איכה ישבה בדד | הרב אליסף שטרן | ט׳ באב | התשפ"ו

בוקר טוב. אנחנו נמצאים ערב שבת חזון [שיעול] [כחכוח] ויש מילה אחת שהיא מילה מאוד מאוד כואבת שעומדת הרבה דברים בשביל עם ישראל שחוזרת על עצמה גם בפרשת השבוע פרשת דברים גם בהפטרה חזון ישעיהו בן המוץ וגם אם חלילה לא יבנה המקדש היא גם תחזור במגילת היכה בתשעה באב יש שנים שזה ממש ממש בבוקר אתה קורא ב איכה בקריאה בתורה אחרי 20 דקות אתה קורא את זה בהפטרה עוד איכה ובמוצאש כבר אתה קורא את האיכה השלישי של המגילה שבה מקולן לירמיהו על חורבן ירושלים איכה זה מילה

מצמררת שכשיהודי אומר אותה הוא מתחיל לחוש את הכאב הלב מצטמק וחז"ל למדו על כך כך שלא במקרה סובב מסובב הסיבות שאנחנו נקרא את משה רבנו שאומר איך דווקא בשבת חזון וולא בכדי ישעיהו השתמש במילה הזאת וירמיהו כונן על ידי המילה הזאת בוא נתחיל מהאיכה הראשון [כחכוח] האיכה הראשון נמצא צא לנו בתחילת שיני בפרשת דברים אצל האשכנזים נראה לי הספרדים וימנים זה לא ככה אבל אצל אחנו האשכנזים קוראים את הפסוק הזה במנגינה של מגילת איכה באמצע הפרשה אתה כולך מבסוט על הבוקר בשבת פתאום הבעל קורא מכניס

לך את המנגינה הזאת בתוך הלב איך עשה לבדי תוככם ומשאכם ורבכם באמצע שום שום מקום פה מה הקשר מאיפה הבאת מה בגלל המילה הזאתי ומשה רבנו בא הנאום שלו הוא אומר כמה עם ישראל גדול וכמה הוא חזק וכמה צריך הרבה דיינים וכמה צריך הרבה מנהיגים וכמה הוא חכם וכמה הוא עשיר פתאום הבעל קורא מכניס לנו את מגילתך אז זה כנראה לא סתם מה שבפסוק שלפני מה שמשה רבנו אומר ישמקומות שזה סוף ראשון יש מקומות שזה תחילת שני אדוני אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך

אתכם כאשר דיבר לכם אכה עשה לבדלי תוככם ומסכם ורבכם כלומר אתם חכמים אתם עשירים יש לכם הרבה רכוש אתם הרבה אנשים כל אחד מכם הוא יודע להתחכם הוא יודע לדון דינים הוא יודע להקשות קושיות ואני אחד ככה גם מסביר רשי מאיפה זכור לנו העניין הזה שלמשה רבנו קשה להשתלט על כולם? מפרשת יתרו. וככה גם חל הפרשנים אומרים שהוא מדבר פה על הסיטואציה שהוא היה נמצא בה מיד אחרי יציאת מצרים.

נשברה האימפריה המצרית. לא לא נשאר ממנה כלום. נקרא הים בשבילנו. הגענו להר סיני עמדנו למרגילות הר סיני.

שמענו עם פי הגבורה אנוכי ולא יהיה לך דור דעה אין מצב של עם ישראל שהיה טוב יותר מאשר ה המידה למרגלות הר סיני וקבלת התורה ועל זה משה רבנו אומר תשמעו וואלה זה גדול עליי ויתרו אומר לו נבוא לטיבול אם אתה לא תתחיל לקחת עזרה אתה לא תעמוד בזה למה לא תעמוד בזה כי באמת עם ישראל זה עם קשה לגידול זה עם שלכל אחד יש דעה ולכל אחד יש מה לומר ואתה לא אומר לו אתה חייב אתה פטור אה טוב סבבה אני חייב אני פטור אומר

רש"י אתה אומר לו אתה חייב בית דין הוא הולך מביא לך עדים מביא לך ראיות מביא לך עוקים טובות מה פתאום זה ככה וזה ככה וכל אחד מהם ישראל הוא כזה לאני גם כזה צריך המון אנשים מאוד חכמים כמו שאומר בפסוק שאחריך פה הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבתיכם וסימם מראשכם כלומר תלמיד חכם ישב את מנשה יודע יודע איך לדבר עם המנשים ותלמיד חכם משבט גד יודע איך לדבר על ליבו של מישהו משבט גד יש לכל א תלמידי חכמים מכל שבט יש להם אינטואיציה שבטית

יש להם את השפה שלהם יש להם את היכולת להגיע לגעת בלבבות שלהם וכך אומר גם משה רבנו ליהושע בסוף ספר במדבר כשהוא ממנה אותו אומר לו אתה תחליף אותי אומר לו תדע לך הם טרחנים תדע לך הם חיים קלים הם לא יעשו לך ועל דעת זה אתה נכנס לתפקיד לא מתאים לך אחד תשמע אז כנראה אתה צריך תפקיד אחר מי שבא להנהיג את עם ישראל שידע חיים קלים הם לא יעשו לו אומר פה רש"י בפסוק מה זה מה זה מסאכם זה רש"י על פי מדרש המדרש

יותר מעריך מלמד שהיו בספרתך משנה אומר מורדים כלומר אה עם ישראל לא עשה חיים קלים למשה מה זה הקדים משה לצ צת יצא מוקדם בבוקר אמרו מרבן אמרם לצאת שם לא שפוי בתוך ביתו מה קרה לא מסתדר לו משהו בתוך הבית מה הוא יצא כל כך מוקדם החר לצאת יום אחר כך יצא בשבוקר ולא בשש החר לצאת אמרו מה רבן אמרם שלא לצאת מה אתם סבורים יושב יועץ עליכם מצות רעות תמיד היה לעם ישראל מה לומר נכון תמשיך את המלחמה למה לא הפסקת תפסיק את המלחמה

למה לא המשכת תפטר את ההוא למה לא השארת אותו תשאיר את ההוא למה למה לא פיתרת אותו? עם ישראל זה עם של אנשים לא פראיירים. זה עם שקשה לגדל אותו. אבל למה קשה לגדל אותו?

קשה לגדל אותו כי זה עם של אינטליגנטים, נבונים, חכמים, דעתניים, עם כשעורף. כשי עורף זה תכונה טובה. כשעורף זה עם שלא מקבל את הכל ברור מאליו. אנחנו לא העם של יהיה סמנים.

ולכן אם קיבלנו את התורה ואם קיבלנו דברי חז"ל, זה לא שאנחנו אנשים לא ביקורתיים והכל היה בסדר. וכל מה שאמרו לנו אמרנו כן, כן, כן. ולכן יש לנו תורה. מה שהתקבל במהלך הדורות, בתורה שבכתב, בתורה שבעל פה וחכמי הדורות זה עבר מסננת של המון המון ביקורתיות.

וזה עם ישראל. איך עשה לבדי תוכחי ומעשכם ורבכם. כלומר קשה לגדל את עם ישראל. עכשיו אנחנו ממשיכים ומתקדמים לכיוון ההפטרה.

פרק א' בישעיהו לקראת סוף ההפטרה. אומר ישעיהו בן אמוץ, איך הייתה לזונה קריה נאמנה? מילת משפט צדק ילין בה ואתה מרצחים. גם את זה קוראים במנגינת, נכון?

זה ההפטרה הכי קשה לאשכנזים כל השנה כי הבעל קוירת צריך לעבור בין מנגינות ממנגינה רגילה מנגינת לך מנגינה רגילה מנגינת לך וזה קשה תוך כדי נכון להיזכר וזה וזה פסוק שקוראים כמובן במנגינתך איך הייתה לזונה קריאה נאמנה מילתי משפט צדק ילין בה ואתה מרצחים מה זה פעם היא הייתה נאמנה מה היא עכשיו בוגדת אין בה נאמנות למה כי כספה חיה לשיגים מסבול במים כולם שם שותים כולם שם משחדים אחד לשני כולם מרמים אחד את השני האם רע בירושלים באותה תקופה לא יודע לאנשים שחיו בירושלים ערב

החורבן כשהיא הייתה ולא נאמנה הם הרגישו שרע להם לא בטוח היית נכנס אולי לירושלים אולי היית נכנס לירושלים צחוקים מסיבות מוזיקה כסף, אלכוהול סבבה היית אומר, מה מה קורה פה? מה זה ירושלים? זה עיר הקודש, אחי הכל טוב, בוא בוא תשתה איזה זה ככה אולי אתה נראה את ירושלים ככה יש מתאר אותה. פעם היא הייתה נאמנה, עכשיו היא זה מה שהנביא אומר.

אבל החבר'ה שהיו שם, חלק מזה, מהשוחד, מהשלמונים, מהמסבעות, הם הרגישו ככה. הם הרגישו טוב להם. על פניו ומשם אנחנו מתקדמים למגילת היכה. איך ישבה בדד?

מה זה איך ישבה בדד? אתה מגיע אחרי כמה שנים לירושלים ואתה רואה עיר רפאים. כל המסיבות, כל הברים, כל האלכוהול, כל השוחד, כל הכסף, כל הצחוקים, איפה כולם? מתו.

ומי שלומ גלה, נבגר לאבד או שפחה, ירושלים ריקה, חרבה, שרופה אולי פה ושם א מתאמרים עדיין א עמודי עשן קטנים מהשרפות. אין כלום. אף אחד לא הולך ברחוב. אין כבר רעה של מסיבות.

הכל מת. זה היחי ישוה בדד. חז"ל מה שאמרתי עכשיו, חז"ל מתמצים לנו במדרש קטנטן. קטן בכמות ורב באיכות שהם עושים לנו מהלך ממשה רבנו עד חורבן הבית [כחכוח] מהלך של הסבר של נשמת ישראל איך המילה הזאת איכה שוזרת את כל ההיסטוריה של עם ישראל מיציאתנו ממצרים מעולדתנו כעם ועד לסוף הגרוע והעצוב שלחיש ובדד בוא נקרא את זה ביחד יש לכם איכה ישבה בה אומר המדרש הראשון שפותח את הייכה רבא אחרי הפתיחתא בפרק א' היכה ישבה שלושה נתנבאו בלשון לך משה ישעיהו וירמיהו משה אמר היכה עשה לבדי ישעיה אמר איך הייתה לזונה ירמיה אמר איך ישבה בדד מה שתינו שלוש איכות שלושה רועים שלושה מנהיגים שלושה מצבים ושלוש תקופות שונות בעם ישראל.

אמר רבי לוי משל משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינים. שושבינים מבחינתנו זה כמו חברים טובים. שלושה אנשים שמכירים אותה טוב. כל אחד הכיר אותה בשלב מסוים ב בחיים שלה.

מטרונה תקראו לזה נערה אישה. תודה רבה. אישה מכובדת, אישה טובה. מה ה מה המצב הראשון של אישה?

ילדה. התחילה בתור ילדה, התקדמה וגדלה. ככה זה עם ישראל. בוא נראה.

משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינים. אחד ראה אותה בשלוותה ואחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בניבולה. כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלוותם ואמר איך עשה לבדי תוככם? ישעיה אמר ראה אותם בפחזותם ואמר היכה הייתה לזונה ירמיהו ראה אותם אותם בניבולם ואמר איך יש בדד ברוך אתם שקונ אז בוא נדבר על המטרונה הזאת חז"ל המשילו לנו משל לא סתם כדי המשלים של חז"ל זה לא חס וחלילה סיפורי סבתא שרק באים להענים לנו את האוזן כמו שאנחנו יודעים מהמארל ומהרב זצל כל משל בחז"ל זה עמוק

עמוק אנחנו נדבר ממש על הרובד הכי הכי פשוט שלו הכי פשוט שלו שאגב הדברים האלה נוגעים רב צדוק בכל מיני מקומות והלשך הקדוש בכךה ועוד דרך המדרש הזה המטרונה הזאת איפה היא מתחילה יציאת מצרים משל למטרונה שהיה לה שושבין זה בעצם ילדה קטנה שנולדה להורים טובים ו הגיע לגיל ארבע ושם התחילה לעשות בעיות.

איזה בעיות? כשהולכים איתה לגן ששועים היא קופצת מכל המקדשות מלמעלה. כשהם הולכים איתה לבריכה היא קופצת לפני שמספיקים להחליף לה לבגד ים. כשאומרים בואי נאכל פיצה, היא אומרת לו אני רוצה גלידה.

כשאומרים לה בוא נאכל גלידה היא אומרת לו אני רוצה המבורגר. כשאומרים לה בואי נלך לגן היא אומרת לא אני רוצה ללכת קודם כל לבית ספר של אח שלי ואז לגן ילדה שוואלה קשה לגדל אותם אולי אתם הייתם ילדים כאלה ילדה שובבה ילדים שובבים בת שובבה ילדים שובבים עם ילדים שקשה לגדל אותם יש ילדים שקל לגדל אותם אתה אומר לו בוא בא תתלבש מתלבש כנס למקלחת נכנס צא מהמקלחת יוצא בוא נלך לגינה מגיע מגיע לגינה, מתיישב לידך, אתה רוצה ללכת אולי להתנדנד? הולך התנדנד, חוזר אחר כך, לא צריך להתווכח איתו אם לרדת מהנדלדה או לא לרדת מהנדלדה בוא לקניות, בא לקניות. אפילו לא מבקש ארטיק.

הוא רואה את המקרל של הארטיקים ולא מבקש אפילו. אתה אומר, אתה רוצה כזה? אולי תתגר אותי, אני באתי לקניות פה. אני יודע שאמור להיות מאתגר.

לא, הוא יסמן. הכל טוב לו. ילד מתוק, עדין, קל לגידול. יהיה כזה אברך מתוק כזה אה הכל יהיה על מי מנוחות.

נכון? אח שלו, אותה משפחה, אותו הכל, אח שלו, הכל הפוך, הכל הפוך. ואז הוא מגיע לכיתה א'. בוא נישאר עם הילדה.

מגיעה לכיתה א' הילדה הזאתי. ואז מתחילים הטלפונים להגיע להורים. תשמעו, וזה יש לכם ילדה מאוד אנרגטית, אבל תדעו לכם שהיום היא עם כל החברות שלה, אמרה לכולם, לא נכנסים לשיעור. למה?

כי בשיעור הקודם מורה הוציא אותנו מאוחר בשתי דקות. שיעור הזה לא נכנסים אף אחד. יה לד בכיתה א'. אז הורים עוד נלחצים שבוע אחר כך מתקשרת.

טוב שלום אנחנו לא רואים את הילדה שלכם. איפה היא נמצאת? מה איפה היא נמצאת? לא יודעים.

תחפשו אותה. תחפשו אותה אתם. אנחנו לא יודעים איפה היא. טוב ההורים יוצאים מהעבודה באים לחפש אותה.

מסתבר שהיא הלכה לגן שלשו עם הסמוך עם חברה ושיחקה שם. וכן על זה הדרך עוד שנה ועוד שנה. לא קל לגדל אותם. האמא כבר עייפה.

אי אפשר ללכת איתה על הגינה שתתנדד בנדדה ואני אוכל לדבר עם חברות. שואלת האמא. אני תמיד צריכה לרדוף אחריה, לדאוג שהיא לא נופלת, להגיד לה אל תפסי פה, אל תתפסי שם. קצת נחת.

אין אחת. אז כשהאמא מספרת לחברות שלה כמה קשה לגדל את הילדה הזאת, הם אומרים לה, "תשמחי, היא מלאה, איך אומרים היום? היא מלאה בעוצמות, היא מלאה בקורות חיים, היא תהיה שרה בממשלה, תחכי, תחכי 20, 30 שנה, היא תהיה תהיה חברת כנסת, יש לה הרבה הרבה עוצמות. נכון?

קשה לגדל ילדים עם עוצמות. ולא רק שיש לה עוצמות, יש לה גם דעה על כל דבר. כל דבר יש היא מסכימה, היא לא מסכימה, היא רוצה או לא רוצה. עד כאן תיארתי חווית חיים של רוב ההורים בעם ישראל כיום.

בסדר? רוב ההורים בעם ישראל יש להם לפחות ילד אחד שהוא מאוד מאוד אנרגטי ומאוד קשה לגדל אותו. על זה אמר משה רבנו, אכה עשה לבדי, תוכחי ומשאכם ורבכם קשה לגדל אתכם. זה לא רע אבל זה קשה לי.

קשה לגדל אתכם. מה אני צריך? האמא הזאתי מרגישה שלפעמים צריכה עוד ארבע אמאות איתה ביחד על הילדה הזאת. אחת תשמור עליה בבוקר, אחת בצהריים ואחת בלילה כי מעייפת.

זה המטרונה הזאתי שהשושבין ראה אותה בשלוותה. שזה עוד היה חמוד כשכל השכנים אהבו אותה, כשכל השכנים אמרו לה שלום מהחלונות כשהלך ברחוב, כי היא תמיד צחקה לכולם וצעקה לכולם וכל השכונה הכירה אותה, פרח השכונות. זה המטרונה בשלוותה בכבודה ביציאת מצרים ש הייתה ילדה וכבר אז משה הבין שיש פה עם שקשה מאוד להגביל אותו לחנוק אותו למסגר אותו להסליל אותו קשה יש לו דעה הוא קשה עורף הוא לא פראיר קשה לגדל עם כזה איך יצא לבדיכם עשה מדכם אני לא אני צריך עזרה תביאו אנשים נבונים וחכמים וידועים לשבטיכם שיעזרו לי לגדל אתכם כי לבד אני לא יכול טוב טוב, ממשיכים עם הילדה הזאת שיעדו אותה לגדולות. ואז באש ואז באי שעיהו ואמר איך הייתה לזונה?

אחד ראה אותה בפחזותה. מה זה פחזותה? פחזותה זה השלב של המרד. זה השלב של הצרות, אבל לא בקטע טוב.

לא כבר נדה ומגלשה. הילדה הזאתי שהיא הייתה כזאת היא הייתה צדיקה וחמודה היא פשוט הייתה מאוד אנרגטית כשהיא הייתה קטנה פתאום היא כבר גדולה והיא גדולה אז הבגדים משתנים אז היא כבר לא מגיעה בשש בערב הביתה אז פתאום מתחילה להסתובב עם כל מיני טיפוסים ופוקפקים ואז היא חוזרת הביתה עם ריח של סיגריות ושבוע אחר כך עם ריח של אלכוהול ואז הבגדים מתחילים כבר להיות קרועים ואז היא כבר מתחילה לא לחזור בלילות הביתה וההורים הולכים ונכבים מולה מה איפה הילדה שלנו היא הייתה אנרגטית, אבל היא הפכה

להיות פרוצה. ויש דודה [שיעול][כחכוח] אחת שהייתה בקשר מאוד מאוד טוב עם הילדה הזאת כשהיא הייתה קטנה ותמיד אהבה אותה ותמיד ידע שהיא עוצמתית, שהיא היחידה שמעיזה המשפחה לתפוס אותה, את הבחורה בת 16 הזאת, שהיא כבר מתנהגת מאוד מאוד מאוד רחוק מאיפה שההורים שלה חינחו אותה, תופסת אותה ואומרת לה, "איפה את? איפה את?

את היית כזאת ילדה מקסימה, מתוקה, הולכת בדרכו? היית עוצמתית, אבל היית בדיוק מה שההורים שלך חלמו ורצו. עוצמתית, קשה לגידול, אבל היית איתנו. לאן הלכת?

איפה את? את מתנהגת כמו פרוצה. תשימי לב, כל החבר'ה שאתם את מסובבת איתם בלילה, נכון? האלה שאת הולכת איתם לעשן פה, לשתות שם, זה הם לא סופרים אותך.

הם משתמשים בך. ומה הנערה אומרת? מסתכלת על הדודה. דודה אל תהיה כבדה, כפרה עלייך.

יאללה, בואי, בואי תחיי את החיים, תחי איזה מה יש לך? אני חיה. הכל טוב. מה אתה דואגת?

קצת נהנת מהחיים. מה אני לא בגיל שלך בת 50? הכל כבד בחיים. תני לי, אני בסדר.

חברים שלי אלה הכל טוב, נשמה פוחזת. תופסים אותה, אומרים לה איך הייתה לזונה והיא צוחקת מה אתה דואג אם לא תפסיקי את תשארי לבד לא יהיה לך כלום עזוב אתה והשטויות כל המבוגרים מפחדים הנביא צועק על ירושלים אם לא תפסיקו להתנהג ככה לא תהיה ירושלים המקדש יחרב איזה יחרב מה יחרב הבית של אלוהים יחרב נכון נכון המקדש נראה לך המקדש שיחרב זהו קצת נהנים מה קרה בוא בוא תשחרר בוא תצתא איזה הכל טוב בפחזותה ומה הייתה מה היה עם הבחורה הזאת המטרונה ירמיהו הוא כבר ראה אותה בנבולה היא כבר לא צחקה היא כבר לא צעקה מ מכל מיני דברים שהיא מתרגשת מהם היא כבר לא חי פזרה חיוכים מטופשים לכל עבר. כי החברים של הטיפוסים המפוקפקים האלה עזבו אותה ברור. זרקו אותה לכלבים.

מה הם היו צריכים? היו צריכים את הגוף שלה, היו צריכים את הכסף שלה. היא התמקרה לכל השטויות שלהם. היא זנו אחרי אלוהי נכרא בגדו בה.

כל מי שהיא חשבה שאיתם לא סופרו. לא ספרו אותה. חשבת שהם חברים שלך. הנביא אמר לך שהם בוגדים.

הנביא אמר לך לא ללכת איתם. הם לא חברים, הם כלום. חבורת אפסים, כלומניקים שלא יצליחו בחיים. הבעיה שכשהם ישתכמו את תישארי בהשפטות.

וזה מה שקרה. זה מה שקרה. איך ישבה בדעד, היא נשארה לבד אחרי הכל. כבר לא באותו שכונה.

היא כבר לא פרח השכונות. היא לא מיזה להראות את עצמה. למה? כי היא יודעת שאין לה כלום בחיים.

היא מכורה לסמים, אין לה כסף, אין לה חברים, הבריאות שלה הלכה. היא כבר לא בקשר עם ההורים שלה כמה שנים. איפה היא? היא התרחקה לעיר אחרת.

נראה לכם היא יכולה להראות את הפנים שלה בשכונה שהיא גדלה בה. כלום אין לה. אומלסית. היא זרוקה בקרן רחוב.

איך ישוה בדד? זה הסוף הרע של הבחורה הזאתי שהתחילה בתור הבטחת השכונה, הבטחה של המשפחה ושימה כמו אומלסית מסוממת בקרן רחוב בלי כלום בחיים בדד אין לה שום דבר כמעט כמעט מוות זה מה שיש ירמיהו וישעיה אומרים כמה ניסינו שהנבואות שלנו לא יתגשמו. כמה? הרי ההבדל בין נביאי ישראל ללהבדיל מגידי עתידות גויים.

ככה קראתי משפט כזה אצל הרב זקספם שמה זה סיפור הצלחה אצל מגיד עתידות גוי? סיפור הצלחה זה שמה שהוא אומר מתקיים. ומה זה סיפור הצלחה אצל נביאי ישראל? שהנבואות הרעות שהם אומרים לא מתגשמות.

הם עושים הכל כדי שמה שהם אומרים לא יתגשם. הם מתחננים לעם ישראל תחזרו בתשובה. אם לא תחזרו בתשובה יהיה ככה טה טאה טה טה טה טהטא והלוואי שזה לא יתקיים. וירמיה אומר נכשלתי נכשלתי כי כל מה שאמרתי מתקיים.

לא הצלחתי להחזיר אתכם בתשובה. לא הצלחתי להרגיע אתכם. אומר ישעיהו, צעקתי היחה הייתה לזונה ולא שמעו לי. ועכשיו היא כבר לא עכשיו כבר אין מסיבות.

עכשיו כבר אין צחוקים. עכשיו כבר אין שמחה, אין כלום. מה יש? בדד, אי רפאים, בחורה שנשארה בלי כלום בחיים.

וירמיהו מקונן על זה כי זה הסוף הרע של הסיפור. הבא התחרב, נגמר. אין עוד, אין עוד כלום. ירמיהו שראה אותה בנבולה שכבר מוזנחת שבורה בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום כלום נגמר היינו רוצים באמת הייתי רוצה לסיים את השיעור כאן בדד כי זה מה שעלול לקרות חלילה ביום שנגיע לתשעה באב אז אנחנו נהיה שם תשעה באב זה לא יום של תקומה, לא יום של תקווה, לא יום של כלום.

זה יום של דיכאון. זהו החורבן זה דיכאון. אין אין אין חיים. אין חיים, אין עולם, לא שווה כלום.

הכל גרוע. באמת הכל גרוע. אין כלום. אנחנו עכשיו נכנסים לשבת חזון ומתחילים את ההתרסקות לקראת שבוע שחל בו עד ההתפוצצות הגדולה בתשעה באב.

נגמר. וזה תשעה באב בדד אחרי העוצמות, אחרי האזהרות לא נשאר כלום. מה שאמרנו קרה הכל שבור אבל מכיוון שאנחנו לא ניפגש במוצאי תשעה באב, אז אני עכשיו מבליח משהו שקשור לתיקון של תשעה באב. באמת באמת היה ראוי לסיים את השיעור פה כי זה תשע באב אנחנו לא מסתכלים קדימה לתקווה לתיקון אנחנו בדיכאון אבלות אבלים חפויים א דבועים וזכופים אלא מה שאנחנו ניתן האיכה האחרון יש עוד היכה שלא כתוב פה במדרש כתוב במדרש אחר >> [כחכוח] >> א' יכה האיכה הרביעי שלנו זה האיכה הראשון בתורה אומרים חז"ל עם ישראל הוא כמו אדם הראשון כוננתי על אדם הראשון ואמרתי איך איפה הקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון איך היקה אומרים חז"ל איך זה היקה?

היקה כבר בבר בראשית בריאת האדם עלי אדמות כבר שם היה נטוע לצערנו הרב השורש פורא ראש ולענה שלך שורש כל החטאים הוא היקה כמו שאומר [שיעול] הרב [כחכוח] באורות הקודש ג עמוד קמ מ באחת הפסקאות היותר מפורסמות שבספר אורות הקודש ואני בתוך הגולה אז הרב אומר חטא אדם הראשון למה מאיפה הגיע עולם החטאים אלינו בכלל למה חטא אדם הראשון שנתקר לעצמיותו שפנה לדעתו של נחש איבד את עצמו לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת היקה שורש כל החטאים, השורש של כל האיכה שתגיע אלינו, איכה הייתה אזונה היכה ישוה בדד. השורש הזה זה היקע. איפה אתה? מפני שלא ידע נפשו, מפני שהעניות האמיתית נאבדה ממנו.

איך? בחטא ההשתחווה לאל זר. חטא ישראל זנה אחרי אלוהי נכר. כל ראיה בגדו בה.

מה חשבתם? מה חשב? שהם ישארו איתך כל אלוהי הנחר האלה סתם התמכרת אליהם כל ספר דברים שאנחנו מתחילים היום הוא אזהרות חוזרות ונתנות של משה רבנו יש לכם עוצמות חלילה אל תנתבו את זה לעבודת אלילים הארץ שטופה בזימה שטופה בקנעניות שטופה מלאה בעבודה זרה אל תתמכרו לזה זה אלוהי נכר זה לא אתם בכלל תיזהרו אתם תמשכו לזה כי יש לכם הרבה כוחות תיזהרו אל תזנו אחי אלוהי נכר תדעו לענות על השאלה הייקה, מי אתם? ואם נחזור למטרונה שלנו על ידי העייקה הזאתי, על ידי האיכה הראשון

בתורה, אז אחרי כמה שנים שהילדה הזאתי כבר לא ילדה, זרוקה באיזה פינת רחוב בעיר אחרת ואף אחד לא שומע עליה ואף אחד לא יודע עליה וההורים שלה אין לה מושג איפה היא והיא יושבת בפינת רחוב מוזנחת ומקבצת נדבות כדי שיהיה לה מה לאכול משהו אפס ליד איזה כובע מרופט שאנשים זורקים לעשות הגורות פנימה.

הולך אדם [שיעול] ורואה בזווית עין אומלסית זה חלק מהנוף בערים מסוימות אז הוא בא מוציא בודק אם יש לו 10 אגורות רואה 10 אגורות בא לזרוק זורק לה לתוך הכובע ואומר לה יום טוב ופתאום העיניים שלהם נפגשות תגידי איך קוראים לך והיא נבלת הפחה לא שאל אותה איך קוראים לבר שנים מה למה למה קוראים לך רחל ליבשיץ כן מה מה קרה מה את את גרת בירושלים בשכונה שם ברחוב הנביאים לא לא נראה לי אתה מתבלבל היא נבהלת לא אתה לא זה לא מתבלבל לא לא אני

לא מתבלבל אני הכרתי אותך שהיית קטנה אני השכן מלמעלה גרנו ב 20 שנה גרנו באותו בניין אני מזה מזהה אותך. את אומנם קרועה, שבורה, מלוכלכת, אבל אני מזהה אותך. וא אומר לה, "טוב, בסדר, לא משנה, ביי." לא, לא, לא, אני לא הולך. מה את עושה פה?

עזוב. נו, סיפור ארוך. תשמעי, תקומי. את בא איתי עכשיו.

מה בא איתך חמודה? את בת מלך. את לא אומלסית. אני זוכר כולם דיברו עלייך שהיית ילדה בת חמש וקפת פן עלדות כולם דיברו עלייך שאתה אשתו של גדול הדור יעדו לה גדולות מה את עושה פה עזב נו לא לא הוא לא מוותר לה קומי הוא לוקח אותה היא שוטפת פנים היא חוזרת הביתה למה היא חוזרת הביתה כי היה מישהו היה מישהו בעולם הזה שמבד לכל ההשפטות שהיא נמצאת בהם ידעה להסתכל לה לתוך העיניים ולזהות את הבת מלך.

היקה, מי אתה? תיזכר מי אתה. אל תתנקר לעצמיותך. אל תיפול בחטא של אדם הראשון כדי לבנות את ירושלים.

אחרי הגלות, אחרי החורבן. חייבים לחזור לאיך הראשון ולדעת לענות עליו. חייבים לחזור לשאלה שמהדהדת באוזני האנושות מבריאת האדם. ועד היום היק.

מי אתה באמת? מבעד לכל הכישלונות, מבעד לכל השיוון, מבד לכל השטויות שעשית בחיים. מי אתה? באמת באמת אתה בן מלך.

המטרון המנובלת עכשיו המוזנחת שירמיה ההוראות הבדד, היא במצב זמני יושבת בדד. לא לעול מעד. אנחנו מתבלים על ירושלים ואנחנו בוכים על החורבן. רק כי יש לנו תקווה, רק מפני שאנחנו רוצים לתקן, כ כמו שאומר הרמב"ם בהלכות העניות על ה על הארבעה צומות על החורבן שתכליתם חוץ מאבלות תכליתם הוא לבכות ולהצטער ולחזור בתשובה ולתקן את מה שגורם לנו שעדיין אין מקדש.

כלומר, תכליתו של תשעה באב, תכלית האבל על תשעה באב, תכלית השיוון, כשאנחנו רואים את המטרון המנובלת היא ששנה הבאה לא יהיה תשעה באב, ששנה הבאה נדע שבתשעה באב נולד המשיח ונרגיש את זה. והדרך היחידה להגיע לשם זה להיזכר בעשך עשה לבדי תוכח ומעשהכם ורבכם. להיזכר בילדה שהייתה פרח השכונות. להיזכר בעם האנרגטי שאף פעם לא היה פרייר.

הוא פשוט איבד קצת הדרך. אבל הוא איבד את הדרך דווקא כי הוא עוצמתי. הוא איבד את הדרך דווקא כי הוא עם שיכול להנהיג את העולם. עם שיכול להיות אור לגויים דרך ירושלים.

אנחנו לא מפסיקים לקוות מירושלים להיות א ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו לא נוותר על צרור מדברי הנביאים. ושישעיהו צועק עליה איכה הייתה לזונה קריאה נאמנה ושירמיהו מכונן עליה איכה ישבה בדד האיכה הזה הוא לא סתם ו איזה באסה חבל על ידי אבדין לא רק זה באמת תמיהה איך יכול להיות שבת מלך מתנהגת ככה איך יכול להיות שהעיר רבתי עם עיר שמלאה שמכל כתבות אבל מגיעים אליה איך היא יושבת בדד ודווקא מתוך התמיהה והכאב העצום של איכה הייתה לזונה. איכה ישבה בדד, כבר יושבת בדד 2000 שנה.

מתוך הקאב העצום הזה אנחנו מתקנים. אנחנו שואלים טוב כדי לתקן מה צריך? היקה. כדי לתקן אנחנו צריכים לחזור למי שאנחנו.

בת מלך. זה מה שאנחנו. ברוך השם בדורות האחרונים אנחנו זוכים ורואים שירושלים חוזרת ומתמלאת באנשים. אבל מבחינתנו בתשעה באב זה לא מספיק כי כל עוד אין מקדש אז הכל עטיפות ואמנם כל השנה אנחנו לא מרגישים ככה ולא חושבים ככה ואנחנו לא חיים ככה אנחנו מודעים על מה שיש אבל בתשעה באב רק דבר אחד מעניין אותנו רק המקדש אנחנו לא בתשעה באב אנחנו לא עוצרים בכותל.

אנחנו מגיעים לכותל וממש לא מבסוטים על זה שאנחנו נמצאים ליד המקום הכי קדוש בעולם. ממש לא. אנחנו שבורים על זה שאנחנו עוצרים בכוטלב ולא עולים להר הבית למקדש הבנוי. מה זה מה העולם הזה שווה בלי בית מקדש?

מה? בסדר. זה מבט שאנחנו אנשים פשוטים יכולים לקנות אותו בשלושה שבועות באופן רך. תשעת הימים שכבות שכל בו ותשעה באב באופן קשה באב לזעוק כשאין בית מקדש אנחנו עדיין במובן מסוים בהכה ישבה בדד כשעדיין הקדוש ברוך הוא לא הראנו בבניינו ולא שמחנו בתיקונו עדיין ירושלים יושבת בדד ואנחנו עדיין מתפללים תסיר חרפה מעיר למרות שיש את גשר המיתרים ולמרות שיש את משכן הכנסת ולמרות שיש רכבת קלה ורכבת כבדה וגורדש חכים בתשעה באב כל הדברים האלה הם כלום הם קליפת השום כי אנחנו לא מתפשרים על פחות מבית

מקדש כי גם כשאנחנו לוקחים את המטרונה המנובלת המוזנחת ומתחילים להקים אותה והיא הולכת להתקלח והיא מחליפה בגדים והיא מתחילה לעמוד על עצמה עד שהיא לא תחזור לעצמה אנחנו לא נשכוט עד שהיא לא תהיה באמת העיר הבתי העם שכל כל העמים יכירו וידעו מה יש למעון קודשו מה יש שם וגם אנחנו נכיר ואנחנו נדע וישב כהנים לאתם ולשיר זמ עד שזה לא יהיה אנחנו פעם בשנה שבורים לחלוטין ואנחנו נקרא אתך עש לבדי תוככם עשרכם בריבכם חות האשכנזים שבנו ב במגינתך כי משה רבנו כבר זיה שעלול אנחנו

עלולים לסת מהדרך ולהישוור בסוף הוא זיה את זה כבר שם.

אז אנחנו שמחים על העוצמות. אנחנו שמחים שאנחנו לא עם שלמנים פריירים. אנחנו שמחים להיות עם חזק. אבל אנחנו צריכים להשלים את היעוד שלנו.

ובעזרת השם שמתוך החורבן הנורא ומתוך ההתחסקות שאנחנו חווים חוים אותה עכשיו בימים האלה נצמח ונזכה שמתוך שהתאבלנו על ירושלים נזכה ונראה בשמחתה. ברוך השם לעולם. אמן ואמן. ‏y