מצוות, באיזה עבר בגוף אדם עושה מצוות? האבר הכי דומיננטי בעשיית מצווה. איזה עבר? >> אה, >> מה זה? לא שומע. >> יד, הידיים, כף היד, נטילת לולב, בדיקת חמץ איפה שאתה הכל תפילין תלית כן שמע טוב אפשר להגיד את גם בלי אבל נכון אבל צודק כאילו משתמשים מהעולם בסדר? הרוב הרוב זה הידיים >> אומר תקשיבו אומר הבן איש חי אומר הבן איש חי ישלם השם פעולך אומר קח את המילה פעולך תחלק אותה לשלוש מילים פה על כ בפה אתה לומד בכף אתה עושה אומר אדם שלא יכול לעשות ישלם השם משלים לו את זה אם הוא לומד את התורה הזאת כאילו עשה פה על כף פה בשביל כף כאילו הבן אדם עשה בידיים שלו את הפעולה אבל צריך גם לרצות יש אור החיים כזה באחד הפרשיות לא זוכר איפה כותב מתה יבוא מקר זה לידי ויקיימנו יש כזה לשון באור החיים חושב על קורבנות בית המקדש >> ברגע שאדם יש לו לא רק לומד נושא מסוים אלא גם הוא רוצה הפלא יועץ כותב במערכת ביכורים פלא יועץ זה לפי אותיות במערכת ביכורים הוא כותב כתוב בגמרא כל הנותן דורון לתלמיד חכם כאילו הביא ביכורים אז הוא אומר אדם אומר אם היה בית המקדש אתה יודע איזה ביכורים הייתי מביא הקדוש ברוך הוא אומר לו בוא נראה הנה תביא עכשיו את תמצא תלמיד חכם לך תיתן לו אם נראה אותך עושה מה שהוא בא להגיד מה שאתה יכול לעשות תעשה וגם מה שחכים אמרו לך שנחשב כאילו אז תעשה גם את זה וזה יעלה לך ככה כי הקדוש ברוך הוא אומר כי קח מועד אני משרים אשפוט אדם אומר אני כל השבוע לא יכול ללמוד כי אני עסוק בדברים שלי הקדוש ברוך הוא אומר לו לא בסדר עסוק למחייתך מצוין אז בוא נראה מתי שאין לך עבודה שבת שאתה שובט ממלאכה מה אתה עושה אותו דבר כל האופציות שנתנו לנו רבותינו שאם אדם עושה אותם מעלה עליו כאילו עשה דברים שהם בזמן בית המקדש ככה האדם צריך להתנהג עכשיו ולעשות את אותם דברים והקדוש ברוך הוא אומר אם את זה אתה עושה סימן מעלה עליך כאילו עשית את הביכורים אגב ביכורים זה גם גמטריה רח ביכורים זה גמטריה 280 פלא ופלא קוראים זה עם האותיות ביכורים זה 288 אור החיים זה 280 ועם האותיות 288 מי שרוצה לתת דרום לתלמיד חכם שיקריב ביכורים שילמד אור החיים הקדוש טוב אומר האורחים הקדוש צריך לדעת >> למה לא הביכורים עם האותיות אור החיים זה עם האותיות תציא פלאפון חיים של אבא זה דברים שאמרתי אותם בשיעורים >> כן זה פירא רשתי פעם את המשנה בפאה, את כל המשנה על האורחיים אלו דברים שאין להם שיעור הפאה ראשי תיבות פירוש אור החיים הקדוש והביכורים והראיון הכל הרי שעה עבר >> טוב אומר האור החיים הקדוש צריך לדעת למה הוא צריך לומר אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציווה השם את משה צריך לדעת למה הוא צריך לומר אל מול פנה ולא הספיק במאמר ויעסן עוד חזר לומר כאשר ציווה והוא המאמר עצמו שאמר והיה אמרתי את הקושיות האלה זה קושיות של אור החיים הקדוש יכוון אמר על זה הדרך אומר ויהסכן כנגד פירוק הנרות וכינוחם כדי שתהיה כחדשה שבזה יוצדק החינוך כמו שאמרנו ואומרו אל מול פנה כנגד סדר הנחתן שיופיותיהם אל מול פנה זה לא הזכרתי לכם הרחים כתב את זה כבר גם למעלה הוא כתב שתי נקודות שלא אמרתי לכם לא זכרתי האמת ניסיתי לחזור על מה שלמרנו שנים עברו אבל לא זכרתי דבר אחד הוא לומד שהיה מצווה להטיב את הנרות גם ביום וגם בלילה ועל היום כשהת שרגה בתי הרב מהענה מה עוזר לך נר ב באור והאורחים הקדוש מסביר שמה שבבית מקדש ראשון היו מדליקים רק בלילה כי היה ניסים עבדו כמו שצריך בבית מקדש א היו דברים שלא היו בבית מקדש ראשון אחד מהם שהיה כווה נר המערבי אז יש מצווה לדאוג שזה תמיד יהיה דלוק. אז הכהן היה לו מצב שהוא היה מטיב גם ביום שהוא היה רואה שזה כן שהוא היה רואה שזה קמה לא נכבא נכבא אני לא יודע אם זה דווקא בגלל שמלא שמן בגלל שנגמר השם יכול להיות ש בגלל שנגמר השמן גם >> הרי הנס היה >> הנס היה שזה היה הוא היה שם בשמן כמידת חברותיה הוא שם בכולם את אותו מידה כולם קווים בבוקר והנר האמצעי נר המערבי מחלוקת מה זה נר המערבי לא משנה האם זה הנר השני אז גם מחלוקת אם זה היה עומד מזרח מערב וצפון דרום יש כמה דעות בדברי רבותינו רש"י כותב ששלושה הנרות המזרחיות מכאן לומדים מרשי שרשי למד שזה היה עומד מזרח מערב מזרח מערב ולא צפון דרום בסדר יש בת מחלוקות בדרך בתלמוד בכל מקרה א הנר המערבי היה נשאר דולק עד הערב למחורה זאת אומרת עד כל היום כל כל היום היה עד הלילה שעוד פעם בא מטיב את הנרות כתוב שבה היה מתחיל איתה היה מדליק אחר כך היה מכבא אותה עכשיו אחר כך היה מתים את ה זה והיה מדליק שאר הנרות היו קווים בבוקר והשמים להם את אותו מידה זה בדיוק הנס ב בבית ראשון כמו שאמרנו זה היה עובד כמו שצריך בבית שני היה נכבא הנר המערבי אז צריך עוד פעם לסדר אותו יש עוד נקודה שהרוחים הקדוש כותב שאת הפטילות עצמם הוא היה צריך לסדר אותם לכיוון הנר האמצעי הרי אש היא זזה תמיד היא תעלה ככה גפרור תדליק אותו. איך שלא תסובב את הגפרור? האש תעלה למעלה. חום עולה וקור יורד. פה את הנרות עצמם, את הפטילות עצמם הוא היה צריך לכוון אותם לאמצע. וגם האש כשהייתה דולקת, היא הייתה דולקת לכיוון האמצעי והאמצעי היה דולק לכיוון מערב. ורבותינו מסבירים ורב ולכיוון מערב זה עוד פעם תלוי אם זה עומד צפון דרום או מזרח מערב. למד אמר שאומר צפון דרום זה היה מול המזבח. כי רבותינו גם לומדים מה זה אל מול פני המנורה. מה זה מה זה הפנים של המנורה. אז יש שמפרשים, ראיתי באחד הספרים כותב פני המנורה זה השולחן. כי כמו דרך של בתים של מלכים שיש אור שמאיר על השולחן שהם אוכלים בו. אז גם פה כביכול הרי כל המשכן זה בשבילנו. ברכ זה. זה בשביל שעם ישראל רצה כמו שהם רצו. מלך ורצו. הם רצו להרגיש שיש להם מקום שהם נותנים ועושים. יש רמבם מפחיד. ישרמם שהוא כותב מביאים אותו הרבה מפרשים ודנים בו שהקדוש ברוך הוא נתן מעשה הקורבנות ואת כל עניין המקדש וכולי כי עם ישראל הורגלו לעבוד עבודה זרה אז השם נתן להם לעשות את זה ב מכיר את זה יש כתוב בספרים דנים על זה לא משנה אבל בכל מקרה >> זה המשכן הוא בשבילנו המקדש בשבילנו לספק את עצמנו הקדוש ברוך הואות עם ישראל >> כן עדות לכל בעיה עולם נכון זה נקודות שהיו הקדוש ברוך הוא לעשות עוד נקודות שזה היה עדות אבל ככה כתוב זהב כסף זה הרי מה זה ליזה איך כתוב שמה שמשה רבנו שהשם אמר לו תבנה לי בית הוא אמר הנה שמיים שמע שמיים לא יכלו מאיפה אני אתחיל לבנות לך בית זה לא בכלל מתחיל אבל זה בשבילנו בכל מקרה הוא היה צריך לכוון אחד השיטות שהוא היה מכוון את ה את שהאש הייתה עולה הולכת לכיוון הנר האמצעי כאילו אף אחד לא צריך פה אור וכי לאורה הוא צריך אז זה רק להדליק את הנר והוא מאיר לכיוון השני כי הוא לא מאיר למקום המקום עצמו עצמו לא צריך א לא צריך אור בכל מקרה אחד מהדברים שעשה אהרון שאת הפטילה עצמה הוא אותה הצידה לכיוון הנר המרכזי נר האמצעי זה מה שאומר פרים הקדוש ואומרו אל מול פני המנורה הרי זה כפל זה אמרת לי קודם אם אתה אומר לי שהוא עשה מה שציוו אותו בציווי היה אל מול פני המנורה אז למה התורה חוזרת על זה אומר האור החיים הקדוש כנגד סדר הנחתן שיופיותיהם אל מול פני ואומרו כאשר ציווה לצד שהדיבור היה בו ביום ותבוא לומר שאז בזמן שנצטווה עשה מעשה אמור לזה אמר כאשר לומר שעשה בזמן שציוה השם שהוא בערב כי באמת צריך לעשות את זה בערב לא ביום והגם שאמרנו כי ישנה להדלקה ביום בנר מערבי כמו שהזכרתי קודם מתי שהיה בית שני דבר זה לא היה אלא בזמני ירידת עם השם שהיה כווה נר מערבי לא בימי אהרון ומגם בתחילת הקמת המשכן כאן בתחילת הקמת המשכן זה נראה אצל הרוחים הקדוש שכאילו הכל היה קדוש הכל היה מסודר זה היה התחלה אז אין בעם ישראל איזה חוסר שאמור להיות משהו לסמן בכלים של המקדש שהנר יקווה לא כמו שהיה צריך לראות לפי רצונו של הקדוש ברוך הוא >> קשור איך שהוא גם נראות חנוק >> ראיתי במפרשים שמסבירים אחד ההסברים למה דווקא הקדוש ברוך הוא פייס אותו במנורה הרי זו השאלה הראשונה שהתחלנו אז ראיתי שמרומזים שהשם אמר לו שלהם זה עדיין זמני שיהיה בית המקדש אבל הנרות חנו מנורה נרות חנוכה זה יהיה >> זה יהיה תמידי יש כאלה שמסבירים ששתי מצוות נשארו לנו בעיקר לכהנים הרי נרות חנוכה זה לא לכהנים אבל ברכת כהנים זה הדבר היחידי שנשאר לכהנים כמצוות עשה >> כן מה אתה יכול להביא לכהן היום אז אז אני לא התכוונתי על מצווה שהיא מזמן לזמן התכוונתי מצווה יומיוש לא >> מה אתה לא מסתכל >> לא לא סליחה שאלת טובתי מצווה יומ ימין מי שקרא פה בליל שבועות את התיקון שקוראים קוראים תרייג מצוות בתרייג מצוות בפרשת נשוא כתוב לך מצווה לברך את המצווה על הכהנים לברך את ישראל בכל יום זה כתוב בא בסדר יש כאלה שלא נוהגים יש מנהגים אני לא אומר אבל מקומות >> נכון נכון בסדר >> לא נכנס לכל הפרטים אבל המצווה היא כל יום אני דיברתי על משהו כל יום הרי פה אתה מדבר על המנורה כל יום אז ברכת כהנים למשהו שהוא כל יום ולא רק שהוא כל יום הוא כאילו נמשך >> וגם המנורה >> ברכת כהנים לא יכול להיות שבתחילה תפילה ברכת כהנים זוכר >> רבותינו תיקנו להגיד את הברכת כהנים בבוקר כמו שכתוב זה לא לכהנים זה כולנו גם אני ואתה ישראלים אומרים >> שמה כתוב אמור להם אבל שמה עושים את זה בשביל שילמדו תורה שילמדו מיד תורה כש אומרת הברכת כהנים שיהיה לך על מה לחול על הים ידיים מקום שלא נוסים רוצים לברכת כהן >> טוב ברכה >> אה אני ממשיך את האור החיים הקדוש ברשותכם >> הרב מה דבר אמרתי ברכת כהנים והמנורה של חנוכה אמרתי חנוכה זה לא כל יום זה לא רק כהנים אבל זה נעשה על ידי כהנים זה הנקודה זה נעשה יוחנן כהן גדול טוב גם רמז באומרו כאשר ציווה להודיע שבחו של אהרון כי מה שעשה אהרון לא עשהו לצד המעלה והכבוד אשר העמיר השם אותו השם אלא לצד עשות מצוות השם על דרך אומרו לעשות רצונך אלוהי חפצתי >> האור החיים הקדוש הזה זה הוא כותב את מה שהוא אומר פה בכמה וכמה מקומות בספר שלו בנקודות שונות חלק למדתי איתכם עכשיו לא מזמן שתיים למדתי איתכם לא מזמן אתם תזכרו זה יהיה מציאה שאהרון הכהן הוא לא עשה את זה והיה לו נגיעות איזה נגיעה מסוימת תשמע השם מינה אותי אז יש לי פה גם כן איזשהו כבוד או איזשהו זה נ תורה כי הקדוש ברוך הוא ציווה זה גם יסדר את מה שאהרון חשב בליבו הרי אהרון חשב בליבו מה אני אעשה? איזה איזה חלק יהיה לי בחנוכה? זה לא שאהרון היה לו עינות צרה בנשיאים, הוא רוצה גם לעשות מלאכה לכבוד הקדוש ברוך הוא, גם רוצה משהו. אז גם כשהוא קיבל את התפקיד, אז אמור להיות נלווה לתפקיד, נכון? אני אעשה את זה כמו שצריך, אבל אמור להיות נלווה לתפקיד, תשמע, אותי בחר הקדוש ברוך הוא לעשות את זה. ולא רק זה, כיוון שהיה פה איזה מין קנאת סופרים מול הנשיאים והוא קיבל יותר מהם, זה אמור להיות יותר לבן אדם בג >> הרגשה. כן. תשמע, בסוף שליח של איזה רב גדול, לא, איזה משהו מסוים, בסוף הוא מרגיש שליח של גדול הדור, יש לו איזה לא יבצר שיהיה לו איזה משהו כאילו הרגשה עילאית כזאתי. אומר, זה גם אצל אהרון לא היה. זה נטו לעשות רצונך אלוקיי חפצתי. הוא בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה לכן התורה חוזרת ויעסקן אהרון זה כאילו עשה פיזית עשה טכנית מה שצריך לעשות אבל כאשר ציווה השם את משה אומר האור החיים הקדוש בלי שום נגיעות אור החיים כותב את זה בכמה מקומות על כמה נושאים שונים דבר ראשון למדתי את זה איתכם פרשת כיטיסא אם אתם זוכרים שם האור החיים הקדוש אומר ש ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת הפירוש הרביעי שלו השלישי שלו כן כותב עוד ירצה על דרך אומרו ואביו שמר את הדבר פירוש ממתין זה החלק הראשון החלק השני אני לא רוצה קצת להעריך ואומרו לעשות את השבת לשלול הכוונה כחפץ מצוות השבת למרגו הגוף ולעונג אשר התענג אתה צריך לעשות את השבת כי הקדוש ברוך הוא ציווה לעשות את זה זה מאוד קשה כי בדרך כלל אדם כל השבוע עובד קשה הוא מחכה לשבת והוא מרגיש גם את המנוחה בשבת והאוכל של שבת אין ספק הטעמים שלו שונים אותו אוכל תאכל אותו ביום חמישי תאכל אותו בשבת יש לו תבלין שבת שמע כך כתוב אומר הורחים הקדוש אלא לצד עשיית מצוות השבת ולא לתכלית המורגשות כותב את זה בעוד מקום פרשת וירה לפני חודש >> פרשת נכון איפה אתה תזכור תגיד נו אני אשמח לשמוע לכוונה הולך רחוק נכון למדנו את זה פרשת קדושים נו מה אתה אומר דוד אני בינתיים אקרא לכם וירה וירה זה רחוק לא לא נדבר על וירה אבל אני אקרא לכם מה הוא כותב ויעס משה שם ואהרון כאשר ציווה השם אותם כן עשו אומר האור החיים הקדוש כי כל מעשה משה ואהרון לא הייתה לסיבת אמצעות שום דבר פה אור החיים משנה פסוק זה גם צריך לדון בו פה הוא כתב לעשות רצונך אלוקי חפצתי פה הוא כותב פסוק אחר אלא כאשר ציווה אותם השם והוא על דרך אומרו וצדקה תהיה לנו כאשר ציוונו גם פה קשה לו כתוב פה פעמיים ויעס ויעש משה ואהרון כאשר ציווה השם אותם כן עשו אז הוא אומר יש את החלק הראשון כאשר ציווה אותם זה א חלק שהם עשו את זה רק כי השם ציווה ומה שכתוב אס משה ואהרון זה על גוף המעשה כאילו יש את הטכנית מה שהם עשו ואומרו כן עשו על גוף המעשה שלו בשום שינוי יש עוד אור החיים כזה בפרשת א לך לך אצל אברהם אבינו כתוב אצל אברהם אבינו וילך אברהם כאשר דיבר אליו השם וכתוב שם ויאמר השם אל אברהם אומר אור החיים הקדוש למה שינה בין אמירה לדיבור אומר אור החיים הקדוש הקדוש ברוך הוא אמר לו אמירה הבטיח לו הבטחות אבל אברהם אבינו הלך כאשר דיבר הוא נטרל את ההבטחות הנה פה כותב הרחים הקדוש ודקדק לומר כאשר דיבר ולא כאשר אמר ו כמו שהתחיל בתחילת הפרשה כמו שהתחיל ואומר השם לאמת כדברינו היום הקדוש כותב שמה ש אםכ כי כל אדם הוא אומר כל אדם ישמע כאלה תועליות והבטחות הוא ילך אז מה מה מעלתו של אברהם אבינו אומר ככה לצד שכל הדבר הוא להנת אברהם ובמעשה אברהם אמר כאשר דיבר פירוש שעשה הדבר לצד גזירת מלך עליו ולא לתועלת הנמשך לו >> ואיפה הרוחים שאמרת לפני חודש קצת יותר מחודש פרשת קדושים >> פרשת קדושים למדנו אתה זוכר מה כתוב שמה או שבגל שאמרתי קדושים אתה צורק גדושים חבל למה זה חבל שם הנאה כל העניינים של ה >> איפה >> הזיווגים לא יכבל שם הנאה אלא למולדות >> זה באותו פסוק נכון אבל בתחילת הפסוק כתוב וכי תבואו אל הארץ את ארצכם כותב האורחיים הקדוש ולטרתם כל עץ מאכל ואכלתם והרלתם עולתו את פריו נכון בהמשך הפסוק זה מה שאמרת כותב האורחיים הקדוש וכי תבואו אל הארץ תבואו אל ארצכם כן הארץ או ארצכם שנייה נראה בפנים כי אני כבר לא זוכר הוא כותב בא להגיד שלא לבוא לארץ להנאת המורגשות הנה וכי תבואו אל הארץ ומטרתם כל העץ מאכל והרלתם את פריו שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה הכוונת כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר השם בה הר השם שמה והוא ממשיך ובחי על המטה שמה שיתנה במאמר אל הארץ הוא בבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנעת הגוף לא לתועלת שנמשך מהבן אדם אני חושב שאפילו יש עוד מקומות אני מה שזכר >> מה שזכרתי בשלוף אבל יש לאורחים עוד מקומות שהוא כותב שבפרשת חוקת האור החיים הקדוש כותב ש למה כתוב מה זה זאת חוקת התורה כותב הורחיים הקדוש שמי שמקיים מצווה שהמצווה הזאת תהיה היא חוק מעלה עליו הכתוב כאילו קיים את כל התורה כולה כי כשיש לך מצווה שהיא בת היגיון אז מובן למה אתה עושה אותה אבל אם אתה בוחר לעשות מצווה שהמצווה הזאת היא חוק סימן שאתה מקבל עליך אלהו יתברך בכל מצב כי גם מה שאתה לא מבין אתה עושה הנה הוא כותב ככה ובדרך רמז ירצה באומרו חוקת התורה שאם יקיימו מצווה זו אגם היא אותה חוקה בלוטעם מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו התורה אשר ציווה השם לאמור למה כי קיום מצווה בלא טעם יגיד הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל מצוות הבורא מעניין. טוב, אני קורא פסוק ד'. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד מקשה היא. כמראה אשר הרא השם את משה כן עשה את המנורה. כותב האור החיים הקדוש טעם שהוא צריך לומר פסוק זה פעם אחרת כאן ולא הספיק מה שאמר כבר בפרשת תרומה, בפרשת ויקל. קשר >> מעניין רש"י לומד בפרשת תרומה שבוע בשיעור ביום ראשון ראיתי איזה גרע בין מנחה לערבית ביום ראשון בתכינסנו מאוד נהניתי אותו דוד מבינה יש חומש הגרה לקטו דברים של הג ועשו ממש מסודר אומר יש במנורה 22 גביעים ויש במנורה תשעה פרחים ויש במנורה יא כפתורים ויש במנורה שבעה קנים. יש פסוק כתוב פתח דבריך יאיר מבין פתאים. הוא אומר הקדוש ברוך הוא רמז את המנורה. אמרנו המנורה זה התורה. הרב חידה מביא בשם השלב הקדוש שהגוף של האדם כמו המנורה. יש לה יש לה מנורה. גוף המנורה זה הנר המרכזי נכון? ממנה יוצא שלושה קנים בצד אחד ושלושה קנים בצד השני. השלושה קנים הם בולטים. הוא אומר גם בגוף של האדם יש שלושה איברים שבולטים בכל צד. זה האוזן, זה היד וזה הרגל. מעניין יש הרב רבי חיים פלג'י באחד הספרים שלו דן למה השם עשה אוזן כמו שהוא עשה את האוזן. אומר מספיק היה הרי אתה שומע מהחור של האוזן. אז לא צריך את כל הסיפור הזה. הוא אומר תעשה רק חור. למה השם עשה אוזן? גן מים מגן שמש >> לא גם סתום >> לא זה החלק התנוח הקטן לא צריך את כל הסיפור הזה מה מגן מים מגן >> לא באוטו >> בוא נשמע לשון הרע >> שון הרע זה זה התנוך לא כל הסיפור הזה זה למטה שאפשר לעשות ככה >> לא משנה הוא דן הרבה באריכות הוא כותב כי אדם עץ השדה אוזן דומה לעץ הכל הזה שלה הוא עושה אריכות דברים על זה אבל כך מביא פה הרב חידה בשם השלה הוא אומר זה שלושה דברים שבולטים אומר ככה אדם >> אה אה לא >> לא אני עברתי שנייה רגע כי נזכרתי תוך כדי מה לעשות ככה אני אבל הגאון מבין לה אומר אומר פתח דבריך יאיר מבין פתאים אומר כל המספרים שאמרתי לכם רימוזים בפסוקים הראשונים של תחילת כל חומש וחומש חומש בראשית הפסוק הראשון בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ כמה המילים >> שבע כנגן ק >> שבע קנים שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש ואתוב באו 11 כנגד 11 הכפתורים ויקרא ויקרא אל משה וידבר השם אליו מאוה אל מועד לאמור זה תשע תשע פרחים >> במדבר עזבו אותו תכף נגיד אותו לא כי לא אמרתי לכם עליו לא אמרתי לכם 17 זה 17 ודברים אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פרן ובין טופל ולבן וחצרות ודיזהב 22 זה כנגד 22 הגביעים במדבר זה 17 וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתה מארץ מצרים לאמור >> הוא אומר זה ה-17 כנגד זה לא אמרתי כנגד מה או כנגד גוף המנורה גם זה מרן החידה כותב גוף גוף המנורה היה שלוש אמות כי אמה של המקדש זה שש טפחים אז 6 * 3 זה 18 וכתוב שהמנורה הייתה 18 אבל כתוב עד ירכה עד כלומר את הטפח האחרון לא מחשבים אותו אז כמה יהיה 17 הוא אומר 17 זה ה-17 הזה או הוא מביא עוד הסבר שזה קצת לא סתדר עם מה שאמרנו קודם זה מסבירים אותו ששבעה קנים וחמש מלכיים וחמש מחתות ביחד יש לך 17 בכל מקרה אם תצרפו פו את כל המספרים שאמרתי לכם. תקבלו 49 יש לך 22 ועוד 11 כמה זה? >> 33 ועוד 7 כמה זה? 40 ועוד ת של הפרחים כמה זה? 49 הוא אומר וגוף המנורה זה ה-50 ומשה רבנו לא קיבל שער ה-50 לכן התקשה בגוף עשיית המנורה הרי כתוב שלושה דברים משה רבנו נתקשה הקדוש ברוך הוא הרא לו הרי פה יש בכלל פירוש רש"י כותב כן עשה את המנורה רש"י כדרכו כותב מה זה כן עשה את המנורה פירוש ראשון מי שעשה אתה לא יודע מי עשה אותה הרי יש מלא מקומות רש"י כותב שהפירוש הפסוק לא פירש כמו כי לא סגר דלתה בתנ ני אומר רש"י ולא פירש מי הסוגר לפעמים יש דבר כזה יש בתורה בכמה מקומות ור"שי כותב בהמשך רש"י אומר עוד פירוש שהקדוש ברוך הוא עשה את המנורה כאשר ציווה השם את משה כן עשה את המנורה הרב חידה כותב למה כתב כן עשה את המנורה חזר אומר המז על המנורות של שלמה המלך שלמה המלך זה גימטריה עשה שלמה גימטריה עשה שלמה זה 375 עשה 375 אומר כמה מנורות עשה שלמה המלך 10ה וכל אחד יש שבע קנים עשה 10 * 7 70 המילה כן גימטריה 70 אומר כן עשה 70 שלמה את המנורה ככה הוא מסביר טוב הרווחתם חידושים על הדרך >> לא זה דברים שכתובים אני למה אמרתי לכם את זה היה הקושיה של הורחיים הקדוש הוא כותב הרי אמר את זה בפרשת תרומה ואמרתי לכם רש"י בתרומה עושה את כל החשבון מפרט איך היה 22 גביעים ואיך היה תשע פרחים רש"י שמה מסביר שכתוב שמה מה אה גביעים משד משוקדים כפתוריה ופרחיה וכתוב וכפתור תחת שני הקדים ממנה וכפתור תחת שני הקדים ממנה אז לכל קנה כמה היה כפתור ופרח היה אחד מדבר על הפרחים יהיה לנו יותר קל היה פרח אחד בקנה האמצעי כתוב פרחיה אז מיעות רבים >> שתיים אז היה לו שתיים אבל אם אתה אומר שהיה לו שתיים ולכל השישה היה כל אחד קיבלת שמונה אומר רש"י לך לפרשת שת בעלותך כתוב עד ירך עד יש פה עוד פרח אומר רש"י הנה זה הפרח התשיעי כך אומר רש"י שמה בתרומה פלה ופלאומר שיש פה איזה קשר זה מה שאני בא להגיד למה באמצעי >> באמצעי רק על האמצעי אני מדבר >> אני מדבר על האמצעי שב ש זה מה ששואל פרחים הקדוש טעם שהוא צריך לומר פסוק זה פעם אחרת ולא פסוק זה פעם אחרת כאן ולא הספיק מה שאמר כבר בפרשת תרומה או פרשת ויקל התיישב בן למן דאמר אני הזכרתי את הרשי כי אני דעתי אולי רש"י קצת נגע בזה זה שרשי אומר תסתכל שם זאת אומרת משהו התחדש פה שאין שם שאלה רק למה באמת חיצו זה פה ולא שם אבל אין פה כפל זה מה שאני בא להגיד >> אבל זה יש פה השלמה בדיוק אבל עדיין יש בו כפל זה השאלה של האורח החיים הקדוש אומר האור החיים הקדוש התיישב בן למן ד אמר ד לא כבי נרות כמו שהור החיים הקדוש שהוא לומד בעצמו ויש דעה כזאתי בגמרא שבלהסיר מכסול הטעות הנמשך ממאמר בהעלותך שאמרנו שהיה מפרק וחוזר הוא מעלה אותם ומזה תבוא הסברה לומר כי גם שאר המנורה אין חיוב בקיומה מקשה שהרי גם הנרות בכלל חלק מהמנורה הם ומצינו שהם מפורקים זה למד אמר שזה מפורק באמת ונדון מהם כדין דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל שלא רק ללמד על עצמו יצא ללמד על הכלל כולו יצא אז תגיד שכל המנורה עצמה אפשר גם כן לפרק אותה ואפשר לעשות אותה גם בצורה של מקשה שגם שאמרה כתוב מקש זה היה בתחילה אבל אחר כך זאת אומרת בבנייה של המנורה הראשונית שהראשונה שעשה משה זה צריך שזה יהיה מקשה אבל אחר כך שאתה רוצה לעשות אתה יכול לעשות את זה אגב יש את זה לגבי זהב יש אומרים שמנורות שהיו במקדש אחר כך יכלו לעשות אותם לא מזהב המקשה זהב הזהב זה רק על המנורה שהייתה במשקט אני חושב שככה מסבירים אני כמעט בטוח אני לא זוכר רק מי שיכלו לעשות הזהב זה לא היה לדורות הרי בכל מצוות היה חלקים שהיו לדורות, חלקים שכל פעם עושים לימודים. אומר האור החיים הקדוש, אבל אחר כך יכול לעשות כאשר יחפוץ. ולזה אמר, לזה אמר, וזה מעשה המנורה מקשה שכן היא עומדת. כלומר ככה צריך לעשות כל הזמן. וממוצא הדבר אתה למד כי הנרות יצאו מהכלל מקשה של המנורה ולא תלמד מהם. ולמנדה אמר כבי הנרות גם כן צריך להסביר גם אותו. הרי לדבריו זה לא המפורק אז אין לך את הלימוד להגיד שבא להגיד לך שבא ללמד על כל ה בא להודיע שעמדה מנורה במעשה מקשה גם אחר שהשתמשו בה >> המנורה שהייתה במשכן לא לקחו אותה לבית המקדש אחת >> אני חושב שפעם ראיתי שכן ובכל זאת שלמה עשה עשה מנורות >> אה כי מתי שהיו באים אני חושב שזה הסיבה שראיתי פעם שמתי שהיו באים לבקר במקדש נתנו לל נתנו לעמ הארץ בזמן עלייה לרגל דין של חבר כי אם לא אתה תצטבך איתם הכל יהיה טמא הכל ויש זמנים ממתי נקרא מאיזה מקום נקרא מן המודיעית ולפנים ויש משניות שלמות לא זוכר את הכל אבל מדברים על זה עכשיו א השולחן כתוב שצריך שיהיה לפניי תמיד אז כל הכלים אחרי שהם היו באים בזמן המקדש, בזמן שלהם היו באים, מחשיבים אותם שהכל בסדר, אבל שהם היו הולכים היו מטבילים את הכלים האלה, לוקחים אותם ומטבילים אותם. בינתיים צריך להשתמש במנורה, אז היה עוד מנורות, היה עוד אופציה לחלופה, אבל השולחן אני חושב שלא נתנו להם להתקרב לשולחן כדי שלא יגעו בשולחן ואז יצטרכו להוזיז אותו ואז זה לא יהיה לפני תמיד. בלחם עצמו לחם הפנים הרי כתוב שאיך היו מסמים אותו שהיו מביאים את הלחם החדש אז היו דוחפים את הלחם הישר זאת אומרת שכל רגע נתון לא מפנים אותו וזה כן היה באים כהנים מפה כהנים משם וככה שברגע ששמים אותו אני לא מונח בו דברים האלה אני ככה זוכר ככה אבל תבדקו אני חושב שהדברים האלה כתובים ונכונים שלמה כולם היו זהב >> אני לא יודע לא רוצה להגיד מה שאני לא יודע אני חושב שכן אצלו הכל היה בעושר טוב אני קורא פסוק ה זה נושא חדש וידבר אדוני אל משה לאמור קח את הלביאים >> מתוך בני ישראל ותיערתה אותם יש כאן פסוק מעניין בהמשך שכתוב פה חמש פעמים את המילה את המילים בני ישראל >> קח את הלביאים מתוך בני ישראל ותיערתה אותם אומר האור החיים הקדוש פירש ראשי קחם בדברים זה סך הכל בסוף זה עול זה לא כזה פשוט הרי יש שמה בדברי רבותינו שאמר כי חי אתה חושב שגדולה אני נותן לכם עבדו אותה נותן לכם מרדו זה להיות שמוע בן אחיכם הורחיים הקדוש כותב למה כתוב שמוע אתה צריך להיות שמיעה מתמדת פרשת דברים כזה כל הזמן זה עול זה לא כזה פשוט א אומר האור החיים הקדוש פירש ראשי כחם בדברים ונראה שנתכוון לומר שיבדילהם מישראל ולעשות להם מחנה לביאה לצד הצורך בטהרתם יותר מבני ישראל. למדנו שבוע שעבר או לפני שבועיים היה שלוש מחנות. היה מחנה שכינה, מחנה לביאה ומחנה ישראל. והצרוע שולחים אותו למדנו שבוע שעבר בחיים הקדוש הצרוע שולחים אותו חוץ משלוש מוחנות. אז גם אם צריך כחלים. האור החיים הקדוש לומד שזה לא רק הוא מסביר את הרשי כחם בדברים זה נכון אבל כאילו עכשיו יש לכם מקום שאתם לא כל כך יש לכם מקום מובדל טיפה אז כאילו יש פה איזה אתה לוקח אותם בדברים תדעו אני מבדיל אותכם אז יש פה גם קיחה פיזית ממש שהם נהיים מובדלים וגם בדברים שזכיתם שאתם משמשים את המקום והעד מה שגמר עומר ותיערתה אותם הרי שבצורכי טהרה הכתוב מדבר. זאת אומרת זה לא צורכי עבודה אלא צורכי טהרה. מעניין. כאילו רחמים הקדוש ראיתם פה זה קצת מעניין. הוא כאילו מפרש את רש"י. רש"י כותב בדברים זה ממש נשמע דברים כי רש"י ממשיך אשרי שתזכו להיות שם השי לא מקום. ורח חיים לוקח שיבדילהם מישראל ולעשות להם מחנה לבי. מה שמה? כאילו הבדלה פיזית. אבל כנראה זה וזה עצם זה שהוא צריך להבדיל אותם פיזית קשה להם אז צריך לקחים בדברים כי הם פתאום מוגבלים להיכנס לכל מקום יש אורחיים שכותב אולי בהמשך שכותב שיש להם עוד מוגבלות הרי פתאום לוי הוא נכנס למקום שרק כהן יש לו עבודות מסוימות והזר הקרב יומת זה זר זה לא הכוונה זר איזה תאילנדי או גוי או משהו כזה אלא הכוונה לא כהן זאת אומרת אפילו אפילו לוי הוא לא יכול להיכנס, אפילו ישראל לא יכול להיכנס. זר זה הכוונה זר לכהונה. אז אומר האור החיים הקדוש, אתה מכניס אותם פה לבעיה. כל טעות הכי קטנה שהם יעשו, הם יכולים הם בסיכון. אז כאילו צריך לקחת אותם בדברים. זה גם סוג של לקחם בדברים. כן. תשמעו, אתם נכנסים למקום מסוכן אבל זה זכיתם גם להיות במקום הזה. כן. טוב, יש אחריות שאדם נמצא בתפקיד א ככל שהתפקיד מרומם וגדול יש לו גם את הוא לוקח על עצמו גם את ה סיכונים >> סיכונים אני קורא פסוק שמדובר על טהרה >> מהחיים מה שמדובר עם טהרה תאר אותם >> כן זה מה שאמרתי יש עוד אורחיים אמרתי זה מה שאמרתי עכשיו בהמשך שכותב שגם זה היה לכן אני חושב שאחים כותב בהמשך שהיה צריך להכריח אותם אולי זה בהמשך אני לא זוכר אה בוא נראה פסוק יט ויתני תלויים נתונים לאהרון ולבניו זה הפסוק של החמש פעמים מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באוהל מוען ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש >> אומר האור החיים הקדוש כפל לומר תיבת נתונים נתונים לאהרון ולבניו מתוך בני ישראל כי למעלה כתוב עוד פעם נתונים בפסוק טז כתוב כבר כי נתונים נתונים הם מלי אומר אור החיים הקנון יכוון אולי גם טוב אני רואה שלמטה פה אני רואה שהם מקשים ואת עיניים את הלביאים נתונים זאת אומרת יש פה פעמיים אני חושב שזה יותר בגלל הפסוק טז פסוק טז כתוב נתונים נתונים הם עלים ופה חזר עוד הפעם להגיד הרי רש"י שמה כבר מסביר למה פעמיים נתונים נתונים למסע נתונים לשיר פה נתונים מיותר טוב לא יודע אני לא אומר קבלו דבריי אני לא יודע מה קושי? מה >> הוא כותב בעל כוכה? >> כן, זה מה שאמרתי מקודם. לא, אבל אני הייתי בקושיה, ראית? אני הסברתי את הקושיה לניו דעתי שהקושיה מנתונים שכתוב קודם, אבל הם מסבירים פה כתוב את עניבים נתונים. טוב, תיקחו את השאלה אח שאתם רוצים. אני לא אומר קבלו דבריי, אבל ככה נראה לי. אומר האור החיים הקדוש, כפל לומר תיבת נתונים כי אור חיים לא אמר קפה לומר נתונים. אז הייתי אומר ויתנה זה כפל לומר תיבת נתונים זה יותר נשמע שיש פה >> מילה על מילה כן לא המשמעות יכוון לחייב המקבל לקבל המתנה הנה זה מה שאמרתי קודם שלא לומר אי אפשר לקבל מתנה זו והגם שבמשפטי איש לחברו יכול למען כל עוד שלא הגיע לידו ולא זכה בה כד מחייבם לקבל מתנה זו הגם שיש להם צד למען במתנה זו כי באמצעות זה יעשר על הכהנים עבודת הלבים ויתחייבו מיתה עליה הם נמצאים במקום אתה בחלון נמצא באזור אתה ישראל לא שמה שאתה לוקח תב אתה שם אותם במשכן שם אותם במקדש והם צריכים לעשות כל מיני אגב גם בנקודות שלהם גם אני אומר אפילו בלי מה שהרוחים הקדוש כותב עצם זה שכתוב שמי שהיה נוגע באהרון היה יכול למות והם היו נוסעים את הארון לפחות משפחה אחת מהם אז זה גם משהו שיכל להביא אותם למצב שאתה שם אותי במקום סיכון אומר האור החיים הקדוש כי אמר רזל בספריה וזה לשונם גם אתם גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה והגם שהרמב"ם בפרק ג' מלכות כלי המקדש כתב את זה לשונו לים שעבדו עבודת הכהנים חייבים מיתה בידי שמיים אבל הכהן שעבד עבודת הלוי אינו במיתה אלא בלא תעשה עד כאן על כל פנים ישנו לעונש שעוברים מצוות לא תעשה אם זה לא תעשה שיש בה יש בה עשייה אז חייבים מלכות כי לו שאתה עובר עליו לא כל לו אתה חייב מלכות >> לב שיש בו מעשה חייב מלכות >> כל איסור לו מקבלים עליו עונש מלכות אבל יש בזה פרטים זאת אומרת יש לו שבכללות יש לו שאין בו מעשה יש לו שניתק לעשה כל האופציות שאמרתי עכשיו לא לוקים עליהם אדם שגוזל זה לו שיש בו מעשה הוא גזל אבל זה ניתק לעשה הוא יכול להחזיר את זה והשיב את הגזלה של גזל לא לוקים על גזלה אדם שהוא הותיר. לא תותירו ממנו עד בוקר. זה איסור לו. אבל זה לב שאין בו מעשה. נשאר. מה לעשות? אם באמת אדם יקח חתיכה, ראיתי פעם מפרשים, אדם יקח חתיכה וישים בצה זה באמת תהיה בעיה. הוא צריך ל מלכות. באופן כללי אדם נשאר לו הביא הזמין אורחים, עשה הכל מינה זה התמנות על עשה. הוא עשה את המקסימום שהוא יכול להיות שבאמת עשה חשבון. ישאר מה יעשה? הכריח אנשים לאכול. גם ב שאדם מבשל ביום טוב אסור לבשל יום טוב שני ואסור לעשות הערמה אבל אם אדם בישל באמת לצורכי בני ביתו פתאום לא יודע כמה הרגישו לא טוב לא אכלו את האוכל או לא באו אורחים שאמרו שהוא יבואו מה יעשה זה לא זה לא נאסר באכילה אין ספק אז אומר האורחים הקדוש עדיין יש פה לא תעשה על כל פנים יש לי עונש ונגרם מעבודתם בעבודת הקודש ולטעם זה יש מקום למען לזה כפל לומר נתונים בעל כורחם טוב אני קורא המשך הפסוק מתוך בני ישראל אמר כתוב חמש פעמים בני ישראל בפסוק זה ללא צורך >> רבותינו זל דרשו שהוא מראה החיבה כפל זכרון שמותם חמש פעמים בפסוק אחד כנגד חמישה חומשי תורה והודר דרש אני לא יודע אם אמרתי לכם פה פעם לא זוכר שדיברתי איתכם על זה האמת שזה שיעור כבר הרבה שנים קצת מבולבל מהחידושים אבל אה יש הרב חידה שכותב שכשאדם לא אוהב מישהו קשה לו להוציא את השם שלו מהפה ומביא ראיות מהתנך שדוד המלך קראו לו דוד וששאול היה מדבר אליו היה מדבר בן ישי הוא לא היה אומר דוד הוא אמר לאיך קוראים לו אמר ליונתן תגיד למה לא בא בן אישי גם אתמול גם היום מה עונה לו יונתן כי נשאול נשאל דוד דוד לכן עוד פעם אמר לו אמר לו אתה ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי לבושתך ולבוש את תרות אמך זרק עליו את החנית אומר לו אתה רואה שאני לא מזכיר את השם שלו כי אני לא סובל אותו אתה אומר את השם שלו הוא מביא לזה עוד ראיות מהתנך בכמה וכמה מקומות וזה בדיוק הפוך זה אני בא לחזק את הפסוק פה מה שאומר האור החיים הקדוש שרוחים יותר צריך חזוק ממני אבל שברגע שמזכירים את השמות בפה זה מראה חיבה כתוב שמה איך הפסוק אומר הבן יקיר רפרים ממילד שעשוים כי מדה בריבו זכור זכרנו עוד על כן אמו מעי לא רחם רחמנו נאום השם הרחים מביא את זה בפרשתי הוא לומד שברגע שמזכירים שם של מישהו לכן אומרים בתחילת התפילה רוחים מסביר שמה למה אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב כי מזכירים את השמות של אבותינו כדי לעורר את הרחמים שמזכירים שמות זה מעורר את הדברים אז זה מה שכותב פה אור החיים הקדוש כאילו תשובה ראשונה הוא אומר זה דרך דרש עדיין הזכירו את שמותם למה זה מראה חיבה שאתה אומר את השם גם כתוב את זה על אברהם אברהם כתוב את זה על יעקב יעקב יש עוד הסברים לזה כי נגיד יצחק יצחק לא תמצאו בתורה אין בתורה יצחק כפול >> רבותינו מסבירים למה דווקא אצלהם ואצלו אין שמואל שמואל בנביא שמואל שמה כי >> ישנם מסבירים לפי חרמי הקבלה שהשם קורא פעמיים אברהם אברהם זה לגשמי ולחלק הרוחני. עכשיו אצל אברהם אבינו החלק הגשמי והרוחני היה פה. השם קורא לו פעמיים לפה. אבל יצחק כתוב שהוא היה עולה תמימה. חלק הרוחני היה למעלה כל הזמן. אז השם לא צריך לקרוא לו פעמיים. יצחק פה, יצחק שמה, כבר שומע. ככה מסבירים. אומר האור החיים הקדוש, ולפי פשט הכתום, ברשותכם, רק לא רוצה להפסיק באמצע הפסוק, בסדר? אז עוד כמה דקות. ולפי פשט הכתוב נראה כי בדיוק נאמרו הזכרות בני ישראל. למרו מתוך בני ישראל זה הראשון יכוון הכללות הדבר הכללי מאמר הקודם קח את הלבים מתוך בני ישראל צריך להגיד על מי מדברים ואומרו לעבוד את עבודת בני ישראל לכוון אל הבכורות שהעבודה זו שלהם הייתה והלביאים עובדים עבודתם ולזה הוא צריך לומר בני ישראל ולא אמר עבודתם שאז הייתה נאבד את הכוונה אשר כיוון לה הכתום כי הפסוק רוצה להגיד שהוא לקח אותם לא רק מהבכורות אלא לקח אותם מכל עם ישראל ואומרהו לכפר על בני ישראל חוזר אל הכללות מחש לומר לכפר עליהם שהסתיה הכוונה שחוזר אל הקודם >> שהם הבכורות לבד לא רגע אני טעיתי שהסברתי משהו פה בני ישראל הראשון זה הכללי אתה מדבר עכשיו על מישהו אתה אומר אני מדבר על בני ישראל >> עבודת בני ישראל זה הולך דווקא נקודתית לבכורות לכן אומר האור החיים הקדוש שאמר אחר כך שאמר הוא לכפר על בני ישראל אם היה אומר הוא לכפר עליהם היית חושב רק על הבכורות שעליהם דיברתי קודם לכן אמר הוא לכפר על בני ישראל חוזר לכללות עם ישראל שאז תהיה הכוונה שחוזר על הקודם שבבכורות לבד על זה אמר בני ישראל לומר שעל כללות הוא אומר ואומרו ולא יהיה בבני ישראל נגף ולא אמר ולא ייבכם נגף תחקם להודיע כי אמרו לכפר ולא יה בהם נגף אין אחת גזירת חברתה על זה הדרך לכפר כדי שלא יהיה בהם נגף אלא הם שתי ההדרגות הטובה על זה הדרך לכפר על נפשות אחר מתחלו הנפש המסובכים מהחטאים ועוד ולא יהיה בבני ישראל נגב בגשתם מכוונה זו מובנת ממה שאמר בבני ישראל שזה יגיד הבדל המאמר שאינו קשור למעלה כי אמר פעמיים זה כבר כאילו פעם רביעית אבל פעמיים מולה לכפר על נפשותיכם ואומרו בגשת בני ישראל זה הפעם החמישית נתכוון לומר שגם שלא יגשו אל היחידים על כל בני ישראל יקצוף על הדבר ומצינו כיוצא בזה שיקצוף השם על הכללות בשביל הפרט וצה למד מעדת קורח מאמר השם שם יבדלו מתוך העדה שמה אפילו שרק קורח כאילו היה בעניין יבדלו מתוך העדה כדי שלא יצא מצב שניתן רשות למשחית כן והוא צריך משה להתפלל להשם על הדבר ולכן הוא אמר שמה אלה לא אורחות לאכול בשר א שחת כל תקצוף ועיין שמה אתם טוב נעצור פה חזקים וברוכים חזק >> ש ברוך הוא יזכה אותנו להתחזק בתורה ללמוד הרבה תורה לזכור ולהבין אותה כן י רצו ונאמר אמן >> רבי חנניה בן הקשה אומר צא הקדוש ברוך