ממלחמות דוד למלחמת התקומה | הרב אהרן איזנטל | תשפ״ו

שות ראש הישיבה רוצה לומר לראש הישיבה עוד חז"ל במדרש אומרים אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה מסתום מהישיבה שלו הייתה פה אז [כחכוח] אה אנחנו מברכים את הרב שבעזרת השם שיזכה שהישיבה תקדע ותפרח ותרחיב עוד ועוד [נחירות בוז] את יריותיה ועוד ועוד תלמידים ויזכה הרב וכל כל חבר כל סגל הרמם למד את התורה את התורה הגואלת בעזרת השם יגדלו ויצמחו בחורי החמד פרי הארץ לגאון והטף הארץ בעזרת השם ברכה והצלחה לפני א שנות דור חושב שלמעלה מ-25 שנה יצאה חבורה של פעילים מישובי הגולן לבקר גם בעיר

האבות היו ימים של המאבק המאבק על הגולן והתכבצה חבורה מהם גם אה כאלו שמעולם לא דכה רגלם לא בקבר ימנו רחל ולא כאן זו פעם ראשונה שהם פוגשים פוגשים את האבוד זה היה מאוד מאוד מרגש וכאן א פגש אותנו נועם מרנון והוא ליוה אותנו [נחירות בוז] באמת הוא הצליח לרגש גם כאלו שבאמת רחוקים ובמהלאך הסיור הגענו לעת ערב כאן לכניסה ל אל השכונה ל אברהם אבינו כפי שקראו לה אולי עד היום והיה מתוחים היו ימים מתוחים אפשר לחתוך את את האוויר ממש בסכין ואז כשאנחנו עומדים

בפתח השכונה אה נעצרה מכונית ליד ליד השכונה ומכונית הייתה מכונית את יודע ארבע א מכונית מפוארת, כלומר היא לא מתאימה לרכב של מתנחלים בדרך כלל זה סובר או חבות חבות אז זה היה זה היה קצת א קצת לא מתאים ויצא ממנה אדם ושתי שקיות בידיו והוא פונה להיכנס אל השכונה אז נועם עוצר אותו ונועם אומר א דוקטור א בן בן טריה שמו דומני היה אני מדייק הרב בן טריה א אם אתה יכול גע לגשת לפה דוקטור גם לחבורה לא יסתדר כל כך התואר הזה דוקטור פה

בשכונת אברהם אבינו אז הוא הציג אותו שהוא רופא והקליניקה שלו ברענ ברעננה קמדובני כן והוא מתגורר פה בשכונה וכפי שאמרנו זה לא כך הסתדר א עם הדמות הטיפוסית לפני דור של מי שיושב בשבת אברהם אבינו ואז שאלו אותו החברים א כביכול מה אתה עושה פה ואז הוא סיפר שיום אחד הוא נסע בדרך ראשית והוא ראה רכב חונה בצד הדרך אז א הוא הבין שמישהו בצרה עמדו שמה כמה בחורים הוא עצר לידם ושאל אותם עם זקוקים לעזרה אז הם אמרו שהם לא מצליחים להניע אז כן מיד

מיד אנעזור לכם אז הוא עצר את רכבו ו אתם יודעים מה שצריך לעשות כבלים וזה והוא הניע אותם הוא הניע ולפני שהם יוצאים מהחבורה הזאת הם שואלים אותו אתה בסדר הכל בסדר צריך אומר כן אני הוא רק עכשיו הניע את האחרים כן אז מה יכול להיות ובכן הם נסו לדרכם והוא א נשאר ברבו ומנסה להניע ו מניע והוא עומד בצד הדרך והוא מספר אני עומד בצד הדרך לא מצליח להניע את הרכב וחולפים חולפות אה בעיך אומר אולי שלוש שעות לא בטוח בזמן זמן רב אלפי מכוניות

אומר זו דרך ראשית אלפי מכוניות נוסעות ואף אחד לא עוצר חוץ משניים רכב אחד של קיבוצניקים ניסו לעזור לי ולא צלח ועוד רכב של בחורים חופשי כיפות צרוגות מעניין היו שני הרחבים והם לא הצליחו אבל הוא לא אמר זה לא יכול להיות ואני החלטתי שאם זה המצב שרואים אדם עומד בשולי הדרך ומבקש עזרה ולא עוזרים לו צריך לחזור אל היסודות צריך לחזור אל השורשים. אז חזרתי למשפחתי ואמרתי להם, אנחנו עוברים עכשיו אל האבות ומתחילים מהתחלה. הוא אומר, לכן אנחנו פה עברנו לכאן. אז פה זה השורשים

של האומה שלנו.

ואנחנו חוזרים חוזרים חוזרים אל היסודות. תמיד תמיד הרב צבי יהודה תמיד היה אומר שכשיש איזשהיא מבוכה כאומר נחזור על הראשונות. זאת אומרת תמיד צריך לחזור אל השורשים אל ההתחלות. יש לחקלאים בגולן יש מושג שנקרא לפתוח ארגז.

מה זה לפתוח ארגז? שאתה מתחיל לחרוש ואתה לא בטוח שאתה חורש נכון, שאתה חורש בקו ישר, אתן למו נכון, תפתח הרגז, תחזור להתחלה ותתחיל שוב מהתחלה. כן? אז אז גם בעולם הרוח וגם בעולם המיסה, זה אותה עצה להתחיל מהתחלה אל היסודות.

אז אנחנו רוצים לחזור אל היסודות. ניפגש עם דברי רבותינו. יסודות שחשובים מנחים אותנו תמיד וגם היום. אז גם אני חזרתי אל קברי אבותיי.

כמובן אתם זוכרים להיות כאן את קברי אבות והיום זה גם א זה יום פקודתה שלמי עליה שלום. אז מכאן אני אעלה לקברה. אז היום הזה זה יום של פקידת קברי אבות שמש אנחנו שואבים את הכוחות שלנו. כל הכוחות של האומה נשבים מכאן מקום של החיבור ושל היסודות ועל זה נדבר רוצה להות לפני שאני ניגש אל העניין אני רוצה גם לדבר בשבחכם גם זה חלק מהעניין ואנחנו נקשר את הדברים הללו במהלך השיעור שאתם זוכים זוכים לגול את א את הבתים את המגורים שבהם אבותינו אה התגוררו כאן

סמוך ונראה עד שהם גורשו בחרפת טרפת ואתם גועלים את המקומות ואני רוצה לברך אתכם שוב את ראש הישיבה ואת כל הבחורים שמת במסירות נפש אתם מגועלים את את המקומות הללו אז דבר גם על זה אבל נתחיל מ שמחת תורה פד ד הר עם בישראל לוקה בהלם וזעזוע בשמחת תורה הרבה דברים נשברו והתרסקו ביום הזה בעיקר בעיקר כמובן עובדה לנפשות באותו יום קשה לישראל אתם יודעים נרצחו 800 אזרחים 300 חיילים נהרגו, 3300 פצועים ולא פחות קשה מזה, אולי יותר זה השבי, 251 חתופים, חיים ומתים.

זה היה יום קשה גם [כחכוח] בגלל שהרבה הרבה הרבה דברים נשברו בתפיסת היסוד של עם ישראל שהתרגלנו עליהם שחשבנו שהם דברים נכונים אוגנים לכל אדם יש עוגנים בחיים שלו לנו יש את האוגן כמובן של הקדוש ברוך הוא יש לנו את האוגן של האבות כשמרתי עכשיו מגן אבות שחיתי פה לעבור לפני לפני התיבה אז חשבתי על המגן אבות מתי נאמר לאברהם אנוכי מגן לך איך זה מתחבר למלחמה אתם יודעים אנוכי מגן לך בכבוד מלחמת ארבעת המלכים אז הכל מתחבר הכל מתקשר אבל לחברה הישראלית גם לנו יש

עוד כל מיני עוגנים שהורמו ביום הזה לא מדבר על התפיסות הלא נכונות העזויות ביחס לאויב אבל אבל אנחנו לא אי אפשר לשת את המחשבה הזאת של אזרחים שבמשך שעות שעות קוראים לעזרה ואף אחד לא בא לעזרתם זה פשוט נורא והיום ו ואיפה איפה הצבא שלנו שבע שעות לא היה צבא כמעט שזה פשוט בלתי נדפס מה יראה מה ירא באותם שעות באותו יום איפה ההבטחה הזאת שיש יש אומרים שבשבילו הוקם מדינתנו, יש כתופסים שהמדינה הוקמה בשביל לעולם לא עוד אז הנה והאכזריות הנוראה של האויבים שלנו שזה

הדת יכולה להכיל זאת לא יכול לתפוס את האכזריות הנוראה הזאת וכל זה באמת כל האסון הגדול שהוא מקיף מקיף את כל בית ישראל באופנים שונים זה היום הזה זה ולכאורה ראוי לקרוא את מה שאמר דוד המלך. שוב, חוזרים לחברון לדוד. דוד הוא הלוחם הגדול הגדול של עם ישראל בתולדותיו. ובדברי הנביאים מסופר על הניצחונות של דוד המלך.

בכל מקום ניצחונות. אבל מסתבר שגם לדוד המלך היו תבוסות בקרב. דוד מפורש אומר תראו בבקשה לפניכם בתהילים בפרק ס למנצח על שושה נדות מכתם לדוד ללמד אולי זה הוא בא ללמד אותנו שגם זה קורה אז נעבור בזריזות מקופיה לתילים רק כדי להרגיש בעצותו את הרם נהריים ותרם צובע תחשבו על המלחמות והיום מדברים שבע חזיתות אז דוד המלך נלחם עם הרם צובה שזה צפון סוריה של ימינו והרם נהריים בכלל הוא חצא את הנהר פרט הרם נהרים הרם שבין הנערות תראו עד היכן הוא הגיע הוא היה הכובש

הגדול של עם ישראל משך הפסוק כתוב וישוב יואב ויח את אדום שוב חזית נוספת זה צפון ובמזרח ובדרום או דרום מזרח ויח את אדום בגי מלח 12 א' אז לכאורה הכל זה ניצחונות. והנה אומר דוד אלוהים זנחתנו הפרצתנו ענפת תשוב לנו איך זנחת אותנו איך פרצת בנו פרצות הרשת ארץ פצמתה רפה שבריה כימטה הארץ נשברת כמו רידת אדמה אראת עמך קשה השקיתנו יין תרילה נתת לך נס להתנוסס מפני קושי צלה אומרים המפרשים שהכוונה היא השארת ת אותנו כמו דגל קרוע על נס.

כולם נהרגו. נשארנו קראים מפני כוש צלע, מפלי האמת שלך. כנראה שזו זו האמת שכל זאת באתנו באמת. ואז פונה פונה המשורר אולי המכונן למען החלצו נדידיך הושע מנך ועניני הוא פונה בתפילה אלוהים דבר בקודשו אלוזה החלכה שכם ועמקסות המדד ככה אמרת לגילד ולי מנשה ואפרים מאוז ראשי יהודה מחוקקי מואב סיר רחצי כלומר הם אלה ששרטו אותנו על אדו משליך נעלי עליי פלשתועי מי יובלני עיר מצור מי נחניד אדום אתה אז איפה הקדוש ברוך הוא הלו אלוהים זנחתנו אתה אלוהים זנחתנו ולא תצא אלוהים בציבותינו איזו מילה קשה לא תצא בציבותינו אהבה לנו עזרת מצר ושו תשועת אדם אנחנו יודעים שהכל תלוי בך ואלוהים נסך חיל והוא יבוס צרינו.

אז זו ממש קינה קינה של דוד. אז גם זה קורה. יש תבוסות במלחמה. אנחנו לא יודעים על מה מדובר.

לא יודעים. כנבים לא מספרים על זה. אבל אנחנו עושים השלמות מתהילים. עד כדי כך שהתרגום אומר כאן על מה שכתוב ויח את אדום בגי מלח 12 א000 [נחירות בוז] איך זה משתלב בכינים הכל זה ניצחונות הכוונה היא 12,000 מחיילי ישראל מתו בגי מלח 12,000 חיילים מתו במערכה הזאת בגי מלח כנראה ליד ים המלח בחטא הזה מובן ראוי לכונן קינה אז מצד אחד הצלחות גדולות במלחמות הרם נרים אבל גם תוסה שותכם ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אבל דעו לכם כבר היה דבר לעולמים

פה פה במקום הזה בבחינה מסוימת אולי יותר קשה מאשר מה שחווה עם ישראל בשמחת תורה במראות הרפת כמעט 100 שנים לאחור שבוע אחד בחודש אב התנפלו ערבים על משכנות היהודים ברחבי הארץ הרגו רצחו עשו דברים נוראים כמו שהיו כמו שהיה בשמחת תורה אי אפשר להזכיר את זה כאן בבית המדרש אותם דברים במראות טרפת נהרגו 133 יהודים 67 מתוכם בחברון כאן אבל ישובים יישובים יהודיים עתיקים כמו ישוב בחברון נהרס ועד שחזרנו לחברון לא הייתה רגל יהודית כאן.

היישוב היהודי בעזה, היישוב היהודי בשכם, גם בצפת נפגע מאוד. מושבות חדשות וקיבוצים נשרפו, נארסו ועלו באש. מוצה בארטוביה, קיבוץ חולדה, קיבוץ משמר העמק, רמת רחל. אחד הדברים הקשים שהיו כאן בחברון זה שהיחסים בין היהודים לערבים כאן היו יחסים טובים.

נזכיר שתי דמויות. אולי אתם מכירים, אולי חברונאים כבר אני מכניס פה טבל, אני מכניס לו פריים אבל אולי יש פה צעירים שלא שמעו. אני אספר לכם על שניים כי זה מאוד מזכיר את מה שהיה בשמחת תורה. היה פה מי שהיה ראש הכלה היהודית אליעזר דן סלונים שהוא היה הוא היה במוצת העיר הוא היה ראש היהודים כאן מנהיג היהודים את אובר ערבית חבר של כולם היה מנהל הבנק כשבאו אליו אנשי הגנה ואמרו לו שאנחנו המצב מטוח נשלח לך אנשים אמר לא צריך אנחנו עם הערבים בסדר ואחרי מספר ימים כשפרצו כאן המוראות בשבת אז עשרות יהודים ברחו אליו הביתה, היו בטוחים ששם זה מוגן.

פרצו אליו הביתה, הרגו אותו ואת אשתו והילד הקטן שלו. אהרון אומר, אבא, חברים שלך באים להרוג אותנו. היה פה רוקח שום מפורסם גרשון בן ציון, שהוא היה הרופא בעצם של המקום בבית הדסה, והוא נתן תרופות גם בחינם לערבים. הוא טיפל בהם והרגו אותו ואת אשתו במיתות אכזריות.

זה מאוד מזכיר לכם משהו, נכון? כל אלה שם בעוטף שעזרו כל כך הרבה. פה צריך לומר עוד היו כמה משפחות שהצילו כמה מאות יהודים, אבל שם לא היה אפילו אחד. כל ה היהודים שעזרו להם לקחו אותם לבית החולים בארץ ההפך ידעו איפה הם גרים.

מי נמצא שם וכנו לא חסו לו פני זקן, לא נער ולא אישה ולא תינוק. במחנה מסוימת יחסית מרות טרפת היו יותר קשים מאשר מרות שמחת תורה. תאמרו נרגו 133 יהודים. כאן נהרגו רק באותו יום 800 יהודים וחיילים.

אבל היישוב בארץ מנה רק 150,000 יהודים. זאת אומרת, אם נרגו 133 ומאות נפצעו, פירוש הדבר הוא שאחוז אחד מקרב היהודים בארץ באותה עת בטרפת נהרגו במלחמה הזאת. חלילה וחס, רק לשם השוואה, זה כמו שחס ושלום 7,000 איש היו נרצחים בשמחת תורה תשארו ונפשכם. אם זה היה המספר באופן יחסי.

לא רק זאת אלא במציאות שלנו יש לנו מדינה חזקה הצבא לא היה כמה שעות אבל אחרי זה הצבא הגיע והצבא היקה ומקל בלח מאז אנחנו הולכים ומקים ומקים ומקים את הצוררים שלנו אבל אז לא היה צבא לא היה כלום וגם אלו שהיו אמורים להגן דהיינו הבריטים לא הגנו הייתה סכנה ממשית של התפרקות כריסה של היישוב היהודי בארץ ישראל ביום יש לנו מדינה חזקה עוצמתית בונים את היישובים נוטלים כל כך הרבה סדפזרים מיליארדים כמו שצריך לחזק ולתת חוסן וכוח מדינה עצומה אז לא היה כלום אז גם

הצבא נגדך גם השלטון נגדך מי יעזור לך לכן לכן היה חשש מי יבוא לארץ ומי שפה ירד. ההנהגה הציונית לא הייתה בארץ כי הם נסאו לחוץ לארץ לקונגרסיה 16. היה פה רק ודי אחד שהתגלה בגודל מנהיגותו והוא ניצב במלא קומתו והוא זה שעמד לנו הוא שמו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא היחיד שהיה פה המנהיג היחיד באותה עץ באותם ימים באב תרפט והוא התקשר אל מי שהיה מבני מקום הנצי ואומר הדם על הידיים שלך ואני נותן לך פקודה לשלוח את החיילים שלך להגן על היהודים

לא הייתה תקשורת רב קוק שלח שליחים ללבנון כדי שודיעו לכל העולם מה קורה פה כשהוא שמע מה ירא בחברון במוצאי שבת כנודע לו מה קרה פה הוא התעלף מלא קומתו הארצה והרב יחזקאל סרנה שהוא היה ראש ישיבת חברון. ישיבת חברון שקוראים לה היום חברון בירושלים זה הייתה ישיבת כנסת ישראל של סלבותקה שהייתה פה בעיר שהרב קוק הביא אותם לכאן ולכן הוא הרגיש את האחריות הגדולה הזאת.

רב לוימר שכנראה שכתוצאה מה מכובד האחריות שהוא הרגיש מאז הרב הלך וירד בבריאותו עד שהוא נפטר כתוצאה מזה מהאירוע שירה פה בחברון כך הוא לקח את זה לב רב חזק סרנה אמר לי היו פה תלמידים לא לקחתי את זה ללב כמו שהרב לקח אז זה צד אחד אבל הרב הבין שהמצב הוא כל כך קשה שצריך עכשיו להחזיק את היישוב היהודי כולו, איך מחזיקים את היישוב, איך מרומים אותו, איך נותנים לו חוסר להמשיך הלאה. התברר שהערבים הערבים הקימו תנועה לאומנית שלא תיתן ליהודים לשבת כאן. יש לו מאבק עם תנועה. המופטי הוא עם אך שהוא עומד בראשם.

לכן צריך לרומם לחזק את היהודים. ואז הרב קוק כותב, כותב מאמר שנקרא שובו לביצרון. והרב מניח פה יסודות שהם נוגעים תמיד וגם נוגעים לנו לימים הללו ובואו נראה מה הרב כותב שוב לביצרון פסוק בזכריה אבל בפרשנות של הרב ביצרון זה ביטחון שוב הוא לביטחון נפתח ואני אסביר איזה דבר מאוד בסיסי מאוד יסודי שצריך לדעת אותו בכלל אנחנו כולנו מצפים לבוא המשיח המשיח במושגים שלנו כמו שהרמבם כותב זהו אישיות זה אדם שיבוא ויקבץ נדחי ישראל והוא יבנה את בית המקדש והוא ילחם מלחמות השם והוא יביא את העגולה השלמה. זה נכון.

אבל במדרשי חז"ל המושג של משיח הוא מושג הרבה יותר רחב. במדרש כתוב ששבעה דברים נבראו בעולם לפני שהעולם לפני שהעולם נברא. נבראו לפני שהעולם נברא. ואחד מהדברים הללו זה אורו של משיח.

מה זה אורו של משיח? ראש משה בו שוש דבר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם מנועים שדוחפים אותו קדימה. יש מטרות לעולם. כתוב שם בית מקדש, יש תורה שהיא המפה ויש גם מנוע לכל המכונית הזאת, לכל הרכבת הזאת שיצאה לדרכה בבריאת העולם והיא צריכה להעביר את אותנו את האנושות כולה למטרתה.

וזה נקרא אורו של משיח. כלומר יש איזשהו כוח סמוי לא אישיות שאתה של בשר ודם אלא כוח סמוי שנמצא בעולם והוא דוחף את העולם למטרתו לתעודתו איך הרב כותב בתחילת מאמר מלחמה כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר אתם יודעים נכון מה כתוב מתעורר כוח משיח זה הכוח משיח כוח משיח ב זה אותו כוח אותו מנוע שדוחף את העולם קדימה שיש מחה גדולה זה דחיפה אגונה קדימה. אז עם הידיעה הזאת אנחנו נתקדם. אומר הרב אותו הזיק הקדוש מיסוד הגאולה מקדושת שמו של משיח שנברא קודם שנברא העולם.

פירוש אמרנו יסוד הגאולה הוא קדושת שמו של משיח. זאת אומרת שמו של משיח זה מה שדוחף את העולם וזה מה שיביא את העולם לגאולתו. גאולתו פירוש הדבר כמו שהרב מסביר במהלך האידאות הגאולה הכוונה היא שלכולם יהיה טוב לכל העולם יהיה טוב לאנושות לכל החי יהיה טוב בכל המובנים טוב גשמי וטוב רוחני כל הטוב שיש בעולם אז יש לפעמים שיש ממש אור ואתה רואה את האור הגדול אתה רואה אש אתה רואה שלבת לפעמים נשאר זיק זאת אומרת אתה לא רואה אור גדולה אתה לא רואה דחיפה גדולה

אתה לא רואה פה איזה התקדמות אבל תמיד יש משהו לפם נשאר הגזיק משהו איזה לאבהוה קטנה שהיה תמון וגנוז באלפי הזקאים כלומר היה תמון וגנוז באלפי שרשרות מאז נרסם ממלכתינו חייב במקדשנו וגלינו מארצינו 2000 שנה לא יכולת להגיד שיש פה איזה התקדמות גדולה ודאי לא של עם ישראל עם ישראל הם נרמס נרדף במשך 2000 שנה תמיד אומר הרב היה זיק אתה התקדמות חשית גם בתוך 2000 שנה נשו הרבה דברים גדולים אבל זה לא גלוי זה לא כמו שיש מדת ישראל אתה רואה את הגאולה מתקדמת בצדי

ענק אומר הרב אותו זיק החל להתלהב מתחת גלי אפרות הגלות המורה המרה שרבצו עליו מאוד בשנים זה כמו הרימה תפר שאתה לא רואה כלום אתה לא רואה אש אתה חושב שזהו אש כפתעה לא אם אתה קצת תזיז את תרמות האפר אתה תראה שהאש לוחשת מתחת לגלי האפר. זה היה המצב שלנו בגלות.

אומר הרב, לאט לאט החל הניצוץ הקדוש הזה להתנהר על ידי מחודני היישוב הישן. אומר, לפני 300 שנה עלו תלמידי הבעל שם טוב ועלו תלמידי הגאון קבוצות קטנות של חסידים ומתנגדים שעלו לארץ והתיישבו בארץ. כלום. מה זה 300 איש?

300 משפחות אפס עם ישראל בגלות מיליונים יושבים שם אומר הרב זו הייתה התחלה הזיק הזה הקדוש מתחיל מתחיל לראות פה משהו מי שיש לו רייה היסטורית רואה פה משהו בתקופה האחרונה החלתבר בתכונתו המעשית על ידי התנועה של חיבת ציון שקדמה לציוניות אז הרב עכשיו מתחיל לפרק את ההיסטוריה ואז הוא אומר אחרי תלמידי אליה תלמידי הגאון ותלמידי הבעל שם טוב עדיין לא היה פה איזשהו עשייה מעשית הם עלו בתשבו ברי הקודש זה יפה מאוד זה כבר משהו אבל אחרי זה לפני 100 שנה קצת יותר אפשר להגיד

100 150 שנה עלו התחילו לעלות ה מה שאנחנו קוראים העלייה הראשונה חיבת ציון המושבות הראשונות עולות חיבת ציון שקדמה לציוניות דהיינו של הרצה ורוח השם אשר עלמו ודברו נאמן לעולם לזכור חסדי אבות ולהביא גואל לבני בניהם הופיע על המפעל הקדוש הזה בכל חלקיו החומריים והרוחניים עד כדי התעוררות הנפשית הגדולה ההולכת ומתפשטת בכנסת ישראל לחלקיה בעזרתה של התנועה הציונית לזרמיה. מה אומר פה הרב? אומר הרב, תשימו לב איך קמה קמחי ב-300 משפחות ואחרי זה המושבות הראשונות של חיבת ציון ואחרי זה התנועה הציונית והתנועה הציונית זה רק

התנועה ציונית מסודו של הרצל וכל מה שהיא מחוללת אלא זה הרבה יותר מזה הם מעוררים את הקמייה את הדיבור לציון יהודים בכל עולם שואלים את עצמם ללכת או לא ללכת האמת היא שהרוב לא באו אתם יודעים שתוך 20 שנה, תוך 20 שנה בערך 2 וחצי מיליון יהודים עזבו את מזרח אירופה והלכו לאיפה? לאמריקה.

הם לא באו לכאן. אבל בכל מקום שבו היה יהודי, אומר הרב, יכול שאמרתי, תשמע, זה לא שם, לא נוגע, זו ארץ צייה וצל מוות, ארץ של ביצות, אני לא עולה. אי אפשר אי אפשר אבל לפחות צריך לתת לצמו דין וחשבון שבמשך 1800 שנה היהודים לא זה בכלל לא היה נושא זה בכלל לא עמד על השולחן ועכשיו יהודים הנציב כותב באגרות כותב אומר אין לנו הסבר הייתה אפשרות אומר בגלות ספרד שהיהודים יבואו לכאן למה הם הלכו לאירופה למה הלכו לטורקיה לאירופה למה הם לא באו לארץ ישראל

הייתה התעוררות מסו מסוימת הייתה צפת אבל שוב פעם זה מעט אנשים גדולים ככל שהיו גדולי עולם אבל איפה יהודים למה הם לא באו לכאן עובדה היא כך כותב הנציב באיגרת שיש פה משהו שהקדוש ברוך הוא דופק על פתחי לבבנו לאמור מה אומר ארץ ישראל על השולחן הוא היה בדרכו לארץ ישראל נפטר בורשה אחרי שנסגרה ישיבת ולוזיר הוא לומר זה מבריח ניח את כל העם מקצה לקצה. פירוש הדבר הוא אומר כל מיני סוגי אנשים כאלה וכאלה וכאלה בינונים וגדולים וגם אחרים.

כולם שואלים את עצמם הולכים או לא הולכים. הרוב אומרים שלא אבל השאלה כבר מופיעה. ותראו איזה ביטויים הרב כותב. רוח השם.

תראו את הביטוי. רוח השם אגב מופיע רוח השם. הביטוי זה רוח השם בנביא. תמיד רוח השם זה רוח גבורה.

לכן זה מופיע אצל שמשון. מופיע עכשיו קראנו צה לפתח רוח השם רוח של גבורה גבורה זה עם ישראל מתנהר עם ישראל קם מאפרו יש כבר הקדוש ברוך הוא הוא בית דינו החליטו שחוזרים זה תהליך זה לא כמו שיודעים חשבו הקדוש ברוך הוא החליט ישלח את משיח בן דוד רחוב על החמור ואנחנו נלך ככה יהודים חלמו 1800 שנה לא זה לא הולך ככה אבל יש התעוררות רוח אשר מן חוזר פעם אשר עלמו ודברו הנאמן לעולם הקדוש ברוך הוא אמר בדברי הנביאים שזה יקרה לזכור חסדי אבות ולהביא

גואה לבני בניהם הופיע על המפעל הקדוש הזה ככה הוא קורא המפעל של ארץ ישראל וכל חלקו החומריים והרוחניים גם החומריים והרב יודע הרב כותב את זה בטרפת הרב כותב את זה אחרי שהוא אחרי שהוא כבר היה כבר במושבות הוא לא היה צריך להיות שם בשביל לדעת הוא היה במשבות הגליל אתם יודעים במס הוא יודע מה המצב וזה כבר טרפת, אבל הוא אומר, הרוח השם מופיעה שם, גם שם, במקומות האלה, בוודאי במקומות של קודש. עד כדי התרות הנפשית הגדולה הולכת ומתפשטת בכנסת ישראל לחלקיה. זאת אומרת, נשמת

כנסת ישראל מתעוררת.

היא עצמה הייתה ליבי ישנה, אני ישנה וליבי ער הלב מתחיל להתעורר בעזרתה של התנועה הציונית לזרמיה. ועכשיו הרב מתקדם הלאה. מה השלב הבא? ומת השם הייתה זאת כמלחמת העולם הביאה את התמורות הגדולות בסדרי הממלכות והמדינות עד שיצא הכיבוש הבריטי אל הפועל ונמסר המנדט של ארץ הקודש תחת ממלכתו.

והצרת בלפור קבע את חותמה הפוליטי על המהלך של שבעת בנים לגולם הרב אומר דבר ראשון מלחמת העולם הראשונה הרב הרי כותב ואמר המלחמה זמיר הריצים הממלכות הללו התפרקו לחלוטין וכל התור נשמע בארצינו עם ישראל חוזר לארצו טיפין טיפין כמה כמה הרצרת בלפור פעם ראשונה שהאומות מכירים בזה שלעם ישראל מגיע בית לאומי כמו לכל האומות. זה דבר גדול. תדעו לכם הרב רבי זה דבר עצום כותב באגרות במשפט הבינלאומי זה דבר חשוב. אתה מכירים מדינה אתה חוזר על במת ההיסטוריה צריך את הכרת אומות כדי שתוכל לפעול הרב פעל הרב עזר בעניין הזה וכן הרב אומר מת השם הייתה הזאת.

והנה אותות הזמן הגדולים הללו אשר כל לב ודי הנאמן לאמור ולתורתו לנחלת קודשו לצר לבואתו הוא עדראייה על מפלאות תמים דאים גואל ישראל וקדושו אשר כרואה אדרו נצרו להקים אותו לא לעם הנחלת אבותיו בימי קדם הרב אומר אתם לא רואים אתם לא רואים אותות הזמן הגדולים הללו ממי הוא מצפה פ שיראו כל לב ודי הנאמן לאמול את תורתו לנחת קודשו לצר נבואתו הוא אדרייה אתם יודעים הרב כותב פה משהו ו תמיד אני מנסה ללמוד כמו תמיד מה הרב אומר לנו ואני חושב שמה שהרב אומר זה

הבחנה מאוד מעניינת אני חושב שגם היום היא נכונה אני חושב שנקודת ההבדל שמבדילה היום בין המחנות השונים בארצינו ובמדינתנו זה סביב הנקודה הזאת הקדוש הקדוש ברוך הוא עושה איתנו דברים גדולים, אותו זמן גדולים. ודאי בשנתיים וחצי האחרונות הללו מפלאות ממדיים גול ישראל וקדושו. רואים או לא רואים? מי רואה?

מי שרואה? מי רואה? מישהו נאמן יהודי הנאמן לאמון אתורתו לנחת את קודשו לאצר נבואתו. ממנו אני מצפה לראות גם היום.

אני לא מצפה ממי שלא נאמן. הוא לא יכול לראות. יש לו מבט אחר. העיניים שלו הם אחרות.

המבט שלו הוא אחר. וכל מי שנאמן מצפנו לראות את הדברים הללו. אומר הרב שהם צריכים להיות נוערים בכל ז בהירותם. הרי רואים את הדבר.

אומר לך הרב בטרפת. הרב אומר אחרי מורות טרפת הוא אומר את זה. אתם לא רואים מה קורה פה? אז למה לא רואים?

למה רק אני רואה? אומר הרב בגלל שכל האותות הללו הלכו ונתשטשו מתוך תגרת היד של השימוש המעשי המתאמרת בהם אנשים שקועים בבוץ לא רואים סבא שלי בא לארץ לפני 100 שנה בדיוק לפני 100 שנה עולה לארץ ורד ביפו שמה עולה לירושלים הגיע לירושלים מה עושה יהודי שמגיע לירושלים לאיפה הוא הולך לקולטל המערב הלך לקותל המערבי קודם מרים של פעם זה הייתה שמתה מאוד קטנה צרה אתם יודעים והוא היה לבוש אירופית כלומר בחליפה קצרה לא כמו הירושלמי ממיל ארוך אז גשב יהודי אומר אתה לא מכאן הוא

אומר כן מאיפה הגעת מה הגעתי מאחד שהגעתי אומר לו יש לך משפחה אומר לו כן יש לי חמישה ילדים מה אומר קח את הילדים שלך ותחזור למקום שממנו באת יש פה רעב אין מה לאכול תרפו מלחמת העולם הראשונה אתם צריכים לדעת היה רעב היום בירושלים כמעט מחצית מדיושבי ירושלים מתו מרעב לא יודעים את זה ירושלים היו 45,000 יהודים 20,000 מתו בעיקר מרב צד מחלות העיקר בעיקר מרעב זה היה מצבת העולם הראשונה היו בארץ 85,000 יהודים 45 בירושלים 20,000 מתו. אז היהודים שקועים בזה. אין מה לאכול.

באמת המצב בארץ היה קשה. ובאותם שנים שהרב כותב טרפת, בעקבות טרפת, המצב בשנים שלפני כן סביבה בתרפו. ושנים, אותם שנים, יהודים ירדו מהארץ, לא באו לכאן או לפני המורד. עכשיו תבינו מה המוראות גרמו שגם כלם היה משבר משבר כלכלי וכולי וכולי אז מי יבוא אחרי המוראות לכאן והרב עכשיו צריך לשת את המסע הזה ולשקם כותב הרב כך וזה לאז וזה להיום וזה לתמיד אותו היסוד הקדוש שהוא הנושא העיקרי של כל החזון הגדול הזה זה היסוד הראשון שהרב אומר יש בו משום ניצוץ תמיר של אורו של משיח, כמו שאמרנו, הגואל שנגלה ונכסה וחוזר ונגלה.

יסוד ראשון אומר הרב, דעו לכם, הגאולה היא לא קו ליניארי היא לא כל הזמן לפחות למראה אינינו, לא כל הזמן התקדמות. זה אומר הרב בעינינו נגלה ונכסה. זה המהלך. אותה תקופה שבגולן היו הרבה צבעים.

הרבה צבעים. היית נוסע לכביש [נחירות בוז] והיית רואה את הצבעים, את הבמבי, מדלגים שם והת אותו רץ, רץ רץ ופתאום הוא לא נעלם. נעלם. איפה הוא נעלם?

עוצרים ילדים היו קטנים, אני עוצר, בואו נראה לאיפה הוא מחפשים. ואז רואים את את הצביא הרבה יותר רחוק. ממשיך להמשיך לרוץ ולדלג. מה יראה?

יש הרבה ודיות, אתם יודעים. אז הוא ירד לו והלך חזרה. לא ראינו אותו, אבל הוא התקדם. אבל איננו לא רואים.

אז דברים רבים שנדמה לנו שהגאולה נעצרה, אומר הרב, היא לא נעצרה, היא התקדמה. זה יסוד ראשון. אומר הרב, אבל עוד יסוד. בשביל כך הראינו רואים במשך המהלך של תחיית האומה והחבת היישוב בארץ ישראל הרבה חליפות עליות וירידות ועליות בעינינו יש המון ירידות עכשיו קוק בא לארץ בתסד היה יאוש היו רק כמו שבות הראשונות מעט הם בקושי החזיקו מעמד היה הרבה הרבה אכל את כל התבואה אתם יודעים מי שמכיר את הולדות וחשוב לדעת שלמשבות הראשון שונות הם בקושי החזיקו בלי הברון לא היה פה כלום כל הזמן

עליות ורידות ועכשיו סיפרתי לכם לחת עולם הראשונה ארץ ישראל כל העולם כל אירופה סבלה אבל היהודים בארץ ישראל קצת על קצת המזלג תיירתי לכם אומר הרב כל ירידה במלאך המפעל הרי בחינת ההתכסות של הגואל וכל עלייה הבאה אחרי הרי בחינת התגלותו כן הוא מתכסף ומתגלה וכל מי שהוא עוקב את סדרי היישוב מראשית צעדיו עד עכשיו יכולו להראות בחוש איך שמכל ירידה אשר סבלנו נצמחה אחר כך עלייה והתפתחות יותר גדולה וצעד של דליגה לטובה יצא מכל משבר אומר פה יסוד שני לא רק שאתה לא רואה תדע

לך שאם הייתה ירידה והיו ירידות אז זה ירידת צורך עלייה אתם יודעים כמו שאנחנו לפני עלייה גדולה אז עדיף שאנחנו נגיע אליה בירידה נכון אתה יורד ואז אתה תופס אתה תופס מהירות אתה תופס בונג ואז אתה עולה גם במהלך הגאולה המהרל מלמד אותנו בנצח בנצח ישראל מלמד לנו המהרל שיש התקדמות יש התקדמות כמותית אבל היא לא איכותית.

אומר המהרל כדי להתקדם קודם הורסים ואחרי זה בונים. הורסים את השלב הקודם ועל גבי זה בונים שלב חדש. משה רבנו זה היסוד משם יסודות הגאולה. משה רבנו מה?

אז באתי אל פרעה הרע לעם הזה והצלו הצלת את עמך. אומר הקדוש ברוך הוא הפוך. זה למראה עיניים מראה עיניך. אבל כל הריסה היא לצורך קפיצה.

כדי שתעלה מדרגה. אתה לא יכול להישאר באותו מקום, אתה צריך לקפוץ. בשביל כך אומר במלאך היישוב ישנם לזה דוגמאות רבות. ומה יש לדבר על דבר הירידה הגדולה והמשבר הגדול של תקופת המלחמה שדיברנו עליה והרבה שנצטרף עמה שכולב חרד לשקיעתית ישובנו ותפילתו המוחלטה.

אומר הרב היה נדמה שהישוב מתפרק שההתחלה הזאת תתפרק. ונה ראינו איך שמתוך המחשקים יצאנו אור גדול והשוב המצומצם רחבו גבוליו כי אמרנו 85,000 20 א000 מתו נשארו 65 א000 יהודים אפילו פחות גלו וכולי בתרפת היו 150 תגידו זה לא מי יודע מה באופן יחסי זה לא מעט ובא ארץ ישראל למדרגתה היישובית שהיא עומדת בה היום הרי ראינו במידה זהירה את הגואל שנכסה וחוזר ודגלה לנו ומזה עלינו ללמוד ולקחת לקח טוב שלא להיות נופלים ברוחנו גם מחרדתה של הנפילה הנוראה אשר נפל יישובנו כעת על ידי הרשעים

הרוצחים הטמיעים אשר הרגו בזדון חסידי עליון גדולי התורה והירה בירושלים בחברון במוצע ובצפת וביתר המקומות הקדושים אשר בארצנו הקדושה ואשר החריבו נאות יעקב אשר נבנו במסירות נפש ועמל דורות ואשר זיזעו את כל יסוד קיום משובנו בארץ ישראל [כחכוח] אז אומר הרב הכיסוי הזה אשר נכסע הגואל תגידו טרפת זה נכסע הגואל ברור ההולך לפנינו ברוח השם מצעדי יישוב הארץ ושבעת בנים לגבולהם נם נורא והיום הוא יש פה צדדים שעולה במחשכיו על כל הירידות אשרנו מאז התחיל ישובנו להיבנות. אבל ברור הדבר שלפי הערך של הכיסוי הזה גדול

יהיה האור אשר יגלה בצאת החלק של תכונת הגאולה המונח תחת החושך הגדול הזה לחירות מתוך מסור. אומר הרב, תדעו לכם, אני עומד עכשיו בתרפט ויש שבר גדול ואנחנו לא יודעים אם היישוב יחזיק מעמד ואם מישהו עוד יבוא לכאן ומי שיהיה פה אולי ירד ואיך נבנה את היישובים.

אין מדינה, אין כלום. והצבא נגדינו והשלטון נגדנו והערבים מתודדים. אני אומר לכם, אומר הרב שמצא מזה ממה שקרה עכשיו יצא תיקון גדול ונהיה במצב הרבה יותר טוב. איך הוא לוקח אחריות להגיד דבר כזה?

מה זה? סתם מפזרים הבטחות שעב. אבל הרב למד את תורת הגאולה, המבט ההיסטורי שלו. אפשר להגיד ההסטוריוסופי שלו, ההבנה שלו, הוא ראה את הנהר של גוית ישראל הולך.

לכן הוא יכול לכתוב בפתח מאמר המלחמה, הוא יכול לכתוב הרי מי יודע והוא אומר זמיר הריצים. מה זה זמיר הריצים? הוא כותב את זה הוא בשוויץ בתחיל בחמת עולם הראשונה. אז איך הוא יודע שכל האמפריות התמוטטו?

איך הוא יודע שגרמניה ואוסטרונגריה ורסיה ואטומנית כולם התפוררו, הם כולם היו בשיא חוסקם. אין זאת אלא כמובן השראה עליונה אז אין ל מה לומר בתוך המבט שלו, ההבנה שלו גם פה הרב צדק. כי מה קרה? שלושה דברים.

שלושה דברים היו בספק שביחד זה היה ספק גדול, צד גדול על היישוב. דבר ראשון הממשלה. איתנו או נגדינו. ממשלה הבריטית הנציב נגדינו הוא והצבא אשר אמו.

זו הייתה בעיה שנייה. הבעיה שנייה ביטחון. איך נחיה פה? איך נחיה?

אין נשק. אין שום דבר, אין כלום. מערבים עולים עלינו עשרות מונים ומי יבוא אם תהיה עלייה האם תהיה עלייה ומה שקרה הוא כל הדברים הללו באו אל תיקונם הגיע לכאן יותר מוחה הגיע משה לועד והוא סיפק הגנה ל היהודים בארץ ישראל ואחרי זה כשהיה המרד הגדול מה שקראו ימרד הערבי הגדול בשנת תרצב טרצת שני דברים הוקמו אז ארגון הנוטרים היהודים כן אלפי מתנדבים ששמרו ליישובים באופן באופן ליגלי שהבריטים נתנו להם שריוניות ונשק להגן על היישובים ולא רק זאת אלא ש היה משקרוי הידי דורד וינגייט קציניירי במוצא עירי בריטי שהקים את פלוגות הלילה. היו שמה משה דיין, נגל אלון ואחרים והם יצאו ופשטו על אעוזים של הכנופיות והם יזדו את תורת הביטחון הישראלית.

זה הצע מהסיפור הזה. ובכלל ראשי היישוב הבינו שאנחנו צריכים אף אחד לא ישמור עלינו, צריכים לייצר. ואז הוא קם ארגון ההגנה. אחרי זה כמו מחטרות.

חברים, הבנו שאנחנו צריכים להצטייד בנשק ולשמור על עצמנו ולכן כשהתחילו מוראות הללו את הרצב שלוש שנים אנחנו היינו מוכנים ולא פחות מזה ובעיקר היישוב היהודי גדל פי שלוש מ-150,000 ל-450,000 אף כ חזק היו כבר העליות שבאו לאחר מכן עם נשים בעלי ממון הישוב הזה היה מאוד חזק גם כלכלית והייתה התיישבות טובה והיו היו והיהיו אנשים רציניים פה וזה הליקת המדינה שבדרך. אז מכל הנפילות הללו יצאו דברים טובים. זה היסוד שהרב מלמד אותנו. זה מודל, זאת תבנית.

אני רוצה לקחת את זה. נדבר על שתי המלחמות. שיש הרבה דמיון ביניהם מחבת יום הכיפורים ומחבת התקומה שאנחנו נמצאים בה עכשיו הרב אומר שמכל נפילה יש לאחר מכן צמיכה שלא הייתה מתרחשת בלי זה אז בואו נדבר גם מכם בן יום הכיפורים שיט אני לקחתי את שתיהם מהרבה סיבות אבל בין היתם בגלל שזה מאוד דומה מאוד דומה לא רק בזה שהם אויבים שלנו פתחו בימים קדושים לנו בכוונת מכוון כמובן כל מיני סיבות שהם כיונו לימים הללו מילד שבשניהם בשני הימים שתי המלחמות הללו קרסה תורת הביטחון הישראלית

שמבוססת על שלוש רגליים מדברת על הרתאה התראה והכראה לא הייתה הרתעה עובדה לא הייתה הייתה התראה אבל אם השם לא ישוע בית שב שחד שומר גם ביום כיפור איך אמר אפול ראינו בעיניים במשקפת כל הצבא אסור פרוס רמת הגונן ועכשיו שוב אותו דבר אז אני רוצה לדבר על שתי ממות הללו מה קרה אחרת יום כיפור אותו דבר אמר אין להם מזעזוע אחרי בחות ששת הימים אחרי המלחמה האלוקית הזאת היה הרבה רב כוחים ועוצים ידי ובכלל וחיו בבואה כמו שעכשיו חיים בבואה ולא שמו לב לכל הסימנים

וכל הדברים האלנו שמה שמתרחש תחת רגלינו הוא בעיקר הגאווה הגאווה הגאווה ומה שקרה ש אחרי שהמלחמה פרצה בהפתעה כמובן בציבור הישראלי ברובו הוא קם בהלם ותדמה אז קראו שני דברים דבר ראשון מה שקרה הוא שהעיבוד של אמון בהנהגה של אותו זמן מה שבא לזה ביטול לאחר מכן במהפך ארבע שנים אחר כך כמה הנהגה אחרת לחלוטין שפחות או יותר מאז במשך 50 שנה בערך היא זו שנאמר לפחות באופן רשמי זו ההנהגה של עם ישראל ברוב השנים הדבר לא פחות חשוב זה שמה שקרה הוא לא רק שהוא

חשוב אבל הוא קרה זה שנאמר האליטה המשרטת כלומר אותה קבוצה חברתית שהיא הובילה את עם ישראל במשך שנות דור והיא הקימה את המדינה הם אלו שבנו ויצרו והתיישבו והפריחו את השממה והכל היא נעצרה היא נבלמה היו לזה סיבות שונות אבל בין היתר בין היתר אה זה תוצאה ממלחמת יום הכיפורים אספר לכם דבר שלא ידוע אחרי מחמת ששת הימים בתנועה הקיבוצית הייתה השפה של כל התנועות הקיבוציות מה עושים נפתחו לפנינו מרחבי ארץ גדולים והחליטה תנועת הקיבוץ המיוחד שהיא הייתה הזאתי שהמיישבת הגדולה ובחת התפיסה שלה התפיסה הלאומית

שלה הם החליטו שמקימים 100 קיבוצים 100 קיבוצים כמה קיבוצים קמו מתוך ה-100 שניים וגם הם לא שלהם כלומר קבוצה קצות אחרות הקימו ואחרי זה הם קראו את שמם עליהם. בגולן התלקתה איזה קבוצה של אנשים מהם מהתלמידים של 100 זה אחד ואחרים אין מה לדבר.

כלומר מה שקרה פה הוא שתנועת ההתיישבות הזאת נעצרה כמו בבלם של רכבת נעצר. זה יושב בגלל שהשורשים היו קצרים כמו שהרב כתב באגרות ועוד סיבות נוספות משבר מאוד גדול אבל מה שקרה זה אפשר לתנועות שהיו בשוליים להיכנס פנימה ותנועת ההתיישבות בארץ ישראל מסעודה של גוש שמונים היא פרצה קדימה אני זוכר את העליות לסבסטיות בסוף השב עליות אבל האחרונה שהייתה בחנוכה ואז התפרסמה כתוב ורה שהיא אומרת את העניין הזה חנוכה מחצית חשוכה מהתמונה ומחצית רואים חנוקיה היה זה נרביש של חנוכה שמשפחה של איך שקוראים מתנחלים המתנחלים

זה פה זה התחיל מנחלי חברון הרב למיגה מתנחלי חברון מאז השם מתנחלים אז ה אנחנו מתנחלים בארץ ברור אז אה זהו זה ההבדל וזה השינוי הגדול הקדוש ברוך הוא שהוא זה שר ההיסטוריה בלם תנועה אחת ועכשיו כאן מתחילה תנועה של התיישבות של קודש שהיא מסוד תורתו של הרב מסוד התורה הגואלת מסוד מצוות עשה התוספת של הרמבן עם זה אנחנו באים דברים שקראו עד עכשיו מאוד חשובים הם הניחו את היסודות שכרה עצום עצום עצום אנחנו לא מורידים את זה משהו ועכשיו הגיע זמן חדש הגיע שלב חדש

בגולת ישראל עם ישראל הולך ונבנה וזה לא רק שם אתם יודעים גם במערכות האחרות מרכות הצביות ואחרות זה לוקח זמן אבל מי שמסתכל על 50 שנה איזה שינוי אדיר אדיר אדיר היינו נמוכים מעסב נמוכים מעסב חפשים וכ קושי חטיבה שהייתי היו לא היה לא יודע היה מפקד טנק דתי היו היו איזה שני קצינים דתיים איזה משהו כל החטיבה כל השאר היו קיבוץניקים אחי זה תהליך של מצד אחד מצר עליו איפה אחרים כמובן אבל יש מפחלות אלוקים זה תהליכים מאוד עמוקים חברתיים זה זרם אחד זה תנועה

אחת אתה עוד תנועה נוספת הכל הלך קודם שמאלה שמאלה במשך דורות בחור דתי גמר נניח שבית ספר דתי תחקמוני גמר כיתה ח זרק את הברט זרקו את הברתים באוויר נגמר הלכו לצבא פתאום הכל מתהפך מתחילה תנועה של תשובה זה תנועה של 50 שנה בגלל שאנשים חיפשו תשובות. המכה הקשה הזאת, המפגש עם המוות, עם הנצח והצעירים שעלו, הם לא קיבלו תשובות אז הם הלכו באר מים חיים. ואז התחיל מהלך של תשובה שהולך וגדל להולך וגדל.

שתי תנועות ששינו באופן עצום את הכיוון שהספינה שטה. ההתיישבות שלנו בודה ושמרון היה ריק. אנחנו הגענו בפסגות הקמנו את הישוב פסגות לפני 44 שנים. אז היו בכל יהודה בשמעון 22,000 יהודי.

היום יש למעלה מחצי מיליון הייתה הביאו הייתה תוכנית פרסמו תוכנית ה-100,000 אמרנו אתמר מי שקרא דבר זה 100 א000 מה איך איך נגיע מ-22 ל-100 אלה היסודות הולכים ומתקדמים עם כל הקשיים עם כל הקשיים הנוראים של ה-50 שנים הללו ואנחנו אסור ישראל וגועלו דוחף אותנו קדימה פעל קרוחנו והרב כותב בטוחים אנו חוזר לרב שממכתנו הגדולה הזאת תצמח רפואה לאותה מחלה נוראה ששכחה את שם השם הרב אומר עוד משהו הרב אמר אז בטרפת עם ישראל היה נמצא נמצא אז במצב של כבר שנות דור ויותר תוך 20

שנה תוך 20 שנה ממצב שרובו ככולו שעם ישראל היה דתי הוא התהפך למצב אחר 20 שנה זה הכל בימיו של הרב הסכת הדעת שבאה בחלק מהסדרות העסוקים במין חבת האישור מן היסוד הראשי המטרה העליונה של קיבוץ ישראל לארץ חמדתו שהוא בא להיות עוד הפעם כמי עולם נושאת אבוקת הקודם בשביל מה אנחנו חוזרים אתם חושבים אומר הרב מה אנחנו באים פה בשביל מקלת לילה בשביל מקום תחת השמש וזה אנחנו חוזרים לפה לא למה אנחנו נוסים עוד פעם את אבוקת הקודש בכל תרתה על ידי כל מי טבל

להוציא לפועל את כל הגנוז מיסוד הקודש בנשמת האומה פנימה בכל כמדתו וכליל תפרתו אשר לא יגלה ולא יראה כי בתמצו בשם השם אלוהי ישראל אם אתם רוצים להקי פה מדינה ככל הגויים זה לא לא בשביל זה אנחנו חוזרים אלא רק מתמצו בשם השם אלוהי ישראל המתגלה בחיי הקודש אשר באור תורתו המירה את כל מחשקי עולם אשר על ידה יגלה כבודה של הגאולה גם בראשית מצדיה והדרה יראה על בנינו בונה החורבות הישנות והחדשות אומר נבנה את החורבות החריבו את הקיבוצים אנחנו נבנה אותם החריבו את חברון אנחנו

נחזור לא יודע כמה זמן זה יקר אצל הרב אין מושגים של זמן חזרנו לחברון הולכים וחוזרים פה דבלי לרו וכן הלאה ועוד ועוד ועוד עם ישראל חוזר הוא כותב גו אריה יהודה חוזר לארץ נחלתו הרב אומר זה צריך לבוא עם הקריאה בשם השם זה עניינינו זה עניין שלכם של מי שיושב כאן ולומד כאן לקרוא בשם השם על כל המפעלים של עם ישראל בארצו זה התפקיד הגדול שלנו של בתי המדרשות וזה גם מה שראינו ורואים במלחמה הזכת התקומה שהיא מאוד דומה אמרנו בהתחלה שלה וגם ההמשך שלה

עם ישראל קם כאריה וכלביא שנתיים וחצי מכה באויביו באופן מופלא מופלא מופלא מי שרואה את כל המהלך כולו לראות את כל המהלך את ההקשרים יצא חוברת נפלאה של הרב רמון ועוד מכירים אותה בחנוכה האחרון כן איך הקדוש ברוך הוא איך הוא מגלגל את העניינים מדבר דבר הכל במקום הכל בזמן צריך עיניים איך אמר הרב כל יהודי שנאמן לאמול תורתו לכל קודשו לאוצר נבואתו פותח את העיניים רואה את זה וגם מה שקורה עכשיו אנחנו לא יודעים עוד נכון זה משהו כאן לא מסדר לנו נכון חכו חכו

אני לא יודע לא שאני יודע משהו אבל אני יודע שהרב אמר דברים מסוימים אז בוא בואו נראה מה יהיה. בואו נראה. לא יודע כמה זמן זה יקח. גם פה מסגרות הזמן של הרב הם רחבות, הם גדולות.

יש איזה משמעות. אין לי ספק שיש משמעות. עכשיו תראו את זה דבר נפלא. תהפכו את הדף בבקשה חזרה.

זוכרים עוד? זוכרים את פרק ס? תראו איך המלבים למד אותו. אומר המלבים כך.

אתם רואים את השנים שבהם הוא חי הוא נפטר לפני 220 שנה. המזמור הזה פחות כן צלחתיתי. הוא נולד לפני 210 הוא נפטר לפני 100 100 בסדר 140 שנה משהו כזה. המזמור הזה הוא סד על המלחמות שהיה לדוד עם הרם נערים והרם צובה ואדום ביחד כפי הנראה פרצו אבים תחילה בריא יהודה ושבו שבי בעיר שכם במק סוכות וזה תשימו לב למה שכתוב וזה היה הסיבה שהתעוררו גילד ומנשה שבעבר הירדן שהיו סמוכים להר אפרים ובאו לעזור לאפרים ששכם היה בגבולה וניצחו את האיבין מה הוא כותב המלביר בהתחלה

אויבו בנו מי בא לעזרתם האחים שלהם גילדו מנשה עבר הירדן מזכיר לכם משהו שהיה בשמחת תורה כן כולם מבינים נכון מכאים בעוטף ואנשים תניאל במירושלים בארשום אנשים יורדים מכל הארץ לוקחים את האקדחים ורצים לתוך האש ועכשיו תראו לומד את המזמור אלוהים זנחתנו מה שזנחתנו תחילה ושבנו אחור מניצר ופרצתנו שאויב פרץ בנו פרצות בזה הנפטא תראו איזה לימוד של הרמלבי מה זה הנפטא הנפתא זה בדוי שלילי לא רוצה לומר כילית אחרון הפכה עלינו ועל ידי כך תשובב שובב לנו שבט לעשות חיל הפוך נכון שרטנו מכה איומה

אבל בגלל המכה התעוררנו ועכשיו אנחנו נתהפך על כן אותך השם כי ענפת בי אני מודה לך על זה שענפת בי ישוב הפך אותו נחמני אז תשבת ביד מהפכה ואחרי זה הנחמות הילולי זאת שוב אנחנו לא רוצים את זה חס ושלום לא רוצים לא את המכות לא רוצים אפילו זה המצב כנראה שצריך לעורר אותנו ואז הקדוש ברוך הוא באמת יש את זה סיבות נוספות ואנחנו מקבלים מכאה יומה אבל אנחנו מתוך מתוררים מזה הרשת מה שהירשת את הארץ ופצמת אותה וזה היה הסיבה לרפות שבריה במ שמטה מאוד

כי תחלית ירידתם הייתה התחלת הצלחתם זה שהם נפלו עד כדי כך אז זה עורר אותם מהקונצפציות בכל התפיסות המובות בלי זה זה לא היה קורה מי יודע מה היה קורה ארי זה היה נס נס נס אם למשל באותם שעות בבוקר היו כל האויבים באמת שומעים למה שבאמת אמר הצורר שעלה בא ואמר לכולם תתעוררו אמר לכל הצוררים עכשיו זה הזמן איפה היינו כשנחסף כל מה שהיה מעבר לגבול הצפוני שלנו מה שהיה מוכן גולד אם הם היו באמת באמת נכנסים ופושטים איפה מי היה עוצר אותם איפה היו

נעצרים והראת אומר מה שהראית עמך קשה שהקת אותנו וזה זה הסיבה שבזה נתת לאך הנס להתנוסס לומד את זה הפוך מהפשט שאנחנו למדנו קודם שהמפרשים אומרים נס להתנוסס להתקבל מלחמה אז כולנו התקבצנו וזה עשית מפני כושת להראות את מדך כושת ואמת צלעשן סלע זה לנצח למען אחרי הצעה הזאת אומר למען נחצו לדידך שישראל לידדיך יחלצון חלוצי צבא למלחמה נגד האויב אני מבקש הושיע עם מנחה שתושיע להם הדבר הפל והנס אתם שומעים פלא ונס תעשה עמהם כמו שהשם עושה איתנו שזה מיוחס למין השם עושה חיל ונני

אלוהים הוא אומר מה שכתוב בפסוק ח אלוהים מדבר בקודשו וכולי מסביר לעומת שאמר וענני ספר מנה אלוהים אלה מדבר בקודשו ואמרנו א לא זה החלקשכם את שהחלק עיר שכם ממדד מסוכות רוצה לומר מה שאויבים כבשו עיר שכם וחילקו שלה ביניהם ומדדו מתמקסוכות שזה מעבר הירדן נראש אותה בזה לא שר ושמח למה מה יש לסמוח בזה על ידי זה לי גילת ולים נשאי אפרים התכבצו גילד מנשה באפריים לזרתי והתעזרו לקראת נשק ומאוז ראשי יהודה מחוקקי כי התחברו כולם אל דוד לצבא אז יש אחדות בעם ישראל במצווה

ישראל על ידי כך מואב סירחצי מר גם הרחוקים יותר יהיו עבדים לי להשתמש בהם כמו בכלי הרחיצה כי סימן העבד הוא חליצת נעל רבו והלכת כל בבית המחץ כמו שאמרו חז"ל ומואהב ישמשו לרחיצה ועלה ידום עלי אדום משליך נעליים לי שזהו סימן שהוא עבדה יעלה פלשתועה התחברי אליי כי פשת לא הכי לעבדים אך שחדנו להילחם איתו ואז הוא ממשיך ואומר בפסוק יא הוא אומר מי יובלנו עיר מצור מנחני דדום מביא מזה ראיה שהשם לא עזבם גם בתחילה תשימו לב עזבם השם לא עזב אותנו גם ראיתי

פגשתי ותיקי קיבוץ בגולן אני יכולה לשאול שאלה שואלת אחת אולי שאלה לא נר אני אומר לך כל שאלה שאת רוצה שואלת אותי האם האמונה שלי בקדוש ברוך הוא לא נחלשה בעקבות שמחת תורה יש מושגים מדברים כמו להרים להנחתה זאת אומרת נחלשה התחסקה עוד יותר מה נשאר איזה אוגנים נשארו יש עוגנים שיש לאדם בחיים אמרתי לכם מה לא נשאר כלום לנו יש עוגן אדיר הקדוש ברוך הוא איתנו גם שזה נופל גם שאנחנו נופלים הוא איתנו ואיתו אנחנו מתרוממים אמונה כ התחזקה עוד יותר לולי השם שהיה הרי

לא היה כלום לא תגידו שום דבר לא היה אתה לא יכול להגיד ככה צמדי לא יכול להגיד רק דבר אחד הקדוש ברוך הוא לא היה שום דבר אחר זה מה שהוא אומר מביא ראיה שהשם לו עזבם גם בתחילה מה שניח שב שבת שכבת מסוכות היה לטובתם של ידי כך יפלו בידם מואב אדום מופלשת כלום אלינו עיר מצור איך קבשיר בצרש באדום שאתה עיר מצור וגם הנחני דדום גם להגיע דשם לא היה אפשר בדרך הטבע איך בדרך הטבע הגיעו לתארה איך איך איך אולי אתם יודעים אולי

אתם לא יודעים איזה ניסים עצומים עצומים היו במהלך שני המפצעים זה בלתי נתפס אנשי חל אוויר לא מבינים לא מבינים זה נגד כל סטטיסטיקה ונגד כל מה שידוע למטוסים וכל מה ש בדרך וכל כל מה שהכינו עוד הרבה דברים שקרו שם בדרך המון דברים שלא יודעים עליהם מדהים מדהים לולי השם והיה רק בישועת אלוהים הלא מזה מבואר נגלי כי מה שאתה אלוהים זנחתנו תחילה תצא בציבותינו זה לטובתנו כדי הבנו עזרת מצר כדי שתכיל לנו בזה עזר נגד הצער שעל ידי שזלחתנו תחילה הוא היה הכנה אל

העזר שבא לבסוף יש גם שבזה הראתה לנו כי שב תשועת אדם שב תשועת אדם צריכים לעשות צריכים להילחם והשם נעשה חיל והוא יבוס צרנו והסוס מוכן ליום מלחמה ולשם התשועה רק באלוהים נשה חיל שעל ידי זה ראינו שבא עזר אלוהי לנו תשועה ולא נבשה ברוב חיל רק באלוהים נשה חיל והוא יבוצרנו [נחירות בוז] ואל כוחנו ועצמדינו עשה זאת כמובן הוא פה לנו את הכוח להילחם הקדוש ברוך הוא יחזק את חיילינו את ציבותינו בעזרת השם יחזרו ות ניצחון על רושם עם ישראל קם כרי וימשיך לקום כארי

ויתרוף את כל אויביוב ימשיך הלאה לישב את ארץ הנחלתו עם ישראל נמשיך במלאך הגאולה הגדול שלו אז בוא משיח צדקנו נמרה בימינו אמן ش