מעשר פירות וירקות מדאורייתא? | הרב דודו מתוקי | סוגיות בעין איה | תשפ''ו [17]

טוב בסדר אנחנו בני ברכות בלמד היום פרק שביעי פסקה יחק שביעי פסקה יח והניקותה היא ככה זה מתחיל ‏H לברכות ב' יש לכם? כן כתוב לברכות ב'. לא אז יכול להביא >> אצלי זה ‏vi קועמה צד עמוד 52 בספרים האלה פרק שביעי פסקה יח בסדר הגמרא אומרת והנקויי יש פה לפני כן דיון לגבי אה א מה ההגדרה של עם הארץ? אחת מההגדרות לעם הארץ זה שכל שאינו מישר פירותיו כראוי.

כן. ארצות לא היו תמיד מקפידים לעסר כמו שצריך. לא תמיד היו יודעים את הדינים כמו שצריך. ובהקשר הזה כתוב ככה.

והנקוטי אסורי מעשרי כדחזי. קוטים. קוטים היו כן מנקת כזאתי ש א הייתה בארץ ישראל וקיבלו על עצמם את התורה שבכתב ולא את התורה שבעל פה אבל גם עשו הרבה צרות לעם ישראל אה והם היו ספק גרים כאלה הם כביכול הצטרפו לעם ישראל אבל אה מחלוקת בחז"ל כמה הם גריאי צדק או נקרא גרי עריות זה היה מתוך פחד הם ראו ש שהם ישראל יש לו שמירה מיוחדת זה היה ריות היו אחיות רעות בארץ מי שבעם ישראל זה לא פוגע אז הם החליטו להצטרף להצלחה אז הם התגיירו

והיחס אליהם הוא ככה יחס אה יחס קצת חשדני נקרא לזה ככה והקוטים למרות שכאילו הם לא קיבלו על עצמם תורה שבעל פה ולא בטח א רמת ה רמת הדרגה הרוחנית שלהם לא הייתה כמו א כמו שצריך כן ובכל זאת הם היו מאסרים כדי חזי למרות שכאילו ראינו שעם הארץ הוא בעם ישראל לא כולם היו מאסרים כמו שצריך לא כולם היו מקפידים על ה יעדו את כל דיני ההלכות אבל דווקא הקוטים היו מאסרים כדי חזי דבמה דכתיב באורייתא מזרזירי הדברים שהם תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה

הם היו מקפידים לפעמים אפילו יותר מעם כן מי זרזירי דאמר מר כל מצווה שהחזיקו בקותם הרבה ב סליחה שהחזיקו בקוטים כן או הרבה הרבה מדקדקים בה כן כן נראה לי צריך לקרוא כל מזק שהזכוטים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל זאת אומרת פתאום הגמרא ככה מוצאת פה איזה נקודה שהקוטים יש להם איזה יתרון כן מצווה שהם כן החזיקו בה לא כל המצוות כי דברים שדרבנן הם הם לא הקפידו אבל מצווה מדאורייתא שהם היו מקפידים היו היו מזירים נזרים ביותר אפילו מישראל כמו במעשרות אזה קצת מעניין כאילו

הפתאום מה זה סנגוריה על הקוטים אה מה מה יש לנו לעשות בסנגוריה על הקוטים לא בדיוק היו חברים שלנו א א ב בהרבה תקופות פתאום הגמרא מוסת ככה לשבח אותם אני אראה לפי הרב אם זה באמת אה מה עומד מאחורי זה כן בסדר אם זה באמת שבח ופה אנחנו נכנסים לסוגיה שמאוד חשובה ב ביחס לתורה ובתכלית שלנו בעסק התורה. בסדר?

אז בוא נראה פסקה יח. תכלית התורה היא כפולה. שאנחנו חוסקים בתורה, מה התכלית שלנו? כן, שאלה חשובה.

אנחנו חוסקים בזה הרבה זמן יומם ולילה. מה התכלית? אומר הרב, תכלית התורה היא כפולה. יש לנו בעצם שני צירים, שתי מגמות, שתי תכליות שאנחנו עוסקים בהם כשאנחנו לומדים תורה.

ככה הרב מגדיר. תכלית או זה תכלית אחת אבל היא כפולה יש בה שני מישורים נקודה אחת או מישור אחד השלמות הפרטית של עבודת השם של כל יחיד ויחיד בין מראת השם באי זמין ממיני היראה שתהיה יראת העונש או יראת הרוממות או מצד אהבת השם וגעגועי הנפש בכללה אל אבימיים שמוצאים מן הכוח אל הפועל בכל מין עבודת השם שתשיג ידו בין בדברים יכולים על פי התורה בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו על פי שכלו והדרכתו וכוונתו לשם שמיים כל זה זה לא שני דברים למרות שהרב מחלק את

זה פולבוירה כל זה זה תכלית אחת התכלית הראשונה שלנו בעיסוק התורה זה עבודת השם של הפרט כן עבודת השם של הפרט היא אחד מהאחד מהציר אחד ב תראה שהיא לא היא לא הציר העליון אבל היא ציר חשוב אדם יש לו כן את את הציר הזה שהוא מחוייב כן להוציא קיבל נשמה אלוקית נשמה אלוקית זה דבר כל כך אדיר כל כך יקר אבל היא לא יוצאת אל הפועל אלא מכוח התורה ועבודת השם לעבודת השם היא מתחלקת בוא נראה עוד פעם כי זה הגדרות ככה מאוד נפלאות שהרב

אומר פה איך בנויה עבודת השם בשני צירים מרכזיים ככה בעל התניה אומר ועוד הרבה שהצירים המרכזיים שהם מניעים לנו את עבודת את השם אבא וירה אבא וירה הזוהר הקדוש אומר על אבא וירה שהם שנו שני כנפיים שני כנפיים שאיתם אנחנו ממריים כן כן אף אחד זה תמיד יצא ב בא בע באוקם אז הרב אומר ככה בין מראת השם וגם יראת השם מתחלקת יש יראת העונש יש יראת רוממות ככל שאנחנו מתקדמים יותר אז העירה נעשית יותר עליונה יותר טהורה יותר לשם שמיים או מצד אהבת השם וגעגועי

הנפש בכללה אליה שבשמיים כן אהבה שייך לה לרצון החיובי של דבקות וגעגוע להשם ורצון של הנשמה להוציא לפועל את השייכות שלה לקדוש ברוך הוא שהוא מוציא מן הכוח אל הפועל בכל מין עבודת השם שתשיג ידו זאת אומרת אהבה ויראה הם הדוחפים לאדם להתקדם מה אני יכול לעשות איך אני יכול להוציא לפועל את הנשמה הגדולה שקיבלתי איך אני יכול להתקדם איתה ממדרגה למדרגה בין בדברים מחוייבים על פי התורה אם זה לימוד תורה ואם זה מצוות בין בהנהגות ומוסרים מוסכמים לעצמו על פי שכלו והדרכתו בכוונתו לשם שמיים

זאת אומרת יש דברים שאנחנו לומדים מרבותינו אם זה במצוות ואם זה בהגדרות של מוסר ולימוד מידות יש דברים שאדם מוסיף בשכלו התבוננות איפה אני צריך לתקן מה אני יכול להשתפר אני יכול לקבל מין תנועה תמידית כזאתי כן של עבודת השם כשאדם מבין שבעצם מסלול החיים שלו א אחד הצירים העולמרכזיים של חיינו מה אני איך אני כן מתקדם בהיבת את הרוחני איך אני מוציא לפועל את הנשמה העיקרה שקיבלתי ו מחבר אותה לרצון השם ולשליחות שלי בעולם ולתיקון המוסרי והרוחני שלי והדחפים לזה כן שני המנועים הגדולים בתוך

עבודת השם זה אהבה ויראה ומתוך כך לכל ה כל מה שאני יכול לעשות בין על פי התורה בין על פי שכלו בכוונתו לשם שמיים כל זה ציר אחד בסדר הציר של עבודת השם הפרטית שאדם מבין יש לי פה חיים חיים שלמים כמה שהשם יתן לי בעזרת השם להוציא לפועל את קדושת הנשמה שלי ויש לי רק את המה שנקרא זה זה ההזדמנות כ ידוע הגאון מוננה באחריט ימיו אה ממש ב ב לפני פטירתו היה בוכה ככה למה לא ניצלתי יותר כי הרב מבין קשה לתאר בכלל איזה

מדרגה זאת הייתה אומר עכשיו אני יכול בכל רגע לתת צדקה ללבוש ציצית אני מקדש את הנשמה שלי יותר ויותר בעולם הבאני אנחנו רק ממשיכים את הספיגה של מה שבנינו על עיקר הבנייה של הנשמה עיקר רוצה לפועל זה מה שאנחנו עושים פה בעולם הזה כן אז זה ציר אחד מה אדם כן איך אדם מכוון את ליבו לשם שמיים כדי להוציא לפועל את עבודת השם הפרטית שלו טוב ציר שני רובד שני תכלית שנייה ועבודת התורה לימוד התורה ועבודת השם עוד יתרון עיקרי יש לישראל ישראל מורשה קהילת יעקב

והוא התכלית הלאומית שיש בכלל התורה והמצוות אנחנו לומדים תורה ואנחנו עובדים את השם לא רק בשביל המטרה הפרטית כדי שאני באופן פרטי אהיה יותר שייך ויותר צילפועל את הדבקות שלי בהשם אלא לחיזוק האומה התכלית הלאומית אנחנו בונים את האומה אנחנו נותנים כוח לעם ישראל אנחנו מרוממים את עם ישראל בצד הרוחני הקדושתי שלו, בצד הערכי המוסרי שלו, ממילא בגבורה שלו ובעוצמה שלו וביכולות שלו להוציא לפועל את האיכויות הלאומיות שלו. התורה זה ה המנוע, המנוע של האומה כן לכל הצמיכה שלה, בין הרוחנית המוסרית, בין הלאומית בכל ה

האתגרים הגדולים שעומדים לפנינו. עם ישראל יש לו אתגרים גדולים, נכון?

במקום מי לא רוצה לעזור לעם ישראל, מי לא רוצה להיות בן נאמן לעומתו? אז תדע לך שהעזרה הכי משמעותית זה לתת לעם ישראל כוחות פנימיים כי עם ישראל יש לו כוחות פנימיים אנחנו יודעים הוא יכול כל דבר לעשות אבל כוחות פנימיים עם ישראל שואב מהתורה כן ותלמידי אנשי התורה בוני התורה עוסקי התורה הם נותנים כוח לאומה הם בונים את האומה וממילא זה חלק מהתכלית שלנו בעבודת התורה ועבודת השם שני צירים הציר הפרטי עבודת השם שעניינה להוציא לפועל את הנשמה שלי ואת את כל הטוב האלוקי שקיים

בתוכי כן בציר הפרטי של עבודת השם יה במקביל ובאותה באותה נשימה עם עם כוונה נוספת עם רצון נוסף עם הבנה נוספת שאני לא עושה את זה רק לעצמי אלא מה שהרב יגיד על ההבנה הזאת שהיה יותר עליונה כן והיא לא סותרת כמובן את הראשונה אלה שני צירים ביחד יש לי את המישור שלי הפרטי שאני צריך אני מחוייב בו ואני א אה כן יש לי את ה את המסלול שבו אני אני מוציא לפועל את הנשמה שלי הדקות שלי בהשם אבל יש תכלית לאומית תכלית לאומית בכלל התורה

והמצוות שהן בכללן מחזקות את העגד הלאומי נותנות לעוצמה הלאומית של עם ישראל לבניין האיכות של ה של האומה לכוחות של האומה לעוצמה של האומה לאמונה של האומה לגבורה של האומה זה נותן כוח אדיר כן התורה היא היא העוז נכון כי אילן הוא עוז ואורה היא העוז של עם ישראל ומוסיפות א אה עוצמה בסגולות הלאומיות. בסדר? אלה שני הצירים ויין שלאומיותם של ישראל היא הדרך הכבושה להדריך את כל העולם כולו בדרכי השם.

זאת אומרת האומה הישראלית היא לא רק אומה לך ש עצמה היא אומה שיש לה תפקיד להוביל את כל העולם בדרכי השם דרכי הטוב האלוקי דרכי המוסר והצדק. על כן בתיקון ושכלול של כנסת ישראל תלויים כל גופי תורה ומצוות זאת אומרת כשאנחנו עוסקים בתורה ומצוות אנחנו ממלאים את האומה הישראלית בכוחות של קדושה של אמונה של מוסר שאיתם היא לא רק תבנה את עצמה איתם היא תפיץ אור השם בעולם אז ממילא כשאדם עוסק בתורה והוא עוסק מתוך הכוונה הזו כן תמיד הרב ציוד תמיד היה מבין את המשנה חיבה יתרה נודעת להם זאת אומרת כשאנחנו יודעים את את המטרה הכללית של התורה זה מעלה באיכות אחרת לגמרי את לימוד התורה שלנו. כן? אזכשאדם יודע, כשאני לומד תורה, כן, ודאי יש לי גם את הציר הפרטי.

ה הוא ודאי ציר חשוב, ציר משמעותי, אבל יש לי ציר כללי. כשאני עוסק בתורה, אני נותן כוח ועוצמה וחיוניות אדירה לאומה שהיא מקור תיקון העולם. אני עובד עם הקדוש ברוך הוא, אני פועל עם אל. הקדוש ברוך הוא בונה עליי להיות כן המנוע של האומה, לתת ב כוחות לדירים והיא ממילא גם תוציא לפועל כל אור השם בעולם.

בסדר? אזאת התכלית היותר כללית שיש בתוך התורה, בתוך לימוד התורה שלה. עד כאן הקדמה. בסדר?

שני הצירים, שני המישורים, שני ה התכליות האלה לעבודת השם ולעבודת התורה. עכשיו בוא נראה איך הרב מתחיל לברר ביניהם את את העניין. אמנם בעניין הדקדוק הפרטי, לדגנדק הרבה בדקדוקי מצוות, יש הפרש בין אלה. בית התכליות.

האם כשאדם עובד את השם למען אחת מהמטרה, המטרות הללו, האם יהיה הבדל, איך זה יבוא לידי ביטוי? האם זה יהיה חסר? כן. ופה הרב מתחיל לעשות פה את את הבירור בין הדברים.

אומר הרב, אחד הנפקמינות הגדולות יהיה הנושא של דקדוק במצוות. בוא נראה מי שאינו מכיר התכלית הלאומית, כן? יש אחד שהוא מכיר רק את הציר הראשון, רק את הציר של עבודת השם הפרטית, פחות עוסק. להכיר את הציר של עבודת השם בהיבת הכללי שלה, זה צריך ללמוד אמונה.

כי בלי לימוד אמונה בתוך מסורת חז"ל, להבין איך התורה מתקנת כלל ישראל, כי זה לא מה שאנחנו רואים בעיניים, נכון? אני כן מבין שכשאני לומד תורה אני מתקדש א א לומד דברים חדשים, מקבל על עצמי, מתקן את המידות, קן את המעשים א אה בונה עולמות רוחניים. אז אני יכול להבין יותר, נכון? להבין שאני עכשיו פועל למרות שאני פה בחדרי חדרים אני פועל ונותן כוחות לעם ישראל יש איזה גרת נפלאה מאוד חשובה של הרב גרת ש להבין מה הערך של התורה איך היא פועלת ברבדים הרבה הרבה

יותר כלליים מאשר ברובד הפרטי שלי זה דורש מבט הרבה יותר עמוק מבט שאני לא רואה אותו נכון בנגלה אני לא רואה שאני אומר עכשיו תורה נותן כוח לחיילים שם בגבולות נכון אני לא רואה שאני נותן תוקף לראש הממשלה לקבל חדות יותר נכונות אני לא רואה שאני נותן עוצמה לעם ישראל יותר להתחבר לקדוש ברוך הוא וכן אבל זה מישור משמעותי מאוד במה שהתורה פועלת אבל זה דורש מבט שקונים אותו תוך הרבה הרבה לימוד אמונה שעוסק בבנייה רוחנית איך עם ישראל בנוי בקשר הנשמות ואיך התורה פועלת ברבדים

האלה זה דורש הרבה הרבה לימוד אמונה יש אדם שלא מכיר את זה בכלל לא מכיר את הרובד הזה תורה מצוות קבל את העולם הבא קבל את השכר שלי זה זה התכלית שלי בעולם עולם לא יודע דברים כלליים לא לא מדבר אלי לא הוא לא הוא לא קשור לזה הוא לא הוא לא למד את זה הוא לא שייך לזה בסדר אז אומר הרב מי שאינו מכיר התכלית הלאומית כן הוא לא מכיר את הרובד הכללי שיש בתורה את הרובד הלאומי שיש בתורה כן זה שייך ליום ירושלים שהיה

שבוע הוא לא מכיר את הרובד הזה של הירושלמי כן ירושלים שייכת לתכלית הכללית של הקודש יש מי שלא זה לא שייך אליו הוא הוא עוסק בתורה מצד התכלית הפרטית לא יוכל להבין מושג כללי לכללות התורה ועבודה.

כן? הוא לומד תורה מבחינתו עבודת השם שלו, העולם הרוחני שלו, הכל בתיחום שמה עוסק ברובד הזה. על כן רק מצד אמונה ויראה ועל פי רוב יראת העונש ישקיפה על המצוות. אומר הרב בדרך כלל זה ינמיך את כל האיכות של האהבה וירה.

כי בלי להבין שהתורה היא פועלת דרך כלל ישראל לתיקון העולם. אז בעצם כל התורה הופכת להיות משהו הרבה הרבה יותר פרטי, הרבה יותר מרוכז בעצמי. לא שאין לזה ערך, יש איזה ערך, אבל רמת האיכות של הכוונות שלו היא הרבה יותר נמוכה. היראה היא בדרך כלל יותר יראת העונש.

כן? אני צריך לקיים את המצוות כדי שהקדוש ברוך הוא לא יעניש אותי או כדי לקבל שכר או כדי להתקדש ולהרגיש קדושה ורחניות. הכל אבל מרוכז ברובד הפרטי. זה הרבה פחות לשמ, זה הרבה פחות התרוממות למה התורה הזאת תיפולת בעולם.

למה ריבונו של עולם רוצה אותי פה? כן. איפה איפה איפה אני משתייך לרבדים עמוקים יותר ורחבים יותר מאשר איך זה משרט את העולם הרוחני שלי? הוא לא שייך לזה.

הוא לא קשוב לזה. אומר הרב ממילא הרבה פעמים זה יותר מתוך יראת העונש. זאת אומרת זה מוריד את האיכות של העולם הרוחני בלי התכלית הכללית. הכל פרטי.

הכל בשביל העולם הרוחני שלי. ושוב יש על זה ערך. אבל האיכות האמונית פה, טהרת המחשבה, טהרת הלשמה, מידת החסידות היא הרבה פחות קיימת פה. כי בלא הבנה עיקרית בעומקה של תורה שבנויה על פי יסוד כנסת ישראל בכללה.

מה תורה? התורה היא לא באה רק להענג לך את העולם הרוחני, לסדר לך מקום בעולם בגן עדן. זה גם כלול בזה, אבל זה לא המטרה. המטרה היא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר אדירה, הרבה יותר כללית לתיקון העולם.

אז זה שייך לכנסת ישראל. אתה זכית להיות חי מכנסת ישראל. אתה זכית להיות מכל מאומה נפלאה אדירה שיש לה כאלה יכולות וכאלה כזה אמון מריבונו של עולם. מי שלא בנוי על היסוד הזה על התורה הכללית שבכבנו מכל העמים הרב צודי אומר לכן אנחנו ככה מברכים על התורה איך אתה מברך על התורה?

לא בחר בי מוישה מכל החבר'ה אתה מעניין אבל כחלק מכלהל ישראל בחרבנו מכל העמים יש אומה שתדע את השם ואת העובדהו אומר הרמבם והיא תעיר אור השם בעולם וזכית להיות חלק מהאומה הזאתי זה מגביע את כל המבט את כל את כל הרוב אמות של עבודת השם כדבר אידיאלי כדבר שהוא מתרומם להופיע את אור השם בעולם מי שלא שייך ליסוד של כנסת ישראל לא יוכל לעלות למדע מבורר ההב הבנה שלו בתורה, בעומקה של תורה, במגמות התורה מאוד מאוד חלקית. לא יוכל לעלות למדע מבורר לדעת את השם ולעובדו באהבת אמת. מה תהיה נפקמינה? על כן לא יכיר שום הבדל בין עיקר מצווה לדקדוק רחוק.

מבחינתו, כל מצווה שאתה עושה זה עוד עוד נקודת אור לסל המצוות שאיתו אתה מתקדש. משנה אם זה סליחה משנה אם עכשיו אני זה מצווה של יודע מה של א אה זה דקדוק ב בפרט מאוד מאוד נקודתי או שזה משהו עכשיו או יישוב הארץ למשל כן ברמבם בעזרת השם ברמבם אה אה ככה חלק מסבירים שאחדיש לו יש לו מצוות שהוא קורא להם מצוות כלליות מצוות כלליות מצוות האמונה יש אומרים שגם מצוות ישוב בארץ אל הרמבם ולכן הוא לא מנה אותה מצווה כללית מה זה מצווה כללית או

בלשון חז"ל שקולה כנגד כל התורה כולה אומר רבי עקיבא אומר עלבתך כמוך זה כזה זה כלל גדול מה משנה כלל גדול כלל קטן כל מצווה הרבה שכר אה אולי הם כים פה יותר שכר אבל בסוף אדם כזה שהוא מונ מהערך הפרטי אז זה פחותזה פחות יוצר לו הבדלה כי אין פה עיקר ותפל אלא מצוות כאלה אוספים מצוות זה המטרה דקדקים במצוות כל מצווה נותנת לך נקודת זכות לא יראה שמה איזה איזה איזה הדרגה כי אין פה איזה מגמה אלא בסוף כל מצווה נותנת לך שכר או

מונעת מך את העונש כי כולם תכלית אחת היא למי שאין אינו יודע דרך התכלית הכללית ואם אמנם הדרך שהוא לעצמו הוא טוב מאוד זאת אומרת מצד הדקדוק המצוות שזה גורם לו זה טוב זה מצוין אבל מה חסר לו חסר לו פרופורציה בוא ניתן דוגמה נגיד כיש אה יש א יודע מה איזה עובד זר מביאים למשפחה עובד זר אומר לו תשמע את תשגיח על ה תשגיח על על הסבא וגם תשתו פה את הכלים וגם תנקה את האבק בפנלים כן מבחינת הוא קיבל שלוש משימות כאילו מבחינתו הסבא

והפנלים זה אותו דבר זה כאילו מקבל כסף לשעה כן אני בא הביתה אני אומר מה הפנלים מצוחצחים אבל הסבא שמה לא קיבל ארוחת בוקר הוא לא קול את הראש הוא לא מבין שאני בתור בן הרבה יותר חשוב לי הסבא פנה לי מבחינתי תכלית אחרונה ב הוא אין לו עיקר בתפל כי הוא לא קולט את הראש שלי הוא לא מנסה להתרומם הוא מחפש אתה לפי שעה נכון נכון אבל אם אני אשים את הבן שלי שמה גונכד של הסבא אז ברור ברור שהוא הוא הוא קולה שיש פה

עיקר ותפל הוא קולה שיש פה מגמה ראשית ויש מגמה נמשני נכון מישהו חסיד מתחבר לרצון האלוקי אז אז אז הוא מבין שיש עיקר בטפל גם התפל הוא חשוב אבל לא באותה מדרגה יש מדרגות מדרגות כן אז לכן רבי עקיבא אומר לו תשמע ואהבת לך כמוך זה לא כמו מצווה אחרת זה כלל גדול בו כאילו רבי עקיבא בתור חסיד יודע לחבר אותנו לבנות בנו את ה את את הקליטה של הרצונות האלוהים כן ויש בזה עיקר תפל יש דאורי דורבן מצווה כללית וככל שמצווה יותר כללית היא יותר

שייכת לכלל ישראל ודאי שהערך שלה יותר גדול יותר עליון דוגמה כל המצוות אנחנו א אה אם זה ספק פיקוח נפש אז אנחנו מחלל עוברים על המצוות נכון כי כי זה זה התורה אומרת נכון גם חילול שבת גם דברים הכי אנחנו פיקוח נפש דוכה אפילו ספק פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה אבל לא את כל המצוות של התורה יש מצווה אחת שאנחנו עושים למרות שאנחנו מסכנים את הנפש החיילים שלנו עושים את זה כל רגע נכון זאת אומרת הצלת כלל ישראל מצוות כיבוש הארץ והגנה על כלל

ישראל היא דוחה פיקוח נפש זאת אומרת יש לה בעניין הזה ערך יותר מאשר המצוות אחרות זה לא מצווה רגילה. זה לא מצווה רגילה. זאת אומרת יש עיקר בתפל כי פה אתה עוסק בהצלת כלל ישראל.

זה יותר עליון מהרבה דברים אחרים. כי אתה עוסך פה בכלל. ישוב בארץ ישראל. לימוד תורה למען כלל ישראל.

זאת אומרת כל דבר שיש לו ערך כללי אתה לא יכול לשוות אותו עכשיו לאיזה דקדוק פרטי שיש לך ב ברצון הפרטי שלך. הוא גם חשוב אבל יש לו את מקומו. אתה מתחיל לקלוט את העניין ואתה מבין יש עיקר ותפל צריך לראות מה יש דקדוק יש דרבן דאורייתא אחד ה אחד המשפחה שלי סיפר ש היה לו היה עכשיו ברוך השם יש מגמה שנכנסים חיילים חרדים וכל המסגרות לאט לאט יותר ויותר ברוך השם לא חייל א לא מנהג לטבול במקווה כל בוקר אז בהתחלה היו היחידה ש לא

זה מגמה מדהימה מה מבורכת כן כל בוקר היו צריכים היו בביקם היו צריכים לחפש לו כל מקום איזה איפה יש את המקווה הקרוב היה הולך לחפש איזה ג'יפ שיקח אותו לשם יחזיר אותו באיזשהו שלב טוב עולים לקו אני לא יכול למצוא לך בעזה איזה מקווה שמה בא לא בדיוק לא צריך מקווה אולי נוותר על הצבא כי אין מקווה תגיד את נראה לך הגיוני כאילו איפה בוא העיקר תפל לא שמקווה זה לא חשוב מקווה זה נפלא אבל בסדר שאתה קולט שיש שיש פה מגמות והמגמות הם מתרכזות

קודם כל בכלל ישראל שיופיע תור השם בעולם מתוך כך הפרטים מתוך כ ברור שעוד מעט הרב יגיד את זה הדגדוק במצוות הוא חשוב ביותר אבל הוא צריך להיות בהתאם לרצונות האלוקיים שאדם קולט כן את ה את המגמות העליונות ובעם הזה יודע למקם כל דבר מה מה החשיבות של אם הוא לא יודע אז מתי ידי חכמים אבל יש פה חשבונות כן אבל זה קודם כל יש בזה יש מימד גם מישהי אבל יש דברים שקשורים להדרכות כן להדרכות של חז"ל נגיד מכניסים לו >> אבל זה לכן אני

אומר יש לנו יש לנו תורה התורה יש לה הדרכות להיכנס מבחור לטנק זה אסור על פי התורה אבל לא לטבול במקווה אין אין אין מצווה כזאתי, לא מדאורייתא, לא מדרבנן, זה מנהג טוב אפילו אפילו חסידים רובם לא נהגו לטבול כל יום נהגו לטבול בערב שבת אז לקחת מנהג שאוף הקצה של הקצה של הקצה זה לא איסור זה ובגללו לדחות שירות בצבא זה חוסר פרופורציה זה חוסר הבנה אבל יש דברים שהם אסורים אתה מבין יש דברים שהם אסורים להיכנס לתעקים בחורה זה אסור אין מה לעשות התורה

יש בה הגדרות היא לא פלסטלינה אז לכן אני לא יודע אני אתיעץ עם תלמיד חכמים לומד שלא לומד הוא עדיין א לא לומד את >> מי שלא לומד מה לומד אמונה >> זה מה שהרב אומר הוא מי שלא לומד אמונה חסר לו הכרה של העיקר ותפל מבחינתו מקווה זה מצווה כלל ישראל צבא מצווה טוב בסדר מצווה מצווה אין לו את המדרג הזה אין לו את ההבנה הכללית הזאת כן למשל היה מחלוקת בזמנו מחלוקת גדולה מאוד בעניין השמיטה כן ה היה כשהיה אפשרות רק לקנות היום היום

כבר אי אפשר לקנות מעזה כי אין ירקות כי אין כמעט אין אדמה אבל פעם היה פעם היה אדמה בעזה והיה ירקות והיו כאלה אומרים טוב אז בוא בוא נקנה בשנת שמיטה כן אה לא קונים מ נכון אסור לעבוד את האדמה יש שתי אפשרויות אפשרות לקנות א מיבול של גוי כ אז הוא לא מחוייב במצווה שמיטה נכון יכול לקנות יבול של גוי יכול לקנות יבול מחקלאי יהודי אבל איך הוא עובד בשנת השמיטה אז יש בהלכה אפשרות לעשות התר מכירה התר מכירה זה מין התר כזה שעושים שהוא

כאילו מוכר את הקרקע לגוי והוא כאילו מחקיר את זה ממנו ואז מותר לו לעבוד זה היתר שעושים אותו הוא הוא פחות מאדרין מקרגע של גוי בהקשר של השמיטה אבל הוא מותר הלכתית לגמרי כן גדולי גדולי ישראל א ויש פתרון יותר עדיפים מזה לא ניכנס לזה עכשיו היום ברוך השם המדינה יותר ויותר א מתקדמת בפתרון היותר טובים אבל בזמנו היה היה בעיקר שתי אפשרות האלה והיו כל מיני כאלה שאמרו טוב נקנה מערבים מעזה כן בא מחלוקת גדולה והרב קוק אמר להם זה לא הגיוני כאילו אתה אם

יש לך אפשרות הלכתית לפי ההלכה כן לקיים את השמיטה ביותר מכירה שאתה מחזק את החקלאות בישראל שבלי זה היא תקרוס שנה שלמה אם לא יקנו מהחקלאים הישראלים הם יקרסו ואתה במקום הזה קונה מהאובבים של עם ישראל בגלל שלך יש מצווה פרטית אתה לא קלטת את התמונה השלמה זאת אומרת בלי ללמוד אמונה בלי להבין מה המטרה ו ומה הערך של עם ישראל מול וכל הכבוד הלאומי וכל המידה אתה כאילו נשארת רק עם זה מצווה זה יותר מאוד. לא, זה לא יותר מעודר מזה.

יותר מאוד זה לקלוט מה רצון השם. זה לא נקרא מהודר לקנות מערבים. זה לא נקרא מהודר. בסדר?

זאת אומרת וזה צריך ללמוד אמונה. כשאדם לומד אמונה, אז החשבון של מה עיקר ותפל בתורה נעשה הרבה יותר בהיר. כן? וזה לכן הרב אומר בלי ללמוד אמונה אז אז הוא מקפיד במצוות.

הוא מקפיד במצוות אבל הכל הכל כאילו אותו דבר כאילו הכל כאילו מצווה מצווה. מה? אני מקבל מכל מצווה איך אני כן זה זה המדד והרבה פעמים זה יוצר מדד לא מתוכן לא על פי המבט הישר של התורה >> מפחיד עוד מעט תראה שהרב מדבר על זה בסדר גם לזה יש חיסונות זה בדיוק עכשיו הרב מדבר בוא נראה את זה בסדר אז הרב אומר עכשיו ככה אותו אדם שאין לו את התכלית הכללית מצד אחד הוא יהיה דקדקן במצוות כי הוא רוצה כן הוא רוצה להיות קדוש רוצה

להיות טהור אז הוא כל מצווה מדקדק זה אבל חסר לו לו את הרצון הכללי, את הכוונה לשם שמיים, את הכוונה לכלל ישראל וגם את הידיעה ב בפרופורציות ו וב כן במיקום של כל מצווה לעומת חברתה לאור הרצונות האלוהים כי הוא לא הוא לא כל כך מחובר לרצונות למגמות האימוניות אז הרב אומר ככה טוב בוא נעקוב פה בפנים זה זה ככה לראות זה בפנים ואם אמנם הדרך כשהוא לעצמו הוא טוב מאוד אומר זה שהוא מדקדק במצוות זה דבר טוב זה דבר מצוין. דבאמת גם על ידי ההבנה

כפולה, גם אדם שכן יש לו גם את ההבנה הכללית וגם את ההבנה הפרטית של השלמות הפרטית והשלמות הלאומית לקנא ישראל בכלל, יש יתרון רב לכל דקדוק ודקדוק קל שנכנס לאוצר הכללי ומתלקט לחשבון גדול של אושר וגדולה כללית מכל מקום לזה צריך השקפה יותר ברורה.

זאת אומרת פה הרב נכנס במשפט הזה להבנה מה כן מה כן ההבנה השלמה ההבנה השלמה שאדם יודע יש לו שתי החשבונות אבל שתי החשבונות הם לא גורמים לו עכשיו להגיד טוב אם אני שייך למגמות הכלליות אז פחות חשוב לי עכשיו הדקדוק הפרטי מה פתאום כי כל דקדוק מצווה הוא מוסיף כוחות לכלל ישראל גם הוא מדקדק במצוות אבל לאור חשבון הכללי לאור החשבון הכללי הוא גם יודע איפה לתעדף ומה יותר עיקר ויותר יותר איך אבל ודאי שיש לו רצון לדגדג בקלה כבחמורה כן עם מקווה עם כל

מה שצריך כן מי שנוהג אבל הכוונה היא זה לא מקהץ לו את הערך לדקדוק הפרטי זה שהוא שייך למגמות הכלליות כי הוא יודע שבסוף כל מצווה וכל דגדוק קל כן אני עכשיו יותר מנוטל ידיים למדתי את ההלכות איך לטעול עד לכאן עד לזה לסירוגים ואני מצוין כן נכנס לפרטי פרטים לא מה אני לא טוב בגלל שאני כלל ישראל אז לא ודאי נכנס לפרטי פרטים מדקדק שמה בחשבון גדול כי הוא יודע שבסוף זה מתלקט גם גם גם גם המצוות ודקדוקיהם הם מאוד מאוד חשובות כי הם בונות

את האומה גם אותי גם את האומה אבל ותראו פה את הסיג וזה קשור לאיזשהיא נקודת אזרה ש מעלה פה מי שלא עלה בתכלית המעלה לפעמים על ידי היתרון יוולד איזה חיסרון היתרון הכוונה יש אחד שהמטרה הכללית אצלו מאוד ברורה הוא לומד אמונה כלל ישראל והוא מחובר לאידיאלים הכלליים והתיישבות וצבא וציו זה מאוד ברור לו שזה המגמה הראשית של התורה אבל אה זה קצת א מוריד לו את את הערך עכשיו תתחיל איתי עכשיו איך ליטול ידיים ומה השיעור של הלחם לצורך הברכה בחייך אנחנו שייכים למגמות גדולות

זה הטעות שעלולה להיות הטעות וזה טעות וזה טעות רוחנית שהיא יכולה לגרום לאנשים עם שאיפות כלליות ולימוד אמונה קצת לאבד את העירת שמיים הפרטית ואת הדקדוק במצוות וקצת להיות חפניקים כי זה לא אף אחד לא אומר את זה בפה מלא אבל זה עלול זה עלול להבנות ככה לא שזה חייב לנו מחנך ודאי לשני התכליות ביחד אבל בהחלט הרב נותן פה איזה נקודת הזרה שלפעמים ההדגשה ושכה להיות הדגשה של הערך הכללי כי הערך הכללי זה הערך הראשי של התורה התורה כמו שאמרנו היא קודם כל חבל מכל

העמים בשביל הופעת כלל ישראל בארצו אבל עלול להיות מצב שההדגשה של הערך הכללית תגרום לחשוב או או לאיזה עמדת נפש כזאת עכשיו להיכנס לפריד תי הפרטים זה מתאים אה זה מתאים לאלה שלא לומדים אמונה אנחנו בצבא בתגילי עכשיו א עושים בערך כזה בדיוק להקפיד על מניין אתה אפשר תפילין חמש דקות חס ושלום אבל זה יכול לבוא ביחד יכול לבוא ביחד כי כיוון שאני רטום לערכים כלליים אני רטום כן למשימות לאומיות וזה באמת יותר חשוב אבל החשוב הזה אם הוא בא על חשבון היראת שמיים הפרטית והדקדוק

במצוות ובמניין בהבנה ש אז אז זה בסוף פוגע בתכלית הכללית כי התכלית הכללית היא צריכה אנשים שהפרטיות של היראת שמיים שלהם היא גם עוצמתית וחיה ובוערת ומדקדקת וקשה לבנות את המדרגה הזאתי ביחד לכן הרב אומר שלפעמים כמו שראינו לפני כן דוגמה של מי ששייך למטרה הפרטית מאבד את ה את המישורים הכלליים יכול להיות גם תנועה הפוכה שהוא שי מאוד למגמות הכלליות כן והוא ככה ערכים כלל ישראלים וצבא ו לאט לאט זהזה זה זה אפילו מייצר איזה ריחוק מה צריך עכשיו לדקדק וללמוד המשנה ברורה עם כל

הסעיפים עם כל ה עם כל הפרטים שמה להיכנס לכל הפינוק ברך בכלליות אתה לא יודע את הברכה יאללה שהכל כל מיני טריקים יאללה אנחנו דבר עוסקים דברים כלליים אין לו זמן עכשיו להיכנס לסעיפים אומר הרב זה יכול להחליש את היראת שמיים ושנכנסת היראת שמיים פרטית זה פוגע בכלל אז אדון כללי אם באמת חשוב לך כלל ישראל זה עובר דרך המשנה ברורה גם כן זה בא ביחד בסדר וזה זה לימוד גדול דווקא שזה בא מהרב קוק שהוא הוא גם היה קצת כללי כן אבל הוא אומר לנו

זה בא ביחד הכלל י לא באה להחליש כהו זה את השייכות לעבודת השם הפרטית, לאהבת השם, יראת השם, בניין המידות, בניין המצוות, הדגד, הרצון להיות באמת בהתקדמות פרטית שלט בסדר, אי אפשר הכל בבת אחת, זה ברור, אבל כן, אני רוצה לקח לך את החיות על העולם הרוחני הפרטי שלי, מה כי אתה פרטי, כי אתה זה לא כי אני כללי והכלליות מצריכה ירשמיים פרטית זה בא ביחד, זה נותן לזה עוד יותר חיזוק, עוד יותר מזון גדול, זה חשבון, נכון? נכון? חשבון רציני. אז בוא נקרא את זה

עוד פעם.

זה הערה חשובה. מי שלא עלה בתכלית המעלה, לפעמים על ידי היתרון יוולד חיסרון. שמתוך שמבין לתכלית הכללית יוכל לעלות על דעתו כי תימצא התכלית רק בכלל המצווה. באופן כללי.

כן. תפלל באופן כללי. קיים את המצוות באופן כללי. לדקדק עכשיו בדיוק בזה.

יכול להתפס ככה שזה פחות חשוב. אומר והפרטים הם בכלל מילואים ושומרים שלא תן זנח תכלית המצווה כי הדקדוקים שומרים את משמרת הכלל כן יש הבדל ברעיון הישראלי כללות המצווה לדקדוקיה וכל זה כמובן תפיסה שגויה תפיסה שכאילו חושבת שכיוון שבאמת וזה בזה היא צודקת שהמגמות הכלליות של התורה הם יותר עיקריות מהמגמות הפרטיות אבל היא טועה בזה שהיא חושבת שממילא פחות חשוב הדקדוק הפרטי ואחריות על יראת שמיים ועל ועל דקדוק המצוות. בסדר? עד כאן.

טוב, הערה חשובה. עכשיו הרב עובר לטפל בקוטים, בסדר? כמה שיהיה לנו זמן? בוא נטפל.

ננסים להבין קצת סוגי הקוטים. מה? מה היה עם הקוטים האלה? מה הם היו כאלה דקדקנים?

רואים שבגמרא אומרת מצוות שהקוטים החזיקו, הם מדקדקים יותר מישראל. צדיקים. אומר, בוא נראה. והנה הקוטים אינם מכירים כלל לאומיותם של ישראל, כי עוד כיצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה והשתתפם בתורה אינו כאם מצד רצונם לזכות בסכרה או הכרת האמת למצוינים שבהם הקוטים בצד הלאומי הם ממש לא חברים שלנו הפוך יש בהם מקומות שמה כן הלשינו עם כ סיפור ש שמעון הצדיק שישנו לאסנו יום מוגדון שהיהודים מרדו בך הם לא רוצים את השופות הלאומיות של עם ישראל אבל הם רוצים להידבק בתורה של עם ישראל הם מבינים

שהתורה של עם ישראל היא התורה הנכונה עומדתם יודעים שהקדוש ברוך הוא א כן בחר אותנו בעם סגולה אז הם רוצים א להשתייך לתורה מהצד הפרטי לזכות בשכר לזכות בעולם הרוחני הזה להשתיך לעולם הרוחני הזה מין א מציאות מורכבת שכזו כן כן אז הם רוצים או לזכור בשכר או אפילו מצד האמת לדבוק בעולם הרוחני הזה אבל בהיבט הפרטי אין להם בכלל את המגמה של חיזוק הצד הלאומי של ישראל ומדויקים דברי חז"ל שגם המעלה את הקוטים ונותן להם יתרון שאינם גירי עריות אומר שהם גירי אמת ואינו כלשון

המורגל להם זל בכל מקום על הגרים גרי צדק בתלקות אם יש כאלה שאומרים שהם גרי עריות הכוונה שהם רק בגלל פחד התגיירו יש כאלה שאומרים להם גירי אמת אבל הרב מדקדק לא כתוב להם בדרך כלל המושג על גרים זה גרי צדק.

לא, הם לא גרי צדק, הם גרי אמת. הכוונה הם מכירים באמת שיש בתורה, אבל אין להם את את המדרגה של גרי צדק. למה? מסביר הרב והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל שיסודה להביא צדק העולמים לכלל המין האנושי.

ומי שאין לו יד ושם באלוהי ישראל, אף על פי שמכיר הוד התורה מצד צד האמת שבא לעצמה, נוכל לקרוא אותו גר גר אמת ולא גר צדק. בסדר? גר צדק זה מי שמאמין בזה שעם ישראל מופיע את הצדק האלוהי בעולם. הוא רוצה להצטרף לעם ישראל מצד המגמה הזאת של תיקון העולם כמו רות המואביה, עמך עמי ואלוקייך אלוקיי.

זה גר צדק. זה גר שמבין את הצדקות הכללית שבית כנסת ישראל. הוא רוצה להצטרף אל ה אל המדרגה הזאת. אבל מי שלא אומר אמךמי, גם האלוקי אלוקיי שלו הוא מאוד מאוד חלקי.

זה שייך לקוטין. אין להם את השייכות אלא הצדק. כן. אל ההכרה בתפקיד הכללי של עם ישראל בתיקון העולם.

על כן כל מצווה שהחזיקו בקוטים הרבה מדקדקים בה. בייחוד מה תכתיב דאורייתא. כי יסוד תורה שבעל פה הוא בייחוד מצד התכלית העליונה של הכיסא. שהיא התכלית הלאומית שצריך שיהיה מרכז חזק מאוד וערבים דברי סופרים יותר מינה של תורה שבהם מבואר את התכלית הכללית בגילוי ברור זה מאוד מעניין הרב אומר אבל שאתה קורא תורה שבכתב התורה שבכתב היא כל כך עליונה קשה לזהות את המגמות שלה כתוב מצוות מצוות תפילין מצוות שבת מצוות אש מיטה וכולי מי מפענח מה המגמות של התורה זה תורה שבעל פה חז"ל כן

רבי עקיבא יודע להצביע על חצי פסוק ולהגיד לך זה כלל גדול בתורה מאיפה אתה יודע אולי זה אולי זה זה מבט של חז"ל אומרת רק תורה שבעל פה יודעת לפענח את המגמות האלוקיות שמסתתרות מאחורי תורה שבכתב שתמונות עמוק עמוק בתורה שבכתב אבל בעין פשוטה רק חז"ל יכולים לראות את זה עין פשוטה אי אפשר לראות את זה ולכן קוטים שיש להם רק תורה שבכתב נשארים רק עם הפרטים של המצוות הם הם לא קולטים את העומק אין להם את המבט הפנימי הזה זה את את המב של של

דברי סופרים ולכן נשארים רק עם המצוות בלי המגמות בלי שייכות לכלל ישראל בלי שייכות לתיקון העולם כן זה זה העניין של הקוטים אמנם יש גם כן בכלל הדקדוקים דקדוקים של טפלות שיוכלו להיוולד מאין דרך להבחין בניקר תפל וביותר שאין דרך להגביר מידת הצדק על ידי העבודה כי בהבנה הברורה של התכלית הכללית שעל ידה אדם מוצא את עצמו עוסק בצורכי ציבור הכללי וגומל חסד עם אומתו ועם כל העולם כולו.

זאת אומרת הקוטים בהיבט הזה נשארים רק בהיבת הפרטי אבל ההיבת הפרטי הזה יגרום להם לדקדק אבל מה שהגמרא אומרת שכשיש להם מצווה ודקדקים בה יותר מישראל זה לא לשיבחם זה אומר שאם אם בחינתו עכשיו צריך לעשר נגיד כן אז הוא יעשר גם אם הוא צריך עכשיו לא יודע מה להחלים להחפיש מישהו לצעוק עליו יותר אין לו עיקר ותפל כן כן, מה שהוא מדקדק, הוא מדקדק, אבל הוא מדקדק לפעמים בדקדוקים שהם הם לא מדויקים, כי כמו שאמרנו עם הדוגמה של ה של העובד התאילנדי, נכון, הוא עושה כי הוא עושה נקודתי, הוא לא מבין את הראש, אז לפעמים הוא ידקדק בצורה לא לא נכונה. זה הכוונה שמדקדקים יותר בישראל. בסדר? ולכן השייכות שלהם תורה שבכתב משארת אותם לדקדוקי המצוות, לפרטי המצוות, אבל אין להם אין להם את המגמות הכלליות.

לכן נשארים רק עם הדקדוקים לפעמים בלי בצורה לא נכונה ולפעמים דקדוקים האלה נאמר עליהם שהם דקדוקי טפלות הם הם אתה מדקדק במשהו אחד ואתה ואתה מפסיד משהו הרבה יותר עיקרי אתה פוגע במשהו הרבה יותר עיקרי זה חיסרון של הקודים זה לא נאמר לשבחם ולכן אומר הרב המגמה הכללית היא שאדם עושה חסידי עם האומה הוא מבין שכל מצווה שהוא עושה זה למען המטרה הכללית ותיקון האומה בהתאם לזה הוא מחשבן מה יותר עיקריים, מה פחות עיקרי. אזה הוא חסיד המתחסד עם קונו. כך כתוב ב אה מה מקור זוהר משפטים זהו חסיד המתחסד עם קונו וזה זה מרחה של חז"ל אבל הזוהר הקדוש גם אומר לא רק עם קונו אלא עם כינו. אם כינו זו כנסת ישראל עם הכן שלו.

כן. כמו הכן של הציפור. כנסת ישראלי בעצם אנחנו כמו גוזלים שיש לנו כן. הכן שלנו כנסת ישראל.

אנחנו מתחסדים עם הקדוש ברוך הוא, עם כנסת ישראל. מבינים שזה המגמה להופיע את אור השם בעולם דרך האומה הישראלית. מקום שממנו שאב כל אושרו והפחתו, היינו אומתו. על כן רק הבנה אמיתית תיישר את דעת האדם לחונן אשורה במעגל הטוב הישר, להיות זעיר בכל דבר בדעת ותבונה ולארוך ערך לכל דבר כערכו.

יש פה דוגמה שאנחנו לא נספיק לקרוא את זה אבל זה כן דוגמה נפלאה שהרב אומר פה בסוף יש בעלי חיים כמו התולאים שאין להם מרכז אחד ב ב אין אין א נכון אין אין לב ומוח שמרכז זה הבליח חיים הפחות מפותחים נכון עמבות תולעים כל מיני דברים אתה יכול לחתוך אותם שני שני החלקים ממשיכים לימין ולשמאל אבל ככל שאיסור מפותח זה לא ככה יש לו מרכז אחד כללי והמרכז הכללי יודע לתת לכל האיברים כל איבר מה מה המקום שלו מה האיכות שלו נכון הדוגמה הכי פשוטה

שבדרך כלל נותנים אם אדם נופל אז הידיים הולכות קדימה כדי להגן על הראש נכון למה כי כי זה לא נכון הידיים זה איבר והראש זה איבר אבל יש עיקר ותפל זה כשיש לעם ישראל מרכז שדם יודע שהמרכז של חיינו זה כלל ישראל והקודש האלוקי שמופיע דרכו ממילא זה עכשיו נותן ערך של עיקר ותפא לכל כל מצווה ומצווה היא מקבלת את המקום שלה והתאם לערכים הכלליים של התורה כן קשור לעניין הזה של כן יום ירושלים כי ירושלים באמת בהיבט הזה היא היא הלב של האומה ירושלים מבטת

את המגמה הכללית ירושלים זה הופעת הקודש הכללי של האומה היא בעצם כל מסוס חיינו כל מטרת חיינו מתוכה כבר מרגיש שיש לנו לב אז גם כל האיברים רוצים להתקדש רוצים להוסיף טוב אבל הם יודעים שהם כל עניינם ושמחתם זה בשייכות שלנו אלא המימדים הכלליים שעם ישראל מופיע בעולם כן במגמות הצדק והתיקון העליונים שעוברים דרך כלל ישראל בסדר חזקים ברוכים