שיעור ותפילת ערבית ליום ירושלים | תשפ"ו

של ברכות א בירושלים מרח תשוב ואז את צמח דוד אבדך נכון נכון תעשו ככה עם הראש ככה אני יודע שאתם מקשיבים ויש לירושלים ואת צמח דוד כומ קודם כל ירושלים ואז צמח דוד מה מה זה אומר אגב שמה קודם למה ירושלים ל למלכות נכון כלומר עד שלא נבנת ירושלים אז לא חוגגים איזה חג אל נתן יום עצמאות נכון נכון? ההפך מהשקפת עולם המקובלת פה. נכון? מצד שני בברכת המזון זה הפוך.

ברכת המזון כתוב קודם כל רחם על ציון ועל מלכות בית דוד א משיכך. נכון מוזכר שם ירושלים אבל מלכות בית דוד. והתפילה על בניין ירושלים מופיעה אחר כך. ובני ירושלים מר הקודש.

ויש לזה סוגיה גדולה מאוד. יש לזה מקורות ב מי שרוצה לדעת במשניות בסוף אה במעשר שני פרק הלכה ב אז שם ב מובא במפרשים שם אינני זוכר פעם הסתכלתי זה סוגיה מעניינת מאוד בכל אופן מה קודם למה שאלה טובה אבל יש משהו מאוד מעניין הפסוק נגיד המשפט מתוך ה-18 וכיסא דוד מהרה לתוכה תכין תגידו מהבטן באיזה ברכה מה זה נמצא? בלירושלים או את צמח דוד? וקודם כל בשביל השיעור תטעו כדי שאני אוכל להגיד אה לא ידעתם איפה זה נמצא?

לכאורה את צמח דוד נכון תודה רבה את צמח דוד כי כיסא דוד מר לתוך העין כיסא דוד צמח דוד גזרה שבה עירוב פרשיות זה צמר דוד נכון אממה זה נמצא בירושלים מרח זה מאוד משונה בירושלים מרחה ואז שם תוקעים את כיסא דוד זה בלי דוד זה רק הכיסא שלו ורק אחר כך את צמח דוד אז כבר רואים שכנראה לא ברור מה קודם למה נכון נכון? לא לא כך ברור. אדרבה, אולי דוד עצמו לא יגיע עד שלא יכינו לו כיסא. מה זה כיסא?

בלשון הרמב"ם מורה נבוכים שלמד כיסא זה לא רק כיסא, כאילו ארבע רגליים, משהו טכני. כיסא זה הכנה, תשתית של התחלה. אה, אז אפשר לחגו כנראה את יום עצמאות לפני בניין ירושלים, כי יש משהו במדינה שזה נקרא לזה סוג של כיסא. בסדר זה תסתכלו מי שרוצה במורה נבוכים מה זה המושג כיסא זה הכנה תשתית א למשל מי שפה בכנסת של א של זקנים לא של הרבנים לצערי צערי הצעירים שלא תמיד יש להם נקרא לזה כבוד עצמי א לשים חליפה כובע כמו שראוי אז בבית כנסת יושב עם הציבור יושב עם הציבור אבל בית כנסת שאני הייתי ילד הרב יושב מקדימה יש לו כיסא עם הפנים לקח קהל.

אז גם כשהרב לא נמצא והכיסא נמצא או נמצא בארצות הברית אה אגב דיברתי פה עם מישהו על חוץ לארץ אז שם בכל קהילה יש כיסא עלבמה של רב הקהילה של הנשיא ויש דגל ארצות הברית או קנדה ודגל ישראל מצד שני זה גם אם הרב לא נמצא הכיסא נמצא זה כבר אה זה חפצה זה משהו משמעותי בוא נתקדם. אבל יש דבר מאוד משונה הלכתית. כידוע צריך לסיים ברכה סיום את הברכה מאין החתימה. אתם מכירים את המושג הזה?

מי שלא? הנה מושג חדש. צריך ברכה צריכה להיות מאין החתימה. אה למשל יש לנו בעיה ביוצר המאורות שמתפללים בבוקר.

אז אשכנזים מסיימים אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו איזה אור מדובר שם אור רוחני כזה אור מופשט נכון ואז מברכים ברוך אתה השם יוצר המאורות המאורות מה זה שמש ירח מה מה זה קשור אז לכן אכן הספרדים איך מסיימים את הברכה הם לא מסיימים אור חדש יצא יותר נכון מה אתם אומרים לעושה אורים גדולים נדמה לי אתמול בדקתי נכון תודה לעזרה ממש אני מודה לכם מאוד נכון תגידו כן או לא עושה הורים גדולים שזה משהו מאוד ארצי מדובר על השמש לכן יוצר המאורות

אותה בעיה יש לנו בברכת ולירושלים מרחם אשכנזים אומרים וכיסא דוד מהרה לתוכה תכין ברוך אתה השם בונה כיסא דוד בונה כיסאות [‏צחוק] ברוך אתה השם נגריה מה בונה מה בונה ירושלים אבל אמרת לפני רגע דיברת על דוד המלך איך אתה מדבר על דוד המלך ועובר להגיד בונה ירושלים לכן אכן הספרדים שוב אצלם איך הם אומרים הם שנים את הסדר מי ששם לב פעם אצלם זה כיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה מי זה אותה לא את הכיסא את ירושלים בניין עולם מרה בימינו חוד השם

בונה ירושלים למה הספרדים שינו את הסדר המקורי של האשכנזים כלומ אפשר להתווכח למשפט הזה שאמרתי למה שינו את הסדר בגלל שצריך לסיים את הברכה מעין החתימה אז איך אאשכנזים מסתדרים עם זה נשאל המסאת בנימין הוא תלמיד של א רשמתי פה הוא תלמיד הרמה והמרשל זה מגדולי פוסקי אשכנז א מרשל היה אם אני זוכר נכון הרב של הרמה אבל הם היו קרובים פחות או יותר והם גדולי עולם של האשכנז והוא מוא מגדולי התלמידים שלו הדין חשוב מאוד והחבר של הסמה מה שבחושן משפט מי שלמד קצת קצות

וכל זה מוזכר שם שמה בחושן משפט ועודסמה זה זה שאמר בסימן שלנו שספרת בלבתי מפך תורה אז הוא החבר שלהם נשאל השאלה הזאת איך אנחנו אנחנו עושים את זה אולי צריך לשנות את התפילה אומר המסכת בנימין מכל מקום נראה דין אה אומר שהרמבם בכלל התימנים יכול להיות שבכלל מדלגים על הפסוק הזה על המשפט הזה קודם קם נראה דין לשבש הנוסחה שבסידורים שלנו משום דעניין דוד ועניין בניין ירושלים הכל עניין אחד מלכות דוד כיסא דוד וירושלים זה עניין אחד וזה משפט מאוד מטלטל כמו שסטיסקין אומר מאוד

מטלטל את הנפש מי ש מבין מאוד מאוד מטלטל כאילו תמיד שמציירים ירושלים שאני זוכר בכל יום ירושלים שנראה לי רק שהגעתי לישיבה ידעתי שיש דבר כזה אבל יום ירושלים אז זה כזה מין רוכניות כזאת כי יחסוף בשלוש מנגינות כזה בדביקות כזאת של הקודש היותר עליון המושפע בהוויה הנשמתית הישראלית אבל פה מכניסים לך את זה. לא אדוני, אתה מדבר על ירושלים, אתה מדבר על מלכות. מלכות. מה זה מלכות?

אה, מלכות דוד המלך בתהילים. לא, מלכות זה מי יפנה את הזבל ואסור לעבור ברמזור אדום. כמו מצפים כל הזמן למלכות בית דוד. נכון?

אתם יודעים היום יאללה באלה נושאים. גם אני עשיתי איזה עיכוף. היום נסעתי עם הרב דני, עשינו עקיפות, לא שם לב שאני מאחוריו. אז הגענו לצומת שם במעלות חלחול.

והוא לא מכיר אתשתיק הוא מתאים לו להכיר ולא לעשות את זה אבל כשאתה נתקע חורי משאית והרמזור אדום אתה יודע שאתה תקוע עם המשאית הזאת עד כי אתה ארבע וזה עוד 10 דקות נסיעה אז מיד שהרמזור ירוק אתה עובר לנתיב של פנייה שמאלה עוקף אותו באמצע הצומת עבירה חוקית גמורה הקדמתי אותה ב-10 דקות לישיבה אז אז סתם היה אומר שזה לא בסדר אבל א הוא לא אולי הוא לא זיה שזה אני אז אה כן כן, אבל אם היה דוד המלך, מה היו עושים לי? מה היו עושים? אה, אתם מאלה שחושבים דוד המלך הוא משלנו, היה איתנו, אכל איתנו בחדר אוכל. הוא מהחבר'ה שלנו פה, ודאי משמרון, ברור.

או הרב, אנחנו נסתדר. אחי, פרגולה לא באישור פריש מורד במלכות. זה הוצאה זה כל כיתת כוננות עושים עליך אימונים. זה אין זה מורד במלכות.

אתה כל זה יודעים מה זה אומר? אתה לא עשית תורנות זהו מורד במלכות. זה לא זה רציני זה לא איזה משהו. מלכות עוסקת בפינוי בפינוי השפעה, בחניה, באישורים לפרגולות, באישורים לתוספת בנייה.

ולא כן שפה כאילו יאללה בעל ההתיישבות נבנה ארץ ישראל, עם ישראל נבנה המון התנחלויות, לא יהיה רגולציה. נדמה לכם זה הבית המסובך כי כל מי שיעשה משהו מורד במלכות זה מפחיד זה הבית המסובך כלומר הירושלים העליונה הזאת מקבלת פנים מקורקעות של ארציות מאוד תשמע קודש א זה יפה אבל זה מופיע במציאות מאוד קונקרטית עם מלכות זה לא מקביל זה לא שני דברים מאוד מעניין א רב חיים רב חיים קנייבסקי נשאל את השאלה הזאת גם כן על איך יכול להיות שאתה שאתה כיסא דוד וכולי מה אתה

תוקע את זה בתוך ברכת ירושלים ואז הוא מביא את ה מסתיר מסאת בנימין הזה שאמרתי והוא אומר שממילא א איך אני אומר שנייה י אה אני אקדים סליחה סליחה התבלבלתי קודם כל הגריז הגריז אז הוא מביא את הגריז הגריז מאוד מעניין מאוד מאוד מעניין א הגריז מי שלא יודע זה הרב יצחק זאב סולביצ'יק א הרב מבריסק סתם בירושלים כשאומרים הרב לפחות במשפחה של אשתי שהם מתלמידיו סתם הרב שאומרים בירושלים זה הרב מבריסק סתם הרב זצל בירושלים זה הרב קוק והרב זה הדוד שלו א לא דוד

שלו סליחה סליחה אחיין שלו אחיין שלו הרב סולובייצ'י שאתם מכירים מבוסטון זה רב חיים זהבא סבא רב חיים היו שתי בנים רבי יצחק זאב ורב מוישה רבי מושה נסע לארצות הברית משם יצא רבי יוסף דוב סולביצ'יק שמילה את מקורון נפתח בקיצור ימים הרב משה ובחוברת הזאת שחילקו מאוד טובה שרשימות שיעורים מוזכר הגרם שמוזכר שם זה רב מושה אבא של הרב רבי יוסף דוב חם עצום אבל רבי יוסף יצחק זאב רבי יצחק זב הגריז היה אומרת עצום מאוד הוא היה עלה לירושלים הוא היה מגדולי המתנגדים לציונות

הוא ה הי יסוד ה ראשון של כל הפוליטיקה המכונה של הגף החרדי זה בא ממנו זה הנהגות שלו איך מול המדינה מול התקציבים מול הכל ההנהגות ההלכתיות איך להתנהג במציאות כזאת השיעורים שלו היו תצל אוזניהם של תלמידי מרכז הרב כשהוא היה מדבר על הציונות אבל שמעתי לאחרונה אמר עבודת וולנסקי זה מאוד חשוב לכן אני קצת מרחיב את זה קצת היסטוריה שמעתי עבודת ולנצי ממש לאחרונה שאני זוכר קצת לשמוע שיעורים שלו אז הוא סיפר ש ואף על פי כן הרב צבי יהודה היה כשהיה לו שאלות בהלכה

מורכבות מאוד היה הולך להתייעץ איתו היה יושב איתו שעות לומד איתו מבין מנסה זה רק להבין שגדולי ישראל גם כשהם חריפים מאוד נגד משהו זה לא זה לא בילדותיות שלנו זה משהו ברמה אחרת לגמרי זה לא זה לא ילדותי זה יכול להיות תקיף מאוד נגד הרב צבי בשיעור ולומר דברים קשים מאוד על ההשקפה הציונית אבל תלמידי חכמים נעשים אוהבים את זה לזה בהלכה וזה צריך לדעת את הידיעה הזאת אז הגריז יש לו מהלך מאוד ארוך על שלומי אמוני ישראל אני לא חזק פה בתנך כמו כל

הרמים האישה אני משלומי אמוני ישראל זה השעה תקועית לא זוכר בדיוק בספר א במלכים תקנו אותם יותר לא כזה קריטי אז יש שם מהלך ארוך מאוד ותוך זה הוא מסביר סוגיה מאוד מעניינת יש בהיפרדות הממלכה בן רכבם שהיה הבן שלמה מדבר על מלכים מלכים ב רחבם הוא הבן שלמה מלכים א' סליחה רחמם הבן שלמה וירובעם הוא קורע את מלכות ישראל מעל יהודה בציוו של אחיה השילוני הנביא שאמר לו צריך לקרוא את המלכות עונש לבית דוד על מה שזה וכולי ארבע דורות ואז יחזרו אז ירובן מקבל

ציווי לקרוא את הממלכה אז הולך לך לאלוהיך ישראל לנו חלק ב במלכות דוד וכדומה הופ הופ מגיעים שלושת הרגלים שלושת הרגלים רגלים ואז כל עם חי ישראל צדיקים מה עושים ה-200 שנה האחרונות מאז שנכנסו לארץ סליחה הרבה יותר אבל לא משנה כן מאז המשכן אבל ודאי ב-200 שנות מלכות מה הם עושים לאן הם הולכים הולכים בית מקדש נכון צריכים ללכת בית מקדש אז אה מתרגיל ללכת לבית מקדש אומרים היועצים לירובם אומרים לו אבל ירובם א אם ילכו לבית מקדש אתה תלך גם כן זה הגמרא אומרת

זה בסנדר נדמה בפרק חלק אז אתה אתה תלך גם כן לבית מקדש ואז מה מה כולם יראו את רחבם יושב ואתה עומד אז א מה מה נעשה אז אומרים לו טוב אז תביא כיסא כתר מהבית [‏צחוק] ותשב גם כן מה מה הבעיה אומר יהרגו אותי אני חייב מיטה שואל הגריז למה חייב מיתה אדם שיושב בבית מקדש איזה איסור הוא עובר לכאורה מור המקדש מור המקדש הרבה אזהרות חמורות מאוד על חרדת קודש שנזכה בעזרת השם בקרוב לעלות להר הבית בטהרה וקדושה אבל אחד האתגרים היותר קשים שלנו

זה לא הלטול במקווה אלא המורה מקדש הזה שהוא כאילו אפילו רקה אסור מכאן לחומר כלומר זה כאילו צריך להיות באיזה רמת אה כזה ככה חזק מאוד כנראה לא יודע איך זה נראה בדיוק אז א נו אז איסור לו מור מקדש איסור לו. למה שיהיה חייב מיטה על זה? אומר הגריז את כל החשבון הזה שעכשיו עשיתי עם כיסא דוד.

מכאן שאם אתה יושב בבית המקדש במשכן אתה לא עובר על רק על מורה מקדש, אתה עובר על משהו הרבה יותר חמור, אתה מורד במלכות. שהרי למי מותר? למה למלך רחב עם מלך דוד הבן שלמה מותר לשבת בבית המקדש באזהרה? שכל ישראל אסור לשבת?

אסור לשבת ספק אם מותר להישן אפילו לכהן עובדים קשה אסור להישן זה חרדת קודש אדם יושב הוא כזה בנחת כזה פה נכון בישיבה מה קורה כשהכל טוב פנטסטיה אתה מתיישב אתה מתחיל להירדם זה כאילו כביות כזה אז אז ה אז אז אז אסור לאף אחד לשבת למי מותר לשבת רק למלך בית דוד אם אתה יושב בבית מקדש באזהרה במקום שאסור אתה בעצם מורד במלכות וחייב מיתה רואים שמים אגב שירובם עם כל הנוראות שנאמר עליו בפרק חלק שאין לו חלק לעולם הבא הם לא היו רשעים כמו

שאתם חושבים היו חשבונות של צדיקים כאלה של א הם כאילו הוא הוא מוכן לעבוד עבודה זרה אבל לשבת במקדש זה מורד במלכות זה אסור זה זה איסור תורה מה זה הדבר הזה אסור לשבת שם אם כן הכיסא דוד שבירושלים זה לא רק א בתוך בירה זה בתוך בית המקדש עצמו באזהרה יושב מלך בית דוד ומי שישב שם הוא מורד במלכות אז שאלו את רבי חיים כנסים שו יש פה דו סיח שלם של ה יש איזה תלמיד נאמן שישב שאל את השאלות וכתב הכל הוא שואל אותו

אה לפי זה לפי זה אז רבי חיים קנבסקי אומר כיסא כיסא דוד וירושלים זה הכל עניין אחד זה דבר אחד אז שואל אותו לפי זה למה כשמציירים את צורת המקדש נכון אתם מכירים כל מיני סכמות כאלה של צורת המקדש למה שמציירים את צורת המקדש למה לא מציירים שם את כיסא בית דוד לפי מה שאתה אומר זה לא זה לא יכול להיות לא שמענו ש איך הוא אומר הוא אומר פה אה איפה זה שנייה אני אקריא לכם את השאלה שלו אה רגון רבי א שטיינברג או איך

קוראים לו שכחתי חיים חי לא זה לא חיים פינר זה מישהו אחר כנראה האנו מדיני המקדש להכין מקום ישיבה למלכי בית דוד מי אמר כאילו לא חסר בבניין ירושלים חסר שם כיסא לדוד אז אם אני זוכר נכון במקום אחר אז אני ראיתי בציטות אחר של רב חיים קלנס לא נורא אם לא הנה חינמית צריך לשים שם כיסא דוד מה שאלה זה חלק מהמקדש הישיבה של המלך באזהרה זה חלק מצורת אתה מצייר צורת בית המקדש תסים שם כיסא אני זוכר אני זוכר נכון חיים קס זה לא

קושיה באמת צריך ככה אני זכור לא זה כרגע לא יעלה אותכם למצוא את זה כתוב אבל הרעיון הרעיון ברור כלומר המלכות והמקדש זה לא מערכות א מקבילות שונות איזה משהו אחר לגמרי מקדש איזה מין רוכניות אבסטרקטית כזאת מופשטת שעוסקת באיזה דביקות עליונה והמלכות זה איזה פוליטיקה כמו שעכשיו יש ריח של בחירות אז אוי ואבוי למי שסגנון כזה של פוליטיקה זה מגעיל זה מלוכלך מה זאת אומרת פוליטיקה זה מלכות נכון זה לא מלך בית דוד אבל זה הכיסא זה התחלה של כיסא של משהו שמתחיל א להתפתח

אומר הרב קוק במאמרי הראייה מנתן צח בצורה הרבה יותר עמוקה את הסוגיה הזאת שאני מתחיל לגעת בה קצת הכל על קצה המזלק זה דברים עמוקים שגם אני לא מבין אותם על בורים כתוב והיה כשבטו זה זה מאמר של רב קומר לשבועות והיה כשבטו על כיסא ממלכתו וכתב לו את משני התורה הזאת בערך זה בערך הפסוק בלי לדייק אז כן כתב ספר תורה ועל זרועו יש ויכוח מה זה הספר תורה זה ספר דברים כל הספר ספר תורה מה הוא עושה א הולך איתו כל היום עם ספר

תורה שם את זה על הזרוע שלו את זה בסדר הרב קוק מבין כדבר פשוט מאוד שכתיבת העוד ספר תורה זה לא משהו טכני כמו שיש לנו תפילין בראש אז יש לו אלא המק דבר אומר במקום מסוים שהיה לו גם דרכים לדרישת התורה היה לו גם א א מסורת מיוחדת למלך איך דורשים את התורה זה קשור לפסוק אני מקווה שאני לא מבלבל זה בשאילטות לא הסתכלתי בזה לא חונק נזכרתי בזה עכשיו זה קשור לפסוק בפרשה קודמת כל חרם אשר יכורם בלתי להשם לבדו יומת שזה סוגיה גדולה

מאוד של א משפט החרם איפה מישהו שמע פעם משפט החרם מה בדיוק מדובר דוגמה פשוטה שאול המלך אומר מי שיטאם אוכל עד ניצחון במלחמה אני זוכר איזה עם יונתן וירת הדבש יהיה חייב מיתה נכון ואז הוא נתן טעם והוא חייב מיתה. מישהו יודע מאיזה דין זה בתורה? מאיזה דין זה? מה?

מה? מאיפה ה זה? ועוד דוגמאות שנמצאות בשעילטות, בפירוש של העמק דבר, הוא אומר כל מיני דרשות. אני חושב שאני מערב פה, מערבב דברים, אבל לא נורא הכיוון ברור.

אבל יש דרשות שהמלך יש ביכולתו לדרוש בתורה הזאת שאצלו ולהפיק מזה כל מיני הלכות מיוחדות. למשל האישה התקועית שמסופר שהגיעה לשלמה בשתי מילים מי שזוכר היא אומרת זה משל שהוא עשה בגלל שלא יומת א אדוניהו לא זוכר אני לא חזק בתנ"ך כמו שאתם רואים כמו הרמים שלכם אבל המעט שאני זוכר אז האישה תקועית היא אומרת משל לאמא שיש לה שתי ילדים בלבד וילד אחד הרג בשגה את הילד השני עכשיו הדין הוא שגואל אדם כלומר הדודי יוכלים להרוג את ההורג רוצח בשגגה. עכשיו מה יקרה אחד מת ואז יהרגו את השני? מה ישאר לאמא הזאת?

כלום. אומר שלמה המלך חי א דוד סליחה דוד אומר חי השם לא יומיפה זה פסוק מהתורה מאיפה הוא יודע את זה? יש למלך כמו שאנחנו יודעים לדרוש ב-13 מידות ולמבית מידות וכל מיני דרכים לדרוש את התורה. יש למלך גם כן יכולת לדרוש את התורה באופן שהוא יודע לנהל את הממלכה שלו.

הרב קוק נכנס להם רזולוציה הרבה יותר מאוד מאוד מעניינת. אחד הדברים שהחברה האנושית אחרי מלחמת עולם השנייה היה תהליך של זה התחיל אחרי מלחמת עולם הראשונה והתגבר אחרי השנייה התפרקות מלאומיות. כי לאומיות זה שחיתות מוסרית. אתם יודעים את זה?

אני מקווה שאתם יודעים את זה. דוגמה פשוטה. אם אתה סיימת סדר ערב ואתה בא לחדר לישון ככה בסבאבה ואז אתה נכנס לחדר מה אתה רואה מישהו שוכב על המיטה שלך איזה מישהו שחזר משמירה לא שם לב נרדם במיטה שלך אז מה אתה עושה כדי לישון אה בואו שתי ביתות מושך אותו זורק אותו מכל המדרגות לא מה אתה עושה לא כאילו בנחת כאילו מחר אני אגיד לו יאיר לו אם חלילה וחס יעלה בדעתך לנהוג כלפיו באלימות כולם יגידו שאתה עלים, אתה לא מוסרי. נכון?

נכון. עכשיו אם אם אה שליט של מדינה תופס לך את המעבר תוך הדוגמה אני זורק מילה שלא מוכרת הורמוז ולא נותן לאף ספינה לעבור. אז התקדבק איך אתה צריך להתנהל מול הסיטואציה הזאת? בדיבור, בשיח, בכמו כל האירופאים הצבועים שמתיפים לנו מוסר, נכון?

שצריך לדבר על מה עושה הג'ינג'י המשוגע מאמריקה. בום בום בום בום, מפציץ אותם, בועט בהם, הורג אותם והכל. הוא יכול להיות שגם עושה את זה לשכנים שלו. אני לא יודע בקל שזה לא מוקלט פה שלא יה אדרבה שישלו לי את הדרכון אני מת להיפטר מהזרחות הזאת אבל א כאילו אבל א שלא יסתבך איתו הוא יוציא פתאום בפייסבוק יגיד הרב הזה בשוו חברון אני שם עליו סנקציות לא מופרח שיעשה את זה אז אז זה צחוק דונלד זה צחקתי זה לא אני איתך אנחנו איתך אז אז זה לכאורה משונה מאוד תשימו לב מי שאני יוצא לו לראות מדי פעם קצת את הדוס שיח העולמי זה בדיוק הסוגיה.

הם אומרים לאומיות זה השחתה מוסרית. דברים שאתה בתור אדם פרטי, מישהו תופס לך חניה, אתה לא מעלה בדעתך לקחת פטיש ולשבור לו את האוטו לכל הרוחות ולגרור את זה בפירורים החוצה. אנחנו, ברוך השם, עושים את זה כל הזמן בלבנון והכל ואל תקשו לי באגשם לארגו. בסדר, הכל נכון.

אבל בסוף, בצורה הכללית, מושרש בפסיכולוגיה של העולם שמה שהולך בבין אדם לחברו זה מוסר, אבל בין אדם לאומה אין מוסר. זה לא זה לא מה שהתורה אומרת זה עוד מערכה אבל לא רק בתמצית נזכיר את זה כי אנחנו מדברים פה על מלוכה וירושלים ואולי זה השפעת ירושלים אל המלוכה הקודש על המלוכה זה לא מה שאנחנו אומרים אנחנו אני אוהב את המילה הזאת אבל אתכוון אנחנו הרב אנחנו ימניים אולי אתם אני לא ימני ימני זה אחד מתלהם מה זה שלנו מגיע לנו מי שיקח לנו נהרוג אותו

התורה לא אומרת דבר כזה התורה אומרת אני צריך לטפל בכל הגויים סביבי כי תקומת מדינת ישראל זה הרב קוק אומר במדבר שהוא דרוש כב מי שרוצה לראות דרוש שמאלני של הרב קוק מאוד מומלץ מאוד מעניין הניתוח ההבחנה הזאת בין הלאומיות דווקא בגלל שאנחנו בתקופת בחירות מתחילים הבחנה בין לאומיות ישראלית ללאומיות של גויים שלא להתבלבל בין לאומיות יש אנשים שמדברים לאומיות זה נשמע אותו צליל נשמע דומה זה נשמע וואו הוא מדבר כמוני הוא אני רוצה את חברון גם הוא רוצה את חברון אני רוצה ארץ ישראל השלמה

גם הוא רוצה הוא רוצה להעיף את הערבים מפה את הסוונים גם אני רוצה זה רק נשמע אותו דבר אבל יש הבדל דק שלפעמים אצל מי שאינו דבק בתורה זה אצלו מלאומיות גסה זה כאילו כאילו מה זה שלי שכולם יעופו מפה אבל לאומיות של תורה זה אני מאוד הרב צוקמן זצל אמר בהזכרה מחמת השני נרגו בישיבה שלושה תלמידים באותו שבוע אז עשה הזכרה אמר אנחנו אוהבים את הערבים לכן אנחנו הורגים אותם עכשיו הוא לא היה ציני הרב צוקמה היה רחוק מאוד מליות ציני אלא הכוונה זה מתוך

ההבנה שלטובתם של הגויים ישראל צריך להיות מתקומם בארצו התכוונתי מלשון קומממיות מתקומם בארצו לכן אנחנו נלחמים אנחנו לא שמחים להילחם אנחנו לא אין אצלנו אה אומנם קצת מריחים את זה נכון כל פעם שחייל מתגייס אז הוא מחכה לרגע שיוכל לבוא הישיבה עם נשק קצת יותר משוכלל משל הכיתת כוננות אבל בסדר נו קצת אבל אצל הגויים אצל הגויים זה לא ראיתי ראיתי הכל את זה לא ראיתי שלוקחים כל כדור אצל הגויים אתם יודעים משפשפים אותו מבריקים אותו שוקשורות כדורים כאלה וזה אצלנו בסדר מחסנית איך זה נקרא

שכחתי פלסטיק כזאת שרואים את הכדורים וזה יותר טוב וזה בסדר בקטנה אין אצלנו את השוויץ של הכלי נשק שאצל הגויים זה אצלם זה הדמות הדמות של א של לאדם איש מעלה זה חרב אתם מכירים את זה מהתמונות של פעם חרב אצל ה אצל הכל ה איך זה נקרא לא משנה קוזקים וכל זה אז יש שרשרות כדורים זה נהנים מהרצח את זה לא נהנים מהרצח אנחנו עושים את זה כי צריך עושים את זה בגדלות כי צריך כי זה מצווה מהתורה זה לאומיות מסוג שונה לגמרי אבל העולם

לא מבין את זה אצל העולם זה לא כך הרב קוק מזהיר שם מדגיש זה מאמרים שהוא כ חוזר למאמר הזה בשבועות זה מאמר שהוא כותב אותו לציבור הרחב עם הקמת הממלכה שלנו היה יש ויכוחים גדולים מאוד בתוך הציבוריות זה לא התחיל מעכשיו הסגנון מה שמכונה סוציאליסטי שמאלני היה לא כל כך היה בעד מדינה במובן הלאומי חשבו הכל לפתור בדרכי שלום כי יש סלידה נוראה וכל שכן מלחמת העולם השנייה מלאומיות לאומיות שווה פרימיטיביות אכזריות חוסר מוסריות. תשימו לב לאיזה נקודה. שימו לב לזה שמה שמכונה אני לא

נכנס לפוליטיקה זה לא תחום שלי.

מה ש מה שמכונה שמאל אני מדבר באופן מופשט. לא מדבר על מישהו ספציפי. מה שמכונה שמאל תשימו לב הוא מדבר מסילת ישרים. כשהוא מדבר על הערבים ועל האויבים של מדבר מצד ששרים.

א החלה דרך ארץ ענווה הקשבה זהירות מידות איפוק וכולי. וכשלצערנו שאנשי ימין מדברים ולפעמים אנשים עם כיפה מדברים לא אומרים התורה אומרת והורשתם או וחיבשתם אני לא מדבר על מישהו מסוים בכלל מדבר תיאורטית למושג המופשט ימין ושמאל אני מדבר מה זה שלנו שימותו כולם אכפת לי אז מי יותר מוסרי פה כן יש פה איזה פרדוס כן פרדוקס בענייני דוסים זה כאילו מה אנחנו כאילו אין לנו מוסר להבין אומר הרב קוק שמה המלך כותב את משנה התורה ומתן תורה אומר הרב קוק מתן תורה בשבועות יש שם

מתן תורה כפול לא רק תורה שהיא מדריכה את היחיד שזה עמל גדול שלנו כל חיינו להיות יותר מוסריים שזה כאילו מדינה קטנה האדם יש לי את הרצונות שלי את האבות שלי חשקים שלי שאיפות שלי כישרונות שלי כל מה שאני רוצה להשיג בין אם זה בית מדרש בנים זה בחוץ ואני לומד לא לדרוס את הזולת אלא לרתום את עצמי לטובת הקהילה ואת הקהילה לנצל לא לנצל מובן השלילי כן לרתום לטובת הצרכים שלי בצורה מאוזנת זה עבודת המוסר עד כדי הדרך ארץ הפשוטה של האדם של איך הוא

מתנה לבן אדם לחברו אבל המלך קיבל מתן תורה כפול לא רק לא רק מסירת תורה של היחיד אלא מסירת תורה להנהגת מדינה. זה חידוש קשה. איך תורה מנהיגה מדינה?

זה אז הבאתי דוגמאות מעולם המוסר של המלחמה. איך זה מתבטא בפועל? לא לא יודע. לא יודע.

אם אנחנו יודעים הרב גורן בתחילת דרכו שהקימו את הצבא שבר את הראש על הרבה סוגיות. יש מחלוקת מפורסמת על א כי תצור על עיר. האם זה עצה? האם זה הלכה?

האם יש הלכות בצבא, האם יש א יש מוסר, האם יש הלכות איך נלחמים? זה מאוד מסובך. אנחנו רק מתחילים מכל העמל הגדול של תורת היחיד מתחיל להקרין עלינו א איזשהו השגה. אולי לא אני, אבל יש מערכות ותלמידי חכמים שעוסקים בזה, שעוסקים בהלכה למדינה.

עכשיו הדבר הזה מאוד מאוד משונה. אם תס לחשוב שנייה איך איך נראה מלכות דוד? אה אין בגץ טוב זה רק זה שלילה נכון א כולם מלכים תפילין בבוקר כאילו בעבודה כשכתוב שצריך להגיע לעבודה בשה אז אמונה קודם כל תפילין מקווה כל מערכות השטון מתחילים לקראת 12 ומסתיימים בשלוש כי יש לי מסיבת גיוס יש לי יום הולדת לאח של חבר של אשתי ויש א מסיבה לשכנה ממול זה נדמה לכם נחזור למורד במלכות אני בטוח שדוד המלך 6ש בבוקר עמדו על הרגליים זה זה כלל ישראל זה מצווה

לא פחות אתם מבינים איך אז איך זה נראה כולם מניחים תפילין זה עדיין לא ממלכה זה לא מלוכה זה לא סוגיה מלכותית כל המערכות שומרות שבת בסדר זה לא זה רק אה שלא שהיחיד לא לא נלחץ מ הוא לא הוא לא נאנס לא שהוא צריך לעבור על דבר השם כל שכן בצבא שכל טרת הקודש אבל מלכות שנמצאת בתוך האזהרה שהמלך יושב באזהרה אה שכחתי לסגור את החשבון ירובם שנייה אני אסגור את זה עוד רגע שהמלך יושב באזהרה וזה לא עניין של כבוד זה עניין של הוא

מונאות שם וסופג ג מהקדושה של של בית המקדש. הרב חנני אמר שהוא לא מדבר על ירושלים אבל גם הסנהדרין ישבו באזהרה.

אמנם בלשקה שחציה בקודש חציה בחול. אז הם ישבו בחול לא בחול בסנד אלא בקודש בחול. כן. והנידונים עמדו לפני השם בקודש.

כל זה ירושלים, כל זה בית מקדש. זה לא עוד פעם אני חוזר על מה שאמרתי זה לא ירושלים ככסוף 13 ניגונים וכלי נגינה אלא זה עסק מאוד שלטוני שם מאוד שלטוני בין הזה זה כשאני מצייר את זה בציניות שלי אזה כאילו כאילו המלך נכנס הכהנים כולם עם קורבנות תזוזו עכשיו מהקורבנות זה לא זה הכל הסתנחרן בצורה שאיש לר בכלל איך איך הקרבת הקורבנות תוך כדי הלביאים ששרים ודוד המלך שם עם פלאפון מנהל את ממלכה כי הוא יושב שם על כיסא סתבר שלא כי אסור לעשות את

זה אבל אולי כן אני לא יודע באמת שאני לא יודע אבל הוא יושב שם תוך כדי זה אומר יש פה רעה של הלויים אולי תנמיכו שם קצת כאילו זה תקרקרו את הסיפור זה לא זה לא רוכניות מופשטת זה רוכניות מופשטת מאוד שיורדת עד הפינוי זה דבר מאוד מאוד מאוד קונקרטי עד ובמקביל הסנהדרין שם דנים מישהו שעשה פעולה ואני מגיע לשקת הגזית זה סנהדרין זה 23 דנים הוא עומד בקודש והוא כולו רועד מעצם העמידה בקודש והמלך תוך כדי זה יושב זה זה ירושלים זה זה הכוונה ירושלים

זה ציור כזה שהמלכות מתנהלת באופן שכל המערכות הכלכליות המדיניות ה וא אל תחשבו שכל המערכות הכלכליות רק רטומות לחסד גמילות חסד יש להל מדינה רק בחסד זה כל ה האגזטים הכי מוצלחים שיש המציאו צו א המציאו לא יודע מה אבן ירושלמית שמשווקים אותה לכל העולם כי לא מחשבים כל ההייטק נגזר שם אצל המלך כחלק מהופעת הקדושה בארץ מהזה דברים כאילו רחוקים מהדעת מההשגה איך שכל זה מהווה הרציונליזציה או הקרקוע ההתממשות של הקודש בארץ עד כדי בתוך אני אומר את זה בצורה ציורית אינני אני יודע אם

הלכתית זה נכון אבל ציורית רק כדי לסבר את האוזן שבתוך שירת הלביאים של קורבן התמיד והמלך יושב שם במלו הקודש העליון הוא רק בודק בזה ואת הזבל פיניתי מרחובות ירושלים אתם מבינים עד איפה זה מגיע הזרם של הקדושה עד ה איך זה נקרא בשפת האלה שקצת עוסקים בספרים כאלה שכבות שלום וכדומה אני לא מכיר כל כך את השפה אבל ספירת המלכות נכון אומרים שמגילת רות זה ספירת המלכות זה לא זה לא ספירה ספירת המלכות שמופיעה אם אני מבין נכון את המושגים לא מספיק עוסק בזה ספירת

המלכות שיורדת זה אומר שיש מלך קונקרטי שמנהל מדינה עד הפרטים הקטנים שלה אז כל זה ירובם רק נסוגר חשבון שם ירובם לכן אמר אם אני אלך לירושלים לרחבם אני לא אוכל לשבת זה מורד במלכות לכן הוא הקים את העגלים בד דן בבטל כמו שאומרים אצלנו בטל א' אבל כשלמדנו בבטל ככה היו אומרים בטל א' לא בטל ב' שם את העגלים שם וכדי להסיר את ישראל משם בגלל שאחרת כל ההם ילכו חזרה לרחבם אם כן הכיסא וירושלים זה דבר אחד עכשיו רוצה לסיים עם עוד דבר לפי

זה וזה קצת נוגע אולי מתקרב אלינו מה מותל עלינו לפי זה יש פסוק אה גם מטלטל שבתור בן איש פסוק הכי מטלטל שהוא מופיע בפרק א מסת שרים אומר דוד המלך על אומר משרד שרים שם נכון ועל זה דוד על דבקות הגמורה היה אומר אחת שאלתי מת השם שיבטי שבטי בבית השם כל ימי חיי כי רק זה הוא הטוב וכל אשר שבו בני אדם לטוב אינו אלא שו והבל נטעה נכון פסוק מכים את הפסוק אחד שאת שבטי בבית השם כל ימי חיי נכון הכל אתם סבבה

עם הפסוק הזה 10 נכון כל ימי חיי שלוש קווים מתחת כן כן א כל חיי כן אומרים בעלי המוסר א שהרב חיים שהוא לבצ מזה אבל קדמו לו וזה גם לכאורה וזה גם לא לכאורה זה פשט המסירת ישרים שפירושו שאתה נמצא בבית השם כל הזמן אבל לא רק שאתה נמצא כל הזמן אתה מתחדש לכן זה לבקר בהכלו יש שבטי ולבקר שאתה יושב את השם אל אתה מבקר בהכלו כאילו כמו פעם ראשונה שבאת לשבופ או לשבוש או לשבוע לא יודע כל המסימים לשבוך אז אתה מתלהב מהרגע

הראשון נכון אז כך כל החייך שאתה יושב בבית מדרש תתלהב כמו הפעם הראשונה אממה מה מה קשה לנו עם הפסוק הזה ש בפועל רובינו יש בסוף בסטטיסטיקה יש יוצאים מבית השם נכון מכירים את זה? אתם מדבר איתכם סינית אז איך איך מסמים בפסוק הזה? את הפסוק הזה שהייתי אומר אותו במקומות השם תמ אתה רואה רעד בגוף כאילו כל מי שיצא מבית מדרש כאילו אז כמה יש את השיטות בית השם הכוונה כ כל ההוויה כל ההוויה את בסדר עכשיו הפסוק הזה התריד אותי מאוד כי הוא מערער

על כל התפיסה שבה למדתי שצריך לצאת לפעול בזה להתגייס להגשים לפעול חקלאות לא יודע מה נכון אבל כשמעינים אם הפסוק לא מה שאמרנו הפסוק הזה אומר משהו אחר לא לגמרי אבל אומר משהו מאוד מעניין נכון בכל התנך כל תהילים מה זה בית השם משכן בית מקדש נכון בית השם זה הפשט אין מושג אחרי בית השם ממה זה שבותיי בבית השם מה כתוב בתהילים הרבה יש לי פה את כל הרשימה הרבה פעמים שיר המעלות העומדים בבית השם בלילות נכון עומדים לא יושבים נכון וכן יש עוד יש

רש"י, יש דברי הימים, יש עוד.

אבל מי מי זה שבטי בבית השם? אם הקשבתם טוב על מה שאמרתי? מי זה? מה?

המלך. רק המלך. רק המלך. אז עכשיו תבינו, תראו איזה איזה היפוך הפסוק הזה מקבל.

מתי דוד אמר את הפסוק הזה? זה מין נכון הציור שלנו כזה יאללה חלס שפט כמו אני מאיר הערה מוסרית שצריך להיזהר ממנה שאתה פוגש אנשים שיצאו מישיבה שואל אותם מה נשמע רואים קודם כל אומרים יהיה טוב בשורות טובות תמיד מין מין גאוש כזה מתמשך ואז אומרים בעזרת השם אני אני אתגעגע לחזור אני כמו דוד המלך מתגעגע כל חיי מתי אני כבר אחזור לבית השם כיזמין ציור כזה של דוד המלך מלך כזה לא סגור על עצמו אומרים דוד המלך אומר אוף יש לי עכשיו ישיבת ממשלה יואו

אני חייב לגמור את הקצות יואו הוא כאילו קרוע בתוך עצמו בין כל הזמן נפש קרועה כזאת אבל לפי מה שאמרנו אומר השוחר טוב המדרש של תהילים מתי דוד אמר את הפסוק הזה כשהתמנ למלך על ישראל בתחילת מלכותו הוא אמר הלוואי ואזכה כל חיי לשבת בבית השם כלומר לנ לנעוץ את המלכות בקודש זה הכוונה כלומר להיות מלך על ישראל זה לא תסכול הלוואי והזכה לשבת בית המדרש שמישהו אחר יטפל בממלכה המעצבנת הזאת עם כל הצרות שהיו לו וכל הרדיפות לא ממש לא בדיוק הפוך כי דוד חי

בצורה שלמה ביותר איך הקודש היותר עליון שאין לי מושג איך לבאר אותו אבל אנחנו יש לנו איזה ריח שלו לפעמים איך הוא מתממש בה עד כמו שאני אוהב להגיד עד פינוי הזבל ברחובות וטיפול בעבירות חניה ובני בנייה ופרגולות שלא בנו. טוב, אז מה? אז משרד שרים לא ידע את זה אז מה?

אה, הוא גלות. כי כאשר אין אפשרות להופיע את המלכות, כי אנחנו נמצאים בחוץ לארץ, או כאשר האדם הפרטי אין לו את הכוחות של הדבקות בקדושה כדי שהופעת החיים הספציפיים שלו, זה במסד שרים, כי זה מדבר על האדם הספציפי, או בהופעה המלכותית השלמה, כי יודן דוד המלך, אז במה צריך להשקיע מה חסר אנחנו לא יודעים איך למלות דוחות חניה אנחנו לא יודעים איך להוציא שיעורים לפרגולה, אני חוזר על עצמי. לא, אנחנו לא יודעים איך הקודש צריך להופיע בחיים הפרטיים שלנו מספיק וכל שכן בחיים הלאומיים. אז המושג בית השם מזדק, מזדכך לתמציתו היותר פנימית שזה בית המדרש.

זה לא זה לא פירוש מקביל, זה ליבו של הפירוש. מה שהיה במקדש בעזרת השם רה בימינו מה שהיה במקדש מלך יושב עם כתר ועם כיסא ומנהיג ממלכה בתוך כל הקרבת הקורבנות כאשר אתה לא יכול להופיע את זה במקדש כי אין לנו מקדש ואתה תקופות ארוכות מאוד לא יכול לפי את זה במלוכה כי אתה בכלל בגלות וגם שאתה מופיע את זה ויש כבר ממלכה באיזשהי מידה התחלת ריח של התארגנות שלטונית מאוד חשובה מאוד יקרה שחגגנו ביום יום עצמאות אז יש התחלה אבל עדיין הקודש והמציאות עוד רחוקים

אז הפסוק הזה חוזר לתמצית הכי יסודית שלו שהוא המכה הגדולה מאוד בתוך הקודש בתוך התורה כדי שנפיק כמו שה הרב חנני אמר בשיעור הכללי על סנה דין כשנפיק שופטים מה ש דיבר על שופטים כשנפיק אנשים באיכויות כאלה שהקודש בגדלות אצלם אז זה גם יתחיל להקרין בפועל על הממלכה מה זה לא ממלכתית הבעיה כמו שהרב זה מה שרב חנן אמר זה הבעיה זה לא שיש רוצחים ועכשיו צריך למצוא דרך לשפוט אותם הבעיה זה שיש רוצחים הבעיה שאם אם השופט מתרומם למדרגה יותר פנימית עליונה אז גם לא

יהיו רוצחים ברחובות בהמשלה אלינו שהבטי בבית השם כל ימחי לא כי אני בורח מאחריות על המדינה לא כי אני בורח מאחריות על החיים על המלוכה והמלכה אלא שהמלוכה מלוכה עם כף צריכה להיות להיות נאוצה בקודש. זה מה שלומדים מכיסא דוד מרה לתוכה תכין שנעוץ בתוך בניין ירושלים שקודם קודם לבניין ירושלים בפועל בסדר ברכות 18 זה שלב המעבר שבו צריך שתהיה בבני הכנה לבניית המלוכה זה שהקודש והמלכות צריך שיהיה תורה הנלמדת שהיא מתחילה או באמצע לברר ולהעמיק תפיסה כזאת של איך התורה מופיעה במלכות וזה נעשה איפה

בבית השמן לכן אנחנו אומרים את זה נסיים אומרים שיבנה בית המקדש במרה בימינו נכון ותן חלקנו בקורבונותיך נכון לא בתורתך מה הקשר בגלל שהקודש והתורה זה זה הסוגיה התורה והקודש זה אחרי זה מתוך זה מופיע גם המלכות והקורבנות וכל זה אבל החסרון הירושלים מים זה חסרון התורה. חסרון התורה זה חסרון תורה שיודעת להנהיג עד כדי ממלכה שלנו מועדים בשמחה.

לא לא צריך לא צריך לא צריך לאצך >> אני משודר אחי לא זה לא במקום פיקסמ הפסוקים ארוכים כאילו לקש מאח אז מהר את הסוף אחרת החזרה הביתה כן אדוני כיתו כלעולם חסדוני >> יאמרו גאולי אדוני אשר גלה מי אדוני מרצה >> ומארצות כבצה מזרח וממר מצפון ומצר >> טו במדב שמעון דרך מושב לא >> מצאוים גם צמ נפשם בהם ויצקו אל אדוני צר להםמצוגות יצילם דרכים בדרך ישרה ללכת אל משה יוד לאדוני חסדו ונפלאותיו לבני אדם דוני חסד בני זביע נפש שוקקה נפש רבה מלטוב

נפש חושר וצלמהסירוני ווברזר [שירה] צת עליון נצו צדו >> ויכנע בלבם כשלו ואנוזר כנשו ויזכ אדוני בצר להם מצוגותיהם יושיאקו מצם לא שם לא ציה חושר וצל מוות מוסרותם ינתם [שירה] >> ודו לאדוני חסדו ונפלאותיו לבני אדם לאדם חסדו >> [שירה] >> שבעדלות נכשוכזל גידיה בל מדרך פישה עוונותם תנוש כל אוכל תתאב נפשם ויגו עד שערי מוות זכו אל אדוני צר להם מצובותם יושיא זם שלח דבר פה ואמחיטות דו לאדוני חסדו נפלאותיו לבני ידיו אותם ויזבחו זבכי תודה יספרו מעשיו וריניו זב מסר >> ורדי הים

באוניות עושה מלאכה במים רבה מאוניות במים הם הרעו מעשה אדוני נפלאותיו מצול מעשה אדוני אותם צול >> ויאמר ויעמד רוח שער ותרומם גלומ רוח שערה גיעל שמיים ירדו תאומות נחשם ברית מוגלו שמים שקם חו וינו כשיקו וכל חוכמתם תתבלה סקו כל חמתי בלי ועץ הגל אדוני צר להם קודם יוציא בצם שערה לדממה ויכשוג עליהם שערה ממהשו וישמכו רשתוקו וינחם חובצה דו לאדוני חסדו ונפלאותיו לבני >> אדם חסדו פותממו בכלל מוסק יהללו שבכל סם נערות למדבר וצים לצימה >> ארץ פרם לך מרד יושב בצ לך מרד

יוש עשה מדבר גם מים וארץ ציאה למוצא מים ךמים וארץ למצים ויושב שם רבים יכוננו משם שם וינו משה >> ויזראו שדות ויכרמ יעשור פרי תבואה >> ויבריכם ויבוא מאוד ובמתם לא ימנו מת לא ימין וימדו וישכו מאוצר רע ויג שופר בוזל נדב ויתם לו דרך וסגבון מעוני וישן קצון משפחות משפ ארו ישרם וישמחו וכל הבלה כף צפעושלים כל ה ציעכם ישמור אל תבוננו חסדי אדוניחל צדק ומשפת מזר שמבדזמ בתגבנו וד למשמתך [שירה] אליו >> ועוד לדמו אלוהים נורא >> שומר נפשות חסידה מיד רשעים יצילה

זכו לצדיק איש לזכה [שירה] זכות צדיק אדוניו דונד כי נפלאסה הושיע לא ימינוז הקודש הודיע אדוני ישועדני או גיל צדקתו זכחו אמונתו [שירה] ישראל [שירה] ראו כלשהר ישוע אלוהינו [שירה] היו לאדוני כל הארץ פצוננו זמרו שמבדוני בחינו בכל זמן בחצות [שירה] בכל שופרו לפני המלך אדוני רמיה אמרו לו תבוסב מך >> ירנו לפני שבוד ארץ [שירה] בצדק במשר לי להיל ล [זימרה] [מוזיקה] لا ล لا [שירה] لا ล ला لا يا لالا لايلا يל لالا ลلا [קריאות עידוד] يا ლა لالا [מחיאות כפיים][קריאות עידוד] >> אוי

מקדש מלכ מלוכה קומצדפך [שירה] מלך שבמק >> בך יכול עליכם לזה היום אדוני נגיל ונשמך בו זה היום [שירה] אדוני נגילה ונשמך בוא תנרים פקו מלבשדברך על יד בן ישי [שירה] בתלך מגובה נפשיגע זה היום [שירה] זדוני ינהך בו זה [שירה] היום ונשמחה בוא תוררי תוררי [שירה] גבורך קורב ובור [שירה] שדבר כבוד אדוני עלי נמסד אדוני נגילה בנסמך [שירה] בו זה היום עשה אדוני נגנה [מוזיקה] בסמך מו לאבושי ולא תיקמי מה תשובחתי נפס לימי הרילה זה היום עשה אדוני נגלה [שירה] בנשמחה זה היום מסדוני וזמך

בו ימינו שמפוצי ואת אדוני תרצי על יד [שירה] בן פרצי הנצמך בן הגילה זה היום ונשמחה זה [שירה] היום >> [מוזיקה] >> סביון בנק המקד ציון מל המדש בנמדיון מלא ושם נשה [שירה] ושם נשהונה ננל בשם נשם נשבנלמ מקדש זמן בנמקדיון מלא בנמקד בני המקדיון [שירה] תמלשיון מנגבות תמל ושם נשם נשנס ובנשם נשירשם נשיר שנסונ >> ברוךבון אם ברך את אדוני המבור >> ברוך [שירה] אדוני המבורך לעולם ‏H ביום ומביא לילה ומבדים בין יום ובין לילה אדוני צבעות שמו אלך וקיים תמים לאנו לעולם ברוך אתה

אדוני אמר רבנו ים חיינו ואורך ימינו נג יומם ולילה בתך דסר ממנו לעולמים אוהב עמו אלוהיכם אמת כל זאת וקיים עלינו מיד מלכים כל הארצים בבנה בן גזרי ותו את רודפיהם ואת צונם מתומות טיבה וראובניו גבורתו שבכו ועודו לשמור ומלכותו ורצון קיבלו עליהם משה ובני ישראל לכאן שירה ושמחה רבה ואמרו כולם >> מלכותך ראובניך וכי הים לפני משה זה ענו ואמרוך ונאמר יפד אדוני את יעקב גלו מיד חזק ממנו גל ישראלנו לשלום לשינו זוגת שלומנוצה טובה שמצתנו בואנו לחיים ולשלום אתה ועד גדולה שאומר מו ישראל

לל גדל והתקדש שמרבה והלמד חירותי וימליך מלכותי יצמח פוקנ ויקרב משיכה וככלנו יומ כל וחדכול בית ישראל גלהו בזמן [שירה] קרב וימרו אמן שמרבה מברך לעלם ולעל מלמ וסתבח ויתפל ויתרומם ויתנסה ויתד ויתלה ויתלה שמדקשה בריך הילבם כל בכתה ושירת דוד בדה בניכם למן בעלמ ‏Amen. ‏Eh כד תקדש שמרבה למצוא קנ ויקרב משיכ ישראל בגה זמן קרב מרומ אמן יש שמי רב מברך יש שמי רב מברך ללמול מי עלמ יתברך מנסה תל קדש בךן בעלמה אמן צבות לכל בית ישראל מרו אמן של חיים טובים עלינו

כל ישראל מרו אמן שהם רומ שלום ום עלינו ועל כל ישראל לימרו אמן >> אמן שמע ישראל אלוהינו אדוני אחד >> אדוני אחד האלוהים אדוני הוא האלוהים הוא האלוהים לכל האלוים לכל האלוהים מי שעשה ניסן לאבותינו ולנו וגעל אותם מעבדות לחרות הוא יגל אותנו בקרוב ויקבץ מדנו כנפות הארץ חברים כל ישראל ונאמר אמן וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וארותם מחצות צרות ונזכרתם לפני אדוני אלוהיכם ונושעתם אויבכם ויום שמחתכם ובמועדכם ש חודשכם הזקעתם בחצות צרות לולותכם ועל זב שמכם ויו לכם לזיכרון לפני אלוהיכם

אני אדוני אלוהיכם בירושלים שנה בירושלים מנושנה בירושל לשנה ירושלים ממנו ירושלים המויה בירושלים ירושלים לשנה אבא בירושלים בירושלים המנויה לשנה [שירה] המנויה >> בירושלים לשנה בירוש ירושלים לשנה בירושלים אוי לשנה בירושלים אוי אוי בשנה באירושלים לשנה באה בירושלים ישנה באירושלים צון שירמלות ושוב את שבת ציון היינו גכורים אזמלסופו פינו לשון >> לנז יום בגו גדל אדוניסת הגדיל דוני לזאת ימדו שו שבדנוג צור גרבוב בחו נושחזמה בנדו >> لا תורה לכם השבת שבת >> ונועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננו ברוך אתה

אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו ספירת העומר >> יום שלושה ו40 יום שם שישה שבועות ויום אחד לעומר ברוך אלוהינוך העולם אשרנו במצוות על סביר היום יו שם שישה שבות בית המקדש כל בכוליך קד חסדש כל העולם משתחים להבנחנו כן לך אלוהינו ונאמר והיה אדוני למלך על כל הארץ ויאמרו יהיה אדוני אחד ושמו אמן אמן לעולם העלוהנו את אדוני אלו ארצ שתהמשיח [זימרה] שמ מבי שמכוזה כלוכו כל יום שיבוא [קריאות עידוד] בכל יום שיבו תפעם אלו חקרו רשה >> [קריאות עידוד] >> חנושו >>

ש מתח הבים שנ ש >> יהבנו לשוב