יום החיתום - הושענא רבא | הרב בועז רויטל | סוכות | תשפ"ז

אז כלפי יום הושען הרבא הושען הרבא הוא מיוחד כמובן בעניין הזה של הערבה וגם במקדש כי היו זוקפים את הערבות במקדש ו מקיפים שבע פעמים א ביום יושן הרבא ו כאילו גם במקדש הוא התייחד אבל בתור הלכה למשה מסיני העניין זה של זקיפת הערבה ואחר כך העניין של ההקפות באושן הרבא ו על כל פנים מנהג נביאים שעל זה בעיקר השפת אמת מדבר זה החביתת הערבה היום מושען הרבה שזה נעשה גם היום גם שלא בזמן המקדש היום על ידינו מנהג נביא מה שהגמרא אומרת וגם שאין מקדש

מכל מקום על זה נתעכב כי דרך השפת אמת בשנת אה בשפת אמת לסוקות שנת תרמא כך הוא אומר כערבה היא עיקר החביבות אה אה שניכר שהקדוש ברוך הוא בוחר בבני ישראל שאין בהם התקרבות בעצם ביטוי נורא מעניין הגם שאין בהן תורח הם כל זה ערבים הם לפניו כלומר הערבה ערב משהו ערב נעים וערב נשם אלוקינו אנחנו בברכת התורה אז הערבות שבערבה זה מצד זה שאנחנו חביבים מצד עצמנו לא אה חביבות שאנחנו אה א חביבות מצד עצמנו, לא חביבות מצד איזשהו א מעשים טובים שאנחנו עושים, לימוד

תורה שאנחנו עושים, שזה כמובן חביבות גדולה, אבל עיקר דווקא החביבות וזה יום שהנה רבי מבטא, הגם שאין בנו טעם ורח, עצם סגולת ישראל הופת לנו חביבין לפניו. אז זה מעניין שדווקא בסיומת, כמעט סיומת, פני שמחת תורה של החגים וביום משען הרבא, אנחנו מביאים בצורה חזקה את השמחה בעצם הסגולה. כאילו אפשר אולי לומר באופן כזה שכל המעשים הטובים שאנחנו עושים זה לחבר אותנו לסגולה שלנו. אז נכון שהסגולה היא בלי מעשים טובים, אבל דווקא כשאתה עושה הרבה מעשים טובים ומשתדל לחזור בתשובה, מאוד תורה, בסוף אתה מתחבר למשהו

האלוקי שבתוכנו, לצד האלוקי.

דרך המעשים אנחנו מתחברים לדבר האלוקי, דבר הכי חזק האלוקי שבתוכנו, והוא מידת דוד המלך, אומר על השלום, דלט למי גר מכלום. ליטר מכלום, אני מבין נכון, אין לו משלו כלום. רק מה שהוא כלי מוכן לקבל ולשמור כל הניטען בו מלמעלה זה ענווה, התבטלות מוחלטת. אז מה הפסגת הפסגות ההתבטלות?

כן. לפי השפת אמת הזה. מדוע? אז שוב, חוזר לאותה נקודה.

כל המעשים הטובים והדברים הגדולים והמשמעותיים והחשובים א שאנחנו עושים באים לחבר אותנו לסגולה שלה. הסגולה האלוקית מלמעלה. כאילו יש המון ערך למעשים שלנו. מצד שני אחרי כל מה שעשינו אננו רוצים להתבטל לקדוש ברוך הוא להתאחד עם הסגולה שלנו שהיא בעצם דבר אלוקי ועליון.

אז האם אין ערך למזן יש ערך גדול? האם אין ערך לתשובתנו? ערך ענק? אבל כל הערך הזה זה דווקא בשביל לחבר אותנו חזק אל המהות הפנימית, אל הסגולה, אל הצד הסגולי שמונח בתוכנו, בתוכנו פנימה ומידה דליד וגם לא רק משהו כלי מוכן, זהו סימן פי החלק כמו פה הוא אומר כמו פה כזה פי החלק כמו פה במקום אחר שהוא אומר שזה כמו פה ופה זה פה פה הוא מתפלל אין אין בו מי שלא כלום אבל יש לו כוח להתפלל אז זה הכוח של הפה והית מנהגן

שב שנה נביים בני נביאים ומנהג ישראל תורה מצד שמכוונים בעצמותם לדעת העליונה אז כאן נראה שהוא רומז או מתכוון להגיד ל ויש וזה עדות שיש להם דבקות בעצם למעלה כלומ המנהג מנהג נביאים זה בעצם ביטוי חזק לסגולת ישראל בעצם כל המעשים הטובים שוב כל הפעולות הטובות שאנחנו עושים זה בא לחזר לחבק לחבר אותנו חזק פנימה לסגולת ישראל ומה היא הסגולה?

המנהג מבטא את הסגולה. מעניין גם ברב קוק באגרות מדבר שנקודה הזאת מנהג מבטא חזק את העניין השגולי שעם ישראל נוהג דבר בעצמו. הנה הוא חווה את הערבה. טוב.

ומה הוא בא לבטא בזה? שזה מנהג. מנהג זה אומר יש בנו כוח רוח הקודש לכוון האמת. כוון לעשות את האמת.

גם ההכוונה הזאת העניין הזה של לעשות את האמת הוא גם במקום כזה שזה לא ציווי מפורש בתורה. אנחנו עושים את ציווי אלוקי. עצמותם של ישראל כן מחוברת לאלוקים. וזה דבגו בעצם באמת הבחינה הזאת הוא עיקר הקיטרוג צריכים להיות נושם מה זה אושן הרבה מעניין אומר הישועה והעיקר הקטרוג הוא דווקא על הסגולה כי על המצוות על המעשים הטובים בסדר ודווקא על הסגולה ומה זה סגולה סגולה זה כלום תעשה אז יש לך לא תעשה אז אין לך לא אנחנו עם ישראל צי לבטא יש בנו חיבור לקדוש ברוך

הוא מצד עצמנו ואדרבה כל המעשים הטובים וכל העניינים הגדולים שאנחנו עוסקים בהם בעמים הנוראים עניינם בסופו של דבר לחבר אותנו אל הסגולה שבתוכנו אל הסגולה שבאנו פנימה צריכים להיות נושב בישועה רבה וזה החלק של בחינת הערבה אבנה הזאת הוא עיקר הכית הוא צריכים להיות נושע ישועה רבה וזה החלק של בחינת הערבה ולא על חינם קבעו הרבה בקשות ביום הזה הוא קראו שענה רבה יום אחרון של חג הסוכות זאת אומרת אז דווקא כנגד הקדרוג הזה צריך הרבה הרבה תפילות כי מעניין שוב נגד המעשים הטובים אין כזה

קטרו זה הנה אתה עושה טוב אז כתוצאה מזה שאתה עושה טוב הקדוש ברוך הוא אוהב את עמו ישראל וזה כתוצאה מהמעשים ה מהמעשים הטובים שאנחנו עושים עכשיו אה אבל כאן אה אה זה נקודה מאוד מאוד מעניינת וכאן הנקודה דווקא על הסגולה סגולה מה כאילו הקדוש ברוך הוא אוהב את כולם למה להגיד שדווקא לכם יש איזה סגולה מיוחדת לא על זה כאילו הושען הרבה על זה הרבה תפילות שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו דווקא להתחבר לסגולה שבנו לעזור להתחבר לסגולה שלנו שהיא עוצמתית ענקית יותר מכל המעשים שלנו

ואדרבה כל המעשים זה על מנת לגלות את הסגולה הזאת אז התפילות הם חבר אותנו לסגולה שהסגולה הזאת תתגלה כן העניין האלוקי הוא עניין ענק מצד עצמו כן הסגולה הוא עניין ענק מצד עצמו ויום נכון שג ודאי בק בני ישראל מתגלה על ידי מצוות הסוכה א דבקות עליון כמו שזכו בני ישראל די הליכתם במדבר לכתך אחרי במדבר אחר שם יתברך לכמה מדרגות רמות כתיב א נמצאהו א בארץ מדבר אה פירוש כמו שכתוב יגעתי ומצאתי אותי שטטו לבקש אה את דבר השם כמו כן בכל את כל מתמין

מטמוניות לאותן המבקשים למצוא דבר ש הסוכה מביאה אותנו אל המדרגה העליונה של ישראל אז שוב המדרגה העליונה של ישראל נראה שהוא אומר מתקיימת דווקא בחיבור שלנו הסגולה אז מעניין צריך שבעת ימי סוכות שדווקא אנחנו עושים פעולה אוכלים בסוכה ארבעת המינים כל זה לחבר אותנו משען הרבה לסגולה לצד הסגולה הפנימית במדבר זה כבר היה ממש הליכה אחרי הקדוש ברוך הוא ובחג סוכות אנחנו מקיימים מצוות סוכה ונהנים להסתובב אחפי השכינה ושוב כל הפעולות האלה בסוף דווקא ליום כזה שיחבר אותנו לסגולה לצד הפנימי לצד הסגולי יש רק תוספת

נגיד מקום אחר א בהמשך הדברים מה שבדיבור א זה קראנו משנה אחת ובהמשך הדברים בשנה אחרת הוא מתייחס לזה גם כן והוא אומר על הבקשות ועל השענות ואז הוא אומר שמעניין ש מדבר דבר שוב על בחינת הבהמה כאילו אדם הוא בהמתי השם הבחינת הבחינה הזאת של עם ישראל א הבחינה של החיבור לסגולה זה כמו אדם במת הושיע השם מה שהוא המובן נראה אומר אה אולי אני רק טיפה מבנים שהעיקר הוא הביטול באמות הייתי בני ישראל להם זה הביטול ולא האומות כאילו דלות ביליו שדווקא הביטול הוא

בחינה מיוחדת לנו שוב הביטול פוסת דבר כי ביטול זה לא מבטל את אנחנו כלום אלא הביטול דווקא אחוז שהכל זה אלוקי, הכל זה סגולי אלוקי מלמעלה.

אז אה זה מיוחד לו שען הרבה. זה מיוחד לשען הרב שהאדם ישראל מסוגל להתחבר לצד הסגולי, לצד הפנימי שבתוכו, בתוכו פנימה. אז זה נורא מעניין, רק אם אני אגיד לסיכום, אז זה נורא מאוד מעניין שאנחנו מסיימים את סוק ביום שהוא במובן מה הכי גבוה. ודווקא היום הכי גבוה הוא היום של התבטלות, לא היום של עשיית פעולות, מה יום של ערבה.

אז יש ערך עצום לאתרוג שהוא ניטעל בפני ערך עצום ללולב שכל המינים סיבו אבל דווקא יש ערך עצום לערבה לבטא שאנחנו לא סוגים לעוד תוספת לדבר מצד עצמו כל הפעולות שעשינו וכל הדברים הנפלאים שעשינו חיברו אותנו בסוף אל הסגולה הפנימית שלו פנים ‏am