The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

שבירת הלוחות | הרב דני מילר | כוזרי | תשפ''ז [37]

שבירת הלוחות | הרב דני מילר | כוזרי | תשפ''ז [37]

ישיבת שבי חברון ·

Emouna Etude de Torah
Vitesse :

מוזמנים להיכנס לאתר ישיבת שבי חברון החדש עם מגוון שיעורים רחב בשלל נושאים, זמנים וכו' https://shaveihevron.org/

Extrait du cours

הכוזרי שואל שאלה מרתקת בפסקה קב. אומר לו החבר, לא שכחת את מה שלמדנו. מה? למה הוא שכשע בפסקה אנחנו נראה את זה? מה פתאום לא מבין מה אנחנו? זה נובע משום שנמצא כאן עכשיו אחר 10 הקרי פרשת מר בין שני שלבים ב הוא מבין את הפטיביות בדתות תרמית שיש בדתות וממלך כבר ממל בדעתו מקום לפתוחש חבר לבין מאמר שני שבו הוא מתגאב באמת המפגש הופך באמצע שלב של א עובדן הרצף הלוגי לא נכונה כאדם עובר מפזה לפזה הרבה פעמים כל מיני אמיתות לפעם הם קורה לכל אדם מה שנקרא מעבר מדבר מילות קורה לאדם שמקבל עליו בצורה סליחה על הביטוי אנחנו גיע לישיבה וככה עוד מהר מקבל עליו דברים

Lire la transcription complète ↓

Transcription3001 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

ד שתי האות על חטא העגל יש הרבה מלא העיר יותר אבל אולי אני רוצה להמשיך אולי בפעם הבאה עוד מקור או שניים אני אעמוד על הדברים היקרים כסיכום מהעניין כי יש איזה השלכה מאוד משמעותית לגבי מגוון עוגיות שתומח מה סיום תבוננות על חטא העגל נקרא עוד פעם אתס סוף דברים ואם כל זה סוף עדיין קראנו פעם שבת לעצמי לקרוא שנית ואם כל זה אחרי כל מה שראינו כל מה שהוא הסביר וכן הלאה וכן הלאה שלא נטאה אם כל זה שלא נטה או כל כך אולי שזה

חטא לא זה חטא נענשו האנשים עבדו העגלגום אין אני חושב שזה נכון להגיד שהגל טוען עבודה עבודה זרה הדיון הוא לא למה הם עבדו עבודה זרה אלא דיון א' למה זה לא מעלה למה זה מבטא את המעלה מעלה זה דב השני ש דבר מקביל מה שר אבל זה לא אומר זה לא עבודה זרה דיון היה יותר דיון א א' דן בעיקר זו הרי זו הרי השאלה זה משפט המוצא זו הרי דלת הכניסה לסוגיה כאן זה פסקה צב אם הוא מטה בסיפור שהפעם עמך ועוזר לא ס

עד עכשיו עבודה זרה וזה לא כל זה המשפט נאנשו אנשים אשר עבדו העגל ביום העבר הגום כולם איש גל 600,000 והראיה שמעלתם לא פסקה כל אותם דברים שונהגה אלוקית מן לא פסקמן מן אה מן ארת למזם ענן לסוקך עליהם עמוד שלחותם הנבואה מתמדת ונוספת ביניהם ולא נהדר מהם דבר מכל אשר ניתן להם פסוקת סוגיה דבר אחד שנעדר אולי זולת הלוחות אשר שבר משה והתפלל לאשיבם ושבו להם בצורה אחרת וחופר להם עוון ההוא וכאן השאלה היא מה המיוחד בעניין אנחנו נו גם פעם שעברה כדי סליחה [כחכוח]

להדגיש השבח של משה או המילות עשי ממש דברים כל ישראל ששיבר את הל רש"י מביא שמהני כל ישראל שיבר את הלוחות מעלתו זה לא בגלל היכולת לשבור אבל לא תוצאין את זה ודאי שרשי לא דגיש אתה נקודה אלא שבירת הלכות זה היכולת לתרגם הים האלוקים זהורה מוכרת להכח הרב כותב באורות ממליץ להסתכל אבל בגדר המלצות כאילו אולי פעם אחרת [כחכוח] הרב מדגיש א' באין היה שבת לקפש שלושה דברים עשה משה והקדוש ברוך הוא הסכים אחד מן שפר את הלו תשאר כוח והשאלה כפולה כמו בשר שני

הדברים וכולי ממה נפשך אם זה נדרש לעשות למה הקדוש ברוך הוא לא אמר לו לא אמר לבד כי להבין את המשמעות של הצורך שזה עבור מצר דברים זה מב את המעבר ראיה אובייקטיבית לראיה סובייקטיבית תלוי בנוה כל המעבר מתחיל כאן המעבר מתורה שבכתב לתורה שבעה באופן בשביל של הרבה אז אולי בזמנו ולכן גם א לוחות לוחות מונח נכון גם הרב עושה הזו דברי לוחות שמונאים באהרון זה לא רק בגלל העובדה שאנחנו בואו חין מה שהגמרא אומרת ללכת אבל לומדת מזה צריך להיזהר בזקן ששכח ששכח תלמודו

או על כבודו לו חוד וש באהרון א בא לך אחי מיש כאן אם הוא שרח תורמם את העם עלי עוד מקור יש במדבר שור גם עם רבי בסוף כן עד סבל מיסים והקדוש ברוך הוא יעריך את עונה ושותה ורבי סבל א עד שעם התהמתו לא יודע איך לקרוא לזה דרכה איזה כלי למטה פץ עשה רע שהפסיקו להגיד תזו מת שניה הרב מעריך בזה שם פרשו באחד ההספים מה מה העניין שכחלו כשהואל הוא לא פלתי עולם בלי רבי לעולם אם עולם בלי זקן שיש לך בעולם אם

נפגש שלנו לא הוא מטביע במציאות גם אם אנחנו לא נתרגם את זה למש של הם שברה הלוחות שב הלוחות זה לא רקים למה שהיה עדיין מה שהיה רק בשבילנו זה סיים בנו שלב הבא זה הלוחות עצמם אם לכן משב ה הבין זמן אחר פה מתרגמים את התורה שבכתב לספנו של תורה שבעל פה לכן גם הסגנון תוענו שו העבר מ אחת לכתיבה שנייה כי אנחנו אם דיברנו מקודם על כך הלכות מפגישים אותנו כל הזמן עם מעמד הר סינה מקבילה נמודה אנחנו לא לא ש ולא מתנתקים בשל

העובדה ש מתורגם לאחו ובהרב סיני שמן מנו נחרתה בנו אבל כדי שנויים זה חושי ולא הבחנה שלחשו פעם לות את הדברים זה הבחנות ראייה רואים כמה דברים חת שמ כמה דברים מור וזכור בדיבור אחד או ראייה אחז דיברנו על זה גם פעמים וכן הלאה מכל מקום חו רכוש הראייה שקולט את אותם הוא כבר השתנה כי אנחנו כבר לא שומעים יותר יותר כן הכתיבה היא כתיבה שונה אלא הם מהלוחות עכשיו כל זה גם ממילא מבטא את ההשפעתם הלשונה של ישראל לאומות העולם אומר קור בעיניה יודע מה

שהרב רב מסרז עגל הפרסום כלשון הרב של מוסל מוסקים מוכרים אצל תרגום אותם מחשבות מרוממות עגל זה לא יהודי הגוי פנינו אליהם והתורה נקלטת רז חטא העגל ועל זה הרב רומז כן א בן היתר אני אקרא את הפסקה כאן מתחילת תורות כי הרב שותם ולא פור מפרש אבל דירי תורה השירים אחד אני מקום אחד שירים מקום אחר כותב הרב המלחמה ד' צדק מולכת העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל מות עם ישראל ומודות מה אנחנו רואיםקו זרית ראינו שכל היה דברם של האבות ם בעולם נכון גם

דברם של ישראל צריך ההבדל בידם מצותו ענקים העולם כולו מורר בהם של מצבו עצובות וכוחות עכשיו תיאורטית אם עם ישראל במדרגת אברהם לזה ככה כב דבר מפורסם על הולכת העגל היו אומרת שם השמות עם ישראל למה כי שם השם נקרא להם מעורר בהם ירוש אותנו דבר השם דבר המפורסם ולא היה צריך להיות ולא הייתה שום שיטת מלחמה נו צריכה לביטוי מותח אדום בכנסת השטו פועלים את העולם בארצה והשפעה הייתה הולכת בדרכי שלום הייתה לנו השפעה תוך ההרצה עם אותם שם שם נקרא לך ומם ר להביא

מצבור של פסוק הם לא חסרים כן עכשיו אם אתם משאר המפגש זה מפגש באמת תוכן רעים הרב כותב שלא רק שכאן הרב כותב לא הייתה שום שיטת מלח מבר זה לא רק של היו מלח קצת מלח קצת שונה אני אסביר מתקה של א הוצאה משותבת כלי נשק אם מוקציה או לא מוקצה לא תחשמה אנחנו רואים שהעולם מחולק לשלושה שלבים שנסתל בהיסטוריה דבר הראשון לנו מות העולם יורדים תולציה טוב אנחנו רבוי מלחמות מאז מלחמת עד היום מהמצות בגלות זה מצב אחד יש מצב שבו עדיין כל לא

יהיו מלחמות לגמרי אבל תהיה המשקל כאן שיטת מלחמה מנו האזן אמהיום בא שם בגמרא חנית החרבית כאשר ה אה מי שזה דרייפוס ששפטו אותו שסור יש שם תמונה שיעורים שלוקחים חניים אותה אה זאת אומרת ים לו את זהים את זה אחרת מעמד מה שיש לצבא היום פחות היום החרבות זה אני לא פעם אה צה על עם ועדה כו מגשב לי המגזמנים זה הסטטוס אסטוס של האדם הפרטי ערב סטטוס עמד שלא נלחמים יש להם צנשק הוא לא כלי צבאי אבל הוא גם לא שיט אבל לא לשימוש,

לא מלאכתו לאיסור אבל יש שלב שבו גם לא תהיה שיטת מלחמה לא צריך דבר לא יהיה על שום כמו פרשת שבועה הקודמת כמו בתיבת נח מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבה שבעה איש ואשתו מן הבהמה שאורה שניים השמיים זכר קבה נוח לא היה זהולוג לכו לא הסתובב בכל העולם כד לאסוף את כל סוגי הבהמות והחיות והעופות בעולם והביאו לפי סדר הורים טמאים נגלות זה לא ככה קבצו כל בעלי החיים והתאורים שניים כאן עד כדי כך שאנחנו לא מבינים את גם בעלי חיים נקראים בשביל משח מהווה

לנו סוג של הדמיה עם ישראל נמצא במתו כל המציאות הזה רבץ אין אם זה כפשוטו שמאזן אמה בין בעלי חיים או אם זה כפי שהרמבם כותב מאזן אמה בין אומותם הצד מתחולל מה למה מתחולל כרוקרץ כשם השם יךמשיח אלא מה אני חוש חוזר לפסקה כאן מה אלא מהחט גרם ונתחרר הדבר אלפי ש אלפי שנים כולונו בעמנו יהודי מקבל וואטסאפ תוך דקה הוא לא עונה זה עובר לידינו עלפי לא יהיה סבלנית ממד הזמן לא עובד שמה אבל מה יהיה באותם אלפי שנים וכל מסיבות העולם כבר מסובב

כי בכל יותר מטורי אינם אחוזות זו בזו דבר מביא דבר וקם ישראל ידוע ב איך מוסרי דבר מביא דבר כתוב זה להביא דבר הבא השם בעולם ואז חטא העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואהם של עם ישראל יכירו כי הם זר ברך השם אז עולם מתוקן באורח שום ורגשי אהבה ונועם השם צריך להבין מה הרב מצא בפסוק עכשיו מכל מקום זה נקודה ואם מרבים להגיד שההשפעה הגדולה של חט המרגלים מביא זה נכון בשביל בכל התוכ אבל עדיין החטא הרדיקלי ביותר בעצם את כל יכולת האימון תרגם מקום

אחר תרגם את הנה לספה הזאת בגויה וברגע שמתרגמים את זה גויה הגויה גם הם מכיר וזה בעצם מה שקרה שם משה הבין את זה לכן תפגש את בצורה כאן שלב של בירוש המלת הלו שביטוי פעם למדתי ב שבת כן הרב עושה גם בסוגה של איך אנחנו מביאים לעולם דברים בשב שלנו ושל מה זה אדיוק ח לי את את האוקץ המורה שסתח אתו בשמן ולעכר את יופיה להכר אותה הוא עשה את זה בסבלנות כל יום עוד איבר ועוד איבר ברוך השם את הבין ואת הכלים קיבל כן

שם איזה גוי גם מכיר את השפה הכי צה רעיון מצחן בעיניו קו לא הבין מה מה השפת מה שפת הקוד את הרעיון לסו ביום אחד הוא סך אותה מכף רגל והרגוש בסי באמת הרב מעריך שם זה הטעות הגויים מקבלים מאיתנו שפיים הם מתרגמים לא נכון אז הם אנחנו אשמים בזה שהם זה אנטישמי ולכן הוא מאוד כעס על אותו תנא ותן שהוא השם במודו זה הגמרא מתארת עכשיו הפיקנטרה מותר להגיד במחת הבחירות המורה איך קראו אמר איתן רב ביבי מה אמרו אז אחרי הסיפור ביבי השם מקום

מפורש בגמרא כן יש לא אומרים ביבי השם על מה לסמוך גמרא מפורשת אני דם מתם לכף זכות כי אני מניח שהם לא למדו את הגמרא לכת היו מצבים למפלגה אחרת אבל בכל אופן לעניינינו אז זה מה שהרב מסיים כאן ויש הרבה מה להעריך וחופע להם העוון ההוא עד כאן ה צדז מג רבותיי מהפך קו פרשת מים נדבר כבר במילים פוליטיות מהפך קו פרשת מים למה זה קו פרשת מים פה צדיקים לומר הקדמה קטנה בעצם מאמר ראשון נגמר כאן עד למה אני אומר שתיים צח זה כבר

שלב הבא אומרת במה יודעת בדברים הבולטים הגיור הוא בסוף צדיק א בסוף צדיק בסוף המאמר אני סוף מאמר ראשון צריך להבין מה מתחולל בחלק הזה שאנחנו לא בני חורים מלהיבטל למה שכבר עוררתי בתחילת הלימוד מה קורה בסוף מאמר שני לאסגייר בא אם במאמר שני הוא חולם חלו לא להתגייר כן אבל א הוא לא היה חולם את החלום בתחילת מר שניר על בשלה השעה את קורה מה שקורה נסתיים מהמאון הגיע הכוז למסקנה שאולי באמת מה מיוחד למסקנה הזאת הגיע השעה להתגז אם ככה חלום שנייה הגיע לשמה

גם נעורר את השאלה אבל בעזרת למן למה הוא מתגייר דווקאים שמה כל התיאור ולא אומר לחבר ידידי החבר למתי איתך מאמר ראשון רבי בית דנג אלא מה הוא נתש את החבר התשובה היא לא אחרי שהוא היה בהרים והתגאר הוא חוזר לחבר ועושה אותו לרב כ נו אז אם ככה הם חוזר ולומד אותו כתוב כאן לקח החבר ההוא עוד פעם לרב אבל למה למה הוא נטש אותו בב הגיו עשיר לדון משהו עמוק יותר אבל כדי להגיע למשהו עמוק יותר שאלה ראשונה על מה ולמה הוא התגייר דווקאים

של הגיור דווקא מה קרה בסוף מאמר ראשון בסדר אני קובע מראש שילה שראוי לומר שבצדחיל עוד משהו נראה את זה במילים ונראה את זה בעוד דבר המצדק ח הקדמה בינתיים זה קצת היפותטי כשזה בפנים לעמוד על זה צח המאמר הראשון מאוד נרית כלומר כוון כל שאלה בחוכמתו בעצם הוא מבטא את הבנתו מה שנאמר לו קדימה זה מאוד מאוד דולרי מילה יותר מה הכי טוב פעם אחת ש ללמוד שלא כסדר למה הוא שואל והכל יפה ואסתטי ו סוף צדקים מתחיל צח ומכאן ועד סוף מאמר ראשון לא

הרבה פעמיים שלוש קודש הקבל שות שהוא היה צריך לשת ואני רק אלך קדימה כדי להביא דוגמה לדבר כאן יש החבר חבר שואל שאלה מרתקת. הכוזרי שואל שאלה מרתקת בפסקה קב. אומר לו החבר, לא שכחת את מה שלמדנו. מה?

למה הוא שכשע בפסקה אנחנו נראה את זה? מה פתאום לא מבין מה אנחנו? זה נובע משום שנמצא כאן עכשיו אחר 10 הקרי פרשת מר בין שני שלבים ב הוא מבין את הפטיביות בדתות תרמית שיש בדתות וממלך כבר ממל בדעתו מקום לפתוחש חבר לבין מאמר שני שבו הוא מתגאב באמת המפגש הופך באמצע שלב של א עובדן הרצף הלוגי לא נכונה כאדם עובר מפזה לפזה הרבה פעמים כל מיני אמיתות לפעם הם קורה לכל אדם מה שנקרא מעבר מדבר מילות קורה לאדם שמקבל עליו בצורה סליחה על הביטוי אנחנו

גיע לישיבה וככה עוד מהר מקבל עליו דברים והוא קצת מאבד את החשבון במה שהיה לבין מה שיהיה נראה לו עד היום הוא מאבדת כל כבר כל מיני לבדים בכל מה כאן זה הרבה יותר עמוק במובן העליון שלהם אבל אני רק מביא את זה ברמה הפסיכולוגית בחגה כל מעבר צריך הרב כותב בן כד שחזור בתפה בת מי שזה שת ידיים כל מעבר במוצא סליחה כל א ציק את האדם לעשות תשובה פעמיים הרב הנזיר מביא את זה אגב גם כן מביא לי איזה מקורות מהקבלה הרב ובלי מקורות

רק את זה נקידיים כן את זה ביום שישי לפני שבת לך לדרכו ואבל כותב הרב שגם ממוצא ח מה חווה מאוד מודרנות מטלטל לא ליצור לאדם עיבוד איזון ונים מפגישה אותנו מעבודתו נטל ידיים בכיור לפני שהוא נמר את העבודה נתן לידיים ר את עצמוזהרה עצמה יש איזה מקורות כפי שהרב הנזיר מביא אמרתי נחזור לכאן אנחנו בדיוק בכללחת הז מציאנו את זה עוד עכשיו מה אם כן בכל ההקדמות מילים מה מיוחד בצד דומה תורה ג יצא לפד אפילו ל כמה תחנות באמצע שם במ אבל פה אה

יש מד בעיקר כן מתאים לנו א בית ד אומר כוזרי אחרי שהוא למד וביראר סוף כוסות מה המשמעות מצרים ויציאת מצרים ועבדות במצרים קבלת מצוות שהולכים לקראתו כל זה בא כתוצה מהשאלה שמתחילה פסקה פ כמה תורתם הדברים נלמדים אז הוא אומר כוזר אני מבין שאלתם דברים בפד שאלתי במא א' שהוא שאל שמה א מבא אומר כוזרי מזכיר דברים שהוא פוגש במעלת עם ישראל אמר כוזרי המעלה הזאת אלוהית מלאכותית והוא עושה אותן שלוש מילים קפטיות אם היא נמצאת וזה נקרא זה עניין אלוהי מעלה הזו ברר את

הדברים מגיעים לפד היא נמצאת בעם ישראל זה העניין האלוהי פדם איפה באנו ממילא אם זה העניין האלוהי באמת עם ישראל משק המשיח זה לפועל במעשים מה שנטלה במנון המצות ראוי לקבלו ואכן הבנוש המתנה דרוחה איך מברים את העניין האלוהי אז זה בעצם מה שכתוב כבר עזרת צתי מה שאלה בדעתי עוד פעם אני חוזר כן אדם מגיע לנין הלוה מהדבר אלוהים מעשים שיצב האלוהים לא אבל הוא אמר את זה הוא אמר ולא אמר הוא אמר זה כן אבל הוא אמר משהו אחר שימו לב בצדיק כן רואה

עוד פעם מה קוז זרי כבר עזרת עצתי ומה שעלה בדעתי ובמה הוא אומר לראשונה שש עם עם ישראל שם הרצוי ר החלון ועד עכשיו וכאן אני שב ואומר דבר שאמרתי להדגיש את זה עוד פעם לקראת מה עבר לשלב הבא כאשר אני דיברנו על כך ו המלך הכוזר לא דוכה גם לא דוכה את המוס על מה הוא בא להגיד שכן אמירה שהוא אומר להנוצרי מקום לסברה והסברה מרחיקה רוב הדברים האלה זו אמירה נכונה אבל תמועה רגע תקשיב מליכם הולך לה את המוסלמים למה את המוסל הוא כן

מנסה לטוות על קנקנו אבל בשלב מסוים הוא נותש אותו אני לא מברית לא ערבית איזה איזנה נכונה לגנטית נלמד באולפן ערבית תיקתקוה אומר שבעצם שתי התנות האלה גם עלים מקום מקום לסברה בנצרות גם אין לי מקום לפגוש את הסיפה שלו כמובן באיסלאם זה זה חמ שהעולם מושטט עליהם נפגש עם הקוראן אלוקית הם לא טענות שאומרות שתי הטענות המתם נפה תנה אחרת ואומר עוד פעם ד מהעובדה ההיסטור סור את ה כולם שכולו אפוף וגדולת בית שני צוב בית שנה כן פע כזו או אחרת הזרם הפילוסופי שלם

בית שני זה זה העולם כולו אלילי ולמה כי האדם נולד עם בוא נעדינים את הרצון אין פתרון ללילות העולם התרבותי סובב סביב עבודת העבודה האלילית הייתה כריסה בסוף בית שני דוק אבל הפלא הגדול שעולם התרבות האלילי הפך להיות ר עולם נו העולם וזה פ גדול כ הרי אתה צריכה להיות אמירה מללים הנצות והאיסלאם לא מסמים אל עולם ששל עובד ביורים הוא לא יכול להשתעבודה זרה זה יותר והיא גם לא כן יתן הנה ודאי הזאתי לא כן צ העולם היה צריך צריכה להצביע ברגלים ולהגיד מה מה

למרה לי בעבודה זרה אני מדבר דת בקוראן זה לא נותן לאדם זה לאדם לא מפתח להידבק ממה לעזוב אתה מציא ותמ המלך טמא המלך הכוזני מה יצר את המהפך לאט לאט מבין דבר מאוד נפלא מה ששינה את דפוסה בעולם זה עם ישראל בנה את עצ בנה את הקודש עד חורבן בית שני העולם פתאום פוגש אותו וכל התרבות משומר בוא נבין מה זה עם ישראל מה התחולל בעולם הזה ן נדיר נבין מה זה עם ישראל אולי יש מקום לחזור לנסות לא בנ כלומר אין כאן מקום לסרה

זה לא אין כאן מקום כון שאין מקום לספרה איך העולם קיבל את זה בא בגללנו בוא נכונה לחבר שם לאל מעשיו אמונה המעשה רצוי לא רצו לא מותר בלי זה והנה יש כאן קבוצת דיון סליחה קבוצת דיון רצף של פסקות ארוכות שמברות הסוגיה הזו עד שהוא מגיע לכאן ופתאום קולט שב לאט לאט תוך כדי שהוא מבין את המשמעות עבודת השם יצאתם אתורה המעלה שלהם את העגל ומחד יותר את העין את עצמו אולי בעצם רצו זה מה שהוא אומר ועזרת צתי במ אתה פת לי בעיה מה

שעלה בדעתי וראיתי בחלומי בחלום כן האדם מגיע לניין אלוה בדבר אלוהי כלומר במעשים שעצב האלוהים בתורה. אז מה הפתרון לשאלת היחד בין הכוונה למעשים?

עכשיו הוא לא חושב על הגירות עוד מעט אבל כל ה האמון שישה לו בד כמו שאמרתי זה שתב ש אומר לעצמו דתות דבר אדם מבלבלותו מכניסות אי סדר היסטורי פוגשים את עם ישראל פתאום דבר השם בעם ישראל לפגוש את הכוונה הרצויה הזאת בחיים הישראלי מה הרצועה מעשה זה בגלל בחלומי כאן מתחיל המהפך הגדול אומר לו החבר בשתי מילים אתה תק ירד לך הסימון נכון ולכן כל תורותינו כולם כתובות בתורה מדבור על חוזרים לפסקה פ היא לא קמה מדעתנו בכור חשיב הכל זה ניתן שכתב תורה ש

לוחות ראשו הכל זה מהווה נקודות של המגש בין ה מעשה רצוי לחיות חייכות לנו חיים של דבקות אלוקים גם הוא מפרד את זה כבר יותר בגלל הש אנחנו בעזרת השם נראה את זה בשבוע הבא חבל להתחיל מילה או שתיים וזהו הגענו לקו פרשת דרכים כאן הדרך מעניינת איך הדברים מתפה שך הם שעצ ‏So