סוף שמונה פרקים לרמב"ם | הרב מישאל רובין | שמונה פרקים לרמב''ם | תשפ''ו [21]

טוב אז ככה חברים יקרים [כחכוח] אנחנו הגענו בסוף שלשם פרקים מי שהיה במסע הזה אה בסוף מרוויחים אבל זה מסע קשה אמרנו הראש א ב שזה כוחות הנפש קודם כל ההקדמה של ה של הרמבם ההקדמה היא חשובה כי הרמב"ם מכיר כינו רוצים צוד מוסר כדי לבנות אישיות. האישיות פה זה הנקודה המרכזית של כל הספר. לבנות אישיות. בדיוק היום ראיתי בספר משלי המגמה של הספר לספר משלי זה ללמד את הילדים מוסר.

מה זה מוסר? זה לייצב את האישיות שלהם. זה זה המגמה שלנו. ליצב את האישיות שלנו.

ועיצוב האישיות של הילדים. זה מה זה מה שאנחנו מבקשים שזה דבר מאוד מאוד חשוב. הדבר הזה מאוד מאוד חשוב וזה עבודת חיים בס להכיר את הכוחות שפועלות פועלים בתוכך. פרק א' וב ג להבין את הבעיות המידותיות ד' רפואת המידות כיוונים הרמבם יש לו שיטה ייחודית בשכונה פרקים והוא כותב שצריך הרבה מאוד לחזור על דברים שאתה עושה כוח החזרה ההרגל לעבוד מבחוץ אל הפנים לעשות דברים חיצוניים שמשפיעים על הפנים זה זה נקודה חשובה וכל בן אדם צריך לפעמים לדעת על מה הוא עובד, על איזה מידה הוא רוצה לעבוד, איזה תוכנית יש לו, האם יש לו תוכנית עבודה.

הדברים האלה הם מאוד יסודיים בגלל שבסוף אדם יכול לעבור חיים שלי ולא להתעסק במידות שלי. להתעסק בדעת, מתעסק בלימוד. זה מאוד חשוב הלימוד, אבל הלימוד הוא צריך לחול. על כלי בתוך כלי אם הכלי יש לו חור אם אתה שם מים בתוך דליים חור אז המים לא ישארו שם וככה הרמבם רואה את זה שקודם כל בניית הכלי בניית המרחב האישיות כשבן אדם בונה מרחב אישיותי אתה יכול להכניס בפנים דברים מה למשל תורה מה למשל מצוות אדם שיש בו יש בו חורים במחאות כמובן יש בו חורים בכלי

שהוא בנה אז המצוות והתורה אין להם כל כך איפה מה להתקיים שם איפה לחו שם ולכן המצוות מתחילות מגיל 13 עונש מקמים בגיל 20 אתם עוד לא בגיל 20 אתם נכון >> אתגה אני יודע בקיצור גיל 20 מצוות 13 ונש 20 מידות מתי מתחילים מאיזה גיל אפס נכון אתה מחנך את הילדים שלך מאיזה גיל אתה מחכה אתה מחכה ש בן 13 להגיד לו שצריך להתנהג יפה וצריך אסור להקלל וצריך להיות ענ אתה מגיד אפס למה כי זה הכל זה האישיות אתה רוצה לבנות אישיות לבנות אישיות

זה מגיל אפס לא בגיל 13 בגיל 13 זה 20 וד אישיות פונית מגיל אפס אז למה לא מצוות בגיל אפס כי מצוות זה תוספת תוספת על מה על האישית שלהם ולכן אדם בסדר הנכון של הפעולות זה קודם כל לימוד מוסר זה אני חייב לחזור על זה כי כי זה על זה עומד כל הספר מוסר זה מלשון י זה משורש י סר הרשע אירש מתעסק הרבה בשורשים אז הוא מביא מה מפסוקים שמוסר זה ליצב את האישיות ולפעמים זה דורש אמה זה דורש עבודה לכן ייסורים אבל הוא

לא לומד את זה מייסור סורים הוא לומד את זה מוסרות מוסרות מה זה מוסרות כמו של סוס אתה מחזיק ב במושכות אדם כל מיני מושכות אבל זה זה משהו שאתה מחזיק את הסוס אתה אומר לו לעצור אני לא יודע נכון לא תס אבל אני מבין בסרטים שלעצור זה ככה ימינה שמאלה אחורה לא יודע יודע מה זה פחות אבל אה אולי אחורה ככה ואז קיים אז אני לא יודע אבל אבל זה לכוון.

כל עבודת המוסר האישית והעבודה המוסרית החילוכית היא לכוון. לכוון את האדם, את עצמנו, את הילדים שלנו, את האנשים שאתה מחנך אותם, לכוון אותם, לייצב אישיות רצינית טובה עם הרגלים טובים, לחנך לערכים. זה לכוון. ולכן מוסר זה לא אילוף.

מה ההבדל בין אילוף למוסר? אילוף זה שאני בא ואני אומר תעשה ככה. ואם לא תעשה ככה תקבל א עונש או פרס או עונש. ואז אתה עושה לא בגלל שזה מהכוחות שלך אלא זה בגלל שמשהו ביקש ממך.

זה לא הילוף. חינוך ועיצוב אישיות זה נבדוק קודם כל מה התכונות המיוחדות של הילד. ואחרי שאני רועד את התכונות המיוחדנות של הילד הזה אני לוקח את זה ומעצים אותם זה עבודה הנוסית ולכן יש לנו המון המון עבודה נוסית אינסופית בעצם בחיים שלנו כדי להתקדם במוסר זה מה שיש לנו בפרק א' וב כוחות הנפש גד חולי הנפש אומר שכולנו חולי נפש זה טוב להיות חולי נפש כי זה חולי לא באמת אנחנו פרק ד' זה תרופות רפואת הנפש פרק הו זה בכל דרכךדו שכל הפעולות צריכות להיות לשם

שמיים לשם השם לכל מה שאתה עושה זה לשפר את האישיות לכיוון אחד למטרה אחת תסתכלו פרק חמישי תחזרו על זה פרק שישי זה החסיד מול הכובש לצור תוכן לא יודע מי זוכה אבל הכובש שצרו והחסיד החסיד הוא מעצמו עושה את הדברים הטובים רשו הוא צריך להתגבר אומר הרמבם בדברים מסוימים להתגבר זה יותר טוב מהחסיד למה אז הוא מחלק יש מצוות כאלה שאם אדם רוצה להרוג בן אדם אז והוא מתגבר זה לא לא משהו אבל אם בדברים שאסור לאכול בשר וחלב והוא רוצה לאכול בשר וחלב והוא

מתגבר אז זה מראה שהוא עבד השם זה דיברנו באריכות על הדבר הזה אז זה פרק חמישי, שישי, שביעי, זה פרק על הנבואה. לא למדנו אותו.

לא למדנו אותו בגלל שזה פרק שהוא לא קשור כל כך לספר. הוא קשור במובן הזה שהרמב"ם אומר שמי שיש לו מידות מתוקנות הוא לא פחות מנביא מבחינתו. ולכן יש איזה חשיבות גדולה לנבואה. אבל לא למדנו שם.

הרמב"ם מסביר זה שורי בית הגיט הרמב"ם מסביר שם באריכות מה ההבדל בין נבואת משה רבנו ונבואת כל הנביאים שמשה רבנו היה יכול לדבר עם אלוקים והנביאים היו רואים את זה במראה בחידות במסרים עליונים זה אחד שתיים שכל נביא הוא היה מתפרק כאילו מה זה מתפרק הוא היה נופל ל יוצא מהגוף כאילו דברים מזעזע את הגוף הנבואה דבר השם שנכנס אליו משה רבנו היה מדבר איש כאיש של חברו אי אפשר להבין את זה אי אפשר להבין את זה אני לא מבין את זה אז בסדר אבל ישו

שהוא לא היה קטן ירמיהו יחזקאל הם היו נופלים על פניהם ומתנבים ברמה כזאת שכאילו הגוף היה מתפוצץ כאילו מדבר השם גם זה אני לא מבין אבל אני מבין שזה יכול לקרות אבל אצל משה רבנו זה דברים מופלגים לגמרי זה פרק שו פרק שמני שהיום אנחנו רוצים לקרוא את סופו. פרק שמי הוא פרק של הסיום כי הוא נספך. הוא נספך על ה בחירה החופשית. כי כל הספר הזה הוא לא יכול להתבסס בלי היסוד שלו.

והיסוד שלו שאדם בוחר. אדם בוחר. כל מה שאומרים לכם בפסיכולוגיה המודרנית או בכל מיני הרצאות בכל מיני דברים שאתה בעצם מוכרח לעשות דברים הרמבם קורא לזה כפירה זה כפירה בתורה כי התורה נותנת כלים לאדם לבחור מה שהוא רוצה האמת היא שלפעמים זה יותר קשה לבחור ולפעמים יותר קל לבחור אבל תמיד אפים לבחור האדם מה יש בו? יש בו תכונות.

לכן כל אחד פה שהוא נמצא פה יש לו תכונות מסוימות שהוא נולד איתם. ואחר כך הוא בנה את עצמו עם חברים ועם משפחה ועם חברה ועם סביבה. זה מה שיש בתוך בך. האם בגלל שנולדת בשכונה מסוימת, להורים מסוימים עם תכויות תכונות מסוימות, אתה חייב לעשות דבר כזה או אחר?

הרמב"ם אומר ב100% לא לפעמים זה מאוד קשה לפעמים לצץ מדברים קשים זה דורש עבודה מטורפת זה דורש המון המון המון המון אבל אין דבר כזה שאדם מוכרח לעשות למה הרמבם זה כל כך חשוב לו הדבר הזה כי אם אדם מוכרח אז אין תורה התורה מאבדת את ה המלאכות כי בתורה יש שכר ועונש בתורה זה עבודת האדם. התורה צריך לבחור בתורה, לבחור בחיים, לבחור בטוב, לבחור ברע. כן, חזם. אז אין בעצם שיניים לכל מה שכתוב בתורה.

אם אני מוכרח לחטוב חלילה, אז למה שהקדוש ברוך הוא יביא לי עוד משהו? זה נכון שלפעמים הפיתויים הם מאוד מאוד גדולים אבל אל תחשוב לרגע שאתה חיב אתם איתי חברים זה עשינו טיפ טיפה סב זה זה חשוב אני דרך אגב שנה הבאה אני יוצא לחופשה אחרי המון שנים נראה לי שאני משהו אחר בסדר מתנגדים מה >> מה הולך ללמד >> לא אני חושב שאני אצטרך ללמד את שיעור א' כי הרבועז הולך זה ממש אה פה בספינה מה >> שתי שות >> מה >> גב 50 >>

אני מתכוון עד 50 אבל נראה לי שמסד צד לי שם זה מאוד מאוד חשוב הספר מאוד מאוד חשוב אז הוא מומחה לא מומחה אבל א יכול להיות ש ננסה לתת איזשהו מה זה ספר לא יודע מתבת מה דעתך נושא >> אני חושב שבתחילת שנה אני אתחיל כניסה לעולם התורה קצת חודש אולי ככה טיפה להפס את האנשים אם אני אצליח ואז בחורש נתחיל א ש מה אתם אומרים אני באמת מתיז איתכם חשוב לי חשוב שם חמישי הוא חשוב אבל אה אני חושב שבשמונה פרקים יש נושאים מגבילים

לא שקסת ישרים אתה יכול לקחת את זה גם קצת שם טוב אני אגיד לכם >> שלא יצא כאילו הפסד כי חבר'ה שיגיד אנחנו רוצים ללמוד בדמים מדברים פה לא יבוא החברה שרוצים יותר לשמוע על הרב מתבר >> אז אני לא אוהב אני שומע אתה אומר דבר מאוד מאוד חשוב אז מה לעשות תתחיל צד שו שיש דמה >> אפשר להקלון כזה לדבר איתם וזה כאילו ח זה מה שהבת את אמרת שול זה לאזה פחות מענירב אחר שיכול לעשות קרה בדם מסתשר >> מה זה שיכול אותם שת

>> הם מרב אחר אולי שיכול למות הש >> לא יודע >> שמעתי לרב >> כן אבל זה נראה לי שהוא עכשיו צ >> מתלבטים בדבר הזה עוד מתלפטים טוב השתפתי אותכם בהתלפטויות שלי איזה שיעור לנו שג >> איזה שיעור לנוש אתם גדולים אני אתה יודע אני בן אדם פשוט לא אבל יש לכם מערכת טובה גמרתי את המערכת אני חושב שהיא טובה לג דברים טובים צריך לג >> כן כן יש לו שני שיעורים לא לג אבל שני שיעורים הוא יבוא ערב ובוקר לפי הימים שהוא ביקש כי

רציתי שרציתי שיש בעזרת השם כבש לטובה ובר והרמים יש לכם נכון אמרו לכם את הרמים אמרו לכם לבחור בחרתם בה השתבצתם בהגיע היום לא צוח >> אפשר להשתבט שגים איזה משהו רציני כבר אתם כבר גדולים ילדים בסדים חמודים יאללה קדימה אה עכשיו אני רוצה סוף אני לא יודע אם יש לי בסוף בסוף אני רוצה לראות את ההתייחסות של הרמבם יש לך בוא סתכל מישהו [כחכוח] [נחירות בוז] אני רוצה לקרוא ולא נשאר מזה העניין אלא דבר יחוי לדבר בו מעט כדי שתשלם כוונת הפרק פה בספר זה

ברשן הם אז הוא אומר ככה, אני חייב לדבר איתכם על עוד נקודה אחת. מה הנקודה? ואף על פי שלא רציתי לי להבין בו דברים כלל, אבל כבר הביא ההכך לזה והוא ידיעת השם העתידות.

הרמב"ם הולך לשאול פה שאלה קריטית. [כחכוח] מה השאלה שהוא שואל? הוא שואל ידיעת השם העתידות מה השאלה לפי שהיא טענה אשר יתן עלינו בא מי שיחשוב שאדם מוכרח על המשמט והמרי הרי כל הפרק שמיני מה הסביר הרמבם שאנחנו לא מוכרחים נכון אנחנו לא חייבים לעשות דברים אנחנו בוחרים אומר הרמבם אם הקדוש ברוך הוא יודע את העתיד, הקדוש ברוך הוא יודע את העתיד, ודאי. אז איך נעשה אחרת?

זה שאלת הרמב"ם, שאלה קשה. הקדוש ברוך הוא יודע שאני עכשיו אקח את הזה ואני אעשה איתו כך אז אני יכול לא לעשות את זה. הוא יודע וכתוב אצלו בספר. איזה ספר כתוב את זה.

אז אני יכול לא לקחת, אני בוחר לקחת או לא לקחת, א אני לוקח. אה, זה היה כתוב בספר. אם היה כתוב בספר אז אני מוכרח לקחת. אני חוזר על השאלה.

תראו מה שכתוב בפני. לפי שהיא הטענה אשרית לנו בא מי שיחשוב שאדם מורח על המשמט ואמריק. המשמט ואמריק זאת אומרת למרוד בהשם, לעשות עבירות או לשמוע בכל השם. נשמע ושכל מעשה אדם אין בחירה לו בהם.

למה? או אם הוא בחירתו תלויה בבחירת השם. הרי הקדוש ברוך הוא כבר קבע. דרך אגב, הרמב"ם כבר הזכיר שיש דברים לא קובעים.

מה אנחנו קובעים? >> גובה. >> טבע. >> טבע.

הורים תקופה. מלא דברים נולדנו בתקופה מסוימת מישהו בחר לא להורים מסוימים מישהו בחר לא תכונות מסוימות גם לא בחר אפשר לשנות אותם אפשר לעבוד עליהם אבל החומר גלם שנולדנו איתו לא נולדנו לא בחרנו מה עוד לא בחרנו גובה זה הדבר היחיד אמרנו שדברים אחרים אנחנו לא בכר מספר זהות גם לא בחר בסדר והשם אשר הביא לזאת האמונה שהוא יאמר זה האיש ידע השם בו אם יהיה צדיק ורשע או לא ידע סימן שאלה מה אתם אומרים השם יודע אם יהיה צדיק רשע או לא יודע הנה אם

תאמר ידע יתחייב שיהיה מוכח על אותו המצב מאשר ידעו השם מקודם או שתהיה לידו בלתי אמיתית שומר הרמבם יש אפשרות אחרת אם הקדוש ברוך הוא יודע דברים אז הוא יודע אם הוא לא יודע אז אולי הוא לא יודע איך הוא לא יודע מה הקדוש ברוך הוא יכול להיות שיש לו ידיעה שהיא לא אמיתית שהקדוש ברוך הוא לא יודע אם אני אקח את העת או לא זה דוגמה טיפשית כן אבל יעשה עבירה הוא לא יעשה מצווה הוא לא הקדוש ברוך הוא לא יודע מה אתם חושבים יודע

או לא יודע אני שואל אתכם אם הוא יודע מה אמרתם יודע אז אם הוא יודע שאני מרים את העת אז אני יכול לה לא לארים את העת אני יכול או לא יכול עכשיו יש לי בשר חלב אחרי בשר יש לי פיטוי לאכול מהשוקולד אחרי הבשר אז אני מתלבט מתלבט מתלבט בשר עושה את העבירה אבל מה היה כתוב אצל השם שאני אכלתי חלב אחרי בשר אז אני יכול לא לאכול את חלב אחרי בשר אני מוכר [כחכוח] ח לאכול את החלב אחרי בשר נכון או מצווה אני התלבדתי

מניח תפילין בזור אני מניח תפילין רגע אתה מניח תפילין אבל קצת הקדוש ברוך הוא מה היה כתוב שהנחת היום תפילין נו אז יכולת לא להנח תפילין הבנת את השאלה קוראים לזה בעברית ידיעה ובחירה ידיעת השם בחירת האדם זה לא הולך ביחד לכאורה זה לא הולך ביחד או שהשם יודע ואני לא בוחר או שאני בוחר וחלילה השם לא יודע זה או זה לא או זה לא שתהם ביחד טוב בוא נראה מה הרמבם מגיד ואם תאמר שהוא לא ידע זה מקודם התחייבו החכות עצומות ויערסו חומות מה הקדוש

ברוך הוא לא יודע זה זה זה זה זה סדק עצום בחובת האמונה הז שמע איפה ממני מה שאומר והתבונן בו מאוד כי הוא האמת בלא ספק אני אסביר לך מה קורה פה וזה שכבר התבאר בחוכמה אלוקית רצוני לומר מה שאחר הטבע שהשם תעלה יודע בדעת ולא חי בחיים עד שיהיו הוא ודעת שני דברים כמו אדם ודעתו לפי שאדם זולת הדעת והדעת זולת האדם [בכי] הם שניים שלא היה השם יודע בדעת היה מתחייב הריבוי בן נמצאים הקדמונים רבים השם הדעת אשר מה הוא ידע החיים אשר בהם

הוא חי והיכולת אשר בהוא יכול וכן כל התערים אבל זה לא ככה זכרתי לך טענה קרובה להבנת בני אדם אף כי התנ והיות השם יבטרו זה חזקות מאוד מופתיות והתאמד שהוא יתעלה תארב תהריו הוא עד שאמר שהוא הדעת הוא היודע הוא הידוע הוא החיים הוא החי הוא המשיך לעצמו חיים וכן שר התערים ואילו העניינים קשים אל תקבל להבינה בשלמות משתיים שלוש שורות ואמנם יוזגו לך מאין הידיות בבד עיקר גדול ולא תתיר לשון העיברים לומר חי השם כמו שאמרו חי נפשך חי בו לא זה לא פשו

חי השם חי על החיים של השם רצוני לומר שם נשמח כי המשמח ס אומר שני דברים חלוקים חי פרעה פרעה זה משהו אחד בחיים משהו אחר אבל אצל השם אלוהי שמח דבר לעצמו שחי השם עם עצמו ועצמו חייב ואינם דבר אחר נתון לא אמרו בשמיכות אלא אמרו חי השם לא חי השם חי השם לכן יש הבדלים בבורי נפשות אמרים ברוך חי חי העולמים או חי עולמים והכוונה שהוא בדעתו דבר אחד מסביר מה אומר הרמבם אומר הרמבם תשמע יש פה שאלה עצומה. השאלה העצומה היא סוגיית חדשה

שבזה הוא בחר לסיים את שמונה פרקים. הידיעה סותרת את הבחירה.

בחירה חופשית. אתה מדש בחירה חופשית? הידיעה סורת הבחירה שרא אם השם יודע אז הוא נוכרח לעשות. טוב.

זה כבר זמן. תשובת הרמבם שאנחנו לא מבינים זה תשובת. שומעת הרמב"ם שאין לך שום דרך להבין. למה?

כי כשאתה אומר ידיעה אצלך זה כמו שאני יודע 2+ 2 ש אני חושב אני בן אדם ללא קשר לשת א אבל עכשיו אני יודעה שתיים לא 2 ש אצל אלוקים זה לא ככה אצל אלוקים הוא והדעת הוא והחיים הוא ממשיך חיים כל הדברים האלה זה ביטויים שאנחנו מנסים להבין אותם ברמה שלנו בטרמינולוגיה שלנו כדי קצת להבין את מה אנחנו מדברים אבל זה לא ככה כי אלוקים הוא חי במימדים אחרים במציאות אחרת בדברים אחרים לחלוטין שלנו לא מבינים דוגמה אנחנו חיים בשלושה מימדים יש לנו רוחב נכון

אורך אור או גובה זה לשם עומק זה גובה בשריבה זה הבן אדם ככה הוא חי עכשיו הגיע איזה יהודי חשוב וחכם קראו לו אלברט איינשי שמל הוא אמר שיש עוד ממד שנקרא ממד הזמן אני לא הבנתי מה טוב חוכמה אני לא כזה חכם לא יודע אם למדתם את זה ואתם יודעים על מה לדבר אבל זה מה שאומר תחשבו שיש חיה שחיה במימד אחד נגיד שתיים ככה או ככה אין לעומק ואין הגובה יש מה לא >> מה תמיד יש גובה תחשוב שיש לך אתה תוכל להסביר לחיה

הזאת שיש עומק וג בחיים ה אנחנו חיים בשלושה ממדים ואם הקדוש ברוך הוא חי ב1000 ממדים איך תבין אין ממדחים זה החיים שלי החיים שלי זה ככה ככה ככה אני יכול לשכם אני רואה יש ציפורים שלם יש הרבה ציפורים שיש להם פה עיניים לא פה ולכן הם רואים לא כמונו אנחנו רואים ככה מוסים >> כן הם רואים אחרת בחלוטין תסביר לבן אדם שאתה מסוגל לראות אם פה היה לנו עיניים היינו רואים ככה אתה יכול להבין את זה לא כי אני לא יכול אני צריך להסתובב מה

יש לי פה אני מסתובב סוס הוא לא יכול להבין בין איך מסתכלים רק ככה וזה עוד תחושות פיזיות תבינו ממדים אדם חי במימד מסוים זה המימדים שהוא מכיר אין לו הכרה אחרת ולכן אנחנו לא מסוגלים להבין במימדים שאלוקים חיים עצמם זה אותם חיים כמו שאני מדבר איתכם שהלב פועל ממש הרי לנו יש תחילה ויש סוף ויש מלא דברים שמבחינתנו זה החיים אצל הקדוש ברוך הוא זה מושגים אחרים לחלוטין אומר אז מה עכשיו אתה רוצה להבין איך זה מסתדר ידיעה ובחירה זה לא מסתדר אבל למה זה

לא מסתדר לא בגלל שאין בחירה ולא בגלל שאין ידיעה אלא איך שני הדברים האלה מסתרים ביחד ברחמין בצ'ון בחירה ועידה אני לא ח זה התשובה של הרמבם הרמבם אומר אי אפשר להבין תראו מה אומר עכשיו מיד הוא כבר התבאר גם כן במה שאחר הטבע זאת אומרת זה החוכמה האלוקית כתוב פה למטה שאין יכולת בשכלנו להקיף מציאותו התלב שלמות וזה לשלמות מציאותו וחיסרון שכלנו אנחנו לא יודעים ואין למציאותו סיבות שיו וד בהם בשקיצור שכל מהסיבור כן השכל שלנו קצר מלהשיג כי קיצור אור הראות מהשיג אור השמש

או הנה סתכל בשמש אי אפשר אז לא מסוגלים להסתכל על השמש לא מסוגלים לקלוט את האור שאין זה לחולשת אור השמש אה אם אני לא יכול לראות את אור השמש סימן שאור השמש הוא לא לא רציני הפוך הנפ או השמש הוא כל כך רציני, כל כך חזק, כל כך עוצמתי, אתה לא יכול לראות כלום אלא להיות זה האור יותר חזק מן האור אשר ירצה להשיג. אני רוצה להשיג את אור השמש. אתה לא מסיקח יום בעיר, תסתכל על השמש, אתה לא יכול להשיג את אור השמש. כי

אם את אור השמש לא יכולים, אז את אלוקים מהחר שמא קשור ודובר בזה עניין הרבה והם כולם מאמרים אמיתיים מבוארים.

תחייב זה שלא נדע דעתו גם כן. אנחנו לא יכולים לדעת מה הוא חושב ולא נכון בשום פנים היות שהוא דעתו ודעתו הוא זאת אומרת אין לו דת אחרת אין לו משהו התלבטות אין לו זה דברים זה מושגים אחרים הוא הדעת הוא החיים הוא האור אני לא יכול להבג את כל הדברים האלה וזה העניין הוא נפלא מאוד והוא אשר נעלם מהם זה מהם מאותם החושבים שאדם מאוחר על המשמל ואמרי כן תראו זה למטה ועבדו עבדו זאת אומרת עובדן רוחני זאת אומרת הם לא הצטו להבין לפי שהם

ידעו כי מציאותו התל שלמותה לא תוסר וביקשו להסגדהו עד שתיפול תחת שכליהם וזה מה שלא ייתכן כי לא הקפנו דעתו הקפנו מציאותו וזה אפשרי זה לא אפשר עוד מעט נותן למו דוגמה להבין את זה הועיל והכל דבר אחד לפי שהשגתו אז השלמות ותי שסג כמו שהוא במציאותו הוא השלם מן הדת והיכולת והרצון והחיים זולת זה מטהרה הנאים אי אפשר ורק תערים והתארים האלה אנחנו רק יכולים להבין אותם אם הם מחוץ לנו אני אתן דוגמה אחרת אדם חושב שהוא יכול להבין את המצוות איך כתוב כתוב טעם

המצווה נכון טעמי המצוות טעמי מצוות שמעתם על טעמי מצוות מה אתה חושב שאתה יכול להבין את טעם המצווה? זה תלוי מה אתה מתכוון כשאתה אומר טעם המצווה אם אתה חושב שטעם המצווה זה סיבת המצווה אתה בחיים. למה?

כי אם אני מבין את סיבת המצווה זה אומר שאני מבין את ההיגיון האלוקי. זה אפשרי? לא. לכן בחיים אני לא אבין את ההיגיון האלו בחיים לא לכן אני עושה מצוות ולא מבין אותם תפילין מבינים לא מבין אז למה אתה עושה כי השם אמר אבל מה אתה מבין אבל אני יכול להסביר שיש פה דברים חשובים אני שם אותם על הראש והראש זה הסמל של הדעת ואני שם אותם על הזבוע ועל הזבוע זה הכוח הפיזי כל זה יפה אבל אתה חושב שזה סיבת הדבר?

לא בטוח אבל אתה יכול להביא סיבת הדבר בחיים כי ההיגיון היגיון אלוקי ואם אני אבין את ההיגיון הזה אז איזה אחד משתי האפשרויות או שאני אלוקים שלא או שאלוקים הוא קטן כי אני יכול להבין אותו תן דוגמה אחרת יש בעולם חוקים מלא חוקים אתה יכול להבין אותם נגיד חוקי תנועה אתה יכול להבין כן או לא? >> כן. מי מי עשה את החוקי תנועה? בן אדם.

לכן אני יכול להבין אותם. אני לא מספיק חכם כדי לעשות את החוקי תנועה. אבל אחרי שעשו את החוקי תנועה וחוקקו אותם אתה יכול להבין אותם? יכול לא?

בטח יכול. יש לו אדום אז איש ירוק. אם אשתו יהיה ירוק לא להעיף. זה לא יגבר.

אז לכן אני מבין אחד עשה אדום כדי להגיד את העצות שני עשה ירוק כדי ירוק כדי לעבור יש בזה היגיון איזה היגיון זה זה הגיון אנושי היגיון אנושי אבל במצוות זה השם ציווה אם השם ציווה אז ההיגיון הוא אלוקי אם ההיגיון הוא אלוקי איך אני אמין ולכן כשהראשונים כתבו תר המצווה זה לא סיבת המצווה אלא זה טעם כמו שתואמים בלשון קצת לסבר את האוז אבל הסיבת המצווה חות זה תשובת הרמבם דרך אגב יש תשובות אחרות בראשונים יש תשובות אחרות בראשונים למשל הרסג אומר שהשם יודע הכל

אבל זה לא אומר שאתה מוכח לעשות הזאת למה הרמבם אמר זה קושיה גדולה כי רש" אומר שהקדוש ברוך הוא כל כך מכיר אותך שהוא יודע מה תחידה שלו הידיעה היא שהוא מכיר אותך זה כמו שאתה אומר לילד אתה נותן לו שוקולד ונותן לו לא שוקולד נותן לו חצי אתה נותן לו מלפון אתה אומר לו חמודי הבאתי לך מתנה פרסי לך מלפיפפון חמוד כזה מלאפיפפון מקולף ושוקולד מרבה סוכר וחלב ואגוזים תבחר מה אתה רוצה אתה יודע מה הוא יבחר או לא אתה יודע מה הוא יבחר אנחנו

יודעים מה הוא יבחר כן או לא אנחנו יודעים מה הוא יבחר הוא יבחר בשוקולד כי לא כזה חידוש אבל הכחתי אותו לקחת את השוקולד יש לו בחירה או אין לו בחירה ככה סגרת הבנתם יש לו בחירה הוא יכול לבד או השוקולד או המלאפון אבל אני יודע שהוא יקח את המלפון לא יקח את השוקד בסדר זאת אומרת הידיעה היא לא מכה אותך אבל אני יודע מה תעשה אני כבר יודע מראש כי אני מכיר אותך פיקס אני מכיר אותך פיקס אני יודע שבפיתוי הזה לא תצליח לעמוד אבא

היית חייב לפול בפיתוי הזה לא אבל ידעתי שלא תצליח לעבוד אני ידעתי שפה אתה תעבוד הבנתם את הרסק הרמב"ם לא אומר ככה הרמב"ם אומר אני לא יכול להבין את הסתירה בין ידיעת השם לבחירה לא יכול יש תשובות אחרות יש רבג מאוד מורכב הוא אומר שידיעת השם היא ש בפרט היא רק בכלל. אה ויש גם תשובות אחרות שבעצם אנחנו הרי לא יודעים את מה שהקדוש ברוך הוא אמר. מה כתוב אצל הקדוש ברוך הוא אנחנו לא יודעים. אם אנחנו לא יודעים אז תמיד יש בחייה.

טוב אבל אני אוהב את הרמב"ם. הרמב"ם מה אומר? אתה לא הוא נגמר את ה את הספר ככה שיהיה נחמד הנה כבר ביער כי המחשבה והשגת דעתו שכלות גמורה טיפש. אז הוא שנידע שהוא יודע כמו שנדע שהוא נמצא הוא נמצא אתה מבין מה זה זה שהקדוש ברוך הוא נמצא אתה מבין מה זה לא אז איך אתה רוצה להבין את הידע שלו את הדעת שלו את הידיעות שלו ואם נשאל איך הוא דעתו מהר שאנחנו לא נשיג כמו שהוא נשיג מציאותו בשלמות כבר בונה מי שרצה להשיג דעתו התעלם למה החקר אלוה תמצא מה אתה יכול בכלל לחקור ה יוצא מכל מה שאמרנו כי פעולות האדם מסורות אליו.

זה הסיכום של הרמב"ם הוא ברשותו להיות צדיק ברשותו גם להיות רשע. מבלי הכך מאת השם על אחד משני המצבים. כל פעם אתה בוכר. ולזה יחויבו המצוות והלימוד וההכנה והגמול.

זאת אומרת השכר והעונש. ואין בכל זה קושי. אמנם תואר דעתו יתבתו לכל הדברים ספנו יקצרו מזה. זאת אומרת לא יודעים כפי שב זה כלל מה שהתכוונו להודיע בזה עניין הגיע להפסיק הדברים אינה ולהתחיל פירוש המסכרת כי כל זה זה הקדמה מזרת אבות אשר לה הקדמנו אלו הפרקים