The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

מעלת המושל מול החסיד | הרב מישאל רובין | שמונה פרקים לרמב''ם | תשפ''ו [18]

מעלת המושל מול החסיד | הרב מישאל רובין | שמונה פרקים לרמב''ם | תשפ''ו [18]

ישיבת שבי חברון ·

Moussar
Vitesse :

מוזמנים להיכנס לאתר ישיבת שבי חברון החדש עם מגוון שיעורים רחב בשלל נושאים, זמנים וכו' https://shaveihevron.org/

Extrait du cours

בעצם כתוב ככה, בוא בוא נקרא קצת. אמרו הפילוסופים שהכובשת יצרו אף על פי זה בגלל ה שמקליטים את זה. מקליטים את זה. מה? אמרו הפילוסופים שהכובש יצרוב אף על פי שהוא עושה מעשים נעלים הרי הוא עושה את הטוב בו בזמן שהוא שואף למעשים הרעים הוא משתוקק להם אז מה זאת אומרת הפילוסופים אמרו שיש אדם שמתמודד עם היצרים שלו והוא לא חוטא הוא כובש את יצרו אבל הוא עושה את הטוב בפועל אבל בוא בזמן שהוא שואף למעשים רעים. מה זאת אומרת הוא שואף למעשים רעים? הוא היה רוצה לעשות דברים שהם לא טובים. הרצון שלו הוא לעשות דברים לא טובים.

Lire la transcription complète ↓

Transcription4668 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

פרק שישי. כן, פרק שישי. יש איזה חשיבות. בעצם כתוב ככה, בוא בוא נקרא קצת.

אמרו הפילוסופים שהכובשת יצרו אף על פי זה בגלל ה שמקליטים את זה. מקליטים את זה. מה? אמרו הפילוסופים שהכובש יצרוב אף על פי שהוא עושה מעשים נעלים הרי הוא עושה את הטוב בו בזמן שהוא שואף למעשים הרעים הוא משתוקק להם אז מה זאת אומרת הפילוסופים אמרו שיש אדם שמתמודד עם היצרים שלו והוא לא חוטא הוא כובש את יצרו אבל הוא עושה את הטוב בפועל אבל בוא בזמן שהוא שואף למעשים רעים.

מה זאת אומרת הוא שואף למעשים רעים? הוא היה רוצה לעשות דברים שהם לא טובים. הרצון שלו הוא לעשות דברים לא טובים. בפועל הוא לא עושה אותם.

זה נקרא כובש את יצרו. זאת אומרת, זה נקרא שבן אדם יש לו יצר לדברים מסוימים והוא מצליח לשלוט. זה כובש את יצרו ונה עם שאיפותיו ונוגד פעולותיו את מה שמעוררים אותו אליו כוחותיו ותאוותו ותאוותיו הוא תכונות נפשו ועושה המעשים הטובים והוא מצטער בעשייתם מה מה זה מצטער? הוא לא אומר איזה בסה שעשיתי, אלא כואב לו.

כואב לו שהוא עשה את הדברים הטובים. זאת אומרת, היה לו יצר הרע לעשות דבר מסוים, הוא לא עשה. אומר, "אני לא עושה כי אני כובש את היצר, אבל זה בסה. אבל החסיד, מי זה חסיד?

זה מישהו אחר. הוא ימשך במעשיו אחר מה שמעוררת אותו אליו תאוותו ותכונתו ועושה הטובות והוא שואף ומשתוקק להם. אז יש לנו בן אדם שנקרא כובש את יצרו. מה זה אומר כובש את יצרו?

זה אומר שהוא רוצה לעשות דברים פחות טובים אבל הוא מתגבר. יש לנו מצד שני בן אדם שהוא לא אין לו יצרים, אין לו תאוות. אז מי יותר טוב? אז אומר הרמב"ם, הוא מוסכם מכל הפילוסופים שהחסיד יותר נעלה ומושלם מן הכובש יצרו.

יותר טוב להיות חסיד. אבל אמרו שהקובש יצרו שווה לחסיד בהרבה עניינים אבל מעלתו פחוטה בהחלט ממנו בהחלט מפני שהוא מתהווה למעשה הרע אבל פי שנושא בכל אופן תשוקתו לו תכונה רעה היא בנפש כבר דיבר שלמה כגון זה אמר נפש רעה היא פטרה ואמר בשמחת החסיד ובמעשיתו וצר מי שאינו חסיד בעשייתו בלשון זה שמחת צדיקסוד משפט וכולי זהו מה שנראה מדברי תורה מתאים מדברי הפילוסופים טוב בסדר אז הבנו את זה טוב אבל אומר הרמבם כאשר חקרנו על דברי חכמים בעניין זה מצאנו להם שהשואף את העבירות הוא

משתוקק להם הפוך הוא יותר נעלה ושלם ממי שאינו שואף להם ואינו מצטער בעזיבתן עד שאמרו שכל מי שיהיה אדם יותר גדול ושלם תהיה תאוותו ולעבירות וצערו באזיבתם יותר חמור והביאו בזה מעשייה מעשיות ואמרו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ולא די בזה שאמרו ששכר הכובשו גדול לפי ערך צערו בכבישתו את יצרו כמו שאמרו לפום צר האגרה מה זאת אומרת מה זה לפה הגראה לפי הצר השכר זאת אומרת שמי שאין לו שום שום התלבטות אם לעשות עבירה או לא אז אין לו הרבה שכר אבל מי שיש

לו רצון לעבירה כובש את יצרו זה רציני זה זה הוא מצליח לכבוש את יצרו זה בן אדם גדול ככה אומר הרמבם ועוד יותר מזה שהם ציוו שיהיה אדם כובש את יצרו והזהירו שיאמר אני מטבעי איני מתווה לעבירה זו אפילו לא עשרה את התורה ואומרם רבן שמעון מגמליאל אומר לא יאמר אדם אי אפשר לאכול בשר וחלב אני לא מסוגל לא מסוגל זה מגעיל אותי לאכול חזיר זה מגעיל אי אפשר לשאול ללבוש שעת נז אי אפשר לבוא על הערבה וזה לא נכון אדם אכפת דווקא יש לו רצון

ללבוש דברים שבש דברים אסורים אני לא יודע כמה אבל לאכול דברים שהם לא כשרים יכול להיות שיש לי רצון או לבוא על הערבה אבשי לא אבל אני לא עושה אני כובש את היצר טוב אז יש לנו פה מחלוקת מעניינת מאוד מביא הרמבם בין הפילוסופים לבין דת התורה פילוסופים אומרים שאדם שהוא כובש את היצר זה יפה מאוד אבל בסוף בפנים בפנים בפנים אתה רוצה את הרע. מצד שני, החסיד הוא מעולה. הוא לא רוצה לעשות רע.

הוא הכל טוב. ביהדות הוא אומר זה אחרת. אומר הרמב"ם כי בן אדם שכובש את יצרו זה מדרגה יותר גבוהה. למה?

שהוא מתמודד. יש זה המחלוקת שהוא מביא. עוד מעט נראה את התירוץ אבל זה המחלוקת שהוא מביא. אני רוצה טיפה להרחיב לגבי ההתנגדות.

יש לה מצוות, אולי פעם דיברנו על זה כבר, אבל זה נקודה מאוד מאוד יסודית. יש מצוות או עבירות שבן אדם הוא בכלל לא רוצה לעשות אותם. לא מצוות, עבירות, הוא לא רוצה לעשות אז זה נכון שהוא לא עושה אותם, אבל הוא בכלל לא רוצה. אז הוא לא מכופף את רצונו לפני רצון השם נכון כי זה רצונו מה למשל תמיד אני אומר אכילת חזיר זה לא מעניין אף אחד אתה רוצה לאכול חזיר לא אתה חושב על זה בכלל לא אז מה זה אומר זה אומר שבן אדם הגיע כבר למדרגה כזאת שזה לא מעניין אותו או בגלל החינוך שהוא קיבל או בגלל דברים אחרים אבל מה זה אומר בפועל זה אומר שהוא מקבל קבל זה שכר.

מה אתם חושבים? לא. איזה התמודדות הייתה לך לאכול חזיר הבוקר? הייתה לך התמודדות?

לא. למה שתקבל זה שכר? אבל בפועל בשמיים מה כתוב? האם אכל חזיר?

תשובה? לא. אסור לאכול חזיר. לא אכלתי.

כן. אבל אין לך התמודדות עם זה. בפשטות. אני לא אומר עד כדי כך, אבל בפשטות כל עוד נגיד את זה הפוך, כל עוד ההתמודדות היא יותר קשה, מגיע לך יותר שכר, כי אני מתודד עם משהו.

אתה מבין? אם אתה לא רוצה לאכול חזיר ואתה לא אוכל חזיר, בסדר, אבל אדם רוצה לאכול חזיר בסוף הוא מתגבר, אז מגיע לו צלש שהוא יתגבר. חזיר זה לא דוגמה טובה. זאת אומרת זה דוגמה טובה מצד אחד שאף אחד לא רוצה לאכול אבל זה לא דוגמה טובה לא אכפת לך אבל יש דברים שמורכבים שאתה רוצה לעשות אותם אתה רוצה אתה רוצה לראות דברים מסוימים אתה רוצה זה קשה יש הרבה יצר העריות זה עובדת שעות נוספות אז כל התמודדות שם וכל פעם שאתה מתגבר על דברים אז מגיע לך שכר למה מגיע לך שכר כי זה מורכב זה לא חזיר זה לא לאכול שפן או לאכול צפרדעים, אכפת לי, לא אוכל צפרדעים.

יש מספיק אוכל גם בלי צפרדעים. אבל פה זה הרבה יותר מורכב. זה דורש הרבה יותר מאמץ מאדם להגיד אני לא מוכן לשמוע ליצרים שלי. אני לא הולך עם היצרים שלי.

אני הולך עם דבר השם. אני מבטל את רצוני לפני רצונו. זה עבודה קשה מאוד לבטל את רצונו בחזיר. הוא ביטל את רצונו.

לא, כי הרצונך ורצון השם אותו דבר. אז מה ביטלת? אבל יש דברים, זה לא אותו דבר. אני צריך לבטל את הרצון שלי.

לבטל רצון זה קשה מאוד כי זה יש לי דחף פנימי לעשות דברים מסוימים. זה מה שהוא מביא פה. מי יותר נעלה? כובש את יצרו או החסיד שמראש הוא לא נכנס לבלאגן.

לא נכנסת לבעיות. מה רצית? >> נכון אבל גם בניסיון. כי למצווה הבוקר אמרו לך אתה כל יום אתה צריך להניח תפילין.

בסדר? הנחת תפילין אז בסדר. עשית מצווה אבל בלא תעשה אתה צריך להישמר לו לעשות. ולפעמים יש לך דחף פנימי לעשות.

זה ניסיון. גם במצוות הספם יש ניסיון פום צר האגר השכר הולך לפי הצער מה זה הצער מה שכואב לך ברגל רק כמו שאמרתי זה זה קשה לי קשה לי זה זהזה זה הייתי רוצה לעשות א'בג ואני לא עושה מחזיק אני מחזיק מעמד אני שומר על עצמי לא מוכן לא הולך למקומות שאני יודע שאני אתפתא מסתכל אתרים שאני יודע שאני אתפתא אני אני נלחם אז ברור שבן אדם שנלחם מקבל יותר שכר בן אדם לא נלחם קם בבוקר אמרו לו אולי אתה רוצה לאכול חזיר לא תילחם נגד

הדחף הפנימי שלך לא לאכול חזיר לא נלחם אף אחד לא עם עצמי לא עם השכנים ומה יהיה אם אני מביא לך עכשיו חזיר אתה אוכל מישהו אוכל טוב התשובה היא לא תגידו לא אבל אתה רוצה לאכול גם לא אתה אומר כן לא אין דחף הרמבם בסוף מה אמר הוא אמר אל תגיד אני מטבעי אני מתווה לעבירה לא לא אכפת לי גם אם התורה לא הייתה אומרת לי לא הייתי עושה את הדבר הזה יש באמת דברים משונים מאוד לא אלא תאמר רבי שמעון בן גמלי אומר אל

תאמר אי אפשרי לאכול בשר וחלב זה מגעיל בשר וחלב זה מגעיל לא רוצה לא תגיד אפשי זאת אומרת וואלה בא לי אפשרי זה לא אפשר אלא יש לי דחף לזה אפשי ואפשי אבל מה אני אעשה הקדוש ברוך הוא לא מרשה אז אני צריך להתגבר על על הנטייה הפנימית שלי ולהגיד אני לא עושה את זה. זה דורש גבורה, זה דורש עוז, אומץ, זה דורש מלחמה. זה מלחמה.

אז עוד פעם, כמו שאמרנו, יש דברים שזה לא מלחמה. כל אחד יש לו את הרשימה שלו, שהדברים שלו מלחמה. כל אחד ישו את הרשימה שלו שזה מלחמה. יש אנשים שבשבילם לא לנסוע על הים בשבת זה מלחמה.

מטורפת או לא שתמש בפלאפון בשבת קשה מאוד הם רגילים יש להם יצר זה מה אני זה רק שולחה למי יש פה יצר להשתמש בפלפון בשבת אולי לא אולי כן אתה יודע אני רואה שאתם מתלבטים אז אני לא רוצה לשאול אבל אני למשל אין לי יצר כזה למה אין לי יצר כזה כי כל החברים שלי דוסים אז מה אני אשלח להם הודעה שזה לא יעזור אף אף אחד לא יענה. לא משנה. זה לא בגלל זה, אלא זה לא מדבר אליי. יש אנשים מה אני לא אלך לים

לא אלך לים מה זה קשה זה תחשבו חוזרים בתשובה זה מאוד קשה יש דברים שהם מאוד קשים אז לא יודע מה להכין פיצות זה לא כזה נורא אבל יש דברים שהם ממש קשים לא להדליק את האור אנחנו רגילים כבר שון שבת יש ככה אבל אדם שבפעם הראשונה חווה שבת מאוד מאוד מורכב יש לו התמודדות.

בסדר? הבנו את זה? זה נקודה חשובה. זה לבטל את רצוני מפני רצונו.

הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה שמי שעושה רמבן רמב"ם מאוד מאוד חשוב. כי הוא זה נותן הרבה תובנות. הרמב"ם ביסודי התורה הוא אומר ככה: כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות אמורות בתורה. מה זאת אומרת?

הוא עשה עבירה. אבל למה הוא עשה את העבירה? אף אחד לא חייב אותו. הרי זה מחלל את השם.

זה חילול השם הוא אומר לפח נאמר בשבוע שקר חיללת השם אלוקך אבל בסדר וכן כל הפורש מעבירה פרשתי מעבירה הוא עשה מצווה לא מפני דבר בעולם הוא לא מפחד לא ירה לא מבקש כבוד רק בגלל הקדוש ברוך הוא רק בגלל הקדוש ברוך הוא עשה את ה הוא פרש מעבירה הוא עשה את המצווה אחרי זה מקדש את השם לא פחות ולא יותר הרמבם אומר זה קידוש השם. למה זה קידוש השם? בגלל שאתה יש לך נטיעות לעשות כך וכך וכך ואתה לא עושה אותם אז אתה מקדש שם שמיים. טוב, עד כאן זה השאלה של הרמב"ם.

בעצם הרמב"ם מסביר שיש מאבק בין כוח הרצון החיים לבין השכל. שהשכל אומר לו מה לעשות? הוא מושל בנפשו. נכון?

הוא אומר לו, "לא, תעשה ככה, תעשה ככה." טוב, אז הפסיכולוגים והפילוסופים פה הם אמרו זה ההיגיון הישר, שהחסיד הוא יותר טוב מי שמושל בנפשו. ולכן הם אמרו שבעל נפש לא מי שנאבק בנפשו, אלא זה בן אדם שהוא לא רוצה לעשות את הדברים הרעים. כי אדם שכל הזמן עובד בכפייה, זאת אומרת הוא קופא את עצמו, הוא נאבק תמיד, אז אז זה קשה מאוד וגם הוא יקשל. בסוף אתה לא יכול להגז, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן אתה צריך לצאת מזה כמו שאומרים א מכורים, אנשים מכורים אז אומרים לא אז אז פעם אחת הוא מתגבר, פעם שנייה הוא מתגבר, בסוף הוא ייפול.

אדם מכור. אז לכן אי אפשר לדון בבן אדם הזה בצורה רגילה. מה הוא צריך לעשות? להיגמל.

אי אפשר להגיד לו תתגבר כי הפעם יכול להיות שהוא יתגבר, מחר הוא ייפול. הוא צריך להיגמל. להיגמל זה חתיכת סיפור. מאוד קשה.

יש היום תוכניות במדינה למחורים, לכל מיני דברים, אבל זה מאוד מאוד קשה. מאוד מאוד קשה. יש כל מיני שיטות ו ודברים. אחת השיטות המעניינות באנשים מכורים זה שיש להם חבר שהם יכולים להתקשר אליו 24/7.

זה כמו א מנטור כזה. הוא איתך. זה בן אדם שהיה מכור, הוא מבין בדיוק את התחושות שלך והוא התגבר, הוא כבר יצא מזה אז הוא עוזר לך לצאת מזה. תשבו, זה נורא והיום.

אדם מכור לאימורים, אימורים. אדם בסוף מאבד את כל הכסף שיש לו. אימורים זה עובד על משהו מאוד מאוד מאוד טוב, מאוד מאוד מיוחד במוח. שהמוח אומר לך לא אתה יכול להרוויח אתה יכול להרוויח כל הזמן אתה מצפה אז פתאום בן אדם מרוויח אתם יודעים ברולטה עשיתי פעם על זה עבודה זה עניין אותי ברולטה אתם יודעים מה זה רולטה של קזינו אתם לא יודעים זה אשרי רחם ישראל אבל מה יש רולטה מה זה רולטה אתה מסובב ויש כדור ויש מלא מלא מלא מלא א מספרים ונישות כאלה הכדור נופל איזה אחד.

כשזה נופל על לא זוכר עכשיו ירוק נגיד הכזינו מקבל את כל הכסף ששמנו אבל זה אחד מתוך מלא. אז הסיכוי של הקזינו להרוויח את הכל הוא הפסיד. אמ מה בגלל שאנשים הם מרוויחים על ההתחלה הרבה בסוף תמיד זה ייפול על איזה משהו כזה. הסטטיסטיקה היא שאין לך הרבה סיכויים שזה ייפול על הירוק.

אבל כל הסיכויים הם שאנשים ישימו כל כך הרבה כסף שבסוף זה ייפול כי פעם אחת זה ייפול ואז אתה מאבד את כל הכסף שלך. זאת אומרת זה עובד על על משהו מאוד מאוד פנימי באדם שאומר אני רוצה להרוויח אני רוצה להרוויח אני לא מסתפק במה שיש לי אדם מכור הוא לא מסתפק במה שיש לו שאנשים מסתפקים במה שיש להם הוא לא טוב לא משנה סוגר את הסוגיים כי זה נקודה א ממש מעניינת היום בגלל האינטרנט אז יש גם מכורים לדברים אחרים מכורים לפורנוגרפיה מכורים לכסף מכורים ל לתאוות כאלה אחרות זה קשה, זה בעיה. זה צריך ממש לעשות עבודה מטורפת כדי לצאת מזה. טוב, עכשיו הרמב"ם עונה אז מה נכון?

הפילוסופים צודקים או היהדות שאומרת שהקובש יצרו הוא יותר טוב? ולפי פשטי שני המאמרים בעיון ראשון הרי שני המאמרים סותרים זה את זה. הרי הוא מביא פה מאמר חז"ל פה ומאמר חז"ל שם. אז מי נכון?

ואין הדבר כן. אלא כולם אמת ואין מחלוקת ביניהם כלל והוא שהרעות שהם אצל הפילוסופים ראות אשר בהם אמרו שמי שאינו שואף להם יותר נעלה מן השואף להם וכל שתצור בהן הם הדברים המפורסמים אצל כל אדם שהם רעים כגון שפיכו דמים לא עלינו גניבה גזל הונאה איזה כל מי שלו עשרה גמילת אמתיבעה אדם עזר לך ואתה דופק לו את החיים זלזול בהורים יוצא בהם הם המצוות שלהם אומרים חכמינו דברים שימלא נכתבה התורה ראויים היו לכותבם וקוראים אותם מקצת חכמים האחרונים אשר חלו מחלת כוח מדברים טוב זה

צריך להזמוד בנפרד המצוות השכליות ואין ספק שהנפש השואפת לאיזה מהם משתוקקת לה שהיא נפש בלד מגרט שהנפש הנעלה לא תתווה לאחד מן הראות הללו כלל ולא תצטער מאימנות מהם אני קורא ואז נסביר אבל הדברים אשר בהם המרוכבים שכובש תצו מהם יותר גדול ושכרו יותר עצום הם המזרות השימיות וזה אמת שלולי התורה לא יה רואה עם כלל בחמ שצריך האדם להשאיר את עצמו חושק להם ולא ישים המונעומיהם אלא התורה וימר חכמתם ומה הם שילו לפי שלא אמרו עוד מעט נראה את האוכחה אומר הרמבם דבר מופלא מאוד

הוא אומר זה תלוי איזה עבירה זאת אם בן אדם הוא מת לרצוח את השכן שלו אבל מה הוא אומר תורה לא מרשה אני לא הייתי רוצה לגור שכן שלו כי מה דוחף אותך מה שדוחף אותך זה דברים רעים מאוד עונה גזל גניבה רצח לעשות דברים רעים לאנשים שלא עשו לך כלום אז אתה מתהווה לזה מי שמתווה לזה נורא והיום ולכן בעבירות האלה מי שלא מתווה ליהם הוא יותר טוב ממי שמתווה להם כל יצרו הבנתם פשוט אבל בדברים שהם לא רעים לאכול בשר וחלב זה דבר רע

מה אתם חושבים דבר רע מה זה מוסרית זה רע לוקח בשר ר לוקח חלב מבשל אותם ביחד מה רע בזה אם אני רוצה להרוג בן אדם או לגנוב ממנו או לעשות לו דברים רעים למרות שהוא לא עשה שום דבר רע זה מוסרית רע בהחלט אז מה אתה אומר בן אדם הוא רוצה להרוג אבל הוא מתגבר על יצרו אה מתגבר על יצרופ יותר טוב מ מה פתאום שם ברור שמי שלא מתהווה לרצוח או להרוג או לגנוב ודאי שהוא יותר טוב אבל בדברים שהתורה אמרה אל תלבש שעת

נזע שעת נז רע פשתים צמר פשתים אין בזה רע אלא מה הקדוש ברוך הוא לא מרשה או בשר וחלב או מאחלות אסורות זה רע לאכול חזיר מה מה ההבדל בין פרה לחזיר לא הקדוש ברוך הוא אמר פרה מותר חזיר אסור בסדר אז לא אוכל אבל מה רע בזה רע יש משהו רע בזה האם יש משהו רע בזה בפשט לא זה לא רע לכן אומר הרמבם אם זה לא רע אז זה טוב שבן אדם רוצה את זה אבל מתגבר למה כי בעצם ההשתוקקות לרע זה לא באמת

השתוקקות לרע זה השתוקקות לחיים אני לא רוצה להיות מוגבל אני רוצה לאכול גם בשר וחלב אם אני רוצה אה אתה רוצה לאכול בסוף וחלב אסור בסדר אבל זה לא אומר שכשאני רוצה לאכול בסוף וחלב שאני בן אדם רע אתם מבינים יש בעצם אומר הרמבם שני סוגים של רע יש רע בתחום המוסרי האנושי ושם זה גנאי מוחלט להשתוקק אליו אבל יש רע שמוגדר על ידי הצב האלוקי ששם אין גנאי להשתוקק לדברים האלה מה הגנאי בזה? מה הגנאי להשתוקק, לאכול דברים אסורים? מה הגנאי?

זה רע, זה לא רע? מה הפשט פה? בסדר, זה מובן בינתם? החילוק הוא מובן?

חילוק פשוט. אם בן אדם רוצה לאכול בשר וחלב ומתגבר, זה יותר טוב מבן אדם. הוא לא יכול לסבול בשר וחלב. מטבו חלב הוא שונא חלב.

אז הוא רק חושב על חלב, הוא שונא, אז הוא לא אוכל גם בשר וחלב. עדיף בן אדם שרוצה לאכול, אבל הוא מתגבר, כי הוא עבד השם, הוא עושה את עבודת השם. אבל אם אדם רוצה לגנוב ואתה אומר, אני מת לגנוב, אבל הקדוש ברוך הוא לא הסכים. איזה מין בן אדם אתה?

אתה בן אדם שכל החלומות שלך, כל הרצונות שלך הם רע בהחלט. זה מובן? ה שבאדם זה לא כוח חיצוני כן זה לא משהו חיצוני שרודה בך או אישיות דמיונית כזאת שמכולת בך אלא זה מכלול של כוחות נפש אהבת האכילה אהבת הכבוד אהבת הרכוש דחף מיני הדברים האלה זה לא רע זה בכלל לא רע זה אהבת העולם הזה זה זה היצר הרע. בא הקדוש ברוך הוא ואומר, "תקשיב, זה לא רע ואתה לא יכול לחיות עליו בבעלה.

יש גבולות גזרה." בסדר? אבל זה שיש גבולות גזרה זה לא אומר שאם אני רוצה לאכול משהו או יצר אמין הוא רע. הוא לא רע. זה לא דבר רע.

יש גם יש דברים רעים בזה. למשל לא עלינו כן אונס. נורא בהיות. זה ודאי רע.

אבל שאדם הוא מתהווה לאריות זה רע? זה לא רע. זה אהבת העולם הזה. היצר הרע זה סוגיית היצר הרע.

פרק שישי. היצר הרע זה גורם חשוב. אומר הרמב"ם זה חיובי באדם. אהבת העולם זה נקודה חשובה.

למה? כי בגלל שאדם אוהב את העולם אז הוא לא מתנתק מעולם. הוא מקשורשים במציאות. הוא לא בורח ממנה.

אדם ע עם נטייה רוחנית מאוד מאוד חזקה הוא עלול להינזר מהעולם הזה. והיצר הרע הוא כאילו המשקל הנגדי. אתם מבינים מה אני אומר? זה כאילו אדם הוא רוחני אז הוא רוצה להיות רוחני כמו הנצרות.

הנצרות אומרים צריך להיות כמה שפחות גשמי. כמה שפחות גשמי. לא להתחתן, לא להוליד ילדים. זה כמה שיותר רוחני.

כי כי העולם הזה הוא רע. הרמב"ם אומר, מה פתאום העולם הזה הוא לא רע? לאהוב ממון או אהבת נשים, אהבת האכילה, זה עולם הזה זה טוב. אה, עולם הזה זה טוב.

אז מה יקרה? ככה יקרה שהעולם הזה יתפוס אצלך את כל המקום והרוחניות לא תהיה. באה התורה ואומרת אנחנו מאזנים. יש פה איזה איזון לאכול בטח לאכול האם לאכול רק דברים מגעילים לא תאכל דברים טעימים אבל לא הכל יחסי אישות מה זאת אומרת כללי נכון אבל אתה יודע אם אני אומר לך תעשה מה שאתה רוצה אז בן אדם בסוף הוא מושפע מאוד היצר רע הוא חזק.

אהבת העולם הזה היא מאוד מאוד חזקה ולכן אתה תיפול, אתה תכשל הקדוש ברוך הוא ואומר בחוכמה אלוקית זה האיזון שצריך. אסביר לך את האיזון אני לא יכול כי זה חוכמה אלוקית אבל זה האיזון. מצד אחד כן, מצד שני לא, מצד אחד כן, מצד שני לא תמיד, מצד מותר לאכול חלב. כן, אבל לא אחרי בשר, לא, לא עם בשר, לא, כן.

אז זה שש שעות לא משנה. מלא מלא כללים כאלה שמצד אחד הם לא חונקים אותך, הם לא חונקים את היצרים הטבעיים שלך שהם לא רעים. זה החידוש של הרמב"ם פה. זה לא גניבה, הונאה, רצח וכולי.

זה רע. אתה רוצה את זה? מה? אתה בן אדם רע?

אתה משתוקק לדברים כאלה? אסור. זה דברים נוראים. אבל אם אדם רוצה לאכול משהו שהוא אסור על פי התורה, מה רע בזה?

לא עשיתי שום דבר רע. פשוט אני אוהב את העולם הזה. הרי כתוב שכשהקדוש ברוך הוא ויצר אדם בשני יצרים אומר טוב טוב מאוד זה יצר הרע איך טוב מאוד זה יצר הרע ביצירת האדם ויצר לו שני יהודים בשני יצרים למה כי הכוחות של עולם הזה הם נותנים לנו כוחות אחיזה בעולם הזה כוחות אכילה כוחות אריזה בעולם הבא לכן בשני יצרים מצד אחד לעשות דברים רוחניים מצד שני לעשות דברים גשמיים. ולכן אומר הרמב"ם, אדם שרוצה לאכול דברים אסורים זה בכלל לא רע.

לכן הוא מביא רש"בג. רשבג אומר, "אל תגיד אי אפשרי לאכול בשר וחלב. אל תגיד את זה. מה זה מגעיל אותך?

לא, אתה רוצה לאכול את זה?" וואלה, כן. אבל אני לא עושה. למה אני לא עושה? כי אני לא יכול שהיצרים שלי הם יובילו אותי בחיים ללא גבולות.

ולכן יש גבול. זה הגבול. צדיק זה מי שעושה טוב, הוא לא עושה רע. זה הגדרה מעשית אבל פנימית.

הרבה פעמים הוא היה רוצה לעשות דברים אסורים אבל הוא כובש. החסיד הוא לא שואף לעשות רע. זה בן אדם שהוא לא הוא מנותק מהעולם הזה. אז אומר הרמבם בדברים שמוסריים רעים אדם רוצה לעשות אותם חס ושלום.

חסיד יותר טוב. הרי מה הייתה השאלה? מי יותר טוב החסיד או הכובש יצרו? חסיד הוא לא אין לו נטייה לרע.

אומר הרמב"ם זה תלוי. דברים המוסריים ברור שהחסיד יותר טוב. בדברים שהם לא מוסריים ברור שהכובשת יצאו יותר טוב. למה?

כי זה דברים טבעיים. ומה שאתה מרגיש בפנים שיש לך דחפים ודברים מסוימים זה דבר טוב. דבר טוב, דבר טבעי, דבר נורמלי שיש לך יצרים כאלה. כן, אבל תורה עוסרת, נכון?

תורה עוסרת אסור לך. זה לא שעושים לך עכשיו הנחות, כמו שבפסיכולוגיה לפעמים אומרים אה בסדר, נו, מה לעשות, זה הבן אדם, יש לו דחף מיני, הוא צריך לתת לזה ביטוי. לא, התורה אומרת אסור, היא לא חוזרת בה. התורה אמרה אסור, נכון?

התורה אמרה אסור, אבל התורה לא מתכחשת לזה שיש לך נטייה כזאת. והנטייה הזאת היא לא רעה. לא עשתה שום רע לשום דבר. זה לא מוסרית רע.

ללבוש שעת נס זה לא רע. לחוש בשור וחמור זה לא רע. זה לא רע. זה לא דברים רעים.

האם האם הציבור מבין מה אנחנו מדברים? מה זה מובן? זה חשוב מאוד. דרך אגב הדבר הכי מעניין היה שאז הרמב"ם מחלק יש שני סוגי רע.

הסתכלתם ברשב"ג מה הוא הביא? לא יאמר אדם אי אפשר לאכול בשר וחלב אי אפשר לבוא שנה אי אפשר לבוא על הערבה זאת אומרת שהרמבם מחשיב שלבוא על הערבה זה לא מדרגה פחוטה לחשוב על כך זה דבר טבעי נכון אבל זה ערבה אישה שערבה לא גילוי עריות גילוי עריות זה לא מוסרי לא יודע מה שקראנו מפרשת החמות קדושים אדם בא לא עלינו כן דברים הזויים אבל זה כתוב בתורה זה לא רוצה בעל אמו דבר ש נכון לכל בן אדם רגיל יש לו צמרמורת קורא את הפסוקים האלה

צמרמורת צמרמור צמרמורת אבל זה שבן אדם יש לו דחף מיני זה בסדר גמור מה זה בסדר גמור זה אסור אבל אין בעיה מוסרית בזה עוד פעם אונס בעיה מוסרית כבדה מאוד זה אלימות אלימות לא עלינו זה דבר נורא והיום אבל זה לא זה מדובר זה פגיעה בבין אדם על חברו זה אסור אדם רוצה לפגוע בן אדם לחברו במישהו שלא עשה לך כלום כמו שהרמבם אומר פה להזיק לבן אדם שעשה לך טוב זה מוסרי זה זה נורא והיום נורא והיום ויש לך חשק כזה אדוני אתה לא

מפוקס צריך לחזור בתשובה מה היסוד אבל בן אדם אדם שהדחף המיני שלו דוחף אותו לחשוב על דברים או לרצות דברים זה בסדר זה בסדר זה לא אומר שמותר אל תחשבו שזה יש פה יותר גורף לא אמרתי שמותר אבל האם זה בסדר להיות כזים דחפים ולהגיד אני כובש את צרי כן אפשר לכבוש חייבים לכבוש אפשר לכבוש כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו את המצוות אבל אתה בסדר אל תחשוב שאתה אל תחשוב שאתה לא תקין, אתה בסדר גמור. אתה צריך לעבוד קשה כדי להתגבר על דברים שהם טבעיים

לך ודוחפים אותך. זה סוגיית היצר הרע.

כן. לא, לא. >> לפגוע ב לפגוע בקדוש ברוך הוא זה אם אתה עושה בפועל. אם אני עושה את זה בפועל אז אני אומר תקשיב אני לא מקשיב לך אני לא מבטל את הרצון שלי מול הרצון שלך אני עושה מה שאני רוצה ולכן זה לכפור בעצם במה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממך זה עבירה אבל רגע תן לי עוד משפט אבל אם אני הייתי רוצה לעשות את זה אבל הקדוש ברוך הוא אמר אסור אז אני מחזיק את עצמי אני כובש את היצר שלי מראה בזה הקדוש הקדוש ברוך

הוא נתן לי את היצר הזה ואני מצליח להילחם נגדו להילחם ולנצח זה בסדר גמור אתה בסדר גמור אם אתה לא עושה עוד פעם אם אתה לא עושה זה לא הסוגיה שלנו זה לא סוגיית היצר הרע זה סוגיה שאתה נכנעת ליצר שאתה נכשלת שאתה אכלת חזיר אכלת חזיר אז מה יהיה אז אתה עושה נגד השם אבל אם אדם רוצה חזיר עוד פעם זה לא דוגמה טובה נכון אמרנו כבר הנה הוא לא רוצה אמרנו לו שאלנו אותו שלוש פעמים הוא אמר לא רוצה זהו נגמר אנחנו מאמינים לו

אז הוא לא רוצה אז זה לא דוגמה טובה אבל אני יכול לתת לכם דוגמאות של דברים שוואלה הייתי הייתי רוצה הייתי רוצה לעשות את הדבר הזה אתה עושה או לא עושה אם אתה עושה אתה הולך נגד השם כמו שאתה אמרת אבל אם אני לא עושה אז אני בסדר גמור מה אתה בסדר גמור אתה רוצה לעשות את העבירה נכון אבל מה אתה רוצה זה לא משהו רע זה משהו שהוא קשור לטבע שלי והטבע שלי הוא בסדר, הוא תקין.

הפוך הנכון. מי שאין לו משיכה לנשים זה בן אדם שהוא לא תקין. לאדם יש משיכה לנשים. מה זה אומר?

זה אומר שאפשר לעשות מה שרוצים. לא. >> מוסרי. מוסרי זה לפגוע.

תקשיב. מוסרי זה לפגוע בבן אדם אחר. אם אני גונב ממך עכשיו את השעון, מה עשית? לא קניתי ממך.

אני אומר, וואלה, למה לעבוד? אני אגנב ממך את אני רוצה שעון. גונב לך פגעתי ממך. זה לא מוסרי לפגוע בבן אדם אחר.

זה לא מוסרי. מה עשית לי? כלום. אז למה שאני אקח ממך משהו שלא שייך לי?

זה לא מוסרי. אדם לא עלינו רוצח מישהו, לא מוסרי בהליל. אדם עושה רע למישהו, מזיק לו וןליזים. זה אנשים שהם רעים בהחלט.

אבל אם הקדוש ברוך הוא אומר לי אל תאכל בשר וחלב, חטאתי מול מישהו, עשיתי רע למישהו, אף אחד לא יודע בבית בישלתי, אכלתי אז נגד מי עשיתי? עשיתי נגד השם זה אם אני עושה לא ראינו חידוש, >> נכון? אבל זה מה שהרמב"ם מחלק מה זה לא ראינו? זה החידוש של הרמב"ם.

אני לא אמרתי כלום, אני רק קורא איתך, אני לא עשיתי כלום. הרמב"ם אומר שני סוגי רע. תסתכל מה הוא אומר. הוא אומר יש דברים שאלמלא נכתבו ראויים עלו מלכותבם.

אז הוא אומר ושהנפש נל תווה לאחת מן הרעות הללו כלל ולא תזה אבל הדברים אשר בהם אמרו חמים כובש ממהם יותר גדול וסך יותר עצום זה מצוות שימיות וזה אמת שולי התורה לא היו רעים אברהם אמר שצריך אדם להשאיר את עצמו חושק להם ולא ישים מונו מהם אלא התורה מה מונע ממך לאכול חזיר התורה ותתבונן חוכמתם ומשילו לא אמרו אי אפשר להרוג את הנפש אי אפשר לגנוב אני בכלל לא יכול, אי אפשר לחזב, אלא אפשר ומה עשה שהתורה לא דורשת את זה? לא, זה לא מה שכתוב מה כתוב? אלא הזכיר עניינים שכולם שמיות, בשר וחלב,ש נזריות לא אמרו אל תגיד אי אפשר להרוג אלא אפשר להרוג אבל אני נמנע. זה מדרגה רעה מאוד, אתה לא מוסרי.

אז מה הדוגמאות שרבן שמעון גמלי אמר? דברים דברים שאין להם שום רע לאף בן אדם ושם לא רע בהחלט. לאכול כזה, לעשות כזה. זה דחפים הגיוניים שאני מחובר לעולם הזה ובחיבור שלי לעולם הזה לא סתירה לי שום דבר.

ולפעמים אני רוצה. אני רוצה ואני לא עושה. למה אני לא עושה? כי הקדוש ברוך הוא לא מזכיר.

זה מובן החילוק הזה? עד כאן. ‏M.